ארכיון חודש: יוני 2010

לו הייתי יועץ פוליטי של יאיר לפיד

22 ביוני 2010
 

הייתי אומר לו ש:  

א. השבועות האחרונים לא היו טובים לך, אבל רחוקים מלגרום נזק בלתי הפיך. אל תתרגש.

ב. עשית טעות מטופשת עם הטקסט בכנס בהרצליה ("נחבר חוקה, נשנה שיטה"), אבל כולם עושים טעויות. לא קרה כלום.

ג. נחלצת מהטעות במיומנות מרשימה עם ההבטחה, שאם תלך לפוליטיקה תחיל על עצמך את הצינון, שעוד לא עבר בחוק.

ד. הכי גרועה זו ההשתבללות שלך בעקבות הסערה. מה קרה? רצחת מישהו? למה אתה לא עולה בבוקר ברדיו ומדבר על זה חצי שעה? אתה מפחד משאלות קשות? ומה יקרה בפוליטיקה? רזי ברקאי ישאל – איך תראיין את ביבי, כשאולי אתה מתכוון להתמודד מולו" ואתה תגיד שעוד לא החלטת ואין לך בעיה לראיין, בדיוק כשם שיש סיכוי שיום אחד ברקאי יעזוב הכל ויילך לפוליטיקה (טוב, אולי הוא לא).

ה. מה פתאום ביטלת את הכנס בבאר שבע? מה פתאום דרשת שלא יוכנסו עיתונאים? למה ביקשת ממארגני הכנס בהרצליה לא להעביר את צילומיו? זו התנהגות של סלב, שנתפס משתמש בקוק בשירותים, כשהוא בדיוק מבלה עם נער בן 17, לא של מישהו שרוצה להיות פוליטיקאי בכיר. תפגין כוח, לא חרדה. לא עשית שום דבר רע. מותר לך להתלבט, מותר לך לחשוב על פוליטיקה, גם גבי אשכנזי חושב על זה ואולי גם לינדנשטראוס.

ו. וכל ההערות הללו, הן שטויות. מים מתחת לגשר. לא יזכרו אותן מחר בבוקר. הבעייה האמיתית שלך היא אסטרטגית. השכלת להציג מסר טוב. המדינה תקועה. היא לא מנוהלת. ואקום מנהיגותי. לא יודע אם היית צריך סקר סודי בשביל זה, או שאתה חש את מה שכולנו חשים בקצות האצבעות, אבל עלית על נקודה מאוד נכונה. הבעיה היא שאתה לא הפתרון. זה מסר שמתאים לרון חולדאי, אולי אולי לדן חלוץ, לגליה מאור. לא לך. זה מסר שמתאים לביצועיסט, למישהו שהרים משהו, ניהל משהו. הציבור שחושב שזו הבעיה הגדולה, יחפש מישהו שיפתור אותה. אין שום דבר בביוגרפיה שלך, שמרמז שאתה יכול לעשות את זה ואתה גם לא נתפס כאחד כזה. לא ניהלת שניים וחצי אנשים ולא בנית קומה בבניין מגורים. זה בסדר. זה לא תנאי לכניסה לפוליטיקה. גם שלי יחימוביץ לא ניהלה ולא בנתה, אבל המסר שלה היה אחר.

ז. לך תעשה פגישות דיסקרטיות עם רון חולדאי, דן חלוץ, אולי גם עם אלדד יניב. רשימה שתכלול את האנשים הללו, כשאתה מספר 3, יכולה להדיח את "קדימה" מעמדת המפלגה הטוענת לשלטון מצד שמאל (ואולי זה גם יתרסק). לא משנה אם תבחר באנשים כאלו או אחרים, אבל אם תהיה חלק מנבחרת, תוכיח שאתה יכול להתמודד עם האגו שלך, שאתה לא יהיר כדי לחשוב שאתה יכול להיות מספר 1 במפלגה, שטוענת לשלטון ושלקחת איתך אנשים שיכולים להתמודד עם בעיית התקיעות והאימפטנציה המניהגותית, כאלו שעשו משהו.

