ארכיון חודש: ינואר 2008

משרד הדתות

15 בינואר 2008
 

איכשהו חזרתו לחיים של משרד הדתות עברה קצת מתחת לרדאר התקשורתי. אני לא יודע להסביר בדיוק למה, אבל משום מה השוחד הפוליטי של אולמרט לש"ס עבר בשקט יחסי. השקט איפשר לכמה ח"כים להצביע אתמול באופן אישי, אישי להבדיל מענייני.

ח"כ יורם מרציאנו, למשל, מהעבודה הצביע בעד משרד הדתות. אכפת לו משירותי הדת? לאבטוח. שאר הח"כים של העבודה הצביעו נגד. מרציאנו עכשיו בקטע של דווקא. דפקו אותי, הדיחו אותי מתפקיד יו"ר הסיעה, אני אדפוק אתכם. אחרי ההצבעה ראו אותו באולם המליאה מלטף את אולמרט. חברים.

אבל עזבו את מרציאנו. מה שהכריע את ההצבעה, זו התנהגות חברי הכנסת הערבים. רובם נמנעו, אחד, ח"כ זכור, תמך. למה? אלוהים יודע. למען הסר ספק, לא שמעתי אפילו שמועות שהם קיבלו משהו. מצד שני, למה חברי הכנסת הערבים עוזרים לקואליציה במבחן כל כך בעייתי?טוב לב?

ח"כ ערבי אחד הסביר לי אתמול, שהסיבה נעוצה בקשרים הטובים שיש לשר יצחק כהן עם חברי הכנסת הערבים. הוא בא, דיבר איתם, ביקש, דיבר על ליבם, הם הסכימו. למה לא? אם ההסבר הזה נכוון אז הוא מקפל בתוכו, בסיפור אחד קטן, את הסיפור הגדול על מנטליות המיעוט הערבי במדינת ישראל. הח"כים הערבים מרגישים, מסתבר, כל כך לא מחוברים שהם מעדיפים את האינטרס האישי, עזרה לחבר, על מטרות פוליטיות שאמורות להיות קרובות לליבם כמו ניצחון אופוזיציוני על הקואליציה. במילים אחרות, הם אפילו לא מרגישים אופוזיציה. הם מרגישים לא רלוונטיים, משקיפים חיצוניים. כל אימת שהם יכולים לקבל משהו כתוצאה מהצבעה – איציק כהן בוודאי ירגיש חייב – הם יצביעו בהתאם לאותו משהו. עצוב.

הסבר אחר ניתן לי על ידי גורם בבל"ד. הוא הסביר שהשר כהן בא לפגישה עם חברי הכנסת של המפלגה. הם התלוננו על מצב שירותי הדת המוסלמיים. המשרד החדש לשירותי דת לא מקבל סמכויות בתחום הזה. לא תוכל לעזור לנו, כבוד השר, אמרו חברי הכנסת. השר כהן הסביר שהרעיון הוא קודם כל להקים את המשרד במתכונת מצומצמת. אחר כך לאט לאט הם מתכוונים לספח עוד ועוד סמכויות. גם שירותי הדת המוסלמיים ייכנסו בסוף למשרד.

תזכורת – הנימוק של אולמרט להקמת המשרד לשירותי דת הייתה שזה בסך הכול נועד להוריד ממנו עומס בירוקרטי. ששר אחר יעשה את זה. אנחנו לא מקימים משרד חדש ולא מוסיפים תקציב, טענו שם. אני חשבתי מלכתחילה שזה קשקוש מקושקש. ברור לכל שמהרגע שהוקם משרד יסופחו אליו עוד ועוד סמכויות, תקנים, תקציבים, משרדים, הוא יצטרך מקום משלו ועוד עוזרים לשר. בקיצור, חוזרים לאותו מקום. מסתבר, שהשר כהן חושב בדיוק כמוני. לא מפתיע.

ולסיום, בוא ננסה לזכור מי הצביע בעד הקמת המשרד הזה – ציפי ליבני, יולי תמיר וכל שאר סיעת קדימה.

שקוף זה יפה

9 בינואר 2008
 

ביום שישי פרסמתי (יחד עם התחקירן אסף אוזן)כתבת תחקיר ב"שישי". הכתבה חשפה החלטה של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז,ב-2005לעכב הליכים (עיכוב הליכים שווה באופן מעשי לסגירת התיק) ל-16 נאשמים בתיק של התעללות מינית בנערה בת 14.5. התיק מורכב וסבוך. ההחלטה רגישה ועדינה. אני לא רוצה לנהל את הויכוח כאן. זה נעשה בכתבה. אני רוצה לגעת בהיבט אחר שקשה לפתח בטלוויזיה.

המדיום הטלוויזיוני מושך אותך לקוטב האנושי של הסיפור. מה עשו לילדה, איך היא הרגישה אז, איך היא מרגישה היום, מה שלום הילדים. גם את זה לא קל לצופי יום שישי לעכל.ההיבט שלא היה לי זמן לפתח אותו בטלוויזיה הוא אולי ההיבט היקר ביותר לליבי בסיפור הזה. השקיפות.

אני מאמין פנאטי בשקיפות. אני באמת חושב ששקיפות של החלטות ותהליכי קבלת החלטות היא תרופה לתחלואים רבים של המימשל שלנו, אולי לכל מימשל. אני כמעט אובססיבי בעניין הזה.

לכן, הקמתי עם חברים לפני ארבע שנים אתהתנועה לחופש המידע. זוהסיבה שאני מעורב בעשרות מאבקים של התנועה שלנו לחשיפת מידע מגוון. בהזדמנות אחרתאספר על פועלה של התנועה.כרגע אני רוצה לפתח את הדיון במקרה הספציפי של הנערה רונית (שם בדוי), שנוצלה מינית באופן משפיל ומגעיל בידי נערים רבים בני גילה ומבוגרים יותר. בוא נניח שהיועץ המשפטי לממשלה היה יודעשכל החלטה שלו לעיכוב הליכים מתפרסמת ברבים. בוא נניח שהוא היה חייב לנמק כל החלטה כזאת, שהוא היה צריך לפרסם ב-2005 שהוא שיחרר בלי הרשעה ובלי עונש 16 נאשמים בעבירות כמו מעשי סדום ובעילה אסורה בהסכמה. האם הוא היה עושה את זה, או שבמקרה כזה הוא היה מנסה להרשיע לפחות 4 נאשמים, שהיו מעורבים בסצנה המשפילה מכולן? האם הוא היה מעכב את ההליכים, או שהוא היה מנסה להגיע לפחות לעיסקאות טיעון עם הנאשמים?

התנועה לחופש המידע הגישה בקשה לחשוף את כל ההחלטות שניתנו בשנים האחרונות על ידי היועץ המשפטי לממשלה לעכב הליכים. האם יש פוליטיקאי שהתיק שלו פתאום עוכב (שוב, כדי שלא תהיינה אי הבנות – "עוכב" שווה "נסגר" למעשה)? מה הנימוקים שמכוחם היועץ המשפטי מעכב הליכים? מי זוכה לעיכוב ומי לא? פרוטקציה עוזרת?

אני לא משלה את עצמי שמשרד המשפטים יסכים מרצונו לשנות את מדיניות הדיסקרטיות בנוגע להחלטות לעכב הליכים. למה לא? הרבה יותר קל לפעול בלי שאתה צריך לנמק, בלי שמישהו יכול לבקר את ההחלטות שלך.