ארכיון חודש: אפריל 2011

עמיר פרץ 1 בוז'י הרצוג 0

14 באפריל 2011
 

כמה הערות על התבטאותו ה'גזענית' של הרצוג:

1. אני משוכנע שהרצוג אמר את הדברים לרוב דנין, הדיפלומט האמריקני, למרות הכחשתו. אני בטוח שהוא אמר אותם גם אחרי ששמעתי את דנין מגן עליו.

2. אין שום פסול במה שהרצוג אמר. הצביעות פה היא מדהימה. הרצוג לא אמר שהוא חושב שפרץ אגרסיבי, מרוקאי וכו'. הוא אמר שחלק מציבור מצביעי העבודה תופסים את פרץ ככזה. זה נכון, זה ידוע וזה נאמר גם על ידי עמיר פרץ בשיחות סגורות, גם אם הניסוחים היו קצת יותר מתונים.

3. אז למה בכל זאת פרץ ניצח את הסיבוב הזה? כי הוא הביא לידי ביטוי את הבטן הרכה של הרצוג. שהוא חלש כביכול. למה בוז'י רץ להכחיש? בשביל מה התחנן לדבר עם פרץ? נכון, הוא לא התחנן, אבל בקמפיין הוא צריך לדעת שטלפון כזה לפרץ, ישחק לידיו ויתפרש כתחנונים, כהודאה שעשית משהו רע. הרצוג היה צריך להגיד – אני לא זוכר אם אמרתי את זה (בהנחה שהוא לא זוכר), אבל זה נשמע לי כמו משהו שהייתי יכול להגיד. עבדתי קשה במערכת הבחירות 2006 כדי לשכנע בוחרים להצביע עבור עמיר פרץ, למרות תפיסות גזעניות ששררו בקרב חלקים מהציבור. לצערי, אחרי הבחירות, ח"כ פרץ איכזב רבים מהבוחרים ששיכנעתי להצביע עבורו. זהו. לא התנצלות, לא פגישה עם פרץ, לא לשכנע את רוב דנין לדבר בשבילו, לא להפציר בשגריר האמריקני לפרסם הודעה בזכותו, זו בדיוק סוג ההיסטריה, שהרצוג חשוד בה ואסור היה לו לשדר.

4. במסיבת העיתונאים בה השיק עמיר פרץ את המירוץ שלו, שאלה אותו כתבת "מעריב", מיה בנגל, איך יכול להיות שכל אלו שיושבים ליד שולחן הכבוד שלו הם מזרחיים (למחאת טליה ליבני מנעמ"ת,  שתבעה את עלבון שורשיה הפולניים). פרץ, לא בפעם הראשונה, סירב לעשות שימוש בפוטנציאל העדתי שהיה בשאלה. הוא לא שיחק את המשחק שסילבן שלום משחק בשנים האחרונות, מעין משחק עדין עם השד העדתי (שלום אמר ל"מעריב" בסופ"ש שזה מדהים שעוד לא היה לנו ראש ממשלה מזרחי. מעניין את עלבונו של מי הוא תובע). בסיפור הזה, גם פרץ לא התאפק. הוא רכב על ההתבטאות הלא בעייתית של בוז'י וניפח אותה כדי להראות מי פה כבר עבר כמה קמפיינים קשוחים ומי בתול. בינתיים, זה עבד לא רע. 

לחקור את כולם – הניצחון של נתניהו

5 באפריל 2011
 

אין בעיה. שכולם ייחקרו. שרים, חברי כנסת, חמש שנים אחורה, עשר, כל נסיעה לחו"ל, כל קפיצה, לא מפריע לי. חוץ מזה, שכל הדרישה הזאת עקומה ופוליטית ומרגיז שאנשים כמו בני בגין ודן מרידור שותפים לה.

לפני תשע שנים פורסמה אותה מודעה מפורסמת של צחי הנגבי על המינויים שעשה במשרד לאיכות הסביבה. מבקר המדינה הקודם, שהיה הרבה פחות אקטיבי מהנוכחי, החליט לפתוח בבדיקה מיוחדת. למה לא דרשו אז שיחקור את כולם? נורמת המינויים הפוליטיים בוודאי הייתה אז יותר שכיחה, מנסיעות לחו"ל על חשבון נדבנים וגופים שלא אושרו בוועדת האתיקה. המבקר גולדברג פרסם דו"ח מיוחד, שלא כהרגלו, רק על הנגבי ומינוייו. לא על כולם. הוא לא חקר את כולם, לא הלך שנים אחורה. הוא אמר – פה התגלה משהו חריג, בעיניי, וחקר אותו. בדיעבד, בבית משפט, כשדנו במישור הפלילי, עמדה לזכות הנגבי טענת "מן הצדק", כלומר כולם עשו ורק נגדי הוגש כתב אישום.

