ביום שלישי בערב בני גנץ הלך לביתו של יאיר לפיד. הרעיון היה שגנץ יבקש מלפיד איזשהו פתח מילוט. טוב, בסדר, נמנה את מאיר כהן מ"יש עתיד" ליו"ר הכנסת, אבל תבטיח לי שאם אנחנו ניכנס לממשלה ואתם לא, אז הוא יתפטר. אולי נדחה את הבחירה ונשאיר בינתיים את עמיר פרץ כיו"ר הכנסת. גנץ איש נעים הליכות. קראו עוד…
די בקלות אפשר לפזר ברחובותינו מצלמות עם טכנולוגיה לזיהוי פנים. זה יחסוך חיי אדם, ימגר בריונות, יפצח מעשי שוד ותקיפות אלימות. זה יעיל, זה חכם וזה נורא. מדינות דמוקרטיות מתרחקות מהעניין הזה. מנהיגים דמוקרטיים מבינים כי יש מחיר מסוים שאתה משלם כדי שלאנשים יהיה חופש פרט, פרטיות, שהשלטון לא יוכל לדעת בכל שנייה איפה הם קראו עוד…
אתה באמת רוצה להאמין לו. מצב רגיש, חוסר ודאות, נושאים עיניים אל המנהיג, אבל מה לעשות – המסרים פשוט לא מחליקים בגרון. כל תנועת יד, כל עפעוף, הכול נראה כמו ההצגות הרגילות. כשהוא אומר "בלי ספינים" ו"להשיל את הציניות", צחוק בלתי רצוני מתחיל לבעבע. אתה נזכר בפעם ההיא – ממש לא מזמן – שהוא נשא קראו עוד…
היועץ האסטרטגי של בני גנץ, ישראל בכר, התווה את הקמפיין האחרון. הולכים ימינה. ממצאי המחקר שלו הראו – יש דרך להביא 2 מנדטים מהצד השני, בתנאי ש"כחול לבן" יתרחקו מערבים. לא היה מו"מ עם הרשימה המשותפת (שקר), לא יהיה מו"מ, לא מכירים ערבים. שליש מבוחרי "כחול לבן",
"יאיר הכניס את עצמו לראש וגם בראש של אביו שהוא המוח הגאוני – אני לא צוחק, זה לא מצחיק, אל תצחק, שהביא לניצחון בבחירות (2015)", משום מה החוקר שגבה את העדות מניר חפץ המשיך לצחוק. "יומיים שלושה אחרי הניצחון", המשיך היועץ חפץ לספר "ביבי כינס את הצוות הקרוב ביותר שעבד לצידו בניצחון בבחירות ואמר את קראו עוד…