ארכיון חודש: אוגוסט 2013

החלביות המקוממת של מבקר המדינה – דו"ח הפריימריס

30 באוגוסט 2013
 

דו"ח ה"אכלו לי, שתו לי" האחרון של מבקר המדינה הוא דו"ח מקומם. למה הפוליטיקאים לא אסרו על תרומות מחו"ל, כפי שהמליץ להם משרד המבקר בעבר, מתרעם שפירא. למה המחוקק לא האריך את התקופה להגיש דו"חות, למה המועמדים לא הפנימו את הוראות החוק, למה ולמה ולמה ורק למה אחד אין שם. למה לעזאזל מבקר המדינה לא משתמש בסמכויותיו כדי לעשות צדק ושוויון אמיתי בין המתמודדים?

את נפתלי בנט קנס המבקר ב – 65 אלף שקלים. וואו. המבקר קבע שהוא חרג ב – 68 אלף שקלים ושהוא לא כלל בהוצאות הקמפיין שלו את התשלום לחוקר הפרטי שניסה (ודי הצליח, לדעתי. המשטרה סברה אחרת) להפליל את יריבו ניסן סלומיאנסקי. בנט סיפק למבקר את אחד התירוצים המופרכים אי פעם לעובדה שלא כלל את ההוצאה בחשבונותיו (זו הוצאה של המפלגה, לא שלי…). המבקר דחה את הטיעון, אבל הסתפק בקנס מינימאלי. יותר חשוב, כל מי שהיה מעורב בקמפיין מימיו והתבונן במסע הבחירות של בנט מפקפק באפשרות שזה עלה לו רק 1.2 מיליון שקלים, כפי שדיווח. המתבוננים מהצד יכולים רק לפקפק. למבקר המדינה יש סמכויות וכוח לדעת. הוא יכול היה לקחת את כל המודעות בעלוני השבת, הפרסום ב"בשבע" ו"כיפה" ושאר אמצעי התקשורת של המגזר הדתי לאומי. הוא יכול היה לתמחר את המטה הלא רזה, שעבד עבור בנט ולבקש תשובות. אם היה עושה זאת, ייתכן שהיה מגלה שהוצאותיו של בנט חרגו בהרבה יותר מ – 68 אלף שקלים.

דוגמא שנייה – לגבי שורה של מועמדים (איילת שקד, משה פייגלין, אראל מרגלית, דני דנון) קבע משרד המבקר כי הדו"ח שלהם על הדרך שהובילה לבחירתם, אינו משקף את ההוצאות שלהם, או שלא צירפו אסמכתאות להוצאות. המבקר התייחס לכך בסלחנות ופטר זאת בקנס של בין 3,000 ל – 20 אלף שקלים. למעשה, זה ליקוי שיכול להסתיר מאחוריו חטא גדול. אולי הם הוציאו הרבה יותר כסף ממה שדיווחו, אולי הוציאו על דברים שלא נוח להם לגלות. אנחנו יכולים רק להעלות שאלות. המבקר יכול היה לדרוש תשובות ובהיעדרן, לא להסתפק בקנסות עלובים של אלפי שקלים בודדים.

דוגמא שלישית – חוליו מסר (MESSER) הוא אמריקני, שמזוהה עם הליכוד. הוא ומשפחתו תרמו, קרוב לוודאי, לגלעד ארדן, ציפי חוטובלי, בוגי יעלון, לימור לבנת וגדעון סער, חמישה מעשרים חברי הליכוד. גם משפחת פאליק (FALIC) היא תורמת ידועה לליכוד (ולנתניהו). בקמפיין הזה המשפחה תרמה, קרוב לוודאי, לזאב אלקין, גלעד ארדן, ציפי חוטובלי, בוגי יעלון, לימור לבנת, גדעון סער ויולי אדלשטיין (שלושה בני משפחה שונים תרמו ליו"ר הכנסת). סה"כ שבעה ח"כים של הליכוד, כולל שלושה שרים, סגן שר אחד ויו"ר כנסת. משפחת פאליק בוודאי אהובה בליכוד. למה 'קרוב לוודאי'? כי המבקר לא עשה את עבודתו. במקום להתרעם שהמחוקק לא אסר על תרומות מחו"ל (אגב, אני נגד איסור על תרומות מחו"ל, אבל זה כבר דיון אחר), שפירא היה יכול לחייב את המועמדים לספק עוד פרטים על כול תורם מחו"ל. מייל, טלפון נייד. שיתכבד המבקר ויבקש מהמחלקה הרלוונטית במשרדו לדגום כמה מהתורמים הללו בטלפון ולבדוק אם הם באמת תרמו, או שיש איזה בן משפחה אחד, שתרם בשביל כולם והשתמש בשמות של בני משפחה מטעמי נוחות, או כדי לעקוף את התקרה שמכתיב החוק.

עוד דוגמא – המבקר מתח ביקורת על עניין ההסעות, בהן השתמש אחד המועמדים כדי להביא בוחרים אל הקלפי. ההסעות הן מ'גוף מבוקר', כתב המבקר. משום מה הוא לא כותב את השם (ניחוש מושכל, חיים כץ וההסעות מתעשייה אווירית). למבקר יש ביקורת על כך שבמהלך יום עבודה יוצאים עובדים להצביע. מה הסנקציה שבצד הביקורת? כלום. הוא אפילו לא הזכיר את חבר הכנסת בשמו.

למבקר גם יש ביקורת גם על מה שנראה לו כדיל במסגרתו מועמד אחד גייס תרומות עבור מועמד שני בחו"ל. כך כותב המבקר: "כמה מועמדים קיבלו תרומות ממדינות חבר העמים לשעבר, אף שזיקתם למדינות אלה מוטלת בספק. הגם שתרומות אלה נראות לכאורה תקינות, קיים חשש שהועברו באמצעות מגייס תרומות או בעסקה". ככל הנראה, מדובר בח"כ זאב אלקין, שגייס תרומות באוקראינה ורוסיה עבור חיים כץ ואחרים. למה 'ככל הנראה'? כי המבקר לא עשה את עבודתו. מה מנע ממנו לזמן את חיים כץ ולשאול אותו מה הקשר שלו ל Nadiya Servatyak מקייב ולכול שאר חבריה האוקראיניים?

אחרון – במרצ יש חבר כנסת חדש בשם עיסאוי פריג'. הנה הטקסט הכמעט מלא של המבקר בעניינו:

"המועמד לא הגיש את הדוח הכספי. בתוקף סמכותי, אני מורה למועמד להעביר לאוצר המדינה סך של 3,000 ₪". הטיפול של שפירא בפריג' הוא אולי התמצית הכי מזוקקת לחלביות של משרד המבקר כלפי הפוליטיקאים. המסר של המבקר לפוליטיקאים חד וברור: אתם יכולים להפר את כול הוראות החוק, להוציא הרבה יותר כסף ממה שמותר, להתרים אנשים בעייתיים, לקחת מהם יותר כסף ממה שמתיר החוק, בקיצור, לרפד את דרככם לכנסת בכסף. בסוף, כל מה שתצטרכו לעשות כדי לצאת מזה בשלום הוא לא להגיש דו"ח למבקר המדינה. תקבלו קנס של 3,000 שקלים שלמים, תשלמו אותו בשריקה עליזה ותחזרו למשכן הכנסת. אני לא אומר חלילה שח"כ פריג' ביצע את החטאים האיומים והנוראים הללו, סביר שלא, אבל בהיעדר דו"ח גם אי אפשר לדעת איך הוא כן התנהל. המבקר היה יכול לדעת, לו רק רצה.

האם ניתן ללמוד משהו מהמכתב הסודי של נתניהו לשרון ב – 2001 על היום?

29 באוגוסט 2013
 

עשרה ימים אחרי ההתקפה על מגדלי התאומים פגש בנימין נתניהו את שר ההגנה האמריקני, דונלד רמספלד. עצם הפגישה כבר מעניין. נתניהו אז, בסך הכול אזרח מן השורה, לרמספלד היו עוד כמה עניינים על הראש באותם ימים ובכול זאת הוא פוגש אותו. אולי כי נתניהו בא עם הילת המומחה לטרור, אולי הקשרים ארוכי השנים עם הרפובליקנים, אולי ההופעה המרשימה על הגבעה. לא משנה. כשנתניהו חזר לארץ הוא כתב לראש הממשלה מכתב סודי. "לעיני רה"מ בלבד", כתב נתניהו ושלח עותק "לעיני שר הבטחון בלבד".

הנה ציטוטים נרחבים מהמכתב. במודגש מה שנתניהו כתב. לא מודגש, הערות שלי:

מאחר שבקשתי להיפגש עמך על מנת לדווח לך על שיחותי בוושינגטון לא נענתה, אני רואה לנכון לעדכנך באמצעות מכתב זה.

השיחה המרכזית התקיימה עם שר-ההגנה רמספלד ב- 21.9.01 במשרדו בפנטגון. ניתן היה להבין מרמספלד שבכוונתו להוביל, אחרי המיתקפה באפגאניסטן, מיתקפה רחבה נגד עיראק. אף שלא התחייב על כך במפורש, הבהיר שהוא והנשיא בוש שוקלים זאת ברצינות (פעם היה דיון לוהט מתי נפלה ההחלטה בארה"ב לתקף בעיראק. אצל רמספלד הכיוון היה, מסתבר, ברור מאוד כבר בשלב מוקדם)

אמרתי לרמספלד שעל ארה"ב לקחת בחשבון שאם סאדאם חוסיין יעמוד בפני חיסול שלטונו או חיסולו האישי, לא יהסס להשתמש בנשק כימי וביולוגי נגדנו. על כן, חייבת ארה"ב לתאם עם ישראל כל מיתקפה נגד עיראק, וחייב להתקיים דיון בעוד מועד בין הנשיא בוש לבינך על המשמעויות לגבינו, לרבות מיגון האוכלוסיה (האם תיאום כזה מתקיים כיום? האם נתניהו חושב כך גם על אסד?).

ביחס לאיום של נשק ביולוגי אמר רמספלד, שעל פי סימולציות שנעשו לאחרונה בפנטגון הפגיעה באזרחים עלולה להיות מקבילה לפגיעתו של נשק גרעיני, בתנאי שיש בידי התוקף אמצעי פיזור יעילים (קיומן של סימולציות אלה, ובייחוד תוצאותיהן, הוא למיטב ידיעתי מידע חדש (זה נהדר. נתניהו הסביר לשרון שהביא לו סקופ). עם זאת, רמספלד הוסיף:

א. אין לארה"ב מספיק מידע מודיעיני לקבוע אם בידי סאדאם יכולת פיזור אפקטיבית של חומר ביולוגי.

ב. בידי ארה"ב יכולות איתור והשמדה של טילים "לאין ערוך טובה יותר" מזו שהייתה בידיהם במלחמת המפרץ.

