ארכיון חודש: נובמבר 2013

הורייזן 2020- הכניעה הזקופה של בנט ליברמן ואלקין

26 בנובמבר 2013
 

איזה יופי של דרך יש לממשלת הימין לשווק את הכניעה שלהם לאיחוד האירופי. שמעתי שהם מסבירים שהאירופאים קיבלו משהו, אנחנו קיבלנו משהו והופס, אפשר לחתום על ההסכם. איזה עורכי דין יצירתיים יש לנו. תענוג.

אז הנה דרך יותר כנה להסביר מה שקרה בעניין תוכנית הורייזן 2020: אנחנו נקבל את כול הדרישות האירופאיות, ניכנע לחלוטין והם בתמורה יקבלו את הכניעה שלנו באצילות. חברות מעבר לקו הירוק לא יקבלו מענקים, לא יורשו להשתתף בתוכנית המחקר, לא יאפשר קומבינות ותחבולות. איך יישמר כבודנו? האירופאים ירשו לנו לכתוב מכתב שאנחנו לא מקבלים את עמדתם. וואו. מה זה משנה מה העמדה שלנו. משנה מה הסכמנו לעשות והסכמנו בפועל לכל הדרישות האירופאיות. כמו חיילים. בשביל כסף אירופאי, מסתבר, מותר למחול על כמה עקרונות.

שרי הימין הזקופים והמאיימים – ליברמן, בנט (״לא צריך את אירופה״), סגן השר אלקין, אבירי הכבוד הלאומי וההדר התקפלו בגאווה בפני השיקול הכספי. אף ממשלה לפניהם לא חתמה על משהו דומה (סליחה, ממשלת ההדר הלאומי של בגין חתמה על הסכם כזה עם האמריקנים). נתניהו יחתום ומיד לאחר מכן יוביל, מן הסתם, העברת תקציבים גאה (שלנו, לא של האירופאים) לפיצוי ההתנחלויות והמתנחלים.

בבוקר אחרי שנודע על ההנחיות האירופאיות החדשות התראיין סגן שר החוץ בכל מקום. אלקין הסביר כמה זה דרקוני, בלתי אפשרי (בדרך אפילו הוציאו את הר חוצבים מתחומי הקו הירוק (נחום ברנע ששמע מאלקין, אפילו כתב על זה סקופ בעיתון. למחרת העיתון ציטט את הסקופ בגאווה. יום לאחר מכן התברר, למרבה ההפתעה, שהר חוצבים שלנו. ברנע הגיב בירידה על אלקין…)) לחתום על הספר הלבן הזה. נפתלי בנט הציע להעניש את האירופאים. מה קרה בסוף? היהודים ראו בצד אחד כסף, בצד שני עקרונות ובחרו בצד שהם תמיד בוחרים.

(המשפטים האחרונים לא יצאו מהמקלדת שלי. זה סוס טרויאני אנטישמי השתלט על הפוסט).

אגב, שלא תהיה אי הבנה. אני תומך בהחלטת נתניהו (ובכניעה של הימין). כמובן שזו ההחלטה הנכונה. אני דווקא מעריך את אלקין ששמע את ראשי האוניברסיטאות בארץ והבין מה המשמעות של הליכה נגד אירופה בעניין הזה. אני רק נהנה לראות אותם מתפתלים (ועל הדרך מקווה שהסיפור הזה ילמד אותנו משהו על הטיעון העקרוני שלהם שהבעיה היא רק הסברה, שהעולם לא באמת מתעניין בנו ושאם רק נהיה יותר גאים אז כולם יתקפלו).

הקייס הכמעט מלא על כשלון ״הבית היהודי״ בבחירות המקומיות

4 בנובמבר 2013
 

בעקבות הפוסט שלי על התהדרות השווא של בנט בנצחון של אלון דווידי בשדרות הגיעו אליי תלונות קשות של בנט ואיילת שקד. לכלכת, זו הייתה הצלחה גדולה למפלגה, הוספנו עשרות נציגים בכול הרשויות.

שר הכלכלה ויו״ר סיעת ״הבית היהודי״ הכריחו אותי להתעמק בנושא הלא ממש דרמטי (לא דרמטי, כי הקשר בין הצלחה במישור המקומי לחוזקה של מפלגה במישור הארצי הוא די רעוע).

הנה הקייס הלא מלא על כשלון ״הבית היהודי״ בבחירות המקומיות: ח״כ שקד עדיין סבורה שאני טועה ומטעה וסיכמנו שהיא תשלח לי מכתב תגובה ואפרסם אותו כמות שהוא בבלוג.

