ארכיון שנת: 2020

דיוני בג"צ – הכי רחוק מארדואן

5 במאי 2020
 

הנה כמה מוסכמות שקנו להן אחיזה בשיח הציבורי (לתחושתי):
1. ביהמ"ש העליון חלש ומאויים
2. חולשת של ביהמ"ש גורמת לו לפחד לפסול את בנימין נתניהו מכהונה כראש ממשלה, למרות האישומים.
3. ההסכם הקואליציוני פוגע קשות במשטר הדמוקרטי
4. נתניהו מקבל בהסכם שליטה במערכת המשפט
5. אם בג"צ יתערב באיזושהי הוראה בהסכם, הולכים לבחירות
הנה תיאור יותר מדויק של מה שקורה (להבנתי)
1. ביהמ"ש העליון אכן מאוים על ידי בכירי הליכוד וזה מעורר בחילה, אבל הדיונים ביומיים האחרונים רק מראים כמה הוא חזק. לפני המשך לקרוא

בני גנץ – כתב הגנה (חלקי)

21 באפריל 2020
 

הרבה זבל נשפך על גנץ ואשכנזי. לדעתי, רובו לא בצדק. בוא נתחיל מהדברים שמוצגים ככישלונות הנוראיים של ההסכם:

  1. לנתניהו יהיה וטו על בחירת היועהמ"ש.זה לא מדויק. אין לו וטו קונקרטי, הוא כן יכול לתקוע את התהליך של הבחירה שקורית בכלל רק בפברואר 2022.  ההשוואה הנכונה היא לא למצב שאין ביבי, אלא למצב הקיים. במצב הקיים, ביבי הביא לבחירת ויינשטיין – עורך דינו לשעבר – לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ולאחר מכן נתניהו הוא זה שהביא לבחירת מנדלבליט – מזכיר הממשלה שלו – לאישור הממשלה. הייתה ועדת איתור וכל מיני שלייקאס וביבי בעצם בחר את מי שבא לו. אחרי ההסכם, בכול זאת לניסנקורן ולגנץ יהיה משקל עודף, כנראה, בבחירת היועהמ"ש וכן, נתניהו יוכל לתקוע אותו. גם אם לא היה הסכם, היה יכול לתקוע אותו ולדאוג שהגוש שלו יסכל את אישור הממשלה.
  2. לנתניהו יהיה וטו על בחירת פרקליט המדינה – מדובר בסעיף מיוחד שמשאיר את דן אלדד בתפקיד עוד חצי שנה (לא בטוח בכלל שהוא חוקי). הסעיף בזוי, אין לו כל הצדקה ואלדד הראשון שצריך להתקומם עליו מכיוון שהוא צובע אותו לחלוטין כאיש פוליטי. עם זאת, ההשוואה צריכה להיות שוב למצב שאין הסכם, הולכים לבחירות שיתקיימו רק עוד חצי שנה או אלוהים יודע מתי ובינתיים, אוחנה שר המשפטים. במצב כזה, אלדד לא שם? הוא גם שם, לפחות עכשיו יש שר משפטים שנותן גיבוי לפסקי דין, שומר חוק, יועץ משפטי בעברו.
  3. לנתניהו יש וטו על בחירת שופטי העליון והוא ישפיע על השופטים שידונו בערעורו – זו כבר טענה שרלטנית. נתניהו פה ויתר באופן כמעט מלא. למעשה, הויתור של גנץ הוא על הכיסא של האופוזיציה. זה לא ראוי ולא הוגן שגנץ לוקח את הכיסא בוועדה שאמור להיות לאיש של לפיד, אבל מבחינת אופי ביהמ"ש העליון לטעון שצביקה האוזר יתאם עם ביבי את זהות השופט העליון שייבחר במרץ 2021 להחליף את חנן מלצר, זה הזוי. האוזר הוא דמות עצמאית, המון הערכה לנתניהו אין לו, רצון שנתניהו יישפט כדין דווקא יש לו וממילא השופט שייבחר לא בטוח בכלל שיהיה בהרכב שידון בערעור על הכרעת הדין של נתניהו. בקיצור, קשקוש מקושקש. בכל שאר המינויים, שאינם של שופטי העליון (שלושה שופטים אמורים להתמנות לביהמ"ש