ברוכי קרא וחיים רמון ביחד, ובכן, לא באמת, אבל שניהם במאמרים על ירושלים ״המאוחדת״

הערב נשדר את החלק השני על ׳ירושלים המאוחדת׳ בו יצאנו לפגוש, בין השאר, את האנשים ששמו להם למטרה שלעולם אי אפשר יהיה לחלק את העיר. הנה מה שיש לברוכי להגיד בעניין ולאחר מכן מאמר מעניין של חיים רמון באותו עניין.

המאמר של ברוכי

בקריאת הטקסט הבא, אנא הצטרפו אליי להנחה שהנטייה של רוב הציבור לימין הפוליטי לא נובעת מאמונה דתית בדבר קדושת הקרקע, אלא מתוך התפישה שבג'ונגל במזרח התיכון, צריכים להפגין כח ולא הססנות, ותרנות, הפגנת חולשה, וכו'. רק המיעוט בימין הפוליטי בישראל מונע מחזונו של הנביא יחזקאל על הבית השלישי.

אחרי שבתקווה סיכמנו על ההנחה הזאת, בואו נדמיין כי, לפתע, בלי ששמנו לב, צמח לידינו מנהיג ימין פרגמטי עם חזון, כזה שמותיר את דמותו של מנחם בגין (מנהיג הימין הגדול האחרון), כדמות מעורפלת באבק ההיסטוריה. ואז, המנהיג הזה, מתוך כוח ועוצמה פוליטית, מחליט לסיים את הסכסוך עם השכנים ולהגיע להסדר מדיני עם הפלשתינאים, שכולל הסדרים חדשים בירושלים. מה עושים? עכשיו באמת צריך (ואני לא יכול להוציא את המלים האלה מבלי להיזכר בזכוכית המנופצת של פרס וערפאת שליוותה את מערכת הבחירות ב-96') לחלק את ירושלים. אפשר?

זו בדיוק השאלה שרביב, אני ומערכת המקור מעמידים בפרק השני של הפרויקט "שבויים בחלומה". לשם כך אנחנו מגיעים הפעם לנקודות החיכוך הכי קשות שנוצרו בירושלים מאז 67', ובעיקר להתיישבות היהודית בלב השכונות הערביות – סילוואן, ראס אל-עמוד, והרובע המוסלמי. סך הכל כ-2,000 יהודים בקרב אוכלוסיה של 45 אלף מוסלמים. רק לשם המחשה עלות האבטחה של היהודים הללו היא יותר ממאה מיליון שקלים בשנה.

אנחנו פוגשים בעיר העתיקה את מוביל ההתיישבות היהודית באזורים המוסלמיים בירושלים, מתי דן (סרבן ראיונות עיקש). הוא מתגאה, בצדק מבחינתו, בהצלחה הכבירה של עמותות הימין. קחו לדוגמה את עמותת אלע"ד שנחשבה בתחילת המילניום כעמותת ימין קיצונית (היו כאלה שראו אותה כסהרורית). היום היא בלב הקונצנזוס. אין יותר מגן לאומי "עיר דוד" כדי להוכיח זאת; היא מספקת טיולים מדהימים, בין השאר באמצעות סגווי, בירושלים הקדומה. הטיול אגב הוא נהדר ומעשיר, אלא שהבעיה קצת יותר מורכבת – גם שכונת סילוואן הסמוכה, שהיא שכונת מגורים מוסלמית צפופה, הוכרזה באופן מניפולטיבי כגן לאומי; הכל כדי לקבע עובדות בשטח.

אז אפשר בכלל להעלות על הדעת חלוקה? אנחנו שומעים בפרק עמדות מפתיעות. דני תרזה, שחתום על הקמת גדר ההפרדה, שכוללת את פרויקט "עוטף ירושלים" (החומה בין ירושלים לפלשתין, וכפי שראינו בפרק הקודם גם חילקה בפועל את ירושלים המאוחדת), סומן בעבר כאיש ימין. הוא איש דתי שחי בכפר אדומים שטוען שאפשר וצריך לחלק את ירושלים, או יותר נכון, עכשיו עוד אפשר. אפשר למצוא פתרון לשכונות המבודדות (פסגת זאב ונווה יעקב); אפשר ליצור מסופי מעבר; אפשר הכל. אלא שלדבריו ככל שעובר הזמן עמותות "עטרת כהנים" ועמותת "אלע"ד" יוצרות מציאות שאי אפשר יהיה לחזור ממנה, וכך הסיכוי של אותו מנהיג (שעוד לא הבחנו שצומח בקרבנו) להגיע להסדר מדיני, הולך ופוחת.