אם תצליח בזה, אז יהיה הזמן לפרוש מתקשורת. כן, כן, הרבה לפני הבחירות. אתה צריך להוכיח לציבור שזה כל כך חשוב לך, זה כל כך בוער בך, שאתה מוכן לוותר על פריים טיים ועל הטור הנקרא במדינה ועל 300 אלף שקל לחודש, או כמה שאתה לא מרוויח. פרישה ברגע האחרון, מכוח חובת צינון, ממש לא מעבירה את המסר הזה.

לו הייתי יועץ פוליטי של יאיר לפיד

22 ביוני 2010
 

הייתי אומר לו ש:  

א. השבועות האחרונים לא היו טובים לך, אבל רחוקים מלגרום נזק בלתי הפיך. אל תתרגש.

ב. עשית טעות מטופשת עם הטקסט בכנס בהרצליה ("נחבר חוקה, נשנה שיטה"), אבל כולם עושים טעויות. לא קרה כלום.

ג. נחלצת מהטעות במיומנות מרשימה עם ההבטחה, שאם תלך לפוליטיקה תחיל על עצמך את הצינון, שעוד לא עבר בחוק.

ד. הכי גרועה זו ההשתבללות שלך בעקבות הסערה. מה קרה? רצחת מישהו? למה אתה לא עולה בבוקר ברדיו ומדבר על זה חצי שעה? אתה מפחד משאלות קשות? ומה יקרה בפוליטיקה? רזי ברקאי ישאל – איך תראיין את ביבי, כשאולי אתה מתכוון להתמודד מולו" ואתה תגיד שעוד לא החלטת ואין לך בעיה לראיין, בדיוק כשם שיש סיכוי שיום אחד ברקאי יעזוב הכל ויילך לפוליטיקה (טוב, אולי הוא לא).

ה. מה פתאום ביטלת את הכנס בבאר שבע? מה פתאום דרשת שלא יוכנסו עיתונאים? למה ביקשת ממארגני הכנס בהרצליה לא להעביר את צילומיו? זו התנהגות של סלב, שנתפס משתמש בקוק בשירותים, כשהוא בדיוק מבלה עם נער בן 17, לא של מישהו שרוצה להיות פוליטיקאי בכיר. תפגין כוח, לא חרדה. לא עשית שום דבר רע. מותר לך להתלבט, מותר לך לחשוב על פוליטיקה, גם גבי אשכנזי חושב על זה ואולי גם לינדנשטראוס.

ו. וכל ההערות הללו, הן שטויות. מים מתחת לגשר. לא יזכרו אותן מחר בבוקר. הבעייה האמיתית שלך היא אסטרטגית. השכלת להציג מסר טוב. המדינה תקועה. היא לא מנוהלת. ואקום מנהיגותי. לא יודע אם היית צריך סקר סודי בשביל זה, או שאתה חש את מה שכולנו חשים בקצות האצבעות, אבל עלית על נקודה מאוד נכונה. הבעיה היא שאתה לא הפתרון. זה מסר שמתאים לרון חולדאי, אולי אולי לדן חלוץ, לגליה מאור. לא לך. זה מסר שמתאים לביצועיסט, למישהו שהרים משהו, ניהל משהו. הציבור שחושב שזו הבעיה הגדולה, יחפש מישהו שיפתור אותה. אין שום דבר בביוגרפיה שלך, שמרמז שאתה יכול לעשות את זה ואתה גם לא נתפס כאחד כזה. לא ניהלת שניים וחצי אנשים ולא בנית קומה בבניין מגורים. זה בסדר. זה לא תנאי לכניסה לפוליטיקה. גם שלי יחימוביץ לא ניהלה ולא בנתה, אבל המסר שלה היה אחר.

ז. לך תעשה פגישות דיסקרטיות עם רון חולדאי, דן חלוץ, אולי גם עם אלדד יניב. רשימה שתכלול את האנשים הללו, כשאתה מספר 3, יכולה להדיח את "קדימה" מעמדת המפלגה הטוענת לשלטון מצד שמאל (ואולי זה גם יתרסק). לא משנה אם תבחר באנשים כאלו או אחרים, אבל אם תהיה חלק מנבחרת, תוכיח שאתה יכול להתמודד עם האגו שלך, שאתה לא יהיר כדי לחשוב שאתה יכול להיות מספר 1 במפלגה, שטוענת לשלטון ושלקחת איתך אנשים שיכולים להתמודד עם בעיית התקיעות והאימפטנציה המניהגותית, כאלו שעשו משהו.

