ארכיון חודש: פברואר 2019

על כהניסטים, בשארה ו"בניית גוש חוסם" – איזה טמטום

25 בפברואר 2019
 

באחד הניסויים המבריקים שלו, פרופסור דן אריאלי ארגן כיתת לימוד במוסד אקדמי. הוא ביקש מהם לעשות בחינה והנחה סטודנט אחד לרמות באופן מופגן בזמן הבחינה. בניסוי אחד הסטודנט 'הרמאי' לבש בגדים זהים לשאר 'חבריו' לבחינה ובניסוי השני, הוא לבש בגדים של אוניברסיטה אחרת. התברר כי כשהנבחנים סבורים כי חבר הקהילה שלהם מרמה וזה מצליח לו, ההשחתה של הכיתה דרמטית לאיך ערוך יותר מבמצב בו 'הרמאי' הוא "לא משלנו".

בסוף השבוע פורסמו שורה של שיתופי פעולה לכאורה בין פוליטיקאים מהשמאל לחברי כנסת ערביים, שמקבילה לכאורה לשיתוף הפעולה שעשה ראש הממשלה נתניהו עם החבורה המתועבת של "עוצמה לישראל". העיתונאי עמית סגל המשך לקרוא

צמרת קבלת ההחלטות מעולם לא הייתה כה דלילה

18 בפברואר 2019
 

שבועיים אחרי שחדל לכהן כראש ממשלה, אהוד ברק קיבל הצעה לנופש. "זה הזמן להחליף אווירה", כתב לו קונסול ישראל בלוס אנג'לס, יובל רותם, "בחוף הים במליבו, משחק כדורסל של לוס אנג'לס לייקרס או בבית מלון כייפי בלאס ווגאס, העולם נראה אחרת וגם לך מגיע לחוש זאת". שלושה חודשים לאחר מכן, בנימין נתניהו, אז אזרח פרטי (אבל תמיד ראש ממשלה בפוטנציה), כתב לאיש עסקים בשם ג'ון ברביירי: "מכתבך מאוד עניין אותי. אני מגיע ללוס אנג'לס ביוני. אבקש מחברנו המשותף, יובל רותם, לארגן פגישה בינינו". רותם הוא היום מנכ"ל משרד החוץ. מינוי של נתניהו. הוא דיפלומט חכם, מוכשר ומנוסה. מחובר מאוד. לא סוג האנשים שיעשה מלחמה גדולה כדי שעמדתו של משרד החוץ תישמע. ממלא מקום שר החוץ, ישראל כ"ץ, שנתניהו נאלץ למנות אתמול לתפקיד, יפגוש את משרד החוץ החלש ביותר שהיה כאן, כנראה, אי פעם. תקציבים מקוצצים, מורל ברצפה, אנשים טובים ברחו ובורחים. זה לא רק משרד החוץ.