מצד שני האולטרה שמאלן, מירון בינבנישתי מתנגד נחרצות לחלוקת העיר. ירושלים, הוא אומר, לא שווה את שמה אם תהיה מחולקת. העיר, לדבריו, לא תוכל להתקיים אם תהיה מחולקת. כל מי שטוען שיש לו פתרון, הוא אומר, הוא לא יותר משרלטן.

אז מה השורה התחתונה? אין אחת! אבל אחרי שהערב תסתובבו יחד אתנו במעלה זיתים בראס אל עמוד, ברובע המוסלמי וגם תחשפו ליום בחיי יוסי וזוהיר שכנים קרובים בשכונת סילוואן הצפופה, שרחובותיה כבר מלאים בצלבי קרס ובכתובות של דאעש, יהיה לכם מעט יותר ידע כדי לגבש עמדה.

המאמר של חיים רמון

כך נציל את ירושלים היהודית/ חיים רמון
התנועה להצלת ירושלים היהודית" מציעה את הפתרון האפשרי היחידי למציאות הבלתי נסבלת בירושלים"השלמה": הוצאת הכפרים הפלסטינים המסופחים מריבונות ישראל אל הגדה המערבית, במעמד שווה לכפרים השכנים שמחוץ לירושלים והקמת גדר הפרדה בטחונית מלאה. על ידי תיקון "חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל" יובטח רוב יהודי גדול בירושלים, תצומצם חדירת מחבלים לירושלים היהודית, בכפרים האלה יתקיימו פעולה חופשית של צה"ל ושיתוף פעולה עם שירותי הביטחון של הרשות, ויתפתח מירקם חיים פלסטיני רציף של כל הכפרים בציר רמאללה – אבו-דיס – בית-לחם .

