אתם חייבים להתעכב שנייה על ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה אתמול. ויינשטיין הודיע אתמול שהוא מוכן לדחות את רישומה של קרן קיימת לישראל כחברה לתועלת הציבור בעוד 60 יום. להחלטה אין משמעות דרמטית. גם כשקק"ל תירשם כחברה לתועלת הציבור, החברים יוכלו להמשיך לעשות בכספים כמעט ככל העולה על רוחם, אבל בעיני בכירי קק"ל זה, כמובן, מתכון לאסון. הם יצטרכו להגיש דו"חות כספיים ותהיה מידה מסויימת של פיקוח חיצוני. לא דרמטי. חיכינו 60 שנה, נחכה עוד חודשיים. זה לא הסיפור. הסיפור הוא הנימוק ואיך ויינשטיין, גם אחרי 4 שנים וחצי בתפקיד, תופס את תפקידו. הנה ציטוטים ממכתבו אתמול של יורשם בתפקיד של אהרון ברק ומני מזוז, מכתב ששוגר ליו"ר ועדת חוקה, דוד רותם:

"עמדתי הייתה ועודנה (ההדגשה במקור – ר.ד.) כי על פי הוראות הדין הקיים, קק"ל הינה חברה לתועלת הציבור…יחד עם זאת, מחמת כבודך, הנני נעתר, לפנים משורת הדין, לבקשתך לדחות את רישומה של קק"ל בפנקס החברות לתועלת הציבור ב – 60 יום נוספים".

הבנתם את זה? היועץ המשפטי קובע שזו כבר עכשיו חברה לתועלת הציבור, חוות הדעת של המשנה שלו היא ממרץ וויינשטיין אימץ אותה במלואה, אבל דחה פעם אחת ב – 60 יום ועכשיו "מחמת כבודו" של דודו רותם, דוחים בעוד 60 יום. מה עניין הכבוד האבוד של דודו רותם והמצב המשפטי? ממתי בכלל מתחשבים בכבוד של יו"ר ועדת חוקה, עם כל הכבוד? מילא אובמה ביקש, נשיא המדינה ביקש, נשיא ביהמ"ש העליון, אבל יו"ר ועדת חוקה? המשך לקרוא →

לפני כמה שנים רצינו, עפר שלח ואני, לצלם "בדרכים" על גדעון סער. אני ראיתי בו פוטנציאל למועמדות לראש ממשלה, כתבתי על זה כבר ב – 2005 למגזין כותרת (השם ינקום דמו) ועפר נתן לי את המבט של 'עוד פעם אתה והבוכלטריה הפוליטית שלך'. האמת, הוא לא הבין מה אני רוצה מהחיים שלו. סער נראה לו פוליטיקאי משעמם במיוחד וההערכה שלי נראתה לו הזויה ברמות קיצוניות. בכל זאת, גררתי אותו וצוות צילום לכיכר רבין. סער היה אז בעיצומו של התמרון הפוליטי הגדול שלו שמאלה, הוא ניסה להתחבב על המרכז שמאל, קידם את זכויות הנשים, דיבר בזכות הומואים והלך לדבר בעצרת לזכרו של יצחק רבין. ימני בים של שמאלנים. ראיינו אותו קצת לפני, קצת אחרי וידענו שיש לנו ביד באמת מוצר יוצא דופן, אולי חסר תקדים. הראיון המשעמם ביותר עלי אדמות. אני עוד ניסיתי להציל את האייטם (ואת כבודי האבוד) והצעתי לסער שוב ושוב הצעות מגניבות (בוא נשחק כדורגל ביחד עם תלמידים, הוא היה שר חינוך), אבל בסופו של דבר נאלצתי לרדת מהעניין.

הרבה פרשנויות תשמעו בימים הקרובים על החלטתו של גדעון סער לא לאשר לעיריית תל אביב את חוק העזר החדש ולסגור באופן מעשי את מרכולי תל אביב. פרשנות אחת אני ממליץ לכם לדחות בתוקף – שגדעון סער חשב שזה רע לו פוליטית. אין דבר שסער עושה בחיים שלא עבר אצלו בראש קודם את כל מבחן – איך זה עוזר לי פוליטית. כשהוא הזמין עיתונאים ("אבל תבואו בלי מצלמות, רק בשביל הכיף") למסיבות בהן שימש כדי ג'יי, זה היה גם פוליטיקה, כשהוא הולך פתאום לבקעת הירדן ומצהיר שצריך לספח אותה עכשיו לישראל, זו פוליטיקה (בוגי יעלון מציץ מעבר לכתף) ואני אפילו מעז להעלות את החשד שסיפור גאולה אבן עבר אצלו את מבחן הקלירנס הפוליטי. המשך לקרוא →

משה קלוגהפט – נפתלי, זה הזמן.

