ארכיון שנת: 2018

חצי מט – הסיפור הפנטסטי על ההצעה למכור מסמכים שיפצחו את תיק ליברמן

19 בנובמבר 2018
 

לאורך שנים נלחשה במסדרונות השלטון הטענה שאביגדור ליברמן ניצל מכתב אישום, בין השאר כי ממשלת אוסטריה לא ממש שיתפה פעולה על משטרת ישראל. המשטרה הישראלית ביקשה מסמכים ממשטרת אוסטריה במסגרת אחת החקירות נגד ליברמן ולפי הטענה, המסמכים לא הועברו. לפי אותן לחישות, למיליארדר האוסטרי, מרטין שלאף, שמקורב לליברמן היו מהלכים בחלונות האוסטריים הגבוהים והוא הצליח בכוחותיו הפלאיים למנוע את העברת המסמכים. מעט על כוחותיו של שלאף הרגשתי על בשרי, כשהגעתי יחד עם הצלם יובל סייג עם מצלמה מתחת למשרדו ושלאף הצליח להזעיק 6 שוטרים כדי לסלק אותנו. תוכלו לראות את זה היום בתחקיר שנשדר ברוכי קרא, גלי גינת ואני, אבל הסיפור המדהים באמת קרה במאי 2010. אזרח ישראלי ואזרח אוסטרי נפגשו עם סנ"צ משה כחלון, נציג משטרת ישראל דאז במרכז אירופה. הם סיפרו לו סיפור יוצא דופן. הנה קטע נרחב מהמסמך שכתב כחלון בעקבות המפגש, מסמך שנציג הערב וזכה לכינוי HAF MAT: המשך לקרוא

ליברמן הצליח להפחיד אותם – ליברמן ניצח

18 בנובמבר 2018
 

הדרך בה נחקר ונסגר תיק ליברמן הגדול היא טיול בסמטאות הכי נוראיות של מערכת אכיפת החוק שלנו. רוב הפרקליטים והחוקרים שהשקיעו שנים בתיק הזה עשו עבודת קודש נגד כל הסיכויים. מה שנורא זה לא שהתיק לא הוגש לבית המשפט, אלא שככל שברוכי קרא, גלי גינת ואני העמקנו בתיחקור התיק הזה, התברר כמה ליברמן הצליח להטיל אימה על האנשים שיש להם הכי הרבה כוח במדינה. הנה כמה סיפורים מדכאים, שמתפרסמים ברובם כאן לראשונה. מחר תעסוק תוכנית פתיחת העונה של "המקור" בשלל התיקים של ליברמן לאורך 20 השנים האחרונות. המאמר הזה יעסוק רק בתיק הגדול האחרון, מה שנקרא תיק חברות הקש.

התיק הזה עסק בחשד שבמקביל להיות חבר כנסת ושר, ליברמן המשיך לקבל כספים רבים לחברות, שאף אחד לא ידע שהן עדיין בשליטתו. במשך תקופה ארוכה החקירה הייתה סמויה. ולקראת בחירות 2009 היא הפכה לגלויה. בסופו של דבר ב 2012 החליט היועהמ"ש יהודה ויינשטיין לסגור את התיק.

סיפור ראשון

עוד לפני שהחקירה הפכה לגלויה החוקרים זימנו לעדות את ירון מילר ז"ל, מנכ"ל חברת "השטיח המעופף" ומקורבו של ליברמן. כמה דקות אחרי שסיים את העדות והלך המשך לקרוא

ההמלצות בתיק הצוללות וכלי השיט – ה'זיכוי' למולכו

12 בנובמבר 2018
 

מיד לאחר שהמשטרה החליטה לא להמליץ על העמדתו לדין, פרסם עו"ד יצחק מולכו הודעה.  "הייתי סמוך ובטוח שהחקירה תיגמר בלא כלום. לא הייתה לי שום מעורבות בעניין שנבדק". ובכן, 'לא כלום' בהקשר שלו זה רחוק מהאמת שיש. למעשה, המסכת העובדתית שפרסמה המשטרה היא כתב אישום חריף כנגד מי ששימש במשך שנים שר החוץ בפועל של מדינת ישראל, השליח של ראש הממשלה לנושאים הכי רגישים ועדינים.

התברר שאם אתה שוכר את עו"ד שימרון, הוא מסוגל לסדר לך פגישה עם שותפו, עו"ד מולכו. המשך לקרוא

הספינים של עו"ד דוד שימרון וסניגורו

11 בנובמבר 2018
 

הקונספציה הפלילית לפיה המשטרה המליצה להעמיד לדין את עו"ד דוד שימרון הוא קונספציה לא קלה ומאוד לא שכיחה. כך הורשעו מאיר רבין ודני דנקנר בתיק תעשיות מלח (בניגוד לעמדתי, אגב), אבל מדובר במגדל מורכב. מלכתחילה חשבתי שיהיה קשה להעמיד לדין את שימרון. עורכי דין יכולים תמיד לטעון ששכר הטירחה שהם מקבלים הוא לא בגלל קשריהם והשימוש באותם קשרים, אלא בגלל כישוריהם. בתיקי אולמרט השונים הועמדו המון אנשים לדין. עו"ד אורי מסר לא הועמד לדין.

