ארכיון חודש: דצמבר 2011

תחקיר עופר עיני

29 בדצמבר 2011
 

עופר עייני מושל בהסתדרות בראש סיעה עצמאית בשם "עוגן". בתחילת דצמבר יצאה הסיעה לסוף שבוע כייפי במלון קראון פלזה בים המלח. תחקירן שלנו צילם תמונות מהאירוע, אך רק לאחר שעזב, עלה היו"ר למה שהפך לשיא הערב.

עייני שר מעל הבמה שירי אהבה, תוך שהוא מקדיש אותם בפומבי לבת זוגו, שנכחה במקום, מנכ"ל רשת "עמל" רווית דום. אל תזלזלו בחשיבות הרגע. אחרי זמן רב שהיחסים היו עמוק בארון, אחרי הכחשות רמות ואיומי תביעה, עייני הודה בכך שדום היא לא סתם מקורבת. זה נשמע כמו סיפור רכילות, אבל זה ממש לא. 

רשת החינוך "עמל" היא הבת החשובה והמכובדת של ההסתדרות הכללית. היא נוסדה בשנת 1928 ופרושה היום על כל הארץ בכמעט 90 מוסדות שונים, בהם לומדים למעלה מ – 35 אלף תלמידים.

להסתדרות יש הרבה מאוד ארגונים וחברות. אי אפשר לצפות מיו"ר ההסתדרות שיידע מה קורה בכל אחד מהתאגידים הללו. מצד שני, תחקיר "המקור" מגלה שבאותם מקרים בהם עייני ולשכתו התערבו במה שקורה בתוך רשת החינוך "עמל", קשה לומר שהאינטרסים החינוכיים עמדו בראש מעייניהם.

יצחק כהן צדק הוא פעיל הסתדרות ותיק. כהן צדק, או כצי, כפי שכולם מכנים אותו, מקורב לעופר עייני ובעיקר לאחיו, עזרא. מנכ"ל רשת "עמל" באותה תקופה הוא מינוי של עייני, אדם בשם שמעון כהן, בכיר ברשות המיסים לשעבר, ששם גם הכיר את עייני.

בתחילת 2008 הפעיל עייני לחץ על מנכ"ל רשת "עמל", שמעון כהן, למצוא לכצי תפקיד. מצאו לו. הוא היה אמור להקים מערך קורסים למבוגרים של "עמל" באזור באר שבע, למרות שכבר היה מישהו אחר שטיפל באותה משימה, ודי בהצלחה. הנה מכתב מיום 15.4.2008 ששלח רוני פרץ, יו"ר הועד הארצי של עובדי המינהל למנכ"ל רשת "עמל":

"בימים האחרונים נקלט עובד בתפקיד מנהל מכללת עמל הישגים בבאר שבע וזאת ללא מכרז… הוא הוצנח לתפקיד על פי הוראה של יו"ר ההסתדרות, מר עופר עייני".

הנה קטע משיחת טלפון שערכתי עם רוני פרץ:

אתה יודע מה הוא עשה כל השלוש שנים כמעט שהוא היה ב"עמל"?

הוא.. הוא לא עשה כלום.

המכתב לא עזר. כצי נכנס לתפקיד. מה הוא עשה בו? שאלה טובה. לפי עדויות שונות שהגיעו לידינו, כציי היה מעשית מובטל מעבודה, אבל זה לא הפריע לו לנסוע ברכב על חשבון "עמל", לקבל משכורת נאה ומשרד. הנה מה שאמר לנו בעניין יעקב הילמן, מנהל המכללה הטכנולוגית להנדסה "עמל" בב"ש:

"אני ניהלתי מכללה, אמרו לי להקצות חדר לזה.. הקצתי את החדר ובזה הסתיים תפקידי. אני עשיתי משרד, ריהטתי אותו וזה.. מתוך הבנה שמחזירים לי את הכסף. אני הייתי צריך לממן את זה ולא קיבלתי חזרה את הכסף.. עכשיו זה לא כסף של אבא שלי, זה כסף של זה.. אתה מבין?

שוב ושוב ניסו גורמים ברשת ומנכ"ל הרשת להפסיק את הסידור המוזר. ביום 25 במרץ 2010 כתב הבוס של הילמן, שלמה בן ישי, מנהל רשת מכללות ארצית, "עמל הישגים":

"הינך בגרעון של 101 אלף שקל וזאת עקב העדר פעילות פתיחת קורסים".

ארבעה חודשים לאחר מכן, ביום 22 ביולי 2010, שלח בן ישי מכתב נוסף:

"המכללה בהפסד של 200 אלף שקלים. מאחר ומזה זמן רב הטיפול בהפסקת עבודתו (של כצי) לא הסתיים, הרי שההפסד יילך ויגדל".

