תוכנית 21 הנקודות של טראמפ איננה תוכנית, אלא מסמך חובבני. הוא מכיל חזונות רצויים, אך רחוקים מהישג יד. באחד הסעיפים נקבע כי עזה תוכרז כאזור סחר חופשי. סעיף אחר עוסק בתוכנית שיקום כלכלית בהנהגת המדינות שהצליחו להקים "ערי נסים" כמו ריאד, דוחה, אבו דאבי ושארם א־שייח, כדי שיקימו עיר כזאת גם בעזה. סעיף שלישי אפילו מדבר על פתיחה בתהליך, שנועד להשפיע על הציבור בעזה ובישראל להכיר ביתרונות הנובעים משלום. כן, גם בישראל, מסתבר, צריך לעבור תהליך של דה־רדיקליזציה.
ומה עם הסעיפים היותר מעשיים? פה המסמך נהפך לביזארי. לא מוגדרים הקווים שאליהם תיסוג ישראל בכל אחד מהשלבים ואין לוח זמנים. לא נאמר מתי ייכנס לעזה הכוח הבינלאומי שאמור לקום על ידי ארה"ב ומדינות ערב. לא מצוין מי ישלח חיילים ומה יהיו סמכויות הכוח.
גם בחלק העוסק בפירוק חמאס מנשק התקפי, ה"תוכנית" לא מסבירה איך זה ייעשה, מי יפקח, מי ייכנס למנהרות. הרשות הפלסטינית אמורה לקבל דריסת רגל בניהול עזה — אבל רק אחרי שתנהיג רפורמות. אילו רפורמות? מי יאשר אותן?
זו לא רק חובבנות, זו שרלטנות. מדובר במסמך פרו־ישראלי, שטביעות אצבעותיו של רון דרמר מרוחות עליו, והוא סוג של חיקוי לתוכנית המאה, מנוחתה עדן. ה"וויתורים" הישראליים הם הצהרתיים בלבד ויתרחשו בעתיד לא מוגדר, לעומת זאת התמורה שישראל זוכה בה מיידית. בתוכנית המאה זה היה סיפוח, הפעם זה שחרור מלא של החטופים. לעומת זאת, הקמת המדינה הפלסטינית, המעורבות של הרשות והנסיגה ישראלית יקרו מתישהו, אי פעם. במילים אחרות, כל המסרים על "הלחץ הכבד" שמפעיל טראמפ על נתניהו כדי שיקבל את ה"תוכנית" אינם אלא קשקוש, שנועד כנראה לייצר במדינות ערביות תחושה שמדובר בהצעה מאוזנת. הבעיה היא שהן קלטו את האמת כבר בקריאה ראשונה של המסמך.
המאמר נכתב לפני פגישת טראמפ־נתניהו. הלוואי שטראמפ ילחץ על נתניהו ובהצלחה. הבעיה היא, כפי שהודה גורם ישראלי בכיר אתמול, שנדרשים שבועות כדי להפוך את התוכנית לממשית. ואז יצטרך לקרות עוד משהו מאוד חריג: חמאס יצטרך להסכים להתפרק מכל נכסיו כבר בתחילת ההסכם, כשצה"ל עוד לא נסוג מ"מ, על בסיס התחייבות אמריקאית שלחמאס אין שום אמון בה. כזכור, ארה"ב הבטיחה לחמאס גמול על שחרור עידן אלכסנדר ולא קיימה. האם קטאר תצליח לכופף את ידו של חמאס? הלוואי. עד היום זה לא קרה.
הסעיף המעניין במסמך נוגע דווקא לאפשרות שחמאס ידחה את ההצעה. במקרה כזה, ישראל אמורה להתחיל להעביר שטחים "נקיים מטרור", בלשון המסמך, לכוח הבינלאומי החדש. האם תהיה מדינה שתהיה מוכנה כבר עכשיו לשלוח את חייליה לעזה? האם יש כבר שטחים בעזה שאפשר להגדירם כ"נקיים מטרור"?
ברט מקגורק, שליח הנשיא ביידן למו"מ לשחרור החטופים, סיפר בראיון איך נרקמה העסקה הקודמת. סטיב ויטקוף, שליחו של טראמפ, סיכם איתו שאנשי ביידן ימשיכו להוביל את התהליך ושוויטקוף יתמקד בהפעלת לחץ על נתניהו לוותר בשתי נקודות. סיכום זה סלל את הדרך להסכם. לטראמפ ואנשיו יש עדיין הרבה כוח לכפות הסכמות על נתניהו. למרבה הצער, בלי הידע, הניסיון והיצירתיות של ממשל רציני, קשה להם לתרגם את הכוח הזה למציאות בשטח.