בנט – הזמן למה?

קלוגהפט – להעביר את החוקה הליברמנית שלך סוף סוף

בנט – השתגעת? עכשיו כשהאמהות בז'נבה וכל הציבור שלנו בקדחת החטופים

קלוגהפט – תגיד, כמה פעמים כבר הראיתי לך את המזכר של אותה יועצת יחסי ציבור אמריקנית, שכתבה מיד אחרי האחד עשר לספטמבר שעכשיו הזמן להוציא החוצה את כל הכותרות השליליות שיש אצלנו? עכשיו בבליץ נעביר את החוקה ונהפוך אותך לאיווט ליברמן של "הבית היהודי". אתה תבחר חלק גדול מחברי הכנסת, אתה תקבע את ספר הבוחרים, אתה תשפיע על מי יתחרה מולך, אתה הכול.

בנט – הלו, הלו, איך אתה מדבר. זה הכול בפריימריס פתוחים. פה ושם נתנו לי כמה שיריונים ממש בקטנה…

קלוגהפט – ומה עם מקצה שיפורים שסידרת לעצמך שם, שתוכל לשנות את הרשימה אחרי שנבחרה? אפילו לאיווט אין את זה, שלא לדבר על זה שכל מי שהשתתף בבחירות הקודמות מקבל פרס על ההצטיינות שלו שם – הוא יכול לבחור גם עכשיו, בלי לעשות דבר בדרך. חדשים יצטרכו לחכות שנה וחצי לפני שהם בוחרים. חבל על הזמן. זה נועל את בחירתך.

בנט – יאללה נו, לדרך. מה עושים?

קלוגהפט – נתדרך את האתרים במגזר על החוקה החדשה. נזרוק להם את הכותרת שתכננו שיש סעיף בחוקה, שאתה מרכיב את הממשלה הבאה, הם יאכלו את זה כמו גדולים. אני כבר רואה את הכותרות: "ממשלת הבית היהודי".

בנט – ונשלח להם את החוקה עצמה?

קלוגהפט – תגיד, אתה בסדר? מה פתאום. נגיד שזה בגיבוש. ניתן רק ככה כמה סעיפים ונזרוק להם תדרוך של 'בכיר במפלגה' שאנחנו הולכרים על שלושים מנדטים. מי רוצה להתנגד לחוקה של יו"ר מפלגה עם שלושים מנדטים?

בנט – מי זה ה'בכיר במפלגה'? אתה?

קלוגהפט – בוא נגיד שייתכן ואולי ועשוי להיות שכנראה.

בנט – לאיילת אני חייב לתת עותק המשך לקרוא →

ההשערה שלי: הוא הניח שאף אחד לא יידע. הדיון חסוי. תחשבו על זה: האם המועמד לנשיאות, בנימין בן אליעזר (הוא כבר לפחות חמש שנים במעמד הזה) היה מעז לתת תצהיר משפטי לטובת טייקון מקומי, לו היה יודע שהמשפט פומבי? מה פתאום, אבל בישראל יש חיסיון על כל הדיון המשפטי בנושאי מיסוי וכך יכול היה פואד בצנעה ובחשאי (יכול להיות שהוא לא הבין שרשות המיסים היא בכל זאת צד להליך? ואנשיה יסתקרנו מה פתאום שר הבטחון לשעבר כותב תצהיר למען איש עסקים?) להעיד שנניקשווילי 'חברו הטוב' המשך לקרוא →