בדיווחי הרשת נאמר בזמנים שונים "מומלץ לסגירה", "צפי הכנסות אפס". בסופו של דבר רק אחרי כמעט שלוש שנים של עבודה, הופסקה עבודתו של כצי. ל"עמל" זה עלה קרוב ל – 800 אלף שקלים.

הנה קטע משיחה שערכתי עם יצחק כהן צדק (כצי), פעיל הסתדרות, מקורב לעופר עיני:

מה שתיארו לי זה שהתפקיד הזה היה בעצםדי פיקטיבי ואתה לא באמת עבדת שם, והרשת שילמה לך…

לא, זה לא, זה לא נכון

שנתיים וחצי 736 אלף שקלים עלות שכר.

זה לא, רביב, זה לא נכון.

אז מה עשית שם?

צריכים לפתח ולפתוח עוד שלוחה לגבי קורסים למכללה. יש מכללות בכל הארץ, אז חשבנו להרחיב את זה. זו הייתה הכוונה, משלא הלך, לא הלך.

אבל לא הלך במשך שנתיים וחצי.

היו קורסים, היו קורסים.

אני דברתי שם עם אנשים, עם יעקב הילמן ואחרים והבנתי שאתה היית אמור להיות מנהל מחוז דרום וזה לא עבד בכלל, ובעצם..

נכון, לא עבד, אז הפסקנו.

אבל שנתיים וחצי עד שהפסקתם. אמרו לי שבגלל שיש לך קשרים מאוד טובים עם אח של עופר, אז קבלת את התפקיד הזה, ושמנכ"ל הרשת בכלל לא רצה.

מבחינת הקשרים אני ועופר במידה מסוימת מכירים טוב מבאר שבע כראש ועד עובדי מס הכנסה כאן ואח"כ אני הייתי כאן יו"ר ההסתדרות במרחב הדרום, אז מכאן הקשר שלי אתו ולא עם אחיו. עם אחיו, וגם האח השלישי אני מכיר, כל ב"ש אני מכיר.

אבל תגיד, כצי, זה נכון שעופר חייב לך מבחינת הקריירה שלו או משהו ? כי אמרו לי שאתה אמרת שהוא חייב לך הרבה.

מה זאת אומרת? לא עזרתי לו. בגלל חברות שלנו, ואתה רץ לבחירות להיות יו"ר ארגון העובדים בערוץ עשר, אז אני אעזור לך, כי אנחנו חברים.

בתחילת שנת 2009 רצה מנכ"ל רשת "עמל", שמעון כהן, לשפר את תדמית הרשת. לשכת עיני שידכה לכהן משרד פרסום, שיבצע את העבודה – משרד הפרסום "ג'י פי אס".

משרד הפרסום "ג'י פי אס" הוא חברת בת של אדלר-חומסקי, אחד ממשרדי הפרסום הגדולים במשק. לא במקרה נבחר משרד הפרסום הזה. הדמויות הדומיננטיות בו הן דודי ברמן, יועץ פוליטי ותיק שצמח בעבודה, ומודי פרי פרסומאי. "ג'י פי אס" הוא אותו משרד פרסום שביצע את הקמפיין לבחירתו של עיני לראשות ההסתדרות. ואכן, רשת "עמל" מתקשרת בחוזה עם "ג'י פי אס", לא לפני שמשרד הפרסום עורך מצגת, שבה הוא מציג את הקמפיין ליו"ר ההסתדרות, עופר עיני, שאף מברך על הקמפיין.

אחרי הישיבה ההיא "ג'י פי אס" השיקו קמפיין מיתוג. חלק מבתי ספר של "עמל" שינו את שמם ל"מרכז הרב תחומי". הקמפיין הזה ושירותי משרד הפרסום בכלל עלו ל"עמל" 2.5 מליון שקלים. פרסומאי שהראינו לו את פירוט הפרסומות של הקמפיין, העריך ש"ג'י פי אס" גרפו בין 600 ל-700 אלף שקלים מהעבודה הזאת.

גורמים ברשת "עמל" התייחסו בשיחות איתנו לקמפיין כאל "בזבוז כסף".עובדה שכתוצאה מהקמפיין לא גדל מספר התלמידים ברשת, אומרים אותם גורמים.גם ב"ג'י פי אס" מודים ש"צריך הרבה יותר כסף כדי לעשות מיתוג מחדש, אבל אנחנו עשינו עבודה מקצועית וקיבלנו את העבודה ביושר".

