ארכיון חודש: אוקטובר 2016

על עבריין מימון בחירות סידרתי ומבקר מדינה חלש

31 באוקטובר 2016
 

נתחיל בעניין קטנוני. הקצב. אחרי כל בחירות מחויב מבקר המדינה להגיש דו"ח על הדרך בה ניהלו המפלגות כספית את מערכת הבחירות. החוק גם קובע לוחות זמנים. בבחירות 2006 זה לקח 11 חודשים. בבחירות 2009 זה ארך 12 חודשים. בבחירות 2013 פורסם הדו"ח אחרי 13 חודשים והפעם לקח למבקר שפירא 20 חודשים! הוא ביקש ארכה מיוחדת כדי לא לעמוד בלוח הזמנים של החוק. אולי שפירא חשש לקבוע תקדים מסוכן בו הוא מפרסם דו"ח שעוד רלוונטי למישהו. אחרי ביבי טורס (חמש שנים וחצי) ו"צוק איתן" (אוטוטו, מיד אחרי המלחמה הבאה), 20 חודשים הם ממש הישג.

זה כמעט אידיוטי להזכיר המשך לקרוא

הישגי השרה שקד – אפליקצייה של שר משפטים

20 באוקטובר 2016
 

אני מצטער שאכזבתי את יועץ התקשורת של שרת המשפטים, איילת שקד. הוא שוהה בסביבתה ומוקסם, מסתבר, מההילה שסביבה. כמה חבל שלא עשיתי גוגל (כאן נמצא המאמר שלי מ"הארץ", שהיועץ הגיב לו). גם אני הייתי מתוודע לרוח הרפורמות הגדולה, שסוחפת את משרד המשפטים. הרוח כה גדולה, שצריך לעשות גוגל כדי להרגיש אותה. כל כך גדולים ועצומים השינויים, שאפילו יועץ התקשורת שכח לציין הישג שהשרה העלתה לא מזמן לחשבון הטוויטר שלה. "מחזקים את הצפון! פתיחת לשכת הוצאה לפועל חדשה בקרית שמונה". הייתה גם תמונה של השרה נואמת שם. אחר כך התברר המשך לקרוא

שקד פרסמה מאמר וההתלהבות גדולה

10 באוקטובר 2016
 

נפל דבר. שרה בישראל פרסמה את חזונה, אשכרה כתבה מאמר בכתב עת בשם "השילוח" שנגע בסוגיות מהות. ההתפעלות עצומה. הלפידתון, שמכונה גם לעתים ״ידיעות אחרונות״, הביא ציטוטים מהמנהיג הדגול שעה שהוא חולק שבחים לעומק החשיבה של השרה שקד, לעובדה שהיא ממש ציטטה ממני מאוטנר ומילטון פרידמן. האיש שהודה שהוא הצליח רק ב 4 מ 12 שאלות להבדיל בין משפטים שלו למשפטים חלולים מקטלוג איקאה, הפך להיות סטנדרט לעומק, חשיבה וחזון (אחרי שפרסמתי את השורות האחרונות, קראתי אותן שוב והצטערתי שכתבתי אותן. מרושעות ללא צורך).

׳החזון׳ של שקד עצמו הוא אוסף די אקלקטי של רעיונות מאוד לא חדשים. שקד, למשל, מתרעמת על הרחבת זכות העמידה בביהמ״ש העליון, חידוש בן 30 שנה, שכבר עמד במרכזם של אין ספור ויכוחים, גם בתוך ביהמ״ש. היא גם כועסת על ההצפה של הצעות חוק פרטיות, גם נושא שחוק לעייפה. זה מייצר לה יותר מדי עבודה כיו״ר ועדת שרים לענייני חקיקה. משם איכשהו בדילוג גדול היא עוברת לצורך ליצוק יותר תוכן בצלע ׳היהודית׳ של הגדרת המדינה כ׳יהודית ודמוקרטית׳. נהיה יותר דמוקרטים, אם נהיה יותר יהודים, או משהו כזה.

אולי זו רק החשדנות שלי, אבל איכשהו אני מתקשה להאמין לחזרה בתשובה של שרת המשפטים. בתחילת דרכה הפוליטית, החילונית הגמורה, איילת שקד, עמדה להקים עם שותפה נפתלי בנט את מפלגת ״הישראלים״, בין לבין חשבה להצטרף לליכוד ובסוף התגלגלה, רק מסיבות של ניצול הזדמנות פוליטית ל״בית היהודי״ והופס, פתאום נורא חשוב לה האופי היהודי של המדינה. אני גם מתקשה להאמין שהחרדה שלה לאופי היהודי של המדינה מנותקת מהעובדה שמתרחש עכשיו מפקד ב״בית היהודי״ ואולי, רק אולי, השרה שקד רוצה לצבור אהדה אצל בוחרי ״הבית היהודי״, שתמיד התבוננו על היצור המוזר, שנקרא ׳חילונית במפד״ל׳ בחשש לא קטן.

אבל כל זה פחות נורא, בעיניי. טוב ששקד פורשת את תפיסת עולמה, גם אם רובה לא מחדשת הרבה ומונעת גם משיקולים פוליטיים. מה שמעצבן באמת זה שאתה קורא ולא יכול שלא לשאול את עצמך – האישה הזאת היא לא במקרה שרת המשפטים של ישראל? היא לא אמורה ליישם את חזונה? מישהו יכול לנקוב ברפורמה אחת שהיא מובילה כשרת משפטים? היא כותבת על הצורך במשילות ועל עודף בירוקרטיה, שפוגעת ביכולת לעשות עסקים. ומה עם העומס הבלתי נתפס בבתי המשפט? זה לא פוגע במשילות? ומה כבוד השרה עשתה בעניין הזה? האם היא דאגה שתיקים לא ישכבו בפרקליטות שנים? זה לא פוגע בזכויות הפרט? שקד כבר שרת משפטים כמעט שנה וחצי. היא מופיעה על שערי המגזינים הכי נחשבים בארץ בהפקות אופנה מתוקתקות, שבוודאי גוזלות לא מעט שעות מלוח הזמנים המיניסטריאלי, אבל מה היא עושה חוץ מזה? היא האמינה בפיצול תפקיד היועהמ״ש. מה קורה עם זה? היא מאמינה בדיכוי האקטיביזם השיפוטי והכנסת תכנים יהודיים יותר למערכת המשפט, אז למה היא לא עושה דבר?

 

בשאלת האופי היהודי של המדינה שקד מציעה כפתרון את חוק יסוד הלאום היהודי, שהיא אחת מהיזמיות שלו. נו? ומה קורה עם החוק הזה? אני לא מצליח לזכור מאבק של השרה שקד לחוקק את החוק הזה, שבעיניה הוא כל כך דרמטי.

זה באמת מרענן ששר יושב וכותב יותר מחמש מאות מילה על תפיסת עולמו. זה יהיה חידוש הרבה יותר גדול אם גם השר הזה יתחיל לשנות משהו אמיתי בתחומי משרדו.