ארכיון חודש: מרץ 2011

ביבי טורס – הספינים של נתניהו

30 במרץ 2011
 

הנה כמה מהספינים והתשובות שלי:

אני נוסע ברמת האירוח המקובלת בעולם, בדיוק כמו קלינטון ובלייר – שטויות במיץ עגבניות. קלינטון ובלייר טסים ברמת אירוח גבוהה כאזרחים פרטיים. זה לא בעייתי, בדיוק כשם שאין שום בעיה, שמר נתניהו נסע ברמה כזאת בזמן היותו אזרח פרטי. קלינטון ובלייר לא היו מעלים על דעתם לנסוע על חשבון איש עסקים זר לחו"ל, כשהם היו נשיא ארה"ב וראש ממשלת בריטניה. נתניהו יכול לנסוע בסטנדרט אירוח מכובד מאוד כשר אוצר, או יו"ר אופוזיציה על חשבון משרד האוצר או הכנסת, כמו רוני בר און, סילבן שלום וכל אחד אחר. הוא מעדיף לנסוע על חשבון ארגונים אחרים, כי הוא רוצה לנסוע בכרטיסי טיסה של 40-45 אלף שקלים לכרטיס וללון בסוויטות של 10,000 שקלים ללילה. זה אכן סטנדרט אירוח שמשרד האוצר או הכנסת לא מוכנים לממן ובצדק.

הארגונים שמזמינים אותי קובעים את רמת האירוח, לא אני – לא נכון. כפי שהראינו בתחקיר, אנשי נתניהו דורשים את המחלקות הראשונות, המלונות המפוארים, שירותי וי איי פי בשדה התעופה, רכבים צמודים וכו'. לא בכדי זה תמיד אותם מלונות. סוויטה מספר 155 במלון הקונהוט בבריטניה. מלון המארק בניו יורק, מלון המנדרין אוריינטל וכו'.

ביבי הוא מרצה מאוד מבוקש ולכן כולם מזמינים אותו לדבר  – נתניהו הוא אכן מרצה מבוקש, אבל הרבה מההרצאות הללו הן יוזמה של נתניהו ולשכתו, שמעוניינת לנסוע במועד מסוים ותופרת סביב זה נסיעה. התפירה היא דרך הזמנות לאירועים אמיתיים, כי תמיד יש הזמנות ותמיד יש אירועים כי ביבי הוא אכן מרצה מבוקש.

קיבלתי אישור מיו"ר ועדת האתיקה דאז, חיים אורון לנסיעות בשנת 2006 – זה הספין המתוחכם מכולם.

ראשית, אין ולא יכול להיות אישור לטיסות במטוס פרטי של נדבן, כפי שקרה לפחות 3 פעמים בשנים הללו. אין ולא יכול להיות אישור לאיש עסקים בשם דדי גראוכר לממן חשבון מלון של הזוג נתניהו בניו יורק בעלות של 48 אלף שקלים. אין ולא יכול להיות אישור לחברת היי-טק בשם פרוסיד קפיטל, חברה שהיו לה באותו זמן משרדים בישראל, לממן טיסה ב – 19 אלף דולר לנתניהו ואישתו. אין ולא יכול להיות אישור לנסיך בלגי בשם סימון דה מרוד, שהתעניין בעסקים בישראל, לשכן את נתניהו ואישתו בטירה מפוארת בלי לשלם. אין ולא יכול להיות אישור לאיש עסקים בריטי בשם ג'ושוע ראו לממן טיול כיף לסקוטלנד, כולל טיסות, מדריך טיולים, רכב, נהג , כרטיסים לכדורגל וכו'  (הטיול בסופו של דבר בוטל, אבל ראו כבר שילם מראש חלק מההוצאות). אין ולא יכול להיות אישור לבונדס לשלם את כרטיסי הטיסה של יאיר ואבנר נתניהו ביולי 2005, כשאבא שלהם שר אוצר. אין ולא יכול להיות אישור לאיש עסקים בשם מארק בלזברג, שפעיל בישראל, לשלם את הוצאותיה של משפחת נתניהו דרך ארגונים פילנטרופיים שלו.

שנית, אורון לא אישר לנתניהו להטיס את אישתו בכל נסיעה ואין לו סמכות לעשות כן. יש החלטה מפורשת של ועדת האתיקה מ – 2002 שאסור לממן את רעיית חבר הכנסת במימון חיצוני. למרות זאת, בעת התחקיר ידענו על המכתב של אורון וטענת נתניהו. אמרנו את זה גם בתחקיר. כשספרנו את ההפרות לכאורה של נתניהו את כללי האתיקה, לא ספרנו את המימון החיצוני של גברת נתניהו באותן נסיעות שנויות במחלוקת.

שלישית, גם אם נלך לשיטתו של נתניהו, שבאותן נסיעות מאפריל 2006 עד דצמבר 2006 היה לו אישור לממן את אישתו במימון חיצוני, הרי אין לו אישור לממן אותה על ידי גופים שלא אושרו בוועדת האתיקה. מסובך?

הנה דוגמא. ביוני 2006 נתניהו ואישתו בארה"ב. המממן – מכון מחקר בשם AEI. נתניהו מקבל אישור. אישתו לא. בוא נניח שיש לה. אבל לשניהם אין אישור לטוס במהלך הנסיעה במטוס הפרטי של ספנסר פרטרידג'. באוגוסט 2006 נתניהו טס ללונדון. הוא ביקש אישור שהאגודה למען החייל תממן את נסיעתו וקיבל. אלא שהבונדס מימן ואותו איש העסקים, ג'ושוע ראו. הוא לא קיבל אישור לכך ואישתו לא קיבלה. לכן, זה ספין הספינים. אתה לא יכול לקבל אישור למימון של גוף, שכלל לא ביקשת. ברגע שלא קיבלת אישור, גם אשתך אין לה אישור, בכל מקרה.

זה שונה לגמרי מ"ראשון טורס" – ובכן, זה שונה, אבל יש גם נקודות דמיון. שני האישים, נתניהו ואולמרט, היו יכולים לנסוע כדין ברמת נסיעות איקס. שניהם רצו לנסוע ברמה של 3 איקס. אולמרט, לפי כתב האישום, אמר לשלושה ארגונים – כל אחד מכם ישלם איקס על נסיעתי. הארגונים לא ידעו אחד על השני וכך התקבלה במרמה המסה של 3 איקס, שאיפשרה את נסיעתו. נתניהו נהג ביותר חוכמה. הוא פיצל את הנסיעה שלו, שעולה 3 איקס, לשלושה חלקים. סתם לשם הדוגמא – טיסה שלו, טיסה של אישתו, מלון של שניהם. כל אחד מהמרכיבים נזרק על ארגון אחר. התוצאה זהה – הארגון במקרה של אולמרט שילם כמו הארגון במקרה של נתניהו. הנסיעה במקרה של אולמרט עלתה כמו הנסיעה של נתניהו. בשני המקרים היו 3 ארגונים. המקרה של אולמרט הוא לכאורה פלילי. המקרה של נתניהו שונה. לא פלילי? לא יודע.

אז הוא ביקש פירות, מה הביג דיל – אנשי נתניהו ציטטו במהלך הראיונות ממסמך דרישות של הזוג נתניהו לקראת אחת מנסיעותיהם. הם יצרו תחושה שהיינו קטנוניים. מה הפסול בלהעביר למלון מסמך עם תפריט שאתה מעדיף? ובכן, באמת אין בעיה, רק שזה לא טיב המסמך. המסמך אותו חשפנו נחשף כשנתניהו היה אזרח פרטי. הוא נסע עם משפחתו לחופשה משפחתית על חשבון איש העסקים הצרפתי מאיר חביב (לפחות על פי המסמך שבידינו. חביב מכחיש). לקראת החופשה נשלח מלשכת נתניהו מסמך ארוך ומפורט, שאנחנו הקראנו רק חלק ממנו, עם רשימת הדרישות. זה נראה לנו כמו כוכבנית הוליבודית, ששולחת את דרישותיה. זה נראה לנו מוזר ששולחים כזה דבר לאיש עסקים, שעושה לך טובה ומארח אותך. לכן, פירסמנו את זה.

הערה בשולי הדברים – בראיון רדיו בגלי צה"ל אצל דני קושמרו, יום אחרי התחקיר, התעמתתי עם רן ישי, משנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה. את ישי אני מכיר שנים ארוכות ממשרד החוץ. הייתי די המום מרמת ההתלהמות שלו, במיוחד ממישהו שנמצא במצב עדין. בדיוק מסדרים לו את התפקיד במשרד רה"מ, הוא עובר מכרז כאילו הוא לא משרת אמון, נמצא בחל"ת ממשרד החוץ, לא פשוט. במהלך העימות, ניסיתי לספר למה זכה בלשכת נתניהו בעבר לכינוי "העוזר ההודי". זה לא יצא טוב. סיפרתי רק חלק מהסיפור וישי עשה מזה מטעמים, כאילו אני צוחק על צבע עורו. אז הנה האנקדוטה המלאה. באחת מהנסיעות לחו"ל, ישי ונתניהו היו ביחד על המטוס, אלא שנתניהו היה במחלקה הראשונה וישי בתיירים. במהלך הטיסה ישי רצה לעדכן את הבוס במשהו. הוא ניסה לעלות למחלקה הראשונה. לא נתנו לו. הדייל הסכים ללכת לנתניהו ולהגיד לו שהעוזר שלו רוצה לדבר איתו. כשהוא בא לביבי הוא אמר – העוזר ההודי שלך רוצה לדבר איתך…מאז הוא כונה בלשכה עוזר הודי. גזענות של דייל.

תחקיר: הנדבנים של נתניהו »

נתניהו לא קיבל אישור »

כך נראה נתניהו במונית האווירית »

תחקיר נסיעות נתניהו

23 במרץ 2011
 

לצפייה בתחקיר בווידאו לחצו כאן 

ביולי 1999 עזב בנימין נתניהו את לשכת ראש הממשלה. לקח לו כמעט עשר שנים לחזור לשם, אבל לא היה יום בעשר השנים הללו, שהוא לא חלם ועשה הכל כדי לחזור. חלק חשוב במאמצים של נתניהו עבר דרך טיפוח קשר אינטנסיבי עם בעלי הון. זה נעשה בשיטתיות וכמעט קשה לתאר כמה אנרגיה וזמן השקיעו בזה נתניהו ומשפחתו.

במשך כמעט שנתיים נאספו לצורך תחקיר זה מאות מסמכים, חשבוניות, קבלות, כרטיסי טיסה ונערכו שיחות עם עשרות אנשים. התחקיר הנוכחי יתרכז בנסיעותיו של נתניהו ומשפחתו לחו"ל. הנסיעות הללו תוקצבו במקרים רבים על ידי יהודים עשירים, מקורבים, שמעוניינים בקרבתו של נתניהו. אחד מהם ארגן טיול כיף למשפחת נתניהו בסקוטלנד, השני הטיס אותו במטוסו הפרטי, השלישי שילם את הסוויטה המפוארת במלון בניו יורק, הם אירחו אותו בטירה מפוארת, ושילמו על נסיעות אשתו. זה לא קרה פעם ולא פעמיים. זה קרה עשרות פעמים בעשר השנים עד שחזר נתניהו באפריל 2009 ללשכת ראש הממשלה.

בין 1999 ל – 2002 נתניהו הוא אזרח פרטי, "אזרח מודאג", כדבריו. דפוס הנסיעות שלו לחו"ל נקבע במידה רבה באותן שנים. הנה חשיפה ראשונה של ספר הטלפונים של נתניהו, ספר טלפונים שכל פוליטיקאי ישראל היה רוצה. הספר הספציפי הזה נכתב ביולי 2002 לקראת חזרתו של נתניהו לזירה הפוליטית, הוא מורכב בעיקר מבעלי הון וכולל הערות לצד התורמים. על אחד מהם, ג'ורג' קליין, כתוב "עשיר. הקשר לא מספיק טוב. צריך לשפר", על אחר, חיים קורן-קירש: "ישראלי צרפתי. נפגשו בצרפת. קשר ברמה עסקית. אולי בעתיד יוכל לתרום. נשיא של חברה. עשיר".

נתניהו אוהב לדרג את העשירים סביבו. למספר אותם. במסמך נדיר שנמצא בידינו מצוינים שמות אנשים, ולידם מספרים וסימנים בכתב ידו של ביבי. הנה מקרא שהכנו, רק על אחריותנו. מחוק – לא עשיר, 3 לא כל כך שווה, 2 די אמיד, 1 ממש עשיר. חיבור של שני המסמכים חושף את ליגת החלומות של נדבני נתניהו – מאיר חביב, האיש של נתניהו בצרפת, מסומן 1 כוכבית. יהודה ויינגרטן, האיש של נתניהו בבלגיה, 1 ופלוס. טוני גלברט 1 איקס, עליו נכתב בספר "חבר עסקי. גר בפלורידה. עשיר. יכול לפעמים לעזור להביא תורמים…יש לו ארגון 'נפש בנפש'".

על ארנון מילצ'ין, 1 כוכבית, נכתב "חבר. מפיק, ('אישה יפה' שלו). תורם. גר בצרפת, קליפורניה, N.Y. ויש לו דירה בארץ". בנסיעות שונות באותן שנים, מילצ'ין עזר במימון הנסיעה, העמיד רכבים לרשות נתניהו ולקח את המשפחה במטוסו הפרטי על חשבונו.

והנה ג'ושוע ראו ממנצ'סטר. ראו, למי שלא זוכר, נחשף בתחקיר חדשות 10 על נסיעתו של נתניהו ללונדון בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה. ראו הוא זה ששילם את חשבון המלון המנופח של משפחת נתניהו. בספר התורמים הוא תואר כך: "מאנגליה (מנצ'סטר), עשיר גדול. הוא היה תורם גדול. התיידדו. מעוניין בקשר מוכן לתרום ולעזור". גם ראו שילם כבר באותן שנים חלק מחשבונות משפחת נתניהו.

האיש הבא זוכה אצל נתניהו לספרור 1 פלוס פלוס. הוא אוהב להישאר מאחורי הקלעים, אבל הוא מהנדבנים הכי קרובים לנתניהו. שמו ספנסר פרטרידג'. הוא זוכה מביבי לשני אחדים וכוכבית. בספר נכתב עליו כך: "חבר. עשיר. המונית האווירית של נ. בארה"ב. לאתרם ישירות אבל עוזר במעשים". מה זאת אומרת מונית אווירית? לספנסר יש מטוס פרטי גדול ונתניהו טס בו על חשבונו של פרטרידג' עשרות פעמים. מתוך שיחה עם ספנסר פרטרידג':

"אין לי מה להגיד. אין תגובה".

ברשות "המקור" לוחות זמנים של נסיעותיו של נתניהו לחו"ל. הטיסה במטוסו של ספנסר שכיחה מאוד, אבל לא רק במטוסו נתניהו טס. המולטי מיליונר הקנדי, טים בליקסט לקח אותו במטוסו, ונדבנים רבים נוספים.

הבעיה היא שמה שהיה אז, באותן שנות אזרחות, לגיטימי לגמרי, הפך מאוחר יותר לבעייתי ומנוגד לכללים. הנה, למשל, קטע ממכתב לגיטימי שכתב ראש לשכתו של נתניהו בתקופת האזרחות לאחד הארגונים שהזמין את נתניהו:

"ההוצאות שלנו יכללו כרטיס מחלקה ראשונה לטיסה פנימית עבור מר נתניהו וכרטיס במחלקת עסקים לעוזרו, כמו גם הוצאות המלון והתחבורה במקום האירוע".

כשנתניהו עזב את לשכת ראש הממשלה הוא נהג להגיד שיצא כמעט ללא נכסים ועם פנסיה ממשלתית מצומקת. איך הפך תוך שלוש שנים לאדם סופר אמיד עם בית בקיסריה ובית בירושלים? לא מעט בגלל מינוף יחסיו עם הנדבנים העשירים. תראו, למשל, מה כתוב במסמך הבא :

נתניהו עבד באותה תקופה עבור חברה בשם "אלקטריק פיול", והוא שולח לה בקשת תשלום. נתניהו, מסתבר, גבה כסף עבור כל פגישה שהוא ארגן עם חבריו העשירים. מאפריל 2001, הוא ארגן 15 פגישות כאלו, והוא מבקש על זה 120 אלף דולר, שמונת אלפים דולר לפגישה. מי שווה שמונת אלפים דולר? תראו: אייל עופר, הבן של סמי עופר, טוני גלברט מ"נפש בנפש", מייק סינקלייר, פויו זבדלוביץ ועוד. "את חשבון ההוצאות", כתב נתניהו ל"אלקטריק פיול", "אגיש בנפרד".

מסמך נוסף מתאר את ריכוז כל הנסיעות של משפחת נתניהו באותן שנים. נתניהו הוא אזרח פרטי באותם ימים. מותר לו לנסוע לאן שהוא רוצה ועל חשבון מי שבא לו. מצד שני, הוא ראש ממשלה לשעבר, שמתכנן את חזרתו לזירה הפוליטית. למה הוא נותן לכל מיני עשירים לממן נסיעות של אשתו ובניו?

לפי המסמך, בין אוגוסט 1999 ליוני 2001, שרה נתניהו נמצאת בחו"ל ב – 24 נסיעות שונות. כרטיסי הטיסה שלה משולמים על ידי גופים אחרים כדוגמת קרן היסוד, טוני גלברט, העשיר צ'רלי קושנר, מאיר חביב מצרפת, בסך הכל הם משלמים, בפחות משנתיים, 108 אלף דולר לאשת ראש הממשלה לשעבר. יתרה מזאת, משפחת נתניהו נוסעת לא פעם ביחד לחופשות משפחתיות, הכי לגיטימי כמובן. אבל, לפי המסמך, מישהו אחר משלם את החשבונות שלהם.

