ארכיון חודש: יולי 2015

פרשת גל בק – סגירת התיק תמוהה, תיאוריות הקונספירציה הזויות

26 ביולי 2015
 

ביום רביעי פוצצה שרת המשפטים כותרת מהדהדת בכנסת. השרה שקד הודיעה שהפרקליטות החליטה לחדש את חקירת התאונה בה נהרג גל בק ב – 16. "בעקבות הלחץ הציבורי", כתבו העיתונים. בתוך חלק מאותן ידיעות ממש נאמר שהמשטרה כבר גבתה עדויות בפרשה שבוע ושבועיים לפני כן. אם החקירה חודשה רק עכשיו, איך נגבו כבר עדויות? הכותרות המטעות של יום רביעי וחמישי הן רק ביטוי אחד למה שקורה בפרשה המתעתעת הזאת.
חשוב לא לערבב. התחקיר של איילה חסון ויפעת גליק ב"יומן" של ערוץ 1הוא תחקיר חשוב. סימני השאלה שהתחקיר הציף סביב אותה תאונה לפני עשר שנים חייבים להתברר. זה ברור, אבל צריך גם להגיד שהמנוע הקונספירטיבי, שמניע את הפרשה הזאת, נראה קצת מוגזם. בכירים בפרקליטות שוטחים מסכת עובדתית שמעקרת את רוב הרעל שמסתובב סביב הסיפור הזה. נכון, אותם בכירים הם צד מעוניין ובכל זאת, העובדות שהם מעלים לא ממש קיימות בדיון הציבורי.
1. אין שום ראייה שפרקליטת מחוז תל אביב באותה תקופה, רות דוד, הייתה מעורבת באיזושהי צורה בתיק. היא הוזכרה בתחקיר. פרשת השחיתות בה היא נחשדת הביאה לפתיחת כל הפצע, אבל המיסמכולוגיה סביב התיק הזה לא מגלה שום מעורבות שלה. אם זה המצב, אז כל התיאוריה שפרקליטה מושחתת, סגרה את התיק בגלל שקיבלה משהו, נופלת.

2. גם דסי פורר, הפרקליטה שהתראיינה ברדיו כדי לייצג את עמדת הפרקליטות, לא קשורה לתיק התאונה ההוא. למה זה חשוב? כי תיאוריות הקונספירציה כבר קשרו בין פורר, אוהדת מושבעת של מכבי תל אביב בכדורסל המשך לקרוא

מה פשר הקושי של מפלגת העבודה להתנער מאפי שטנצלר?

21 ביולי 2015
 

ביום שבת לפני הבחירות התארגן בעמק חפר 'כנס עסקים'. בכירי מפלגת העבודה הוזמנו. רובם גם באו. רצו, לא רצו, באו. הרוח החיה מאחורי הזמנתם הוא פעיל ראשי של מפלגת העבודה בשם עופר גרגור. מי זה גרגור? אוהו, מי זה גרגור, אתם שואלים. תנו לי לספר לכם מי זה גרגור. נתחיל קצת בתמונות ההתרברבות שלו מהפייסבוק שלו. הנה הוא מצולם עם הרצוג ממש אחרי הבחירות.

גרגור והרצוג המשך לקרוא

ההיסטוריה לא תסלח לביבי (ולא על ההסכם עם איראן)

19 ביולי 2015
 

בנימין נתניהו התקשר לאבו מאזן ביום שישי לכבוד עיד אל פיטר. מעניין אותו עיד אל פיטר כמו שמעניין אותי בלט קלאסי. סביר להניח שהטלפון בא במסגרת תוכנית הפעולה הסופר מתוחכמת שנקראת 'איך לגרום לשותפיי לקואליציה לחשוב שעוד שנייה בוז'י נכנס'. ממלמלים משהו על תלמידי בן גוריון ותלמידי ז'ובטינסקי, שצריכים לחבור להם יחדיו, עושים איזה ספין על זהבה גלאון (ביום שישי הודיעה העיתונאית החדשה, שנושאת גם בתפקיד יו"ר מרצ, שהמחנה הציוני לא ייכנסו לקואליציה. בגללה, כמובן) וסומכים על הכתבים שכבר ימציאו מתווך ומגעים ותיקים וסיכומים, העיקר שדרעי ובנט יתקפלו בתקציב. עכשיו אבו מאזן נקרא לדגל. בטח יימצא כבר הפרשן שיגיד שהטלפון לחג הוא תחילת המו"מ המדיני והנה שוב בוז'י בדרך ללשכת שר החוץ.