אם תצליח בזה, אז יהיה הזמן לפרוש מתקשורת. כן, כן, הרבה לפני הבחירות. אתה צריך להוכיח לציבור שזה כל כך חשוב לך, זה כל כך בוער בך, שאתה מוכן לוותר על פריים טיים ועל הטור הנקרא במדינה ועל 300 אלף שקל לחודש, או כמה שאתה לא מרוויח. פרישה ברגע האחרון, מכוח חובת צינון, ממש לא מעבירה את המסר הזה.

לאן נעלמו פלסנר, רגב ואנסטסיה שהכרתי?

3 ביוני 2010
 

את יוחנן פלסנר הכרתי באוניברסיטת הרווארד. יוצא סיירת מטכ"ל, עושה תואר שני באוניברסיטה המפורסמת בעולם, שחיין מצטיין, ליברלי, נאור, חכם. אפילו יפה. אם הייתי מספר לו אז, שישבנו בקנדי סקול, שיש חבר כנסת שצרח על חברת כנסת ערבייה "לכי לעזה. נראה איך ינהגו בך שם? רווקה בת 38". (רווקה בת 38! איזה פגם מוסרי). אם הייתי מספר את זה לפלסנר ההוא, הוא היה נוחר בבוז ופולט משפט ציני, מבטל כזה. איך יוחנן פלסנר הנאור, המתון, הדמוקרט, הופך לחבר כנסת כזה? איך יוצאת לו מהפה הערה כל כך מגעילה, שוביניסטית, דוחה?

את מירי רגב הכרתי כדוברת צה"ל. היא הייתה מתונה, שקולה, עשתה עליי רושם של מרכז-שמאל כזאת, דיבררה בחדווה את ההתנתקות והדיפה ריח קל ומוכר של בוז לפוליטיקאים. מה קרה למירי רגב ההיא? מה קורה להם, כשהם נכנסים לכנסת? איך גברת רגב ההיא, שדיברה על הקושי של נשים להתקדם, מדברת ככה בערבית לחברת הכנסת זועבי? מאיפה היא שאבה את הכמויות הללו של גסות ותאוות השפלה?

את אנסטסיה מיכאלי הכרתי כשניסתה בפעם הראשונה לצנוח לכנסת. עשתה רושם של אישה נעימה, לא הבינה דבר באקטואליה ובענייני היום. עשתה טעויות מביכות, אבל כולם סלחו לה, כי היא יפה ונעימה ומנומסת. לאן נעלמה אנסטסיה ההיא? מה נכנס בה אתמול, כשהסתערה בכוח לעבר חנין זועבי? מי אמר לה שזה טוב לקריירה שלה? מאיפה היא שאבה את הלהט הציני הזה?

עד אתמול לא חשתי שום סימפטיה לח"כ חנין זועבי. עלייתה על המשט הפרובוקטיבי נראתה לי מיותרת, עוד חתך קטן בגשר הלא קיים בין היהודים לערבים. פלסנר, רגב ומיכאלי גרמו לי בפעם הראשונה להזדהות איתה, עם האנדרדוג שצריך להתמודד עם רוב אלים וצעקני, שלא בוחל בשום דרך כדי להפגין את כוחו. מגעיל. 

לאן נעלמו פלסנר, רגב ואנסטסיה שהכרתי?

3 ביוני 2010
 

את יוחנן פלסנר הכרתי באוניברסיטת הרווארד. יוצא סיירת מטכ"ל, עושה תואר שני באוניברסיטה המפורסמת בעולם, שחיין מצטיין, ליברלי, נאור, חכם. אפילו יפה. אם הייתי מספר לו אז, שישבנו בקנדי סקול, שיש חבר כנסת שצרח על חברת כנסת ערבייה "לכי לעזה. נראה איך ינהגו בך שם? רווקה בת 38". (רווקה בת 38! איזה פגם מוסרי). אם הייתי מספר את זה לפלסנר ההוא, הוא היה נוחר בבוז ופולט משפט ציני, מבטל כזה. איך יוחנן פלסנר הנאור, המתון, הדמוקרט, הופך לחבר כנסת כזה? איך יוצאת לו מהפה הערה כל כך מגעילה, שוביניסטית, דוחה?