עם זאת, צריך לדייק כמה עובדות כי שימרון ועורך דינו, עמית חדד, מפזרים לא מעט ספינים. המשך לקרוא

לסדרות TRUE CRIME יש תפקיד חשוב, כל עוד הן עובדות בתחקיר, לא כמו "צל של אמת"

5 בנובמבר 2018
 

באוקטובר 1989 נחטף ונרצח במינסוטה ילד בן 11 בשם ג'ייקוב וטרלינג. הרצח הפך לטראומה לאומית והוא פוצח רק בספטמבר 2016. שנתיים אחרי הפיצוח הקרין השריף החדש במקום מצגת של שעה על איך נכשלנו בחקירה. החוקרים שמו בזמן אמת קו טלפון מיוחד בבית של ההורים. ידעונים, מכשפים, מהופנטים, מאחזי עיניים, שרלטנים ושוחרי טוב התקשרו. החוקרים האומללים טבעו בים האינפורמציה. כל הזמן הזה, הרוצח האמיתי היה מול העיניים שלהם. בזמן אמת, המשטרה חקרה אותו, עקבה אחריו ושחררה אותו.

הביקורת של השריף איששה אחד לאחד את מה שגילה הפודקאסט המופתי "IN THE DARK", שחקר את המקרה. לפודקאסטים וסדרות טלוויזיה יש מקום וחשיבות אמיתית. במובן הזה, "צל של אמת" על פרשת תאיר ראדה היא סופר לגיטימית. הבעיה איתה היא שבניגוד לרוב אחיותיה, שהתמקדו בחשיפת עובדות על המקרה עצמו, "צל של אמת" טענה שהיא עשתה משהו אחר. הגיעו אלינו קצוות חוט, אמרו היוצרים, נעביר אותם לעיתונאים.

הבטחתם גילויים חדשים בסדרה, נשאלה היוצרת מיקה תימור ב"ידיעות" עם יציאת "צל של אמת",  אבל תכלס, לא היו כאלה, נכון?

 מיקה: "הדבר שאני הכי מצטערת עליו הוא שהפרומו הבטיח גילויים חדשים". המשך לקרוא

פרשת תאיר ראדה – פרק 500,000: הסיבוב של ירום הלוי

24 באוקטובר 2018
 

אותי זה כבר כמעט משעמם, אבל ב"ידיעות אחרונות", מסתבר, חשבו שכותרת נוספת בסגנון "גילויים חדשים בתיק תאיר ראדה" תביא קוראים, אז הם מרחו כותרות גדולות וכתבו שיש עדות חדשה בפרשה, מישהי נוספת ששמעה את אותה א"ק מתוודה על הרצח של תאיר ראדה, עדות כה דרמטית שהמשטרה גבתה אותה עכשיו. תוך כמה שעות המשטרה והפרקליטות שפכו מים קרים על הסנסציה ופרסמו שאין שום חדש, שמעורבות א"ק נבדקה ולא נמצא לא שום תימוכין. בידיעה של "ידיעות" לא נכללו כמה פרטים חשובים, שכדאי אולי לדעת. המשך לקרוא

ויינרוט היה גם דוגמא לדור שלם של פרקליטים ודוגמא לא טובה

22 באוקטובר 2018
 

אני באמת לא בעניין של לעשות ביילין, אבל דבר חשוב אחד נעדר מההספדים על יעקב ויינרוט. עו"ד יעקב ויינרוט באמת היה גאון, איש בעל תחומי ידע עצומים, יכולת להתחבר לבני אדם, להתחבב, לארוז טיעון. כל מה שאמרו עליו, נכון. אני גם לא בא אתו חשבון על כך שייצג את החזקים, המחוברים, המושחתים וכו'. ויינרוט ייצג כלו למכביר ולקח סכומי כסף אסטרונומיים מהם, אבל הוא גם ייצג חלשים ומסכנים ולעתים פרו בונו.

לאורך השנים יצא לי כמה פעמים לצאת מפגישה איתו ולהעלות על הכתב מה ששמעתי. לא במקרה רציתי לזכור. בפגישה אחת ויינרוט סיפר לי לפרטי פרטים איך החלה מבחינתו פרשת בר און חברון. לא יודע אם כול מילה הייתה אמת. קצת הטלתי ספק בטענתו שהוא לא שמע את הפרסום בערב וגם לא בבוקר שאחרי, עד שראש הממשלה נתניהו התקשר אליו. זו לא הנקודה. ויינרוט הסביר לי איך הוא בנה גרסה חדשה לראש הממשלה ודחק בו לדבוק רק בה. "אתה תמכת במינוי דן אבי יצחק, זה מה שיזכה אותך". המשך לקרוא

מיקי גנור, יעקב סלע ועד המדינה נגד מצגר כועסים. עד המדינה נגד סטס מבסוט.

15 באוקטובר 2018
 

מיקי גנור, עד המדינה בפרשת כלי השייט, מסתובב כבר חודשים מתוסכל. הוא טוען שעשה טעות כשחתם על הסכם עד המדינה. לפי פרסום של אביעד גליקמן בחדשות 10, הוא אפילו מאיים לבטל את ההסכם. מרבית עסקיו של גנור בחו"ל. בנקים זרים, מסתבר, לא ששים לעשות איתו עסקים בעקבות הודאתו בעבירות, שהיא חלק מחתימתו על הסכם עד מדינה. גם בנק גדול בישראל מערים קשיים. הפרקליטות ציידה אותו באיזשהו מכתב, אבל גנור טוען שהמדינה יכלה לעשות הרבה יותר ושזנחו אותו מאחור.

לפני כמה חודשים יצא עד המדינה בפרשת בניזרי בסדרה של ראיונות. משה סלע, העד המרכזי, שהכניס את השר לשעבר, שלמה בניזרי, לכלא, טען לפתע שבניזרי בכלל חף מפשע, שהוא שיקר בעדותו. סלע טען במשך שנים שהוא לא ממליץ לאיש לחתום על מעמד של עד מדינה. "היום במדינת ישראל אסור להיות עד מדינה", אמר בראיון לאילה חסון בתחנת הרדיו 103 "לא בצווארון הלבן ולא בעולם התחתון. המדינה לא נותנת גיבוי ואנשים הופכים להיות אומללים ומסכנים כשהורסים להם את חייהם, זאת המציאות כפי שאני חוויתי אותה". המשך לקרוא

יוליה שמאלוב ברקוביץ ואראל סג"ל – המאבק המופרך מכולם

9 באוקטובר 2018
 

אתמול נפלתי במקרה על התוכנית של אראל סג"ל. אני מנסה לחסוך מעצמי בדרך כלל את העינוי הזה, אבל ככה יצא ובדיוק נפלתי כשהוא דיבר עם המגיש האורח על המאבק התורן של ערוץ 10 לשרוד.

סג"ל שאל ברמת הסקרנות שמאפיינת אותו (אפס) את אורחו, דוד ורטהיים, מוואלה ברנז'ה מה הסיפור עם ערוץ 10. ברור שלא היה לו עניין בתשובה. הוא רק הרים לעצמו להנחתה. יש לו הרי תיזה. תמיד אותה תיזה, אבל תיזה. ורטהיים ניסה לענות. למרבה הצער, גם הוא לא בדיוק התמצא בעובדות. אני לא מאשים אותו. מי עוד יכול לעקוב אחרי הטירוף של יוליה שמאלוב, יו"ר מועצת הרשות השנייה.

בקיצור, סג"ל הוציא בכוח מורטהיים שבעצם הרשות השנייה אומרת שמה שערוץ 10 מבקש הוא לא חוקי ואיך זה שערוץ 10, שעתר לבג"צ נגד ערוץ 20, בטענה שמה שניתן לו לא חוקי, מעז לנסות ולקבל משהו לא חוקי. הוי, הצביעות הנוראה של השמאלנים. אה, כן, הוא גם עשה גילוי נאות שהוא משדר בערוץ 20. אצלו גילוי נאות זו הזדמנות נהדרת להגיד עוד דבר שטיפשי להגיד גם אם אתה לא משדר בערוץ 20.

לא ציפיתי מסג"ל שידבר בנושא בו הוא מתמצא המשך לקרוא

יוסי כהן – אולי דוגמן, בטוח יחצ"ן

8 באוקטובר 2018
 

לראש המוסד, יוסי כהן, הוצמד בשלב מוקדם בקריירה שלו הכינוי "הדוגמן". לא הדימוי הכי מחמיא, אבל, כנראה, שדווקא כהן מחבב אותו. לי נדמה שהכינוי היותר הולם עבורו הוא "היחצ"ן".

בשנה הראשונה לכהונתו של מאיר דגן כראש המוסד התפרסמו כמה כתבות ביקורתיות. רובן, אגב, על ידי כתב שזה תחום מומחיותו. הכתבות מתחו ביקורת קשה על הדרך בה דגן מנהל את המוסד. דגן מונה לתפקיד קצת במפתיע על ידי אריאל שרון, אחרי שמילא אצלו תפקיד פוליטי בליכוד. בקיצור, גזר הדין הציבורי כבר היה שם, רק שהמציאות לא הסתדרה עם הכתבות ודגן נחשב היום לאחד מראשי המוסד הטובים ביותר שהיו.

קשה לעיתונאים לשפוט בזמן אמת המשך לקרוא