ועדת גרוניס, שצריכה לאשר את המינוי של רומן גופמן לראשות המוסד, אינה בודקת, למרבה הצער, את כשירות המועמד. גופמן אינו כשיר לתפקיד, בלשון המעטה. היא כן בודקת את "פרשת הנער", ובצדק.
את סיפור הגיוס של נער בן 16–17 ושמו אורי אלמקייס לפעולות מודיעין חשף מיכאל האוזר טוב ב"הארץ" לפני שנתיים. פרשה שומטת לסתות: המחשבה כי תא"ל יודע שנער עצור במרתפי השב"כ ואינו מתייצב למחרת ואומר "אני הפעלתי אותו", היא בלתי נתפשת. אלא שגופמן הכחיש עובדות אלו.
בניגוד למה שהתקבע בציבור, אלמקייס לא נעצר על פרסום הידיעות שהעבירו לו שני קצינים בצה"ל, שהמרכזי שבהם כפוף ישירות לגופמן. החקירה החלה אחרי שאלמקייס פרסם שתי ידיעות נפיצות בערוץ הטלגרם שהפעיל, אחת מהן על כך שישראל תקפה מתקן לייצור כטב"מים באיראן. המוסד, מתברר, תכנן להדליף זאת לעיתון זר, וזה דפק לו את ההדלפה. חוץ מזה, היועצת המדינית של נפתלי בנט, שמרית מאיר, עשתה "לייק" לידיעה, ובכך בעקיפין אשררה אותה.
נפתחה חקירה סמויה, ובסופה אלמקייס נעצר. יש להבהיר: את הידיעות שבגללן נעצר העבירו לו שני חיילים ביחידה 8200. ההחזקה בידיעות והעברתן הביאו לכתבי אישום נגד שניהם, אחד כבר ריצה מאז עונש מאסר.
אלמקייס אמר לחוקריו מן הרגע הראשון כי הופעל על ידי קציני צה"ל, אבל החוקרים לא רצו לשמוע על הידיעות שהגיעו כתוצאה של ההפעלה והתרכזו בידיעות האחרות. לימים הוכיחו אלמקייס עם עורכי דינו, אורית חיון ודין כוכבי, לפרקליטות כי אכן היתה הפעלה, ושהידיעות שבגללן הואשם פורסמו לפני כן במקומות אחרים. יותר מזה, המערכת לא טרחה אפילו למחוק את רוב הידיעות מערוץ הטלגרם שלו, שמעולם לא הורד מן האוויר.
כשהתברר לפרקליט הסייבר, חיים ויסמונסקי, שאלמקייס אכן הופעל, הוא החליט למחוק את כתב האישום נגדו.
איפה היה גופמן ב–44 הימים שאלמקייס היה במעצר? למה לא פעל לשחרורו ממעצר־בית קשה וגם כשעמד מול כתב אישום שהיה עלול לשלוח אותו לעשרות שנים בכלא?
גרסת גופמן היא שהוא לא היה מודע כלל להפעלת אלמקייס. כל שידע זה, שהועברו לו לפרסום איזו ידיעה או שתיים, שפורסמו לפני כן ב־ynet. בתחקיר "המקור" של איתי רום ושלי פרסמנו את ההתכתבות בין הקצין צ', הכפוף לגופמן, לאלמקייס. זו ממש לא ידיעה או שתיים, זה הרבה יותר, והיתה גם הפעלה של אלמקייס מול גולשים סורים ואחרים. צ' טען שקיבל את הגיבוי של גופמן להפעלה. למעשה, הוא טוען שראש המוסד המיועד שיקר באופן בוטה על גבו של נער צעיר ומוכשר.
בשלב מוקדם של הקשר בין צ' לאלמקייס, צ' נתקף בהלה. "נדרשתי לנתק מגע", כתב לו, "לצערי. זה מעלי… לא דיברנו, אתה לא מכיר אותי… אם ישאלו — לא מכירים. אתה ראית דברים ברשת ותו לא". 24 שעות לאחר מכן הוא חידש את הקשר כאילו כלום. מי הוא זה ש"מעליו", שהבין כמה בעייתי הדבר להפעיל נער במשימות צבאיות, ומי נתן אישור לחידוש הקשר? הצבא סירב לפרסם את התחקיר הפנימי שלו בנושא.
אם באמת יוכח שגופמן ידע על ההפעלה, הניח לאלמקייס להימק במתקן שב"כ ולאחר מכן עוד הכחיש הכל — הוא לא יכול להיות ראש המוסד. חד וחלק. זה מעיד על סוג אישיות שצריך להעניש ולשחרר מהצבא, לא לקדם לתפקיד ראש שירות ביון מפואר, שאנו אמורים לסמוך על יושרתו ושיקול דעתו.