עדותו של אהוד אולמרט רצופה בקטעים מעניינים שלא בהכרח קשורים לתיק הזה. הנה כמה מהקטעים הללו וכמו כל שאר העדויות בפוסט הזה, אלו סיכומים שלי לעדויות והם משקפים את ההבנה שלי. לא מדובר ברוב המקרים בציטוטים ישירים.
אהוד אולמרט – זמנים שונים
באחת החקירות ניהל אולמרט שיחת חולין עם החוקרת איריס ברק על היחידה המשטרתית החדשה והמחוזקת לכאורה, להב 433. אולמרט מתגאה בכך שהוא תקצב אותה ולא עשה חשבונות בזמן שהם חקרו אותו. הוא גם מדבר על המקליט הותיק של יאח"ה, ישי בן דרור. הוא איש טוב, אומר אולמרט, הוא מתפוצץ מאיך שאתם מתנהגים אליי. הוא לא אמר לי, אומר אולמרט, אבל אני יודע. ישי מספר לו שהוא עומד לפרוש. אולמרט עונה שהוא איש צעיר ויש לו את כל הזמן בעולם.
אחר כך אולמרט מספר שהכדורגלן טל בן חיים ביקש ממנו פעם להיפגש עם הבעלים של בולטון והוא נפגש כדי לעזור לטל בקבוצה, בלי שקיבל ממנו כלום אי פעם על זה. הבעלים בא לפגישה כדי להתלונן על כך שישראל מאפשרת לייבא קומקומים מסין שיכולים להתפוצץ, קומקומים שאינם בהתאם לתקינה בטיחותית. אולמרט אומר שהתברר שבעלי בולטון צודק בעניין. כתוצאה מהפגישה, סיכם אולמרט, הקריירה של טל בן חיים בבולטון השתפרה (צוחק).
החוקרים שואלים את אולמרט באריכות במספר חקירות על ההתנהלות מול עד המדינה וניסיונותיו לקבל כסף, עוד לפני שהגיע למשטרה.
אולמרט סיפר שאיש העסקים אביגדור קלנר פנה במחצית 2008 לחבר שלו, שהוא איש עסקים בינלאומי ידוע, שלא הכיר אותו בכלל וביקש להיפגש דחוף דחוף דחוף בשביל אולמרט. בפגישה גולל בפניו את הסיפור (הסיפור הוא שעד המדינה רוצה כסף ומאיים ללכת למשטרה או לתבוע, אם לא יקבל ובכך להפליל גם את אולמרט – ר.ד.). החבר עצר אותו ואמר שלא רוצה לשמוע, אבל צלצל לאולמרט בלילה וסיפר לו. אחר כך קלנר פנה לעוד אנשים שיפנו לאולמרט ובסוף הגיע אליו לפגישה בלשכת ראש הממשלה ואמר לו שהתמנה למגשר ולא רוצה שייפגע, לא סחט אותו בשום דרך, אבל אמר לו שאם יגייס חצי מיליון דולר, אז הכול ייפתר. אולמרט דחה את הרעיון ואמר שבסוף זה יתפוצץ, תהיה משטרה וישאלו אותו – אם אתה חף מפשע, למה נתת חצי מיליון. אח"כ קלנר המשיך ללחוץ דרך אנשים שונים. כשעבר למשרדים במגדל פלטינום בתל אביב, הם התקרבו למרחק 2 קומות אחד מהשני. אולמרט עדכן אחרי הפגישה הראשונה עם קלנר את עורך דינו, אלי זהר, שאמר לו – אני עורך דינך, אני אטפל בזה. זהר הציע לו להיפגש שוב עם קלנר בפלטינום. נפגשו ושוב אולמרט לא הסכים לעזור. קלנר התחיל לארוב ליד המעליות של הבניין, לנסות להיפגש איתו ולשכנע אותו. אולמרט נתן הוראה לא לתת לו להיכנס. עורכי דינו הנוספים, נבות תל צור ורמי כספי אכן ידעו מזה, אבל לא לחצו להתפשר ולא כלום.
