לפני שנה בדיוק בתחילת נובמבר 2011 פרסמתי ידיעה על ההכנות הפוליטיות של מגיש אולפן שישי, יאיר לפיד, לריצה לכנסת. לפיד אז היה עמוק בארון. כולם כבר דיברו על זה, אבל הוא הכחיש בתוקף, אמר שאינו עוסק בכך ולא החליט בכלל אם לרוץ. הוא הרוויח לא מעט מההכחשה שלו. היא אפשרה לו להמשיך להגיש תוכנית חדשות חשובה ועתירת רייטינג בערב שבת, לראיין פוליטיקאים, להביע את עמדותיו בענייני היום ולהרוויח הרבה מאוד כסף.
הפוליטיקה החדשה של יאיר לפיד
מאחורי הקלעים הוא כבר היה עמוק בגיבוש המפלגה שלו. כבר היה מי שינהל אותה אדמיניסטרטיבית, חבר של לפיד ואיש היי טק בכיר בשם הלל קוברינסקי ואפילו מועמדים לרשימה – רשימה ארוכה של ח״כים לעתיד מטעם לפיד: שי פירון, מיקי לוי, איתן חי עם, בועז טופורובסקי, יעל גרמן ועוד. המקור שלי ידע להגיד שיש גם יועץ אמריקני, אחד בשם מלמן (זה הזמן להתנצל על פרט מוטעה ששידרתי. אמרתי שהיועץ הוא קן מלמן, יועץ בחירות אמריקני מפורסם. התברר מאוחר יותר שמדובר במרק מלמן, גם יועץ בחירות אמריקני בכיר, אבל לא קן…)
יצאתי ללקט את תגובות הנוגעים בדבר.
שי פירון אמר לי: אני רחוק מאוד מפוליטיקה. מאוד רחוק. יאיר ואני חברים, אבל לא דיברנו על זה.
מיקי לוי אמר: "אין לי מושג על מה אתה מדבר". ניסיתי מסביב. "אין לי מושג על מה אתה מדבר". אולי רק דיברת איתו, אדוני הניצב בדימוס? "אין לי מושג על מה אתה מדבר". שיחה מוזרה שכל כולה הכחשה וסופה במשפט "באמת שאין לי מושג על מה אתה מדבר".
דיברתי גם עם אותו הלל קוברינסקי. מה פתאום פוליטיקה, מה פתאום ניהול מפלגה, על מה אני מדבר ואיזה שטויות. אני חבר של יאיר לפיד, נכון, אבל לא מתעסק בפוליטיקה ולא אתעסק. הזכרתי לו שהוא דווקא התעסק בעבר בעמותות שהובילו לבחירת אהוד ברק. קוברינסקי הסביר שאחרי החוויה ההיא אין לו שום כוונה לשוב ולהתעסק בכך.
העברתי, כמובן, שאילתה גם ללפיד עצמו. הנה תגובתו המלאה: "שכחת כמה שמות – במפלגה יהיו גם ליידי גאגא, ציפי פרימו מחולון, ואני במשא ומתן מתקדם עם טום החתול המדבר."
כמה שנון, איזה מצחיק, מין דאחקה כזאת, מה אתה עושה סיפור. דרכו של לפיד להגחיך את הידיעה, לשחק אותה כאילו מדובר בפנטזיה פרועה. על הדרך, גם לאפשר לחדשות 2 את תיאטרון הבובות הזה של לא ידענו, לא שמענו, לא ראינו, הוא רק חושב על זה ולא יותר מזה.
ובכן, שנה אחר כך – שי פירון, שכל כך רחוק מפוליטיקה, נמצא במקום השני ברשימת "יש עתיד".
מיקי לוי שלא יודע על מה אני מדבר, היה עד לפני רגע ברשימה (ועכשיו כבר רוצה לצאת, המיקום לא נראה לו) ולפיד דיבר עליו כשר אפשרי לביטחון פנים (הוא בטח יתבע משוטריו אמינות ללא פשרות), הלל קוברינסקי, שנשבע לא לעסוק בפוליטיקה, מנהל את האדמיניסטרציה של המפלגה וגם יעל גרמן בפנים (איתן חי עם היה בפנים ועזב, לאור המיקום הנמוך זה אותו חי עם שבכל ראיון ויוג בית, לפיד אמר עליו שיהיה שר בריאות מעולה) רק ציפי פרימו לא הגיעה…
עכשיו, יהיה מי שיגיד – נו, באמת, מה כבר קרה. די עם הקטנוניות, אולי תלמד כבר להתמודד עם עלבונך הפרטי, אז שיקרו אותך, לא פעם ראשונה, מה כבר קרה. איזה פוליטיקאי לא משקר ומה ציפית ממנו להגיד – את האמת? ולהפסיד משכורת יפה בחדשות 2?
אני חושב – נאיבי שכמותי – שלא מוגזם לצפות מפוליטיקאי לא לשקר. יעל גרמן, למשל, לא הגיבה לכתבה. איתן חי-עם אמר שהוא חלק מקבוצה של אנשים שמנסים לשכנע את לפיד לרוץ. לא אמת צרופה, אבל גם ממש לא שקר. אני מאמין שבאמת לא יומרני לצפות מפוליטיקאי שרץ על הכרטיס של "פוליטיקה חדשה", "אנחנו לא ניקח פוליטיקאים מכהנים", שיתנהג כמו פוליטיקאי 'חדש' ולא כמו אחרון הפוליטיקאים ה'ישנים'. לפיד מתהדר בכך שהקריב חיים נוחים למען הפוליטיקה, אז ראשית, הוא ויתר על חיים של כותב טור ומגיש אולפן שישי, למען חיים סופר מעניינים של פוליטיקאי. עניין זה מוטיבציה לא פחות משמעותית מכסף, בעיניי. זו האמת ושנית, כש"הקריב״ כבר, הוא עשה את זה רק בלית ברירה, ברגע האחרי אחרון, כשהוא משאיר לעצמו עוד כמה חודשים את הטור הפותח של "7 ימים". ראיתי כבר קורבנות גדולים מזה בשדה הפוליטי.
לפני כמה ימים יצא לי לדבר עם לפיד על העניין. הוא אמר ש: א. התגובה שלו הייתה בדיחה ומסתבר שאין לי חוש הומור. ב. הוא באמת לא החליט באותה נקודת זמן להיכנס. אלו בסה״כ אנשים שהוא דיבר איתם כשהוא התגבש לקראת החלטה. ג. כל הדיבור סביב כניסה אפשרית של לפיד לתקשורת התחיל מזה שלפיד אמר לאילנה דיין בראיון שהוא חושב על זה. האמירה ההיא רק מעידה שהוא כן היה גלוי ואמיתי לגבי כוונותיו.
לא השתכנעתי. כנראה שאין לי חוש הומור כמו לפיד, אבל כשבדיחה נועדה להשאיר לך כמה מאות אלפים בכיס, אז היא נראית לי די רצינית ובכלל, הניסיון למתוח את קו ה״החלטה״ עד לאבסורד נראה לי מגוחך. האינטרס בצינון אנשי תקשורת נובע מחוסר הרצון שלנו לדעת שבעוד המגיש שלפנינו שואל שאלות נוקבות את הפוליטיקאי שמולו, מאחורי הקלעים הוא עורך שיחות גישוש, לפני ״החלטה״, עם הפוליטיקאי המתחרה שלו. ברמת אינטנסיביות מסוימת של ׳גישושים׳, כל הרציונל של הצינון מאבד מתוקפו וזה קרה אצל לפיד חודשים ארוכים לפני ש׳החליט׳.