העליון בכל משך החיים של הממשלה הזאת), שר המשפטים ניסנקורן יכול לארגן רוב די בקלות, גם אם האוזר ונציגי הליכוד יתנגדו, בהנחה שיהיה מתואם עם שופטי העליון ונציגי לשכת עורכי הדין. פה דווקא גנץ השיג הישג גדול, שלא לדבר על עצירת כל תוכניות האימה שתכננו יריב לוין בברכת נתניהו למערכת המשפט. אין שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, אין שימוע לשופטים בכנסת (לא בהכרח רעיון רע, אבל בדרך בה לוין עיצב אותו, זה היה הופך לבית משפט שדה), אין פסקת התגברות, אין ביטול זכות עמידה, בקיצור, גנץ עמד בהבטחתו להציל את מערכת המשפט ותהיו בטוחים שהראשונים לפלוט אנחת רווחה הבוקר זה אביחי מנדלבליט ואסתר חיות.
  4. גנץ הסכים לביטול הלכת פנחסי דרעי ולהמשך כהונת נתניהו כ'ראש ממשלה חלופי' תוך כדי משפט – פה אכן יש ויתור גדול של גנץ, כישלון לא פשוט וצודקים המבקרים. עם זאת, צריך לזכור שזה הצד השני של הרצון של גנץ לחשק את נתניהו להסכם הרוטציה, לייסד מעמד של 'ראש ממשלה חלופי' כדי שיהיה לו ביד בשנה וחצי הראשונות וטו על כמעט כל דבר שנתניהו ירצה לעשות. כשאתה רוצה להחזיק בשוט כזה בשנה וחצי הראשונות, יריבך ירצה משהו דומה בשנה וחצי שלאחר מכן. היה ניתן לוותר על כל החוקים הללו, אבל אז גנץ היה לחלוטין תלוי ברצונו הטוב של נתניהו לקיים את הרוטציה.
  5. הסיפוח – עוד ויתור נוראי של גנץ. פה מדובר בהסכמה שיכולה באמת לשנות את החיים לכולנו, לסכן את הסכם השלום עם ירדן וכו'. אם אני כבר מנסח כתב הגנה עבור גנץ, אז צריך לזכור את יחסי הכוחות. למעלה מ 70 חברי כנסת בעד זה מחר בבוקר כולל "ישראל ביתנו", בוגי יעלון, האוזר, הנדל וכו'. זה לא קרה עד היום כי לא היה טראמפ ונתניהו לא העז ללכת לשם. אם טראמפ ייתן אישור ונתניהו ירצה את זה, מאוד יהיה קשה למנוע את ההתפתחות הנוראית הזאת. ההשוואה הנכונה היא שוב למצב בו אין הסכם. נתניהו הרי כמעט עשה את הסיפוח לפני הבחירות בהחלטת ממשלה והיועץ המשפטי כבר אותת שיסכים לכך. מה שעצר אותו זה רק טראמפ. נניח שגנץ לא היה נכנס, ביבי היה הולך לבחירות וטראמפ היה מאשר הפעם את הסיפוח, בהנחות הללו גם היה מתרחש הסיפוח, גם בלי בני גנץ. לפחות עכשיו נוכחות גנץ  במשרד הביטחון ונוכחות אשכנזי במשרד החוץ עוד יכולים אולי לתקוע מקלות בגלגלי הסיפוח.
  6. ממשלה מנופחת, 32 שרים, 16 סגני שרים, מעון ראש הממשלה לגברת נתניהו גם כשבעלה ממלא מקום – נורא, זוועה, גועל, מחליא. אין מילים. לדעתי, על זה גנץ היה צריך להתעקש, לפוצץ את המו"מ להפוך את זה לקרב פומבי, להכניס את נתניהו לפינה, על הבזבוז, קהות החושים, האטימות, גנץ הגיע כל כך חלש למו"מ ובאופיו הוא לא בנוי לזה. חבל. פה הוא גם היה יכול לנצח, הוא הרי לא היה צריך את כל השרים הללו וסגני שרים וגם לא את המעון ונתניהו לא היה יכול להצדיק את זה.

המשך לקרוא

למה בנט תמך באחדות ללא סיפוח לפני חצי שנה ומתנגד לאחדות עם סיפוח עכשיו?