את מירי רגב הכרתי כדוברת צה"ל. היא הייתה מתונה, שקולה, עשתה עליי רושם של מרכז-שמאל כזאת, דיבררה בחדווה את ההתנתקות והדיפה ריח קל ומוכר של בוז לפוליטיקאים. מה קרה למירי רגב ההיא? מה קורה להם, כשהם נכנסים לכנסת? איך גברת רגב ההיא, שדיברה על הקושי של נשים להתקדם, מדברת ככה בערבית לחברת הכנסת זועבי? מאיפה היא שאבה את הכמויות הללו של גסות ותאוות השפלה?

את אנסטסיה מיכאלי הכרתי כשניסתה בפעם הראשונה לצנוח לכנסת. עשתה רושם של אישה נעימה, לא הבינה דבר באקטואליה ובענייני היום. עשתה טעויות מביכות, אבל כולם סלחו לה, כי היא יפה ונעימה ומנומסת. לאן נעלמה אנסטסיה ההיא? מה נכנס בה אתמול, כשהסתערה בכוח לעבר חנין זועבי? מי אמר לה שזה טוב לקריירה שלה? מאיפה היא שאבה את הלהט הציני הזה?

עד אתמול לא חשתי שום סימפטיה לח"כ חנין זועבי. עלייתה על המשט הפרובוקטיבי נראתה לי מיותרת, עוד חתך קטן בגשר הלא קיים בין היהודים לערבים. פלסנר, רגב ומיכאלי גרמו לי בפעם הראשונה להזדהות איתה, עם האנדרדוג שצריך להתמודד עם רוב אלים וצעקני, שלא בוחל בשום דרך כדי להפגין את כוחו. מגעיל. 

האם לשנות ליין אפ בגלל "מרמרה"?

2 ביוני 2010
 

הנה התלבטות מאחורי הקלעים של תוכנית תחקירים:

ביום שני בבוקר השייטת מתנפצת על ה"מרמרה". התוכנית שלנו ביום רביעי. הייתה לנו תוכנית סגורה. לתחושתנו, טובה. כתבה ראשונה פותחת של עפר שלח על היציאה מלבנון. כתבה שנייה של ישראל רוזנר על הזוג הישראלי-פיני שנטש/לא נטש את הילדה שלו בהודו. מה לעשות? לדחות את הכתבה על לבנון ולנסות להרים כתבה על המרמרה? כן ולא.

למה כן? כי אנחנו לא יכולים להיות לא אקטואליים, כי אנחנו מאמינים ביכולת של המערכת שלנו להביא ערך מוסף, לייצר אמירה חדשה, זווית רעננה על האירועים.

למה לא? כי אנחנו תוכנית תחקירים. אף אחד לא מבטיח לנו שתתרומם כתבה סבירה, שנצליח לייצר אמירה חדשה. אנחנו מאוד לא רוצים לשדר כתבה שתיראה לכם כמו עוד כתבת חדשות מורחבת ואלוהים יודע שכמות השעות ששודרו על "משט השלום", בטח לא השאירה אצלכם הרבה קשב לראות עוד מאותו הדבר. עדיף כבר לשדר כתבה מושקעת על לבנון, שכוללת ראיון הישגי עם אנטואן לאחד, מאשר לרקוח איזו כתבת חדשות מורחבת. גם ככה כתבת לבנון תשודר הרבה אחרי היארצייט. תכננו אותה עשר שנים לנסיגה, אבל דחו את עלייתנו לאוויר ועכשיו זה כבר עשר שנים ושבוע…