חופשת קיץ ארוכה בארה"ב, מייד אחרי ההדחה מראשות הממשלה, שולמה על פי המסמך, על ידי גוף בשם EMPOWER AMERICA, בסכום של כמעט 25 אלף דולר. אחד ממייסדי הגוף הזה היה פוליטיקאי רפובליקני בכיר וידיד של נתניהו, ג'ק קמפ.

את חופשת הסילבסטר של המילניום בילתה משפחת נתניהו בפריז על חשבון המקורב ואיש העסקים, מאיר חביב. עפ"י המסמך שנמצא בידנו, זה עלה לו לפחות 3000 דולר. מתוך שיחה עם חביב, איש עסקים ומקורב לנתניהו:

"ביבי הוא… הוא אח שלי, אני אף פעם (לא) שילמתי לו כרטיס טיסה, אני אומר לך מה… מה פתאום, זה לא היום ולא אף פעם ולא אף פעם בחיי".

עשרה חודשים לאחר מכן שוב משפחת נתניהו בפריז. שוב, חופשה. הפעם, שילמה חברה בשם "גרופ ונדום". למי שייכת החברה? לאותו מקורב ועיש עסקים, מאיר חביב כמובן. חביב:

"למה שאני אשלם לו כרטיסי טיסה? הוא לא מספיק מישהו עשיר לשלם את כרטיסי טיסה שלו?"

בקיץ 2000 שוב משפחת נתניהו בחופש, ביבי, שרה והילדים. הפעם, לפי מסמך נוסף שהגיע לידנו, על חשבון "עזר מציון", חופשה שעלתה 25 אלף דולר. "עזר מציון" היא עמותה זוכת פרס ישראל, שעוזרת לחולים ומוגבלים. האם ייתכן שהיא משתמשת בכספים החשובים שלה כדי לממן חופשה למשפחת נתניהו? הנה מה שאמרה לנו ד"ר ברכה זיסר מעמותת "עזר מציון":

גם מישהו שיהיה הכי צדיק והכי ישר והכי מקסים והכי נהדר והכי חכם – התקשורת הורגת אותו. אי אפשר, המדינה שלנו נראית חרא רק בגלל דברים כאלה.

אולי המדינה שלנו נראית ככה בגלל שראש הממשלה ואשתו נוסעים ב- 30,000 דולר על חשבון עמותה שאמורה לתת צדקה?

אני אומרת לך שלחלוטין זה לא נכון.

בפסח 2001 המשפחה נסעה שוב לחופשה. לארה"ב. גוף בשם אוונטורה שילם 5,000 דולר וגוף בשם "אריאל" שילם 15 אלף דולר. אוונטורה היא קהילה יהודית בצפון מיאמי. קרן אריאל נועדה לגייס כספים עבור העיר אריאל. רון נחמן, ראש עיריית אריאל:

"אנחנו לא שילמנו ולא מימנו ולא בטיח".

כשמשפחת נתניהו נוסעת לחופש, יש לה, מסתבר, גם דרישות מפורטות. הנה רק חלק ממה שאותו איש עסקים צרפתי, מאיר חביב, התבקש להכין לקראת החופשה של המשפחה אצלו:

  1. בחדר הילדים שיהיו שתי מיטות נפרדות + מיטה מתקפלת למטפלת.
  2. לארגן וידאו לחדר הילדים.
  3.  בחדר האמבטיה של הילדים שטיחונים למניעת החלקה.
  4.  במטבח – מסחטת מיץ + מסננת + פומפיה (מגרדת).
  5.  מצעים ומגבות להחלפה יומיומית. (כמות מספיקה)
  6. מוצרי מזון נחוצים:

פירות: תפוזים טריים (כל בוקר), אגסים, תפוחים (ופירות העונה).

ירקות: עגבניות, בצל, מלפפונים (וכל הירקות הדרושים לסלט)

מוצרי חלב: גבינה לבנה, גבינת קוטג', גבינה צהובה, חלב טרי (3% שומן), ביצים.

שונות: סמוק סלמון, באגט צרפתי, שוקו, חמאה, סיריאל (דגני בוקר), מוזלי, ספיישל K

כאמור, משפטית נתניהו לא חייב בתקופה הזאת דבר לאיש. כאזרח הוא יכול לקבל מתנות ממי שהוא רוצה. מצד שני, הוא יודע בשנים הללו, שהוא יחזור להיות איש ציבור בכיר. בשביל מה הוא מקבל את המתנות הללו, במיוחד כשלא ממש חסר לו כסף. המסמך הבא מסכם את כל הכסף שקיבל נתניהו על הרצאותיו בין השנים 1999 ל – 2002, לא כולל הכסף שהוא קיבל באמצעות סוכנות המרצים שלו. מי הזמין אותו ישירות? ספנסר פרטרידג', המונית האווירית, הזמין אותו ל – 2 אירועים, 60 אלף דולר על כל אירוע, כמעט חצי מיליון שקל.

דדי גראוכר, הזמר-עסקן חרדי, הזמין לאירוע אחד – 50 אלף דולר. טים בליקסט, העשיר הקנדי, הזמין לשלושה אירועים – 120 אלף דולר. יוסף גוטניק, זוכרים אותו? הזמין לאירוע באוסטרליה תמורת 120 אלף דולר. טוני גלברט מ"נפש בנפש" הזמין לאירוע ב – 40 אלף דולר. סה"כ ביבי עשה רק מההרצאות הללו 2 מיליון דולר. למה הוא צריך לשנורר חופשות מכל מיני עשירים?

בנובמבר 2002 נתניהו חוזר לפוליטיקה. שר חוץ ואח"כ שר האוצר. הכללים לגבי נסיעות שרים לחו"ל די ברורים. הנה מה שאומרת לנו על כך פרופסור גבריאלה שלו, ממחברי הקוד האתי לשרים:

"חוק שירות עובדי הציבור אוסר על משרת ציבור, בוודאי חבר כנסת ושר, לקבל מתנות שקשורות בתפקידו כחבר כנסת או כשר. עכשיו, כדי לסבר את האוזן, מדובר גם במימון, של נסיעה, באירוח, של נסיעה פרטית".

הנה מה שאומר לנו באותו עניין פרופסור אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן:

"בכלל הפיקוח הוא ע"י היועץ המשפטי של המשרד, ותפקידו של היועץ המשפטי הוא לוודא שאין כאן מצב של ניגוד עניינים. לא באופי ההזמנה, ולא מבחינת המימון".

חשוב להדגיש – המומחים השונים שהתראיינו לכתבה זו, חיוו עמדה עקרונית על מה מותר ומה אסור. לא עמדה קונקרטית על מעשי נתניהו. תחקיר "המקור" מגלה שנתניהו לא עמד, לכאורה, בכללים עליהם הם מדברים.

ביוני 2004 נסע שר האוצר נתניהו לכנס חשוב של מכון המחקר האמריקני "אנטרפרייז". הנה מה שמצוין בחשבונית: 23 אלף דולר על טיסת בני הזוג נתניהו לארה"ב. אשת שר האוצר מומנה על ידי גוף חיצוני, בניגוד, לכאורה, לכללים. יועץ משפטי של משרד ממשלתי כינה זאת באוזנינו "טובת הנאה אסורה". והנה מה שאומר בנושא זה פרופ' בנדור:

"כעיקרון שר לא אמור ולא יכול לקבל מימון לבני משפחה. זאת נחשבת הטבה אישית שאיננה מן העניין, ואיננה קשורה למילוי תפקידו".

באוקטובר 2004 נסעו שוב שר האוצר ורעייתו, שוב לארה"ב. הפעם מטעם הבונדס. תפקידו של הבונדס הוא לגייס כסף עבור מדינת ישראל, לשכנע אוהבי ישראל לקנות איגרות חוב של המדינה. בתחקיר הזה, הבונדס נראה כמעט כמו הקופה הקטנה של בנימין נתניהו. כך או כך, שוב גוף חיצוני, הבונדס, שילם 11 אלף דולר עבור כרטיס הטיסה של אשת שר האוצר. לכאורה, שוב טובת הנאה שמנוגדת לכללים. הנה מה שאומר על כך פרופ' בנדור:

"מדובר בהפרה של כללי אתיקה. אלה כללי אתיקה ויש עליהם סנקציות אתיות".

בינואר 2005 שר האוצר נוסע לארה"ב. שוב הוא לוקח את אשתו. שוב הבונדס מממן, בניגוד לכאורה לכללים, את אשתו שרה. במקום שנתניהו ישלם מכיסו את כרטיס הטיסה שלה, הבונדס משלם סכום של 6,400 דולר. מתוך שיחה עם פרופ' גבריאלה שלו, ממחברי הקוד האתי לשרים:

"מתנות צריך להחזיר לאוצר המדינה, ואם לא ניתן להחזיר אותן, כי זה לא דבר מוחשי, אז צריך להחזיר את שוויין. כמו למשל, נסיעות פרטיות או נסיעות של בני משפחה.

הנה מה שאמר לנו עו"ד יניב שקל, מומחה לדיני מס:

"בהנחה שהשהות של אשתו לא נדרשה לצורך ביצוע התפקיד שלו, או לצורך ביצוע התפקיד שלה, שהיא לא עשתה איזשהו סיוע למטרות של הגוף שמימן את השהות שלה, השהות של אשתו בחו"ל מהווה איזו שהן טובות הנאה. טובות הנאה כאלו ככלל חייבות במס".

במרץ 2005 הזוג נתניהו נוסע לנסיעה מפנקת בבלגיה. המזמין הוא בי"ס "יבנה" באנטוורפן. הרוח החיה מאחורי ההזמנה הוא איש עסקים בלגי-ישראלי, שקרוב לזוג, יהודה ויינגרטן. על פי החשבונית, בי"ס יבנה שילם גם על כרטיס הטיסה של שרה נתניהו. לכאורה, טובת הנאה אסורה. הנה קטע משיחה טלפונית שערכנו עם ויינגרטן:

אשתי מכירה אותו (נתניהו) מ… עוד מהגיל הצעיר.

זה בית הספר הזמין אותו הרי.

אסתר ויינגרטן: גם בית הספר, גם בית הספר.

ביוני 2005 נסעו שוב שר האוצר ורעייתו לארה"ב יחד עם עוזר. שימו לב לרשימת המממנים של נסיעה אחת, של שר שהוא מספר 2 בממשלת ישראל.

המרכז לקידום חברתי-כלכלי הוא גוף אידיאולוגי קטן אבל נחוש, שמנסה לקדם כלכלה חופשית. המרכז הוא בעצם דניאל דורון, שריכז מאמצים רבים בניסיון להשפיע על נתניהו ללכת בדרך הכלכלית הנכונה, מבחינתו. ביוני 2005 נתניהו הגיע לדבר באירוע התרמה של המרכז. מי שילם את כרטיס הטיסה של שר האוצר? 11,920 דולר? אותו מרכז שנלחם על אוזנו של השר.

ומי מימן את הטיסה של שרה? לא בעלה, שר האוצר. הבונדס, ששילם 11,920 דולר עבור גברת נתניהו. מה גברת נתניהו עשתה עבור הבונדס, שהצדיק את התשלום? לשכת נתניהו טענה, בתגובה ל"מקור", שגברת נתניהו הופיעה בפני נשות הבונדס. אגב, גם העוזר, עובד מדינה של משרד האוצר, קיבל מימון מגוף חיצוני, ידידי הליכוד בארה"ב, ששילמו כמעט 5,000 דולר עבור חלק מטיסותיו.

איך קורה ששר האוצר של מדינת ישראל, שאין כמעט עניין כלכלי שהוא לא נוגע בו, שמתמודד על ראשות ממשלה, שזכאי למימון ממשלתי בדין ובזכות עבור נסיעותיו, נזקק למימון של כל מיני גופים חיצוניים? פשוט מאוד. כשרוצים לטוס ברמה בה טסים נתניהו ורעייתו ולא מוכנים להוציא כסף מהכיס, חייבים לבקש מכל מיני גופים חיצוניים לעזור.

ביולי 2005 נסעה משפחת נתניהו ללונדון. ביבי, שרה, אבנר ויאיר. חשבון המלון של המשפחה כבר פורסם כאן לפני שלוש שנים. 84 אלף שקל לחמישה ימים, לא כולל טיסות. גם עכשיו עוד לא ברור מי שילם את החשבון הגדול הזה. נתניהו מעולם לא טען שהוא שילם בעצמו. אבל תחקיר "המקור" כן הצליח לגלות מי שילם עבור הטיסות. על פי כרטיס האשראי המשלם, זהו הבונדס. בידינו חשבונית על שרה, והקבלה על התשלום עבור הילדים.

באתר הבונדס כתוב שהם משקיעים כרגע את הכסף בעיקר בבניית תשתית מודרנית בישראל. נשיא הבונדס הוא יהושע מצא. לפי הקבלות הנ"ל, מבחינתו השקעה בתשתית מודרנית בישראל זה גם לממן את טיסותיהם של שרה, אבנר ויאיר נתניהו. מתוך שיחה עם יהושע מצא, הבונדס:

כמה שנים אתה בתפקיד?

תשע.

כמה הייתה תקופת כהונה של מנכ"ל, נשיא בונדס, בממוצע בעבר?

חמש שנים, שבע שנים, שלוש שנים.

אז אתה הכי הרבה?

נכון, מכיוון שאני הכי מוצלח.

בגלל זה נשארת כל-כך הרבה, לא בגלל שמימנת את שרה או משהו כזה?

אני לא יודע על מה אתה מדבר, כשאתה עובר לנושא הזה, אני לא יודע על מה אתה מדבר.

בתאריך 7.8.2005 שר האוצר נתניהו הטיל פצצה בישיבת הממשלה. מתוך דבריו של נתניהו:

"אדם צריך להגיד את האמת, מיציתי את התהליך הזה. אני לא יכול לעצור את זה, אני לא חושב שזה יעצור את זה, אבל דבר אחד אני יכול לעשות, אני יכול להיות שלם עם עצמי".

התפטרותו נכנסת לתוקף יומיים לאחר מכן. נתניהו הופך לחבר כנסת מן המניין, והכללים לגבי מימון חיצוני של נסיעות של חברי כנסת גם ברורים. מתוך שיחה עם פרופסור אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן:

"הוקמה ועדת אתיקה שמורכבת מחברי הכנסת. הכלל הוא פשוט וברור, כאשר חבר כנסת מוזמן הוא צריך לבקש היתר מהוועדה. בכל מקרה, הוא אל יכול לקבל עבור בן או בת זוג הוצאות".

48 שעות לאחר שהפך לחבר כנסת, נתניהו כבר על המטוס בדרך לארה"ב, יחד עם שרה רעייתו ועוזרו דאז, אמיר גילת. נתניהו לא משלם על כרטיסי הטיסה. הבונדס משלם, גם עליו, גם על שרה, גם על העוזר אמיר גילת, סה"כ – כמעט 19 אלף דולר.

נתניהו לא ביקש, כנדרש וממילא גם לא קיבל את אישור ועדת האתיקה לנסיעה הזאת. להגנתו ייאמר, שייתכן שעוד לא הספיק לבקש את האישור. רק יומיים חלפו מאז שחדל מלהיות שר אוצר ועד שעלה על המטוס. כך או כך, את רעייתו ממילא, לפי הכללים, אסור לגוף חיצוני לממן.

בשלב הזה, נוצר פלונטר כמעט בלתי פתיר. רמת הנסיעות, שנתניהו מציב לעוזריו גבוהה מאוד: מחלקות ראשונות במטוסים לו ולשרה, בתי מלון מפוארים, הסעות ברכבים מהודרים, עוזרים, בילויים, מסעדות פאר. מצד שני, הוא לא מעוניין לשלם מכיסו על הנסיעות. התוצאה – כל פעם נוחת התיק של ארגון נסיעה על עוזר אחר. העוזר המסכן מתחיל לפרפר בניסיון להשיג את המימון, ארגון כזה וארגון אחר, מגלגלים חובות מנסיעה לנסיעה, מבקשים כסף מכל מיני אנשים עסקים שמקורבים לנתניהו, העיקר לעמוד במטלה הכמעט בלתי אפשרית.

ביוני 2006 נוסע נתניהו עם שרה שוב לכנס של מכון המחקר האמריקני אנטרפרייז. לדנבר הגיע הזוג נתניהו, לפי הלו"ז שלו עצמו, במטוס הפרטי של איש העסקים ספנסר פרטרידג', המונית האווירית, כפי שהוא כונה בספר הטלפונים של ביבי. נתניהו, כמובן, לא דיווח לועדת האתיקה שפרטרידג' לקח אותו במטוסו, מן הסתם, ידע מה יגידו לו שם. מתוך דבריו של פרופ' בנדור:

"דין מטוס פרטי כדין מטוס ציבורי. אין הבדל בבחינה זאת בין הזמנה לטוס במטוס פרטי לבין מימון כרטיס טיסה".

פרטרידג' הוא לא רק מונית אווירית. ביבי, מסתבר, הסתייע בו גם כדי לסדר עבודה בישראל לאנשים שהוא חפץ ביקרם. חלקם לא ממש עבדו קשה עבור פרטרידג'. ל'מונית האווירית' פרטרידג', ככל הידוע לנו, אין עסקים נרחבים בישראל. לפחות שלושה מאנשי נתניהו קיבלו משכורת בישראל מפרטרידג' ושלושתם המשיכו לסייע לביבי. מתוך שיחה עם ספנסר פרטרידג', איש עסקים:

מר נתניהו ביקש ממך להעסיק אותם כעובדים שלך.

אין לי תגובה בעניין הזה.

אז זה לא נכון?

אני לא… אין לי תגובה.

ומה יוצא לפרטרידג' מזה? אנחנו לא יודעים לתת תשובה מלאה לשאלה הזאת. סביר להניח שכל אחד מהנדבנים שמשלם את חשבונותיו של נתניהו, נהנה מהעובדה שבקהילה שלו הוא ידוע כצינור ישיר לראש הממשלה, זה טוב לאגו ולפעמים אפילו לעסקים.

הצינור הישיר לביבי במנצ'סטר, אנגליה, הוא אותו ג'ושוע ראו, הנדבן שמימן את הנסיעה המפורסמת של הזוג נתניהו ובנם ללונדון בעיצומה של מלחמת לבנון.