(בעניין הזה האמריקנים כל כך שקופים)

הערתי שהפיגועים בארה"ב הוכיחו שאין צורך בטילים כדי לפזר נשק ביולוגי, ושהדבר יכול להיעשות נגדנו ונגד ארה"ב גם באמצעות שליחי טרור. אם תהיה בידי ארה"ב הערכה סבירה שלסאדאם נשק ביולוגי אפקטיבי, עליה לשקול כמה מהלכים:

  1. לתקוף יעד אחר עם גמר המתקפה באפגניסטן, ולבחון את ההשפעה על המשטר בעיראק (וכן באיראן, הבהרתי שלדעתי המשטר הזה לא פחות מסוכן) (לנסות להשתמש ב – 11/9 כדי לגרום לאמריקנים כבר אז לתקוף באיראן? וואו).
  2. להבטיח מיגון מלא של האוכלוסיות בעוד מועד (בישראל זה יותר קל באופן יחסי).
  3. לאיים על המשטרים הטרוריסטיים שברשותם נשק לא קונבנציונאלי שאם נותקף בנשק זה, נגיב בנשק …האיום צריך להיות דיסקרטי, מועבר בצינור אמין ביותר, ומיועד בנפרד לכל משטר ומשטר, כך שכל משטר יחשוב שרק הוא קיבל איום זה. ארה"ב וישראל יכולות, כל אחת מהן, להעביר איומים אלה בצינורות נפרדים.

רמספלד הגיב שהוא יבחן באופן מעשי את ההצעות הנ"ל.

האם ישראל מעבירה איומים בסגנון הזה כיום לאסד? יש סיכוי שלא?

חשפי ציפי, חשפי

14 באוגוסט 2013
 

לפני שמונה שנים נערך הכנס הראשון של התנועה לחופש המידע. אורחת הכבוד הייתה שרת המשפטים ציפי לבני. השרה פתחה את נאומה פחות או יותר במילים האלה: אני לא מבינה דבר בחוק חופש המידע, אבל אשמח ללמוד. בינתיים, אקריא לכם מהדף שהכינו לי במשרד לקראת הכנס. היא שלפה דף והקריאה רשימת מכולת מאוד משעממת על דברים שנעשו במשרד.

יש רגעים בחיים שלא בא לך על כנות. הייתי מעדיף שרת משפטים, שבמקום להודות בגלוי בחולשותיה, תעשה שיעורי בית ותתמצא בחוק הלא מסובך, שהתקבל שש שנים קודם. החשש שלי גם היה שאם השרה לא מתביישת להודות בכנס שמיועד לנושא, שהיא לא מבינה בחופש מידע דבר (ועוד מדובר בשרה שהיא עורכת דין), אז הסיכוי שהיא תרכוש בו התמצאות לאחר מכן, הוא פחות או יותר אפס. לבני אכן סיימה את הקדנציה הראשונה שלה במשרד המשפטים בלי לנגוע במשהו שקשור לשקיפות.

עכשיו לבני חזרה למשרד המשפטים ונדמה שהיא מתנהגת אחרת. היא ניסתה להוביל תהליך של שקיפות בוועדת שרים לענייני חקיקה. אחרי שנתקלה בהתנגדות (המגוחכת) של לשכת ראש הממשלה (מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, הבהיר לה שזה לא בסמכותה), היא לפחות החלה לפרסם את דרך ההצבעה שלה. היא התחילה לפרסם את הלו״ז שלה (אפשר להיות קצת יותר נדיבים בזהות הנפגשים אתה) ועכשיו היא מנסה להביא לתחולת חוק חופש המידע על החטיבה להתיישבות וקק״ל, שני גופים שמשוועים לשקיפות.

שר המשפטים הוא הדמות בשלטון, שאמורה להיות הכי מזוהה עם המאבק לחופש מידע. לרוע המזל, עד היום לא היו לשקיפות חברים בסלאח א דין. את שר המשפטים פרידמן זה לגמרי לא עניין (חוץ משקיפות בוועדה לבחירת שופטים). אם זה היה תלוי בשר המשפטים נאמן, נראה לי שהוא היה מעביר חוק לא להעביר מידע בשום פנים ואופן לאף אחד בשום דבר.

כשאתה חלק מארגון חברתי, שנועד לחולל שינוי, רוב הטקסטים שלך רוב הזמן נעים על הרצף שבין בכיינות לקיטורים. "למה אנחנו לא כמו בעולם (כלומר, שבדיה)? "אתם לא מאמינים כמה המשרדים הממשלתיים אטומים לעניין", "הם לא מכירים בכלל את החוק".

באיזו שעה שלא תעירו אותי, אני אוכל לשלוף לכם אחלה סיפור מהז'אנר הזה. על משרד הבריאות שניסינו להפוך אותו למגדלור של שקיפות, שיתווה את הדרך לכול משרדי הממשלה האחרים וסיימנו בוכים, לבד בחושך (לא לפני שהמנכ"ל הבהיר שאין פרויקט שהוא יותר שמח עליו מזה).

על הצבא, שעד היום לא מוכן לחשוף את הדרך בה הוא משקלל את הקב"א שלנו והשופט, שמסרב לפסוק כבר כמה שנים טובות (רק שלא יקרא את זה ויפסוק בהתאם…). הסיפורים האלו הם הרי הצידוק האולטימטיבי לקיומך כארגון, הם המנוף לגיוס כספים (ולשם הרי מופנות רוב האנרגיות של רוב הארגונים, לא?) ובמקרה הספציפי, הנדיר והתקדימי הזה – זו גם האמת.

אלא שפתאום, אני לא סגור איך ולמה, התחיל שינוי. גדול.

פתאום העיתונים מפרסמים מדי יום ידיעות על שקיפות. משרד ממשלתי, שמסרב לתת מידע, זו כותרת. ועדה ממשלתית, שמסרבת לרשום פרוטוקולים, זה חדשות (ותודה לרוני לינדר מ"מרקר"). בקשות לקבלת מידע מסוקרות כאילו היו מינימום הלו"ז של בר רפאלי. טוב, אני מגזים, אבל מסוקרות.

פרוטוקולים של דיוני ועדות ציבוריות, שכן מתפרסמים, נמרחים לפתע על עמודים שלמים (ריכוזיות, ועדת צמח). הוצאות מעון ראש הממשלה נחשפו וזה אפילו לא הסיפור הגדול, בעיניי. הסיפור האמיתי הוא שהן נחשפו עוד לפני שהשופט בעצם אמר מילה, כלומר, מישהו כבר בשלב הזה הבין שחבל על הזמן, שאין סיכוי לא לפרסם את המידע. אולי בקרוב יאלצו אותם אפילו לפרסם את הקבלות עצמן (בקשה של עמית סגל. מנדלבליט שוב עושה מלחמה נגד. עושה רושם שהוא אימץ די מהר את דפוסי לשכת נתניהו).

יותר ויותר שרים מנהלים לו"ז כפול, כדי שחלילה לא תיחשפנה הפגישות האמתיות שלהם. טוב, זה לא במסגרת התופעות החיוביות של השקיפות, אבל אם לחפש בכוח את רבע הכוס המלאה, אז זה לפחות מראה שהם יודעים שיש חוק ועשויים לדרוש מהם לחשוף את זה.

במילים אחרות, דיס איז לבני טיים. חשפי, ציפי, חשפי, את יכולה לחולל מהפכה. לא פחות. פה אין לך את מולכו, שמפקח עלייך ובנט שבולש. אפילו איילת שקד תתמוך בך, אם תבטלי סוף סוף את האגרה המטופשת שמוטלת בישראל כבר בשלב בקשת המידע (בדרך, בדרך…). את יכולה לחזק את השיניים של יחידת חופש המידע במשרד המשפטים, אולי לתת לה לפרסם חוות דעת כלליות על סוג מסוים של מידע (פרוטוקולים של ועדות ציבוריות נשמע לי כמו נושא חם לחוות דעת כללית). אולי, אלוהים ישמור, לאפשר להם לנזוף בממונים על יישום החוק, שלא עומדים בלוחות זמנים. שרת המשפטים גם מחזיקה בסמכות להתקין, 15 שנים אחרי חקיקת החוק, תקנות שיגדירו מי זכאי לפטור מתשלום אגרות (עיתונאים, למשל. זה רק 100 שקל, אבל לא מעט עיתונאים עדיין מבקשים שהתנועה (הענייה) לחופש המידע תשלם את מאה השקלים, כי כלי התקשורת שלהם לא יסכים).

קשה לחשוב על שרה שפחות מחוברת עם ביצועיסטיות מציפי לבני. הרבה שנים במשרדי ממשלה, מעט מאוד הישגים להציג לציבור. הנה סלוגן חינם לבחירות הבאות – הגברת הראשונה של השקיפות בישראל.

ההחלטה לבטל את המיצ"ב אכן משוגעת

12 באוגוסט 2013
 

כבר נימקתי בהרחבה (מוגזמת) כמה נכונה הייתה פסיקת העליון לפרסם את ציוני המיצ"ב לפי בתי ספר. (שבאה בעקבות עתירה של התנועה לחופש המידע, שאני פעיל בה). שיערתי שמשרד החינוך יתקשה לעכל את ההחלטה לחשוף את רמת החינוך, שהוא מספק לכולנו. דבר אחד לא העליתי על הדעת, שבמסווה של חווית למידה, הם פשוט יבטלו את המציאות, כלומר את המיצ"ב. באותה רוח נפלאה של פירון ולפיד, אני מציע גם לבטל את ההשתתפות של ישראל בבחינות הבינלאומיות. זה פוגע בחווית הלמידה ומעמיס על התלמידים המסכנים.