בשלב הזה אתם כבר יכולים לנחש מה בחרנו: להתחיל, לנסות, ולהחליט סופית יותר מאוחר. הצוות של "המקור" הוא כל כך איכותי שברור שנוציא משהו. כל המערכת התגייסה. בשלושה ימים צילמנו תחקיר על ארגון ה – IHH שהפעיל את המשט לעזה. ראיינו שופט חוקר צרפתי שמכיר את הארגון ואת ראש הארגון בעזה. שלחנו את שלומי אלדר למטה הארגון בטורקיה ונסלי ברדה עשתה את התחקיר כאן. הדוברים הישראלים, שר הבטחון וסגן שר החוץ, טענו שלארגון יש קשרים עם אל קעידה? האם זה נכון? ואם כן וידענו את זה לפני המשט, למה לוחמי השייטת עלו לאונייה עם רובי צבע? יותר מכך, הנחת המוצא של כל הסיקור התקשורתי היא שהארגון הוא רק פרונט ובעצם מי שמושך בחוטים היא ממשלת טורקיה וטייפ ארדואן. האם זה נכון? אני לא טוען שהצלחנו לספק תשובות נחרצות לכל השאלות הללו, אבל ניסינו ונדמה לי שייצרנו כתבה ראויה. לבנון? היא תחכה עוד שבועיים.

האם לשנות ליין אפ בגלל "מרמרה"?

2 ביוני 2010
 

הנה התלבטות מאחורי הקלעים של תוכנית תחקירים:

ביום שני בבוקר השייטת מתנפצת על ה"מרמרה". התוכנית שלנו ביום רביעי. הייתה לנו תוכנית סגורה. לתחושתנו, טובה. כתבה ראשונה פותחת של עפר שלח על היציאה מלבנון. כתבה שנייה של ישראל רוזנר על הזוג הישראלי-פיני שנטש/לא נטש את הילדה שלו בהודו. מה לעשות? לדחות את הכתבה על לבנון ולנסות להרים כתבה על המרמרה? כן ולא.

למה כן? כי אנחנו לא יכולים להיות לא אקטואליים, כי אנחנו מאמינים ביכולת של המערכת שלנו להביא ערך מוסף, לייצר אמירה חדשה, זווית רעננה על האירועים.

למה לא? כי אנחנו תוכנית תחקירים. אף אחד לא מבטיח לנו שתתרומם כתבה סבירה, שנצליח לייצר אמירה חדשה. אנחנו מאוד לא רוצים לשדר כתבה שתיראה לכם כמו עוד כתבת חדשות מורחבת ואלוהים יודע שכמות השעות ששודרו על "משט השלום", בטח לא השאירה אצלכם הרבה קשב לראות עוד מאותו הדבר. עדיף כבר לשדר כתבה מושקעת על לבנון, שכוללת ראיון הישגי עם אנטואן לאחד, מאשר לרקוח איזו כתבת חדשות מורחבת. גם ככה כתבת לבנון תשודר הרבה אחרי היארצייט. תכננו אותה עשר שנים לנסיגה, אבל דחו את עלייתנו לאוויר ועכשיו זה כבר עשר שנים ושבוע…

בשלב הזה אתם כבר יכולים לנחש מה בחרנו: להתחיל, לנסות, ולהחליט סופית יותר מאוחר. הצוות של "המקור" הוא כל כך איכותי שברור שנוציא משהו. כל המערכת התגייסה. בשלושה ימים צילמנו תחקיר על ארגון ה – IHH שהפעיל את המשט לעזה. ראיינו שופט חוקר צרפתי שמכיר את הארגון ואת ראש הארגון בעזה. שלחנו את שלומי אלדר למטה הארגון בטורקיה ונסלי ברדה עשתה את התחקיר כאן. הדוברים הישראלים, שר הבטחון וסגן שר החוץ, טענו שלארגון יש קשרים עם אל קעידה? האם זה נכון? ואם כן וידענו את זה לפני המשט, למה לוחמי השייטת עלו לאונייה עם רובי צבע? יותר מכך, הנחת המוצא של כל הסיקור התקשורתי היא שהארגון הוא רק פרונט ובעצם מי שמושך בחוטים היא ממשלת טורקיה וטייפ ארדואן. האם זה נכון? אני לא טוען שהצלחנו לספק תשובות נחרצות לכל השאלות הללו, אבל ניסינו ונדמה לי שייצרנו כתבה ראויה. לבנון? היא תחכה עוד שבועיים.