זו החלטה צינית ושערורייתית של שר הפנים לסגור את המרכולים בתל אביב. סער אולי מתחזק – הוא כבר לא מסמס כמו משוגע בערבי שישי – אבל הוא לא באמת מתעניין באמת בקדושת השבת (זה מקרוב הוא אישר חוק עזר חדש בחדרה, שמאפשר פתיחת בתי עינוגים בשבת), התחרות הקשה של בעלי המכולות מעניינת לו את קצה הציפורן והוא יודע היטב שסמכות שר הפנים להתערב בכלל בחוקי עזר של עיריות היא שריד ישן מימי המנדט הבריטי, כשהנציב העליון לא סמך על הנייטיבס שיחוקקו חוקים סבירים. סער פשוט לא רואה אף אחד בעיניים, הוא סופר מתפקדי ליכוד ואלו אמורים לאהוב את ההחלטה. האמת, אין לי ציפיות מסער, אבל למה יאיר לפיד לא מארגן איזה הפגנה קטנה שתלווה את סער בכל יציאה שלו מהבית בשבת הקרובה? למה זהבה גלאון (שנחשבת למיודדת עם סער) וניצן הורוביץ לא קוראים למרכולים בתל אביב לא למכור דבר לזוג המלכותי? ואיפה רון חולדאי? מילא שהוא היה בחו״ל בדיוק כשסער עשה שימוע לעירייה (להגנתו ייאמר שסער קרא לעירייה בהתראה של 48 שעות) למה הוא לא מניף את נס המרד? גדעון סער משקיע המון בקשר עם התקשורת. הוא, כנראה, הפוליטיקאי היחיד שמחובק הן על ידי ״ישראל היום״ והן על ידי ״ידיעות״. סער מיודד עם בכירי הפרשנים, לא מהסס להפעיל לחצים ומשתדל תמיד להפוך את היחסים עם העיתונאים לידידותיים, רצוי על כוסית משקה מאוחר בלילה באיזה פאב. זה משתלם לו. רק דמיינו לעצמכם שביבי או איווט היו מקבלים את ההחלטה הזאת.
מבוסס על דיעה ששודרה ב״שישי״
עיריית תל אביב כבר מגבשת עתירה לבג"ץ. להערכתי חולדאי וגם השאר חיכו לראות מה יקרה בשבוע הראשון ועוד עסקו (במקרה של חולדאי) בהחלטות לגבי רמת האכיפה. צריך לדעתי לחכות קצת עד שיתבהר הסיפור, כי סער לא ישנה את דעתו וכנראה שבג"ץ יקבע בסוף בעניין
דעה, לא דיעה.
בעיניי, מיותר הקישור בין התנהגותו בד' אמות של השר ובין החלטתו הפוליטית למהדרין, אבל חרם מוכרים על סער זה רעיון מעולה!
מדוע התקשורת, וגורמי ה"שמאל" כגלאון ויחימוביץ הפסיקו לתקוף את מדיניות משרד הפנים והשר בנוגע לפליטים עם מינויו של סער לשר האחראי? האם זה בגלל שהמדיניות השתנתה לטובה? לא נראה לי. גם לא נראה לי שהאשמות כנגד סער על התנהגות לא נורמטיבית היו מבוססות פחות מהאשמות כנגד אישים אחרים, בשלב שבו הן אמצו את התלונות ויצאו איתן לציבור.
הסיכוי שבג"ץ יתערב בהחלטה קלוש. מדובר בהחלטה מנהלית, ובתי משפט נוטים שלא להתערב, על יסוד הנחת התקינות המנהלית
בג"ץ (או כל בית משפט לעניינים מנהליים) יתערב בהחלטות רק אם יש חריגה מסמכות, ליקוי פרוצדורלי (כמו שלילת זכות טיעון) או חוסר סבירות/חוסר מידתיות.
שר הפנים הרי מוסמך לאשר חוקי עזר או לא לאשרם, ולכן פעל בסמכות. לעירייה ניתנה זכות טיעון (באיחור וכו', אבל גם אם יחזירו לשר כדי לאפשר שוב שמיעת העירייה, סער לא ישנה את החלטתו). נשארו חוסר הסבירות או העדר מידתיות, ואלו נקודות מצומצמות למדי, וספק אם השופטים יחליטו שאין סבירות או מידתיות בהחלטה.