הבית היהודי יצאו לבחירות הללו בתנאים הרבה יותר טובים מהבחירות הקודמות. ב 2008 המפד״ל המצומקת רצה לבד. הפעם, ברוב המקומות, ״הבית היהודי״ נישאה על תקציב של 12 מנדטים התמודדה בדרך כלל ביחד עם ״תקומה״. המפלגה הריצה 14 מועמדים לראשות עיר. חוץ מקרית מלאכי, היא נכשלה בכולם.

הכשלון הצורב מכול היה, כאמור, בבחירות למועצת העיר ירושלים. בנט שפך לא מעט כסף, התאמץ וגמר עם מנדט אחד בלבד (המפלגה המתחרה, נתמכת על ידי זבולון אורלב, קיבלה 2 מנדטים), אבל כשלונות מביכים נרשמו גם באשקלון (היה למפלגה סגן ראש עיר. הפעם לא נכנסו), נתיבות (הנציגות של המפלגה נמחקה), אשדוד (כנ״ל), מגדל העמק (כנ״ל), חצור ועוד. אולי מביך מכול מה שקרה למפלגה בנשר. בנט הימר על מועמד חילוני, הסיר את תמיכת המפלגה מהנציג שהיה במקום ובא לעיר כדי לגייס קולות למועמד שלו. המאמץ המרשים הזה הניב את התוצאות הבאות: המועמד החילוני של בנט לא נכנס. המועמד שבנט נטש קיבל ארבעה מנדטים. לא נעים.

על דווידי כבר כתבתי. בנט ושקד אומרים – אנחנו נתנו לו תקציב ראשונים. לפני הליכוד. זה נכון, אבל זה רחוק מלהפוך אותו לנציג ״הבית היהודי״. די אם נזכיר שדווידי היה ראש מטה הבחירות של הליכוד בבחירות האחרונות. גם ההתהדרות של בנט בנצחון של רביבו בלוד לא במקומה. רביבו הוא ליכודניק לכל דבר.

אז איך בנט ושקד סופרים עשרות נציגים חדשים? אני לא בדיוק מבין. ח״כ שקד בטח תסביר במכתבה. ייתכן שחלק מההסבר נעוץ בעובדה שהמפלגה הכניסה נציגים בלוד ואופקים. לפני הבחירות היו שם ועדות קרואות אז ניתן לטעון שאלו נציגים חדשים. כמובן שזו עוד מניפולציה. לפני הועדות הקרואות היה למפד״ל ההיסטורית נציגים שם, כך שכוחה של המפלגה לא באמת גדל.

מה שהכי מדהים זה שהתקשורת הדתית לאומית, ברובה, קנתה בשמחה את הספין של בנט. הלוואי והייתי יכול לחשוב שזו טעות בתום לב ולא קשור לתקציבי הפרסום ששופך בנט על כלי התקשורת הללו, שכמו כל כלי התקשורת סובלים מחולשה כלכלית.

ולהלן תשובת ח"כ איילת שקד:

העיתונאי רביב דרוקר בטוריו על הבחירות המוניצפאליות בבית היהודי חטא לאמת. רוב הנתונים שהביא היו נכונים (למרות שהיו לו כמה טעויות) אולם לומר רבע מהאמת זה כמו לומר אי אמת. רביב הסתכל על רבע הכוס הריקה ולא על שלושת רבעי הכוס המלאה. אף מפלגה שמריצה כזו כמות של רשימות לא יכולה להצליח ב 100% מהמקומות. אז הינה העובדות תשפטו בעצמכם:

מ 78 נציגים עלינו ל 113! עלייה של 45% אבל זה לא נחשב בעייני אדון דרוקר.

נציגים במקומות חדשים:

חדרה, נהריה, הוד השרון, ראש העין, קדימה צורן, פרדסיה, גן יבנה, יבנה, אריאל, אור יהודה בית דגן, באר יעקב, קריית ים, יהוד, אופקים , ג'וליס, בני עי"ש, חריש, טבריה, גבעת זאב ועוד. סה"כ 49 נציגים חדשים ב 37 יישובים חדשים.

לוד ואופקים-אז מה אם הייתה ועדה קרואה? בלוד הבית היהודי קיבל 2 מנדטים וסגן ראש עיר ומנכ"ל העירייה בגלל שבזמן אמת ע"פ בקשתו של חיים ביבס כל הבית היהודי נרתם לעזרת רביבו ותרם תרומה מכרעת לנצחונו. כבר היום ישבו אצלי נציגים מהגרעין , וביחד עם הראל מרגלית התחלנו לבנות תוכנית לפארק טכנולוגי בלוד. זו רק ההתחלה אבל נראה מה יהיה בעוד שנתיים.

בכרמיאל יש לנו 2 נציגים חדשים אחד מהם סגן ראש עיר.

קרית אתא מ 1 עלינו ל 2.