החוקרים גילו שצ'קים של עד המדינה הגיעו לחשבונותיו של יורם שטרית, אחיו של מהנדס עיריית ירושלים, אורי שטרית.
יורם שטרית 19.4.10
עובד כמנכ"ל חברה בשם אטורה תעשיות. יורם שטרית העיד שלא ידע מעולם על החובות של אחיו אורי (שנקלע אליה, לדבריו, בגלל התאבדות אח אחר – ר.ד.). יורם שטרית קיבל 25-50 אלף דולר מעד המדינה בכמה צ'קים. יום אחד עד המדינה התקשר אליו. הוא לא ידע מי הוא ומה שמו. שטרית בא למשרדו ועד המדינה, שהוא לא הכיר כלל, אמר לו שיש להם ידיד משותף ולכן רשם לו כמה צ'קים והוא לקח והלך. זה היה אמור להיות בעיניו הלוואה, אבל היא מעולם לא הוחזרה. אין הסכם הלוואה, אין היכרות קודמת והוא לא נוקב באוזני החוקרים בסיבה לתת לו את הכסף.
החוקרים גילו שעד המדינה נתן כסף רב לשולה זקן וקנה לה מתנות שונות
שולה זקן 27.4.10
זקן העידה שאכן קיבלה מעד המדינה כסף, רהיטים, טבעת ויצאה איתו ל"ימי כיף". אהבה אותו כמו סוג של אבא. יחס אבהי. עזר לה בבית וכו'. לא נתנה לו, לדבריה, שום תמורה. הוא מצידו, לדבריה, לא שיתף אותה בבעיותיו המקצועיות. אומרים לה שהנהג שלו העיד שבא אליה המון פעמים עם מעטפות עם כסף מזומן. טוענת שלא מכירה אותו. מראים לה מעטפה בה ניתנו לה, לדברי עד המדינה, 150 אלף שקלים וכתב ידה על המעטפה. היא אומרת שלא זוכרת על מה ולמה היו צריכים את ה – 150 אלף שקל.
בעדות מאוחרת יותר אמרה ששיתפה את עד המדינה במצוקותיה ושבעלה ידע הכל על יחסיהם ועל המתנות שקיבלה ולא היה אכפת לו כי ידע שזה לא רומנטי אלא יחסים אבהיים.
משה זקן, בעלה של שולה זקן – 29.4.10
הבעל אומר 200 פעם בעדות שהוא לא יודע מי זה עד המדינה. לא ידע שקנה לשולה נעליים, תיק, תמונה של רימר, רהיטים, עזר בקניית הבית, טבעות, לא יודע כלום ולא מאמין שהיא תקבל מתנות כאלה כי היא עובדת ציבור. לא שמע את שמו של עד המדינה, לא יודע מיהו. הוא עובד בעבודות זוטרות והיא מתעסקת בכל ענייני הכספים, כשהוא מתעסק בגידול הילדים. שואלים אותו ממה יש הכנסות לש.מ.ר.נ.ת, החברה החדשה של שולה. הוא לא יודע.
החוקרים גובים עדות מחתנו לשעבר של עד המדינה, שהעסיק בעבר את צילי נווה, רעייתו של דני נווה, שכיהן אז כשר.
סטוארט באלאן 4.5.10
באלאן אישר בעדותו שהעסיק את צילי נווה, כדי שתעזור בהשגת עסקאות, אבל פיטר אותה אחרי שראה שאין לה ערך מוסף. החוקרים הראו לו חליפת מיילים בינו לבין מנכ"ל עו"ד עדן בר טל (אז עו"ד פרטי והיום מנכ"ל משרד התקשורת – ר.ד.) בקשר לשירותים שייתן אורי מסר לעסקה שנוגעת לסובארו. צילי נווה מכותבת על המיילים. סטוארט מסביר כי נווה הביאה את העסקה הזאת, עסקה יחידה שהביאה. לא זוכר מי הביא את השם אורי מסר. בר טל לא רצה לשלם למסר, כי חשב שהוא כעורך דין יכול לייעץ לעצמו ומסר אמר שעל שירותיו יחייב את סטוארט.