אז האם נתניהו עבד כל כך קשה לטובת המדינה כדבריו? הנה הלו"ז של בנימין נתניהו מאותה נסיעה, לו"ז שלא היה לנו כשפרסמנו אז את החשבון שלו. לפי הלו"ז שלו עצמו, ביום חמישי הוא באמת עבד מאוד קשה בהסברה. הרבה ראיונות בהרבה מקומות. אבל בשלושת הימים שלאחר מכן, לפי הלו"ז שלו, הוא קיים ראיון אחד בלבד. ביום שני הוא כבר טס חזרה ארצה. מתוך שיחה עם ג'ושוע ראו:

אני מבין שאתה שמת את כרטיס האשראי הפרטי שלך יומיים אחרי שהוא עזב, את האמריקן אקספרס, אני פשוט רואה את זה על החשבון.

כן, כן. לא עשיתי את זה כאילו כאדם פרטי. התשלום עשיתי פרטי בגלל שהרבה פעמים… באנגליה תמיד אנחנו עובדים ככה, כדי לא להעמיס על הקהילה הוצאות וכספים וכל מיני דברים כאלה. אז פשוט מישהו אומר "אוקי, אני אקח את זה על עצמי, אני אעשה את זה". וזה מה שאני אמרתי לחבר'ה "חבר'ה, אל תדאגו להוצאות".

ראו שילם את חשבון המלון של משפחת נתניהו, 131 אלף שקל בשישה ימים וחצי, ניקוי יבש באלפי שקלים, ארוחות יקרות, תיאטרון. ראו טען אז שבעצם קהילת יהודי בריטניה הזמינה. ובכן, מסתבר שכשעמדנו לפרסם את התחקיר ההוא, החלו מגעים אינטנסיביים בין נתניהו ואנשיו לג'ושוע ראו בניסיון להילחם בתחקיר. ראו פנה לשניים מראשי הקהילה היהודית בבריטניה. הוא ביקש מהם לחתום על מכתב, שהם עמדו מאחורי הזמנת נתניהו. הם לא חתמו.

ביבי, אגב,דיווח לוועדת האתיקה, שהוא נוסע בזמן המלחמה כי הוועד למען החייל בבריטניה הזמין אותו כדי לעשות גיוס חירום למען חיילי צה"ל, שנמצאים במלחמה. בלו"ז של מר נתניהו, לעומת זאת, אין שום אירוע של הוועד למען החייל. יש ארוחת בוקר עם אנשי הבונדס והארגון גם משלם, כמעט כרגיל, עבור משפחת נתניהו. לפי לשכת נתניהו, גברת נתניהו נסעה על חשבון הבונדס – גורם חיצוני.

ושימו לב לשורה הזאת בלו"ז: לשרה נתניהו ובנה יאיר יש רכב צמוד ונהג לזמן הביקור. השגרירות בלונדון הזמינה את זה. מי משלם את זה? אלוהים יודע. אבל זאת לא השגרירות, כי לגברת נתניהו אין שום זכאות לרכב צמוד בחו"ל על חשבון המדינה.

היום אנחנו גם יודעים לספר שנתניהו הגן אומנם על אותה נסיעה ללונדון, אבל הוא מיהר לבטל חופשת פסח משפחתית מפנקת, בלונדון, שתוכננה זמן קצר אחרי פרסום התחקיר. נתניהו הוזמן על ידי המועדון הישראלי של בית הספר למנהל עסקים בלונדון. הם רצו תחילת אפריל. נתניהו אמר – אני מוכן לבוא רק אם התאריך נופל על חופשת פסח. הם הסכימו והתחייבו לשלם הכל.

שירונה פרתם, בית הספר למנהל עסקים בלונדון:

הוא היה אמור להגיע אבל בגלל שפרסמו כל מיני דברים שביבי הוציא כסף על ביקור שלו בלונדון על הצגות, לא זוכרת מה זה היה, אז הוא פשוט אמר להם "לא שווה לי את הבלגן הזה להגיע".

אבל מישהו צריך לשלם את כל הנסיעה הזאת.

אני השגתי כסף לעשות את זה.

מבית הספר?

מתורמים. לא, מתורמים.

מה מתורמים של הקהילה היהודית? מתורמים פרטיים?

כן, אתה יודע כמה ספונסרים של חברת וככה.

חודש אחרי שהם חזרו מלונדון, ביבי ושרה שוב על המטוס. הפעם לארה"ב. נתניהו לא ביקש אישור מועדת האתיקה ששרה תיסע על חשבון גופים חיצוניים. בהיעדר אישור כזה, הנסיעה שלה על חשבון גופים כאלו היא, לכאורה, שוב בניגוד לכללים.

מה בכלל שרה עושה בנסיעות הללו? הנה חלק מהלו"ז שלה – ביקור בחנות הבגדים היוקרתית בריוני, מניקור, עיצוב שיער. מתוך שיחה עם דיוויד דיאז, חנות "בריוני" (חליפות), ניו יורק:

"כן, אני חושב שהם הגיעו לכאן אולי 3 פעמים ככל שאני זוכר".

פרופ' אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן:

"בכל מקרה אי אפשר לתת היתר אלא לכיסוי הוצאות ספציפיות של מלונות, של טיסות, ורק של חבר הכנסת, ולא של בן או בת זוג".

הזוג התאכסן באחד המלונות שהם הכי אוהבים בניו יורק, המלון היוקרתי מארק. הנה חשבון המלון. כמעט 9,000 שקלים ללילה, 1000 שקל על ניקוי יבש ובסה"כ 48 אלף שקלים לארבעה לילות. מי שילם את חשבון המלון המנופח הזה? חברת "גרנד אנרג'י" מרחוב אורי צבי 9 בפ"ת. החברה הזאת שייכת לדדי גראוכר, זמר ועסקן חרדי, שמקורב לנתניהו.

מתוך שיחה עם מלכה גראוכר – רעייתו של דדי גראוכר, בעלי חברת "גרנד אנרג'י":

אני לא יודעת על מה מדובר… אני לא מכירה את המלון…

את מלון מארק, לא?

כאילו…

למה שיהיה כתוב אבל גראנד אנרג'י מתחת לנתניהו? כתוב "נתניהו, גראנד אנרג'י"

כי.. כמו שאני אומרת לך, אני לא מכירה את הסיפור הזה, אבל לפעמים אנשים מזמינים לאנשים מלונות.

והנה מה שאמר לנו על כך דדי גראוכר בעצמו:

"לא ידוע לי על זה. גרנד אנרג'י זה חברה שלי אבל אני בחיים לא שילמתי מגרנד אנרג'י על מר נתניהו, בחיים שלי לא. מה אני, משוגע?"

הזוג גרואכר מכחיש, אבל ל"מקור" הגיעה עדות שמאמתת לכאורה את העובדה שגראוכר, ישראלי פרטי עם אינטרסים עסקיים שונים, שילם את חשבון המלון של נתניהו ואשתו. הנה מה קטע נוסף מדבריה של פרופ' גבריאלה שלו, ממחברי הקוד האתי לשרים:

"אדם פרטי שמממן, אז בד"כ מה שנקרא האג'נדה שלו, או התקווה שלו לקבלת טובות הנאה, אפילו טובות הנאה יותר ציבוריות מהשר הן גדולות יותר, וראה עכשיו המאבק שמתחולל בעניין הגז".

פרופ' אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן:

"כאשר עובד ציבור מכניס עצמו למצב חמור של ניגוד עניינים, אז זאת עשויה להיות לא רק הפרה אתית, או הפרה מתחום המשפט המינהלי, אלה גם הפרה מהתחום הפלילי, אבל מה זה חמור ומה זה ניגוד עניינים פשוט, צריך לדון לפי גופו של עניין".

אחרי כמה ימים בניו יורק לקח הזוג נתניהו טיסת לילה לפריז ומשם בנסיעה לבריסל. לפי הלו"ז של הזוג נתניהו, הם התאכסנו בטירה של הנסיך סימון דה מרוד, ללא תשלום, כמובן. מתוך שיחה עם יעקב גרוזמן, מנהל ביה"ס "יבנה" אנטוורפן:

"טירה של…אחד…דווקא לא יהודי, איזה…נסיך. הוא העמיד את הטירה שלו לרשותו של ראש הממשלה. זה משפחה, משפחת תעשיינים גדולה פה בבלגיה ויש להם הרבה עסקים בארץ".

האם יתכן ששר האוצר של ישראל בילה בסוף השבוע עם אשתו בטירה מדהימה, בלי לשלם, כשהוא יודע שבעלי הטירה עושים עסקים בישראל? הנה תגובתו של הנסיך סימון דה-מרודה:

"אני לא אמסור לך מידע, תודה, להתראות".

כרטיס הטיסה של השניים עלה לא פחות מ- 18,975 דולר, 83 אלף שקלים. מי שילם? נתניהו דיווח לוועדת האתיקה שהוא הוזמן על ידי מועדון הרווארד באירופה, בפניו הוא אכן הופיע, אבל מי שבאמת שילם על כרטיס הטיסה, עפ"י החשבונית שבידנו, זו חברה בשם PROSEED, חברת הייטק שיש לה באותו זמן משרד בישראל. למה חברת הייטק עם אינטרסים בישראל שילמה את כרטיסי הטיסה? אולי מכיוון שהיו"ר של פרוסיד באותה תקופה הוא אדם בשם בנג'מין ואן אודנהובה, עשיר שמיודד עם הזוג נתניהו דרך אותו יהודה ויינגרטן, החבר הנדבן של נתניהו בבלגיה. הנה מה שמספר לנו בנג'מין ואן אודנהובה:

"אני לא יכול לאשר, אני לא הגזבר. אני חושב שזה לא העסיק אותם".

אורי שילה, חברת PROSEED:

"שותף שלי (ויינגרטן), שהוא בחור ישראלי, הוא למד איתו בהרווארד בשנת 2000, הם החליטו שניהם תוך כדי לימודים להקים חברה. אני ניהלתי את הפעילות בארץ.

בנג'מין ואן אודנהובה:

מה? כמובן שלא, כמובן, לא היה לי שום קשר לזה. אני נוהג להפריד את עבודת התרומה שלי לגמרי מהעבודה העסקית שלי.

שמרת על קשר, על יחסים עם מר נתניהו אחרי הביקור הזה ב-2007?

כמובן, אני פוגש אותו כמה פעמים בשנה, כמובן.

נתניהו טען בתגובתו ל"מקור" שמועדון הרווארד באירופה, בפניו הופיע, שילם את כרטיסי הטיסה ושיכן אותם בטירה. החשבונית שבידנו מראה שלא הם שילמו על הטיסה ולפי בדיקותינו בבלגיה הטירה של הנסיך אינה מלון, אלא נכס פרטי.

אגב, בשנת 2007 הגיעו שני החברים הבלגיים של נתניהו לארץ – הנסיך דה מרוד ובנג'מין דה אודנהובה כדי לחפש השקעות בישראל. שניהם אוהבי ישראל. באמת, אבל למה נתניהו צריך להיות חייב להם, אפילו בתיאוריה, על הטובות שעשו לו?

חודש לאחר מכן, אוקטובר 2006 הזוג נתניהו שוב על המטוס. שוב ללונדון. שוב לקונהוט. בפעם שעברה עם יאיר. הפעם עם אבנר. בלו"ז של נתניהו מופיעה פגישה עם האוליגרך בוריס ברזובסקי, יריבו הגדול של ולדימיר פוטין. הנה חשיפה של חשבון המלון שהם השאירו בפעם הזאת בקונהוט. שוב הסוויטה היוקרתית של כמעט עשרת אלפים שקלים ללילה, שוב ארוחה ב – 2,800 שקלים, עיצוב שיער 1,000 שקל, סך הכל כ- 75 אלף שקלים לארבעה לילות. אגב, סעיף משמעותי בחשבונות של הזוג הוא הכביסה והניקוי היבש. בחשבון הזה הוא עומד על 2,100 שקלים. למה? עוזרי הזוג נתניהו לאורך השנים מספרים כי גברת נתניהו נוהגת להביא איתה כביסה מלוכלכת מהארץ לניקוי במלון בחו"ל.

חשבון המלון הזה שולם על ידי "בייקום", ארגון למען ישראל, שפועל בבריטניה ונחשב לזרועו הארוכה של פויו זבדלוביץ, מיליונר בריטי, שמיודד עם נתניהו. נתניהו אכן הופיע באירוע של בייקום, אבל גם זה, על פי כללי האתיקה, לא מאפשר לו לכאורה לקבל מבייקום רכב צמוד ונהג פרטי עבור אישתו שרה. מתוך מה שאמר לנו הנהג באותה נסיעה, פול ווטס:

הוא נסע ברכב של השגריר, ואני לקחתי את המשפחה.

שרה והילדים?

כן.

אתה זוכר אם זה היה אדם פרטי?

אני די בטוח שזה היה אדם פרטי ולא מישהו מהשגרירות.

בשבת אמורה המשפחה לטוס לטיול כיף של כמה שעות בסקוטלנד. ארנולד ריפקינד, מדריך טיולים, אדינבורו סקוטלנד מספר לנו:

מישהו יצר איתי קשר ממנצ'סטר, שהכיר אותי, ושאל אם אני מוכן לטפל בו (בנתניהו) ואני אמרתי: "בוודאי, אני אשמח מאוד להראות לראש הממשלה לשעבר של ישראל ולמשפחתו את אדינבורו". איש הקשר שלי ממנצ'סטר אמר: "כל ההוצאות ישולמו ממקום כלשהו במנצ'סטר". הוא לא שילם כלום.

מי?

נתניהו.

החבר, הנדבן, ג'ושוע ראו, ארגן הכל ושילם הכל מראש – טיסות, טיול, כרטיסים לכדורגל (אבנר אוהב). מתוך השיחה עם ארנולד ריפקינד:

"בנו או בתו, אני לא זוכר מי, הוא התעניין מאוד בהארי פוטר".

נהג, אוטו, הכל. בסופו של דבר, נתניהו, לאכזבת ראו, ביטל את הטיול. ג'ושוע ראו אומר לנו בתגובה:

"אני לא זוכר, אני לא זוכר, אני לא זוכר פרטי פרטים כאלה, אני לא זוכר גם את הסיפור, את הביקור השני הזה שעליו אתה מדבר. זאת אומרת יש הרבה ביקורים, הוא בא הרבה פעמים, אני לא, אני לא מעורב בכל ביקור, אני לא חושב שהייתי מעורב בזה, אני לא חושב".

בנובמבר 2006 נתניהו יוצא לוועידה השנתית של הקהילות היהודית בארה"ב. שוב שרה נוסעת, על חשבון מישהו אחר. גם הלו"ז שלה די שיגרתי. טיפול פנים, שיער, שוב מספרה. EXHALE- מכון יופי בניו יורק:

"היא הגיעה לקבל טיפול ב-10 בנובמבר. היא הייתה בשיעור והיא גם הייתה פה גם ב-7 בספטמבר באותה שנה.

מי משלם? כרגיל, כמה מממנים. המעניין שבהם הוא אחיה של שרה, אמציה בן ארצי. איש עסקים מצליח, שהתגורר אז בסן פרנסיסקו. בן ארצי ארגן אירוע לאנשי הי-טק ישראליים בעיר במלון הפור סיסן בו לן הזוג נתניהו. יו"ר האופוזיציה בא להופיע באירוע ובן ארצי שילם 11,940 דולר, לא ברור על מה בדיוק. לנתניהו הרי אסור לקבל תשלום על הופעותיו. לשכת נתניהו הסבירה בתגובתה כי התשלום של בן ארצי הוא עבור נסיעתה של אחותו, גברת נתניהו. הנה תגובתו של אחיה של שרה, אמציה בן ארצי, לדברים:

"פשוט ספור אותי החוצה מהכתבה שלך, אתה יכול גם למחוק את הטלפון הזה מהרשימה שלך ותודה שהתקשרת".

גם המארגן השני של האירוע, גדי בכר, שילם לפי גירסתו. על מה? הנה:

היו פה הוצאות של המקום, של האזור, של המלון, של כל הדברים האלה, אז בזה אני טיפלתי. ההוצאות האלה… אני בתיאום עם מישהו שם בכנסת, לא זוכר עם מי.

אתה יודע על מה זה החשבונית הזאת? על תשלום של מה זה?

אני לא יודע, תברר עם אמציה (בן ארצי).

פרופ' אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן:

"צריך להדגיש שבכלל אסור לקבל שכר עבור ההופעות או עבור פעילות בחו"ל".

חודשיים אחר כך, שוב הזוג נתניהו על המטוס. שוב ללונדון. שוב לסוויטה הקבועה שלהם במלון הקונהוט. הנה החשבון שלהם לארבעה לילות. ושוב, העוזרים נאלצו לעבוד קשה כדי למצוא מממנים לנסיעה.

לוועדת האתיקה דיווח נתניהו שהוועד למען החייל הזמין אותו, אבל הוועד מימן רק חלק קטן מהנסיעה. הפעם, נתניהו ביקש מהוועדה לאשר לו לצרף את רעייתו במימון של גוף חיצוני. עד אז הוא, כנראה, הסתמך על מכתב של יו"ר הועדה, חיים אורון, שאיפשר מימון חיצוני, לגרסתו. הפעם הוועדה קבעה במפורש – לא, אין אישור. שרה בכל זאת נוסעת על חשבון גורם חיצוני.

מארק בלזברג הוא איש עסקים ישראלי-קנדי שמקורב לנתניהו. בלזברג מעורב בהרבה עסקים בישראל, והוא גם מממן כמה ארגונים פילנטרופיים מבורכים. לפי מסמכים שהגיעו ל"מקור", בלזברג, באמצעות ארגוניו הפילנטרופיים, שילם את חשבון המלון של הזוג נתניהו.