כמה שאלות לשרים פירון ולפיד והמנכ"לית שטאובר:

  1. כבוד השר פירון, באמת אמרת ש"יש לנו בעיה עם חופש המידע"? זה לא נשמע לך כמו משפט של קומיסר בברה"מ של שנות החמישים?
  2. האם כבוד השר מודע לכך שלראשונה הורי ישראל יכלו לדעת עד כמה בתי הספר של ילדיהם אלימים? האם הוא מודע לעובדה שסוף סוף ידענו כמה המורים הרגישו שחוקים בבית הספר? האם הוא באמת מבין שככה יכולתי לדעת אם בבית הספר אליו רשמתי את בני, יש תלמידים שבעי רצון או לא וכמה. משרד החינוך הודיע שהשאלות הללו ימשיכו להישאל. ולהתפרסם?
    שאלתי בזמנו את אותן שאלות את יו"ר הכנסת, ניחשתי שהוא לא מודע לכך, כשהוא יצא בביקורת על פרסום הציונים. מאוחר יותר גיליתי שאכן לא היה לו מושג שגם הנתונים הללו מתפרסמים.
  3. כבוד המנכ"לית שטאובר, כמה זמן את מנכ"ל המשרד? בתקופת סער אני לא זוכר שהייתה לך בעיה עם עריכת בחינות מיצ"ב. האם ההתפתחות של הפילוסופיה החינוכית שלך קשורה לשר החדש שלך? האם את בטוחה שאין לזה קשר לכך שהשר העיף את רוב הצמרת החינוכית של המשרד? שמעתי אותך אומרת ברדיו שהמבחנים פגעו בחוויה הלימודית, בעומק, הם לא פגעו בזה לפני שפירון בא?
  4. תהרגו אותי, אבל לא הבנתי את הטענה על הלחץ על התלמידים. איפה הלחץ האמיתי, במבחן שתוצאותיו לא משפיעות עליו, כי הן משפיעות על כלל ביה"ס, או במבחנים רגילים של ביה"ס, שהוא יכול להיכשל באמת? אם המטרה היא להוריד את הלחץ מהתלמידים, למה לא מבטלים את המבחנים הרגילים? אלא אם כן, כמובן, המטרה היא להוריד לחץ מצמרת משרד החינוך המבוהל.
  5. פירון מבטל את הפסיכומטרי ואת הבגרויות ואת המיצ"ב ואולי גם את המבחנים הרגילים וכנראה שהוא יודע הרבה דברים על חינוך, שאנחנו לא יודעים. בואו נקווה שלא יתברר שכול היצירתיות הזאת לא תסתיים בעדרים של תלמידים בורים. פעם שמעתי את בנימין נתניהו מספר שהמפתח לחינוך טוב הוא שלהורים יהיו ציפיות מילדיהם. נתניהו סיפר על הציפיות של אמו ממנו וכמה הם תרמו להתפתחותו. יש לא מעט מחקרים שמחזקים את העמדה הזאת של נתניהו. עולם ללא מבחנים הוא בטח עולם נעים יותר לתלמידים ועולם בלי מבחני מיצ"ב הוא בטח עולם נורא נעים לשר החינוך.

דו"ח הביקורת הלא ייאמן על דוד בן בסט ואיך כחלון לא העביר אותו למשטרה?

8 באוגוסט 2013
 

דוד בן בסט הוא דמות חשובה בממשק העדין שבין תקשורת לפוליטיקה. יש לו תחנות רדיו אזוריות, כולל תחנה ברוסית, שנהנית מהשפעה רבה והוא מחובר מאוד בליכוד ובמפלגות אחרות. שרים בליכוד ציטטו אותו באוזניי כאומר שיש לו אלפי מתפקדים.

במרץ 2011 נכתב דו"ח על ידי מבקר הפנים של משרד התקשורת, אלון זולר.

זהו דו"ח יוצא דופן והוא מעולם לא פורסם ולא ממש יושם. כותרתו ""הפיקוח האלחוטי – דו"ח ביקורת מעקב מורחב". לכאורה, הנושא יבש. תדרים, מעקב. למעשה, עולם ומלואו.

זולר כותב כי סמנכ"ל בכיר ספקטרום במשרד, משה גלילי ומנהל יחידת הפיקוח האלחוטי, חנן גולן, סיימו את תפקידם בשלהי 2007 ותחילת 2008 "כשברקע לכך עמדו גם ליקויים עליהם הצביעו דו"חות הביקורת". מעניין.

מסתבר שהתחום רווי בבלגאן ואינטרסים. דו"חות חוזרים ונשנים נכתבו על הליקויים, אבל לא ממש הועילו. בראש הסולם, כנראה, עומדת תחנת "רדיו לב המדינה" ובעליה, דוד בן בסט. בגלל חשיבות העניין והתחושה כי התקשורת לא ממש מתלהבת לפרסם את הנושא, אני אעלה כאן קטעים שלמים וארוכים מהדו"ח. לקרוא ולא להאמין.

בסעיף 8 לדו"ח הכללי כתב המבקר כך: "במהלך הביקורת נמצא שאחד מבעלי זיכיון לשידורי רדיו אזורי (רדיו "לב המדינה") חרג לכאורה במשך ארבע השנים האחרונות באופן בוטה ומתמשך מתנאי רישיונו ומהנחיות חוזרות וברורות של המשרד. כנגד התנהלות חריגה זו ניכרת אוזלת יד מתמשכת, חוסר מקצועיות ואף רשלנות של המשרד שמשמעותן הסכמה לכאורה למעבר על החוק וכן תשלומי חסר בגין אגרות הקצאת תדרים בהיקף שווה ערך של מאות אלפי שקלים, תוך מתן יתרון כלכלי משמעותי בשוק הפרסום מול מתחריו". מילים בוטות. מה עומד מאחוריהן? המבקר החליט להקדיש פירוט נרחב לכך. לא קראתי הרבה מסמכים חריפים כל כך של מבקר פנים. הנה הדו"ח המפורט:

רקע

תחנת "לב המדינה" הינה בעלת זיכיון לשידורים באזור שפלת יהודה ותחנת רדיו "רדיוס" הינה בעלת זיכיון לשידורים באזור השרון. התחנות מנוהלות שתיהן על ידי מר דוד בן בסט. בדו"ח הביקורת שפרסם מר סיוון (כמה שנים קודם – ר.ד.) הוצגו בין היתר, ממצאים שנמצאו במהלך הביקורת באשר לחריגות תחנת "לב המדינה" מתנאי רישיון השידורים על רקע קשרים לא תקינים לכאורה בין מנהלה לבין מנהל יחידת הפיקוח דאז (ההדגשה שלי – ר.ד.).

במסגרת הביקורת הנוכחית, נבדקו פעולות הפיקוח אשר קיים המשרד משנת 2007 ועד מועד הביקורת על תחנות אלו.

ממצאים

בפברואר 1998 הקצה המשרד לתחנת השידור רדיו "לב המדינה" תדר נוסף לתדר המקורי שקיבלה. בהקצאה זו קיבלה את התדר 89.1 לשידור באשדוד בהספק נמוך יחסית – 100 ואט.

בספטמבר 2004 אושר לתחנה לשדר בנוסף בתדר 93.3 מראשון לציון בהספק של 1 קילווואט.

ב – 13.11.2006 אישר שר התקשורת דאז (אריאל אטיאס) במסגרת סמכותו את העברת משדר תחנת "לב המדינה" מראשון לציון לראש העין, אתר שהוא מחוץ לאזור הזיכיון. במסגרת זו כתב השר, בין היתר, למנכ"ל התחנה, מר דוד בן בסט: "אין בהעברת אתר השידור של תחנת רדיו "לב המדינה" מראשון לציון לראש העין כדי לפגוע בקליטת שידוריהם של בעלי זיכיון אשר באזור"

מהאמור עולה שהשר אישר במפורש העברת המשדרים שפעלו בראשון לציון בתדרים 91, 93.3 לראש העין. לא ניתן אישור להעברת המשדר שפעל באשדוד בתדר 89.1 ובהספק נמוך של 0.1 ואשר מלכתחילה נועד לאפשר קליטה תקינה באזור מצומצם – אזור אשדוד בלבד (ההדגשה במקור. הזהרתי אתכם שזה חומר יבש, אבל שווה את המאמץ. תדר 89.1 הזה שעליו מדובר, שניתן בשביל שיפור קליטה של "לב המדינה" רק באזור אשדוד, הפך לתחנת רדיו עצמאית ברוסית ששידוריה נקלטים בשטחים נרחבים. איך? כבר – ר.ד.)

במהלך מרץ 2007 נודע למנהל התחנה מר בן בסט כי בכוונת יחידת הפיקוח האלחוטי במשרד התקשורת לקיים בדיקה באתר השידור בראש העין במסגרת הביקורת שקיים ביחידה באותם ימים מר סיוון (עשו טובה ותקראו את המשפט הזה שוב. לבן בסט נודע מראש על ביקורת שעומדת לבוא אליו. מעניין – ר.ד.)

בתאריך 21.3.2007 שלח מר בן בסט מכתב למשנה למנכ"ל וסמנכ"ל ספקטרום דאז, מר גלילי ובו עדכן כי "בלילה של יום ג' (20.3.07) פרצה שריפה בבניין ובחלק מקומותיו התחתונות באשדוד, שם ממוקמים משדרי רדיו לב המדינה בתדר 89.1 ונגרם נזק כבד. המשטרה ומכבי האש חוקרים את הדליקה. לפיכך, ביום ד' בבוקר הועברו השידורים של 89.1 לפארק סיבל בראש העין".

כפי שהציג מר סיוון בדו"ח שפרסם לא נמצאו סימוכין לקיומה של שריפה כאמור (ההדגשה שלי. רק תקראו את זה שוב. המשדר הקטן שהיה אמור לשפר קליטה באשדוד, נשרף ממש לפני הביקורת, שבן בסט ידע עליה וחייבים היו להעביר אותו לראש העין, אבל הביקורת אומרת ש"לא מצאה סימוכין לשריפה" – ר.ד.).

מבדיקה שבוצעה במהלך הביקורת הנוכחית נמצא כי בתאריך 15.3.2007 ולפני כן ב – 28.11.06 ביצע המשרד לאיכות הסביבה מדידות קרינה בדירה המרוחקת כ – 700 מטר מאתר השידור הממוקם ברחוב המלאכה 22 בראש העין. עפ"י דו"ח הבדיקות, במועדים הללו (28.11.06) פעל במקום אתר השידור בתדר 89.1 (שכאמור, משמש בכלל כתחנת רדיו עצמאית, רדיו פרוויה ברוסית – ר.ד.).

מהאמור עולה שמנכ"ל תחנת "לב המדינה" העביר דיווח שקר לפיו השידור מראש העין החל רק ב – 20.3.07 בעוד שבדיקת המשרד להגנת הסביבה מוכיחה שהשידור בתדר 89.1 התקיים כבר ב – 28.11.06, ארבעה חודשים לפני כן (ההדגשה במקור. מזל שיש משרד לאיכות סביבה שמבצע בדיקות כאלה. משרד התקשורת משום מה לא ביצע אותן. מעניין. עוד יותר מעניין, מבקר פנים שמאשים את בן בסט בדיווח שקר? וואו – ר.ד.).

בתגובה למכתבו של מר בן בסט, שלח בתאריך 25.3.07 מר גלילי (הממונה על התדרים במשרד התקשורת, שהוזכר קודם כמי שעזב/הועזב את תפקידו – ר.ד.) מכתב ובו חזר והבהיר שהרישיון לשידור בתדר 89.1 ניתן מלכתחילה לצורך השלמת כיסוי ושיפור קליטה באשדוד וכי האישור ניתן למשדר בהספק נמוך. עוד כתב כי מקובל עליו כי המשדרים שהועברו לראש העין יאוחסנו שם אולם הדגיש כי לא ניתן (הדגשה במקור) אישור לשדר בתדר זה מראש העין. עוד כתב כי אם בידיו אישור הרשות השנייה המאפשר פיצול שידורים לאזור אחר שאינו באזור הזיכיון, יש להציגו לצורך בחינה של המשרד.

בתאריך 6.6.07 שלח מר בן בסט מכתב למר גלילי ובו טען כי קיבל לראשונה את מכתבו מיום 25.3.07 מכיוון שהמכתב נשלח במקור לפקס שגוי (ההדגשה שלי, אבל תקראו את שוב בבקשה – ר.ד.). עוד טען כי האישור שניתן על ידי שר התקשורת והרשות השנייה הוא להעברת תחנת השידור על כל תדריה וכי לא יעלה על הדעת שבכל עת שיש בעיה באשדוד ייפסקו השידורים.