בעניין נתניהו, לא דנים כרגע במישור הפלילי. מדברים על בדיקה נטו. העובדה שהוא הצליח לגרור את כולם לבדיקה הזאת, בלי שמץ ראייה שעוד מישהו הפר את הכללים, היא ניצחון עבורו. היא תהיה נצחון גדול, אם היא תגרום לקבורת הבדיקה, בהטבעת המבקר בכל כך הרבה חומר, שהוא לא יוכל למצוא את ידיו ורגליו. זה יהיה ניצחון קצת פחות גדול, אם המבקר יתרכז רק באותם מקרים בהם הובא לידיעתו מידע שמצביע לכאורה על הפרה של הכללים הנהוגים בנושא. כאמור, עד עכשיו לא צץ מידע כזה, אבל שלא תהיה אי הבנה – אם יש עוד ח"כים ושרים, שנסעו בניגוד לכללים, צריך לפרסם את זה ולבדוק את זה.

ותודה לברוך קרא, עמיתי וידידי, שהזכיר לי מה קרה בהנגבי מול מה שקורה כאן. 

תחקיר נסיעות ביבי – הספינים 2

3 באפריל 2011
 

כולם נוסעים, כולם צריכים להיבדק – זו הטענה המגוחכת מכולן. היא דומה לטענה שכולם לוקחים "ישראל היום" בחינם, אז מותר למישהו לקחת בלי כסף מהדוכן גם עיתונים, שכן עולים כסף.

אני אסביר – לחבר כנסת מותר לנסוע לחו"ל על חשבון גורם חיצוני. יש נוהל. צריך להגיש בקשה לוועדת האתיקה. להסביר מי מזמין אותך ולמה. ועדת האתיקה בודקת ואם אין ניגוד עניינים בין הגוף המזמין לפעילות חבר הכנסת, היא תאשר. הכל בסדר. נתניהו והרבה מאוד חברי כנסת אחרים נסעו במימון הרבה גופים כאלו וזה, על פי הנהלים הקיימים, לגיטימי. לא עלתה על כך בתחקיר מילת ביקורת אחת. מה שונה במקרה של נתניהו? למה, אם עושים בדיקה, צריך לבדוק אותו? כי רמת הנסיעות שלו היא כזאת שגוף אחד לא מספיק כדי להרים אותה. לכן, מצטרפים גופים, לעיתים אנשי עסקים, שמשלמים חלק מחשבונות הנסיעה. אלו לא הובאו בפני ועדת האתיקה, לא אושרו, אף אחד לא בדק אם יש או אין ניגוד עניינים בינם לבינו ואת זה, ככל הידוע לי, אף חבר כנסת אחר לא עושה. אם מישהו עושה את זה, זה שווה תחקיר, אבל עד היום לא הובאה ראייה אחת שמישהו אחר, חוץ מנתניהו, עושה את זה.

אני אתן דוגמא, כי זה קצת מסובך ועל כך בונים נתניהו, אנשיו ועיתונו. בספטמבר 2006 נסע נתניהו לארה"ב. הוא ביקש וקיבל מועדת האתיקה לנסוע במימון של בי"ח ביקור חולים ועמותה בשם המרכז הרפואי אשדוד. עד כאן בסדר. אבל אז הצטרפו למימון גם גוף בשם HERITAGE, ישראיל בשם דדי גראוכר, עמותה בשם המרכז ללימודים קהילתיים ועוד. כל אלו לא קיבלו אישור. נתניהו ידע, מן הסתם, שאף אחד לא יאשר לאדם פרטי לשלם את חשבון המלון שלו. זה לא עניין פרוצדורלי. זה עניין מהותי ועל כך התחקיר. הספין של נתניהו, חלק מאנשי הליכוד ו"ישראל היום" הוא פשוט מגוחך.

אנחנו לא יכולים להיכנס לפרטי התחקיר כי הנושא בתביעה – זו הטענה של גברת שרה נתניהו בראיון לחדשות 2. ובכן, גברת נתניהו בוודאי יודעת היטב שהתביעה שהוגשה כנגדי וכנגד חדשות 10 לא מזכירה כלל את תחקיר הנסיעות. היא הוגשה על משהו אחר. מסמך שחשפנו והראה סיכום חלקי של התורמים לפריימריס 2005 של נתניהו. גברת נתניהו ניסתה להיתלות בתביעה הזאת כדי להימלט מדיון בעובדות התחקיר, שבגינו לא הוגשה תביעת לשון הרע.