אסור, כאמור, לנתניהו לקבל מימון מהארגונים של בלזברג בלי אישור של ועדת האתיקה. התכנון המקורי היה ששרה תופיע באירוע של ארגון של בלזברג בשם "ONE FAMILY"", שעוזר לנפגעי פעולות איבה, וכך יתאפשר לארגון לשלם עבורה, ללא קשר, לכאורה, לנתניהו. מסתבר שבסופו של דבר שרה לא דיברה. מתוך שיחה עם אריאל קוטלר, מנכ"ל "ONE FAMILY":

"באירוע של one family היא לא דיברה. היא הצטלמה עם אנשים ואמרה שלום והייתה מאוד נחמדה, כן אתה יודע, אבל לא… היא לא עלתה למיקרופון לדבר… זה היה חדר קטן, לא היה שמה, היה שמה… סך הכול שעה מהרגע שהוא הגיע עד הרגע שהוא הלך".

פרופ' אריאל בנדור:

"בן או בת זוג אינם חברי כנסת, הם לא כפופים לכללי האתיקה. אם הם מוזמנים, אז הם מוזמנים, אבל כמובן צריך לפעול בתום לב. כלומר, אם מדובר בפיקציה, אז פיקציה היא אסורה".

האירוע נקבע לתאריך 26.01.07, אבל, מסתבר שבסופו של דבר, מר נתניהו הגיע לאירוע והוא זה שדיבר. כך או כך, השאלה הקבועה חוזרת – איך נתניהו לוקח כסף מאיש עסקים שפעיל בישראל?

אבל המימון של בלזברג וו"ואן פמילי" לא הספיק. ארגון בשם "המרכז ללימודים קהילתיים" שילם חלק מהחשבון של העוזר, שבא עם נתניהו. גם זה לא כיסה את כל העלות. נתניהו הרים טלפון לקרוב משפחה שלו בארה"ב, נתן מיליקובסקי. איש עסקים. מיליקובסקי שילם את כרטיס הטיסה של שרה נתניהו. נתן מיליקובסקי בתגובה לשאלתנו בעניין:

"תראה, הדברים שאני עושה עם בן דודי הם אישיים לחלוטין בין שנינו. אין לי עניין לאשר או להכחיש שום דבר, תודה".

ועכשיו תכירו את זאב רובינשטיין. רובינשטיין הוא איש עסקים ישראלי, שחי בניו יורק. יש לו אינטרסים עסקיים, ולמרות זאת, הוא משמש בהתנדבות כשגריר הלא רשמי של משפחת נתניהו בארה"ב. הוא מארגן את נסיעותיהם לארה"ב, מתלווה אליהם, הולך עם שרה לקניות, מארח את הילדים בחופשה בביתו, נותן הוראות לאנשי לשכתו של נתניהו ולעתים אף מודיע להם שלא עמדו בציפיותיו ויצטרך לדווח לגברת. בקונסוליה של ישראל בניו יורק יודעים לספר שכשמגיעים לניו יורק שרים וחברי כנסת הם רוצים להיפגש עם רובינשטיין. זאב רובינשטיין בתגובה:

מעולם לא נתבקשתי או ביקשתי. אני לא עושה את זה במסגרת מדינת ישראל. מה לקונסוליה ולי? אני עושה את זה כחבר של המשפחה.

זה נכון שעכשיו אתה עובד עבור "תגלית"?

זה נכון מאוד.

זה נכון שנתניהו עזר לך להשיג את הג'וב הזה?

התשובה היא שלילית. היה מכרז.

זה נכון שהייתה ארוחת ערב בה השתתף גם נתניהו וגם שלדון (אדלסון) ושם זה עלה?

בשום פנים ואופן לא. כשקיבלתי את התפקיד הוא הופתע לגמרי.

מנכ"ל תגלית, גידי מרק, אמר ל"מקור" שלא היה מכרז לתפקיד, בניגוד לדברי רובינשטיין. מרק אמר כי לא הייתה מעורבות של אדלסון או נתניהו במינוי רובינשטיין.

ביוני 2007 רובינשטיין עובד קשה מאוד כדי לארגן עוד נסיעה של הזוג נתניהו לארה"ב. כרטיסי הטיסה של הזוג משתנים תכופות. הם נוהגים לבטל ברגע האחרון תוכניות, לשנות מהרגע להרגע, לא פעם הם מאחרים לטיסות, אנשי הלשכה יודעים לספר סיפורי גבורה איך הם הצליחו לעכב מטוסים מלאי נוסעים על המסלול עד שהזוג יגיע.

הבעיה הראשונה של רובינשטיין היא שוב, המימון של שרה. כאמור, ועדת האתיקה אסרה על נתניהו לאפשר מימון חיצוני של נסיעות שרה. מי ישלם?רובינשטיין ביקש מידידתו, אשת יחסי הציבור ברוריה אנג'ל לארגן אירוע בו שרה תדבר. הנה תרגום חלקי של ההזמנה:

"אנחנו קבוצה של 60 נשות עסקים שנפגשות כל חודש. אנחנו מקווים שתכבדי אותנו בשיחה על ההשלכות הפסיכולוגיות על ילדים, שנאלצים לחיות באקלים של טרור ופחד".

גברת נתניהו, מסתבר, ביטלה ברגע האחרון. אז מי ישלם על הנסיעה?

נתניהו ובלזברג טיכסו עצה. בזמן שנתניהו יופיע בפני תורמים של ONE FAMILY, הארגון של בלזברג, שרה תופיע בפני אימו של בלזברג. כן, כן, גברת נתניהו ישבה עם פרנסיס בלזברג.

עם או בלי קשר לפגישה הזאת, "ONE FAMILY " של בלזברג מימנו לגברת נתניהו רכב צמוד, נהג ומכשיר טלפון נייד לשימושה בכל ימות הביקור. בלזברג גם מימן את המלון היוקרתי בו לנו בני הזוג.

עו"ד יניב שקל, מומחה לדיני מס הכנסה:

"אם שקיבל טובת הנאה ולא דיווח עליה לצורכי מס, ביצע עבירה על דיני מס הכנסה".

למרות זאת, בסוף הביקור נוצר גרעון של 10,000 דולר. בלזברג לא רצה לשלם. נתניהו התקשר לאחד מנדבניו וביקש שיתרום ל-ONE FAMILY 10,000 דולר, כדי שאלו יועברו לכיסוי הוצאות הביקור.

אותו בלזברג מממן עוד ארגון פילנתרופי מבורך "מבראשית" – ארגון שמביא בני נוער יהודיים לארץ. לפי החשבונית הזאת, גם הארגון הזה משלם לנתניהו למעלה מ – 4000 דולר. למיטב ידיעתנו, הזוג נתניהו לא עשה דבר עבור הארגון. "מבראשית":

"לא זכור לי על שום אירוע של "מבראשית" בלונדון.."

מארגון "מבראשית" נמסר לנו שהחשבונית הזאת לא שולמה. אולם הארגון כן שילם לפי התגובה כ-1300 פאונד על המלון של נתניהו. לפי התגובה, התשלום הוא בעבור העובדה שנתניהו דיבר עם תורמים של הארגון בעת הביקור. הנה מה שאמר לנו כמה שבועות לפני כן אותו אדם מ"מבראשית" ששלח את התגובה הזאת:

אתה זוכר איזשהו אירוע של 'מבראשית' שהוא (נתניהו) הופיע בו? אולי אני מתבלבל בשנה או במקום.

איזשהו אירוע בחו"ל? לדעתי לא.

בימים האחרונים של הנסיעה מתוכננת לזוג נתניהו נסיעה לכינוס השנתי של אותו מכון מחקר אנטרפרייז, וגיחה מהירה ללוס אנג'לס. איך הם יגיעו? לפי הלו"ז, ב"מטוסו הפרטי של לארי מייזל". לארי מייזל הוא מולטי מיליונר, שמחזיק בחברת נדל"ן גדולה MDC. לפני כמה חודשים הוא קיבל רשיון לחפש גז ליד חדרה. ביוני 2007 הוא ביקש לפגוש את נתניהו לארוחת ערב. נתניהו הסכים, בתנאי שמייזל ישלם את המלון, הבוורלי הילס הוטל ויביא את המטוס. מייזל הסכים. בסוף, ברגע האחרון, נתניהו ביטל.

פרופסור גבריאלה שלו, ממחברי הקוד האתי לשרים:

"מתי המתנות הופכות להיות הפרת אמונים? כשהן מוגזמות, כשהן מופרזות, כשהן פרטיות לגמרי, כשהן קשורות בתפקידו של השר. אבל אז זה כבר יכול באמת לגלוש לתחום של ה… שחור, לא האפור, של השוחד".

בסוף אוקטובר 2007 הזוג נתניהו נסע לנסיעה אקזוטית במיוחד. ארה"ב ופנמה. הזוג נתניהו הסתייע ב"מונית האווירית". שוב יו"ר האופוזיציה טס במטוסו הפרטי של ספנסר פרטרידג'.

במרץ 2008 עוד נסיעה של הזוג נתניהו לארה"ב. הבעיה – נשאר חוב מנסיעה קודמת של גברת נתניהו לפריז. אנשי נתניהו מסכמים עם אחד הארגונים שמממנים את האירוע הקרוב, שיממן גם את החוב מהאירוע הקודם.

על איזה ארגונים מדובר? הבונדס, כמובן, שנתניהו הופיע בפניהם וארגון בשם GATEWAYS, ארגון לחינוך יהודי, שרוצה שביבי יבוא לכבד בנוכחותו אירוע שלו. מתוך שיחה עם הרב סושרד, ארגון gateways:

אתה זוכר ששילמתם, שחברת gateways שילמה על הטיסה והמלון?

אני לא זוכר פרטים ספציפיים אבל זה נשמע לי הגיוני שהיה באחריותי לשלם את כל.

הבונדס שילמו כמובן, והנציגה שלהם גם רצה למלון בפלורידה לוודא שכל דרישות הזוג נתניהו שמועברות אליה באות על סיפוקן. והנה הן:

6 ספסלים בחדר למזוודות.

שטיח באמבטיה.

תוספת סבונים ושמפו.

ניקוי יבש במלון – כי הזוג יצטרך, כרגיל, מייד כשיגיעו.

עוד אוטו, בנוסף לשניים הרגילים, וכן שיחכה מישהו בשדה"ת לקחת את המזוודות מהמטוס לאוטו.

אפי רגב, הבונדס, מיאמי:

"שום דבר מיוחד, הוא בא והלך ב… בצ'יק צ'ק, הוא גם בא לבד, לא היה… שרה".

אגב, באותו מועד התקיים בניו יורק אירוע של בני עקיבא. לנציג של בני עקיבא עלה רעיון. למה שנתניהו לא יופיע בפנינו, אם הוא כבר בניו יורק? הוא קיבל תשובה שזה יעלה לו 20-25 אלף דולר והחליט לוותר.

באותה נסיעה הזוג נתניהו צריך להגיע מניו יורק לפילדלפיה. לפי מסמכי ההכנה לביקור, הוא שוב טס במונית האווירית שלו, כלומר, המטוס הפרטי של ספנסר פרטרידג'.

חמישה חודשים לאחר מכן, נתניהו נוסע לניו יורק לחופשת קיץ. הבחירות כבר נראות באופק, ביבי ברוב הפרשנויות הוא ראש הממשלה הבא, אבל זה לא מפריע לו לבלות שלושה לילות בביתו הפרטי של עשיר, חבר, ג'יי זיסיס. בספרור ההוא של נתניהו הוא שווה 1, כוכבית ושני פלוסים. ג'יי זיסיס אומר לנו על כך:

"אני מעולם לא ביקשתי מביבי שום דבר, הוא לא ביקש ממני שום דבר, הוא לא היה בתפקיד, הוא לא היה… אתה יודע. הוא היה מחוץ לממשלה. אני לא הייתי מארח אותו אם זה לא היה הולם. אני לעולם לא הייתי מארח אותו אם זה לא היה הולם".

שוב טובת הנאה, שוב ללא אישור ועדת האתיקה, שוב מאיש עסקים פרטי.

יאיר ניצל את החופשה כדי לקחת שיעורי משחק אצל מורה מפורסם בשם הרולד גסקין, וכן לומד לנאום בסדנה מיוחדת. החברה ששילמה 8,000 דולר, היא "ניו ריג'נסי", החברה של ארנון מילצ'ין, אחד הישראלים העשירים בעולם וחבר קרוב של נתניהו. האם זאת טובת הנאה, או מחווה יפה של חבר טוב? ויותר חשוב, בשביל מה נתניהו, בזמן שהוא יודע שיש סיכוי גבוה שתוך חודשים ספורים ייבחר לראש ממשלה, צריך בכלל שמישהו ישאל שאלות כאלו? מתוך שיחה עם טוני אימפרטו, "ניו ריג'נסי":

"אני בטוח במאת האחוזים שעבור כל השירותים שסיפקנו – מר נתניהו שילם. אני בטוח במאת האחוזים לגבי זה, רק כך זה יכול היה לקרות".

אבל מילצ'ין לא פראייר. הוא משלם את החשבון של יאיר, שאין סיבה הגיונית שישלם, אבל הוא שולח חשבונית לנתניהו ומקבל את הכסף חזרה.

התחקיר שלנו עקב אחרי 16 נסיעות של נתניהו כשר וחבר כנסת, לא כולל כל הנסיעות כאזרח פרטי. הוא גילה למעלה מ – 30 הפרות לכאורה של כללי האתיקה. כראש ממשלה לנתניהו ורעייתו הרבה יותר קל לטוס. המדינה משלמת, ובצדק. אבל המרכיבים שהתגלו בדרך בה נסע לחו"ל בעשר השנים האחרונות, נמצאים, לדעתי לפחות, גם בדרך בה הוא מנהל את העניינים כיום: קשר בעייתי עם נדבנים חיצוניים, בלגאן בסביבת העבודה המיידית שלו וכמובן, חוסר יכולת או רצון להתמודד עם דרישותיה של גברת נתניהו.

כתבתו של רביב דרוקר

בימוי ועריכה: רפי אבולעפיה.

עיצוב ואנימציה: רועי צורף, גיא לוין.

צלם: דודו בוקר.

ע. עריכה: לי בר לבב.

מקליט: עמית אלה.

תודה למואב ורדי ורתם שדות על עזרה בהכנת התחקיר

תגובות

תגובת לשכת ראש הממשלה נתניהו:

הכתבה היא חלק ממגמה רבת שנים של כתבכם רביב דרוקר לפגוע בשמו של ראש הממשלה ובבני משפחתו. אחרי חודשים רבים של נבירה מיקרוסקופית התברר שלא נמצא כל פגם. מעולם לא שילם שום גוף חיצוני עבור טיסות ילדיו של מר נתניהו בעת שכיהן בתפקיד ציבורי כלשהו.

עד שנת 2007 רשאית הייתה הגברת נתניהו להתלוות לבעלה כאשת רה"מ לשעבר על חשבון הגורם המזמין. לאחר מכן שולמו נסיעותיה על ידה, על ידי בני משפחתה או ע"י גופים שהזמינו אותה להרצות בפניהם בנפרד.

לגבי הטיסות עם מר פרטרידג' – מדובר בטיסות בהן טס מר פרטרידג' בעצמו, במטוסו, להרצאות של מר נתניהו.

תגובת הבונדס:

כחלק מיישום של מדיניות הארגון והשגת יעדיו מוזמנים גם אישי ציבור ישראלים להרצות בפני משקיעים עפ"י נוהל הקיים מאז הקמת הארגון.

תגובת "עזר מציון":

רה"מ מר בנימין נתניהו נענה לבקשתנו בהיותו אזרח פרטי, להיות הנואם המרכזי באירועי גיוס תרומות למאגר מח העצם שהתקיים בארה"ב בשנת 2000.

עבור השתתפותו קיבל נתניהו תשלום כשמדובר בסכום שאינו משמעותי ביחס לגובה התרומות שנאספו באותם האירועים ולערך המוסף של השתתפותו בהם.

תגובת ספנסר פרטרידג':

מר פרטרידג' הוא ידיד אישי של מר נתניהו. מר פרטרידג' מעולם לא נתן למר נתניהו את מטוסו ומטוסו לא שימש מעולם "מונית אווירית". מר נתניהו התלווה אליו בטיסות שונות לאירועים בהם השתתף מר נתניהו בארה"ב ואשר בהם נכח מר פרטרידג'.

למר פרטרידג' אין כל עסקים בישראל והוא מעולם לא פנה אל מר נתניהו בתפקידיו השונים בקשר לעסקיו בישראל. מר פרטרידג' התכוון להיכנס לפעילות עסקית בישראל, ולשם כך היה מעוניין להעסיק בישראל אמינים ובעלי יכולות מוכחות. בהקשר זה העסיק את אותם שלושה אנשים עליהם שאלתם.

תגובת "משפחה אחת" (one family):

מר נתניהו סייע באופן משמעותי לעמותת משפחה אחת עת השתתף ונאם באירועי התרמה מרכזיים שהעמותה קיימה.

עמותת משפחה אחת שילמה עבור הוצאות הנסיעה והשהות של מר נתניהו. התשלומים ששולמו ע"י העמותה ראויים וסבירים.

תגובת "בייקום":

באשר לביקור של משפחת נתניהו באוקטובר 2006, לבייקום יש תכנית מסודרת של ביקורי אישים ישראלים בלונדון. אנחנו דואגים לשהות ראויה ומכובדת לאורחינו, במיוחד בהתחשב בכך שהם עושים זאת בהתנדבות.

תגובת המרכז הישראלי-חברתי, דניאל דורון:

הזמנה זו היא חלק חשוב מפעולות ההסברה שאנו עושים בארץ ובחו"ל. אני עובד 30 שנה יום ולילה בהתנדבות ולכן גם אם אני נלחם על השפעה על שר האוצר, הרי אין זה לתועלתי האישית אלא למה שאני מאמין שהוא לתועלת הציבור.

תגובת לארי מייזל:

הוא (לארי) לא התכוון לקחת את נתניהו במטוסו הפרטי, וההזמנה הייתה להופעה בפני מרכז שמעון ויזנטל.