תחת המנכ"ל המקורב הקודם קרה ב"עמל" עוד משהו חריג. בספטמבר 2009 נכנסו לרשת שני בתי ספר של בנות חרדיות, "עטרת רחל" בבני ברק ו"עטרת חן" בירושלים. מייסדת הסמינרים הללו היא ציפי ישי, אשתו של יו"ר ש"ס. ישי היא הפטרונית של בתי הספר, כמו גם של בתי ספר נוספים ששייכים לרשתות חינוך אחרות. ישי גם עומדת בקשר עם משרדי הממשלה בקשר לבתי הספר והצליחה להוציא למשל, תקצוב מיטיב ממשרד החינוך. מצד שני, היא לא נושאת בתפקיד חינוכי, בתוך בתי הספר, שלכל אחד מהם יש מנהלת. המנהלת בבני ברק, צביה בוכריס, אמרה לנו:

"מדובר בצדקת. היא מגיעה הרבה פעמים לבית הספר, עובדת קשה, מדברת עם המורות והתלמידות".

המנהלת הוסיפה בתשובה לשאלותינו:

"אני לא חושבת שהיא מקבלת כסף על זה ואין לה מועדים קבועים בהם היא באה".

העבודה של גברת ישי מול משרדי הממשלה יכולה להיראות בכל מיני צורות. מצד אחד, פעילות לגיטימית למען בתי הספר שלה. מצד שני, כשמדובר ברעייתו של שר הפנים וסגן ראש הממשלה, יש כאן גם מקום לשאלות. כך או כך, גברת ישי מקבלת מרשת "עמל" 13 אלף שקלים בחודש. בנוסף, יש לה עוזרת במשכורת של 5,000 שקלים. הכסף מגיע מתקציב שני בתי הספר הללו. הנה מה שאמרה לנו על כך בשיחת טלפון ציפי ישי, רעייתו של אלי ישי:

האם החוזה הזה לא נובע מכך שאת אשתו של יו"ר ס"ש?

ממש אין שום קשר, ואני הייתי גם, ויש לי בית ספר בבאר שבע שהוא מרשת "עתיד" , וממש שום קשר, אני הייתי ברשת "עמל", הייתי במכללה למנהל ואח"כ גם הייתי ב"עתיד". זאת אומרת, אין לזה שום קשר, ממש.. לא היה גם שום, שום הכרות, הרי לא היה.. היה בזמנו את שמעון כהן שזה גם לא היה בכלל בקשר, לא ידעתי מי נגד מי ומי נגד, אני הלכתי כי ראיתי לנכון שאני צריכה לעבור לרשת הזו בלי שום קשר

וגם ברשת "עתיד" יש לך הסדר דומה?

נכון.

החוזה של ציפי ישי שנוי במחלוקת בתוך רשת "עמל". גורמים ב"עמל" אמרו לנו שאין מקבילה ברשת לעמדה בה נמצאת גברת ישי, גם לא בבתי ספר חרדיים אחרים. הרשת לא נוהגת לשלם למי שאינו עובד בבית הספר ובטח לא לעוזר שלו, אומרים שם. חשוב להדגיש, הסיפור הזה פחות קשור לעופר עיני. הוא לא יזם את החוזה הזה, אבל כן עודכן לגביו. גם השר ישי מכיר את ההסדר. הוא אפילו פגש בנושא הזה את מנכ"ל "עמל". במהלך השנים הועלו בתוך "עמל" מספר פעמים סימני שאלה סביב החוזה הזה, כולל בתקופה האחרונה, אבל החוזה לא שונה.

בינואר 2010 החליף עייני את מנכ"ל "עמל". הוא החליט למנות לתפקיד את ראש לשכתו, רווית דום, בהליך מהיר. הנה מה שאמר לנו בשיחת טלפון מאיר כהן, ראש עיריית דימונה, על איך שמע על המינוי:

"התקשר אלי המנכ"ל הקודם (שמעון כהן), שהוא באמת בחור מצויין והיה פשוט תענוג לעבוד איתו, ואני מקווה שגם איתה יהיה ככה, ומודיע לי, אומר לי 'מאיר, אני עוד שבוע גומר את תפקידי', אמרתי לו מי מכרז, מה מכרז, אומר לי 'לא, תחליף אותי מישהי בשם רווית או רונית'. למה? מה קרה? שתק. עצם זה שהוא מילא פיו במים, אתה מבין, בדרך כלל ציפיתי שהוא יסביר לי למה, מה קרה, קרה משהו.. שתק. אמר לי 'מאיר, אני פעם אפגוש אותך ואגיד לך למה".