ביום שני הודיע יושב ראש הכנסת שלא תהיה חקיקה בכנסת. זה לא הזמן להתווכח. בבתי הספר מתקיימות תפילות המוניות. ראש הממשלה מופיע כל יום בטלוויזיה ומוציא תמונות סטילס מהערכות מצב כאילו צ'רצ'יל בדיוק מתעדכן על הפלישה לְנוֹרְמַנְדִי. מדינה בהפרעה. פניקסטן. שלושה בחורים נחטפו. זה אירוע חמור, קשה, עצוב, אבל זו לא מלחמת יום הכיפורים, אפילו לא מגדלי התאומים. פיגועים שבהם היו עשרים הרוגים ברחובות הערים לא השביתו פה ככה את החיים. עֶקְרוֹן-על אחד מרחף מעל כל הטירוף. אין שאלות. אסור לשאול שאלות את נתניהו שמדבר כל יום בטלוויזיה, אסור להגיד מילה לשר הביטחון ולרמטכ״ל שמפוצצים אותנו בסרטוני תעמולה, אסור לשאול אפילו את דובר צה״ל שמקפיץ צוותי צילום לתדרוכים מוזרים שיש בהם הכול חוץ ממידע חדש. אסור לשאול למשל אם פגיעה כזאת בשגרה שלנו היא לא בדיוק מה שטרוריסטים רוצים. לפחות יצא לנו דבר אחד מהשבוע המוטרף הזה – יותר אנשים יודעים מי זאת חברת הכנסת יפעת קריב שנלחַמה באומץ נגד הדורסנות של חנין זוֹעְבִּי. בפניקסטן היא גיבורה.

מתוך דיעה ששורה במגזין "שישי" האחרון עם אלון בן דוד וטלי מורנו

אחרי שהדיעה שודרה, העירו לי שהתקשורת היא חלק משמעותי בטירוף הזה. המשך לקרוא →

למה בעצם כולם כל כך מצטערים ופניהם כל כך נוגות?

איציק שמולי, אקס המחאה החברתית, הוציא הודעה:

מאמציי לשכנע את פואד לנסות ולהוביל מהלך לדחיית הבחירות עלו בתוהו והוא אמר לי שלנגד עיניו משימה גדולה יותר כרגע: לנקות את שמו הטוב. קיבלתי את זה בצער- מדובר באיש שנתן את כל חייו למדינה ואני מאחל לו שיצליח להפריך במהרה את כל הסיפור הזה. אני מקווה שהיועמש ייתן תשובה לגבי התזמון של הבדיקה- ארבעה ימים לפני הבחירות; הרי פואד גר בביתו כבר שנה ויכול היה לבדוק זאת הרבה קודם ולמנוע את המבוכה מכולם.  עדיין לא החלטתי למי אתן את קולי בבחירות, כל האופציות על הפרק כולל הימנעות בהצבעה.

שמולי, אם כן, מאיים עלינו שיימנע בהצבעה בגלל העוול הנורא שנעשה לפואד. מה העוול? שחשפו שהוא קיבל מיליוני שקלים מטייקון, שיש לו עסקים בישראל, לרכישת פנטהאוז' ביפו? זה מטורף. בעבר כבר פרסמתי ששמולי עצמו השתית חלק נכבד ממימון הקמפיין שלו על בעל הון בשם אבי ביתן, שמממן מכללות בארץ, שהוא ומקורביו תרמו משהו כמו 405 מהקמפיין של שמולי. לכאורה, שמולי היה אמור להתרחק מקשר ידידותי מדי עם ביתן. הרי ביתן נזקק לקולו והשפעתו בעת שהיה לפני כן חבר המועצה להשכלה גבוהה (כנציג הסטודנטים), אבל כנראה שרגישותו לנושאים האלה לא הייתה בראש סדר היום אצל שמולי אז וגם לא עכשיו.

פרופסור דניאל שכטמן, שהצליח בקמפיין מתוחכם להרוס לעצמו את הדימוי של חתן פרס נובל (לפחות בקרב חברי הכנסת, שרבים מהם יצאו מזועזעים מהמגע איתו), אמר שיש לו הרבה אמפטיה לפואד. למה יש לו אמפטיה? כשתופסים חשוד בקבלת שוחד, מה שמרגישים זו אמפטיה? השופטת בדימוס, דליה דורנר, שאני מאוד מעריך, הזכירה לנו שעומדת לפואד חזקת החפות. נכון, לא אמרנו שהוא אשם, אבל מה עם איזו אמירה ערכית של נשיאת מועצת העיתונות על כך שאדם שאישר שקיבל מאות אלפי דולרים מאיש עסקים ישראלי (הלוואה…), לא אמור להיות האזרח מספר 1?