בתגובה ענה גלילי ב – 13.6.07 כי אישור השר שניתן על בסיס שורת נימוקים היה עבור המשדרים שהיו בתחנת השידור בראשון לציון בלבד. עוד כתב כי בשיחה שהתקיימה ביניהם ב – 4.6.07 עדכן בן בסט כי המשדר הוחזר לאשדוד ולפיכך בעניין של מר גלילי ה"נושא סגור".

כחצי שנה לאחר מכן, ב – 13.12.07 כתב מר גלילי למר בן בסט כי למרות ההבטחות וההבהרות נמצא בבדיקה שיגרתית ב – 5.11.07 כי התחנה משדרת בתדר 89.1 מראש העין. כמו כן כתב (ההדגשות במקור)

"3. משרד התקשורת רואה בחומרה רבה את הפרת תנאי הרשיון וזאת לאחר שהודעת לו כי המשדר הוחזר לאשדוד.

4. לאור האמור, הנני מורה על הפסקה מיידית של השידורים בתדר 89.1 מראש העין ולדווח לח"מ על כך בכתב עד ליום 20.12.07.

5. מובהר כי אין באמור לעיל משום ויתור המשרד על נקיטת אמצעים כנגד חברתכם בגים ההפעלה הבלתי חוקית שנעשתה בעבר והמשרד שוקל זאת בעת הקרובה. אם יש לכם טענות/הנמקות לעניין זה, הינכם מוזמנים להשמיען בפנינו בכתב לא יאוחר מיום 25.12.07"

לא נמצא שנעשתה פעולה כלשהי בעקבות האמור (ההדגשה במקור. אני ממש מתאפק לא להוסיף על הנאמר, אבל לא יכול. הממונה במשרד התקשורת מורה על הפסקת שידורים, שוקל תביעה ואז לא עושה כלום. מעניין – ר.ד.).

כעשרה חודשים לאחר מכן, ב – 6.11.08 בסגרת ביקורת פתע של יחידת הפיקוח האלחוטי שקיימו מר חג'בי ופקח נוסף בתחנות הרדיו "רדיוס" ו"לב המדינה", נמצא כי תחנת "לב המדינה" משדרת בתדר 89.1 מראש העין למרות שהמשדר אינו אמור להיות שם (כפי שכתב מר חג'בי בדו"ח). לאחר דין ודברים, שעל פי עדות הפקחים כללו צעקות וביטויים פוגעים כלפיהם ע"י מר בן בסט, סולקו הפקחים ללא שביצעו את משימתם (ההדגשה שלי. אין איזו סנקציה על מישהו שמסלק פקחים, שבאו לעשות את עבודתם? ר.ד.)

נמצא שבשבוע לאחר מכן הוכנה טיוטת מכתב בחתימת סמנכ"ל בכיר ספקטרום ובה בין היתר הנחיה על הפסקה מיידית של השידור בתדר 89.1 מראש העין ואיום כללי בצעדים אם לא תבוצע. לא נמצא שמסמך זה נשלח (ההדגשה במקור. הם הכינו מסמך ואיכשהו לא שלחו. מעניין. ר.ד.).

בפועל שלח סמנכ"ל ספקטרום ב – 12.11.08 מכתב המתאר את עיקרי האירועים שהתרחשו בביקורת שנמנעה שבוע לפני כן, כפי שמסרו לו עובדי הפיקוח. מהמכתב עולה שסוכם על ביצוע ביקורת חוזרת (וואלה? איזה יופי – ר.ד.).

בתאריכים 18.11.08, 26.11.08 קיימו פקחי היחידה ביקורות חוזרות בתחנות הרדיו. בסיכום הדו"ח שהעביר מר חג'בי ביום 27.11.08 לסמנכ"ל ספקטרום, דווח על שורת חריגות (ההדגשה במקור – ר.ד.) מתנאי הרישיון של תחנת הרדיו "לב המדינה" שעיקרם:

1. משדר בתדר 91 – חריגת הספק.

2. שידור בתדר 93.3 – חריגת מיקום.

3. שידור בתדר 89.1 – חריגות הן במיקום והן בהספק.

עוד כלל הדו"ח בחינת תוקף תלונות אמפיריות שהגישה רשות השידור כנגד התחנות.

כשלושה חודשים מאוחר יותר, בבדיקה שביצע פקח היחידה ב – 9.2.09 באשדוד נמצא שמקור שידורי רדיו "לב המדינה" בתדר 89.1 אינו מאשדוד, אלא כפי שכתב בדיווחו מכיוון צפון מזרח לעיר אשדוד. שבוע לאחר מכן בבדיקה אחרת שביצע פקח אחר בתאריך 16.2.09 הוא מצא שתחנת הרדיו לב המדינה משדרת בתדר 93.3 מרחוב רוגוזין באשדוד.

במהלך הביקורת (ספטמבר עד דצמבר 2010) בשורת בדיקות עצמיות באמצעות מכשיר רדיו סטנדרטי ברכב נבדקה על ידי עורך הביקורת איכות הקליטה של תחנת רדיו "לב המדינה" בתדר 89.1 (שהיא בעצם התחנה ברוסית, שנקראת אחרת בכלל – ר.ד.). נמצא שהתחנה נקלטת באיכות טובה מאוד לרבות כיתוב RDS באזורים: ראש העין, פתח תקווה, תל אביב, כביש 40 בסמוך לקרית גת, כביש מספר 1 בקטע שבין שער הגיא לשורש ואף בכביש מספר 4 בכניסה לטירת הכרמל (!)

מדובר בטווחים של כ – 60 ק"מ ממקום המשדר, בין אם הוא בראש העין ובין אם הוא באשדוד. חריגה במיוחד הקליטה בכניסה לטירת הכרמל – למעלה מ – 70 ק"מ ומצפון לאתר השידור שבראש העין. נתונים אלו מצביעים על קיומו של שידור בהספקים גבוהים משמעותית מ – 0.1 ק"ו ואף 0.5 ק"ו ושאינו מגובה באנטנה כיוונית. ממצאים אלה מתווספים לעובדה שהתחנה אינה משדרת בתדר 89.1 מהמקום שאושר לה.

(ההדגשות במקור – ר.ד.)

להפרשים בהספקי השידור שבין נתוני משרד התקשורת, לפיו משולמת אגרת הקצאת התדרים, לבין הנתונים שנמסרו מהרשות השנייה והמשתמעים מהבדיקות העצמיות שהוצגו לעיל, משמעות בהיקף תשלומי אגרה (ההדגשה במקור – ר.ד.)

משמעות הממצאים הינה שבאמצעות חריגה מתנאי הרישיון בהקשר למיקום המשדרים בתדרים 93.3 ו 91.0 מצליחה התחנה להשיג כיסוי רחב משמעותית בטווח של עשרות ק"מ עד כדי כיסוי השטח שבין חיפה לבאר שבע. תדר 89.1, המשמש לשידורים מפוצלים בחלק מהיום ברוסית, שמלכתחילה ניתן לאזור אשדוד בלבד אך משדר מראש העין לכאורה בהספק גבוה משמעותית מהרישיון, מאפשר כיסוי ברדיו של למעלה מ – 50 ק"מ מאתר השידור. בכך גם הוא מכסה את כל מישור החוף והשפלה. טווח כיסוי זה לא יכול להיות מוסבר בהספק של 100 ואט וספק רב אם גם ב – 400 ואט, כפי שעולה מדיווחי הרשות השנייה או אף 500. בהיבט האגרות משמעות החריגות היא תשלום חסר של לפחות 90 אלף שקלים לשנה, בגין אגרות תדרים ועל פי החריגות העולות מהבדיקות העצמיות והביקורת שערכה היחידה, הרבה יותר מכך (ההדגשה במקור – ר.ד.)

בהתייחסותה לטיוטת דו"ח הביקורת כתבה נציגת הלשכה המשפטית: "ככלל, חריגה בהספקים מאלו שהותרו לבעל רישיון על פי תנאי רישיוני הינה חריגה מתנאי רישיון שמשמעותו עבירה על פי פקודת הטלגרף (ההדגשה במקור. הטענה שנעשתה עבירה גם – ר.ד.)

עד מועד הביקורת (מרץ 2011 – ר.ד.) לא נמצא שנעשה דבר בהקשר לאכיפת תנאי רישיון תחנת הרדיו או לגביית האגרות כחוק (ההדגשה במקור – ר.ד.)

מהממצאים עולה תמונה של חריגות בוטות ומתמשכות של בעל רישיון מתנאי רישיונו ומהנחיות חוזרות וברורות של המשרד. ניתן לאפיין התנהגות זו כעבריינית ועשיית דין לעצמו. כנגדה ניכרת אוזלת יד מתמשכת, חוסר מקצועיות ואף רשלנות של המשרד. הממצאים מצביעים לכאורה שבמשך לפחות ארבע שנים חרג בעל הרישיון מהתנאים שאושרו לו. המשרד לא דרש והתחנה לא שילמה אגרות תדרים בגין שימוש לכאורה בהספקים גבוהים מששולם בגינם. כפי שהוצג הפער עמד על סכום מצטבר מינימאלי של כ – 360 אלף שקלים במחירי 2009 לפני ריבית והצמדה.

בהתנהלות זו נהנה בעל הזיכיון מהטבות כלכליות משמעותיות בכך שאזור הזיכיון המעשי שלו גדול משמעותית משהוקצה לו ובכך נהנה מיתרון בהכנסות מפרסום, כשבמקביל תשלומיו לקופת המדינה פחותים מהנדרש. מן הראוי שהמשרד יאכוף את החוק באמצעים העומדים לרשותו, בין היתר על ידי שלילת רישיון תחנת השידור בתדר 89.1 (שאינו נדרש מאז המעבר לראש העין) ובחינת האפשרות לתביעת תשלום הפרשי אגרות בגין השימוש הבלתי חוקי בתדרים.

(ההדגשה במקור – ר.ד.)

המלצות

לשלול מכוח תקנה 5 לתקנות הטלגרף האלחוטי את רישיון תחנת השידור להשתמש בתדר 89.1 ולבחון תביעת תשלום אגרת התדרים בגין ההספקים ששודרו בפועל על פי נתוני הרשות השנייה בארבע השנים האחרונות הן בגין תדר זה והן בגין תדר 91.0.

להורות לתחנה להעביר את משדריה המשדרים בתדר 93.3 מיידית לראש העין בהתאם לאישור שהעניק שר התקשורת בדצמבר 2006 או לחלופין לשלול את רישיון השימוש גם בתדר זה.

להורות לסמנכ"ל ספקטרום לקיים תחקיר פנימי מעמיק על התנהלות האגף ב – 5 השנים האחרונות בנושא ולהעביר את לקחיו, מסקנותיו ואת הפעולות שנקט למניעת הישנותם לידי השר והמנכ"ל.

עד כאן מבקר הפנים זולר (הביא הרבה כבוד לתפקיד מבקר הפנים, שלא פעם משמש כחותמת גומי במשרדים ממשלתיים). מכאן אני.

הדו"ח נשלח למנכ"ל משרד התקשורת עדן בר טל. איך הוא לא הועבר למשטרה? כתב המבקר "התנהגות עבריינית", כתבה נציגת הלשכה המשפטית "עבירה", כתב המבקר "דיווח שקרי", נכתב בדו"ח אחר שדווח על שריפה "שלא נמצאו לה סימוכין", הדו"ח כולו רצוף באמירות לא ממש מרומזות לשיתוף פעולה של אנשי משרד התקשורת עם בן בסט, איך שר התקשורת, משה כחלון, לא העביר דו"ח כזה למשטרה? יכול להיות שמנכ"ל המשרד לא העביר חומר נפץ כזה לשר?

לא, אני לא תמים. אני מבין שלבן בסט יש הרבה כוח בליכוד. כחלון אמר לי אתמול שאינו זוכר את הדו"ח, הוא לא התערב בנושא, זה לא נושא בכלל לשר, כדבריו, זה משהו שמטופל בדרגי המשרד וכך צריך להיות. עם כל הכבוד, אני חולק עליו. דו"ח ברמה הזאת צריך מאוד לעניין את השר. השר צריך להתעסק בו ולדאוג שיטופל. בשנתיים וחצי כמעט שעברו מאז, תחנת הרדיו ברוסית (שגורפת הון מפרסומות, בהיותה אולי הפופולארית ביותר בציבור הדובר רוסית, שלא לדבר על העובדה שהפוליטיקאים משחרים לפתחה בגלל הכוח הרב שצברה מול הקהל הזה) ממשיכה לשדר ולפרוח. אתמול קלטתי אותה בקלות באלוני יצחק. משרד התקשורת לא ממש עשה משהו בתקופת כחלון – בר טל עם השערורייה הזאת. למה? אני עוד לא קיבלתי הסבר, אבל אשמח לשמוע.

תגובות:

תגובת משרד התקשורת:

בעקבות דו״ח ביקורת מבקר הפנים קיים משרד התקשורת הליך בירור מעמיק מול התחנה, שכלל הליכי שימוע מפורטים, ובכלל זה: סיורים בשטח, פעולות פיקוח, ומדידת עוצמת שידורים. בעקבות הליך זה הבהיר המשרד לתחנה כי עליה לחדול מהתנהלותה. כבר בפברואר 2013 הורה המשרד לתחנה לפעול בהתאם לכללי הרישיון האלחוטי שהוענק לה, ולהעתיק את משדר השידורים שלה מראש העין לאשדוד, וזאת לא יאוחר מיום 22.8.13. כמו כן הורה המשרד לתחנה שלא לחרוג מעוצמות השידור שהותרו לה. יחידת הפיקוח האלחוטי במשרד התקשורת תוודא כי התחנה תעמוד בהנחיות אלו

תגובת דוד בן בסט, באמצעות עורך דינו:

בשנת 2008 התקיים מכרז לרדיו אזורי באזור שפלת יהודה, כאשר המכרז כלל שני תדרים ואפשרות לשידורים מפוצלים ורדיו לב המדינה זכה במכרז כדין. גם לאחר המכרז מועצת הרשות השנייה אישרה את שידוריו המפוצלים והיא שבה ומאשררת מדי שנה את עצם הפיצול בעת אישורה השנתי ללוחות השידורים המפוצלים של רדיו לב המדינה וכך עשתה גם בתחילת 2013, לאחר קבלת כל חוות הדעת והאישורים הנדרשים על ידי הגורמים המוסמכים ברשות השנייה. בהתאם לכך, רדיו לב המדינה משדר שידורים בשפה הרוסית לטובת האוכלוסייה דוברת הרוסית, המהווה חלק נכבד מאזור הזיכיון שלו. רדיו לב המדינה מעריך את מקצועיותם של אנשי הרשות השניה, ומשוכנע כי פעלו כדין ובסמכות לאורך כל השנים, גם כיום. טענות המתחרים בנדון נבדקו ונדחו. דו"ח מבקר הפנים של משרד התקשורת, שיצא לפני שנתיים וחצי, נבדק ולאחריו ערך משרד התקשורת מספר ביקורות, שאישרו שקיימות הפרעות קשות באזור הזיכיון המחייבות טיפול, בין היתר על ידי הגברת ההספקים של המשדרים. רדיו לב המדינה פועל באופן שוטף ובמתואם מול משרד התקשורת כדי להתגבר על ההפרעות החוזרות ונשנות ולהגיע לכיסוי מיטבי של אזור הזיכיון.

דו"ח הביקורת הלא ייאמן על דוד בן בסט ואיך כחלון לא העביר אותו למשטרה?

8 באוגוסט 2013
 

דוד בן בסט הוא דמות חשובה בממשק העדין שבין תקשורת לפוליטיקה. יש לו תחנות רדיו אזוריות, כולל תחנה ברוסית, שנהנית מהשפעה רבה והוא מחובר מאוד בליכוד ובמפלגות אחרות. שרים בליכוד ציטטו אותו באוזניי כאומר שיש לו אלפי מתפקדים.

במרץ 2011 נכתב דו"ח על ידי מבקר הפנים של משרד התקשורת, אלון זולר.

זהו דו"ח יוצא דופן והוא מעולם לא פורסם ולא ממש יושם. כותרתו ""הפיקוח האלחוטי – דו"ח ביקורת מעקב מורחב". לכאורה, הנושא יבש. תדרים, מעקב. למעשה, עולם ומלואו.

זולר כותב כי סמנכ"ל בכיר ספקטרום במשרד, משה גלילי ומנהל יחידת הפיקוח האלחוטי, חנן גולן, סיימו את תפקידם בשלהי 2007 ותחילת 2008 "כשברקע לכך עמדו גם ליקויים עליהם הצביעו דו"חות הביקורת". מעניין.

מסתבר שהתחום רווי בבלגאן ואינטרסים. דו"חות חוזרים ונשנים נכתבו על הליקויים, אבל לא ממש הועילו. בראש הסולם, כנראה, עומדת תחנת "רדיו לב המדינה" ובעליה, דוד בן בסט. בגלל חשיבות העניין והתחושה כי התקשורת לא ממש מתלהבת לפרסם את הנושא, אני אעלה כאן קטעים שלמים וארוכים מהדו"ח. לקרוא ולא להאמין.

בסעיף 8 לדו"ח הכללי כתב המבקר כך: "במהלך הביקורת נמצא שאחד מבעלי זיכיון לשידורי רדיו אזורי (רדיו "לב המדינה") חרג לכאורה במשך ארבע השנים האחרונות באופן בוטה ומתמשך מתנאי רישיונו ומהנחיות חוזרות וברורות של המשרד. כנגד התנהלות חריגה זו ניכרת אוזלת יד מתמשכת, חוסר מקצועיות ואף רשלנות של המשרד שמשמעותן הסכמה לכאורה למעבר על החוק וכן תשלומי חסר בגין אגרות הקצאת תדרים בהיקף שווה ערך של מאות אלפי שקלים, תוך מתן יתרון כלכלי משמעותי בשוק הפרסום מול מתחריו". מילים בוטות. מה עומד מאחוריהן? המבקר החליט להקדיש פירוט נרחב לכך. לא קראתי הרבה מסמכים חריפים כל כך של מבקר פנים. הנה הדו"ח המפורט:

רקע

תחנת "לב המדינה" הינה בעלת זיכיון לשידורים באזור שפלת יהודה ותחנת רדיו "רדיוס" הינה בעלת זיכיון לשידורים באזור השרון. התחנות מנוהלות שתיהן על ידי מר דוד בן בסט. בדו"ח הביקורת שפרסם מר סיוון (כמה שנים קודם – ר.ד.) הוצגו בין היתר, ממצאים שנמצאו במהלך הביקורת באשר לחריגות תחנת "לב המדינה" מתנאי רישיון השידורים על רקע קשרים לא תקינים לכאורה בין מנהלה לבין מנהל יחידת הפיקוח דאז (ההדגשה שלי – ר.ד.).

במסגרת הביקורת הנוכחית, נבדקו פעולות הפיקוח אשר קיים המשרד משנת 2007 ועד מועד הביקורת על תחנות אלו.

ממצאים

בפברואר 1998 הקצה המשרד לתחנת השידור רדיו "לב המדינה" תדר נוסף לתדר המקורי שקיבלה. בהקצאה זו קיבלה את התדר 89.1 לשידור באשדוד בהספק נמוך יחסית – 100 ואט.

בספטמבר 2004 אושר לתחנה לשדר בנוסף בתדר 93.3 מראשון לציון בהספק של 1 קילווואט.

ב – 13.11.2006 אישר שר התקשורת דאז (אריאל אטיאס) במסגרת סמכותו את העברת משדר תחנת "לב המדינה" מראשון לציון לראש העין, אתר שהוא מחוץ לאזור הזיכיון. במסגרת זו כתב השר, בין היתר, למנכ"ל התחנה, מר דוד בן בסט: "אין בהעברת אתר השידור של תחנת רדיו "לב המדינה" מראשון לציון לראש העין כדי לפגוע בקליטת שידוריהם של בעלי זיכיון אשר באזור"

מהאמור עולה שהשר אישר במפורש העברת המשדרים שפעלו בראשון לציון בתדרים 91, 93.3 לראש העין. לא ניתן אישור להעברת המשדר שפעל באשדוד בתדר 89.1 ובהספק נמוך של 0.1 ואשר מלכתחילה נועד לאפשר קליטה תקינה באזור מצומצם – אזור אשדוד בלבד (ההדגשה במקור. הזהרתי אתכם שזה חומר יבש, אבל שווה את המאמץ. תדר 89.1 הזה שעליו מדובר, שניתן בשביל שיפור קליטה של "לב המדינה" רק באזור אשדוד, הפך לתחנת רדיו עצמאית ברוסית ששידוריה נקלטים בשטחים נרחבים. איך? כבר – ר.ד.)

במהלך מרץ 2007 נודע למנהל התחנה מר בן בסט כי בכוונת יחידת הפיקוח האלחוטי במשרד התקשורת לקיים בדיקה באתר השידור בראש העין במסגרת הביקורת שקיים ביחידה באותם ימים מר סיוון (עשו טובה ותקראו את המשפט הזה שוב. לבן בסט נודע מראש על ביקורת שעומדת לבוא אליו. מעניין – ר.ד.)

בתאריך 21.3.2007 שלח מר בן בסט מכתב למשנה למנכ"ל וסמנכ"ל ספקטרום דאז, מר גלילי ובו עדכן כי "בלילה של יום ג' (20.3.07) פרצה שריפה בבניין ובחלק מקומותיו התחתונות באשדוד, שם ממוקמים משדרי רדיו לב המדינה בתדר 89.1 ונגרם נזק כבד. המשטרה ומכבי האש חוקרים את הדליקה. לפיכך, ביום ד' בבוקר הועברו השידורים של 89.1 לפארק סיבל בראש העין".

כפי שהציג מר סיוון בדו"ח שפרסם לא נמצאו סימוכין לקיומה של שריפה כאמור (ההדגשה שלי. רק תקראו את זה שוב. המשדר הקטן שהיה אמור לשפר קליטה באשדוד, נשרף ממש לפני הביקורת, שבן בסט ידע עליה וחייבים היו להעביר אותו לראש העין, אבל הביקורת אומרת ש"לא מצאה סימוכין לשריפה" – ר.ד.).

מבדיקה שבוצעה במהלך הביקורת הנוכחית נמצא כי בתאריך 15.3.2007 ולפני כן ב – 28.11.06 ביצע המשרד לאיכות הסביבה מדידות קרינה בדירה המרוחקת כ – 700 מטר מאתר השידור הממוקם ברחוב המלאכה 22 בראש העין. עפ"י דו"ח הבדיקות, במועדים הללו (28.11.06) פעל במקום אתר השידור בתדר 89.1 (שכאמור, משמש בכלל כתחנת רדיו עצמאית, רדיו פרוויה ברוסית – ר.ד.).

מהאמור עולה שמנכ"ל תחנת "לב המדינה" העביר דיווח שקר לפיו השידור מראש העין החל רק ב – 20.3.07 בעוד שבדיקת המשרד להגנת הסביבה מוכיחה שהשידור בתדר 89.1 התקיים כבר ב – 28.11.06, ארבעה חודשים לפני כן (ההדגשה במקור. מזל שיש משרד לאיכות סביבה שמבצע בדיקות כאלה. משרד התקשורת משום מה לא ביצע אותן. מעניין. עוד יותר מעניין, מבקר פנים שמאשים את בן בסט בדיווח שקר? וואו – ר.ד.).

בתגובה למכתבו של מר בן בסט, שלח בתאריך 25.3.07 מר גלילי (הממונה על התדרים במשרד התקשורת, שהוזכר קודם כמי שעזב/הועזב את תפקידו – ר.ד.) מכתב ובו חזר והבהיר שהרישיון לשידור בתדר 89.1 ניתן מלכתחילה לצורך השלמת כיסוי ושיפור קליטה באשדוד וכי האישור ניתן למשדר בהספק נמוך. עוד כתב כי מקובל עליו כי המשדרים שהועברו לראש העין יאוחסנו שם אולם הדגיש כי לא ניתן (הדגשה במקור) אישור לשדר בתדר זה מראש העין. עוד כתב כי אם בידיו אישור הרשות השנייה המאפשר פיצול שידורים לאזור אחר שאינו באזור הזיכיון, יש להציגו לצורך בחינה של המשרד.

בתאריך 6.6.07 שלח מר בן בסט מכתב למר גלילי ובו טען כי קיבל לראשונה את מכתבו מיום 25.3.07 מכיוון שהמכתב נשלח במקור לפקס שגוי (ההדגשה שלי, אבל תקראו את שוב בבקשה – ר.ד.). עוד טען כי האישור שניתן על ידי שר התקשורת והרשות השנייה הוא להעברת תחנת השידור על כל תדריה וכי לא יעלה על הדעת שבכל עת שיש בעיה באשדוד ייפסקו השידורים.

בתגובה ענה גלילי ב – 13.6.07 כי אישור השר שניתן על בסיס שורת נימוקים היה עבור המשדרים שהיו בתחנת השידור בראשון לציון בלבד. עוד כתב כי בשיחה שהתקיימה ביניהם ב – 4.6.07 עדכן בן בסט כי המשדר הוחזר לאשדוד ולפיכך בעניין של מר גלילי ה"נושא סגור".

כחצי שנה לאחר מכן, ב – 13.12.07 כתב מר גלילי למר בן בסט כי למרות ההבטחות וההבהרות נמצא בבדיקה שיגרתית ב – 5.11.07 כי התחנה משדרת בתדר 89.1 מראש העין. כמו כן כתב (ההדגשות במקור)

"3. משרד התקשורת רואה בחומרה רבה את הפרת תנאי הרשיון וזאת לאחר שהודעת לו כי המשדר הוחזר לאשדוד.

4. לאור האמור, הנני מורה על הפסקה מיידית של השידורים בתדר 89.1 מראש העין ולדווח לח"מ על כך בכתב עד ליום 20.12.07.

5. מובהר כי אין באמור לעיל משום ויתור המשרד על נקיטת אמצעים כנגד חברתכם בגים ההפעלה הבלתי חוקית שנעשתה בעבר והמשרד שוקל זאת בעת הקרובה. אם יש לכם טענות/הנמקות לעניין זה, הינכם מוזמנים להשמיען בפנינו בכתב לא יאוחר מיום 25.12.07"

לא נמצא שנעשתה פעולה כלשהי בעקבות האמור (ההדגשה במקור. אני ממש מתאפק לא להוסיף על הנאמר, אבל לא יכול. הממונה במשרד התקשורת מורה על הפסקת שידורים, שוקל תביעה ואז לא עושה כלום. מעניין – ר.ד.).

כעשרה חודשים לאחר מכן, ב – 6.11.08 בסגרת ביקורת פתע של יחידת הפיקוח האלחוטי שקיימו מר חג'בי ופקח נוסף בתחנות הרדיו "רדיוס" ו"לב המדינה", נמצא כי תחנת "לב המדינה" משדרת בתדר 89.1 מראש העין למרות שהמשדר אינו אמור להיות שם (כפי שכתב מר חג'בי בדו"ח). לאחר דין ודברים, שעל פי עדות הפקחים כללו צעקות וביטויים פוגעים כלפיהם ע"י מר בן בסט, סולקו הפקחים ללא שביצעו את משימתם (ההדגשה שלי. אין איזו סנקציה על מישהו שמסלק פקחים, שבאו לעשות את עבודתם? ר.ד.)

נמצא שבשבוע לאחר מכן הוכנה טיוטת מכתב בחתימת סמנכ"ל בכיר ספקטרום ובה בין היתר הנחיה על הפסקה מיידית של השידור בתדר 89.1 מראש העין ואיום כללי בצעדים אם לא תבוצע. לא נמצא שמסמך זה נשלח (ההדגשה במקור. הם הכינו מסמך ואיכשהו לא שלחו. מעניין. ר.ד.).

בפועל שלח סמנכ"ל ספקטרום ב – 12.11.08 מכתב המתאר את עיקרי האירועים שהתרחשו בביקורת שנמנעה שבוע לפני כן, כפי שמסרו לו עובדי הפיקוח. מהמכתב עולה שסוכם על ביצוע ביקורת חוזרת (וואלה? איזה יופי – ר.ד.).

בתאריכים 18.11.08, 26.11.08 קיימו פקחי היחידה ביקורות חוזרות בתחנות הרדיו. בסיכום הדו"ח שהעביר מר חג'בי ביום 27.11.08 לסמנכ"ל ספקטרום, דווח על שורת חריגות (ההדגשה במקור – ר.ד.) מתנאי הרישיון של תחנת הרדיו "לב המדינה" שעיקרם:

  1. משדר בתדר 91 – חריגת הספק.
  2. שידור בתדר 93.3 – חריגת מיקום.
  3. שידור בתדר 89.1 – חריגות הן במיקום והן בהספק.

עוד כלל הדו"ח בחינת תוקף תלונות אמפיריות שהגישה רשות השידור כנגד התחנות.

כשלושה חודשים מאוחר יותר, בבדיקה שביצע פקח היחידה ב – 9.2.09 באשדוד נמצא שמקור שידורי רדיו "לב המדינה" בתדר 89.1 אינו מאשדוד, אלא כפי שכתב בדיווחו מכיוון צפון מזרח לעיר אשדוד. שבוע לאחר מכן בבדיקה אחרת שביצע פקח אחר בתאריך 16.2.09 הוא מצא שתחנת הרדיו לב המדינה משדרת בתדר 93.3 מרחוב רוגוזין באשדוד.

במהלך הביקורת (ספטמבר עד דצמבר 2010) בשורת בדיקות עצמיות באמצעות מכשיר רדיו סטנדרטי ברכב נבדקה על ידי עורך הביקורת איכות הקליטה של תחנת רדיו "לב המדינה" בתדר 89.1 (שהיא בעצם התחנה ברוסית, שנקראת אחרת בכלל – ר.ד.). נמצא שהתחנה נקלטת באיכות טובה מאוד לרבות כיתוב RDS באזורים: ראש העין, פתח תקווה, תל אביב, כביש 40 בסמוך לקרית גת, כביש מספר 1 בקטע שבין שער הגיא לשורש ואף בכביש מספר 4 בכניסה לטירת הכרמל (!)

מדובר בטווחים של כ – 60 ק"מ ממקום המשדר, בין אם הוא בראש העין ובין אם הוא באשדוד. חריגה במיוחד הקליטה בכניסה לטירת הכרמל – למעלה מ – 70 ק"מ ומצפון לאתר השידור שבראש העין. נתונים אלו מצביעים על קיומו של שידור בהספקים גבוהים משמעותית מ – 0.1 ק"ו ואף 0.5 ק"ו ושאינו מגובה באנטנה כיוונית. ממצאים אלה מתווספים לעובדה שהתחנה אינה משדרת בתדר 89.1 מהמקום שאושר לה.

(ההדגשות במקור – ר.ד.)

להפרשים בהספקי השידור שבין נתוני משרד התקשורת, לפיו משולמת אגרת הקצאת התדרים, לבין הנתונים שנמסרו מהרשות השנייה והמשתמעים מהבדיקות העצמיות שהוצגו לעיל, משמעות בהיקף תשלומי אגרה (ההדגשה במקור – ר.ד.)

משמעות הממצאים הינה שבאמצעות חריגה מתנאי הרישיון בהקשר למיקום המשדרים בתדרים 93.3 ו 91.0 מצליחה התחנה להשיג כיסוי רחב משמעותית בטווח של עשרות ק"מ עד כדי כיסוי השטח שבין חיפה לבאר שבע. תדר 89.1, המשמש לשידורים מפוצלים בחלק מהיום ברוסית, שמלכתחילה ניתן לאזור אשדוד בלבד אך משדר מראש העין לכאורה בהספק גבוה משמעותית מהרישיון, מאפשר כיסוי ברדיו של למעלה מ – 50 ק"מ מאתר השידור. בכך גם הוא מכסה את כל מישור החוף והשפלה. טווח כיסוי זה לא יכול להיות מוסבר בהספק של 100 ואט וספק רב אם גם ב – 400 ואט, כפי שעולה מדיווחי הרשות השנייה או אף 500. בהיבט האגרות משמעות החריגות היא תשלום חסר של לפחות 90 אלף שקלים לשנה, בגין אגרות תדרים ועל פי החריגות העולות מהבדיקות העצמיות והביקורת שערכה היחידה, הרבה יותר מכך (ההדגשה במקור – ר.ד.)

בהתייחסותה לטיוטת דו"ח הביקורת כתבה נציגת הלשכה המשפטית: "ככלל, חריגה בהספקים מאלו שהותרו לבעל רישיון על פי תנאי רישיוני הינה חריגה מתנאי רישיון שמשמעותו עבירה על פי פקודת הטלגרף (ההדגשה במקור. הטענה שנעשתה עבירה גם – ר.ד.)

עד מועד הביקורת (מרץ 2011 – ר.ד.) לא נמצא שנעשה דבר בהקשר לאכיפת תנאי רישיון תחנת הרדיו או לגביית האגרות כחוק (ההדגשה במקור – ר.ד.)

מהממצאים עולה תמונה של חריגות בוטות ומתמשכות של בעל רישיון מתנאי רישיונו ומהנחיות חוזרות וברורות של המשרד. ניתן לאפיין התנהגות זו כעבריינית ועשיית דין לעצמו. כנגדה ניכרת אוזלת יד מתמשכת, חוסר מקצועיות ואף רשלנות של המשרד. הממצאים מצביעים לכאורה שבמשך לפחות ארבע שנים חרג בעל הרישיון מהתנאים שאושרו לו. המשרד לא דרש והתחנה לא שילמה אגרות תדרים בגין שימוש לכאורה בהספקים גבוהים מששולם בגינם. כפי שהוצג הפער עמד על סכום מצטבר מינימאלי של כ – 360 אלף שקלים במחירי 2009 לפני ריבית והצמדה.

בהתנהלות זו נהנה בעל הזיכיון מהטבות כלכליות משמעותיות בכך שאזור הזיכיון המעשי שלו גדול משמעותית משהוקצה לו ובכך נהנה מיתרון בהכנסות מפרסום, כשבמקביל תשלומיו לקופת המדינה פחותים מהנדרש. מן הראוי שהמשרד יאכוף את החוק באמצעים העומדים לרשותו, בין היתר על ידי שלילת רישיון תחנת השידור בתדר 89.1 (שאינו נדרש מאז המעבר לראש העין) ובחינת האפשרות לתביעת תשלום הפרשי אגרות בגין השימוש הבלתי חוקי בתדרים.

(ההדגשה במקור – ר.ד.)

המלצות

לשלול מכוח תקנה 5 לתקנות הטלגרף האלחוטי את רישיון תחנת השידור להשתמש בתדר 89.1 ולבחון תביעת תשלום אגרת התדרים בגין ההספקים ששודרו בפועל על פי נתוני הרשות השנייה בארבע השנים האחרונות הן בגין תדר זה והן בגין תדר 91.0.

להורות לתחנה להעביר את משדריה המשדרים בתדר 93.3 מיידית לראש העין בהתאם לאישור שהעניק שר התקשורת בדצמבר 2006 או לחלופין לשלול את רישיון השימוש גם בתדר זה.

להורות לסמנכ"ל ספקטרום לקיים תחקיר פנימי מעמיק על התנהלות האגף ב – 5 השנים האחרונות בנושא ולהעביר את לקחיו, מסקנותיו ואת הפעולות שנקט למניעת הישנותם לידי השר והמנכ"ל.

עד כאן מבקר הפנים זולר (הביא הרבה כבוד לתפקיד מבקר הפנים, שלא פעם משמש כחותמת גומי במשרדים ממשלתיים). מכאן אני.

הדו"ח נשלח למנכ"ל משרד התקשורת עדן בר טל. איך הוא לא הועבר למשטרה? כתב המבקר "התנהגות עבריינית", כתבה נציגת הלשכה המשפטית "עבירה", כתב המבקר "דיווח שקרי", נכתב בדו"ח אחר שדווח על שריפה "שלא נמצאו לה סימוכין", הדו"ח כולו רצוף באמירות לא ממש מרומזות לשיתוף פעולה של אנשי משרד התקשורת עם בן בסט, איך שר התקשורת, משה כחלון, לא העביר דו"ח כזה למשטרה? יכול להיות שמנכ"ל המשרד לא העביר חומר נפץ כזה לשר?

לא, אני לא תמים. אני מבין שלבן בסט יש הרבה כוח בליכוד. כחלון אמר לי אתמול שאינו זוכר את הדו"ח, הוא לא התערב בנושא, זה לא נושא בכלל לשר, כדבריו, זה משהו שמטופל בדרגי המשרד וכך צריך להיות. עם כל הכבוד, אני חולק עליו. דו"ח ברמה הזאת צריך מאוד לעניין את השר. השר צריך להתעסק בו ולדאוג שיטופל. בשנתיים וחצי כמעט שעברו מאז, תחנת הרדיו ברוסית (שגורפת הון מפרסומות, בהיותה אולי הפופולארית ביותר בציבור הדובר רוסית, שלא לדבר על העובדה שהפוליטיקאים משחרים לפתחה בגלל הכוח הרב שצברה מול הקהל הזה) ממשיכה לשדר ולפרוח. אתמול קלטתי אותה בקלות באלוני יצחק. משרד התקשורת לא ממש עשה משהו בתקופת כחלון – בר טל עם השערורייה הזאת. למה? אני עוד לא קיבלתי הסבר, אבל אשמח לשמוע.

תגובות:

תגובת משרד התקשורת:

בעקבות דו״ח ביקורת מבקר הפנים קיים משרד התקשורת הליך בירור מעמיק מול התחנה, שכלל הליכי שימוע מפורטים, ובכלל זה: סיורים בשטח, פעולות פיקוח, ומדידת עוצמת שידורים. בעקבות הליך זה הבהיר המשרד לתחנה כי עליה לחדול מהתנהלותה. כבר בפברואר 2013 הורה המשרד לתחנה לפעול בהתאם לכללי הרישיון האלחוטי שהוענק לה, ולהעתיק את משדר השידורים שלה מראש העין לאשדוד, וזאת לא יאוחר מיום 22.8.13. כמו כן הורה המשרד לתחנה שלא לחרוג מעוצמות השידור שהותרו לה. יחידת הפיקוח האלחוטי במשרד התקשורת תוודא כי התחנה תעמוד בהנחיות אלו

תגובת דוד בן בסט, באמצעות עורך דינו:

בשנת 2008 התקיים מכרז לרדיו אזורי באזור שפלת יהודה, כאשר המכרז כלל שני תדרים ואפשרות לשידורים מפוצלים ורדיו לב המדינה זכה במכרז כדין. גם לאחר המכרז מועצת הרשות השנייה אישרה את שידוריו המפוצלים והיא שבה ומאשררת מדי שנה את עצם הפיצול בעת אישורה השנתי ללוחות השידורים המפוצלים של רדיו לב המדינה וכך עשתה גם בתחילת 2013, לאחר קבלת כל חוות הדעת והאישורים הנדרשים על ידי הגורמים המוסמכים ברשות השנייה. בהתאם לכך, רדיו לב המדינה משדר שידורים בשפה הרוסית לטובת האוכלוסייה דוברת הרוסית, המהווה חלק נכבד מאזור הזיכיון שלו. רדיו לב המדינה מעריך את מקצועיותם של אנשי הרשות השניה, ומשוכנע כי פעלו כדין ובסמכות לאורך כל השנים, גם כיום. טענות המתחרים בנדון נבדקו ונדחו. דו"ח מבקר הפנים של משרד התקשורת, שיצא לפני שנתיים וחצי, נבדק ולאחריו ערך משרד התקשורת מספר ביקורות, שאישרו שקיימות הפרעות קשות באזור הזיכיון המחייבות טיפול, בין היתר על ידי הגברת ההספקים של המשדרים. רדיו לב המדינה פועל באופן שוטף ובמתואם מול משרד התקשורת כדי להתגבר על ההפרעות החוזרות ונשנות ולהגיע לכיסוי מיטבי של אזור הזיכיון.

תיק ורמוס – מקבלי ההחלטות הבכירים לא ידעו על מה מדובר

5 באוגוסט 2013
 

לפני כמעט חמש שנים הנחיתי (בתשלום) פאנל באירוע של בית ההשקעות ״פסגות״. הנאום המשמעותי בא ממנכ״ל בית ההשקעות, רועי ורמוס. חשבתי שאני לא שומע טוב. ורמוס, שחקן מרכזי בשוק ההון, דיבר באופן סופר אגרסיבי נגד תספורות והסדרי חוב, כאילו ההשתתפות הנעימה בקוקטייל הבא של דנקנר/תשובה/זיסר לא מעניינת אותו. "נגמר עידן המטוסים הפרטיים", אמר המנכ"ל הדי אנונימי, כשהוא מכוון ישר לבטן הרכה של הטייקונים הסופר מפורסמים. הימים הם ימי המשבר הפיננסי העולמי הגדול. לב לבייב כבר נכנס לתוך הצינור ורצה תפורת. ורמוס ו"פסגות" היו נושה מאוד מרכזי. ורמוס נתן מאבק די הירואי, מול גופים מוסדיים די אנמיים, כדי שלבייב יכניס את היד עמוק לכיס. זה עבד, או בוא נגיד יותר בעדינות – לבייב הביא יותר עמוק מהבית.

שנה ורבע לאחר מכן, ורמוס, ילד הפלא של שוק ההון הישראלי, עף. הועף. פתאום הוא הפך לחשוד בחקירה של הרשות לניירות ערך. לא אייגע אתכם בפרטים, הנה רק הכותרת שהתפרסמה ב"מעריב": בידי חוקרי רשות ני"ע, ראיות ישירות שקושרות את מנכ"ל פסגות רועי ורמוס והיו"ר אריק שטיינברג להרצת האג"ח בחשבון הנוסטרו. הסתבכות הבכירים הורסת את המוניטין של בית ההשקעות הגדול בישראל

"הראיות הישירות שקושרות"הן תמלילי האזנות הסתר בין ורמוס לאנשים שניהלו את חשבון הנוסטרו של "פסגות". התמלילים פורסמו לאחרונה ב״כלכליסט״. אני לא מתיימר להיות מומחה לדיני ניירות ערך. באוזניי, ההתנהלות של ורמוס נשמעה לי די פסיבית, מין הימהום פלוס כזה. לא לגמרי הבנתי בכלל אם הסוחרים עצמם, אלו שדיווחו לורמוס, עשו משהו אסור. עושה רושם שגם הפרקליטות לא בטוחה.

למה אני מייגע אתכם בכול זה?

כי מריחת הזמן בתיק הזה הייתה פשוט התעללות. גועל. ביזיון. אין מילים. לאף גוף שלטוני אחר זה לא היה עובר. תיק פשוט, מאזינים לשיחות וצריך להחליט אם הייתה או לא הייתה עבירה. זהו. לגופי אכיפת החוק שלנו זה לקח למעלה משלוש שנים, רובן הגדול עברו על התיק בשכיבה מנומנמת על המדף בפרקליטות. איך אני יודע את זה? אני לא. הפרקליטות לא מפרסמת הרי שום דבר. תסמכו עליהם שהכול היה בסדר.

אני מוכן לשים את כול היוקרה המקצועית שלי שהתיק הזה פשוט שכב ולא נעשה בו דבר ברוב המכריע של הזמן.

הודח בן אדם מאחד התפקידים הכי בכירים בשוק ההון. במקרה (יש שיגידו לא במקרה ויצביעו על הקשרים בין חלק מאלו שעמדו אז בראש הרשות החוקרת לנמעני ההתקפה של ורמוס, אבל אני מוכן להניח שזו האשמת שווא) היה מדובר בשחקן מרכזי וחשוב בשוק ההון, שהוביל קו ציבורי מאוד חשוב. האיש נהרס, המסר נפגע, אבל התיק הפשוט הזה שוכב ושוכב ולאף אחד לא אכפת. אם תשאלו אותי, ההתנהגות הזאת היא הרבה יותר חמורה מכל העבירות עליהן שמעתי עד עכשיו בפרשת הרפז. זו התעללות, זה עינוי דין, זה חוסר הגינות וזה יכול לקרות רק במקום שמרגיש שלא יעשו לו כלום. אגב, יצא לי בתקופה הזאת לשבת עם לפחות שניים ממקבלי ההחלטות המרכזיים בסיפור הזה. שניהם לא ידעו להגיד דבר על התיק הזה. אחד מהם כלל לא הכיר את סיפור המעשה. השני הכיר רק בכותרות. איך זה יכול להיות שתיק כל כך משמעותי טופל ככה? הנה תיק ראשון לגוף החדש, שאמור לקום ולבדוק את הפרקליטות עצמה. רק דבר אחד שיבקשו מהפרקליטות – מה נעשה בשנתיים וחצי מהחקירה ועד ההסדר האנמי שהושג עם ורמוס (חצי מיליון שקל כופר כספי, אין הרשעה, אין הודאה באשמה והפרקליטות, באופן מוזר, דרשה וקיבלה התחייבות מורמוס שלא יתבע אותם)? אם באמת לא נעשה כלום, שמישהו יסביר לנו למה.

המבקר חילק לכולם פרסי הצטיינות ולמי לא נשאר? להרפז

4 באוגוסט 2013
 

לא מזמן חילק מבקר המדינה פרס הצטיינות. הפרס נוצר כדי לתגמל עובד או צוות של המשרד, שהצטיינו במטלת הביקורת שלהם. זה נותן למצטיינים קצת כסף ובעיקר קיצור פז״מ לדרגה הבאה בשירות המדינה. לא מעט. המבקר שפירא החליט לתת את הפרס ללא פחות מ 32 עובדים בשורה של מטלות ביקורת שונות, מהשריפה בכרמל ועד מצב העיר לוד, מדו"ח על זכויות הקניין הרוחני באוניברסיטאות ועד למטלה סודית, ששמה לא נודע (משרד המבקר פועל כיחידה אוטונמית, שאינה כפופה לנציבות שירות המדינה. זה מה שמאפשר תגמול סיטונאי כזה).

יש מטלה מאוד מתוקשרת, אולי אין מפורסמת ממנה בשנה החולפת, שלא קיבלה פרס. דו"ח הרפז. ראש צוות הבדיקה, אלוף במילואים, יעקב (מנדי) אור, דווקא המליץ לתת לאנשיו פרס (פרסי הצטיינות לא ניתנים למנהלים). לא אחד ולא שניים במשרד המבקר הרימו גבה למשמע ההחלטה, אבל מסתבר ששפירא ואנשיו לא חושבים שמדובר בדו"ח מצוין כל כך. או שהנושא לא משהו…

הסיפור הזה עשוי להיות ביטוי קטן למה שהמבקר הנוכחי חושב באמת על פרשת הרפז. יוסף שפירא, מן הסתם, סבור שהפרשה הזאת הייתה צריכה למות מזמן. לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת שאם הדברים היו תלויים בשומר הסף השני שלנו, היועץ המשפטי לממשלה, אז לא הייתה פה עכשיו חקירה חדשה ולא נעליים. שלוש שנים שהוא עשה הכול כדי להימנע מחקירה. ההחלטה האחרונה שלו לפתוח בחקירה פלילית היא, במובן הזה, הודאה מביכה בעומק הטעויות שהוא עשה בפרשה הזאת בהתחלה (טוב, נו, לא רק בזאת). אני נמנה על אלו שחושבים שהפרשה הזאת מיצתה את עצמה מזמן ויש פה ניסיון כמעט נואש להדביק למעשים לא ראויים (מלחמת לשכות מכוערת) חותמת פלילית, אבל דעתי באמת לא משנה. מה שמשנה זה שבמקום לגמור את הפרשה הזאת מהר ואמין, יסחטו מכולנו את המיץ ובסוף, אף אחד לא יאמין שנעשה פה צדק.

כשפרצה פרשת הרפז, כולם אמרו שהכי חשוב זה לנקות מהר את הפגר, לברר ביעילות ובחדות כדי שאפשר יהיה להמשיך הלאה. מה קרה בסוף? אחרי שלוש שנים מתחילה חקירה שהייתה אמורה להתחיל ביום הראשון. למעשה, התחילה, אבל מישהו החליט לקטוע אותה באופן מלאכותי באמצע. למישהו הזה קוראים היועץ המשפטי לממשלה ואני באמת מאמין שהוא פשוט עדיין לא הפנים את תפקידו.

יהודה ויינשטיין באמת האמין שהוא יכול לטאטא את הפרשה מתחת לשטיח, להוציא איזו הודעה שכול הבכירים בסדר, שרק הרפז אשם וללכת הביתה. הפרקליט הותיק ויינשטיין כאילו לא מבין את התפקיד החשוב שיש לחקירה יסודית, שמתבצעת בזמן אמת. חקירה יסודית הורגת תיאוריות קונספירציה, חקירה יסודית משכנעת את הציבור שלא הייתה מסחרה, שאף אחד לא חסין בפני החוק. גם אם אין כתבי אישום בסופה, יש לה חשיבות. הנסיון הנאיבי, או המיתמם, לא להמשיך לחקור כדי שהסירחון לא יצוף למעלה, גורם לכך שקודם, הזבל מרעיל את האדמה ובסוף הוא גם צף. עכשיו, איך שלא תסתיים החקירה, הצדדים הניצים לא יאמינו בתום ליבה וביעילותה. אם היא תסתיים בלי ראשו של אשכנזי, ברק יגיד – טוב, בטח, שלוש שנים של העלמת ראיות ותיאום עדויות הוכיחו את עצמם. אם יהיה כתב אישום, יגיד אשכנזי – זו הייתה חקירה מוזמנת, שנכפתה על ידי השתולים של ברק.

איך איתן כבל ובוז'י הרצוג, פוליטיקאים מנוסים, נקלעו לפינה הזאת? (ומילה על אראל מרגלית)

1 באוגוסט 2013
 

בכול הסיפור המשעמם של מפלגת העבודה, זה מה שאני לא מצליח להבין. אני מבין שהשניים מאוד מתקשים לקבל את המרות של העיתונאית לשעבר. באמת מבין. זה קשה, אבל כול העניין של נסיון ובגרות זה שאתה לומד להתגבר על יצריך, לא?

כבל והרצוג בוודאי מכירים יותר טוב מכל אחד את הנרטיב הציבורי לגבי המפלגה שלהם, שהמפלגה שלהם תעשה את המוות לכל מנהיג, שהבעיה היא לא המנהיג אלא המפלגה. הם בוודאי מבינים שהנרטיב הזה מייצר חומת חסינות למנהיגה הנוכחית. כדי לאתגר אותה בסה״כ שנה וקצת אחרי שנבחרה, הם צריכים סיבה טובה במיוחד, הם לא ממש הצביעו על סיבה כזאת. כמוה, הם לא רצו להיכנס לממשלה לכאורה (מאחורי הקלעים בוז׳י היה בעד). מעל לכול, סיכוייהם לנצח כרגע מאוד נמוכים. אז למה בשם אלוהים הם מובילים את הביזיון הזה? מילא שזה מאלץ אותם לתככים במפלגה ולקואליציה עם אראל מרגלית (כבר נגיע), אבל מתי שמעתם על מועמדים שרוצים להדיח את היו״ר ומנסים לאלץ אותה לדחות את הבחירות?…יש עמדה יותר משפילה וחלשה מזו לפוליטיקאי? בכלל, מה בוער להם המאבק הזה? הכול בשביל לדחות בחודשיים את הפריימריז? הם יגידו לכם, בטח שזה משנה. נוכל בחודשיים האלה לפקוד עוד אנשים. בחייאת, כאילו בחודשיים האלו יבואו עשרות אלפי אנשים, שישנו את התמונה במפלגה. הדבר היחיד שיכול לקרות זה ששוב יגיעו המזוודות עם המזומן לכול מיני יישובים בפזורה הבדואית. שוב הקבוצה הקטנה והאקסלוסיבית של קבלני קולות ערביים יעשו קצת כסף. בשביל זה להתאמץ?

העמדה הפוליטית הטבעית הייתה צריכה להיות להמתין בסבלנות ולצבור כוח עד למועד שבו זה יהיה רלוונטי. במקום זאת, הרצוג וכבל יבזבזו אשראי ציבורי, כסף, מאמץ, אנרגיה בקיץ החם הזה והכול כדי, כנראה, להפסיד הפסד צורב. על הדרך הם גם ייתנו לה צידוק לדחוק אותם למטה ברשימת שרי העבודה, אם בשלב מאוחר יותר יחימוביץ׳ תיכנס לממשלה.

ומילה וחצי על אראל מרגלית. הוא, כנראה, יזם היי טק מחונן. מה זה כנראה. בטוח. פוליטיקאי? אללה יוסטור. האיש מתנהל כאילו המשיח הגיע לרחובותינו ורק אנחנו בעיוורוננו, לא מצליחים לראות את הסוס הלבן. הוא כבר התמודד על ראשות העבודה. שפך ים כסף וקיבל תוצאה משפילה. זה לא גרם לו להפסיק לשפוך כספים. אתם בטח אומרים, כסף שלו, שיעשה מה שהוא רוצה. אז קודם כול, הוא רוצה הרבה. הוא רוצה מיליון דוברים, יועצים (שמוחלפים די מהר כי הוא לא איש שקל לרצות), מטה, ראשי מטות, אוטובוסים.

שנית, מבקר המדינה לא בדיוק מתיר שפיכת כספים כזאת על ידי חבר כנסת בתקופה שאינה תקופת בחירות (שמוגדרת בחוק). הרעיון הוא שלא יינתן יתרון דרמטי רק לאנשים עשירים. אני מוכן לתת לח״כ מרגלית עצת חינם אחת. אל תתמודד בבחירות הקרובות. לאף אחד מאלו שמקבלים ממך כסף אין אינטרס להגיד את זה, אולי אתה לא שואל, אבל סתם תושפל ותבזבז כסף ואנרגיה. במקום זאת, תתמקד בנסיון לייצר הישג ראשון כמחוקק, זה יכול להקנות לך איזושהי עמדת זינוק להתמודדות עתידית.