מה הכשיר את דום לתפקיד? היא עורכת דין, אבל בלי רקע חינוכי. בוודאי שאין לה ניסיון בניהול מערכת של 570 מיליון שקלים בשנה. בכירי ההסתדרות ורשת "עמל" לא ביקשו הסברים למינוי. הם ראו בדום כבר תקופה ארוכה בת זוגו של עייני. עד לפני מספר שבועות, עייני הכחיש את היחסים האינטימיים ביניהם בנחרצות. בתגובה לכתבה זו נאמר שהיחסים הרומנטיים החלו באוקטובר השנה, אולם תמונות שצולמו ביוזמת אחד מיריביו, ממחישות כי הצהרה זו לא מדויקת. דום ועייני הם גרושים, אין שום מניעה שיבלו בלילה בביתו של עייני, או יסעו ביחד לצימר בצפון, כמו שצולמו בספטמבר, אבל התנהגותם שלהם עצמם מגלה מה הבעייתיות בעניין. הסבר – אחרי שעיני ודום הודו ביחסים הרומנטיים, התפטרה דום משורה של מועצות מנהלים חשובות. בזכות עייני, הייתה דום חברה ב:

'מרכז הפועל', 'נעמת', 'קרן ההשתלמות רעות', 'הוועד האולימפי', 'החברה למפעלי כלכלה ותרבות', 'בנק יהב', 'בית ליסין', והיא גם נציגת ההסתדרות בארגונים בינלאומיים שונים.

החברות במועצות המנהלים הללו שווה כוח, מעמד, קשרים. דמיינו לעצמכם שר, שממנה את בת זוגו לתפקיד חשוב תחתיו. האם זה היה עובר בשקט? בהסתדרות של עופר עייני דיברנו עם לא מעט בכירים בשנים האחרונות, חלקם מקורבים אליו. כולם דיברו על הבעייתיות, לכאורה, במערכת היחסים בינו לבין רווית דום. אף אחד מהם לא העז להביע את זה בקול.

מתוך "בולדוג":

שיחה עם רווית דום בכנס "טכנולוגיה בשירות האזרח" של עיתון "כלכליסט", מלון דייויד אינטרקונטיננטל ת"א, 7.12.2011:

רציתי לדעת אם זה ראוי בעינייך שמי שמינה אותך לתפקיד הוא בן זוגך.

הוא לא היה בן זוגי ואני לא מוכנה בכלל להגיב.

את לא מוכנה להגיב? את לא חושבת שזה קצת לא ראוי, הסוגיה הזו?

לא מוכנה להגיב. אתה רוצה לדבר איתי עכשיו על התחום הטכנולוגי, דבר איתי על התחום הטכנולוגי.

מדוע את מקצצת בתקציבי…

במקביל להתפטרותה של דום, הודיע עייני כי לא יטפל יותר בענייני "עמל". אם הם עצמם מסכימים שהדבר הזה, יו"ר שממנה את בת זוגו, לא יכול לחיות ביחד, איך הם מסבירים את התקופה הארוכה שהם חיו ככה לפני ההודאה?

עשרה חודשים דום בתפקיד. זמן קצר יחסית כדי למדוד מנכ"ל. דום טוענת כי נאלצה להתמודד עם מצב כלכלי בעייתי של הרשת. זה קצת סותר את הדרך בה דום נוהגת בכל הקשור אליה ולמקורביה. עם כניסתה לתפקיד דום דאגה לשיפור שכרה.

דום ביקשה, וקיבלה העלאה של כמעט 20% למשכורת של 44 אלף שקלים. דום מקבלת גם הטבה חריגה. "עמל" מגלמת עבורה את המס שהיא צריכה לשלם על קרן ההשתלמות שלה. סה"כ עולה דום לרשת למעלה מ – 70 אלף שקלים לחודש. דום הביאה איתה לתפקיד שלושה עוזרים, שמשכורתם הכוללת כ – 50 אלף שקלים בחודש.

מתוך שיחת טלפון עם רוני פרץ, יו"ר הועד הארצי של עובדי המנהל של רשת עמל:

"אני לא יכול להגיד שהיא אחראית לגירעון אבל היא אחראית, כן. נכנסו עובדים, היא הביאה איתה מזכירה, שזה לפי החוק, היא הביאה איתה עוזר מנכ"ל, שזה ליאור הזה, בחור נחמד, היא הביאה איתה עוד מישהי אחת. גם כן יש לה חלק באשמה. זאת אומרת, היא לא גרמה את הגירעון אבל במקום להקטין את הגירעון לפני דעתי, אז היא תגדיל אותו הלאה".