אנו קבענו יתד ב 4 רשויות דרוזייות ובדואיות (מע'אר, דבוריה (בדואי), דאלית אל כרמל וג'וליס) – סה"כ יש לנו 7 נציגים מהמגזר הדרוזי-בדואי כאשר אחד הוא ראש מועצה (ג"וליס).

בקריית מלאכי ללו זהר , נציג הבית היהודי נבחר לראש העיר וזה לאחר שנים רבות בהן לבית היהודי לא היה ראש עיר שלה.

ערים מרכזיות:

תל אביב – שמרנו על כוחינו.נציג נוסף של הבית היהודי (חיים גורן) נכנס למועצה ברשימת דרום העיר וחבר אלינו

רעננה-עלינו מ 2 מתוך 4 מנדטים שלנו בפעם הקןדמת ל 3 מתוך 4 שהם שלנו.

רמת גן עלינו מ 2 ל 3.

גבעתיים שמרנו על 2, כנ"ל בנתניה.

אליכין מ 2 עלינו ל 3.

בית שמש-פעם קודמת הייתה רשימה שלא מזוהה מפדל והפעם 3 מנדטים ..

בגב"ש פעם קודמת היו 3 נציגי בית יהודי ונשארו 3. זה שרצים חברה עם כיפה סרוגה ברשימות אחרות כמו עם יוסי ברודני זה לא אומר שהם בית יהודי…

פתח תקוה-היו 3 ונשארו 3. המנדט הרביעי עליו רביב מדבר זה שוב ניכוס שהוא עושה לנציג ציונות דתית שלא רץ בית יהודי/מפדל בפעם הקודמת…

באשקלון היה מנדט אחד ונמחק.

בירושלים נחלנו כישלון. משלושה מנדטים לאחד בגלל פיצול ברשימות.

שדרות-אלון דויודי , פעיל ליכוד מובהק על כך אין ויכוח. אולם , הוא איש הציונות הדתית , בן הגרעין התורני והבית היהודי תמך בו מהתחלה , בזמן שהליכוד תמך עדיין בבוסקילה. כמו כן הבית היהודי מימן חלק מהקמפיין. רק כאשר הסקרים הצביעו שאלון מוביל העביר הליכוד את התמיכה אליו. על פתק ההצבעה הופיע הבית היהודי בנוסף לליכוד. מנדט אחד מתוך השלושה ברשימה הוא נציג הבית היהודי.

בל נשכח את הדרוזים שם זכינו במנדט. הריצה היתה מוצהרת כבית יהודי עם אותיות טב ונפתלי היה אורח הכבוד בכנס של כ 6000 איש, היחיד שהוזמן!

לגבי הרצת ראשי רשויות, בחלק מהמקרים הריצה הייתה ע"מ להעצים את הנציג שלנו בידיעה שלא נזכה כמו בגן יבנה שם אחרי שנים רבות הכנסנו נציג למועצה ובנשר שם אכן נכשלנו.

בנוסף יש מקומות נוספים רבים שרצו נציגי בית יהודי (חברי מרכז)אבל לא תחת השם בית יהודי אותם לא ניכסנו לעצמנו כגון מוטי יעקובי במצפה רמון שהכניסו 2 מנדטים .

בועז הרפז – אל תאמינו לו למילה

1 בנובמבר 2013
 

עוד לא ראיתי את הראיון של איילה חסון עם בועז הרפז (שאפו) ושלא תהיינה אי הבנות – הייתי מאוד שמח לראיין אותו.

עכשיו לעניין:

הרפז הוא אדם שגם אם האמת תפגע לו במצח במהירות של 250 קמ״ש, הוא לא יידע מזה. אני מזמן לא מאמין לו למילה. זה מסוג האנשים שמזמן איבדו כבר את היכולת להפסיק לשקר, לפנטז, הוא בטוח שכולם מפגרים (אגב, לקולגה שהתקשר אליו כדי להבין למה הוא התראיין לאיילה, הוא אמר שזה לא באישורו, שהיא הקליטה אותו ושידרה כי התעצבנה שהתראיין ל״ידיעות״). הסיפור היה ונשאר (עד שנבין מה יש בקלטות החדשות) איך אדם כמו גבי אשכנזי נתן לשרלטן כזה להתקרב אליו.

הנה הגרסה של הרפז למסמך המזויף כפי ששמעתי אותה במו אוזניי:

הוא לא זייף אותו. מה פתאום. הוא הודה בכך במשטרה בעצת עורך דינו שאמר לו – תגמור עם זה וזהו. איך הגיע המסמך לידיו? הוא קיבל, לדבריו, טלפון מאדם לא מוכר שאמר שהוא מדבר בשם רונית אשכנזי, אישתו של הרמטכ״ל והיא רוצה לשלוח לו מעטפה סגורה כדי שיעביר אותה לרמטכ״ל. הגיע שליח עם המעטפה, נתן לו אותה והוא העביר אותה לעוזר הרמטכ״ל. זהו.

