"ישראל היום" – עיתון או כלי תעמולה? אם היה עיתון, לא היה חושף מקור עיתונאי

מאת  | 11 בנובמבר 2014
 

מגיע איתן כבל למערכת "ישראל היום" ומביא חומר נגד יריבו במאבק על ראשות ההסתדרות, עופר עיני. לא הייתי בפגישה (שהוקלטה), אבל ברור שפגישות כאלו חסויות ונמצאות עמוק בתוך החיסיון העיתונאי. למי שלא סגור על עצמו, המשמעות היא שלכבל יש חסינות מלאה על עובדת היותו מוסר המידע. אסור לעיתונאי, במקרה זה צמרת "ישראל היום",לגלות את שמו. זה לא נתון לבחירתם. החיסיון הוא שלו. לא שלהם. אסור להם. נקודה. אפילו אם הם כועסים עליו מאוד, אסור להם לחשוף מקור. כמובן שזה לא עניין להם את קצה סוליית הנעל בזמן שהם פרשו את סיפור המעשה הזה מעל דפי "ישראל היום" במטרה להביך אותו.

רק אלוהיו של עמוס רגב מבין איך בדיוק זה אמור להביך את כבל. זה ש"ישראל היום" לא הצליח להרים תחקיר על עופר עיני זו יותר מבוכה של העיתון הזה, מאשר של איתן כבל. אם רגב רואה בעובדה שכבל בא אליו, לגיטימציה עקיפה להיותו של העיתון עיתון ראוי, אז הוא, כנראה, באמת בהיסטריה מוחלטת (שמתבטאת במסע פרסום יקר, שמזמן לא היה פה כדוגמתו, סוף סוף העיתון שדרדר את כול העיתונים בארץ כלכלית, נותן להם קצת כסף. אגב פרסום, החלטת הרשות השנייה לפסול את תשדירי העיתון נראית לי טיפשית ומיותרת).

כך או כך, הסיפור הקטן הזה (יש מקומות שהוא לא קטן ועל הפרת חיסיון עיתונאי, כתב יכול להיענש בחריפות, בטח על ידי המקורות שלו), רק ממחיש את הנקודה העקרונית בכול הויכוח הזה – זה אינו חוק כנגד כלי תקשורת. זה חוק בעייתי נגד כלי תעמולה. "ישראל היום" הוא בראש וראשונה כלי תעמולה לטובת בנימין נתניהו. כל שאר חלקי העיתון הם רק סיוע להעמדת הפנים. הסיוע הפוליטי לביבי הוא מה שהוליד את העיתון מלכתחילה וזה מה שמקיים אותו.

החוק שמקדם איתן כבל אינו חוק טוב כי הוא תפור בתפרים גסים מדי על "ישראל היום" וגם מאפשר בדרכים קלות מדי לחמוק ממנו. עדיף בהרבה היה להשתמש בכלים אחרים, כלים שיעזרו לגלות האם מדובר בכלי תקשורת או בכלי תעמולה. בדיוק בשביל זה יש למבקר המדינה סמכויות לבדוק מה עוצמת הזיקה של העיתון לפוליטיקאי. מבקר המדינה חושש להשתמש בהן. הוא לא נרתע מלעשות שימוש באותן סמכויות על כול איזה כנס עלוב של מפלגה כלשהי ולייחס אותו להוצאות הישירות של המפלגה בבחירות. במקרה הזה, זה גדול עליו. מפחיד אותו מדי. כאן הייתה נדרשת התערבות של המחוקק שיבהיר היטב למבקר את תפקידו ואת סמכויותיו וייתן לו רוח גבית לבדוק את הנושא. יש דרכים לבדוק אותו. הנה אחת לדוגמא:

לפני כמה שנים התקשר אליי עמוס רגב, אחרי שמתחתי ביקורת מתונה על העיתון ב"ליידי גלובס". ניהלנו שיחה לא קלה. הוא אמר שאני זורק אבנים מתוך בית זכוכית כי ערוץ 10 קיבל הרבה הקלות מהמדינה. אני הזכרתי לו שהוא עבד באותו בית זכוכית, אם אפשר לקרוא 'עבודה' למה שהוא עשה פה. אתם יודעים מה, אולי באמת זה הזמן לספר קצת על כהונתו של רגב בערוץ 10.

