ארכיון חודש: דצמבר 2015

ביום ראשון הממשלה תבחר במנדלבליט ליועהמ"ש – עוד סיפורים מאחורי הקלעים של בחירתו

31 בדצמבר 2015
 

כשאנשים מתגעגעים לפוליטיקאים של פעם, אני מציע להם לחשוב על משה ניסים והדרך בה הוא מתנהג בועדות לאיתור היועץ המשפטי. הפוליטיקאים של היום לא היו מעזים להתנהג כך. מג'נגל ימינה, מזגזג שמאלה, כל הזמן מסתיר את עמדותיו האמיתיות ואז בסוף רץ נעול כמו בולדוג לעבר מי ששולחו רצה שייבחר. ועדת האיתור האחרונה, בראשות השופט גרוניס חוותה על בשרה את ניסים, כמו שהשופט אור הרגיש את זה על בשרו בוועדה הקודמת.

גרוניס והוועדה שלו ניהלו דיונים מלומדים מה הפרופיל הנכון ליועץ, הם ראיינו את כל היועצים המשפטיים שעדיין איתנו לשמוע את דעותיהם, קראו ושמעו, ניסים הקשיב יחד עם כולם בסבלנות, עד שהגיע המאני טיים.

בשלב מסוים ביקש השופט גרוניס להתחיל מסנן כמה מועמדים, שהסתמן שאין להם סיכוי. הוא לא נתקל בכל התנגדות לבקשתו לסנן את יורם טורבוביץ', לשעבר הממונה על ההגבלים העיסקיים וראש הסגל במשרד ראש הממשלה בתקופת אולמרט וסוזי נבות, משפטנית בעלת שם מהמכללה למנהל. שניהם מועמדים מאוד ראויים, אבל לא הייתה להם תמיכה. גם ניסים, שהציע את מועמדותו של טורבוביץ' לא התעקש עליו.

גרוניס ביקש לסנן גם המשך לקרוא

שכבה דקה של יהלומנים חטפה את כל השאר

31 בדצמבר 2015
 

עד כמה חוקי ענף היהלומים שונים מכמעט כל מקום אחר שאנחנו מכירים?

לא חושב שיש הרבה ענפים שיו"ר הועדה המשפטית שלהם מושמע אומר בקולו בתחקיר "המקור" שבבוררויות פנימיות בבורסה, בוררויות בהן נדונים סכומי כסף בלתי נתפסים, דנים גם בכספים שחורים. הבוררויות הללו זה לא משהו וולונטארי. אם אתה יהלומן, שנקלע לסכסוך, אתה חייב ליישב אותו בבוררות ואם מי שאחראי על הבוררויות אומר שמותר לדון גם בכספים "שחורים", אז מה הסיכוי שהבורר יפסיק את הדיון כשהצד השני טוען שהוא שילם לך "בשחור"?
לא מאמין שיש הרבה גופים, שכשאתה שולח להם שאילתה לקראת תחקיר ומתוך ניסיון להיות הגון שולח אותה שבועות ארוכים לפני התחקיר, השאילתה כולה מפורסמת בפייסבוק, כך שכל יהלומן במדינה יוכל לראות מה אנחנו שואלים ועל מי. בוא נגיד שלא נפלנו מהכיסא כי עוד לפני כן גילינו שהיה מי שחילק בבורסה דיסק און קי עם הראיות של תיק החקירה בפרשת הבנק המחתרתי, שהתנהל בבורסה. למה חילק? אולי כדי שכולם יידעו מי דיבר במשטרה, מי אמר מה, מי פתח ומי הכחיש. יחסית לזה, לפרסם את השאילתה שלנו (פעם ראשונה שזה קורה לי…), זה לא כזה ביג דיל.

המשך לקרוא

ועדת איתור לתפקיד היועהמ"ש? מכונת כביסה!

27 בדצמבר 2015
 

נגיד שלא הייתה בכלל ועדת איתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. האם יש סיכוי שבנימין נתניהו היה מעז להציע לתפקיד הזה את מזכיר הממשלה שלו? שום סיכוי. האם היה מעלה על דעתו לפני שש שנים למנות את עורך דינו לתפקיד? אין מצב. רק מכונת הכביסה, שקרויה ועדת האיתור, יכולה להנפיק מצב פסיכי שכזה. עולם הפוך. הליך שנבנה, כדי לצמצם את התלות של היועץ בממניו היא ששורה של משפטנים בכירים ומרשימים – ישי בר, אבי ליכט, רז ניזרי, הילה גרסטל ויורם טורבוביץ׳ לא מתקרבים אפילו לקבל את תמיכת ועדת האיתור.

