ארכיון חודש: ינואר 2003

המרכזייה של שמעון פרס – הכי עמוסה בעולם

21 בינואר 2003
 

לא, לא שמעון פרס יזם את הסקר ב"מעריב" שגילה שהוא יכול להביא למפלגת העבודה עוד 10 מנדטים. פרס גם לא אחראי לחבורת השפנים ממפלגת העבודה שקוראים אוף דה רקורד, כמובן, רק בינינו, לעמרם מצנע לעשות את "המעשה האמיץ". וכמובן, אי אפשר להאשים את שמעון פרס בתופעת שירי וייצמן. אין, כנראה, אדם אחד שאפשר לבוא עמו חשבון בעניין הזה.

אבל שימו לב למשפט אחד מעניין בדיווחים על מועמדותו המחודשת של שמעון פרס. "ללשכת פרס הגיעו אתמול שיחות טלפון רבות מאוהדים".

אנשים מתקשרים באופן ספונטאני למזכירותיו של פרס (הוא הרי בכלל שוהה ברומא) כדי לקרוא לו לרוץ.

כמה הייתם מוכנים לשלם כדי פעם אחת לשמוע שיחת טלפון כזאת? איך זה נשמע? מי אלו האנשים שמתקשרים תמיד ללשכת פרס לחזק את ידיו? איך זה שכל שונאי פרס לדורותיהם אף פעם לא מתקשרים?

זאת, כמובן, לא הפעם הראשונה שלשכת פרס מוצפת בטלפונים. היא הוצפה בבחירות הקודמות כאשר אלפי אנשים קראו לפרס לרוץ במקום אהוד ברק. היא קרסה תחת טלפונים של אנשים שקראו לפרס לא להתפטר מממשלת האחדות ושכנעו אותו – זאת בטח הייתה משימה לא קלה – להתגבר על יצרו ולהישאר שר חוץ.

מרכזיית הטלפונים של פרס, מסתבר, היא המרכזייה העמוסה ביותר בעולם.

שימו גם לב לתגובה הכל כך פרסית של המועמד הנצחי על הסקר ב"מעריב".

"לעבודה יש יו"ר והוא המוביל בבחירות הקרובות". נשמע כמעט כמו פרשן משפטי. כל כך קפדן בניסוח, כל כך קמצן במילים.

לא "מצנע הוא המועמד הטוב ביותר להוביל את מדינת ישראל". בטח ובטח שלא "אני לא רואה עצמי מועמד לראשות הממשלה". פרס, לפתע, הוא חסיד התמציתיות. אפשר רק לדמיין איזו שמחה אחזה בפרס כשהוא הצליח לגבש את משפט התגובה הזה, משפט שיאפשר לדוברו להמשיך לומר שלשכתו מוצפת בטלפונים (רק מתוך חובת הגילוי הנאות הוא עושה זאת) ומצד שני לא ייראה חתרני מדי.

האמת, אין משהו שעוד אפשר להגיד על תופעת פרס ולא נאמר. זה כמעט מצחיק לבקש ממנו להתנהג פעם אחת קצת באצילות ולתמוך באמת במועמדות של מצנע. זה מרגיש מגוחך לקרוא לו להתגבר על יצרו. עוד מעט כבר נשמע על הפגנות ספונטאניות של אנשים תחת הקריאה "מצנע וותר לפרס". פרס, כמובן, יגיד "מה אתם רוצים ממני? אני לא קשור לזה".

מילה אחת לסיום על שירי וייצמן לבעלי הזיכרון הקצר במיוחד. אתמול הוא אמר שאינו יכול לשתוק. עד כאן אין בכך שום חדש. הנקודה המעניינת היא שרק לפני שנתיים וייצמן היה באותו סרט. אז בינואר 2001, פטרונו, אהוד ברק, היה בפיגור של 20% מול אריאל שרון בעוד פרס, לפי הסקרים, נתן קרב צמוד. וייצמן החזיק גם אז בדעה מאוד נחרצת, רק הפוכה לחלוטין. הוא כיבד את פרס בשפע של קללות וגידופים, שאפילו בזירה הפוליטית שלנו, היו מאוד יוצאי דופן. וייצמן האשים את פרס שהעלאת מועמדותו לא מאפשרת לברק להמריא. מצנע, עם או בלי פרס, כבר, כנראה לא ימריא. מה שעושה לו שירי וייצמן עכשיו הוא רק בבחינת וידוא הריגה.