הוא הגיע לערוץ תחת התואר של מי שיערוך את תוכנית התחקירים החדשה של הערוץ, ה – 60 דקות" שלה. הגעתו לוותה בגל שמועות שזו בקשה של נתניהו, למצוא סידור עבודה למקורב, שנותר ככה ללא כיסא ושהבקשה הזאת גובתה בכסף של מקורבו דאז ובעל המניות דאז של ערוץ 10, רונלד לאודר. כך או כך, מהר מאוד התברר שאין כסף ל"60 דקות" ורגב מצא את עצמו נודד במסדרונות הערוץ במחזה שהיה די מכמיר לב. אז עוד היינו ביחסים טובים, אז מעת לעת עזרתי לו להפיג את השעמום באיזו שיחת דיומא. בחמש אחר הצהריים רגב היה נוהג להתייצב בדסק לשמוע את התדרוך של עורך המהדורה הראשית. לי זה תמיד נראה חשוד. אולי הוא מדליף לביבי את הליין אפ? לא היו לי שום הוכחות, אבל הכרתי את קשריו האמיצים עם נתניהו וידעתי שאף אחד לא יעז להגיד לו לא לשבת בישיבה. אחר כך נתנו לו לערוך את "מועצת החכמים" עם דן מרגלית וסוף סוף נמצאה לו תעסוקה כלשהי, גם אם דלילה למדי.

באותה שיחת טלפון הזכרתי לו שהוא עבד באותו בית זכוכית ואפילו נהנה ממשכורת מכובדת. הוא לא אהב את האיזכור. אמרתי לו אז שיש לו דרך קלה מאוד להראות שהוא מנהל כלי תקשורת ולא כלי תעמולה. שיחשוף את מאזני העיתון. מה כל כך סודי? אם העיתון באמת מתנהל כמו עסק כלכלי, יהיה אפשר לראות את זה בקלות. אם מדובר בעסק שמפסיד עשרות מיליוני שקלים בשנה ויותר רק כדי שנתניהו יישאר בשלטון, אז גם גדולי המתנגדים להתערבות חוקית בעיתון, אולי ישקלו מחדש את עמדתם. רגב דחה בבוז אז את הצעתי ודוחה עד היום.

נדמה לי שחוק שהיה מחייב כלי תקשורת שמגיע לציבור נרחב (קל להגדיר בחוק מה זה 'נרחב') בחובות שקיפות מסויימות הוא חוק הרבה פחות פוגעני וניתן להצדיק אותו. חוק חופש המידע כמעט הוחל לאחרונה על המכללות הבלתי מתוקצבות, גופים פרטיים לחלוטין רק בגלל תפקידיהם בעולמנו. למה לא על כלי תקשורת? גם על ערוץ 10 וגם על "ידיעות אחרונות". מכיוון שמדובר בגופים דואליים, כפי שאומרים המשפטנים, בעלי השפעה ממשית על דעת הקהל, שיתכבדו ויחשפו את מאזניהם ואולי גם עוד פרטים על התנהלותם.

הזעקה ההיסטרית של "ישראל היום" נגד החוק המוצע של כבל רק מראה כמה העיתון הזה מבין שכול הישגיו בתחום החשיפה לקהל לא קשורים, כפי שהם טוענים, לכך ש'העם אוהב אותנו' וכול הג'אז הזה. הם מבינים מצוין שהסיבה היא שהעיתון חינם. הרי בסה"כ החוק מנסה לחייב את "ישראל היום" לגבות מחיר על העיתון. אם הוא עיתון כזה טוב, שהישראלים כל כך אוהבים, מה הבעיה? יקחו מחיר נמוך, כפי שמאפשר החוק, יעשו מבצעים וימשיכו להיות כל כך נפוצים. כנראה שהם מבינים שהנוסעים המזדמנים של רכבת ישראל לא ישימו אפילו שקל על העיתון הזה והם קוראים אותו רק כי הוא חינם.