לכל היותר (בהנחה שלא יהיה הרכב דתי) ינסו לשכנע את הצדדים להגיע להסדר פשרה שירחיב את מספר העסקים שיוכלו לפתוח בשבת (לפי איזורים בעיר, למשל), אבל אם סער (הפרקליטות) יסרב, ספק אם תהיה התערבות.
אוי רביב, מה יהיה? למרות שאתה ואחרים מנסים בכוח להפוך את זה למאבק דתיים נגד חילוניים, זה ממש לא שם. זה מאבק חברתי לחלוטין. זהבה גלאון לא מגיבה משום שהיא מבינה שאין פה שום עניין של מלחמת דת ולמעשה פעילי שמאל מובהקים, כגון יובל אלבשן, הם אלו שהובילו את ההתנגדות לפתיחת המרכולים בשבתות.
מוזר מאד איך בתל-אביב לא מספיקים לערוך קניות לפני שבת אבל בראשון לציון כן. יעזבו התל-אביבים את בתי הקפה לשעה קלה במהלך היום ויואילו לערוך קניות מזון. במדינות מתוקנות יש יום מנוחה קבוע בשבוע ושעות פעילות קבועות. רק במדינת הקומבינה, שבה כל אחד מנסה לעשות עוד גרוש על חשבון השני, אפשר לייצר ישראבלוף של פתיחת עסק ביום מנוחה ואז לעשות ספין על הסטטוס-קוו בין דתיים לחילוניים.
איך אתה הפכת להיות משרתם של הטייקונים?
אני תומך בהחלטתו של השר גדעון סער ואני יודע שדיעה זו אינה פופולרית בתל אביב המעטירה.
רביב, אתה מתלהם ומתרגש, כאילו קניות בשבת הן עיקר תרבות החיים של תל אביב. גדלתי בעיר וראיתי שלא קשה להסתדר בלי סופרמרקטים בשבת. נכון, קשה להסתדר בלי תחבורה ציבורית בשבת, אבל זה לא הנושא.
גדעון סער מקיים החלטה של בית המשפט העליון. בעיני, זה נימוק חשוב ביותר.
גדעון סער מדבר על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית. אף שאינני שומר מצוות, בעיני זה נושא חשוב ביותר.
נראה לי שתל אביב היא עיר מפונקת. לא נותנים לקנות בשבת – אוי, אוי, אוי. כדאי שתסתכלו על חינוך הילדים המפונקים, שכל צווחה שלהם מריצה את אבא-אמא לקנות, לתת. התוצאה היא המוני צעירים שברגע שרואים איזה מגבלה – מיד הם צועקים.
אני חושב שגדעון סער הוכיח שיש גם מנהיגים. דגש על המלה גם.
יאיר לפיד דווקא השיק אפליקציה חדשנית לקשר עם הבוחר. לאפליקציה יתרונות רבים, אך גם חסרון אחד בולט:
http://conadav.com/?p=7483
הקריאה לרדיפה אישית של השרסער ואשתו היא מבישה, אינה ראויה ואינה הוגנת.
מאבק מסוג זה לא צריך לערב את משפחתו של איש הציבור.
דורון, אתה ממשיך לטעון שזה מאבק חברתי, ואתה ממשיך לטעות.
אם זה מאבק חברתי, אז למה שלא ייצא חוק שכל עסק חייב לסגור יום אחד בשבוע ולתת להם להחליט באיזה יום?
אם זה מאבק חברתי, אז למה לא לפעול להעלת שכר המינימום או זכויות העובדים? נראה לך שזה באמת מה שמעניין אותם? כמה חוקי הגנת עובדים שנויים במחלוקת סער העביר בימי חייו?
אם זה מאבק חברתי, אז למה דווקא מרכולים בשבת? למה לא מסעדות ובתי קולנוע? לעובדים שם לא מגיע יום חופש?
הספין הזה של המאבק החברתי מיועד בדיוק לפתאים כמוך.
אגב #1, גם בראשון טיב טעם פתוח בשבת. ונראה אותך מנסה להשיג שם אפילו חניה או עגלה פנוייה מרוב שהם מפוצצים.
אגב #2, ברוב מדינות העולם החנויות יכולות לבחור אם לקחת יום חופש או לא. בחלק הם לוקחות (היכן שאין ביקוש) ובחלק הן גם פתוחות 24/7. החוק לא יכול להעלים ביקוש, הוא רק יכול ליצור שוק שחור, שבו העבריינים ירוויחו. בתל אביב יש ביקוש. בחולון אין ביקוש. מאוד פשוט.