תחקיר משרד התיירות

21 במרץ 2011
 

לצפייה בתחקיר בווידאו לחצו כאן

פרוטוקול, משרד התיירותתראו את הפרוטוקול שבתמונה. נראה כמו סתם פרוטוקול משעמם במשרד התיירות. דיון בראשות מנכ"ל משרד התיירות על תקציב לפסטיבל סטודנטים באילת. רק אנשים עם התמצאות טובה בנבכי משרד התיירות יכולים להבין כמה הפרוטוקול הזה מוזר.

הדיון התכנס בתאריך 21.7.10, והוא דן בפסטיבל סטודנטים שאמור להתקיים שישה שבועות לאחר מכן. מנכ"ל משרד התיירות, נועז בר ניר, כבר בפתיחה אומר את הדברים הבאים:

"אני רואה חשיבות רבה ביצירת פסטיבל שיתקיים כמסורתי בעיר אילת ובאופן רב שנתי…המשרד יוכל להשתתף בעלות של עד 1 מיליון שקל"

הפקידים נעים באי נוחות. היועץ המשפטי הוותיק עובדיה קדמי אומר:

"המשרד לא היה אף פעם שותף לאירוע כזה בעבר…היו מגעים עם המשרד לפני מספר חודשים בנושא ועל כן הם רצו קדימה וזאת למרות שהדבר לא הובא לידיעת הגורמים המקצועיים במשרד"

סמנכ"ל השיווק של המשרד, אורן דרורי, אומר:

"יהיה בעייתי לבצע פרסומים חדשים בחו"ל עקב לחץ הזמן… במצגת שהוצגה היה חסר קהלי היעד, מדינות היעד"

הפקידים עדינים. הנה מה שהם בעצם ניסו להגיד: איך קורה שמנכ"ל משרד התיירות מודיע על הקצאה של מיליון שקל לפסטיבל סטודנטים, סוג של פסטיבל שמעולם לא קיבל כסף ממשרד התיירות, והוא כבר מודיע שזה יהיה רב שנתי? מי רץ קדימה עם הפרוייקט, בזמן שהדרג המקצועי היה מחוץ לתמונה, כדברי היועץ המשפטי של המשרד, ולאן הוא רץ? והכי חשוב – למי זה כל כך דחוף לתת כסף לפרויקט הזה ולמה?

דותן חרוש, מנכ"ל החברה הכלכלית של אגודת הסטודנטים במרכז הבינתחומי הרצליה:

מבחינת תמיכה ממשלתית, יש משהו כזה אצלכם?

הלוואי.

הלוואי אבל לא?

הלוואי אבל לא.

שום צורה של עזרה?

לצערנו לא, אני אגיד לך מי כן מקבל תמיכה.

מי?

המכללה למינהל.

ייתכן שהפתרון לכל השאלות הללו טמון באישה שבתמונה. שמה יולי רוט, היא השתתפה באותו דיון במשרד התיירות כאחת הנציגות של חברת "פ.ל.ס", החברה הכלכלית של המכללה למנהל, ויש לה עוד קשר חשוב במשרד התיירות. רוט נמצאת בקשרים אינטימיים עם שר התיירות סטס מיסז'ניקוב. בדרך כלל, אנחנו לא נוהגים לעסוק בחייהם האישיים של השרים שלנו. המקרה הזה הוא חריג בגלל הקשר לתקציב משרד התיירות. מיסיז'ניקוב ורוט מנהלים מערכת יחסים אינטימית זה זמן. הנה למשל, שר התיירות מגיע באחד מלילות רביעי בשעה 22:54 בלילה לביתה של רוט ביפו, כמו שהוא עושה לא פעם. בשעה 8:23 בבוקר הוא יוצא מהבית. שר התיירות ורוט גם בילו בחופשה משותפת.

הנה הנוהל של משרד התיירות לתמיכה בפסטיבלים. הוא חובר על ידי מנכ"ל משרד התיירות בדיוק שנה לפני שאותו מנכ"ל בדיוק אישר את העברת הכסף לפסטיבל באילת:

תנאי סף ראשון (מתוך הנוהל): "הבקשה תוגש לפחות חצי שנה לפני האירוע".

הבקשה לפסטיבל הזה הוגשה 6 שבועות בלבד לפני הפסטיבל.

תנאי סף שני (מתוך הנוהל): "ישתתפו בו לפחות 20,000 איש".

אפילו המארגנים של הפסטיבל לא טענו שיש סיכוי ליותר מ – 6,000.

תנאי שלישי (מתוך הנוהל): "משרד התיירות ישתתף רק בהוצאות השיווק, לא בהפקת האירוע".

בפועל תקציב המשרד מימן את רוב הוצאות הפסטיבל.

בנוהל כתוב שתינתן עדיפות לאירועים המכוונים לתיירות מחו"ל וכאלו שכבר נערכו מספר רב של פעמים והפכו ל"מותג". במקרה הזה, מדובר בפסטיבל שמיועד לתיירות פנים ואין לו שום ערך מותגי.

האישור התקציבי התבסס על הבטחות של חברת "פ.ל.ס". נציגת החברה אמרה: אנחנו עושים שיתופי פעולה עם הארגונים הבאים:

1. פרוייקט "תגלית". הנופש יהיה חלק מסיור של חברי "תגלית" בארץ". מתוך שיחה שערכנו עם נציגת "תגלית":

הם אמרו ש"תגלית" שלחו סטודנטים

שלחו באופן רשמי?

כן.

לא, זה ממש לא נכון.

2. שיתוף פעולה עם "WUJS – ארגון הסטודנטים היהודים בעולם". הנה מה שאמר לנו נציג הארגון:

"אין לי שום פרטים על כך, לכן לא היינו מעורבים בזה"

3. שיתוף פעולה עם "ESU התאחדות הסטודנטים האירופאית". לפסטיבל צפויים להגיע כ – 400 סטודנטים מחו"ל". מתוך שיחה שערכנו עם נציג הארגון:

"בדקתי ביסודיות ואני עדיין לא יודע שום פרט על האירוע. אני מבין שהייתה מסיבה או אירוע, אבל לנו לא היה קשר לכך"

היזמים גם הבטיחו הפקת קליפ שיוקרן בטיסות אל על כחודש לפני הפסטיבל. לא היה קליפ. הנה קטע מתוך שיחה שערכנו עם נועז בר ניר, מנכ"ל משרד התיירות:

איזשהו מנגנון שאתם בודקים לאחר מעשה את ההבטחות של המארגנים, כלומר כמה באו?

תראה, בקטע הזה, בקטע הזה, היו לנו המון התלבטויות. כל הפסטיבלים אנחנו, האופציה היחידה שיש לנו זה דיווחי מארגנים, שיש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות. אני יכול להגיד לך שגם הרבה פסטיבלים שמאורגנים על ידי גופים ציבוריים נותנים לנו מספרים שפה ושם אנשים שלנו הלכו לאירועים ואמרו "רבותיי, לא יכול להיות כאלה היקפים שהם מספרים עליהם". יש עם זה בעיה, אנחנו מודעים.

מארגני הפסטיבל, חברת "פ.ל.ס" בה מועסקת רוט, הבטיחו למשרד התיירות שהעלות הכוללת של הפסטיבל תהיה 5 מיליון שקלים. לא במקרה הם עשו את זה. הם יודעים שהחוק, ליתר דיוק, תקנה 3(30) לחובת מכרזים קובע שמשרד התיירות לא יכול לתת את הכסף לבד לפסטיבל כזה, לפחות לא במסלול בו "פ.ל.ס" ביקשו את הכסף. לפי התקנה, היזמים צריכים לשים לפחות חצי מעלות הפסטיבל. הנה מה שקובע היועץ המשפטי של משרד התיירות– אנחנו (משרד התיירות) נממן רק 20% מעלות הפרוייקט, כלומר, אנחנו נשים 936 אלף שקלים ואתם תשימו עוד כמעט 4 מיליון שקלים.

ובכן, לפי תחקיר "המקור", הפסטיבל עלה כ – 700 אלף ש"ח בלבד. "משינה" קיבלה 140 אלף ש"ח. חברת ההגברה 75 אלף ש"ח. גם "תיסלם" באו". שר התיירות, מסתבר, הוא אוהד מושבע של הלהקה והוא עמד על כך שיגיעו לפסטיבל, על אף הסתייגות המארגנים. הלהקה קיבלה 75 אלף ש"ח על הופעתה, ואחרי ההופעה הלכו המעריץ מיסיז'ניקוב, יולי רוט, חבריה להפקה וחברי להקת תיסלם לאכול ארוחת ערב מאוחרת.

הרוב הגדול, אם לא המכריע, של עלות הפסטיבל שולם על ידי משרד התיירות. עיריית אילת לא השתתפה, וגם לא התאחדות הסטודנטים. האם משרד התיירות ניסה לבדוק שהחוק קויים ומישהו אחר שם כסף על הפסטיבל, חוץ ממנו? שר התיירות דווקא מכנס דיון מיוחד חודש וחצי אחרי הפסטיבל, אבל לפי הפרוטוקול, שהוא העביר לנו, הוא לא שואל על העניין הזה. הוא קובע שאירוע היה "מוצלח" ויש להפוך אותו ל"אירוע תיירותי ממדרגה ראשונה"

שישה ימים לאחר הדיון הראשון כבר מובאת התמיכה בפסטיבל בנוהל מזורז לוועדת המכרזים של המשרד. היועץ המשפטי אמר כי התמיכה בפסטיבל אינה בהתאם לנוהלי המשרד, אולם זהו פסטיבל ייחודי. מה ייחודי בו? לא ברור. למה צריך ועדת מכרזים? כי אם משרד התיירות רוצה להפיק פסטיבל סטודנטים באילת, אז הוא צריך לקיים מכרז. מן הסתם, יתחרו כל אגודות הסטודנטים בארץ, שרבות מהן מפיקות גם היום פסטיבלים כאלה באילת, אבל אז מה יהיה על חברת "פ.ל.ס" והמקורבת לשר, יולי רוט?

בוועדת המכרזים תופרים מעין קונסטרוקציה, לפיה מי שמפיק את הפסטיבל הוא בעצם התאחדות הסטודנטים הארצית. התאחדות יש רק אחת, ולכן היא "ספק יחיד", שהחוק פוטר ממכרז. רק היא יכולה להפיק את הפסטיבל. ומה התפקיד של "פ.ל.ס"? היא, על פי הפרוטוקול, בכלל "הזרוע הביצועית של התאחדות הסטודנטים", לא פחות. זה נשמע כמעט כמו חטיבה ביצועית בתוך התאחדות הסטודנטים ולא חברה עצמאית, שדומות לה יש רבות בארץ. הנה קטע משיחה שקיימנו עם בועז טופורובסקי, מנכ"ל התאחדות הסטודנטים:

כתוב שם, בפרוטוקול, שהחוזה של משרד התיירות ייחתם מול התאחדות הסטודנטים. זה מה שקרה בסוף, או שהוא נחתם מול פלס?

מול התאחדות הסטודנטים, כאשר היה לנו הסכם עם פ.ל.ס שאנחנו מעבירים להם את זה.

אהה..אז פשוט כל מה שאתם קיבלתם העברתם אליהם?

כן. אני יכול להגיד לך שזו פעם ראשונה שאני נמצא בהתאחדות הסטודנטים, הייתי שנתיים וחצי כמעט, באותה תקופה שנתיים וקצת ולפני זה הייתי שנתיים יושב ראש אגודה בתל אביב, ועוד כל מיני תפקידים… אז בכל השנים שאני נמצא בזה.. אני לא זוכר שקיבלנו לאירוע שהוא אירוע של מסיבות, אני לא זוכר שקיבלנו סכומי כסף מהמדינה. אני יודע שהייתה הידברות מוקדמת איתו (עם שר התיירות) בנושא, ושזה התקדם באופן חיובי והיו צריכים אותי כדי לבוא להראות שבאמת זה אירוע שקשור להתאחדות הסטודנטים.

אז מי פה היה "הזרוע הביצועית" של מי? כי לפי מה שיו"ר התאחדות הסטודנטים באותה תקופה אומר – "פ.ל.ס" צירפו אותו, אחרי שכבר היו אצל השר מיסז'ניקוב וקיבלו אישור עקרוני, רק ש"פ.ל.ס" לעולם לא היו מקבלים מעמד של "ספק יחיד" ובמכרז מי יודע אם היו מנצחים. נחזור כעת לשיחתנו עם נועז בר ניר, מנכ"ל משרד התיירות:

אתם למעשה הכרזתם שזה מיזם משותף והיה צריך להיות מצ'ינג אבל אף אחד לא עשה מצ'ינג – לא עיריית אילת, לא התאחדות בתי המלון, לא התאחדות הסטודנטים, לא אף אחד ואז משרד התיירות נתן כסף.

אני מזכיר לך שמאחורי זה הייתה התאחדות הסטודנטים.

רק כצינור.

למה כצינור?

כי בועז טופורבסקי, דבר איתו עכשיו, אני דיברתי איתו, הם קיבלו את הכסף מכם, והעבירו אותו "AS IS" לפלס… הוא לא עשה כלום. כל המעורבות שלו הייתה לבוא לדיון אצלך ולבוא לפסטיבל.

לא הבנתי, מי שעשה את זה זה לא זרוע שלו?

לא. זה חברה, עסק כלכלי לכל דבר, זה נקרא "פ.ל.ס חברה בע"מ", רשומה ברשם החברות, ואתם הכרזתם עליו כספק יחיד.. כאילו בגלל התאחדות הסטודנטים אבל כל חברה יכולה לעשות פסטיבל סטודנטים באילת, ורבות עושות. החברה הכלכלית של המרכז הבינתחומי, החברה הכלכלית של אוניברסיטת ת"א.

הם עושים גם דברים כאלה?

בוודאי.

לאירועים באילת?

כן.

כאמור, מעולם פסטיבל סטודנטים לא קיבל תקציב ממשרד התיירות. בכלל, אין פסטיבל בארץ, חוץ מפסטיבל הג'אז באילת, שקיבל תקציב כל כך גבוה. אז למה המנכ"ל דוחף את הפרויקט? אולי כי זה הונחת עליו מהשר. ולמה השר הנחית? אולי כי "פ.ל.ס", בה עובדת יולי רוט, דוחפים את זה. בחזרה לשיחה עם נועז בר ניר, מנכ"ל משרד התיירות:

אתה בפסטיבל הזה היית נתון ללחץ מצד לשכת השר? כי הם אמרו באופן מפורש בדיון שהם באו אחרי שהם הציגו את זה כבר לשר. והשר תומך.

תבין שהרבה דברים מגיעים אלינו אחרי שהם מגיעים ללשכת השר. הרבה אירועים, הרבה פרויקטים, הרבה אנשים פונים לשר וזה בהחלט לגיטימי, וזה עובר לדרג המקצועי שמקבל את ההחלטה שלו.

השאלה אם אתה כמנכ"ל מרגיש לא נוח שזה נוחת עלייך מלשכת השר שישה שבועות לפני האירוע.

תראה, עם הרבה דברים אני לא מרגיש נוח. לא רק דברים שקשורים ללכשכת השר. הרבה דברים שנופלים בטווחים קצרים וצריך לתת תשובות הם לא נוחים מטבעם, כי כל המערכות הממשלתיות מאד בירוקרטיות.

השאלה אם בפרויקט הזה ספציפית לא הרגשת לא נוח עם הלוח זמנים המאוד מצומצם, כי אתה שם מעמיד בסוף הדיון…

אמרתי לך עוד פעם, תמיד בפרויקטים דחופים יש אי-נוחות. אבל לצערי זה חלק מהשגרה שלנו, לאו דווקא דברים שבאים מלשכת השר, יש דברים שפתאום נוחתים, פתאום מישהו נזכר בשלב מאוחר, ואנחנו רואים לנכון לעזור ולסייע.

השר דיבר איתך אי פעם ישירות על הפרוייקט הזה?

השר דיבר איתי על הפרוייקט הזה, דיבר איתי גם על הרבה פרויקטים אחרים.

הוא דיבר איתך מספר פעמים בעניין הזה?

אני מניח שכן.

בתגובת שר התיירות לתחקיר הזה נאמר:

"משעה שהפנה השר את ההתאחדות לטיפול מנכ"ל המשרד, לא היה מעורב השר, למעט מעקב שוטף אחר ביצוע משימות. למותר לציין כי לא היה לחץ מטעם השר כלפי הדרג המקצועי, בנושא זה"

שיחה שלנו עם בכיר במשרד התיירות, תיארה מציאות של שר שיודע איך להשיג מהדרג המקצועי אישורים, גם כשהם לא עומדים לכאורה בנהלים.

ההחלטה לתקצב את הפרויקט לא עומדת אם כן, לכאורה, לא בנוהל, לא בתקנות וגם הבטחות המארגנים לא ממש יושמו. האם לפחות התנאים שהציבו בכירי משרד התיירות התממשו? המשרד קבע שבפסטיבל ישתתפו תיירים מחו"ל. נחזור לרגע לשיחה שערכנו עם בועז טופורובסקי, מנכ"ל התאחדות הסטודנטים:

בפסטיבל עצמו בכלל יש לך הערכה כמה סטודנטים היו? אם היו סטודנטים מחו"ל? או שאין לך מושג?

באתי לשם על תקן סטודנט. אומנם הייתי יו"ר ההתאחדות עדיין, אבל לא הייתי מאחורי הקלעים. היו מלא סטודנטים, ראיתי פה ושם סטודנטים מחו"ל, אבל ממש במספרים נמוכים. אותי הביאו למשרד התיירות כהתאחדות, כי רצו להראות שאנחנו יכולים להפיץ את זה להתאחדות הסטודנטים האירופית שאני גם זוכר שהצגתי למשרד התיירות שאנחנו נעשה את המקסימום בזמן הקצר לפני, זה היה חודשיים בערך לפני האירוע אם אני זוכר נכון.

שישה שבועות בול.

הכמות שנוכל להביא בטח לא תהיה יותר מדי אנשים. אנשים לא מעכשיו לעכשיו קובעים סוף שבוע במדינת ישראל.