הכישלון של נתניהו בטיפול בתיק האיראני, כפי שבא לידי ביטוי בהסכם וינה, הוא בקושי הערת שוליים לעומת החשבון האמיתי שתעשה ההיסטוריה עם נתניהו, החשבון על החמצת השותף הפלשתינאי הכי טוב שאי פעם יהיה לנו, אבו מאזן. גדולי גאוני ההיי טק שלנו לא היו יכולים לייצר במעבדות הכי משוכללות שותף פלשתינאי יותר נוח. מנהיג שאין שמאלה ממנו בזירה הפוליטית הפלשתינאית, מנהיג פלשתינאי שבשעה שהאויבת שלו ישראל מפציצה את בני עמו בעזה, הוא מדבר נגד מי שחטף חיילים ישראליים, מנהיג פלשתינאי שמדבר נגד הדה לגיטימציה של ישראל, מנהיג פלשתינאי שמדבר עשרות שנים נגד התנגדות מזויינת, נגד אלימות, נגד טרור, שנלחם במי שרוצה להוציא פיגועי טרור, אין ולא יהיה מנהיג פלשתינאי כזה.

לא מזמן סיפר לי איש מכון "מולד" (כן, כן, שמאלני) שהם עשו סקר. הציבור הישראלי שוכנע לגמרי. מה שאמר אהוד ברק, מה שקרה עם אהוד אולמרט, הקמפיין האינסופי הנבוב של אנשים כמו בן דרור ימיני, דן מרידור וציפי לבני עבד עליו. הציבור הישראלי בטוח שאבו מאזן אינו פרטנר. אחרי זה נשאל הציבור באותו סקר שאלות היפותטיות. בהנחה שאבו מאזן היה מדבר פומבית נגד אלימות, המשך לקרוא

מכתב גלוי לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה לפני שאתם מצביעים על חוק מושחת

18 ביולי 2015
 

לכבוד חברי ועדת השרים לענייני חקיקה,

היום אתם אמורים להצביע על הצעת חוק של חברת הכנסת נאווה בוקר מהליכוד. אני מנחש שלגברת בוקר אין מושג ירוק במה הצעת החוק הזאת באמת עוסקת. היא לא מבינה שהנושא בעל השם האמורפי 'פיצול תדרים' מסתיר מאחוריו צפצוף על החוק, יחסי הון שלטון וניסיון בוטה לעקוף חוות דעת משפטיות. חתמו עם בוקר עוד כמה חברי כנסת. חיליק בר (המחנה הציוני), טלי פלסקוב (כולנו) ויעקב מרגי (ש"ס). אני מציע לכם לשאול אותם מה הקשר שלהם לדוד בן בסט, הבעלים של כמה תחנות רדיו אזוריות, למה חתמו ומתי יופיעו או הופיעו בתוכנית "הנבחרים" שלו.

חבר הכנסת לשעבר מוסי רז תיאר לא מזמן בפוסט בפייסבוק שלו איך ניסו להחתים על ההצעה גם את עיסאווי פריג' ממרצ. למזלו, רז – שרכש היכרות עם התחום בניהול תחנת רדיו ישראלית פלשתינאית, היה בחדר והרחיק אותו מחוק התועבה הזה.

מי מכם שבכל זאת מתעניין, הנה הסיפור בתמצית.

כמה תחנות רדיו אזורי מקושרות קיבלו מהרשות השנייה במשך השנים עוד תדר, כדי שאם באזור הזיכיון שלהם לא שומעים טוב, שיוכלו להשתמש בתדר השני כדי לשפר את הקליטה. במקום זאת, הם התחילו לשדר על אותו תדר תחנה חדשה לגמרי ולעשות מזה כסף, כמובן. ראש וראשון ליזמים היצירתיים הוא דוד בן בסט, אדם שבשיחות רבות עם בכירי משרד התקשורת לאורך השנים טורח להסביר כמה הוא מקושר ומחובר לבכירי המערכת השלטונית שלנו. לפעמים הוא אפילו מוכיח את זה.

במשך שנים ארוכות זה עבד לו. ההמצאה הלא חוקית אפילו קיבלה איזו כסות חוקית מהרשות השנייה. איך? אף אחד לא רוצה לדבר על זה באמת. ענייניות לא הייתה שם. תהיו בטוחים. זה פשוט היה מתחת לרדאר. בינתיים עוד תחנות, קצת פחות מחוברות פוליטית, רצו גם. למה לא? זכינו בתחנה אחת ונשדר בשתיים. מגניב. אלא שבן בסט לא אהב את זה והתחיל מאבק שנגמר בזה שהנושא עלה על הרדאר.