הסדרה הטלוויזיונית של "המקור", "האמת מאחורי 'ירושלים המאוחדת' ", ששודרה בערוץ 10, נתנה ביטוי מיוחד במינו למציאות הבלתי נסבלת בירושלים, שיצר ב-1967 הסיפוח הבהול והבלתי מרוסן של כפרים פלסטיניים לירושלים הבירה. החלטת "ממשלת הליכוד הלאומי" בראשות אשכול ומפלגת העבודה באה מתוך שכרון הכיבוש וקוצר ראות נורא. ברבות השנים הלכה הוויית "ירושלים השלמה" והחמירה. היום אין ספק שהמציאות הזאת איננה יכולה להימשך כך, וכך חושב רוב מוחלט של הציבור היהודי לפי סקרים שנערכו בחודשים האחרונים.
קודם כל, בגלל האיום הדמוגרפי המתגבר על בירת ישראל. בירושלים של היום, מתוך כל 10 תושבים, 4 הם פלסטינים. בין גילאי 0 עד 18, מתוך כל 10 צעירים, 6 הם פלסטינים,. האם זאת ירושלים, בירת ישראל? זאת ירושלים של ישראל היהודית? כ- 320,000 הפלשתינים הם בעלי תעודת זהות "כחולה", יש להם זכות לבחור ולהיבחר לעיריית ירושלים. יום חשוך אחד, ייתכן כבר ב-2020, נופתע כולנו, כשלראשות העיר ייבחר פלסטיני.
שנית, בגלל האיום המתמשך על בטחון ירושלים, תושביה והתיירים והאורחים הרבים שרוצים לבוא אליה, ובמעגל הרחב – האיום על מרחבי ישראל ותושביה. מאז ספטמבר 2015 60% מהחשודים שנחקרו בגין פיגועים בירושלים מוצאם היה בכפרים הפלסטיניים המסופחים, אלה שבריבונות ישראלית. יותר מזה, ירושלים ה"מאוחדת", הפרוצה כמעט לכל עבר, משמשת תחנת מעבר למפגעים שבאים מחברון ומשכם לפגע בישראל.
שלישית, בגלל הנטל הכלכלי על מדינת ישראל ועל ירושלים בפרט, שצפוי לגדול ולהכביד. הנטל הזה יילך ויגדל, כשיגבר הלחץ להשקיע בכפרים האלה הון עתק כדי לפתח אותם ולהבטיח מינימום סביר של תנאי חיים. משלם המיסים הישראלי משלם כיום, מדי שנה בשנה, 2-3 מיליארד שקל כדי לממן את זכויותיהם של הפלסטינים המסופחים לירושלים על פי חוקי הביטוח הלאומי, ביטוח בריאות, החינוך ועוד..
עוד לפני שנים רבות, ובייחוד בעת כהונתי כשר הפנים וכשר לענייני ירושלים, עמדתי על הסכנות, שהפכו למוחשיות ולממשיות יותר ויותר ברבות השנים. בשנה שעברה החלטתי לעשות מעשה, וחברו אליי רבים וטובים להקים תנועה ציבורית, שתפעל כדי להציל את ירושלים, פשוטו כמשמעו.
"התנועה להצלת ירושלים היהודית" שהקמנו מציעה את הפתרון המעשי האפשרי היחיד לבעיות כבדות משקל אלה והבעיות הנוספות להן.
1. ירושלים בירת ישראל תהפוך שוב לעיר יהודית ש-80% מתושביה הם יהודים ו-20% הם ערבים, בדיוק כמו ביחס הדמוגרפי בכל מדינת ישראל.
2. בניית גדר הפרדה משוכללת ומתוחכמת עם מעברים משוכללים ומבוקרים בטחונית, בין הכפרים הפלסטיניים לבין ירושלים היהודית והאגן הקדוש, תצמצם למינימום את איומי הטרור על ירושלים, ותמנע את היותה עבור מחבלים תחנת מעבר לרחבי ישראל.
3. ניתוק הכפרים הפלסטיניים מירושלים הריבונית יהפוך אותם ואת תושביהם לבעלי מעמד בטחוני ואזרחי זהה לזה של הכפרים השכנים להם, השייכים לגדה המערבית, דוגמת נבי סמואל או אבו דיס. צהל וזרועות הביטחון יהיו רשאים ויוכלו לפעול בשועפט, קלאנדיה או ג'בל מוכאבר בדיוק כמו שהם פועלים ברחבי הגדה להדברת הטרור ומקורותיו.
4. הרשות הפלסטינית תוכל לפעול בכל הכפרים האלה, ובייחוד זרועות הביטחון שלה, המשתפות פעולה עם ישראל, כי הריבונות הישראלית תוסר מכפרים אלה.
5. הנטל הכלכלי הנוכחי והעתידי יוסר בהדרגה מעל כתפי ישראל ואזרחיה. תקופת מעבר תבטיח, כפי שמחייב החוק, שמירת הזכויות הסוציאליות של התושבים הפלסטינים הזכאים להן בהווה, אבל מכאן ולהבא לא יוענקו זכויות סוציאליות נוספות לתושבים נוספים של כפרים אלה על חשבון תקציב מדינת ישראל .
6.מובן מאליו שתושבי הכפרים האלו יחדלו מלהיות תושבי ירושלים בעלי תעודות זהות כחולות ולא יוכלו להצביע בבחירות בירושלים.
סקר שנערך לאחרונה הראה שייותר מ- 70% מהציבור תמכו בהוצאת הכפרים האלה משטחה המוניציפאלי של ירושלים ומריבונות ישראל. 63% מתושבי ירושלים תומכים בהוצאת הכפרים האלה.
כדי להפוך את כל הדברים שמניתי למעשיים ובני-ביצוע, יש לעשות מעשה עיקרי ראשון לאלתר: לתקן את "חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל" ולהוציא את 22 הכפרים האלה מריבונות ישראל. יישום ההצעה של יו"ר מפלגת העבודה, להפריד את הכפרים מירושלים מבחינה מוניציפלית בלבד, רק יחמיר את המצב במקום לפתור אותו. ההצעה מעידה על קוצר הבנתו של המציע כמו גם על היעדר אומץ הלב להתמודד עם הצורך לוותר על ריבונות ישראל בכפרים. רק תיקון חוק יסוד: ירושלים יהיה הבסיס לשיפור דרמטי של המציאות העגומה והמסוכנת.
הטענה הנשמעת כאילו תוכניתנו "לא ישימה" מזכירה את הטענה שנשמעה בעבר נגד תוכנית גדר ההפרדה כאילו היא "לא ישימה" ו"תיאורטית". אין לי ספק שאם תתקבל החלטה אסטרטגית לבצע את מתווה התוכנית, יהיו מספיק דרכים יצירתיות ליישם אותה.
טענה משונה יותר היא הטענה ש"ההצעה אינה מוסרית". אם יש משהו לא מוסרי זהו המשך המצב הקיים, שיוליך להידרדרות מוגברת, כפי שתיאר בצורה מרתקת רביב דרוקר בתוכנית "המקור". כיום הפלסטינים הגרים בכפרים אלה נתונים לחסדי כנופיות הפשע וארגוני הטרור. ושלטונות ישראל, שהזניחו את הכפרים ויושביהם והפקירו אותם במשך 50 שנה לשלטון הפשע והטרור, ימשיכו להזניחם עוד 50 שנה.
צריך להציל את ירושלים היהודית.

תגובות

תגובות