באחת הפגישות בין עמיר פרץ לבני גנץ, הם אווררו החוצה כמה מהמשקעים שבבטן. אתה יודע, בשני המקרים בהם מועמדותי הייתה על השולחן, אתה העדפת לא לקדם אותי. בני גנץ זוכר המשך לקרוא →

הרבה זבל נשפך על גנץ ואשכנזי. לדעתי, רובו לא בצדק. בוא נתחיל מהדברים שמוצגים ככישלונות הנוראיים של ההסכם:

1. לנתניהו יהיה וטו על בחירת היועהמ"ש.זה לא מדויק. אין לו וטו קונקרטי, הוא כן יכול לתקוע את התהליך של הבחירה שקורית בכלל רק בפברואר 2022.  ההשוואה הנכונה היא לא למצב שאין ביבי, אלא למצב הקיים. במצב הקיים, ביבי הביא לבחירת ויינשטיין – עורך דינו לשעבר – לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ולאחר מכן נתניהו הוא זה שהביא לבחירת מנדלבליט – מזכיר הממשלה שלו – לאישור הממשלה. הייתה ועדת איתור וכל מיני שלייקאס וביבי בעצם בחר את מי שבא לו. אחרי ההסכם, בכול זאת לניסנקורן ולגנץ יהיה משקל עודף, כנראה, בבחירת היועהמ"ש וכן, נתניהו יוכל לתקוע אותו. גם אם לא היה הסכם, היה יכול לתקוע אותו ולדאוג שהגוש שלו יסכל את אישור הממשלה.
2. לנתניהו יהיה וטו על בחירת פרקליט המדינה – מדובר בסעיף מיוחד שמשאיר את דן אלדד בתפקיד עוד חצי שנה (לא בטוח בכלל שהוא חוקי). הסעיף בזוי, אין לו כל הצדקה ואלדד הראשון שצריך להתקומם עליו מכיוון שהוא צובע אותו לחלוטין כאיש פוליטי. עם זאת, ההשוואה צריכה להיות שוב למצב שאין הסכם, הולכים לבחירות שיתקיימו רק עוד חצי שנה או אלוהים יודע מתי ובינתיים, אוחנה שר המשפטים. במצב כזה, אלדד לא שם? הוא גם שם, לפחות עכשיו יש שר משפטים שנותן גיבוי לפסקי דין, שומר חוק, יועץ משפטי בעברו.
3. לנתניהו יש וטו על בחירת שופטי העליון והוא ישפיע על השופטים שידונו בערעורו – זו כבר טענה שרלטנית. נתניהו פה ויתר באופן כמעט מלא. למעשה, הויתור של גנץ הוא על הכיסא של האופוזיציה. זה לא ראוי ולא הוגן שגנץ לוקח את הכיסא בוועדה שאמור להיות לאיש של לפיד, אבל מבחינת אופי ביהמ"ש העליון לטעון שצביקה האוזר יתאם עם ביבי את זהות השופט העליון שייבחר במרץ 2021 להחליף את חנן מלצר, זה הזוי. האוזר הוא דמות עצמאית, המון הערכה לנתניהו אין לו, רצון שנתניהו יישפט כדין דווקא יש לו וממילא השופט שייבחר לא בטוח בכלל שיהיה בהרכב שידון בערעור על הכרעת הדין של נתניהו. בקיצור, קשקוש מקושקש. בכל שאר המינויים, שאינם של שופטי העליון (שלושה שופטים אמורים להתמנות לביהמ"ש העליון בכל משך החיים של הממשלה הזאת), שר המשפטים ניסנקורן יכול לארגן רוב די בקלות, גם אם האוזר ונציגי הליכוד יתנגדו, בהנחה שיהיה מתואם עם שופטי העליון ונציגי לשכת עורכי הדין. פה דווקא גנץ השיג הישג גדול, שלא לדבר על עצירת כל תוכניות האימה שתכננו יריב לוין בברכת נתניהו למערכת המשפט. אין שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, אין שימוע לשופטים בכנסת (לא בהכרח רעיון רע, אבל בדרך בה לוין עיצב אותו, זה היה הופך לבית משפט שדה), אין פסקת התגברות, אין ביטול זכות עמידה, בקיצור, גנץ עמד בהבטחתו להציל את מערכת המשפט ותהיו בטוחים שהראשונים לפלוט אנחת רווחה הבוקר זה אביחי מנדלבליט ואסתר חיות.