בן בסט היה בטוח, מן הסתם, שגלעד ארדן, כמו השרים שקדמו לו (בתקופת משה כחלון, נכתב דו"ח ביקורת חריף בנושא, עם המלצה לבחון תלונה במשטרה. המנכ"ל של כחלון, המשך לקרוא

בוז'י עונה על שטנצלר (בערך)

9 ביולי 2015
 

בוז'י הרצוג הופיע אתמול אצל צעירי העבודה. שאלו על טענותיי לגבי תמיכתו בהמשך הכהונה של יו"ר קק"ל, אפי שטנצלר. בוז'י ענה, אם אפשר לקרוא לבליל המילים האלה תשובה. תקשיבו בעצמכם. פרס למי שהבין.

קק"ל 'חושפת' דו"חות כספיים, אולי באותה הזדמנות יספרו כמה אנשים נסעו לאקספו במילאנו?

8 ביולי 2015
 

קק"ל עושה כותרות. היא חשפה לראשונה את דו"חותיה הכספיים והוציאה יחד איתם הודעה לתקשורת "פרסום הדו"חות הכספיים…מהווה תשובה ניצחת לטענות השיקריות והמגמתיות בדבר חוסר השקיפות בהתנהלות הכספית". וואלה. נוק אאוט. נמרוד בוסו באמת מדווח הבוקר ב"מרקר" ש"חשיפת המאזן באתר האינטרנט נעשית בהתאם למדיניות שעליה הכריז יו"ר הקרן, אפי שטנצלר, לפני מספר חודשים". השטנצלר הזה, מה רוצים ממנו? כל כך שקוף, כל כך גלוי, כל כך בטוח שכולנו מטומטמים וכבר שכחנו שהיועץ המשפטי לממשלה כפה על קק"ל להירשם כחברה לתועלת הציבור וככזו החיל עליה הוראות שמחייבות אותה לפרסם לציבור את דו"חותיה הכספיים. שטנצלר השקוף פשוט בטוח שאנחנו כל כך אידיוטים שאנחנו שוכחים שהוא השקיע מאמצים מטורפים וכספי עתק כדי להילחם בכוונת היועץ המשפטי לממשלה לעשות זאת. אני עוד זוכר את עו"ד אהרון אברמוביץ, עו"ד חיצוני של קק"ל, שעושה ממנה המון כסף, מסביר לקרן נויבך למה אסור לעשות את זה.

עוד פאנל רדיופוני, שלא יכולתי לא להיזכר בו הבוקר כשקראתי שקק"ל כל כך שקופה הוא עימות שהיה לי עם מאיר שפיגלר, מנכ"ל הקרן. זה היה אצל גיא זהר ברדיו ללא הפסקה. אני, כרגיל, אמרתי חוסר שקיפות, ריקבון, חוסר ענייניות, הדברים הרגילים ושפיגלר הביא לי אותה בהפוכה עם טענה שמה פתאום חוסר שקיפות, הנה התקציב שלהם על האינטרנט. יצא לי האוויר מהריאות. המשך לקרוא

ועל מי אפרים ברכה כעס?

6 ביולי 2015
 

כל העיתונים מכים על חטא. חטאם של האחרים, כמובן. איך 'ההם' לא גוננו עליו בזמן אמת? למה 'המערכת' לא גיבתה אותו? אז הנה תיאור תמציתי של מה שחשב ברכה בשנתיים האחרונות, לא כולל השבועות האחרונים.