20 באפריל 2020
 

חצות, כמה שבועות אחורה, ראש הממשלה נתניהו בלב משבר הקורונה, טוחן במשך 45 דקות בשיחת ועידה כמה מבכירי הליכוד, שמיועדים להתראיין מחר בתוכניות האקטואליה. החוקים שמתכננת כחול לבן זה קץ הדמוקרטיה, גרוע מאיראן, בגרון ניחר נתניהו מרביץ תורה במרואייני המחר, זועק נגד "תאוות השלטון" של גנץ וחבריו. אחד המקשיבים כבר על סף בכי. מצחוק. המשך לקרוא

גנץ פשע בפירוק האלטרנטיבה, לא הייתה לו ברירה

30 במרץ 2020
 

ביום שלישי בערב בני גנץ הלך לביתו של יאיר לפיד. הרעיון היה שגנץ יבקש מלפיד איזשהו פתח מילוט. טוב, בסדר, נמנה את מאיר כהן מ"יש עתיד" ליו"ר הכנסת, אבל תבטיח לי שאם אנחנו ניכנס לממשלה ואתם לא, אז הוא יתפטר. אולי נדחה את הבחירה ונשאיר בינתיים את עמיר פרץ כיו"ר הכנסת. גנץ איש נעים הליכות. לפיד יודע לארח. רוח הדברים עברה, כנראה לא בחדות הנדרשת. לפיד מצידו לא נתן לגנץ שום חבל. לא דחייה, לא התחייבות, נבחר את מאיר, אחר כך נדבר.

במשך חודשים ארוכים גנץ הסתובב עם התחושה ששותפיו למיזם הפוליטי לא ממש סופרים אותו, המשך לקרוא

לא, פרופסור סדצקי, לא צריך להקריב את כל חופש הפרט: הצעה למתווה טכנולוגי יעיל ופחות חודרני

19 במרץ 2020
 

די בקלות אפשר לפזר ברחובותינו מצלמות עם טכנולוגיה לזיהוי פנים. זה יחסוך חיי אדם, ימגר בריונות, יפצח מעשי שוד ותקיפות אלימות. זה יעיל, זה חכם וזה נורא. מדינות דמוקרטיות מתרחקות מהעניין הזה. מנהיגים דמוקרטיים מבינים כי יש מחיר מסוים שאתה משלם כדי שלאנשים יהיה חופש פרט, פרטיות, שהשלטון לא יוכל לדעת בכל שנייה איפה הם היו ועם מי הם היו.

בלי שום בעיה אפשר לייצר מאגר מידע שוטף על כל בעל שנחשד אי פעם בתקיפה של אישתו. מאגר המידע יתריע כשהוא מתקרב אליה למרחק של פחות משני מטר, אולי יפעיל אוטומטית את המצלמה המשך לקרוא