4. גנץ הסכים לביטול הלכת פנחסי דרעי ולהמשך כהונת נתניהו כ'ראש ממשלה חלופי' תוך כדי משפט – פה אכן יש ויתור גדול של גנץ, כישלון לא פשוט וצודקים המבקרים. עם זאת, צריך לזכור שזה הצד השני של הרצון של גנץ לחשק את נתניהו להסכם הרוטציה, לייסד מעמד של 'ראש ממשלה חלופי' כדי שיהיה לו ביד בשנה וחצי הראשונות וטו על כמעט כל דבר שנתניהו ירצה לעשות. כשאתה רוצה להחזיק בשוט כזה בשנה וחצי הראשונות, יריבך ירצה משהו דומה בשנה וחצי שלאחר מכן. היה ניתן לוותר על כל החוקים הללו, אבל אז גנץ היה לחלוטין תלוי ברצונו הטוב של נתניהו לקיים את הרוטציה.
5. הסיפוח – עוד ויתור נוראי של גנץ. פה מדובר בהסכמה שיכולה באמת לשנות את החיים לכולנו, לסכן את הסכם השלום עם ירדן וכו'. אם אני כבר מנסח כתב הגנה עבור גנץ, אז צריך לזכור את יחסי הכוחות. למעלה מ 70 חברי כנסת בעד זה מחר בבוקר כולל "ישראל ביתנו", בוגי יעלון, האוזר, הנדל וכו'. זה לא קרה עד היום כי לא היה טראמפ ונתניהו לא העז ללכת לשם. אם טראמפ ייתן אישור ונתניהו ירצה את זה, מאוד יהיה קשה למנוע את ההתפתחות הנוראית הזאת. ההשוואה הנכונה היא שוב למצב בו אין הסכם. נתניהו הרי כמעט עשה את הסיפוח לפני הבחירות בהחלטת ממשלה והיועץ המשפטי כבר אותת שיסכים לכך. מה שעצר אותו זה רק טראמפ. נניח שגנץ לא היה נכנס, ביבי היה הולך לבחירות וטראמפ היה מאשר הפעם את הסיפוח, בהנחות הללו גם היה מתרחש הסיפוח, גם בלי בני גנץ. לפחות עכשיו נוכחות גנץ  במשרד הביטחון ונוכחות אשכנזי במשרד החוץ עוד יכולים אולי לתקוע מקלות בגלגלי הסיפוח.
6. ממשלה מנופחת, 32 שרים, 16 סגני שרים, מעון ראש הממשלה לגברת נתניהו גם כשבעלה ממלא מקום – נורא, זוועה, גועל, מחליא. אין מילים. לדעתי, על זה גנץ היה צריך להתעקש, לפוצץ את המו"מ להפוך את זה לקרב פומבי, להכניס את נתניהו לפינה, על הבזבוז, קהות החושים, האטימות, גנץ הגיע כל כך חלש למו"מ ובאופיו הוא לא בנוי לזה. חבל. פה הוא גם היה יכול לנצח, הוא הרי לא היה צריך את כל השרים הללו וסגני שרים וגם לא את המעון ונתניהו לא היה יכול להצדיק את זה.

המשך לקרוא →

חצות, כמה שבועות אחורה, ראש הממשלה נתניהו בלב משבר הקורונה, טוחן במשך 45 דקות בשיחת ועידה כמה מבכירי הליכוד, שמיועדים להתראיין מחר בתוכניות האקטואליה. החוקים שמתכננת כחול לבן זה קץ הדמוקרטיה, גרוע מאיראן, בגרון ניחר נתניהו מרביץ תורה במרואייני המחר, זועק נגד "תאוות השלטון" של גנץ וחבריו. אחד המקשיבים כבר על סף בכי. מצחוק. המשך לקרוא →

לרגע ניתן היה לחשוב שהגיבורים של משבר לאומי בריאותי יהיו רופאים, רופאות, אחים, אחיות, נלחמים בחדרי ניתוח על חייהם של מטופלים, מג'נגלים בין חולה לחולה, המשך לקרוא →