ראשית, הקדמה קצרה. ברכה ואני התחלנו ברגל שמאל. הוא הורה על חקירתי באזהרה על כך שהפרתי כביכול צו איסור פרסום בפרשת הירשזון (התיק כנגדי נסגר). אני מתחתי עליו ביקורת על כך שבאותה פרשת הירשזון הוא בחר לצמצם את החקירה לפשעים הקלאסיים כביכול, מעטפות וכו' ולא צלל לתוך מידעים אחרים שהגיעו אליו בנושא והיו, בעיניי, חשובים הרבה יותר. לאחר מכן, למדתי מרחוק להעריך אותו. גם אליי הגיעו אין ספור טענות כנגדו. מה שבדקתי, התברר כמצוץ מן האצבע. לא בדקתי הכול. העובדה שהוא הלך להקליט את רבו ומקור מרכזי שלו, הרב יאשיהו פינטו, כאשר אנשי משטרה שומעים בזמן אמת את השיחה, עשתה עליי רושם אדיר. ככה לא מתנהג אדם שיש לו אפילו פירור של לכלוך על הבגדים. ככה יכול לנהוג רק צדיק מוחלט ורק מישהו נדיר באיכויותיו יכניס לכזה דבר את אישתו, ייעזר בה, כששוב חוקרי משטרה מאזינים בזמן אמת לשיחה בינה לבין אישתו של פינטו. מילה אחת של הרבנית הייתה יכולה לקבור את ברכה. מספיק שהייתה אומרת "נעביר לכם בדיוק כמו בפעם שעברה" ונגמר הסיפור שלו.

הערה מקדימה אחרונה – אני לא טוען שתחושותיו של ברכה, שיתוארו כאן, הן הגרסה האולטימטיבית. הוא היה אדם מתוחכם במסווה של אדם פשוט. ייתכן מאוד שכך בחר לתאר את תחושותיו בהתאם לאדם שדיבר איתו.

אז ככה: ברכה לא כעס על עסקת הטיעון עם פינטו. למרבה ההפתעה, הוא חשב שמה שמנשה ארביב עשה (לכאורה) כל כך חמור, שיש הצדקה לעסקה הזאת. הוא גם נשאל על העסקה לפני שנסגרה. עם זאת, הייתה לו תחושה מאוד לא נוחה לגבי הדרך בה נוהלה העסקה, עיכוב ההודעה על שימוע ברגע האחרון, המסלול הירוק לו זכו פרקליטי הרב אצל היועץ המשפטי לממשלה ועוד. בסה"כ ברכה זכה לגיבוי מעשי מהמערכת. היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה (לדור היה מאוד דומיננטי גם בסיפור הזה) וצמרת המשטרה לא נתנו לעכב את מינויו לראש יאח"ה, למרות מסע הלחצים והעתירות לבג"צ. הן הפקידו בחיקו את החקירות הרגישות ביותר ולא נתנו לפגוע בו.

איפה הם כשלו? בזירה הציבורית.

יואב יצחק, שמזמן אי אפשר לכנות אותו עיתונאי, שתה את דמו של ברכה במשך שנים. כתבה מכפישה אחת ועוד אחת, שקר אחרי שקר. יצחק, למי שלא יודע, הוא מעריץ של פינטו. הוא הכיר אותו כי רצה את עזרתו בטיפול רפואי לקרובת משפחה שלו ולאחר מכן, אמר עליו לאדם אחד לפחות מילים כמו "הוא פנומן, הוא גאון".

אתמול הוציאה הפרקליטות הודעה שקבעה שטענתו של יצחק על כך שהוחלט לפתוח בחקירה נגד ברכה היא שקר, כמו רבים מהפרסומים שלו בעבר. למה לא הוציאו הודעות כאלו  קודם לכן? למה המערכת האדירה של אכיפת החוק לא יודעת להגן על בכיר חוקריה אל מול בלוגר נטול רסן? אפשר הרי לתבוע אותו, אפשר להוציא הודעות כנגדו, אפשר להוכיח שהוא כותב לא אמת. בכלל, אם הוחלט ביום חמישי שהחומר שהועבר כנגד ברכה לא שווה חקירה, למה לא פרסמו הודעה? כל אחד מהאנשים בחדר יודע להטיף היטב לאחרים שלא צריך להתייחס ליואב יצחק ודומיו, ש'כולם' יודעים שזה לא ענייני, שזה לא רציני, הכול נכון, עד שזה מגיע אליהם. כשיצחק מתחיל להכפיש בשפה סופר בוטה, על סמך רבע עובדה וחצי השערה, זה רץ ברשתות החברתיות ואתה מוצא את עצמך במצב של למסור הסברים לכל מיני ידידים ובני משפחה שלא בדיוק יודעים מיהו יואב יצחק ומה מניע אותו. תשאלו את אורלי אינס, גם אותה יצחק הרס.

אבל זה לא היה רק יואב יצחק.