אגב, אותו בועז טופורובסקי שלח אחרי הפסטיבל סיכום אירוע למשרד התיירות, שם הוא נשמע אחרת לגמרי:

"השתתפו למעלה מ– 5,000 סטודנטים וכ– 550 מרחבי העולם… התגובות היו נלהבות"

לפי תחקיר "המקור", לעומת זאת, היו בפסטיבל כ – 2,000 סטודנטים, וכמות זניחה למדי של סטודנטים מחו"ל. בסוף אישור התקציב מסכם את דבריו מנכ"ל משרד התיירות, נועז בר ניר, באמירה הבאה:

"המשרד רואה חשיבות גדולה בכך שהפסטיבל ימותג גבוה, אירוע שיהיה מכובד"

הייתה עמידה בתנאי הזה? תשפטו אתם לבד.

הלכנו לקבל תשובות מ"פ.ל.ס", החברה הכלכלית של המכללה למנהל, ומהמנכ"ל גיא בסר. הנה מה שאומר לנו בסר בראיון עימו:

גיא, אני רביב דרוקר. פשוט כולם טורקים לי טלפונים, אז באתי לשאול אותך ישירות. כמה סטודנטים היו?

באזור ה.. בין 3,000 ל-4,000.

סטודנטים מחו"ל היו?

היו גם סטודנטים מחו"ל, למרות שהיה קשה להביא.

ואמרתם בדיון ש"תגלית" משתתפים, וש- WSO וארגון הסטודנטים היהודים.

אוקי, אני אגב…

תגלית לא מכירים את זה בכלל, WSO אמרו שהם לא מכירים, ארגון הסטודנטים היהודים אמרו שהם לא מכירים.

או חוסר הבנה בנתונים או משהו שאתה יודע, הלך עקום, באו מעט מאוד סטודנטים, היה קשה להביא את הסטודנטים.

אתם שמתם שקל על זה?

אנחנו שמנו הרבה יותר מזה.

כמה?

האירוע היה לפחות 3.5 מיליון.

על מה 3.5 מיליון? לי יש את המספרים.

מלונות והוצאות ו…

אתם לא שילמתם מלונות.

בוודאי ששילמנו.

כמה?

שילמנו… מלונות שילמנו הוצאות, שילמנו צוותים.

הפסדתם כסף על זה?

האירוע הזה היה break even, כמעט even.

אני יודע את הוצאות הפסטיבל, הן לא הגיעו לחצי מיליון.

אני מוכן לחשוף את ההוצאות שבוע הבא כשזה ייצא, אני מקווה שהרשויות יבואו לפה, אני אתן להם את הכל ואז זה יראה כאילו מגוחך כי אני יודע מה אנחנו הוצאנו ואני יודע את הכל, אני אשמח לענות לך על הכל כי לי אין מה להסתיר.

כמה יולי רוט הייתה מעורבת בהכנת התקציב ממשרד התיירות?

היא לא הייתה מעורבת בהשגת התקציב ממשרד התיירות.

היא לא עבדה מול השר בזה? מול סטס?

היא הייתה בעבודה מול משרד התיירות.

אבל אתה מכיר את קשריה עם השר?

קשריה עם השר… אני לא מתעניין בחיים הפרטיים של עובדיי ולא של…

אבל במקרה היה לכם מישהי שמאוד קרובה לשר אצלכם כמפיקה שבאה לגורמים במשרד התיירות.

אני מבין לאן אתה חותר וזה לא עובד ככה.

זה לא עובד ככה?

לא. כי מה שאתה אומר לי בעצם, אם זה עבד ככה אז אני השגתי את הכסף הזה במרמה.

בסר הבטיח בשיחה איתי להעביר מסמכים, שיוכיחו שמשרד התיירות לא היה היחיד שהשקיע בפרויקט. הוא לא העביר. הוא טען שרוט קיבלה על עבודתה 60 אלף שקלים ועבדה על הפרויקט שישה חודשים. חזרה לשיחה עם גיא בסר, מנכל חברת "פ.ל.ס":

סיכמו שהיא תקבל 25% מהרווחים?

ממש לא, אני יכול להראות לך גם כמה היא קיבלה, אתה יודע מה? זה אני אדאג שהדובר יעביר לך, תראה את המשכורת שלה, זה אני מוכן להראות לך.

אוקי.

יולי רוט אכן עבדה בעבר כמפיקת אירועים, כנראה אפילו מוכשרת, אבל בפסטיבל הזה, תפקידה המרכזי, לפי גורם בהפקה, היה הבאת התקציב ממשרד התיירות. אגב, זה לא היה הפרויקט היחיד שהיא קידמה מול משרד התיירות, עד שהיא שמעה על תחקיר "המקור". הנה קטע משיחה טלפונית שערכתי עם יולי רוט בעניין:

יולי?

כן.

רביב דרוקר מערוץ 10, מה שלומך?

שלום… הכול בסדר, אין תגובה. אבל זה לא יפה שאתם ככה מטרידים אותי מתחת לבית, זה עובר את כל הגבול וכל הטעם של הטוב.

למה?

ככה, ככה, כי זה לא יתכן.

ולעבוד עבור פסטיבל סטודנטים ולהוציא כסף ממשרד התיירות במיליון שקל לפסטיבל שהוא לא תרם בעולם?

תקשיב, תקשיב, מה שאתה עושה אתה מטריד בן אדם פרטי וזה לא ייתכן ואני חשבתי שאתה עיתונאי רציני אבל אתה פשוט מתעסק בעיתונות צהובה, זה מה שאתה עושה.

בכל הקשור לפסטיבל באילת, רוט כאמור, ביצעה את תפקידה מצוין. שבועיים אחרי הדיון הראשון, כאילו אין בירוקרטיה בעולמנו, כבר יצאה הודעה רשמית של משרד התיירות ולשכת שר התיירות:

"לראשונה בישראל: FUNJOYA 2010 – פסטיבל בינלאומי בהשתתפות אלפי סטודנטים מישראל ומאירופה"

השר עצמו צוטט בהודעה החגיגית של המשרד:

"פסטיבל הסטודנטים הנו בעל משמעות רבה לעיר אילת ולמדינת ישראל. אנו נפעל לקיים את הפסטיבל מדי שנה"

הנה מה שאמר בעניין השר מסז'ניקוב לאייל גורן, אשר פגש את השר ביריד התיירות בברלין:

רציתי לשאול אותך מערוץ 10, לגבי האם יש לך בעיה לגבי העובדה שבזכותך עבר תקציב של מיליון שקלים לארגון של פסטיבל הסטודנטים באילת, שעבדה בו יולי רוט?

אני מבין שזה הנושא הכי לוהט ב"איי-טי-בי", היריד הכי גדול בעולם.

ובכל זאת, לעצם העניין.

אני בכל זאת חושב שהיריד הזה הוא הרבה יותר מעניין ממה ש…

פסטיבל הסטודנטים באילת. שאלתי שאלה, ולא זכיתי לתשובה.

תודה.

"פ.ל.ס" ורוט לא הסתפקו בתקציב הזה. החזון שלהם הוא פסטיבלים קבועים באילת במימון משרד התיירות. מלכתחילה הם באמת דיברו על פסטיבל שנתי. עכשיו מתברר כי השנה נמשכת 7 חודשים, כי כבר בחודש הבא יש פאנג'ויה נוסף באילת. רוט אמרה למקורביה שעזרה גם במקרה הזה להשיג תקציב ממשרד התיירות. שר התיירות, בתגובה ל"מקור", מסר שאכן אין לו דרך לדעת האם דיווחי המארגנים על הפסטיבל הקודם נכונים ושמשרד התיירות יתמוך בפסטיבל הבא, רק בתנאי שהמארגנים ימצאו דרך לעודד יותר סטודנטים מחו"ל להגיע. הפסטיבל כאמור, בעוד חודש בלבד.

מותר, כמובן, לשר התיירות להחליט על מדיניות של תמיכה בפסטיבלי סטודנטים באילת, אפילו אם זה לא היה עד אז מעולם, ואפילו בסכום גבוה במיוחד. השאלה היא, האם משרד התיירות היה מעניק את התקציב הזה, בניגוד לכאורה לכל הנהלים והתקדימים, לולא קשריה של יולי רוט עם השר סטס מיסיז'ניקוב?

כתבתו של רביב דרוקר

עורכת: טלי קורין.

צלם: דודו בוקר.

מקליט: עמית אלה.

תחקיר: מאור צור, לינור גריסריו.

תגובות

תגובת לשכת שר התיירות:

פסטיבל הסטודנטים הבין לאומי באילת זכה לתמיכה גורפת של כלל הגורמים המקצועיים במשרד. המשרד מרוצה מתוצאות הפסטיבל, הראשון מסוגו, וימשיך לתמוך בו. הניסיון להסיט את הדיון למישור האישי אינו אלא רכילות זולה וצהובה שאינה ראויה לעיתונאים המכבדים את עצמם.

תגובת חברת פ.ל.ס:

מעורבותו הכספית של משרד התיירות באירוע בין לאומי זה הייתה באמצעות תמיכה כספית בהתאחדות הסטודנטים בלבד. פלס לא קיבלה באופן ישיר כל תמיכה ממשרד התיירות, וכל התקשרותה הייתה עם התאחדות הסטודנטים.

חילופי סמסים בין יולי רוט לביני

21 במרץ 2011
 

ביום רביעי האחרון פרסמנו תחקיר "המקור" על תקציב שנתן משרד התיירות לפסטיבל סטודנטים באילת. התקציב ניתן לכאורה בניגוד לכל נהלים, הסכום הוא הרבה מעל המקובל (936 אלף שקלים) ובכלל, משרד התיירות מעולם לא תיקצב פסטיבל סטודנטים ועוד בלי מכרז. הראינו בתחקיר ששר התיירות היה מעורב אישית באישור התקציב וחמור מכל, אישה בשם יולי רוט, שנמצאת בקשרים אינטימיים עם שר התיירות, הייתה מעורבת בהשגת התקציב מהצד של היזמים. כשחזרתי הביתה, התחילו חילופי סמסים עם גברת רוט. חשבתי למה בעצם לא להעלות את הסמסים הללו לבלוג? אז הנה הם בלי קיצורים, פרשנויות ותוספות. נקי.

22:49

יולי רוט: יש לך תחושה של סיפוק עכשיו?

22:52

רביב: האמת, אני בעיקר מרגיש שאולי זה יעזור לנקות את השחיתות. ההתנהגות של סטס במשרד התיירות עוד תביא אותו למשטרה ואולי גם לכלא. ועוד מילה – אני בטוח שלא תאמיני לי, אבל ממש חבל לי על הכאב שנגרם לאלו שלא מעורבים, אישתו, ילדיו.

22:54

יולי רוט: יריב, שנינו יודעים שאם נתחיל לכבס את הכביסה המלוכלכת שלך גם אתה לא תצא צדיק הדור… ויש בידי הרבה חומר שיביך אותך קשות אבל אני עדיין שוקלת האם אני מוכנה לרדת כל כך נמוך… לרמה שלך

22:57

רביב: יולי יקירתי, קוראים לי רביב. לצערך הרב, אין עליי שום חומר, כלום. בדיוק התבדחתי עם זוגתי שאם תשימו עליי עיקווב, החוקר יירדם משיעמום. רק טיפוס כמוני, שאין לו שום שלדים בארון, יכול להרשות לעצמו לעשות תחקירים כאלה. ובאמת באמת שאין לי שום דבר נגדך.

22:58

יולי רוט: והאמת שעם כל הדאגה לאשתו של סטס, את אשתך מה שיש כרגע בידי יביך הרבה יותר… ואני באמץ עליתי על זה…

23:00

רביב: את מוזמנת. קוראים לה ענת והנייד שלה 054-7950xxx (בסמס האמיתי כתבתי לה את המספר – ר.ד.). מתי שאת רוצה. את פשוט לא מכירה אותי. אני כ"כ חולה על זוגתי שאני לא מרשה לעצמי אפילו לחשוב על נשים אחרות.

23:01

יולי רוט: השאלה אם היא כל כך חולה עליך…

23:02

רביב: לכי על זה. כבר אומר לך שגם אם היה סטוץ עם מישהו אחר (ולא היה), אני אישאר איתה לנצח.

23:03

יולי רוט: סטוץ זאת מילה מאוד קלה לזה…

23:04

רביב: לצערך הרב, את לא מכירה גם אותה. האישה לא מסוגלת לשקר, גם אם חייה תלויים לה מנגד. הסיכוי שתנהל רומן עם מישהו אחר דומה לסיכוי שפסטיבל הסטודנטים היה מקבל תקציב לולא מעורבותך.

23:05

יולי רוט: אז חכה ותראה… כרגע מחפשת את הקונה 😉

23:40

יולי רוט: ואו יריב… בהצלחה 😉

23:55

יולי רוט: איך קוראים למקום הזה בצפון?

רומן זדורוב

2 במרץ 2011
 

יש לי הערכה לעיתונאיות של "מבט שני" קרן נויבך ומיכל קפרא. זה לא מס שפתיים. זו היכרות רבת שנים. אני לא יודע מי במערכת הזאת קיבל את ההחלטה לגבי הסרט על רצח תאיר ראדה, אבל זו החלטה אומללה, נוראית, שאסור למערכת עיתונאית לקבל. "מבט שני" שידרו במשך שתי תוכניות (ובשבוע שעבר הוסיפו אייטם בתוכנית שלישית) סרט של שעה וחצי, שעשו אנשים בצוות ההגנה של רומן זדורוב, כאלו שמאמינים שזדורוב אינו הרוצח.

"מבט שני" עשתה אאוט סורסינג. היא שידרה סרט שלם של גורם אינטרסנטי, בלי לבדוק את העובדות, בלי להתעמת איתן ולמרות שכבר הייתה בידיהם הכרעת דין מנומקת של שלושה שופטים, שגם מפריכה את רוב טענות הסרט וגם קובעת דיעה ברורה ומנומקת לגבי האנשים, שעשו את הסרט. זו לא דיעה מחמיאה במיוחד, בלשון המעטה.

הערב ב"מקור" נשדר את סרטו של מיקי רוזנטל על הפרשה. ראיות התביעה, ראיות ההגנה, הספקות, ההסברים וגם מיהם האנשים האלה שהצליחו לתעתע בכל כך הרבה כלי תקשורת. אבל המדיום הטלוויזיוני, אפילו בסרט של 35 דקות, לא יכול לכסות את המורכבות של נושא כזה. לכן, לאלו מכם שראו את הסרט של ההגנה ב"מבט שני" (לקוראים אברי גלעד ויהודה נוריאל, למשל) והשתכנעו שתפרו פה תיק, הנה הטענות המרכזיות של הסרט וההתמודדות של פסק הדין איתם.

1. הסרט הראה קטעי וידאו מתועדים מהחקירה בהם הסאונד לא נשמע. הוא ניפח מאוד את הנקודה הזאת ורמז שבעצם ערכו את הקלטת, בישלו אותה וכו'. פסק הדין התמודד עם העניין הזה. התברר שרק דקות מועטות מעשרות שעות החקירה של זדורוב לא כללו סאונד. למה? כי למשטרה יש שיטה מיושנת ומטופשת, מסתבר, להקליט חקירות. היא מקליטה סאונד ווידאו בנפרד. קלטת הסאונד אורכת 45 דקות. קלטת הוידאו יותר ארוכה. כשמסתיים הסאונד הולך טכנאי להחליף קלטת. בינתיים יש שקט. טיפשי, אבל חסר זדון. אין קטע אחד כזה, שנראה מהקשר ההקלטה, שלמישהו היה אינטרס להפסיק אותה בנקודה הזאת. בדרך כלל אלו נקודות סתמיות למדי. בביהמ"ש התברר שמומחה ההגנה, אחד מיוצרי הסרט, בכלל לא ידע שקלטות אודיו של 45 דקות נמשכות לא פעם 47 דקות. הוא אמר בבטחון גמור שאין דבר כזה, עד שהוכיחו לו.

2. הסרט טען שזדורוב נמצא דובר אמת בפוליגרף והראה שהחוקרים מטיחים בו שהוא דובר שקר. גם אנשי "מבט שני" השתכנעו וכללו את הטענה הזאת בשאלה לתובעת באולפן. ובכן, לא נכון. זדורוב נשאל שתי שאלות. א. האם רצחת את תאיר ראדה? ב. האם היית מעורב ברצח?

בשאלה הראשונה התקבלה התשובה – אין מימצא. אין מימצא, זה לא אמת ולא שקר, זה כאילו השאלה לא נשאלה. בשאלה השנייה הוא נמצא דובר שקר. החוקרים אמרו לו את האמת לגבי תוצאות הפוליגרף. להגנתם של יוצרי הסרט, יש לומר כי אחד החוקרים העיד בביהמ"ש, שבשאלה הראשונה הוא נמצא דובר אמת. התבלבל. זה בילבל גם את השופטים, אבל גם אם הם חשבו שכך הוא המצב, הם היו צריכים להגיד בסרט – בשאלה אחת דובר אמת ובשאלה שנייה דובר שקר.

3. יוצרי הסרט טוענים בבטחון מלא בסרט שתאיר ראדה נרצחה מלהב משונן. המסקנה – זדורוב לא היה יכול לרצוח אותה בסכין היפאנית שלו. בביהמ"ש העיד מומחה ההגנה מטעמם והוא גם דיבר איתנו. ד"ר חן קוגל אמר במפורש – אני לא יודע אם היא נרצחה מלהב משונן או לא. לעתים אפשר לקבוע את זה. במקרה הזה, אי אפשר. זה חלק מהטענות שלי כלפי "מבט שני". מותר לך לשדר את טענות ההגנה, אחרי שבדקת אותן עצמאית, אבל לשדר טענות שאפילו מומחה ההגנה לא טען בבימ"ש?