קשה לחשוב המשך לקרוא

נסקר את גנץ, כאילו אין נתניהו ונסקר את נתניהו כאילו זה עוד משפיע על משהו

11 בפברואר 2019
 
לפני הנאום של בני גנץ,  עלה ציוץ בחשבון הטוויטר של מפלגתו. "אתגרים שרק מנהיגים בגובה 1.95". בראיון ל"ידיעות" אמר גנץ שהוא בכלל 1.91 והפנה אצבע מאשימה כלפי העיתונות שהוסיפה לו 4 סנטימטרים. האם מדובר במועמד שקרן?
לפני כמעט עשרה חודשים פרסם ראש הממשלה גינוי חריף לאוהדי בני סכנין ששרקו בוז במהלך דקת הדומיה לזכר עשרת חללי אסון נחל צפית. התברר שלא היו שריקות בוז. ראש הממשלה לא התנצל עד היום.
מספר 8 ב"חוסן לישראל" אמר ב"ידיעות אחרונות" שגנץ יבנה ביהודה ושומרון לא פחות ממה שבנה נתניהו. החלה מתקפה (מוצדקת). זה גנץ? זו מפלגתו?
אחרי שהתפוצצה החקירה שנוגעת לח"כ דוד ביטן, ניצח ראש הממשלה על מקהלה של מחיאות כפיים ליו"ר הקואליציה (דאז) ששב שלם (!) מחקירת השוחד החמורה שלו. ברשימת הליכוד נמצאים שני מועמדים עם חשדות כבדים נגדם.
התגובה ברוב כלי התקשורת – איזה יופי של רשימה.
גנץ ומפלגתו עומדים תחת ביקורת (מוצדקת) על הזיגזוג בעניין חוק הלאום. כן יתקן את החוק, כפי שהבטיח לנציגי הדרוזים, או לא יתקן, אבל ימצא דרך אחרת לפצות על העוול, כפי שאמר בראיון לשלמה ארצי וחנוך דאום. גנץ הותקף בצדק על כך שלא התראיין וכשעשה זאת, דיבר עם מרואיינים נוחים יחסית. נתניהו לא מתראיין 4 שנים לתקשורת הישראלית, יש נגדו 3 תיקי שוחד והוא מזגזג בפראות בין עמדות (מציב ומסיר מגנומטרים, מבטיח בסרטון זכויות להומואים ואז הצביע נגד).
זו מערכת בחירות לא סימטרית. מועמד אחד הגיע למעמד טראמפי, דבר לא נוגע בו, אין שום נורמה שהוא מרגיש צורך לכבד. בשנתיים ורבע מאז שפרצה פרשת הצוללות הסבירו לנו הליכודניקים שאם יתברר שלזה נתניהו קשור, אוהו, לזה הם לא יסלחו. נתניהו עשה כל מאמץ בתקופה הזאת, בצדק מבחינתו, כדי להרחיק את עצמו מהפרשה הזאת ואז הגיעו הבחירות ולמשרד עורכי הדין שמייצג את קמפיין הליכוד נבחר משרד שימרון מולכו. כן, כן, בראשות שני האנשים שלכאורה הונו את ראש הממשלה, סיבכו אותו כשלא גילו לו שהם עובדים עבור מיקי גנור. אחר כך, נתניהו הוציא הודעת תמיכה בפריימריס בדוד שרן. עשרות מועמדים רצו שתצא הודעה כזאת, בכירים, קרובים, אף אחד לא קיבל. רק ראש הלשכה של נתניהו, שחשוד שקיבל כסף מזומן מנציג המספנות הגרמניות כדי שיקדם את ענייניהם בלשכת ראש הממשלה, רק הוא קיבל הודעה כזאת. דיברתי בשבוע שעבר בועידת התאגידים. קם ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, הזדהה כאיש מחנה ביבי ואמר (זה לא ציטוט מדויק) שברור שנתניהו תמך בשרן. הוא ראה איך כל מי שהיה מסביבו הפך לעד מדינה ורצה להעביר מסר על היחס שמקבל ממנו מי שלא הופך לעד מדינה. מדהים. כשזו התגובה של אנשי המחנה שלו, לא פלא שנתניהו איבד כל עכבות. הוא יכול לדבר על 'מתפרת תיקים' ולא להזכיר את הטיוחים הדרמטיים של חשדות כנגדו, הוא מנהל קמפיין חסר בושה על הריצה של היועץ המשפטי לממשלה לעבר החלטה בעניינו. הוא מזמן איבד הרי קשר עם האינסטינקט להגיד אמת. שניים מהתיקים נגדו מתנהלים כבר שנתיים וחצי. המלצות המשטרה ניתנו לפני שנה. אלו תיקים שנגד כל אחד אחר היו מוגשים מזמן. הוא משווה כל הזמן לתיקים אחרים, רק לא מזכיר שהטיפול בתיק נגד רבין ב 77 עד החלטה ארך חודש וחצי, התיק נגד נתניהו עצמו בפרשת בר און חברון עד החלטת יועהמ"ש ארך כשלושה חודשים, נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט העידו אדם בהליך חריג של עדות מוקדמת (שמשום מה לא נשקל בעניינו של עד המפתח ארנון מילצ'ין, למרות שגם אצלו יש סיכוי שלא יבוא לארץ להעיד), אבל מה זה משנה. מי שנמנה על 30 המנדטים של נתניהו ממילא לא מתעניין בכול העובדות הללו, למה גנץ הטעה אותנו לגבי גובהו?
אז לא, אסור שהתקשורת תעשה הנחות לנתניהו. זה לא מוסרי וזה לא מקצועי. צריך לסקר את גנץ כאילו אין נתניהו ולסקר את נתניהו כאילו למישהו עוד אכפת מה מתגלה עליו.
המאמר התפרסם ב"הארץ"

המשך לקרוא

"גם אם יהיו 4 מנדטים, לא אזוז" – חרקירי 2019

4 בפברואר 2019
 

אבי גבאי לא כל כך מסתדר עם תמר זנדברג. זנדברג ושלי יחימוביץ' זה לא אהבה גדולה, למרות שכלפי חוץ הכול בסדר. על ציפי לבני וגבאי אין מה להרחיב וכולם לא משתגעים על אלדד יניב (הגיוני אחרי שנתיים שהוא זרק עליהם כל פיסת בוץ אפשרית) ועדיין, לשמאל הישראלי אין ממש את הפריבילגיה לזרוק עשרות אלפי קולות לפח. בסקרים שלבני המשך לקרוא