שאלתי אותו – נגיד שהסיפור המגה הזוי הזה אמיתי, תסביר לי דבר אחד. לרונית אשכנזי יש מסמך רגיש והיא רוצה להעביר אותו לבעלה, למה היא צריכה לשלוח שליח, שיעביר אליך, שתעביר לוינר, שיעביר לאשכנזי? למה לא תתן לו את זה בבית? להרפז לא הייתה תשובה. אחרי זה שאלתי – אתה באמת טוען שעו״ד בכיר ימליץ לך להודות בזיוף מסמך כל כך טעון כשאתה נשבע לו שלא מעורב? כן, אמר הרפז, הוא אמר שאם לא, יעשו לי את המוות ואני הייתי עם כדורים, אז הלכתי על זה.

יצאתי מהפגישה איתו המום. הרבה זמן לא פגשתי שקרן בוטה כל כך. החלטתי שאין טעם להקשיב יותר למילה שהוא אומר. לכן, אני לא מייחס שום חשיבות למה שהוא אומר, לא כשטען בעדותו האחרונה אצל המבקר שאשכנזי עומד מאחורי הכול ולא כשהוא מספר פתאום על הצוות שנועד להריץ את הרמטכ״ל לראשות הממשלה. מי שעדיין לא השתכנע, יש לי עוד 3 הערות:

  1. בראיון ל״ידיעות״ השתנתה הגרסה שלו עוד פעם. עכשיו כבר השליח שמעביר לו את המסמך לא אומר שהוא בא בשם רונית אשכנזי. עכשיו זה אנונימי לחלוטין. איזה קשקוש. בן אדם רוצה להעביר מסמך נפיץ לאשכנזי. מכול האנשים בעולם, למה להעביר אותו להרפז?
    בגרסה החדשה של הרפז לא עורך דינו המליץ לו להודות. זאת הייתה החלטה עצמאית שלו תחת הלחץ הנוראי בו היה נתון. נו, באמת.
  2. עשו לעצמכם טובה – תקראו קצת מהשיחות של הרפז עם ארז וינר, עוזר הרמטכ״ל, כפי שהן מופיעות בדו״ח מבקר המדינה. מונטי פייטון לא היו מעזים ללכת כל כך רחוק. צריך מידע ממשרד אייל ארד? מה הבעיה? הרפז אומר שיש לו מושתלת שם. צריך מידע מתוך מחשבי אל על, אולי מהדיילים עצמם? אין בעיה. הרפז יברר בשנייה. הרפז, לדבריו, יכול לשתול חפרפרת בלשכת שר הבטחון, הרפז, לדבריו, מפעיל צוות שלם שמפיץ מצגת אינטרנטית נגד שר הבטחון, הרפז הוא מין סופרמן כזה שיכול לעשות הכול. העובדה הכי מטרידה בדו״ח זה שאדם כמו ארז וינר, שנמצא בתפקיד כל כך רגיש, לא זורק את הרפז לכול הרוחות. אם לא בגלל הכיוון שאליו הוא סוחב, אז בגלל שהוא סתם שרלטן.
  3. שלא תבינו אותי לא נכון. עשינו ב״מקור״ (יחד עם עפר שלח ומואב ורדי) את אחד התחקירים הראשונים נגד גבי אשכנזי בפרשה הזאת, כולל פרסום ראשון של נציב קבילות חיילים על הרפז. אין לי שום מילת סניגוריה על הקשר הלא ברור בין אשכנזי להרפז, אבל עד עכשיו לא ראיתי ראיות שהקשר הזה מושחת. אומרים שיש בקלטות החדשות עולם ומלואו. בסדר. שיוציאו אותו להורג, אבל רמטכ״ל שנלחם בשר בטחון, זה הסיפור? וואו. אמנון ליפקין שחק לא נלחם בראש הממשלה נתניהו? הרמטכ״ל מופז לא נלחם בשר הבטחון ברק? בוגי יעלון לא נלחם באריק שרון?

עכשיו הפשע החדש הוא שאשכנזי חשב על התמודדות לראשות ממשלה. אוי ואבוי. נורא. מי היה מאמין שרמטכ״לים יחשבו על דבר כזה.

שחק לא טיפח פנטזיות כאלה וגם לא ברק, מופז, חלוץ, יעלון ומי לא.

ועוד מילה אחרונה – שימו לב כמה ״ישראל היום״ הולכים חזק על הסיפור הזה. נתניהו כבר מזמן זיהה את המתמודד העתידי ושילח את עלון התעמולה שלו במתמודד העתידי.