4. יוצרי הסרט טענו בבטחון שתאיר ראדה נרצחה על ידי שני תוקפים בחדר השירותים. הם גררו אותה לתא השירותים מספר 2 בו נמצאה. בביהמ"ש הסכימה ההגנה עצמה שממצאי הזירה מלמדים שראדה נרצחה בתא השירותים בו נמצאה ושני תוקפים? אלוהים יודע מאיפה הם הביאו את זה. השערה.

5. יוצרי הסרט הראו שוב ושוב את האמירה של המדובב, שנמצא בתא של זדורוב וניהל איתו את הדיאלוג הבא:

המדובב בחדר מעצר: תגמור עם זה. תגיד שעשית את זה.

רומן: מחר אני אגיד להם הכל, כדי שהם לא יגעו בי הרבה זמן.

ארתור: ככל שתגמור עם זה מהר יותר כל קל יותר יהיה לך. איך אתה לא מבין את זה?

היוצרים שכחו להראות את כל המקרים בהם המדובב אומר לו לא להודות, אם לא עשה דבר, שזו מדינה דמוקרטית ולא תופרים פה תיקים. הם גם לא הראו משום מה את רגע ההודאה עצמה. זדורוב, בלי שום לחץ, לוקח את המדובב לקצת המיטה ומספר לו איך רצח את ראדה. אח"כ הוא גם מדגים עליו, בצורה שדומה להפליא לדרך בה נרצחה זאדה, על פי מימצאי הזירה. בעת ההודאה הראשונית, זדורוב משוכנע שהוא מוקלט, אבל לא מוסרט. הוא גם לא מאמין באיכות המיקרופונים המשטרתיים ולכן הוא מדבר בלחש ומוסר את ההודאה, כאשר מפעם לפעם הוא מגביר את הקול ואומר "אני חף מפשע", כדי שהמיקרופונים יקלטו. לצערו, גם הלחישות נקלטו וההדגמה החרישית של דרך ביצוע הרצח הוסרטה.

6. יוצרי הסרט העלו איזו תיאוריה מופרכת בניסיון להסביר למה זדורוב נשבר. משהו על עליית רמת הקורטיזון בגוף, הוא לא אכל, מצב רוחו ירד, לחץ הדם עלה, הדופק ירד או עלה, או אלוהים יודע מה. אין שום תימוכין לתיאוריה הזאת. היא נמסרת על ידי אנשים, שאין להם שום מומחיות בתחום והכי חמור – הסרט לא נותן עובדות בסיסיות על הדרך בה נחקר זדורוב. לפי פסק הדין, הוא אוכל מתי שהוא רק רוצה, מוחזר לתא בשעות מאוד סבירות (שעות הערב, למעט פעם או פעמיים שהוא שוהה עד עשר וחצי, אם אני לא טועה), נחקר מעט שעות יחסית ביום, אין אלימות, מעט תרגילי חקירה והוא מוסר את ההודאה הראשונית בכלל למדובב בתא ולא לחוקר משטרתי, מדובב שגם הוא מודה בעדותו במשפט שחש אליו קירבה גדולה.

7. הסרט נוקב בשעת הרצח המדוייקת, 13:22. לפי הסרט, בשעה הזאת זדורוב היה בכלל בשער ביה"ס.יש אליבי. פסק הדין קובע מפורשות שאין שום תימוכין לקביעה הכל כך נחרצת הזאת. זה מסתמך על עדות של תלמיד, שבוודאי לא בדק את שעונו בשנייה בה ראדה הלכה לשירותים. פשוט קשקוש.

8. יוצרי הסרט נאחזים ומנפחים התמהמהות של השוטרים בעת השיחזור של הרצח. השוטרים אכן עוצרים להוריד את האזיקים לזדורוב ברגע מאוד לא נכון, ברגע בו הוא צריך לדעת אם להמשיך קדימה או לפנות ימינה. כתוצאה מההשתהות, הוא יכול לראות שלט על דלת השירותים ולדעת כביכול איפה בוצע הרצח, בלי שהוא הרוצח. היוצרים שוכחים לציין כמה פרטים אחרים זדורוב כן ידע בשחזור, שרק הרוצח ידע. חלקם, כמו המנעול מבחוץ שהרוס, רק הרוצח יודע בשלב הזה. אפילו לא החוקרים, כך שהם לא יכולים לשתול אצלו את המידע הזה. היוצרים גם לא ציינו שהשוטרים, שביצעו את השחזור, בכלל לא בקיאים בכוונה בפרטי המקרה. לקחו אותם מתחנה אחרת, נדמה לי חדרה. פסק הדין, אגב, בגלל ההתמהמהות המיותרת, קובע שהוא לא ייחס משקל לעובדה שזדורוב ידע לאן להוביל את חוקריו, אבל מכאן ועד לטענה שעצרו במכוון בנקודה הזאת כדי לכוון אותו, המרחק רב.

9. רומן זדורוב יודע, כאמור, גם בחקירה וגם בשחזור הרבה פרטים מוכמנים, שרק הרוצח יכול לדעת. הסרט המניפולטיבי טוען שהפרטים נשתלו על ידי החוקרים וזדורוב, שרוצה לרצות את חוקריו, חוזר עליהם. הנה דוגמא אחת שנאמרה בסרט:

הקריין בסרט (חיים סדובסקי) אומר שרומן הבין תוך כדי השחזור שנשאר עם תאיר בתוך התא, כי החוקר אנטולי אומר לו – סגרת את המנעול ונשארת איתה בתא השירותים? ולאחר מכן שואל, הספיק לך המקום בתא?

זה פרט קריטי. רק הרוצח יודע שהתא ננעל מבפנים אחרי הרצח ושהרוצח טיפס וקפץ מלמעלה. לכן, לסרט חשוב להסביר איך זדורוב ידע את זה, אלא שהדיאלוג שצוטט בסרט לא מדויק. הדיאלוג המדויק הוא זה.

החוקר שואל: איך סגרת את התא?

זדורוב – אני נזכרתי. סגרתי את המנעול. הוא מראה על המנעול הפנימי. ואז החוקר שואל – סגרת את המנעול ונשארת בתא השירותים?

רומן – כן.

תשפטו אתם אם זו הכוונה או לא. כאמור, החוקר לא יודע בכלל איך בוצע הרצח, אלא אם כן כולם משקרים. לזה אין אפילו בדל ראיה.

10. יוצרי הסרט ניסו להתמודד עם עדות המומחה המשטרתי, ירון שור, ש"בסבירות גבוהה מאוד" עקבות נעליו של זדורוב נמצאו על מכנסיה של תאיר ראדה בתא השירותים. היוצרים החליטו שאלו לא עקבות נעליים בכלל. מה המומחיות שלהם בעקבות נעליים? אפס. המומחה המשטרתי, לעומת זאת, נחשב למומחה בינלאומי והעיד בעשרות תיקי רצח בנושאים כאלה. הוא גם ביצע חקירה חסרת תקדים בסיפור הזה. במשפט עצמו ההגנה לא עירערה בכלל על 5 מ – 6 העקבות שנמצאו בזירה, לדעת שור. מומחה ההגנה (שהוא לא ממש מומחה. המומחיות שלו היא יהלומים) לא ערער עליהן, אבל יוצרי הסרט החליטו שזה בכלל לא עקבות, שזו להב של סכין, שזה כפתור במכשיר הנייד. אין גבול לשרלטנות.

11. יוצרי הסרט החליט שהרוצח הוא נער או נערה בביה"ס. שניים לפחות, כאמור. קנאה. טווין פיקס. משהו כזה. יתרה מזאת, המשטרה יודעת את זה, אבל החליטה להתעלם כי זו תיאוריה בעייתית מדי מבחינת הסדר החברתי. תגידו, כמה הזוי יכול להיות בן אדם? ומאיש כזה עיתונאים קונים סחורה? לי לא צריך לספר לאיזה מרחקים לפעמים עיתונאים הולכים כדי לקבל קלטת טובה, אבל עכשיו, אחרי המשפט, עוד לתת לאיש הזה במה לשטוח את התיאוריות הסהרוריות שלו?

12. אחרי הסרט, מר סדובסקי בלי בושה אמר לקרן נויבך שהתובעת במשפט הגישה ביודעין עדויות בדויות לביהמ"ש, שהיא גרמה לעדים להעיד עדות שקר, שבתיק יש בכלל מאות עדויות שקר, שהמשטרה והפרקליטות פעלו כאן כמו ארגון פשע מאורגן. לא פחות. אמר ונשאר בחיים. ואיפה הראיות להאשמות כאלה? אין. אם הוא יכול להגיד דברים כאלה ומשרד המשפטים לא מגיש תביעת דיבה, אז באמת שאין פה מדינה.

13. בשידור של "מבט שני", שוב ושוב קוראים לחיים סדובסקי "דוקטור". זה גם מה שמופיע בכתובית מתחתיו, כשהוא מדבר. הצופה מבין שהוא דוקטור לאחד הנושאים עליהם הוא מדבר בביטחון כזה רב. אז זהו, שהוא דוקטור, חתן פרס נובל לפיזיקה גרעינית. סדובסקי עשה דוקטורט בהתכתבות בנטורופתיה, באוניברסיטה בחו"ל, שמשרד החינוך לא מכיר בתאריה. אין לו תואר ראשון ואין לו תואר שני, אבל בשביל צופי "מבט שני" הוא דוקטור. נו, באמת. "מבט שני" נותנים כבוד לאלכס פלג, עוד אחד מאנשי ההגנה. המערכת של התוכנית לא מציינת את כל פסקי הדין בהם שופטים שונים קורעים לגזרים את עדות ההגנה של פלג.

14. יש גם טענות רציניות להגנה במשפט זדורוב. יש שאלות פתוחות הן לגבי המניע (הסבר אפשרי – זדורוב עצמו אמר למדובב שראדה קיללה אותו. אח"כ חזר בו. בעברו של זדורוב יש התפרצות זעם קשה כלפי אחיו. האם אדם רוצח כי נערה קיללה אותו? האם בכלל קיללה אותו?) והן לגבי טביעות נעליים, שנמצאו בתא השירותים ולא שוייכו לאיש (הסבר אפשרי – אל זירת הרצח הגיעו המון אנשים וכנראה שמישהו מהם השאיר את הטביעות ולא מסר את נעליו לאחר מכן). בעיניי, כל תיק שהיה זוכה לתשומת לב אינטנסיבית כזו, היינו מוצאים בו שאלות פתוחות. גם ברצח רבין יש אנשים שבונים תיאוריות קונספירציה על שאלות כמו "מי צעק סרק סרק?" וכו', אבל רובנו המכריע בטוח שיגאל עמיר רצח אותו. ראיות התביעה במקרה הזה חזקות מאוד, בעיניי. גם ההודאה, גם השחזור, גם ידיעת הפרטים המוכמנים וגם טביעות הנעליים. ביחד, לי אין שום ספק באשמת זדורוב.

14. יש עוד סוג טענות של ההגנה, שראוי להקשיב לו. ד"ר בועז סנג'רו, דוקטור למשפטים, שהתראיין לסרט, מנהל קמפיין ציבורי כדי להפחית את משקלה הראייתי של הודאת חשוד. יש לזה טעמים כבדי משקל (אני נגד, אבל לא יכול לשלול את ההיגיון שבטיעון) ויש מדינות שאכן מייחסות פחות משקל להודאה כזאת. סנג'רו, למשל, טוען שבמחקר אמריקני, התברר שכמעט בכל מקרה של הודאת שווא (הודאה שהתבררה בוודאות מאוחר יותר, על סמך דנא, שהיא לא הודאת אמת), האדם שהודה גם ידע לנקוב בפרטים מוכמנים. במילים אחרות, החוקרים תמיד יודעים לשתול את הפרטים המוכמנים בראשו של הנחקר שלהם. אני לא מתווכח עם מחקרים, אבל בחקירה הזאת, שתועדה באופן נמרץ כל כך, אני חושב שהטיעון הזה יותר חלש.

הפוסט הזה היה אמור לגרות אתכם לראות את הסרט הערב. אני מקווה שלא הוציא לכם את החשק…ואם כן, אז בסוף צפוי לנו עימות עם שרון גל, איש ערוץ 10, שעשה בעבר את הסרט "רק תאיר יודעת", שזרע גם הוא ספקות רבים באשמתו של זדורוב, מן הסתם, בעידודם של אותם שלושה 'מומחים'.שרון ואני ניהלנו ויכוחים סוערים ב – 4 השנים הסוערות על המשפט הזה. גם התערבנו על תוצאותיו על ארוחת ערב. בסוף כל ויכוח, כמנהג גברים שטופי טסטוסטרון, העלינו את ההימור. בסוף זה נגמר על 4 ארוחות ערב לטובתי. הוא עדיין לא החזיר. אולי אחרי השידור היום אני אקח את המערכת לאכול על חשבונו.

רומן זדורוב

2 במרץ 2011
 

יש לי הערכה לעיתונאיות של "מבט שני" קרן נויבך ומיכל קפרא. זה לא מס שפתיים. זו היכרות רבת שנים. אני לא יודע מי במערכת הזאת קיבל את ההחלטה לגבי הסרט על רצח תאיר ראדה, אבל זו החלטה אומללה, נוראית, שאסור למערכת עיתונאית לקבל. "מבט שני" שידרו במשך שתי תוכניות (ובשבוע שעבר הוסיפו אייטם בתוכנית שלישית) סרט של שעה וחצי, שעשו אנשים בצוות ההגנה של רומן זדורוב, כאלו שמאמינים שזדורוב אינו הרוצח.

"מבט שני" עשתה אאוט סורסינג. היא שידרה סרט שלם של גורם אינטרסנטי, בלי לבדוק את העובדות, בלי להתעמת איתן ולמרות שכבר הייתה בידיהם הכרעת דין מנומקת של שלושה שופטים, שגם מפריכה את רוב טענות הסרט וגם קובעת דיעה ברורה ומנומקת לגבי האנשים, שעשו את הסרט. זו לא דיעה מחמיאה במיוחד, בלשון המעטה.

הערב ב"מקור" נשדר את סרטו של מיקי רוזנטל על הפרשה. ראיות התביעה, ראיות ההגנה, הספקות, ההסברים וגם מיהם האנשים האלה שהצליחו לתעתע בכל כך הרבה כלי תקשורת. אבל המדיום הטלוויזיוני, אפילו בסרט של 35 דקות, לא יכול לכסות את המורכבות של נושא כזה. לכן, לאלו מכם שראו את הסרט של ההגנה ב"מבט שני" (לקוראים אברי גלעד ויהודה נוריאל, למשל) והשתכנעו שתפרו פה תיק, הנה הטענות המרכזיות של הסרט וההתמודדות של פסק הדין איתם.

1. הסרט הראה קטעי וידאו מתועדים מהחקירה בהם הסאונד לא נשמע. הוא ניפח מאוד את הנקודה הזאת ורמז שבעצם ערכו את הקלטת, בישלו אותה וכו'. פסק הדין התמודד עם העניין הזה. התברר שרק דקות מועטות מעשרות שעות החקירה של זדורוב לא כללו סאונד. למה? כי למשטרה יש שיטה מיושנת ומטופשת, מסתבר, להקליט חקירות. היא מקליטה סאונד ווידאו בנפרד. קלטת הסאונד אורכת 45 דקות. קלטת הוידאו יותר ארוכה. כשמסתיים הסאונד הולך טכנאי להחליף קלטת. בינתיים יש שקט. טיפשי, אבל חסר זדון. אין קטע אחד כזה, שנראה מהקשר ההקלטה, שלמישהו היה אינטרס להפסיק אותה בנקודה הזאת. בדרך כלל אלו נקודות סתמיות למדי. בביהמ"ש התברר שמומחה ההגנה, אחד מיוצרי הסרט, בכלל לא ידע שקלטות אודיו של 45 דקות נמשכות לא פעם 47 דקות. הוא אמר בבטחון גמור שאין דבר כזה, עד שהוכיחו לו.

2. הסרט טען שזדורוב נמצא דובר אמת בפוליגרף והראה שהחוקרים מטיחים בו שהוא דובר שקר. גם אנשי "מבט שני" השתכנעו וכללו את הטענה הזאת בשאלה לתובעת באולפן. ובכן, לא נכון. זדורוב נשאל שתי שאלות. א. האם רצחת את תאיר ראדה? ב. האם היית מעורב ברצח?

בשאלה הראשונה התקבלה התשובה – אין מימצא. אין מימצא, זה לא אמת ולא שקר, זה כאילו השאלה לא נשאלה. בשאלה השנייה הוא נמצא דובר שקר. החוקרים אמרו לו את האמת לגבי תוצאות הפוליגרף. להגנתם של יוצרי הסרט, יש לומר כי אחד החוקרים העיד בביהמ"ש, שבשאלה הראשונה הוא נמצא דובר אמת. התבלבל. זה בילבל גם את השופטים, אבל גם אם הם חשבו שכך הוא המצב, הם היו צריכים להגיד בסרט – בשאלה אחת דובר אמת ובשאלה שנייה דובר שקר.

3. יוצרי הסרט טוענים בבטחון מלא בסרט שתאיר ראדה נרצחה מלהב משונן. המסקנה – זדורוב לא היה יכול לרצוח אותה בסכין היפאנית שלו. בביהמ"ש העיד מומחה ההגנה מטעמם והוא גם דיבר איתנו. ד"ר חן קוגל אמר במפורש – אני לא יודע אם היא נרצחה מלהב משונן או לא. לעתים אפשר לקבוע את זה. במקרה הזה, אי אפשר. זה חלק מהטענות שלי כלפי "מבט שני". מותר לך לשדר את טענות ההגנה, אחרי שבדקת אותן עצמאית, אבל לשדר טענות שאפילו מומחה ההגנה לא טען בבימ"ש?

4. יוצרי הסרט טענו בבטחון שתאיר ראדה נרצחה על ידי שני תוקפים בחדר השירותים. הם גררו אותה לתא השירותים מספר 2 בו נמצאה. בביהמ"ש הסכימה ההגנה עצמה שממצאי הזירה מלמדים שראדה נרצחה בתא השירותים בו נמצאה ושני תוקפים? אלוהים יודע מאיפה הם הביאו את זה. השערה.