לפי חומר החקירה, חברת פולאר נדל"ן שיחדה עובדי ציבור, דרך עד המדינה. בחלק מהפרוייקטים פולאר הייתה שותפה עם חברת שיכון עובדים. החוקרים גובים עדות מאורי שני, פעם מנהל לשכת ראש הממשלה ובהקשר הזה – מנכ"ל "שיכון ובינוי", חברת האם של "שיכון עובדים".
אורי שני 6.5.10
חברת פולאר בה הדמויות המרכזיות היו אביגדור קלנר, אמנון ברודנר ואמנון ספרן העסיקה אז את עד המדינה בקידום פרוייקטים כמו עמק הצבאים ועוד. באותה תקופה שולמו לעד המדינה כספים שהועברו לתשלומי שוחד ופולאר ביקשה משיכון עובדים את חלקה. שיכון עובדים שילמה את החלק שלה, לדברי החוקרים, בתשלומי השוחד. לפי מסמך אחד הוסבר לאורי שני בעל פה למה צריך לשלם את זה. שני הכחיש הכל, הוא לא יודע מי זה עד המדינה, לא יודע למה שילמו לו, מופתע בכלל ששילמו ובטח שאם היה יודע שזו המטרה של התשלומים, לא היה מאשר אותה.
החוקרים גובים עדות מהאדריכל המקורי של הפרוייקט, רמי כרמי
רמי כרמי, 13.5.10
כרמי אמר בעדותו שמלכתחילה היזמים צירפו את ארתור ספקטור, אדריכל ירושלמי, כדי שזה יעזור לעבור את ועדות התכנון. כרמי טען שתוכנית הולילנד שעברה הייתה שונה מאוד מזו שהוא תכנן, לא היו רווחים בין הבניינים, למשל. כרמי ממשיך ומספר שהוא שלח אדם מיוחד שיבדוק את השינויים בין התב"עות, זו שהוא תכנן וזו שעברה, אחרי שאמרו על הפרוייקט שהוא מפלצת.
ספקטור לא יכול להתנער מאחריותו כי חתום על 3507 ג (מספרה הסידורי של תוכנית הולילנד הראשונה שעברה – ר.ד.) ושהוא עצמו התפטר מהפרוייקט, או פוטר כי בא יזם חדש, הוא לא זוכר מי, שרצה פחות שטחי ציבור ויותר שטחים פרטיים ונתנו לו. זו כבר לא הייתה התוכנית שלו. הוא ממשיך ותוקף את ספקטור. אומר שזה לא נכון שספקטור פוטר, כי לא הסכים לתת עוד יחידות דיור לעד המדינה, שפעל מטעם היזמים, כפי שספקטור אמר בעדותו במשטרה. ספקטור, לפי כרמי, מעולם לא התנגד ולדעת כרמי, הוא בכלל עדיין האדריכל של המלון שאמור להיבנות במקום
כרמי אישר שעד המדינה בישל את זה ככה שגברנו על כל ההתנגדויות ועברנו חלק, אבל אני האחרון שהוא יעדכן אותו שעשה את זה לא חוקי. לא ידעתי מכלום.
החוקרים גילו שחלק מהצ'קים של עד המדינה ויד ימינו, מאיר רבין, עברו דרך אביו של מאיר רבין, שמכהן בתפקיד המכובד של אב ביה"ד הרבני בתל אביב. הם חוקרים את האב.