זה לא יהיה ראוי לזרוק את כל הגרעון של "עמל" על מנכ"לית שהחלה זה מקרוב לכהן, אולם בתקציב הראשון שהגישה דום לדירקטוריון שם "עמל" יש עלייה של 2 מיליון שקלים בהוצאות של כוח האדם במטה הרשת, הוצאות עליהן יש לה לכאורה יותר שליטה וזאת בתקופה בה הרשת מתמודדת, כאמור, עם קשיים כספיים. לפי הצעת התקציב, השנה תסתיים עם גרעון של יותר ממיליון שקלים, רק בהוצאות של מטה הרשת.

בתגובה של דום לתחקיר זה מוסבר כי יש לדום את הכישורים לתפקד כמנכ"ל רשת "עמל". בין השאר, נאמר שם "מרשתנו מזומנת להרצות בכנסים שונים עתירי מוניטין כדוגמת… "ועידת כלכליסט לחינוך טכנולוגי".

היא לא ציינה בתגובה ש"עמל" שילמה ל"כלכליסט" סכום של 60 אלף שקלים עבור ההשתתפות בוועידה, קיבלה חסות על האירוע, חסות שתמורתה ניתן לה לנאום בכנס.

בשנת הלימודים הזאת עזבו חמישה בתי ספר את רשת "עמל". זהו מספר יוצא דופן. עד אז המגמה הייתה הצטרפות בלבד. שנתיים לפני כן הצטרפו תשעה בתי ספר לרשת "עמל". ראש עיריית נהרייה הודיע לא מזמן לרשת שבית הספר בעיר על 2,800 תלמידיו יעזוב את הרשת. גם ראשי עיריות אחרים ביקורתיים.

מתוך שיחת טלפון עם אחד מראשי הרשויות במגזר היהודי:

מה הייתה ההתרשמות שלך מההתמצאות שלה, מהידע שלה, מהבקיאות שלה, מהניהול שלה?

אהה.. הרבה מאוד "אני, אני, אני, אני", "אני אעשה, אנחנו עושים, אני אעשה". הייתה לי התנגשות מסוימת איתה, ותוך כדי הדיון, זה משהו שהרגיז אותי מאוד בשטף והמלל האנרגטי חסר המשמעות. היה לנו איזה סיכום לגבי השקעה משותפת באולם הספורט של בית הספר, שהם לא עומדים בו, וזהו, זה מה שיש לי איתם.

הנה מה שאומר לנו פאיז אבו סלבאן, ראש עיריית רהט:

"שמע, אני כבר הפסקתי את ההתקשרות איתם מזמן. אני החלטתי, אני לא יודע מתי רווית נכנסה לתפקיד (פברואר 2010), אבל החלטתי את זה במרץ 2011".

מתוך שיחה עם ראש רשות מקומית נוספת במגזר היהודי:

"שמע, עבדנו יחד, הכנו תכנית. יש הצלחה, מה הם עשו פתאום? הורידו שעות. אמרתי לה – אני לא יושב איתה על התכנית של … עד שמחזירים את השעות, אני גמרתי. אני השקעתי.. היא פתאום רוצה לקצץ לי מהסלסילה? בשביל זה השקענו? אני לא מוותר לה… בינתיים הכל פתוח".

חשוב להבהיר – חלק מהכנסות רשת "עמל" באות מעמלות על ניהול בתי הספר. ככל שיש יותר בתי ספר, יש יותר משאבים להקים מטה מקצועי חינוכי חזק, שמשרת את כל בתי הספר. אבל זה יהיה לא הוגן להפיל את כל העזיבות על המנכ"לית החדשה. חלק מבתי הספר מן הסתם היו עוזבים ללא קשר לזהות המנכ"לית. לצורך התחקיר הזה שוחחנו עם הרבה מנהלי בתי ספר ברשת "עמל" וראשי רשויות. שמענו מרובם ביקורת על המנכ"לית החדשה, על מקצועיותה או על יחסי האנוש שלה. אחד אמר לנו שלקח לו חמישה חודשים כדי להגיע איתה לפגישה. אחר, שנסע מאות קילומטרים מהדרום למטה הרשת, רק כדי לשמוע ממנה אומרת – לא קבעת פגישה מסודרת. תבוא פעם אחרת.