5. יוצרי הסרט הראו שוב ושוב את האמירה של המדובב, שנמצא בתא של זדורוב וניהל איתו את הדיאלוג הבא:

המדובב בחדר מעצר: תגמור עם זה. תגיד שעשית את זה.

רומן: מחר אני אגיד להם הכל, כדי שהם לא יגעו בי הרבה זמן.

ארתור: ככל שתגמור עם זה מהר יותר כל קל יותר יהיה לך. איך אתה לא מבין את זה?

היוצרים שכחו להראות את כל המקרים בהם המדובב אומר לו לא להודות, אם לא עשה דבר, שזו מדינה דמוקרטית ולא תופרים פה תיקים. הם גם לא הראו משום מה את רגע ההודאה עצמה. זדורוב, בלי שום לחץ, לוקח את המדובב לקצת המיטה ומספר לו איך רצח את ראדה. אח"כ הוא גם מדגים עליו, בצורה שדומה להפליא לדרך בה נרצחה זאדה, על פי מימצאי הזירה. בעת ההודאה הראשונית, זדורוב משוכנע שהוא מוקלט, אבל לא מוסרט. הוא גם לא מאמין באיכות המיקרופונים המשטרתיים ולכן הוא מדבר בלחש ומוסר את ההודאה, כאשר מפעם לפעם הוא מגביר את הקול ואומר "אני חף מפשע", כדי שהמיקרופונים יקלטו. לצערו, גם הלחישות נקלטו וההדגמה החרישית של דרך ביצוע הרצח הוסרטה.

6. יוצרי הסרט העלו איזו תיאוריה מופרכת בניסיון להסביר למה זדורוב נשבר. משהו על עליית רמת הקורטיזון בגוף, הוא לא אכל, מצב רוחו ירד, לחץ הדם עלה, הדופק ירד או עלה, או אלוהים יודע מה. אין שום תימוכין לתיאוריה הזאת. היא נמסרת על ידי אנשים, שאין להם שום מומחיות בתחום והכי חמור – הסרט לא נותן עובדות בסיסיות על הדרך בה נחקר זדורוב. לפי פסק הדין, הוא אוכל מתי שהוא רק רוצה, מוחזר לתא בשעות מאוד סבירות (שעות הערב, למעט פעם או פעמיים שהוא שוהה עד עשר וחצי, אם אני לא טועה), נחקר מעט שעות יחסית ביום, אין אלימות, מעט תרגילי חקירה והוא מוסר את ההודאה הראשונית בכלל למדובב בתא ולא לחוקר משטרתי, מדובב שגם הוא מודה בעדותו במשפט שחש אליו קירבה גדולה.

7. הסרט נוקב בשעת הרצח המדוייקת, 13:22. לפי הסרט, בשעה הזאת זדורוב היה בכלל בשער ביה"ס.יש אליבי. פסק הדין קובע מפורשות שאין שום תימוכין לקביעה הכל כך נחרצת הזאת. זה מסתמך על עדות של תלמיד, שבוודאי לא בדק את שעונו בשנייה בה ראדה הלכה לשירותים. פשוט קשקוש.

8. יוצרי הסרט נאחזים ומנפחים התמהמהות של השוטרים בעת השיחזור של הרצח. השוטרים אכן עוצרים להוריד את האזיקים לזדורוב ברגע מאוד לא נכון, ברגע בו הוא צריך לדעת אם להמשיך קדימה או לפנות ימינה. כתוצאה מההשתהות, הוא יכול לראות שלט על דלת השירותים ולדעת כביכול איפה בוצע הרצח, בלי שהוא הרוצח. היוצרים שוכחים לציין כמה פרטים אחרים זדורוב כן ידע בשחזור, שרק הרוצח ידע. חלקם, כמו המנעול מבחוץ שהרוס, רק הרוצח יודע בשלב הזה. אפילו לא החוקרים, כך שהם לא יכולים לשתול אצלו את המידע הזה. היוצרים גם לא ציינו שהשוטרים, שביצעו את השחזור, בכלל לא בקיאים בכוונה בפרטי המקרה. לקחו אותם מתחנה אחרת, נדמה לי חדרה. פסק הדין, אגב, בגלל ההתמהמהות המיותרת, קובע שהוא לא ייחס משקל לעובדה שזדורוב ידע לאן להוביל את חוקריו, אבל מכאן ועד לטענה שעצרו במכוון בנקודה הזאת כדי לכוון אותו, המרחק רב.

9. רומן זדורוב יודע, כאמור, גם בחקירה וגם בשחזור הרבה פרטים מוכמנים, שרק הרוצח יכול לדעת. הסרט המניפולטיבי טוען שהפרטים נשתלו על ידי החוקרים וזדורוב, שרוצה לרצות את חוקריו, חוזר עליהם. הנה דוגמא אחת שנאמרה בסרט:

הקריין בסרט (חיים סדובסקי) אומר שרומן הבין תוך כדי השחזור שנשאר עם תאיר בתוך התא, כי החוקר אנטולי אומר לו – סגרת את המנעול ונשארת איתה בתא השירותים? ולאחר מכן שואל, הספיק לך המקום בתא?

זה פרט קריטי. רק הרוצח יודע שהתא ננעל מבפנים אחרי הרצח ושהרוצח טיפס וקפץ מלמעלה. לכן, לסרט חשוב להסביר איך זדורוב ידע את זה, אלא שהדיאלוג שצוטט בסרט לא מדויק. הדיאלוג המדויק הוא זה.

החוקר שואל: איך סגרת את התא?

זדורוב – אני נזכרתי. סגרתי את המנעול. הוא מראה על המנעול הפנימי. ואז החוקר שואל – סגרת את המנעול ונשארת בתא השירותים?

רומן – כן.

תשפטו אתם אם זו הכוונה או לא. כאמור, החוקר לא יודע בכלל איך בוצע הרצח, אלא אם כן כולם משקרים. לזה אין אפילו בדל ראיה.

10. יוצרי הסרט ניסו להתמודד עם עדות המומחה המשטרתי, ירון שור, ש"בסבירות גבוהה מאוד" עקבות נעליו של זדורוב נמצאו על מכנסיה של תאיר ראדה בתא השירותים. היוצרים החליטו שאלו לא עקבות נעליים בכלל. מה המומחיות שלהם בעקבות נעליים? אפס. המומחה המשטרתי, לעומת זאת, נחשב למומחה בינלאומי והעיד בעשרות תיקי רצח בנושאים כאלה. הוא גם ביצע חקירה חסרת תקדים בסיפור הזה. במשפט עצמו ההגנה לא עירערה בכלל על 5 מ – 6 העקבות שנמצאו בזירה, לדעת שור. מומחה ההגנה (שהוא לא ממש מומחה. המומחיות שלו היא יהלומים) לא ערער עליהן, אבל יוצרי הסרט החליטו שזה בכלל לא עקבות, שזו להב של סכין, שזה כפתור במכשיר הנייד. אין גבול לשרלטנות.

11. יוצרי הסרט החליט שהרוצח הוא נער או נערה בביה"ס. שניים לפחות, כאמור. קנאה. טווין פיקס. משהו כזה. יתרה מזאת, המשטרה יודעת את זה, אבל החליטה להתעלם כי זו תיאוריה בעייתית מדי מבחינת הסדר החברתי. תגידו, כמה הזוי יכול להיות בן אדם? ומאיש כזה עיתונאים קונים סחורה? לי לא צריך לספר לאיזה מרחקים לפעמים עיתונאים הולכים כדי לקבל קלטת טובה, אבל עכשיו, אחרי המשפט, עוד לתת לאיש הזה במה לשטוח את התיאוריות הסהרוריות שלו?

12. אחרי הסרט, מר סדובסקי בלי בושה אמר לקרן נויבך שהתובעת במשפט הגישה ביודעין עדויות בדויות לביהמ"ש, שהיא גרמה לעדים להעיד עדות שקר, שבתיק יש בכלל מאות עדויות שקר, שהמשטרה והפרקליטות פעלו כאן כמו ארגון פשע מאורגן. לא פחות. אמר ונשאר בחיים. ואיפה הראיות להאשמות כאלה? אין. אם הוא יכול להגיד דברים כאלה ומשרד המשפטים לא מגיש תביעת דיבה, אז באמת שאין פה מדינה.

13. בשידור של "מבט שני", שוב ושוב קוראים לחיים סדובסקי "דוקטור". זה גם מה שמופיע בכתובית מתחתיו, כשהוא מדבר. הצופה מבין שהוא דוקטור לאחד הנושאים עליהם הוא מדבר בביטחון כזה רב. אז זהו, שהוא דוקטור, חתן פרס נובל לפיזיקה גרעינית. סדובסקי עשה דוקטורט בהתכתבות בנטורופתיה, באוניברסיטה בחו"ל, שמשרד החינוך לא מכיר בתאריה. אין לו תואר ראשון ואין לו תואר שני, אבל בשביל צופי "מבט שני" הוא דוקטור. נו, באמת. "מבט שני" נותנים כבוד לאלכס פלג, עוד אחד מאנשי ההגנה. המערכת של התוכנית לא מציינת את כל פסקי הדין בהם שופטים שונים קורעים לגזרים את עדות ההגנה של פלג.

14. יש גם טענות רציניות להגנה במשפט זדורוב. יש שאלות פתוחות הן לגבי המניע (הסבר אפשרי – זדורוב עצמו אמר למדובב שראדה קיללה אותו. אח"כ חזר בו. בעברו של זדורוב יש התפרצות זעם קשה כלפי אחיו. האם אדם רוצח כי נערה קיללה אותו? האם בכלל קיללה אותו?) והן לגבי טביעות נעליים, שנמצאו בתא השירותים ולא שוייכו לאיש (הסבר אפשרי – אל זירת הרצח הגיעו המון אנשים וכנראה שמישהו מהם השאיר את הטביעות ולא מסר את נעליו לאחר מכן). בעיניי, כל תיק שהיה זוכה לתשומת לב אינטנסיבית כזו, היינו מוצאים בו שאלות פתוחות. גם ברצח רבין יש אנשים שבונים תיאוריות קונספירציה על שאלות כמו "מי צעק סרק סרק?" וכו', אבל רובנו המכריע בטוח שיגאל עמיר רצח אותו. ראיות התביעה במקרה הזה חזקות מאוד, בעיניי. גם ההודאה, גם השחזור, גם ידיעת הפרטים המוכמנים וגם טביעות הנעליים. ביחד, לי אין שום ספק באשמת זדורוב.

14. יש עוד סוג טענות של ההגנה, שראוי להקשיב לו. ד"ר בועז סנג'רו, דוקטור למשפטים, שהתראיין לסרט, מנהל קמפיין ציבורי כדי להפחית את משקלה הראייתי של הודאת חשוד. יש לזה טעמים כבדי משקל (אני נגד, אבל לא יכול לשלול את ההיגיון שבטיעון) ויש מדינות שאכן מייחסות פחות משקל להודאה כזאת. סנג'רו, למשל, טוען שבמחקר אמריקני, התברר שכמעט בכל מקרה של הודאת שווא (הודאה שהתבררה בוודאות מאוחר יותר, על סמך דנא, שהיא לא הודאת אמת), האדם שהודה גם ידע לנקוב בפרטים מוכמנים. במילים אחרות, החוקרים תמיד יודעים לשתול את הפרטים המוכמנים בראשו של הנחקר שלהם. אני לא מתווכח עם מחקרים, אבל בחקירה הזאת, שתועדה באופן נמרץ כל כך, אני חושב שהטיעון הזה יותר חלש.

הפוסט הזה היה אמור לגרות אתכם לראות את הסרט הערב. אני מקווה שלא הוציא לכם את החשק…ואם כן, אז בסוף צפוי לנו עימות עם שרון גל, איש ערוץ 10, שעשה בעבר את הסרט "רק תאיר יודעת", שזרע גם הוא ספקות רבים באשמתו של זדורוב, מן הסתם, בעידודם של אותם שלושה 'מומחים'.שרון ואני ניהלנו ויכוחים סוערים ב – 4 השנים הסוערות על המשפט הזה. גם התערבנו על תוצאותיו על ארוחת ערב. בסוף כל ויכוח, כמנהג גברים שטופי טסטוסטרון, העלינו את ההימור. בסוף זה נגמר על 4 ארוחות ערב לטובתי. הוא עדיין לא החזיר. אולי אחרי השידור היום אני אקח את המערכת לאכול על חשבונו.

פסק דין רן ארז

1 במרץ 2011
 

ביהמ"ש השלום בתל אביב פסק שהוצאנו את דיבתו של רן ארז וחייב אותנו בתשלום של 35 אלף שקלים. לא נעים, אבל לא נורא. למה לא נורא?

1. אנחנו טענו שרן ארז העלה איזו תיאוריה על שביתת המורים בפני סמנכ"ל משרד החינוך בפגישה בבית קפה בתל אביב. רן ארז טען שלא היה ולא נברא, שהוא לא אמר דבר את הדברים, שהכל שקר. בסעיף 7 לתצהירו לבית המשפט הוא כתב "הדברים הנ"ל אשר נטענו והוצגו כאילו לכאורה נאמרו על ידי אינם נכונים, שקריים". השופטת ריבה ניב קבעה כי הדברים כן נאמרו. היא מוסיפה בפסה"ד את הדברים הבאים (סעיף 19 למיטיבי לכת): "ארז ובן שיחו השתדלו לערוך את פגישתם ביחידות ומבלי שעין זר תשזוף אותם. בשל עובדה זו, בהיותם סמוכים ובטוחים שלא האזין להם איש, לא התייחסו התובעים בתביעתם ותצהירם לפגישה, עד שכמעט ניתן היה להסיק כי לא התקיימה כלל. במהלך העדויות הובהר כי הפגישה אומנם נערכה וכי התובע ועדו לא שמו ליבם לסועדים נוספים שישבו במסעדה".

2. השופטת גם קבעה במפורש שהיא מאמינה לי. לא מאמינים? סעיף 37 לפסה"ד: "הנני מאמינה למר דרוקר כי כך הבין הוא עצמו את הדברים. ניתן להסיק זאת משאלותיו למר כהן, מתגובתו בסוף הכתבה ואף מחוסר הסבירות של הגרסה האחרת".

3. השופטת גם לא מותחת ביקורת על הטיפול העיתונאי של ערוץ 10 בידיעה. לא של מנכ"ל הערוץ, שהביא את הידיעה הראשונית ולא של העורך, המגיש והכתב. היא כן קובעת שהצגת הדברים, בעיקר בפתיח לכתבה, יכולה הייתה להטעות את ה"צופה הסביר". למה? כי אנחנו התכוונו להגיד שרן ארז ייחס מניעים פוליטיים לברק ואולמרט, בעוד שה"צופה הסביר", היא קובעת, היה יכול להבין שהוא שותף למניעים הללו.

4. רן ארז תבע מיליון שקל. השופטת חייבה אותנו ב – 35 אלף. לא נעים. בעיניי, גם לא ממש צודק. עכשיו נצטרך להתלבט אם לערער או לא. מצד אחד, אני מאמין שעוד עין שיפוטית תבטל גם את ה – 35 אלף שקלים הללו. מצד שני, למי יש כוח לעוד התבחבשות משפטית?

פסק דין רן ארז

1 במרץ 2011
 

ביהמ"ש השלום בתל אביב פסק שהוצאנו את דיבתו של רן ארז וחייב אותנו בתשלום של 35 אלף שקלים. לא נעים, אבל לא נורא. למה לא נורא?

1. אנחנו טענו שרן ארז העלה איזו תיאוריה על שביתת המורים בפני סמנכ"ל משרד החינוך בפגישה בבית קפה בתל אביב. רן ארז טען שלא היה ולא נברא, שהוא לא אמר דבר את הדברים, שהכל שקר. בסעיף 7 לתצהירו לבית המשפט הוא כתב "הדברים הנ"ל אשר נטענו והוצגו כאילו לכאורה נאמרו על ידי אינם נכונים, שקריים". השופטת ריבה ניב קבעה כי הדברים כן נאמרו. היא מוסיפה בפסה"ד את הדברים הבאים (סעיף 19 למיטיבי לכת): "ארז ובן שיחו השתדלו לערוך את פגישתם ביחידות ומבלי שעין זר תשזוף אותם. בשל עובדה זו, בהיותם סמוכים ובטוחים שלא האזין להם איש, לא התייחסו התובעים בתביעתם ותצהירם לפגישה, עד שכמעט ניתן היה להסיק כי לא התקיימה כלל. במהלך העדויות הובהר כי הפגישה אומנם נערכה וכי התובע ועדו לא שמו ליבם לסועדים נוספים שישבו במסעדה".

2. השופטת גם קבעה במפורש שהיא מאמינה לי. לא מאמינים? סעיף 37 לפסה"ד: "הנני מאמינה למר דרוקר כי כך הבין הוא עצמו את הדברים. ניתן להסיק זאת משאלותיו למר כהן, מתגובתו בסוף הכתבה ואף מחוסר הסבירות של הגרסה האחרת".

3. השופטת גם לא מותחת ביקורת על הטיפול העיתונאי של ערוץ 10 בידיעה. לא של מנכ"ל הערוץ, שהביא את הידיעה הראשונית ולא של העורך, המגיש והכתב. היא כן קובעת שהצגת הדברים, בעיקר בפתיח לכתבה, יכולה הייתה להטעות את ה"צופה הסביר". למה? כי אנחנו התכוונו להגיד שרן ארז ייחס מניעים פוליטיים לברק ואולמרט, בעוד שה"צופה הסביר", היא קובעת, היה יכול להבין שהוא שותף למניעים הללו.

4. רן ארז תבע מיליון שקל. השופטת חייבה אותנו ב – 35 אלף. לא נעים. בעיניי, גם לא ממש צודק. עכשיו נצטרך להתלבט אם לערער או לא. מצד אחד, אני מאמין שעוד עין שיפוטית תבטל גם את ה – 35 אלף שקלים הללו. מצד שני, למי יש כוח לעוד התבחבשות משפטית?