פנחס רבין, אב ביה"ד הרבני בתל אביב, 12.5.10
הוא יודע מי זה הבן שלו ולכן לא רצה לרשום דירה על שמו, כי פחד שימכור אותה. יש להם כסף למשפחה. הוא לא רצה לשאול את הבן שלו יותר מדי שאלות איך משתכר וכו' כי "זה יעלה לי". שואלים אותו אם הלווה לו כספים. הוא אומר שסכומים קטנים, לא 150-200 אלף שקל. מראים לו שעד המדינה אמר שמתישהו הוא הלווה למאיר 300 אלף שקל תמורת התחייבות ל – 20% ריבית ואח"כ מראים לו 12 צ'קים שמסתכמים בסופו של דבר ב – 360 אלף שקל, מה שמאשר לכאורה את גרסת עד המדינה. פנחס רבין טוען לא יודע מאיפה זה בא ויכול לבדוק. מראים לו צ'ק אחד שלו על סך 150 אלף שקל למאיר רבין ושואלים אותו איך זה מסתדר עם התשובה מקודם. הוא אומר שהוא לא מכיר ולא זוכר, למרות שהחתימה היא אכן שלו ומבטיח לבדוק ולהחזיר תשובה דרך עו"ד.
מאוחר יותר החוקרים חוקרים אותו שוב, הפעם באזהרה, הליך מאוד לא שגרתי לאדם במעמד של שופט. הם גילו עוד מעורבות כספית של מר רבין במסלול הכסף של בנו ושל עד המדינה. הדיין המכובד ממשיך להכחיש ידיעה או מעורבות.
בינת שוורץ מועמדת כיום לתפקיד ראש מנהל התכנון. היא נתנה עדות סביב התנהלות הוועדה המחוזית בעיקר בפרוייקט פרי הר, פרוייקט גדול באזור ירושלים, שלא אושר על ידי הוועדה המחוזית. עד המדינה העיד שגם בפרוייקט הזה שולם שוחד כדי שהדחייה של הוועדה המחוזית לא תהיה מוחלטת, אלא תשאיר איזשהו פתח לחזור אליה ולהפוך את ההחלטה.
בינת שוורץ, 11.5.10
בינת מספרת על יחסים חבריים עם יו"ר הוועדה, מתי חוטה. החוקרים הראו לה סיכום בכתב יד ששעוסק בשאלה איך תנוסח החלטת הוועדה המחוזית בנושא פרי הר. גברת שוורץ העידה שיש דמיון מבהיל בין הסיכום להחלטה הסופית של הוועדה, שנכתבה בכלל על ידה. היא לא יודעת להסביר את הדמיון הזה. החוקרים מציעים לה הסבר. אולי יו"ר הוועדה, מתי חוטה (שהם חושדים ששוחד גם הוא על ידי עד המדינה – ר.ד.) הכתיב לך. היא אומרת שייתכן. היא לא זכרה את עד המדינה, אבל אומרת שאחרי ששמו עלה בתקשורת, חבר של המשפחה, אונגר, הזכיר לה שהפגיש אותה איתו ושאמר לה שהיא לא בן אדם כי לא עזרה לו בכלום. פגישה באיזו תחנת דלק.
עכשיו כשמחפשים מנכ"ל חדש למנהל מקרקעי ישראל, מעניין לקרוא קטע קצר מעדותה של אישה בשם אלונה מור, שכיהנה כעוזרת לכמה ממנהלי מנהל מקרקעי ישראל.
אלונה מור
"האמת היא שאין לי למי להשוות את זה (תפקודו של יעקב אפרתי, מנכ"ל המנהל ואחד החשודים בפרשה – ר.ד.) כי מירון חומש (מנכ"ל אחד, שהיא עבדה לצידו – ר.ד.) – אף אחד לא בא אליו, כי הוא לא הבין כלום ואין לו שום השפעה. אח"כ בן אליהו (המנכ"ל שהחליף את חומש – ר.ד.) היה כמה חודשים והוא לא נפגש עם אף אחד, כי הוא כל הזמן רצה ללמוד את החומר ולא רצה להיפגש עם אף אחד ולבסוף גם החליט לעזוב".
אחר כך תשאלו למה המנהל לא משווק קרקעות ולא מקבל החלטות…
החוקרים מתעניינים מאוד בעסקת קרקעות המלח, בה דני דנקנר, יו"ר תעשיות מלח, ניסה להיטיב את המצב של קרקעותיו. על הדרך הם חוקרים את רואה החשבון של החברה וגם שם יש קטע שכדאי לקרוא.