תוך שיחת טלפון עם מנהל בי"ס במגזר הערבי:

"אני רק אגיד לך שהיא הרסה את רשת עמל, לא קידמה, הרסה. לא מתייחסת לאף אחד, מנותקת מהשטח בכלל, לא מבקרת בבתי ספר, היא לא יודעת איפה בית הספר שלי נמצא, גם האחרים אותו דבר. אני ליוויתי בערך שישה שבעה מנכ"לים, לא היה דבר כזה בכלל. לא היה אחד שהוא מנותק מהשטח. אני לא יודע מה התפקיד שלה בכלל, אפילו ראש העיר בא אלי אמר לי תשמע, בוא נעבור לרשת אחרת, תעזוב אותי מהמנכ"לית הזאת סתם, אנחנו לא יכולים לעבוד אתה בכלל".

מתוך שיחת טלפון עם מנהל בי"ס נוסף מהמגזר הערבי:

"נראה לי שהיא צריכה עוד ללמוד הרבה בנושא הזה של רשת עמל ובכספים. נמצאים בכרמל פה כל המנהלים של רשת עמל, ובדיוק על זה דברנו בבוקר. כי אתה יודע מה, כל העסק הזה מתחיל להפוך לפוליטיקה, זה גרוע מאוד. תשמע, קשה להשיג אותה גם. לא יודע, נראה לי שהתפקיד הוא כזה עדיין, היא לא תופסת את התפקיד בצורה טובה, אבל הבנתי שיש איזשהו ניגוד אינטרסים בכלל בכל הדבר הזה".

בחזרה לשיחה עם פאיז אבו סלבאן, ראש עיריית רהט:

העבודה שם לא מצאה חן בעיניי מבחינה פדגוגית אפילו.

אי פעם פגשת אותה? יצא לך לדבר איתה?

כן, אנחנו נפגשנו בעיר רהט פעמיים

ואיך התרשמת ממנה?

לא כל-כך. שמעון כהן היה באמת תותח שם.

לפני מספר שבועות העברנו שאילתה לגברת דום. בין השאר, שאלנו על כוונת רהט להעביר בי"ס נוסף מרשת "עמל". אחרי השאילתה פגשה דום את ראש המועצה והבטיחה תוספת של מיליון שקלים לבינוי בבית הספר. בית הספר ברהט יישאר. בשאילתה לדום גם כתבנו על כוונת עיריית נהריה לעזוב את הרשת. השבוע נסעה דום לנהריה. ראש העירייה, ג'קי סבג, סיפר לנו שדום הסכימה לכל בקשותיו התקציביות, להן סירבה בעבר לדבריו. גם נהריה תישאר.

בתחילת נובמבר הגיע למשרדה של דום מזכיר מועצת כסאר סמיה, מהאדי נאסר א-דין. השיחה עלתה לטונים גבוהים. לדברי אנשים שנכחו מחוץ למשרד, דום זרקה לעברו אמירה שהוא תפס אותה כאמירה מעליבה. א-דין עזב את החדר בסערה וצעק בחוץ "את שוכבת עם עופר עייני". התקשרתי למהאדי נאסר א-דין לשאול אותו:

תשמע אני אומר לך, היו דברים בישיבה, ואני יצאתי מהישיבה בכעס, אני מאוד מאוד מאוד מאוכזב.

כן, אני יודע, שמעתי שהיו שם מילים קשות כולל שמישהו מכם צעק לה שהיא שוכבת עם עופר עיני או משהו כזה

הם יכולים להגיד מה שהם רוצים, הייתה ישיבה ולא הייתה לשביעות רצוננו אבל לא נאמרו דברים כאלה שהיא שוכבת עם עופר עיני. ישבנו, נכון, התנהלה ישיבה בכלל לא לעניין, ופשוט היא מתעלמת מסיכומים שהיו עם המנכ"ל הקודם, זה אמת. אבל דברים שנאמרו כאילו אנחנו אמרנו שהיא עם עופר עיני, זה לא היה ולא נברא. נראה לי שהיא לא בכלל, היא לא מכירה ולא בעניינים. לא יכול להיות שכל היישובים וכל בתי הספר שהם דרך רשת עמל, כולם יהיו להם מזגנים, חוץ מכפר סמיע. למה? בגלל שאנחנו יישוב דרוזי. אפילו לא ידעה שאנחנו יישוב דרוזי. היא אמרה מגזר ערבי ואני אמרתי לה אנחנו לא מגזר ערבי, אנחנו מגזר דרוזי. אני לא יודע, אני לא יודע אם היא יודעת אפילו מה ההבדל. נראה לי שהיא באמת באה מעולם שלא שייך בכלל לנושא החינוך.

א-דין הכחיש, אבל מספר אנשים שנכחו מחוץ למשרד אמרו לנו שאלו היו חילופי הדברים. כך או כך, כמה ימים אחרי שהתעניינו בנושא, עייני הודיע סוף-סוף רשמית שהיחסים עברו מ"ידידות" ל"חברות". דום מצידה, נסעה לכסאר סמיה והבטיחה להם לממן את המזגנים.

