כשיצאה ההודעה על יציאת הפצ"רית לחופשה, לא היו עדיין בידי המשטרה ראיות משמעותיות למעורבותה בהדלפה. מה שהיה לה היתה הודאה של קצינה בפרקליטות, שבתשאול לפני בדיקת פוליגרף הודתה שהדליפה את הסרטון באישור הממונים עליה. לאחר ההודעה התפרסמו דיווחים שהפצ"רית אינה חשודה, שמדובר בקצינה — מסוג התדרוכים שלרוב מוציא את קבלני הביצוע מדעתם. למחרת הקצינה כבר סיפרה במשטרה בדיוק מה קרה, והעבירה את כל ההוכחות.
כשהפצ"רית כבר קיבלה עליה אחריות על מעשיה, זה היה מאוחר מדי. הקרע בינה לבין שאר האנשים שסיבכה נהפך לגדול מדי. במילים אחרות, איך אשה כל כך אינטליגנטית ומצליחה כמו הפצ"רית יכולה לנהוג בכזאת טיפשות?
תחת גל הביקורת על המעצרים של אנשי כוח 100, הפצ"רית היתה יכולה לכנס תדריך של כתבים צבאיים עם קצין מטעמה. הקצין היה יכול להראות לכתבים תמונת סטילס מאוד ברורה, שבה נראה העציר המדובר עם כתם על מכנסיו, באזור שבו נפגע. זו לא הפרה של כללים, המשטרה עושה זאת לא פעם. מוציאה סרטון כדי לשלול גרסה תקשורתית של חשוד. אם כבר הפצ"רית החליטה להדליף לכתב אחד, מה פתאום להדליף את הסרטון שלא באמת מוכיח משהו? ואם כבר הדלפת את הסרטון הזה — למה לשתף חצי עולם? ואם כבר שיתפת וזה נהפך לבדיקה — למה לא לקחת אז אחריות?
ייתכן שהסיבה לכך היא שעל הפרקליטות הצבאית אין ממש פיקוח אפקטיבי. יצא לי להתמודד עם כמה תיקים בבתי דין צבאיים, כשמהצד השני נמצאת הפרקליטות הצבאית. דיברתי עם לא מעט עורכי דין שמתמחים במשפט צבאי. גם הם אמרו, שבתי הדין והפרקליטות הצבאית זה כמעט אותה מכונה. הסיכוי לגרום לבתי הדין לפסוק בניגוד לעמדת הפרקליטות קרוב לאפס. בנוסף, יפעת תומר־ירושלמי כבר הוכיחה בלא מעט תיקים, שגם קצת ביקורת ציבורית גורמת לה להתקפל. אולי זה גם חלק מההסבר.
מכאן ועד העליהום עליה המרחק עצום. "צעדת הבושה" שארגנו לה ביציאה מנוה תרצה וההפגנה ליד ביתה, כשהיא עדיין במצב נפשי קשה, הם רק עוד ביטויים לכך שאין שום דרך לשכנע את קיצוני הביביסטים. זה מיותר לחפש נקודת אמצע גנצית. איתם אין טעם לדבר, אותם צריך לנצח.
למרבה הצער, הטעויות שעשתה הפצ"רית הצליחו להקרין על היועמ"שית. הביביסטים ניסו בעבר למתוח את הלכת "ניגוד העניינים" לנקודות קצה אבסורדיות. הם ניסו לפסול אותה מעיסוק בעניין ראש השב"כ, כי היא "חברה קרובה של רונן בר ונדב ארגמן". עובדות זה לחלשים. התברר שמדובר בהיכרות שטחית שמבוססת על טרגדיה אישית. אחרי זה ניסו לפסול אותה מעיסוק בתיקי האלפים, אפילו ראש הממשלה טען שנפל פגם נוראי בהתנהלותה משום אחד העדים (הלא משמעותיים) בתיק 1000 הוא בן זוגה. גם זה לא תפס. עכשיו, למרבה הצער, זה הצליח יותר, בחסות אנשים טובים שממשיכים ליפול למלכודות הביביסטיות.
ככל שהראיות בתיק הזה מוכרות — אין בו ראיה לכך שהיועמ"שית ידעה שהפצ"רית הדליפה ומשקרת לגבי תהליך הבדיקה. אין בינתיים בקשה מהמשטרה לגבות ממנה אפילו עדות פתוחה. היה פרקליט מלווה לתיק והוא, ככל הידוע, זה שדיבר עם בכירי הפרקליטות הצבאית. הוא זה שיצטרך להעיד, אולי כבר העיד. למה צריך לפסול את היועמ"שית? אומרים "מראית עין", מראית עין למה? הסיבה היחידה לכך ש"זה לא נראה טוב" היא שיש קמפיין אינסופי מצד ימין נגד גלי בהרב־מיארה. אסור להיכנע לו.