לסיום, אתמול שמעתי את ג'קי לוי ב"מילה האחרונה" בגלי צה"ל. ג'קי אמר שהוא לא מדבר על "ישראל היום", אבל יש לו רק הערה קטנה ואז פתח במונולוג התקפה על ציפי לבני, שההנמקה שלה לתמיכה בחוק לא נראית לו. אברי גלעד עוד ניסה לעצור ולהגיד לג'קי שיקרא מה ציטטו משלדון אדלסון על דמוקרטיה ומדינת ישראל. ג'קי הגן על שלדון. זכותו. הוא טען שזה מגוחך לתמוך בחוק בגלל שלעיתון יש אג'נדה, כפי שהוא שמע שלבני אומרת.

אני מחבב ומעריך את ג'קי לוי ולכן, קורא לו מכאן לעשות ניסוי קטן. כתוב פעם אחת טור נגד ביבי. לא ליד ולא מסביב. כתוב נגד נתניהו אישית. בטח יש איזה משהו אקטואלי שאתה לא מסכים איתו. התנהלותו בעניין הגיור, למשל. כתוב על זה משהו, אבל על ביבי עצמו ואז תראה עד כמה זה עיתון עם אג'נדה ומה האג'נדה שלו – קוראים לה בנימין נתניהו.

תגובות

תגובות

33 תגובות על “"ישראל היום" – עיתון או כלי תעמולה? אם היה עיתון, לא היה חושף מקור עיתונאי

  1. ברטה

    הסכנה ב'ישראל היום' היא היא שרוב האנשים מסתפקים בקריאת עיתון יומי אחד, רצוי בחינם. הם גם מאמינים לכתוב בו כי "היה כתוב בעיתון". לביביתון אג'נדה ברורה וכל הנכתב בו מכוון למטרה אחת והיא שימור השלטון הקיים. העיתון מתעלם מכל ידיעה שמעמידה את נתניהו באור לא מחמיא. ואח"כ מתפלאים איך הוא מכהן כבר 3 קדנציות.

  2. נדב כהן

    בכל יום מפרסם העיתון 'ישראל היום' משאל עם שבו מאה אחוז מן הנסקרים הם בעדו.
    גם לדיקטטורים במדינות חשוכות אין הישגים כאלו.
    וכדי להבין קצת יותר טוב את הטיעונים של שני הצדדים, הנה חומר נוסף לקריאה:
    http://conadav.com/?p=8034

  3. צ'ומפי

    באמת דרוקר?! הנה כמה עובדות שאתה מתעלם מהם:
    1. לידיעות אחרונות זיקה לאולמרט ודרעי לפחות כמו שלישראל היום לנתניהו.
    2. בוא נבדוק איזה סיקור מקבלים מובילי חוק ישראל היום בידיעות ונשאל האם מדובר, לכאורה, בשוחד פוליטי. בא לך תחקיר על זה?
    אולי שמבקר המדינה יבדוק גם את זה?
    3. בוא נבדוק כמה כסף ציבורי (ההפך פרטי מר דרוקר) + פרטי הושקע בכיסוי גרעונות ערוץ 10. אני מנחש שיותר מישראל היום.

    שיהיה ברור, אני לא סובל את ביבי. אני חושב שהוא מנהיג חלש. אני גם לא מת על הישראל היום, אבל אתה יודע מה אני הכי שונא דרוקר?
    כשעיתונאי כותב מפוזיציה ומשכנע עצמו שהוא צודק תוך התעלמות מעובדות. רגב צודק, הזכוכית בבית השמאלני שלך הרבה יותר דקה
    מהזכוכית, מביכה ככל שתהיה, של רגב.
    אם היית עיתונאי קצת יותר אמיץ היית יודע שבים התקשורת השמאלנית, עד שיש עיתון לא שמאלני (וישראל היום לא ימני הוא סתם פרווה כמו נתניהו) לסגור אותו בחוק זו ההגדרה של בולשביזם.

  4. עבור צ'ומפי וחבריו

    ידיעות אחרונות כיום הוא העיתון של יאיר לפיד (מעבר לתמיכה באולמרט ודרעי).