ואני אוסיף עוד משהו, לסער בכלל לא אכפת אם ההחלטה תעבור. בגלל זה אני בטוח שכל התנגדות למהלך תצליח בגדול (מה שמוסיף עוד עלבון ללפיד ושאר החברים שדרוקר מציין). מה שחשוב לו זה להראות לבוחרים העתידיים שהוא מנסה להזיז את החוק לכיוונם. זה יספיק לו לבחירות.
הפוסט הזה מריח מעניין אישי (ולמען הסר ספק, אני כותב זאת על סמך ניחוש ולא מידע). אני נגד ההחלטה של סער, אבל לקחת את זה לנושא ההתחזקות שלו ולקרוא לחרם אישי עליו ועל אשתו? הגזמת לגמרי, רביב.
(ומה זה "הזוג המלכותי", מה, אתה כתב רכילות?)
כול כך אתך,כרגיל. מה שנותר זה להחזיק אצבעות ל"הארץ," לערוץ 10 ולקול המוסיקה. קשה,
קשה להיפרד מזהבה גלאון וניצן הורוביץ. עוד מעט ונסתגר לנו בגטו שלנו שבעה ימים בשבוע. היום סוגרים את שעריו בששישבת….בינתיים.
לחולדאי יש מנהג מוזר להיתפס בהפתעה ועם המכנסיים למטה מול החלטות ממשלה מוזרות ויעידו היטב עשרות אלפי תושבי ת"א הסובלים במיוחד מרעש המטוסים שהתחילו לעבור מעליהם
מוטי, יש יום אחד בשבוע שבו העסקים סגורים והוא נקרא שבת. איש באירופה או בארה"ב לר שואל את בעלי העסקים באיזה יום הם רוצים להיות סגורים. יש יום אחד וקוראים לו יום ראשון. איש גם אינו שואל כל בעל עסק באיזה שעות הוא רוצה להיות פתוח. יש שעות קבועות והן משתנות ממדינה למדינה, וזו, דרך אגב, תשובה ל-"אגב 2" שלך: חרשתי את אירופה לוארכה ורוחבה ולא נתקלתי בתופעה שאתה מתאר. אגדות אורבניות זה נחמד, אבל הן רק אגדות. גם במרכזי ערים הומות תיירים החנויות נסגרות בשעות הערב המוקדמות. ככה זה בחברה סולידרית.
בקשר ל-"אגב 1" שלך, אתה משתמש בהגיון מעגלי. במקום לבוא ולקבוע נורמות חברתיות, כל אחד עושה מה שהוא רוצה במדינת הקומבינה. אז ברור שהחניות בטיב טעם תפוסות.
אל דאגה, לפיד ייזרק בבחירות הקרובות לפח הזבל של ההיסטוריה הפוליטית וגם יחימוביץ' ושות' שלא מעזים לצייץ לנוכח ההחלטות הניאו-פשיסטיות של החבר סער י"ש. נתחשבן איתם
כך יעשה למי שערוץ 10 אינו חפץ ביקרו.
השמצות.
הכפשות.
הגחכה.
ואם זה לא עוזר, אז סילוק מן האולפן.
למשל… ביום שישי האחרון סולק מן האולפן ח"כ יריב לוין מהליכוד באמצע תכנית.
לא תראו את זה בסרטון שהופץ, אבל הנה תיאור של הבושה שהיתה שם:
ח"כ לוין הוזמן לאולפן משעה 16:00 עד 17:00. לאחר עימות לא-מנומס עם מנכ"ל "רופאים לזכויות אדם" יצאו במהדורה להפסקה. בהפסקה ניגש לח"כ לוין הטכנאי (!) של התכנית, ניתק אותו מהאוזניה והודה לו. באולפן נשאר המנכ"ל של ארגון השמאל הקיצוני, לפרוש את המניפסט השקרי שלו לכל בית בישראל.
זה לא הסוף.
אתמול הוזמנו לאולפן שני נציגים של ארגוני שמאל רדיקלי: ארגון 'גישה' וארגון 'בצלם'. ללא שום דעה שמנגד, בעוד חצי מדינה בורחת מהטילים, ישבו שני הנציגים הללו וקיבלו במה נרחבת מערוץ 10.
רביב דרעקר – אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה.