אחד הפרסומים שלי על פרשת הצוללות עסק בזמנו ביוסי כהן, והציב סימני שאלה על אחת מחוות הדעת שהיה חתום עליהן כראש המועצה לביטחון לאומי. אחרי הפרסום הזמין אותי כהן, אז כבר ראש המוסד, לפגישה. יצאתי ממנה משוכנע, שידו איננה במעל. לכל היותר רצה יותר מדי לרצות את בנימין נתניהו. המסקנה התבססה בעיקר על חוסר התמצאות קיצוני שהראה בפרשה: טעה בין עסקות, בִלבל ספינות עם צוללות, ונראה אבוד בניסיונו להסביר על מה חתם ולמה.
אחרי קריאת המסמך שפרסמה ועדת החקירה הממלכתית בפרשה, התחיל לקנן ספק. על פי מסמך הביניים, החלק של כהן היה גדול בהרבה מחוות דעת אחת, הוא היה שותף מלא ואקטיבי למרמה בוטה ומזיקה כלפי מערכת הביטחון וצה"ל. המסמך אמנם פורסם לאחר הראיונות שערך כהן, אבל מכתבי האזהרה כבר פורסמו מזמן. כהן ("אני צריך להיות ראש ממשלה") ממשיך להתנהג כאילו התנהגותו בפרשה אינה נוגעת אליו.
אין הוא הגיבור היחיד של הדו"ח המתנהג כאילו הפרשה אינה נוגעת לו. אליעזר (צ'ייני) מרום מעתיר מחוכמתו בכל ערוצי הרדיו והטלוויזיה, אך מעולם לא סיפק הסבר מניח את הדעת להתנהגותו התמוהה בפרשה, בוודאי לא לכספים הרבים שקיבל ממיקי גנור, נציג המספנה הגרמנית. במסמך ועדת החקירה צצות עוד התנהגויות של מרום שאינן מוכרות. נכתב בו, כי חיל הים הציג לקבינט את היתרונות ברכש של צוללת שישית, באופן ששירת את ראש הממשלה ולמרות העובדה שהצגת הדברים היתה שקרית ולא תאמה את מה שחיל הים ידע.
תפקיד של מפקד אחר של חיל הים בפרשה תמוה עוד יותר. איש לא חשד ביושרה של רם רוטברג, מפקד החיל ב–2011–2016, אבל כמה מפעולותיו בפרשה היו תמוהות מלכתחילה, ועד היום לא קיבלו הסבר מניח את הדעת. ועדת החקירה חושפת, כי חיל הים כתב לפתע מסמך שאִפשר מכירת צוללות מתקדמות למצרים — בניגוד לעמדה קודמת שלו. תמוהה יותר העובדה, שהמסמך מצא את דרכו, מעשה שטן, לידי המספנה הגרמנית, המוכרת את הצוללות, עוד לפני שהגיע לגורמים המוסמכים במערכת הביטחון. איך זה קרה?
"החומה הסינית" הקיימת לכאורה בין הדיון שנעשה בוועדת החקירה הממלכתית לבין המשפט הפלילי גורמת לכך, שכמה שחקני מפתח בפרשה אינם מוזכרים בדו"ח. אבריאל בר יוסף, המשנה לראש המל"ל, ודוד שרן, שהיה ראש הסגל של שר האוצר ואז של ראש הממשלה, נאשמים במשפט הפלילי. שרן הוא היום יועץ קרוב של נתניהו, והאישום בשוחד באחת הפרשיות החמורות בתולדות המדינה אינו מפריע לנתניהו להחזיקו קרוב אליו. אולי אפילו בכך טמון סוד קסמו. גם הוא משמש כפרשן מבוקש בערוצי הטלוויזיה הביביסטיים.
עוד "גיבור" של דו"ח הביניים הוא מי שגם מופיע הרבה בערוצים ולא נשאל על זה. אביגדור ליברמן היה שר החוץ בממשלת נתניהו, ואז שר הביטחון. משרד החוץ בראשותו מילא תפקיד מפתח בביטול המכרז הבינלאומי לרכש ספינות כפי שרצתה המספנה הגרמנית. שנתיים אחר כך הסיר שר הביטחון החדש ליברמן את התנגדות משרד הביטחון לרכש של שלוש צוללות מהגרמנים, או, בשפת הדו"ח: "בקיץ 2016 לאחר חילופי גברי בראשות משרד הביטחון, קידם המל"ל, והפעם על דעת משרד הביטחון, עסקה לרכש צוללות". שר הביטחון, שהודח אז לטובת ליברמן, משה יעלון, משוכנע עד היום, שהחלפתו בליברמן נעוצה בעניין הזה. ייתכן שליברמן רק רצה לא לריב עם נתניהו, אבל היה רצוי שגם הוא יענה על כמה שאלות קשות העולות מהתנהגותו והתנהגות מקורביו בפרשה.