    ״…הרי בסה"כ החוק מנסה לחייב את "ישראל היום" לגבות מחיר על העיתון. אם הוא עיתון כזה טוב, שהישראלים כל כך אוהבים, מה הבעיה? יקחו מחיר נמוך, כפי שמאפשר החוק, יעשו מבצעים וימשיכו להיות כל כך נפוצים…״

    הציטוט הנ״ל מראה בדיוק את ההבנה של דרוקר לגבי כלכלה חופשית, חופש הביטוי וכל דבר היוצא בזה. אין – ש ו ם – סיבה שישראל היום יסכימו לחוק ההזוי הזה.

  5. אריה

    כאן המקום להזכיר נשכחות.
    מעשה שהיה לפני כשנה או יותר.
    אחד הכתבים הבכירים של ישראל היום, דן מרגלית, כתב מאמר ארוך ומפורט עם ביקורת כל שהיא על ראש הממשלה.
    מה עשה העורך, עמוס רגב?
    לא לפרסם – אי אפשר – דן מרגלית הוא עלה התאנה של העיתון, אי אפשר להתעלם ממנו.
    מה כן – מפרסמים באחד העמודים האחוריים, בסוף.
    אולי הקוראים לא יגיעו לסוף העיתון ולא יקראו, חס וחלילה, משהו שלא מתאים לעמוס רגב.

  6. MouthHole

    רביב דרוקר, אתה יורד במדרון חלקלק.
    איני מתומכי ה"עיתון" "ישארל היום". הוא כלי תעמולה. עד כאן אנו מסכימים. אך זה לא נותון לגטימציה לחוקק חוקים לא דמוקרטים…
    למה שיהיה אסור להפיץ עיתון בחינם? איזה הגיון יש לזה? חייבים להיות נגד החוק. נקודה. וזה בדיוק מה שג'קי לוי ניסה להסביר. האתגר שלך אליו הוא כשל לוגי- איש-קש. אתה תוקף אותו, כאילו הוא טען שזה לא כלי תעמולה. כל שהוא טען זה שהחוק הזה הוא מטומטם וצריך לצאת נגדו. הוא צודק.

    נראה שאתה בעד החוק למרות שאתה מבין שהוא בעייתי (בלשון המעטה). אסור לאפשר עוולה בשביל מטרה טובה במדינה. זה הוא בדיוק המדרון החלקלק: האם תסכים שעיתונאי לא יפרסם על שחיתות אולמרט רק כי הוא חושב שאולמרט טוב לישראל??
    תצא מזה רביב היקר. אנו מעריכים אותך מאוד.
    אנא, צא בגלוי ותאמר שאתה מסכים עם ג'קי שהחוק הזה מטופש. אנא צא נגד החוק הלא דמוקרטי הזה…

    אני בעד חוק שאסור יהיה לקרוא לכלי תעמולה עיתון. הם יהיו חייבים להיקרא תעמולון או משהו כזה

  7. ערן

    כל כך הרבה כלי תקשורת, עיתונאים, מגישים ופרשנים עוסקים יומם ולילה בהשמצות, בביקורת (לעיתים לגיטימית אך ברוב המקרים – נובעת ממניעים אישיים, פוליטיים ואידאולוגיים ולא ממניעים ענייניים) ובהשחרת דמותו של נתניהו. עד שיש עיתון אחד שמסרב להתיישר לפי האג'נדה "הנאורה" אתם רוצים לסגור גם אותו. לא מספיק לכם שליטה ב – 95% מהתקשורת בארץ. ה – 5% שלא מדווחים על המציאות בטון "הנכון" לדעתכם פשוט מוציאים אתכם מהכלים. נסו להפנים – רוב העם אינו מחזיק בדיעות שלכם ומעוניין לצרוך (בחינם או בתשלום) מידע גם ממקורות אחרים. ובהמשך לאתגר שהצבת לג'קי – אני עדיין ממתין ליום שבו תכתוב או תגיד מילה אחת טובה על נתניהו. תנסה. לא יכול להיות שלא קרה דבר אחד חיובי במדינה בכל שנות שלטונו.

