ארכיון חודש: יולי 2004

המו"מ הקואליציוני – פרס ללא מנהיגות

19 ביולי 2004
 

שמעון פרס קבע אתמול את צוות המו"מ של מפלגת העבודה לשיחות עם הליכוד. סביר להניח שהמו"מ הקואליציוני יהיה הרבה יותר קל לפרס מהויכוחים סביב הרכב הצוות. למעשה, בימים שקדמו לתחילת המו"מ יו"ר העבודה לא התעסק בכלל בהכנה למו"מ. לשכתו של פרס שימשה כזירת קרב סביב השאלה הדרמטית – מי יהיה בפנים. בסופו של דבר, פרס העז לפרסם את הרכב הצוות רק פחות משעה לפני ישיבת המו"מ הראשונה וגם זה רק לאחר שהתקשר אישית לרוב חברי הכנסת של העבודה. להתנצל, כמובן.

כמה חברים מונו בסופו של יום לצוות המו"מ של העבודה? 27. זאת לא טעות דפוס. פרס מינה 27 אנשים, 5 בצוות המרכזי ועוד 22 בצוותי המשנה. כל מי שפרס מאמין שיכול לסכל את ממשלת האחדות קיבל מינוי.

צוות המו"מ של הליכוד, לעומת זאת, כולל 5 אנשים. רק אחד מהם פוליטיקאי (גדעון סער). אף אחד בליכוד לא העז לצייץ. במילים אחרות, המו"מ הזה הוא לא כוחות. שרון, עם כל הקשיים וההתנגדויות, מטיל את חיתתו על הליכוד. פרס בקושי שולט באנשי לשכתו. שרון מצליח לגרום אפילו ל"מורדים" לתעל את היצירתיות המרדנית שלהם לשאלה – איך נוכל לשכנע אותך אריק שנהיה ממש ילדים טובים (ובלבד שלא תצרף את העבודה). בעבודה, פרס הוא בקושי ראשון בין שווים. רוב גדול של חברי הכנסת של העבודה מתקשים להגיד עליו מילה טובה, שלא לומר – בזים למנהיגותו.

במלים אחרות, המו"מ בכפר המכבייה הוא הצגה אחת גדולה.  אין אף מחלוקת אמיתית בין הליכוד לעבודה ואלו שהיו כבר נפתרו במו"מ החשאי בין אורי שני לחיים רמון. לפגישות המתוקשרות בכפר המכבייה יש מטרה אחרת לחלוטין. פרס רוצה להשתמש בכאילו-מו"מ הזה כדי לשכנע את מפלגתו להיכנס לממשלה. לשם כך הוא צריך קצת משברים והרבה מחלוקות עקרוניות.

גם שרון צריך את המו"מ הזה לצרכים אחרים לחלוטין. קודם כל, שרון אוהב לראות אנשים אחרים מזיעים מחשש לתפקידם. חוץ מזה, שרון מקווה שמכל הבלגאן תצא לו בסוף קואליציה יציבה. כרגע, כידוע, אין לשרון ופרס רוב בכנסת לאישור ממשלת האחדות. שרון ופרס רוצים, אם כן, לתזמר את המו"מ הזה כך שהוא ייצר את הרוב הזה.

איך עושים את זה? מסכמים מראש על ההישגים שכל אחד מהצדדים יוכל להציג לסיעתו. פרס יראה ששונו קווי היסוד ועוד איזו אמירה מעורפלת על התחלה של מו"מ להסדר קבע. שרון יגיד – העבודה קיבלה את מדיניותי. פרס אמור להביא לסיעתו 8-10 תפקידים, בממשלה ובכנסת. שרון יגיד – חוץ מסילבן שלום אף אחד לא נפגע.

במערכת הפוליטית הכמעט כאוטית שלנו, קצת קשה להאמין ששני המבוגרים האחראים האלה עדיין יכולים לעשות את התרגילים האלה. התקשורת אומנם נתנה בימים האחרונים לפרס סיבה לתקווה. הספין שלו בסוף השבוע, "פרס מאיים להפסיק את המו"מ הקואליציוני", עבד לא רע אבל בשורה התחתונה גם פרס יודע שהוא תלוי לחלוטין באריאל שרון וראש הממשלה לא יחליט אם הוא נותן סוף סוף לשימון לחזור לממשלה עד שהוא לא יידע שיש לו רוב בכנסת לאשר את זה.