איך תפקד יוסי כהן כראש מל"ל והאם זה מלמד משהו על הדרך בה יתפקד כראש מוסד

הרבה מאוד קרדיט קיבל מאיר דגן על העצמאות שגילה כראש מוסד. דגן התנגד למתווה של מלחמת לבנון השנייה מתחילתה ותמך בפעולה קרקעית. דגן התנגד לעסקת שליט ודגן קיבל הרבה מהקרדיט להתנגדות לתקיפה הישראלית באיראן, שקידמו ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ברק.

מעטים יודעים שאם כבר עוסקים בחלוקות של קרדיט על עצמאות מחשבתית, אז יורשו של דגן, תמיר פרדו, ראוי אפילו ליותר קרדיט על ההתנגדות החריפה שהביע לתקיפה באיראן. פרדו, יחד עם האלוף אמיר אשל (אז עוד כראש אגף תכנון) התבטאו בחריפות נגד התקיפה, כשהיא הייתה הרבה יותר בשלה ומעשית מאשר בימי דגן. זה לא אומר בהכרח שעמדת פרדו הייתה נכונה, זה כן אומר שנוצרה מסורת ארוכת שנים שראש המוסד הוא דמות עצמאית וחזקה, שלא נרתעת להביע עמדה שנוגדת את מה שראש הממשלה רוצה לשמוע.

יוסי כהן הוא לא מינוי הזוי לראשות המוסד. בתחקיר של "עובדה" סופר סיפור שגם אני שמעתי. שעה קלה לפני שנתניהו הכריז על מינויו של יוסי כהן לתפקיד, הוא קיים שיחת טלפון עם מי שנתפס בתקשורת כמועמד המוביל, נ'. השיחה הסתיימה ללא שורה תחתונה, אבל במהלכה, כך סיפר מקורב לנ', הוא נשאל אם יהיה נאמן לראש הממשלה. לתחושת המקורב, הגמגום של נ' בתשובה לשאלה הבעייתית, ייתכן וחרץ את גורלו. אם הסיפור נכון, זו שערורייה, כמובן. אני רק רוצה לספר ששני בכירים לשעבר בארגון איתם דיברתי אמרו שכהן עבר מסלול יותר ראוי ולגיטימי לתפקיד מאשר נ' ולכן, במידה רבה, היה מינוי הרבה יותר טבעי (כזכור, גם דגן תמך במינוי). כהן עשה שורה של תפקידים בכירים והוא גם נהנה מיחסי אנוש מצוינים בכל גזרה שתעלו על הדעת. הבעיה איתו היא שהוא פוליטיקאי. אני לא יודע אם פניו לפוליטיקה, די ברור שאם יוכל, הוא ירצה בכך. עוד לפני כן, הוא מתנהל כבר שנים ארוכות כמו פוליטיקאי. ראשי המוסד לדורותיהם, בעיקר אלו שצמחו בארגון, התרחקו מפוליטיקה. לא שזה עיסוק בזוי, הדנא שלהם פשוט מנוגד לדנא הפוליטי. יוסי כהן שונה. עוד בתפקידו הקודם במוסד הוא לא היסס להיפגש עם אסטרטג פוליטי מוביל. הוא תמיד שמר על ערוצים פתוחים עם אנשי עסקים מובילים. בתפקידו כראש המועצה לביטחון לאומי, הוא הביא את זה לשיא. לא סתם הוא היה בעמדה נוחה לבקש מהמיליארדר האוסטרלי, ג'יימס פאקר, 7 כרטיסים להופעה של בת זוגו, מריה קארי. לא בכדי הוא הרגיש שזה סביר להשתמש בדירתו של פקר בתל אביב ללא תשלום. פקר וחברו הטייקון, ארנון מילצ'ין, אפילו הציעו ליוסי כהן עבודה מאוד מתגמלת. זה ממש לא ממצה את החיבורים שלו לסביבת נתניהו. הוא מחובר בדרך עקיפה לגברת נתניהו ונמצא בקשרים מצוינים עם רבים ממקורביו של ראש הממשלה. קשה גם שלא לחשוד שהחיבורים הללו השפיעו על תפקודו כראש המועצה לביטחון לאומי. נתניהו רצה להעביר את מתווה הגז. כהן חיבר חוות דעת שזה חשוב ליחסי החוץ של ישראל. נתניהו רצה לבטל את המכרז  הבינלאומי לבניית ספינות לחיל הים ולהתקשר בעסקה עם המספנה הגרמנית וממשלת גרמניה. יוסי כהן חיבר חוות דעת, שתומכת במהלך, משיקולי חוץ וביטחון, כמובן. כהן העלה לראש הממשלה – אלוהים יודע מאיפה – המלצה לקנות 2 אניות נגד צוללות. אף אחד במערכת לא הבין מאיפה זה בא, אבל נתניהו תמך בזה (עד שהתנגדות משרד הביטחון הרגה את הרעיון). נתניהו חשב בסוף 2015 שישראל צריכה צוללת שביעית, שמינית ותשיעית. בצבא ובמשרד הביטחון שרר קונצנזוס שדי בחמש, מקסימום אם ראש הממשלה מאוד רוצה, אז שש. כהן, לעומת זאת, תמך ב 9 צוללות (ואז שוכנע). קשה לחשוב על דוגמא אחת בה ראש המועצה לביטחון לאומי, יוסי כהן, חשב אחרת מראש הממשלה. האם כראש מוסד, שמונה על ידי נתניהו ומחובר אליו בכול כך הרבה חיבורים, הוא יעז להתנגד לעמדתו?

המאמר פורסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות