ארכיון חודש: ספטמבר 2013

מה הוביל לחקירת המשטרה נגד מנהיג הכת בירושלים, שהורשע בעבירות מחרידות?

15 בספטמבר 2013
 

לפני כארבע וחצי שנים ישבנו בישיבת מערכת. דיברנו על כת מירושלים, שנראתה כמו שיכפול של גואל רצון (סיפור שטיפלנו בו לפני כן). על הכת מירושלים, שהונהגה על ידי חסיד ברסלב (הכינוי הזה עושה עוול לברסלבים. האיש דבק בפרשנות קיצונית לברסלב והוקא על ידי מרבית הברסלבים), לא היה ידוע הרבה. התפרסמה עליו כתבה ב"הארץ". דובר על ילדים שמקבצים נדבות עבורו ועבור הכת, אבל לא הרבה יותר מזה.

ישראל רוזנר נתפר לתחקיר הזה במשך מספר חודשים (עם עזרה חשובה של אסף אוזן). הצלחנו להגיע לאחד הבתים של אנשי הכת, לצלם קצת מבפנים, להראות את הילדים, שלא הולכים לבית הספר, בניגוד לחוק. בקיצור, היה לרשויות הרווחה והחינוך לא מעט חומר גלם לעבוד אתו, אבל מעשית, הכת המשיכה לתפקד כאילו לא קרה דבר.

זמן לא רב לאחר מכן קיבלתי טלפון. אחת מנשותיו של אותו חסיד ברסלב (שהורשע בשבוע שעבר בעבירות מין מזעזעות, כולל בילדים), שאלה אם אני רוצה לפגוש אותו. בטח שרוצה. לא ידעתי אפילו איך הוא נראה. לצורך התחקיר עשינו מאמצים גדולים להשיג תמונה ראויה שלו. לשווא. איפה אתה עכשיו, היא שאלה. תוך חצי שעה נפגשנו. באמצע רחוב בתל אביב.

פגשתי גבר סופר אינטליגנטי, רך, נעים, עם ניחוח בינלאומי – חילוני, שנובע מהרקע בו גדל. נראה ההפך הגמור מגואל רצון. הוא מחה קשות על הכתבה של רוזנר, שעשתה לו עוול, לדבריו. תשובתי ציטטה את ספר ההדרכה של כל איש תקשורת מתחיל. בוא תתראיין, נאפשר לך להגיד הכול. הוא הבטיח לשקול.

אחרי כמה חודשים הוא הזמין אותי אליו לירושלים, לסוג של אולפן הקלטות. נפגשנו שוב, יחד עם כמה מילדיו. איפה עבירות המין המחרידות (הורשע ב – 16 אישומים של התעללות, עבירות מין, כליאה לצרכי עבדות. את תיאור המקרים אחסוך מכם, מדובר בסדיסט מהסוג הנוראי ביותר) ואיפה הפגישה ההיא? דיברנו על מוזיקה, אמונה, תקשורת, לא הרגשתי שום פולחן אישיות, אפילו התחלתי לחשוב שאולי יש פשוט אנשים שחיים אחרת וכול הקשקושים האלה. סגרנו שהוא יתראיין בהמשך.

אחרי כמה זמן הוא נעצר. אירוע בודד. נעצר ושוחרר. כבר התחלתי להתאושש מהתקף הספקנות שלי והמשכתי להפציר בו שנסגור על ראיון. בסוף, הוא הסכים והעניק ראיון גדול לתוכנית מתחרה בערוץ 2…(אין לי מושג למה. התקשרתי אליו, כמובן והוא הסביר שזה בכלל לא היה אמור להיות ככה והוא רק רצה שהמצלמות יצלמו את החגיגה שלהם וזה התגלגל).

אחת הצופות בראיון הייתה, מסתבר, אחת מנשותיו, שפרשה כמה חודשים לפני כן מהכת. היא לא יכלה להשלים עם מה שראתה בכתבה. זה נראה לה רחוק מהמציאות, ורוד מדי, טוב מדי והיא הלכה עם סיפורה למרכז לנפגעי כתות. משם זה התגלגל למשטרה ולכתב אישום והרשעה שלעומתם גואל רצון נראה כמעט כמו סוטה קטן.

אגב גואל רצון. גם הוא ניהל את הכת שלו שנים ארוכות בלי הפרעה אמיתית מבחוץ, עד שהסכים לתת לשלי טפיירו לצלם אותו. לא ביררתי אף פעם איך בדיוק התחילה חקירת המשטרה ההיא, אבל אין לי ספק שהתהודה העצומה של הכתבה ההיא, שנסלי ברדה וטפיירו שידרו בערוץ 10, שימשה זרז גדול לחקירה ההיא.

את השורה התחתונה של שני המקרים חבל אפילו לסכם.

חשיפה: הדו"ח הסודי שהעביר מבקר המדינה ליועץ המשפטי על "ביבי טורס"

10 בספטמבר 2013
 

הרבה אנשים זקפו גבה לא מזמן כשהן שמעו את הידיעה של נדב פרי. יאח"ה התחילה לחקור את פרשת ביבי טורס? הפרשה ההיא עוד חיה? שנתיים וחצי עברו מאז פרסום התחקיר, מה עכשיו?

אני רוצה להציע הסבר, שמבוסס על יותר מהשערות. לפני כמעט שנה העביר משרד מבקר המדינה ליועץ מסמך סודי ובו כלולים ממצאי החקירה שלו לגבי נסיעותיו של בנימין נתניהו ומשפחתו לחו"ל, בזמן שנתניהו היה יו"ר האופוזיציה.

מבקר המדינה החדש, יוסף שפירא, לא רצה בתחילה להעביר את המסמך הסודי ליועץ המשפטי לממשלה. הוא פלירטט עם הרעיון להעביר אותו (מילה נרדפת- לקבור אותו) ליו"ר הכנסת, אבל הבין, אחרי שהסיפור פורסם (לראשונה אצל תומר זרחין ב"הארץ") שאין לו ברירה, הממצאים חמורים מדי (לכאורה, כמובן) והוא שלח את זה ליועץ.

ויינשטיין בוודאי מאוד שמח לקבל את זה. התפוצץ משמחה. אחרי שנתיים של מאמצים עילאיים לא לפתוח בחקירה נוחת על שולחנו דבר כזה, מגובה לכאורה בעדויות, קבלות, חשבוניות וחתום על ידי הצוות של מבקר המדינה. היועץ בוודאי הבין שאי אפשר לסגור סיפורים, כמו אלו המופיעים בדו"ח, בלי לעשות משהו. אפילו כדי לקבור צריך הנמקה. זו, לדעתי, הסיבה שהוא העביר חלק מהממצאים ליאח"ה עם הנחיה לבדוק, לא לחקור. מה ההבדל? האם יאח"ה תשתף פעולה עם מאמצי היועץ? שאלות מצויינות.

הנה חשיפה ראשונה של תמצית המסמך הנפיץ, שהונח על שולחן היועץ המשפטי לממשלה ואילץ אותו (קצת מזכיר את ההתפתלויות של ויינשטיין בפרשת הרפז) להמשיך להתעסק עם הפרשה הזאת:

באוקטובר 2006 שילם פויו זבלדוביץ, עשיר יהודי מבריטניה, 8,500 שטרלינג על המלון של מר נתניהו ואחד מבניו בעת שהיה בריטניה, נאמר בדו"ח. נתניהו טען בחקירתו שזבלדוביץ' הוא הספונסר של ארגון בייקום, סוג של איפא"ק בריטי והוא הרצה עבור הארגון במהלך הנסיעה. במסמך צויין שזבלדוביץ' בעל אינטרסים עסקיים בארץ. באותה נסיעה, אגב, סוכן הכדורגל פיני זהבי נתן לנתניהו ובנו כרטיסים למשחק צ'לסי נגד ברצלונה, כך לפי הדו"ח.

בנובמבר 2007 טסו בנימין נתניהו ורעייתו לפנמה לכנס של ארגון ויצ"ו. עשיר יהודי בשם סימון פאליק, שמקורב לנתניהו, שילם 6,300 דולר על טיסתם של נתניהו ורעייתו. פאליק העביר את הכסף לויצ"ו, ששילמו על כרטיס הטיסה של שרה. הזוג נתניהו הגיע לפנמה במטוסו הפרטי של פאליק. נתניהו אמר בחקירתו כי פאליק טס במקרה לאותו מקום. אז הוא עלה על המטוס וחסך כסף למדינה.

בספטמבר 2006 הגיעו נתניהו ורעייתו לבלגיה. איש עסקים בלגי בשם בנג'מין ואן אודנהובה שילם 18,975 דולר על טיסת הזוג נתניהו מארה"ב לפריס. איש עסקים בלגי אחר אירח את הזוג בטירתו ללא תשלום.

בדצמבר 2007 שהו בני הזוג נתניהו במלון הילטון פריס. איש עסקים צרפתי בשם אפי קדוש, שהוא גם תורם של נתניהו, מימן חלק מהשהות של בני הזוג.

ביוני 2006 הטיס איש עסקים אמריקני בשם ספנסר פרטרידג' את נתניהו במטוסו הפרטי.

שלושה חודשים לאחר מכן, בספטמבר 2006, איש העסקים הישראלי והזמר, דדי גראוכר, שילם, על פי החשד, 48 אלף שקלים על המלון של הזוג נתניהו בניו יורק. גראוכר טען בחקירתו כי לא שילם את הכסף, אלא רק נתן את כרטיס האשראי שלו כבטחון.

באוגוסט 2006 שהו מר נתניהו, רעייתו ובנו בלונדון, בזמן מלחמת לבנון השנייה. איש העסקים הבריטי, ג'ושוע ראו, שילם 6,000 שטרלינג על המלון של משפחת נתניהו. בנסיעה הזאת, נאמר בדו"ח, הוצמד לגברת נתניהו והבן יאיר נהג וחשבון המלון חוייב גם במספרה של גברת נתניהו (בספרה של אודליה כרמון, "אשת סוד" היא מתארת בפרוטרוט איך העלו שרה ובנימין נתניהו את הרעיון לחייב את ראו, עשיר המקורב להם. גרסתה של כרמון סותרת לחלוטין את הטענות של נתניהו וראו לפיהן הוא בכלל הוזמן על ידי יהודי בריטניה וראו שילם זמנית בגלל מצוקת הזמן ועד שהארגונים המזמינים יחזירו לו את הכסף).

לפי המסמך המסכם של משרד המבקר, גם ארגונים מימנו את משפחת נתניהו, באופן שעורר סימני שאלה:

הבונדס השתתף במימון נסיעות של גברת נתניהו. נשיא הבונדס טען כי לפי נהלי הארגון, אסור לממן את גברת נתניהו, אלא אם היא עושה משהו עבור הארגון. בבדיקה התגלה כי בחלק מהנסיעות מומנה גברת נתניהו למרות שלא עשתה דבר עבור הבונדס. בנסיעה אחת לפחות עלה חשד למימון כפול. הכנסת מימנה את מר נתניהו במקביל לבונדס. הדו"ח העלה את החשד, שהכסף הועבר למימון נסיעתה של שרה נתניהו. כשפורסם תחקיר "ביבי טורס", פרסם הבונדס הודעה כי לא הייתה לו בעיה לממן את גברת נתניהו. ובכן, זה לא מה שאמרו נציגיו לאנשי משרד מבקר המדינה וגברת נתניהו גם לא הופיעה, על פי הדו"ח, ברישומי הארגון בנסיעה הזאת.

הדו"ח גם עוסק בארגון בשם "ידידי הליכוד בארה"ב", שמימן חלק מהנסיעות של נתניהו ומקורביו. לא ברור למה הוא משתתף במימון ובדו"ח מכונה הארגון "קופה לא מדווחת". מנכ"ל הארגון לשעבר, ארי הרו (ומנהל הלשכה החדש-ישן של נתניהו?), הבטיח בבדיקה לחזור עם תשובות, אבל לא חזר (העוזרת שלו, אגב, בתקופה ההיא הייתה ר', אותה עובדת שהוטרדה על ידי נתן אשל).

בדו"ח גם נאמר כי חלק מהנסיעות היו על חשבון גופים זרים וללא אישור ועדת האתיקה של הכנסת כנדרש.

לפי הדו"ח, מר נתניהו לא הכחיש את רוב העובדות בחקירתו. הוא אמר שלא חרג ממה שהיה מקובל עשרות שנים.

הגורמים הזרים, שהוזכרו בדו"ח, לא העידו אצל המבקר וזה בדיוק הסיפור (את התגובות של חלק מהם, כפי שהובאו בתחקיר "ביבי טורס", צירפתי לסוף הפוסט הזה). מכיוון שהיועץ לא פתח מעולם בחקירה, אי אפשר לדעת אם המימון של אותם אנשי עסקים וארגונים הוא לגיטימי לגמרי או בעייתי. למבקר אין סמכות לערוך חיקורי דין בחו"ל והוא גם לא יכול לחייב אנשים פרטיים בארץ או בחו"ל להופיע בפניו. המשטרה יכולה, אבל משום מה ויינשטיין לא רצה עד לא מזמן שהיא תעשה את זה. מה הסיכוי ששנתיים וחצי אחרי התחקיר ושש- שבע שנים אחרי המימון, הם המשטרה תצליח להגיע לאמת פה?

עוד דבר שחשוב להבין – הממצאים הללו (יש עוד) נוגעים רק לתקופה שנתניהו היה חבר כנסת. יש עוד ממצאים רבים וחמורים, שכלולים בטיוטת דו"ח מבקר המדינה על התקופה בה נתניהו כיהן כשר אוצר. מתי יתפרסם הדו"ח הזה, שהטיוטה שלו כבר הייתה מוכנה לפני שנה? שאלה מצויינת.

מתחילת הפרשה הזאת מאוד ניסיתי להיזהר שלא להיכנס לפינה הזאת של עיתונאי שממשיך לרדוף באובססיביות אחרי הסיפור שלו. אני רואה עיתונאים אחרים עושים את זה וזה תמיד נראה לי לא נכון. אנחנו לא אמורים לדפוק עם הפטיש כל הזמן עד שהמשטרה תיכנס לפעולה. זו טמפרטורה לא נכונה לעיתונות חוקרת, לתחושתי, אבל הסיפור הזה שוב ושוב שואב אותי לנקודה הזאת, בראש וראשונה כי היועץ המשפטי לממשלה מתנהג פה באופן לא ייאמן.

בוא נאמר שאם דוד שימרון היה היועץ המשפטי לממשלה זו הייתה נראית התנהלות סבירה. כדי להבין עד כמה בלתי סביר אני אצטט גורם שמכיר את הממצאים בתיק היטב ואמר לי – ברוב החקירות הגדולות של אישי ציבור, החקירה התחילה בהרבה הרבה פחות ממה שהיה פה בהתחלה.

אני אוסיף שמה שהביא את מני מזוז ולדור ללכת על עיכוב מיידי של משה טלנסקי לחקירה היו כמה רישומים של שולה זקן, רישומי יומן שלה, על קבלה לכאורה של כספים מידי הנדבן האמריקני. לדעתי, הם צדקו, אבל נדמה לי שאין מחלוקת שהרישומים הללו הם הרבה פחות ממה שיש כאן. איך אפשר להסביר את השוני בהחלטות? תגידו אתם.

תגובות חלק מהגורמים שהוזכרו בדו"ח, כפי שנמסרו לתחקיר "ביבי טורס":

תגובת לשכת נתניהו: הכתבה היא חלק ממגמה רבת שנים של כתבכם רביב דרוקר לפגוע בשמו של ראש הממשלה ובבני משפחתו. אחרי חודשים רבים של נבירה מיקרוסקופית התברר שלא נמצא כל פגם. מעולם לא שילם שום גוף חיצוני עבור טיסות ילדיו של מר נתניהו, בעת שכיהן בתפקיד ציבורי כלשהו.

עד שנת 2007 רשאית הייתה גברת נתניהו להתלוות לבעלה כאשת ראש הממשלה לשעבר על חשבון הגורם המזמין. לאחר מכן שולמו נסיעותיה על ידה, על ידי בני משפחתה, או על ידי גופים שהזמינו אותה להרצות בפניהם בנפרד.

לגבי הטיסות עם מר פרטרידג' , מדובר בטיסות בהן טס מר פרטרידג' בעצמו, במטוסו, להרצאות של מר נתניהו.

תגובת הבונדס: כחלק מיישום מדיניות הארגון והשגת יעדיו, מוזמנים גם אישי ציבור ישראליים להרצות בפני משקיעים על פי נוהל הקיים מאז הקמת הארגון.

תגובת ספנסר פרטרידג': מר פרטרידג' הוא ידיד אישי של מר נתניהו. מר פרטרידג' מעולם לא נתן למר נתניהו את מטוסו, ומטוסו לא שימש מעולם כ"מונית אווירית". מר נתניהו התלווה אליו בטיסות שונות לאירועים בהם השתתף מר נתניהו בארה"ב ואשר בהם נכח מר פרטרידג'. למר פרטרידג' אין כל עסקים בישראל, והוא מעולם לא פנה אל מר נתניהו בתפקידיו השונים בקשר לעסקיו בישראל.

תגובות בייקום, אותו גוף פרו ישראלי, שהרוח החיה בו הוא פויו זבדלוביץ', איש עסקים שמקורב לנתניהו: באשר לביקור של משפחת נתניהו באוקטובר 2006, נכתב בתשובת הארגון, לבייקום יש תוכנית מסודרת של ביקורי אישים ישראליים בלונדון. אנחנו דואגים לשהות ראויה ומכובדת של אורחינו, במיוחד בהתחשב בכך שהם עושים זאת בהתנדבות.

לפיד הזיז את סגן הממונה לנושאי דיור וזו הרבה יותר מסתם הזזה

9 בספטמבר 2013
 

ראובן קוגן הוא סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בין השאר לנושא דיור. טייטל ארוך, שמסתיר מאחוריו עוצמה ענקית. קוגן הוא, כנראה, אחד הידענים הכי משמעותיים בתחום הדירות בארץ. אם תשאלו את שר השיכון לשעבר, אריאל אטיאס, הוא יגיד לכם שקוגן השפיע על מדיניות הממשלה בתחום הדיור לא פחות ממנו. אם אני יכול לנחש, אז הוא גם יגיד שלא לטובה.

לאחרונה קרה דבר מאוד יוצא דופן. קוגן הוזז מתפקידו. שר האוצר לפיד לא רוצה אותו שם. רשמית, לא הודיעו במשרד האוצר על כלום, אבל קוגן לא הגיע לישיבות הקבינט האחרונות לענייני דיור. אנשי משרד השיכון הונחו לא לנהל את ענייניהם יותר מולו, אלא מול הממונה על אגף התקציבים ישירות, אמיר לוי. בישיבת הקבינט האחרונה לענייני דיור אמר שר האוצר שתוך שבועיים תתחיל לפעול החברה הממשלתית החדשה בראשות אורי שני. מטה הדיור הממשלתי, או איך שהולכים לקרוא לזה, אמור לשנות את כול יחסי הכוחות בממשלה בנושא הדיור. לחברה יועברו סמכויות רבות ממשרד השיכון, מנהל מקרקעי ישראל ובמידה מסוימת גם ממשרד הפנים. אורי שני יהיה חצי שר שיכון והוא לא יצטרך, מסתבר, לעבור את קוגן כדי לקבל תקציבים.

הזזת קוגן היא הרבה יותר מפקיד אחד, שהגדרת תפקידו שונתה. אנשי אגף התקציבים באוצר אוהבים לראות את עצמם, במידה לא מבוטלת של צדק, כמין סיירת. המשימה של הסיירת הוא לשמור על קופת האוצר מפני המופקרים שבחוץ. מרכיב חיוני להצלחת המשימה – כולם מגבים את כולם, אחד בעד כולם, כולם בעד אחד, או משהו כזה.

למען הסר ספק – שר האוצר, מי שלא יהיה, נתפס באגף תקציבים כחלק מהעולם החיצוני. כששר האוצר מזיז את אחד החברים מתפקיד משמעותי, זה מטלטל את כול האגף ומעביר מסר קצת מפחיד, מבחינתם, מי שלא יתיישר עם השר, לא יהיה פה.

עד כאן העובדות, עד כמה שאני מכיר אותן. עכשיו קצת על הצד השני. אם יש דבר מוסכם על רוב הקהילה הכלכלית בארץ זה שיש פה משבר דיור. מחירי הדירות הרקיעו לגבהים כמעט חסרי תקדים. אוכלוסיות גדולות נותרו ללא פתרון דיור סביר. לא דיברתי עם קוגן, אבל שמעתי מאנשים שדיברו אתו בשנים האחרונות, שהוא מחזיק בדעות קצת שונות. הוא לא בטוח שיש משבר כזה חמור ועוד יותר ספקן לגבי האפשרות האמיתית של הממשלה לפתור אותו. קוגן חסם בגופו הרבה מהרעיונות של אטיאס בנושא הדיור. זכותו (זכותו?). דיור ציבורי זה בשבילו קללה נוראית. האם לא לגיטימי ששר אוצר, שנבחר על כנפי הבטחות יומרניות בתחום הדיור, יעבוד עם אנשי מקצוע שקרובים יותר לעמדתו? לדעתי, לגמרי לגיטימי ואם תחושת הסיירת נסדקת, אז נסדקת. אני גם נוטה להאמין שלממשלה יש בהחלט דרכים להתמודד עם הבעיה ולפתור אותה. אני גם זוכר את התקופה בה ניהלתי, ככתב כלכלי, מאבק מר ברונן וולפמן. וולפמן היה אז באגף תקציבים. תחת אחריותו, בין השאר, היה תחום התחבורה. וולפמן לא האמין ברכבות. ראש הממשלה נתניהו האמין, שר התשתיות שרון האמין, אבל וולפמן לא לא האמין. למה? כבר לא זוכר. היו לו בטח נימוקים מאוד חזקים והוא הצליח לעצור בגופו במשך שנים את פיתוח הרכבת בארץ. אגב, בחלק מהזמן הוא אפילו הצליח לגבור על שר התשתיות הזועם, אריאל שרון. בסופו של דבר וולפמן הוכרע, עשרות מיליוני נסיעות ברכבת בשנה מוכיחות עד כמה טעה. פקידים חכמים אחרים של אגף התקציבים (החכמים הוא לא בציניות. בשורה הרבה יותר ארוכה של מקרים הם צדקו) טעו בענק בנושא מתקני ההתפלה. הם לא רצו לשלם יותר מדי על מים והובילו את ישראל לכמה שנים של משבר מים מיותר (היום אנחנו על סיפו של משבר מים הפוך. יכול להיות שרננה רז כבר בדרך לאולפן לשכנע אתכם להשקות את הגינה רק בצהריים).

בקיצור, אולי קוגן צודק ואולי טועה, אבל יאיר לפיד נבחר כדי ליישם את מדיניותו וזכותו לעבוד עם איש המקצוע הכי טוב, שחושב פחות או יותר כמוהו, כל עוד הדיעה שלו איננה הזויה. לפיד רק צריך לדאוג לא להפוך לאיש הזה שאנשי אגף תקציבים שונאים. האגף גם ככה מנסה להתאושש מתקופה מאוד קשה. לפיד כבר העביר את אחד מבכיריו זובור מיותר סביב העלאת שכר הלימוד לסטודנטים והזזת קוגן לא בדיוק תורמת למצב הרוח בסיירת.

איך פרשת הולילנד היא לא חלק מהבחירות בירושלים? המקרה של אמסלם

8 בספטמבר 2013
 

מערכת הבחירות הזאת בירושלים היא הראשונה שמתנהלת אחרי פרשת הולילנד, כנראה פרשת השחיתות (לכאורה, כמובן) הגדולה בתולדות המדינה. למרות זאת, הפרשה והחקירה אינן חלק ממערכת הבחירות בירושלים. הולילנד טלטלה את מערכות התכנון במדינה, את מנהל מקרקעי ישראל, את ראש הממשלה לשעבר, אבל לא נוגעת בעיר בה התרחשה, העיר שאת נופה שינתה, בירושלים. איך תיגע? ברקת לא קשור, משה ליאון, קורא התיגר, לא קשור. מצד שני, הולילנד זה סיפור מוטרף, שהתנהל בחלקים גדולים ממנו בתוך עיריית ירושלים. שני ראשי עירייה מועמדים עליו לדין וחלקים נרחבים מהפקידות העירונית הואשמו במעורבות בשחיתות. מהנדס העירייה לשעבר הועמד לדין, יושבי ראש הוועדה המקומית נחקרו ארוכות באזהרה, היו על סיפו של כתב אישום ובסוף ניצלו. יש עוד אחד שניצל. מספר שתיים ברשימה של משה ליאון הוא דודו אמסלם. בכיר בעירייה, שמשמש כבר שנים ארוכות אחד האנשים החזקים של הליכוד בעיר. נגד אמסלם לא הוגש, כאמור, כתב אישום, אבל עדויותיו במשטרה הן עדיין מסמך מרתק. הנה תמצית שלהן:

חקירה באזהרה מיום 16.4.2010:

אמסלם: אני מנהל אגף שיפור פני העיר משנת 2001.

חוקר: האם אהוד אולמרט עזר לך להתקבל לעירייה?

אמסלם: לא, אבל זה היה בתקופה שלו.

חוקר: אם הוא לא עזר לך, מדוע כששאלתי אותך איך הגעת לעבוד בעיריית ירושלים אמרת דבר ראשון שאהוד אולמרט היה ראש העירייה?

אמסלם: אני מניח שאם אהוד אולמרט לא היה ראש עירייה, לא הייתי מתקבל לתפקיד כי "הפאזל" לא היה מתקדם. החברים שלי המליצו עליי וכך התקבלתי.

חוקר: האם אתה פעיל פוליטית?

אמסלם: כן, אני פעיל בליכוד כמעט 30 שנה

חוקר: האם אתה מכיר את מאיר רבין (יד ימינו של שמואל דכנר, עד המדינה בפרשת הולילנד)?

אמסלם: אני מכיר אותו משהו כמו 25 שנה. הוא חבר משפחה מורחב, חבר יקר שלי וחבר משפחתי שלי.

חוקר: אתה מכיר את שמואל דכנר (עד המדינה בפרשת הולילנד, שהעיד שנתן שוחד לחצי מדינה בשם יזמים שונים – ר.ד.)?

אמסלם: אני מכיר אותו. הכיר לי אותו מאיר רבין. ראיתי את היהודי הזה פעמיים בחיי, לדעתי וזה היה מפגשים חטופים של 2-3 דקות.

חוקר: האם אתה יודע איזה תפקיד מילא מאיר רבין בפרויקט הולילנד?

אמסלם: אין לי מושג

חוקר: האם אתה יודע איזה תפקיד מילא שמואל דכנר בפרויקט הולילנד?

אמסלם: אין לי מושג

חוקר: האם היו לך בעיות משמעת בעירייה? פרט מה היה ואיך זה נגמר?

אמסלם: עד כמה שידוע לי, לא.

חוקר: האם הייתה לך עבירת משמעת שבעקבותיה הייתה המלצה לפטר אותך מתפקידך או להדיח אותך מתפקידך? אם כן – מי המליץ על פיטוריך.

אמסלם: כשנפתחה נגדי חקירה פלילית, חזרתי לעבודה. הנהלת העירייה דאז ומנכ"לה איתן מאיר או המשנה למנכ"ל חברו עם היועהמ"ש חביליו ומבקרת העירייה, שאני אתה בהתכתשות, המליצו לאורי לופוליאנסקי לעשות לי שימוע. לקחתי אז את עו"ד משה ישראל, עשו לנו את השימוע וראש העיר דאז החליט שהוא לא משעה אותי. זה היה בשנת 2003.

חוקר: האם נערך לך שימוע או ראיון בפני ראש העיר?

אמסלם: לא זוכר דבר כזה

חוקר: האם מנכ"ל העירייה היה שותף להמלצה להשעותך?

אמסלם: להערכתי, גם מנכ"ל העירייה.

חוקר: האם נכון שראש העירייה לופוליאנסקי מנגד השאיר אותך בתפקיד?

אמסלם: הנה זו ההחלטה שהראית לי. דרך אגב, אורי לא הכיר אותי, מעבר לשם שלי. הלכתי אליו לשימוע, הוא בסה"כ איש טוב והבין שעושים לי עוול וערך לי שימוע.

חוקר: האם הופתעת שראש העיר פעל בניגוד להמלצת מנכ"ל העירייה ולא פיטר אותך או השעה אותך. אם לא – מדוע לא?

אמסלם: לא, כי אורי ידע את הקליקות בעירייה.

חוקר: מה אתה יודע על התערבותו של שמואל דכנר בקשר למניעת פיטוריך/השעייתך?

אמסלם: אני לא הכרתי אז את דכנר. לדעתי, מאיר בא אליי הביתה, כשהייתי במעצר בית, כמו כל החברים שלי. לשאלתך, למה עניתי על מאיר כשנשאלתי על דכנר, אני משיב שאתה קשרת את דכנר בהתחלה כששאלת אותי.

חוקר:מאיר, חבר מאוד קרוב כהגדרתך ואתה לא יודע על עסקיו

אמסלם: בודאי. יש לי עוד חברים טובים, שאין לי מושג מה בדיוק העסקים שלהם.

חוקר: מאיר רבין עבד עם דכנר, נכון?

אמסלם: נכון

חוקר: ואמרת גם שמאיר הגיע לעירייה באיזה עניין, נכון, שאז פגשת את דכנר גם, נכון?

אמסלם: כן, הם באו לפגישה בעירייה.

חוקר: חבר שלך בא לפגישה בעירייה, ששם אתה עובד ולא עניין אותך למה?

אמסלם: לא, אני יודע שהם עוסקים בנדל"ן, תיווכים ואני לא שואל שאלות.

חוקר: אני אומר לך שמאיר רבין פנה בשמך אל שמואל דכנר כדי למנוע את פיטוריך/ההשעייה שלך. מה תגובתך?

אמסלם: מאיר הוא חבר שלי כמו אח והוא יעשה הכול כדי לעזור לי. דרך אגב, אני לא ידעתי על כך עד שאמרת לי.

חוקר: למה ששמואל דכנר יעשה זאת בשבילך, איזה אינטרס יש לו? ולמה שאורי לופוליאנסקי ייענה לו?

אמסלם: א. תשאל את דכנר. דבר שני, מאיר הוא חבר הרבה שנים ויעשה הכול כדי שלא יפגעו בי ולא קשור איפה אני עובד או מה אני עושה. ואם מערכת היחסים שלו עם דכנר היא חברית, אין שום סיבה שלא יפנה לדכנר. גם אני הייתי נוהג ככה.

חוקר: איזה השפעה יש או הייתה לדכנר על לופוליאנסקי?

אמסלם: אין לי מושג

חוקר: האם אתה יודע על תרומות שמואל דכנר ליד שרה?

אמסלם: לא, למה שאני אדע?

חוקר: אני אומר לך שאתה ידעת על התערבותו של שמואל דכנר בעניין ההליך המשמעתי נגדך. תגובתך?

אמסלם: אני לא זוכר דבר כזה

חוקר: אני מציג לך מסמך בו רשום :הלל שלום – ראה תרשומתי המצ"ב למאיר בהקשר לדודו אמסלם. כפי שסיכמנו מראש, הבטחתי לאורי המשך סיוע ל"יד שרה" אם ייענה לבקשתנו להשאיר הנ"ל בתפקידו. התפקיד קריטי לקידום הפרוייקט ובייחוד כעת כשאנו רוצים לשנות התב"ע בצפון" (זה לכאורה מכתב משמואל דכנר ליזם של הולילנד, הלל צ'רני, בו הוא מדווח לו שביקש מאורי לופוליאנסקי, ראש העירייה, לא להשעות את דודו אמסלם בתמורה לעוד תרומות ל"יד שרה". בתמורה, לכאורה, אמסלם יעזור לפרוייקט הולילנד כפקיד בכיר בעירייה. צריך לציין שחלק ממסמכי דכנר התגלו כמזוייפים – ר.ד)

אמסלם: לא, אין לי מושג על מה מדובר.

חוקר: מה יש לך לומר על מה שכתוב?

אמסלם: בולשיט

חוקר: אני מציג לך מסמך נוסף שבו רשום "מאיר – מסור בבקשה לדודו אמסלם שסיכמתי עם אורי לופוליאנסקי שיערוך לו דין משמעתי, ייתן לו נזיפה, אך ישאירו בתפקיד. דאג שיזכור זאת – כי שילמתי מספיק לאורי בהקשר. העתק: ה. צ'רני" (שוב, הטענה כלפי המסמכים הללו של דכנר שהם מזויפים. לכאורה, על פי המסמך, דכנר דיווח למאיר רבין שהצליח לסדר לדודו אמסלם, חברו, עונש קל במיוחד ובתמורה שילם כסף לראש העירייה דאז- ר.ד.). תגובתך?

אמסלם: אתה מפתיע אותי. לא קיבלתי נזיפה ולא קיבלתי שום דבר. אין לי מושג על מה מדובר. מאיר לא אמר לי כלום. זה מפתיע אותי גם.

חוקר: אני גם מבין שהתפקיד שלך קריטי לקידום התוכנית. הסבר למה הכוונה לדעתך?

אמסלם: בכלל לא. אין לי מושג.

חוקר: אני אומר לך שאתה מילאת את כל הבקשות של הולילנד תיירות שהופנו למחלקתך. תגובתך?

אמסלם: במה?

חוקר: לדוגמא, בנושאי הצמחייה שתישתל, גודל העצים שיש לנטוע, מספרם.

אמסלם: זה קשקוש. אני לא מתערב בדברים מהסוג הזה. יש בוטנאים ובעלי מקצוע.

חוקר: פרט אילו פגישות ערכת לגבי דרישות העירייה מהיזם בפרוייקט הולילנד?

אמסלם: לא זוכר

חוקר: האם נערכו פגישות בינך לבין שמואל דכנר בעניין הפרויקט? פרט כמה פגישות, מה היה בפגישות ומי נכח בהם?

אמסלם: לא זוכר דבר כזה. יכול להיות. אולי הוא בא עוד פעם. לא זוכר. אמרתי לך קודם שראיתי אותו פעמיים בוודאות. פגישות עבודה לא זוכר, אבל אני לא פוסל שהיו.

חקירה מיום 23.6.2010

אמסלם: אם הייתי רואה את דכנר ברחוב לא הייתי מזהה אותו. אחרי שהלכתי מהחקירה בפעם הקודמת, שחזרתי בראש את המסמכים שהצגת בפני, הלל צ'רני ולמאיר רבין. לפי מה שזכור לי, לא היה תאריך על המכתב. אני חושב שמר דכנר זייף את המסמכים האלה. לפני כשלוש שנים הייתה לי שיחה עם חבר שלי והוא סיפר לי שמר דכנר ניסה למכור לו תמונות מזויפות בטענה שהן מקוריות…דבר שני שתמוה בעיניי, שמאשש את טענתי שמר דכנר זייף את המסמכים האלה, הרי מאיר רבין היה צמוד אליו 24 שעות, מדוע הוא כתב מכתב למאיר, יכול היה פשוט להגיד לו את זה.

חוקר: דיברת עם מישהו שנחקר במשטרה על העניין של הולילנד ועל הטענות של דכנר נגדך?

אמסלם: שוחחתי עם חברים שלי. תגיד לי עם מי דיברתי ואענה לך. לא דיברתי עם אף אחד שקשור לפרשה או נחקר בפרשה, או העיד בפרשה.

חוקר: פרט על השימוע שהיה לך אצל אורי לופוליאנסקי.

אמסלם: בשימוע עורך הדין שלי דיבר שעה ושילמתי לו כ – 80 אלף שקלים ואם היה לי את מר דכנר לא הייתי עושה את זה. עצרו אותי אז על משהו שקשור לליכוד, כי הייתי מאוד דומיננטי בליכוד ואם הייתי רוצה להפעיל השפעה על לופוליאנסקי, הייתי פונה למישהו בפוליטיקה שידבר איתו. אורי החליט לא להשעות אותי, הוא בכלל לא השעה אף אחד בעירייה. לא זכור לי בכלל דבר כזה.

חוקר: פרט את מקורות ההכנסה שלך משנת 2003 ועד היום

אמסלם: עבדתי בעירייה והייתה לי חופשה ללא תשלום ואז עבדתי מספר חודשים במל"מ, בשיווק ושילמו כמה גרושים עם תלוש שכר.

חוקר: פרט במה עבדה אלמנתך ב – 7 השנים האחרונות לפני פטירתה.

אמסלם: בעירייה, גם עבדה הנדסאית ואולי קיבלה קצת כסף באופן פרטי. לא הייתי מעורב בזה.

חוקר: האם במהלך שבע השנים האחרונות, מ – 1.1.03, קיבלתם שכר במזומן?

אמסלם: לא זוכר דבר כזה. אני לא זוכר דבר כזה ולגבי אלמנתי, אני לא יודע.

החוקרים שואלים על שלוש הפקדות במזומן בסכום מצטבר של 12,700 שקלים. אמסלם ענה שהוא לא יודע להסביר אותן. החוקרים הציגו לאמסלם הפקדות צ'קים בסכום מצטבר של 71,900 שקלים. אמסלם לא ידע להסביר אותן על המקום והטיעון שלו היה- תגידו לי מי בעל החשבון אז אוכל לענות.

חוקר: אני מציג לך מסמך של 4 עמודים. הסבר את נסיבות שליחת המכתב לשמואל דכנר?

אמסלם: כנראה שהשבתי לפנייה שהגיעה. לא זכרתי למי זה. כנראה שהם ביקשו שנתארגן לעשות סיורי קבלה ואני אמרתי להם שאין שום בעיה.

חוקר: למה שמר דכנר יפנה אליך, אם לא היה לו ממשק עבודה איתך?

אמסלם: לא זוכר. לאחר שאתה מציג לי את מכתבו של ש. דכנר אליי, אני משיב שכשפונים לאגף אני עונה.

חוקר: האם ביקרת באתר הולילנד מתוקף תפקידך כמנהל אגף שפ"ע (שיפור פני העיר) בעירייה?

אמסלם: לא זוכר דבר כזה. אולי הייתי פעם. לא התמקדתי בהולילנד.

חוקר: אני מציג לך מכתב של שמואל דכנר. מהמסמך עולה כי ביקשת להיפגש עם שלמה אהרונסון (אדריכל הפרויקט בהקשר הנופי), כדי שהוא יציג בפניך את תוכנית הפיתוח לקבלת אישורך. מדוע לא עמדת על קבלת תוכנית מפורטת וגמורה?

אמסלם: בדרך כלל אצלנו באים להציג את תוכנית הפיתוח למחלקת הגינון לשצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים). בד"כ יש תוכנית ראשונה שהיא כללית ואחריה נכנסים לתכנון מפורט.

חוקר: אבל קודם אמרת שלא היית מעורב בהולילנד?

אמסלם: נכון, אבל אם שואלים אותי שאלה, אני עונה. אני לא עוסק בתוכניות מפורטות.