ארנון רצ'קובסקי, רואה החשבון של תעשיות מלח, 4.5.10
"אנחנו כרואי חשבון מאוד התעניינו דווקא במצבו של בנק הפועלים ולא רק משום שמניותיו שימשו כבטוחה לבנק לאומי (בנק לאומי הלווה לתעשיות מלח ולדנקנרים את כל הכסף (1.3 מיליארד), שהיה דרוש להם להשקעה ברכישת 11% ממניות בנק הפועלים – ר.ד.), אלא מאחר והדיבידנד שהיה משולם על ידי בנק הפועלים, היה המקור העיקרי והכמעט יחיד לתשלום הריבית לבנק לאומי. מאחר ועקב המצב הפיננסי של בנק הפועלים בשנת 2002 והאיסור של המפקח על הבנקים על חלוקת דיבידנד באותה עת, יצר לחץ לקבלת דחייה מתשלום הריבית לבנק לאומי, ואילו בנק לאומי היה דורש את הריבית, זה היה עלול למוטט את חברת תעשיות מלח ואנחנו היינו צריכים להיות מאוד ערים לנקודה הזאת".
מייד אחרי המעבר של החוקרים לחקירה גלויה, מתברר להם שעד המדינה שלהם, שהם יושבים איתו כבר כמה חודשים, כתב עם עורכי דינו 'כתב תביעה', שהוא בעצם דרך מכובסת לאיים על נותני השוחד לכאורה. אם לא תשלמו, נפוצץ את הסיפור. אלא שהתברר שפרטים רבים ב'כתב התביעה' היו שקריים. החוקרים הלכו לחקור את עורכי הדין של עד המדינה, שסגרו לו את הסכם עד המדינה.
עו"ד אמנון יצחקניא, עורך דינו של עד המדינה – 7.4.10
החוקרים שואלים את עו"ד יצחקניא על כתב התביעה. הוא אומר שאמר להם את זה כבר בפגישה הראשונה ושהוא מופתע שלא הכירו אותו. הם אומרים שלא מסרו להם אותו עד עכשיו עם הנספחים, שכוללים את ספחי הצ'קים (רבים מהם מזוייפים) ונכון שידעו עליו. עו"ד יצחקניא אומר שהוא מופתע שלא ביקשו. יצחקניא גם אומר שהוא הציע ללקוחו, עד המדינה, להכין כתב תביעה ושלחו אותו לעו"ד צבי אגמון, בא כוחו של אחד המשחדים, לגירסתו. יצחקניא טען שהוא לא עימת את עד המדינה עם הפרטים של כתב התביעה, אבל הניח שמה שמוסר זה נכון ומדויק ועד עכשיו חושב שמה שנמסר לגבי סנ"צ איקס איקס מיאח"ה, שכביכול שוחד, זה נכון ושעד המדינה אמר לו כל הזמן שיהיו דברים שימסור רק אחרי הסכם עד המדינה ושיש לו הכרת תודה לאיש (לאותו קצין משטרה, שכביכול שוחד על ידיו – ר.ד.) וממילא יש על זה התיישנות (על השוחד לכאורה לאיש משטרה – ר.ד.).
עו"ד אילן סובל, עורך דינו השני של עד המדינה – 7.4.10
אני לא יודע למה עד המדינה לא מסר את כתב התביעה. לא הייתה בעיה למסור אותו וידעתם שיש אותו כי אמרנו את זה. כתבנו בו כל דבר, כי הנייר סובל הכל ורצינו לכלול כמה שיותר פרטים מביכים כדי שצ'רני (יזם הולילנד – ר.ד.) יסכים להתפשר. זה תהליך שהחל במאי 2008 ושלחנו רק טיוטה אחת של כתב התביעה לעו"ד אגמון. אף אחד מאיתנו לא האמין שאי פעם זה יגיע למשטרה ועד המדינה היה בדילמה עד הרגע האחרון. רק כשהגיע ללדור נפל לו האסימון שאין דרך חזרה.