לפני שנתיים פורסמה ידיעה בחדשות 2 על כך ששורה של פרקליטים בכירים תובעים לא למנות אותו לראש יאח"ה. הרקע – פסק דין, שאסור לפרסום, שמתח ביקורת על ברכה. הכתב טען שזו אחת מהפרשיות החמורות ביותר שהתפרסמו פה שנים ארוכות. ברכה היה משוכנע (וגם אני) שמאחורי הידיעה עומדות זרועותיו הארוכות של הרב פינטו. הוא ייחל לרגע שבו ייצאו תמלילי ההקלטות שלו עם פינטו, שכולם יבינו מה הוא עבר ומה הוא עשה. כשהם התפרסמו ב"הארץ" הוא התאכזב המשך לקרוא

למה בוז'י הרצוג רוצה 'לצלם מצב' ולהשאיר את שטנצלר בראשות קק"ל?

5 ביולי 2015
 

בשנה וחצי שאני חוקר את מה שקורה בקרן קיימת לישראל, היו כמה מקרים בהם אפילו הארגון הזה נאלץ להודות ששפכנו סתם כסף. בכל אחת מהפעמים הוא התחייב לנסות להחזיר את הכסף. לא מזמן בדקתי מה עלה בגורל המאמצים.
ערוץ הטלוויזיה המוזר, בבעלות אוליגרכים אוקראיניים, שקיבל משום מה מיליוני שקלים מקק״ל וחדל בכלל לשדר, עדיין לא החזיר את הכסף. קק״ל הבטיחה לתבוע כבר באפריל שנה שעברה. שנה ורבע אחרי, אין תביעה, לא נגד הערוץ ולא נגד המתווך המסתורי, שממשיך להוציא מקק״ל כסף עבור פרוייקטים אחרים.
חברת ההפקות שהבטיחה לייצר סרטים על ציונות עבור קק״ל וקיבלה, גם כנראה בעזרת קשרים, למעלה ממיליון שקלים, עדיין לא הצליחה לעמוד במחוייבותה. קק״ל הבטיחה לפעול להשבת הכסף. היא עדיין פועלת, רק כסף אין.

לפני יותר משנתיים הודיעה קרן קיימת שבעקבות הביקורת הציבורית, היא לא תשתתף במימון הבאתו של הנשיא לשעבר קלינטון לארץ לחגיגות יום ההולדת ה 90 של שמעון פרס. עשרה חודשים מאוחר יותר התברר שבניגוד לספין, כמעט חצי מהכסף לא חזר, קרוב לרבע מיליון דולר. קק״ל אמרה – יזמנו בוררות כדי להחזיר את הכסף. שנה ורבע לאחר מכן, הבוררות המסתורית עדיין נמשכת. כסף? יוק.

אלו, כמובן, רק דוגמאות מעטות לארגון המושחת והרקוב ביותר בו נתקלתי. יש כאלו שאומרים לי – רגע, למה אתה מעליב את המשך לקרוא