בתגובה לתחקיר הזה שלחה דום מספר מכתבים חיוביים על תפקודה של גורמים שונים, ממנכ"ל משרד החינוך לשעבר, דרך סגנית ראש עיריית דימונה, ראש עיריית צפת וראש המועצה בערערה. האם ייתכן שאנחנו נפלנו רק על הממורמרים? התחושה שלנו היא שלא, אבל, כאמור, זה יהיה לא הוגן להגיע לשיפוט חד לגבי כהונה שנמשכת בסך הכול, עשרה חודשים.

ועכשיו תשמעו סיפור על מקורב נוסף. רווית דום הכירה ליו"ר ההסתדרות לפני מספר שנים עורך דין בשם קובי בן איון. בן איון, בין השאר, נצפה במשחק קלפים עם עייני. בתקופת כהונתו של עייני קיבל בן איון שלושה חוזים מההסתדרות. דום גם הכניסה את בן איון לתיק משפטי ראשון ב"עמל". בסה"כ קיבל בן איון מהרשת בתקופת כהונתה של דום סכום של 33 אלף שקלים, אבל הרוב המכריע, 26 אלף שקלים הועברו אליו וממנו, לפי החשבונית הזאת שנשלחה אלינו מבן איון עצמו, לחברת חקירות. בן איון לא הסכים לומר עבור מה נשכר משרד החקירות על ידי "עמל".

אבל עם כל הכבוד לדום, הסיפור הוא עייני. מה שקרה וקורה ב"עמל", ממחיש את מה שנראה כמו ערבוב שעושה היו"ר בין הנהגת ההסתדרות לחייו האישיים, ערבוב לכאורה שבא לידי ביטוי גם בנושאים שפורסמו בעבר והתחדדו לאחרונה.

ההסתדרות, למשל, קנתה בית בצפון תל אביב בו עייני מתגורר. ההסתדרות גם משלמת את החשבונות. האמתלה הייתה שעיני גר בבאר שבע וזה יותר זול מחדר במלון בתל אביב, שההסתדרות תשכור עבורו בימים בהם הוא עובד עד מאוחר. לפני כשנתיים עיני התגרש ועזב את הבית בבאר שבע. הסידור הנדל"ני לא השתנה. בינתיים, עיני גם קנה דירה ברמת השרון, שנמצאת בבנייה.

הנה קטע משיחה שערך אסף אוזן עם בני עיני, אחיו של עופר עיני:

האם יש הצדקה, בעצם, לכל המשרדים האלה?

בוודאי, אתה יודע כמה מוניות אני חוסך להסתדרות? אני צריך להגיע להסתדרות כמה וכמה פעמים, לא?

אוקי… אבל זה מצדיק משרדי… אתה יודע.

מה יש לנו פה, אח שלי, 50 מטר. איזה משרדים?

בתחילת דרכו כיו"ר ההסתדרות רצה עיני לסדר תפקיד גם לאחיו, בני. נוצרה בעיה משפטית. בעמותה, למשל, קשה למנות למנהל את האח של היו"ר. עייני החליט להקים סיעה בהסתדרות, "עוגן". סיעה היא ישות לא משפטית וככזו יש בה כל מיני יתרונות. בין השאר, אפשר למנות גם את האח. בני עיני הפך למזכיר הסיעה במשכורת של 29 אלף שקלים לחודש. הכסף למימון הסיעות בהסתדרות בא מכספי משלם המיסים ההסתדרותי.

חזרה לשיחה של אסף אוזן עם בני עייני:

אתה אחיו של עופר עיני, ועל כן אתה קיבלת, מה שנקרא, להיות מנכ"ל "עוגן".

בגלל שאני אח שלו? כבר אתה הספקת להכיר את עופר מהתחקיר?

הסיעה העצמאית של עיני עמדה במרכז המחלוקת בועידת מפלגת העבודה האחרונה. יו"ר המפלגה הצליחה להעביר את ההחלטה שרצתה. מפלגת העבודה תמשיך לתמוך בסיעה העצמאית של עיני, שיחימוביץ מקורבת אליו.

שלי יחימוביץ: כבר הרבה מאוד שנים לא הייתה להסתדרות עוצמה כזאת, כפי שיש לה היום בראשותו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני.

עמיר פרץ: מדוע יו"ר ההסתדרות לא משבית את המשק? כי מי שתכנן ללכת לעבוד אצל הטייקונים, כנראה לעולם לא ייצא נגדם! תזכרו זאת! אל תשכחו זאת!