סיפור קטן. בעת שהורכבה ועדת האיתור לבחירת היועהמ״ש, התנהלה שיחה מעניינת. דיקן הפקולטה למשפטים במכללת ״אונו״ היה מאוד ישיר.

"תתמוך במנדלבליט?"

גם בן שיחו לא נמנה על המתפתלים למיניהם. לא בכדי הוא היה מועמד מוביל לייצג את האקדמיה בועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה.

"לא נראה לי, איך יכול מזכיר ממשלה להפוך ביום אחד ליועץ המשפטי לממשלה?"

כמובן המשך לקרוא

דני עטר בקק"ל – לא התחיל טוב

23 בדצמבר 2015
 

מאז שדני עטר נכנס לתפקיד יו"ר קק"ל, הדובר שלו עובד שעות נוספות. שטף של הודעות היסטוריות נוחת בתיבות המייל של עשרות כתבים. "אחיל את חוק חופש המידע על קק"ל ואכפיף אותה למבקר המדינה", בישר עטר בהודעה נרגשת ב – 4.11.2015. וואלה? היסטוריה. אחר כך נפגש עטר עם מבקר המדינה ושוב פרסם הודעה היסטורית. "קק"ל תהיה פתוחה בפניך לביקורת", ציטטה ההודעה את היו"ר החדש. אתמול הגיעה עוד הודעה עתירת מילים גבוהות. "לראשונה בתולדות קק"ל: ההנהלה אישרה פה אחד להחיל שקיפות על הארגון". איזה יופי.

ובכן, המצב האמיתי הוא קצת שונה. עטר אולי רוצה ואולי לא, אבל יש התנגדות גדולה בצמרת הארגון לשקיפות, מבקר מדינה, חופש מידע ושאר ירקות. עטר מדבר גבוהה גבוהה גם בישיבות ההנהלה והדירקטוריון, אבל כשנכנסים לפרטים, זה לא נראה טוב.

כמה דוגמאות:

ב – 7.12.15 התקיימה ישיבת הנהלה. אחד החברים שאל על חוק חופש המידע. זוכרים? היו"ר אמר שקק"ל תוכפף לחוק, ובכן, היועץ המשפטי שי מרקוס לא שמע על זה, כנראה והוא אומר חד וחלק:   קק"ל אינה מחויבת לחוק חופש המידע.

מה עם החלטה לפתוח את קק"ל לבדיקה של מבקר המדינה המשך לקרוא

הטלפון שקיבלה עורכת הדין של המתלוננת מאורלי וילנאי

21 בדצמבר 2015
 

פרסמתי אתמול ב״הארץ״ מאמר שקרא לסילבן שלום לפרוש מהחיים הפוליטיים. על הדרך הסברתי למה מתלוננות פוחדות להתלונן. כשהראשונה התלוננה נגד שלום, כתבתי, אורלי וילנאי הייתה בין אלו שתקפו אותה ובן זוגה כתב לפתע הודעה על קיר הפייסבוק של מתלוננת מרכזית אחרת בסיפור הזה.

אתמול בבוקר גיא מרוז סימס שהוא יתבע אותי אם לא אתנצל מיד. בצהריים התקשר עורך דין מטעמם של וילנאי ומרוז. אמר שהוא רוצה למנוע תביעה ואולי אוכל להיפגש איתם. האמת, לא האמנתי שהזוג רוצה לפתוח את העניין הזה והרגשתי שהייתי מאוד מתון בכתיבתי. ניסיתי להבין מעורך הדין איזו עובדה במאמר הייתה שגויה. לא קיבלתי תשובה. הסכמתי להיפגש, אבל לא יצא. הבוקר מתפרסם ב״הארץ״ מאמר התגובה של וילנאי תחת הכותרת ״השקרים של דרוקר״.

באמת שלא היה לי עניין להתכתש עם הזוג. הם משדרים בערוץ 10 ויש לי די קטטות גם ככה. זה לא סוד שהעיתונות שלהם היא לא ממש הדבר שהייתי מלמד בבתי ספר לעיתונות. אני לא הייתי משמש עד אופי במשפטו של שלומי לחיאני, המשך לקרוא

לך הביתה סילבן

20 בדצמבר 2015
 

לך הביתה, לא כדי להציל את כבודך. זה כבר לא יקרה. עזיבת החיים הציבוריים לא תלבין את העדויות הקשות. לך הביתה מהר, כי זה הסיכוי היחיד שלך לעצור את אחת המתלוננות מלהעיד במשטרה וכל עוד הן לא מעידות, תמיד תוכל להגיד שהתקשורת השמאלנית הפיצה שקרים עליך. אף אחת מהמתלוננות הרי לא משתוקקת, בלשון המעטה, ללכת למשטרה. הן ראו מה קרה לאורלי רביבו ולאורלי אינס ולרחלי רוטנר, עוד לפני שהלכה למשטרה והן פוחדות ממך ומאישתך פחד מוות. אם תעזוב את החיים הציבוריים, יש סיכוי טוב שהן יסתפקו בכך ותינצל מחקירה פלילית, שיכולה גם להיגמר בבית סוהר.

בפעם שעברה הן כבר ראו, המתלוננות למיניהן, מה קורה למי שמעז להתעסק איתך. סימה קדמון מ"ידיעות" (לזכות קדמון ייאמר שבסיבוב הנוכחי היא קראה כבר ביום שישי לשלום לעזוב את החיים הפוליטיים), העיתונאית אורלי וילנאי וחברת הכנסת לשעבר, ענבל גבריאלי, תקפו את מ', המתלוננת הראשונה נגדך. במקביל, אוהדיך זיהמו את דף הפייסבוק שלה. העיתונאי גיא מרוז שאל לפתע מתלוננת מרכזית נגדך שאלה תמימה על הקיר שלה בפייסבוק. אולי הוא לא ידע שאפשר לשאול בפייסבוק באופן ישיר? אולי. מהצד שלה, ביודעה את קשרי החברות בין הזוג וילנאי ומרוז לבינך, היה קשה לפרש את זה שלא כמו מסר מהכיוון שלך.

המשך לקרוא

המרחק בין הילארי קלינטון לג׳ון קרי

14 בדצמבר 2015
 

היינו כמה עיתונאים סביב אחד השולחנות של פורום סבן. הקשבנו לדברים של שר הבטחון. התחילה שיחה בלחישות.
– הוא יודע שהוא מדבר און רקורד?
– לא מאמין, הוא לא היה מדבר ככה בפומבי.
– אולי צריך לסמס לעופר הדובר שלו?
– השתגעת? תראה איזה כותרות הוא נותן.

כשיעלון סיים היינו בטוחים שהאדמה תרעד. המשך לקרוא

מי היה מאמין? איך נתניהו יכול היה לחזות כזה דבר?

7 בדצמבר 2015
 

אי אפשר להאשים את נתניהו. נגיד, סתם, לא ברצינות, נגיד שהייתה מוקמת ועדת חקירה לבדיקת התהליכים שהביאו לפרוץ 'גל הטרור'. מה היא הייתה קובעת על ראש הממשלה? שהזהירו אותו שאם לא ייזום תהליך מדיני, תפרוץ אינתיפאדה שלישית וישראל תהפוך למצורעת?

כבר בינואר 2011 הזהירו עורך "הארץ", אלוף בן והחוקרים שאול משעל ודורון מצא שעוד כמה חודשים תתחיל 'אינתיפאדה לבנה'. עשרת אלפים פלשתינאים צועדים במורד רחוב צאלח א דין צועקים 'איסתיקלאל'. הצעדות לא קרו.

במרץ 2011 הזהיר שר הבטחון שלו, אהוד ברק, שאנחנו עומדים בפני 'צונאמי מדיני'. צונאמי לא הגיע.

בספטמבר 2012 אלוף פיקוד המרכז דאז, ניצן אלון, הזהיר בפגישה עם ראשי המתנחלים שאנחנו רואים "שינוי ותחילתה של מעין אינתיפאדה". לא קרה.

בינואר 2013 כתב העיתונאי ראובן פדהצור ש"גורמים בכירים בצה"ל ובשב"כ כבר אינם שואלים עוד האם תפרוץ עוד התקוממות עממית, אלא מתי".
באוקטובר 2013 כתב הפרשן הצבאי של "ידיעות" שאירוע שקרה יום קודם בפסגות "עלול להיות צעד משמעותי לקראת פרוץ אינתיפאדה שלישית".
מזכיר המדינה ג'ון קרי הזהיר המשך לקרוא