הישיבה המשעשעת להפליא של הדירקטורים בקק"ל – כמה קשה להסתגל לעולם החדש

1 ביולי 2015
 
מה עושה חבר דירקטוריון קק"ל כשהוא מרגיש שהולכים לקחת לו את הנסיעות לחו"ל?
מי מחברי הדירקטוריון נסע לשעה פגישה בלוס אנג'לס וחייב את קק"ל בעשרה ימים?
איך מתייעצים אם מותר לנסוע לחו"ל לראות מה עושה גוף, שקק"ל כבר מממנת, אחרי שכבר נסענו?
זו באמת אחת הישיבות המשעשעות ביותר ששמעתי עליהן ואם יהיה לכם כוח לקרוא עד הסוף אז הסיומת עוד יותר מצחיקה. מה הסיפור?
לפני חודשיים התכנסה ישיבת הועדה להחזר הוצאות של קק״ל. מה זה? מי זה? ובכן, החברים בקק"ל מתחילים להבין שהעולם הישן והטוב נחרב ועכשיו צריך לגבש נהלים, לקבל אישורים ועוד לדווח על זה בשקיפות. באסה. על סדר היום של הועדה שלוש נסיעות לחו"ל להן נדרש לכאורה אישור – נסיעתו של אלי אפללו, יו"ר עמית בקק"ל, לצרפת, נסיעה של סגן יו"ר קק"ל, מנחם ליבוביץ לברזיל ונסיעה של חבר הדירקטוריון, אלון טל לתערוכת אקספו במילאנו. ממתי בכלל נדרשת ועדה לאשר נסיעות כאלו? מאז שהעולם הישן והטוב נחרב.
הנה תמצית הדיון המשעשע להפליא, בקיצורים רבים – החברים דיברו שעות. כשאני אומר 'חברים', זה מחייב הסבר. רק שניים מחברי הועדה בחדר, אחד בשם שמאי קינן, שהיה פעם בכיר במשרד מבקר המדינה ואדם בשם נחמיה רייבי, עסקן פוליטי, אקס ליכוד, אקס קדימה. חוץ מהם יש עוד יועץ משפטי ועוד כמה אנשי מנגנון.
הועדה מדווחת ששניים מהחברים ביקשו להתפטר מחברותם בועדה.
קינן: יש הצעת ייעול. שישיבות הועדה יהיו בפריז, בריסל וציריך. תראה כמה חברים יצטרפו אלינו.
קינן הוא היו"ר והוא מקונן על כך שאם לא יאשר לחברים לנסוע לחו"ל, יכעסו עליו. היועץ המשפטי החיצוני, בתשלום נכבד לפי שעה, עו"ד אהרון אברמוביץ' (אקס מנכ"ל משרד החוץ ומנכ"ל משרד המשפטים) מסביר לחברים שצריך לקבוע מה הפעילות בה מתמחה כל חבר דירקטוריון ואז יאשרו לו נסיעות רלוונטיות בלבד. אנשי המנגנון אומרים – רגע, אז הישיבה כולה לא רלוונטית כי לא קבענו דבר כזה.
רגע של משבר, אבל החברים מתאוששים. בכל זאת, צריך לאשר נסיעות. שוב אומרת אשת המנגנון, אילה כהן, רגע, אבל יש 37 חברי דירקטוריון, לכל אחד לתת תחום פעילות?
קינן מנסה להתקדם. את אפללו הוא חייב לאשר. רק אלוהים יודע מה יעלה בגורלו של קינן האומלל, אם אפללו ישמע שלקחו לו את הנסיעה לצרפת.
קינן: סגן יושב הראש שנוסע לכנס קק"ל ביום העצמאות לפתיחה, על פניו זה נראה לי ברור, צודק, מתוקצב. אין לי ספק שזה תפקידו, דובר צרפתית, אין כאן בכלל שאלה.
ברור. צודק, אין ספק, מישהו יכול להעלות על הדעת יום עצמאות בצרפת בלי אפללו? אין דבר כזה.
קינן: לגבי הנסיעה לברזיל, יהדות מתקדמת של סגן היושב ראש שהוא נציג התנועה המתקדמת, שהוא צריך לנסוע עכשיו לכנסים האלה במימון קק"ל. הוא יכול לנסוע מהתנועה הרפורמית, שיש לה את האמצעים לממן אותו, אם הם רוצים אותו. קק"ל לא צריכה לדעתי לממן.
וואו. פתח חזית קינן עם סגן היו"ר לייבוביץ'. לא היה כדבר הזה. לא לאשר נסיעה? בשביל מה הוא בדירקטוריון? הנסיעה של אלון טל למילאנו נראית לקינן סבירה. החברים קצת מתחבטים על רמת אירוח, איזה מלון, כמה אש"ל, כל הדברים הללו מסודרים בכל ארגון נורמלי, בטח בנסיעות על חשבון המדינה, אבל בקק"ל רק עכשיו מבינים שהמסיבה הופרעה להם קצת.
קינן מוטרד: אני אתן דוגמא, באמת ידיד שלנו, אישרנו לו נסיעה ללוס אנג'לס. זה לא מקום קרוב כל כך. הוא נסע לפגישה עם נשות JNF (קק"ל ארה"ב) בשעה 12 ובשעה 13:00 נגמרה הפגישה. לצורך זה הוא לא קיבל רק יום אחד, כמובן, כי יש טיסות הנה וחזור וכו', שילמנו 10 ימים. עכשעו אני בא, בתור איש מקצוע ואומר 'מה הנסיעה הזו?' שווה לנסוע לנשות הדסה, חסר נציגים מקומיים שלנו, שייפגשו עם JNF וזה? אני שולח אותו מכאן לשם ומשלם 10,000? אני יכול להעלות את השאלה הערכית גם?
חזור שנית, שמאי. שנהיה בטוחים שהבנו – איש קק"ל נסע לשעה פגישה ולקח חופשה של עשרה ימים על חשבון קרקעות העם היהודי. וואלה. מעניין. ולמה זה מפריע לך? חשבנו שאלו שזה מפריע להם, על פי ליאור חורב, הם אנטי ציוניים.

המשך לקרוא