מה שמדהים בכל הסיפור הזה הוא, כמעט כרגיל, המדינה. משרד החינוך העביר ל"עמל" בשנת הלימודים הקודמת סכום של 330 מיליון שקלים. משרד התמ"ת הוסיף עוד 120 מיליון שקלים. השנה הסכום כבר עלה לכחצי מיליארד שקלים, שזה הרוב המכריע של תקציב הרשת.

עכשיו, תשאלו, עד כמה המדינה מפקחת על השימוש שעושה "עמל" במאות מיליוני השקלים שהיא מקבלת מהמדינה? האם מישהו מהמדינה בודק את מי עיני ממנה למנכ"ל הרשת? האם בכלל יכול להיות שהוא ממנה את בת זוגו? למה כצי מקבל כסף? למה ג'י פי אס משודכת לקמפיין הפרסום? האם צריך את קמפיין הפרסום? עד כמה סביר לתת לציפי ישי כסף על ניהול אותם בתי ספר? ובכן, התשובה לשאלה הזאת היא לא. המדינה כמעט ולא מפקחת על העניין הזה, וכשאתה מגלה מה המציאות ששוררת ברשת "עמל", ההחלטה הזאת נראית כמעט מופקרת.

כתבתו של רביב דרוקר

צלמים: דודו בוקר, יובל סייג.

מקליטים: עמית אלה, יניב אוחנה, מור בידר.

עורך: איתן דורפמן.

 

תגובות:

תגובת עופר עיני:

התנהלותכם סביב ה"תחקיר" אינה עניינית וחורגת מכל אמות מידה סבירות ומקובלות של אתיקה עיתונאית. נראה כי מדובר באובססיה של ממש, רדיפה אישית, שמקורה במניעים זרים ופסולים, שמתנהלת תוך חציית קווים אדומים.

תגובת רווית דום:

גברת דום בעלת כישורים מתאימים לתפקידה, שכרה תואם עם כישוריה ואושר כנדרש. עו"ד דום עושה חייל בתפקידה, צמצמה את גרעון הרשת, סיכלה עזיבות מתוכננות של בתי ספר וזוכה לשבחים ומחמאות.

עו"ד דום ורשת "עמל" רואים בחומרה רבה את הניסיון של תחקירני "המקור" להסית מנהלי בתי ספר להשמיע ביקורת חמורה על דום, הגם שאלו מודיעים כי אין להם כל טרוניה כלפיה.

תגובת ציפי ישי:

אין ספק כי אם נעשתה מטעמכם בדיקה יסודית ומקצועית כפי שראוי לערוץ תקשורת מרכזי, הרי שבוודאי הבאתם לידיעת הציבור את מסגרת הסמינרים לבנות המאפשרת להם לימודי טכנולוגיה, אדריכלות והנסדאות במקום להנציח מקצועות מסורתיים וכדי למנוע הישענות על תקציבי רווחה ממשלתיים.

אין בנו ספק כי לאחר שבדקתם את העובדות אף מצאתם לנכון לציין, לצד הביקורת, גם את רשת בתי הספר בהם הוקמה מסגרת חינוכית להצלת למעלה מ-900 בני נוער בסיכון.

אמשיך לפעול סביב השעון כדי לגייס עבור מאות נערות ונערים אלו תקציבי תרומות ותקציבי תמיכה ממשלתיים וציבוריים ואני רואה בכך שליחות ציבורית ראשונה במעלה. היותי אשת שר הפנים אינה אמורה להיות עילה להדרה מעבודה ציבורית או עיסוק חינוכי כלשהו.

תגובת עוה"ד קובי בן איון:

המשרד נבחר לייצג את ההסתדרות בשנת 2007. שביעות הרצון מאיכות הטיפול הביאה לחידוש החוזה מדי שנה. עו"ד בן איון אינו מקורב ליו"ר ההסתדרות ודוחה מכל וכל את הטענות בדבר משחקי קלפים. עבור "עמל" ביצע המשרד תיק אחד ויתרת התשלום בגין תשלום לחברת חקירות. עבורו קיבל 3,700 ש"ח כשכר טרחה ויתרת התשלום בגין תשלום לחברת חקירות.

תגובת משרד החינוך:

משרד החינוך מקיים פיקוח ובקרה על רשת עמל. בנוסף לפיקוח הפדגוגי, המשרד עורך בקרה על אופן ניצול שעות הלימוד של ביה"ס וכן בודק את המאזנים הכספיים של ביה"ס. דוחות הבקרה לא העלו חריגות ביחס לרשת עמל.