יו"ר הכנסת רמז בראיון ל"מטה" עם נדב פרי שאולי אחד המועמדים או המועמדות עומד מאחורי המידע המסעיר שמתגלה על המועמדים. וואלה? אדלשטיין, כנראה, הפך לסוג של חמיצר. אם אתה יודע משהו, אדוני היו"ר, אולי תגלה לנו ותפסיק עם הרמזים? ובכלל, מאיפה הגיעה יוזמת אדלשטיין ההזויה לדחות את הבחירות? מה זה אמור לתת? זמן לגלות את היד הנעלמה הזאת, שמוציאה מתלוננות נגד סילבן והעברות כספים לפואד (אם יש כזאת יד נעלמה, היא זכאית לפרס ישראל)?

עוד יותר מדהים – יו"ר העבודה, יצחק בוז'י הרצוג, תמך ביוזמה הסופר מוזרה הזאת. המשך לקרוא →

לפני כחודשיים החליט היועץ המשפטי לממשלה לבדוק את תלונתה של מ' נגד השר סילבן שלום. זו החלטה יוצאת דופן. מלכתחילה היה ברור שחלה עליה התיישנות. היועץ ויינשטיין מקבל בערך באותה תקופה את תלונתה של התנועה לאיכות השלטון, שקוראת לו לחקור את טענותיו של אלדד יניב. יניב טען בסדרת טורים בוואלה שפואד בן אליעזר קיבל ממנו שירותי ייעוץ בלי לשלם, כשבתמורה הוא מסדר לו לקוחות חשובים, שהיו כפופים לו כשר. את הפרסומים הפומביים הללו, שגם לכאורה התיישנו, ויינשטיין לא הורה לבדוק. הטרדת מין כן? והפרת אמונים/שוחד לא?

למרבה המזל, אינפורמציה שהתגלגלה בדרך אחרת בשלה הבוקר לחקירת משטרה משמעותית נגד בן אליעזר, שללא ספק עושה צדק עם מועמדותו לנשיא. על החקירה הזאת אכתוב מאוחר יותר. עכשיו אני רוצה להתרכז בטענות של אלדד יניב (אגב, יניב היה הקולני ביותר בהעלאת סימני שאלה סביב מקורות המימון לפנטהאוז' של בן אליעזר, שהוא מוקד החקירה הנוכחית).

יניב תיאר בתמצית דפוס פעולה, שברור שאינו נוגע רק אליו, אלא לכל מי שנתן שירותים לבן אליעזר. יתרה מזאת, פואד כיהן כשר גם בממשלת אולמרט ואפילו בממשלת נתניהו. ייתכן בהחלט שחלק מהלקוחות שהוא סידר ליניב, אם סידר, כלל לא התיישנו, שלא לדבר על עורכי דין ונותני שירותים אחרים.

מכיוון שאמירותיו של יניב היו קצת כלליות ועוד שבוע יש בחירות לנשיאות חשבתי שנכון יהיה לשבת איתו ולקבל ממנו גרסה יותר בשרנית, עם שמות ותאריכים. השיחה התקיימה לפני מספר ימים. אני מביא אותה כמעט במלואה כולל תגובות רלוונטיות.

 הסיפור שלך עם פואד מתחיל אחרי שברק התפטר, אתה סיימת את תפקידך כראש המטה האישי שלו, פתחת משרד עורכי דין ופואד שר בטחון בממשלת שרון ומתמודד בפריימריס לעבודה נגד אברום בורג.

יניב: נכון. אני פוגש אותו פעם אחת במלון הילטון. פגישה לילית. הוא מספר לי את המצב שלו בהתמודדות שלו מול בורג. אנחנו מכירים, אבל לא היכרות מאוד עמוקה. הוא היה שר חשוב ומשמעותי אצל ברק. מכירים היטב, אבל לא הייתה לי קרבת עבודה אתו. נפגשים. הוא סוקר בפניי את מצבו מול בורג בצורה שהתבררה אחר כך כמאוד מאוד מדוייקת.

 הוא רוצה ממך משהו?

כלום

הוא יוזם את הפגישה?