הקורונה בתפקיד ה דאוס אקס מכינה של הפלונטר הפוליטי

16 במרץ 2020
 

אתה באמת רוצה להאמין לו. מצב רגיש, חוסר ודאות, נושאים עיניים אל המנהיג, אבל מה לעשות – המסרים פשוט לא מחליקים בגרון. כל תנועת יד, כל עפעוף, הכול נראה כמו ההצגות הרגילות. כשהוא אומר "בלי ספינים" ו"להשיל את הציניות", צחוק בלתי רצוני מתחיל לבעבע. אתה נזכר בפעם ההיא – ממש לא מזמן – שהוא נשא נאום דרמטי לאומה על מצב חירום, שכולנו צריכים להתגייס עבורו, רק כדי להכניע את האולטימטום של נפתלי בנט. והפעם ההיא, ממש לא מזמן, אחרי מועד ב' של הבחירות שהוא שוב נתן את המבט המנהיגותי – לוחש הסוד שלו וסיפר שחייבים אחדות בגלל נושאים רגישים שבני גנץ מודע להם, תוך שהוא רומז לאיזו מלחמה אפוקליפטית קרובה עם איראן. נתניהו פשוט הגיע לשלב של הגבר הממש בוגדני. חלקנו לא יאמין לו שהוא סתם הלך לבית חולים, גם אם יביא אישור מרופא.
ויש גם בסיס רציונלי לחוסר האמון.
נתניהו נימק את הצורך בממשלת חירום בכך שיש הכרח להעביר תקציב חדש. מי מפריע לו להעביר תקציב? "כחול לבן" הרי יתמכו בכל תקציב.
ב 1:18 לפנות בוקר הודיע שר המשפטים של נתניהו על שיתוק ל 24 שעות של מערכת המשפט. משום מה ההחלטה הזאת לא שווקה יחד עם שאר הצעדים שנמסרו לציבור ב 21:00. נתניהו העביר את הצעתו הראשונה לממשלת חירום בטלוויזיה. לא ממש צעד בונה אמון. אחר כך נעלם. אתמול יצק לה תוכן ממשי. על הקורונה, מסתבר, אנחנו לא יודעים הרבה דברים, אבל יש לה ערך שלטוני מדיד. שנה. לפני עשרה ימים אנשי נתניהו הציעו ל"כחול לבן" ממשלת אחדות כשנתניהו מכהן את השנה הראשונה ואחרי זה שנתיים לגנץ. שבוע וחצי לאחר מכן, נתניהו רוצה להיות בשנתיים הראשונות. רק אחר כך גנץ.
כשהחלה האינתיפאדה השנייה באוקטובר 2000, ראש הממשלה, אהוד ברק רצה לכונן ממשלת חירום לאומית עם יו"ר הליכוד, אריאל שרון. נתניהו רצה בחירות, להפיל את שלטון ברק. למה אז היה בסדר להתעסק בפוליטיקה ועכשיו לא? מה בדיוק באתגר הגדול שמציב הנגיף דורש ממשלת חירום? לא הייתה ממשלת חירום באוקטובר 73, לא הייתה במלחמת המפרץ ולא ב"צוק איתן". מישהו באמת מעלה על דעתו שנתניהו היה מדבר על 'ממשלת חירום לאומית' לו היו לגוש שלו היום 61 מנדטים?
כל מסיבת עיתונאים של ראש הממשלה כוללת מחמאות עצמיות אינסופיות. העולם כולו לומד מאיתנו, אנחנו במצב הכי טוב, אחד הטובים. אוהדי נתניהו, מסתבר, קונים את זה. בשתי החזיתות הכי חשובות, כנראה, לניהול המשבר הזה, אנחנו דווקא מאחור. מחסור אקוטי במכונות הנשמה ומיעוט יחסי של בדיקות. הנביא נתניהו, שבנו מהלל על כך שבשבת שעברה הוא כינס ישיבות על הקורונה (איך הוא תמיד רואה לפני כולם…), לא דאג בזמן לשני המצרכים הללו. כן, הוא מופיע היטב בטלוויזיה וזה חשוב. בלי צחוק. בניהול משברים יש חשיבות גדולה לכך שמי שעומד בראש הפירמידה ימסור דיווחים קבועים לציבור. נתניהו עושה זאת היטב. האם הופעותיו הללו חשובות עד כדי כך שאסור להזיז אותו מההגה בזמן המשבר? בלי לחטוא בפסיכולוגיה בגרוש, נתניהו נוטה לפרנויות ותרחישי קץ. תמיד היה. הוא ראה פוטש בלתי קיים של לפיד – לבני – איווט ב 2013 והלך לבחירות. הוא דיבר על פוטש של גדעון סער וריבלין. נכונות לשקול בחיוב הפעלת האמצעים הטכנולוגיים הסופר חודרניים שבידי השב"כ כדי להתמודד עם נגיף הקורונה, נראית כמו הוכחה לא רעה לכך שהקברניט צריך להתחלף. ואחרי כל זה, נגיף הקורונה יכול להיות הנס של המערכת הפוליטית שלנו. ממשלת רוטציה של שנה – שנתיים – שנה נראית כמו פתרון, שאפילו יאיר לפיד לא יוכל לדחות בעת הזאת.

המשך לקרוא

ממשלת מיעוט

9 במרץ 2020
 

היועץ האסטרטגי של בני גנץ, ישראל בכר, התווה את הקמפיין האחרון. הולכים ימינה. ממצאי המחקר שלו הראו – יש דרך להביא 2 מנדטים מהצד השני, בתנאי ש"כחול לבן" יתרחקו מערבים. לא היה מו"מ עם הרשימה המשותפת (שקר), לא יהיה מו"מ, לא מכירים ערבים. שליש מבוחרי "כחול לבן", המשך לקרוא