ארכיון חודש: פברואר 2006

הארץ: איפה האקדח המעשן? 13.2.2006

13 בפברואר 2006
 

לא נפלתי מהכיסא מהתחקיר של חדשות 10 על ליקויים בעבודת המתשאלים של מכוני הסקרים. עצם היוזמה המערכתית ראויה לשבח – במדינה שמסניפה סקרים בוקר וערב אין דבר מתבקש יותר מלבדוק איך מכינים אותם, מה עוד שהתחזיות שלהם מתבדות שוב ושוב. להמשך קריאה.

מעריב: טלוויזיה. 1.2.2006

1 בפברואר 2006
 

מאת: אסף שניידר.

זה קרה במפתיע, כמעט מבלי ששמנו לב: ימי שלישי של הערוץ להמונים מספקים בזמן האחרון חווית צפייה מיושנת למדי. זה מתחיל עם כלבוטק, שהפורמט הוותיק שלה נחשף במלוא עתיקותו הדלה בימים נטולי שוסים אמיתיים כדוגמת עופות רקובים או תחקירים מטיפוס "מצלמות לחזיות‭."‬ נכון שקשה להרים אחת לשבוע תחקיר שכל המדינה ידבר עליו. אבל כשזה לא קורה, פתאום די מייאש לבהות בשגרה המעגלית של כתבה, רפי בחליפת צמר ממלא את המסך, שקופית עם תגובת עורך הדין של הנוכל התורן וחוזר חלילה.

העובדה שכלבוטק משודרת יום אחרי שומר מסך של אמנון לוי פוגעת בשתיהן: כנראה שלמוח האנושי יש יכולת ספיגה סופית ומוגבלת של רמאים קטנים ומצלמות זעירות. במחיר של הסתכנות בתחקיר שיחשוף את הקומבינה של חושפי הקומבינות, על כלבוטק ושומר מסך לייסד עוד היום קרטל מושחת. כך יוכלו שני הטאלנטים לחלק ביניהם גבולות גזרה, ואנחנו נקבל סוף סוף שתי תוכניות שונות ומובדלות. מצידי, שרפי יקבל את תיק הסלמונלה, מוסכים מהגיהנום ומרפאות הטחורים המזויפות, ושאמנון יחזיק בתיק המיסטיקנים הממששים וקבלנים שבורחים עם הכסף. אם זה מה שיעשה אותם מאושרים – מי אנו שנלין.

מצבה של קצרים אמור להיות שונה: בסך הכל, זוהי יציאה חדשה למדי אצלנו, רק עונה שנייה. בפרק הראשון של העונה החדשה הכל עוד נראה מצוין: הצוות משופשף ומגובש, בדיחה רודפת בדיחה. אפילו רף הגסויות הועלה קצת. אבל צפייה בה הופכת מפעם לפעם למטלה מייאשת. עוד פאנצ'ליין, ועוד פאנצ'ליין. לא נעים לך. בכל זאת, קרן מור וכאלה. חיוך מאולץ רודף חיוך מאולץ. השפתיים כבר יבשות ודואבות. כמו אחרי שעה של הרמת משקולות אינטנסיבית בעזרת שרירי הלסת. יש משהו גרגרני ומקולקל בקונספט הזה. אנחנו יודעים, זומבים יקרים, שיש לכם פריכיות אורז במקום תאי מוח, אומרים לנו. אז עזבו אתכם ממערכונים, קחו רק את הסיומת. אבל זה לא לוקח. לפחות לא אצל מי שבאונות שלו עוד מהבהבים הבזקי תבונה אחרונים. בדיוק כמו שחובב כדורגל לא יילך לראות משחק שכולו פנדלים.

הפריים טיים מסתיים בעוד ייבוא היסטורי מערוץ ‭- 1‬ נסים משעל. גם כאן הפורמט מצהיב ומתפורר, מוחזק בחוטי תייל ובאיזולירבנד כחיפושית מודל 68 של סטודנט. הו, אלוהים: לא נעמוד בעוד פאנל. לא נשרוד עוד "אני נתתי לך, אז אתה תיתן לי להשלים את‭."…‬ ובכל זאת, משעל של בחירות הוא משעל של בחירות.

הפאנל של משעל, לפחות אמש, הציג תופעה נדירה: פגישת מחזור של עיתונאים דעתניים משלל כלי תקשורת – שהגיעו במצב רוח של "והיום נירק לבאר‭."‬ אולי הם סמכו על זה שאין סיכוי שהעורכים שלהם צופים. והנה, דווקא ביום שבו הוצגה רשימת קדימה, רשם משעל הישג מעניין: הפאנל שלו (אראל סג"ל מאצלנו, עפר שלח מ"ידיעות‭,"‬ אמנון אברמוביץ' מערוץ ‭,2‬ רביב דרוקר מ‭(10-‬ בעט, דרך וסחט בפומבי את האתרוג. זאת אחת הפעמים הראשונות שבה שאלו את עצמם בקול רם עיתונאים ופרשנים בכירים, מה הסיבה לחיבוק החם שמקבלת מהם קדימה. עכשיו נשאר לראות, אם משעל שימש כאן רק כספת פסיכולוג קולקטיבית, שעליה יכלו העיתונאים להשתרע, להתוודות ולשחרר קיטור – או שזוהי יריית פתיחה לסיקור שבמינימום יעשה קולות של "לא עושים חיים קלים לאולמרט‭." ‬