כן. בליל הבחירות, לפנות בוקר, אני מקבל ממנו טלפון. הוא אומר "תגיע מיד, אני צריך את העזרה שלך, גנבו לי את הבחירות. צריך את המוח שלך. רק אתה יכול לעזור לי". הגעתי בתשע או שמונה למשרד הביטחון. אני רואה המולה של אנשים – רם כספי, נבות תל צור, מאיר פלבסקי (חוקר פרטי – ר.ד.), חבר שלו איש העסקים, שי אופיר. מלא מלא אנשים, פוליטיקאים. כאילו הבן אדם לא הפסיד את הבחירות.

תמיד הישיבות אצל פואד ענקיות. תמיד יש אוכל, תמיד הדלת פתוחה, לא כמו פוליטיקאים אחרים, בטח לא כמו אצל אהוד ברק, שהכול במידורים וגם ישיבה גדולה מתפרקת להסתודדויות קטנות בצד. כל רגע מופיע עוד שר, עוד עסקן ועוד חבר כנסת ועוד עורך דין. לא היינו עורכי דין היחידים – היו שם אלדד כורש וחיים כהן ואייל יפה, אודי שגב. פואד מסביר מה המצב. מישהו מכניס את חוקת מפלגת העבודה. מה לעשות ואיך לעשות.

רמי כספי אומר – אין ראיות, אין צדק. צריך להביא ראיות. מתקבלת החלטה לשלוח מיד צוות של חוקרים פרטיים בעיקר לכפרים של הדרוזים. פואד יודע להצביע בפרטי פרטים לאן לשלוח, איפה זה גר ואיפה ההוא גר. אין זמן. היה צריך לטוס ולעתור. קיבלנו החלטה לעשות את זה כמה שיותר מהר. כמה שעות.

רמי כספי רצה את זה בקלטות, העבירו הכול לקלטות. ערימה ענקית של הקלטות. קופסה ענקית. 3-4 משרדי חקירות עבדו על זה. הכול היה מסודר בטבלאות, מי אמר, מה אמר.

 כל זה ביום אחד?

פחות מיום אחד. לפנות ערב אנחנו עושים פגישה אצל רם כספי במשרד. רן נוסבאום מביא את החומר. היום איש עסקים, אז חוקר פרטי. הוא ריכז את כל הפעולה הזאת. הייתה פעולה של (משרד חקירות) מאיר פלבסקי ועוד משרד שהוא הביא, משרד  החקירות של ויצמן יער ונדמה לי שהיה עוד משרד שמישהו הביא.

אנחנו מגישים בקשה זמנית למוסד לבירור עתירות. הדיון נקבע למחר. מקבלים רווח גדול מאוד של יממה. ממשיכים את האיסוף. באותו יום נפגשים שוב אצל רמי כספי במשרד ויוצאים לבית המפלגה. אז אנחנו כבר מצויידים בארגז גדול עם קלטות, הרבה מאוד תצהירים והרבה מאוד תמונות. איפה היו הקלפיות, מקומות משונים שהיו הקלפיות ואיפה אתר הספירה המרכזי בעכו, שם נספרו מחדש הקלפיות. הגענו עם היקף גדול מאוד של ראיות.  זה נמשך חודשים ארוכים. אני הגשתי עשרות עתירות במהלך התהליך הזה.  כמעט שלושה חודשים גרנו בבית המפלגה.

 יש לך דיון במהלך כל הזמן הזה מאיפה אתה מתפרנס?

בחלקים הראשונים מאוד של ההרפתקה הזאת הבנתי שלא יהיה כסף. רונן אחי ואני פתחנו אז משרד ברחוב אחד העם 35, אתה צריך לקיים את עצמך. רונן לחץ עליי – מה קורה עם שכר טרחה? אתה עובד רק בזה, לא עושה שום דבר אחר. בשלבים הראשונים הבנתי מרמי (כספי) ש"אנחנו עושים את זה בהתנדבות. אנחנו חברי מפלגה ועושים בהתנדבות".

 אתה שואל וזה מה שהוא אומר לך?

כן. אמרתי לו "אני לא חבר מפלגה. "לא, לא, אנחנו חברי מפלגה. לצורך העניין גם אתה חבר מפלגה". אני שואל אותו "אין עם זה בעיה?". הוא (כספי) אומר "לא, כחברי מפלגה אנחנו חושפים את השחיתות במפלגה". פועלים בכלל כדח"צים של המפלגה.

הוא מבהיר לך שיש תמורה בעד האגרה, גם אם היא לא באה באופן ישיר?
המשך לקרוא →