  8. סיומקה טורללובסקי

    מה דעתכם,אבירי חופש העתונות על הידיעה הבאה:

    קבוצת 'אנשים חושבים' החליטה להקים עתון יומי כדוגמת ידיעות אחרונות, האג'נדה – שמאל מרכז,בין מרץ לעבודה,משהו ממלכתי אך אנטי ימני במובהק,נגד המשיחיות הנלוזה,נגד הכיבוש, בעד עידוד המסורת והמורשת ונגד כפייה כלשהיא, בעד מדיניות חברתית כלכלית ונגד הטייקונים, נגד משכורות העתק של המנהלים,בעד שכר מינימום של ששת אלפים לחודש,עוד דברים טובים שהם משאת נפש רוב אזרחי ישראל, כולל הקצבת עשר מליארד ש"ח מתנת הנסיך- לקידום החברה הערבית בישראל, פיתוח היישוב הערבי, פתרון יישוב הבדואים בנגב,פיתוח תעשיות מתאימות,הקמת קרית היי טק בגליל,לבתי ספר , הקמת גנונים לילדי העובדים במגזר הערבי- ללא עלות מההורים.

    נסיך קטאר,חברי הטוב מימי לימודנו בלונדון, הסכים לממן את העתון, שיודפס בצבעים , הקציב מאה מליון יורו להתחלה-כסף קטן בשבילו,זכר לימינו הטובים באוניברסיטה הלונדונית המפורסמת, הכסף יועבר לחשבון החברה המקימה " חופש ודמוקרטיה – ישראל החדשה "

    גייסנו את טובי הכתבים , כל אחד משכורת התחלתית של חמישים אלף ש"ח לחודש,כל אחד בתחומו- פגז,הכי טוב שיש

    העתון יחולק בכמות של חצי מליון עותקים כל יום, חצי כמות ברחובות ובשווקים הציבוריים וחצי יחולק ישירות לבתים,בעיקר בפריפריה,מושבים וקיבוצים

    יופץ גם באינטרנט,אתר יפהפה, מודרני ומשוכלל שיכלול מדורים מיטיבי צרכנות שעד היום לא נראו בישראל, חמש מאות אלף כתובות אינטרנט יוכלו להיות מנויי חינם- מדור החדשות יעודכן כל שעה באמצעות רשת כתבים הפרוסה על כל הארץ,יוקם אולפן משוכלל בנוסח אל ג'זירה שיקרא- "אלה החדשות", מדור תחקירים מעולה בשם " מקור העובדות"-כל שידור תחקיר יימשך שעה וחצי,ללא פרסומות שיותרו רק בתחילה ובסוף השידור,כל צופה יוכל לקבל בקבוק בירה אמסטל ומאה גרם פיסטוק חלבי טרי, החבילה תובא לביתו עם שליח בעת הצפייה שיביא גם עותק העתון במהדורת הערב,מודפסת בצבע כתום.

    לכל מנוי תינתן האפשרות לקניות- באינטרנט,ישר מהדיוטי פרי בקטאר ודובאי – שניהם הבטיחו להשקיע בפרוייקט כסף טוב , כל מוצר הקיים בעולם למכירה- ימכר במחירים ללא מיסים, וגם יקבל-אייפון 6 במחיר 200 דולר, מסובסד,שיינתן גם למי שקונה מוצרים בסך שמעל שלושת אלפים ש"ח בחודש,במחיר מתנה, מיסים על חשבון הנסיך למען קידום החברה האזרחית בישראל

    המטרה , בבוא היום- הרצת רשימה חדשה לכנסת, בשם "ישראל החדשה", רשימת המועמדים- לא היתה כמוה מבחינת הרמה האישית, המכובדות הציבורית וכושר מוכח בנסיון ציבורי, ללא דופי בעברם, נקיים כבדולח, בראש הרשימה- הפתעה, צעיר בן תשעים הפנוי להובלת העם,מלא מרץ ויצירתי ברעיונות

    את המצע חיברו טובי האקדמיה בשיתוף אישים שכל אחד מהם יכול להיות לפחות שר בממשלה מעולה,מצע שיהולל על ידי כל מי שיקרא אותו, משהו משהו-סוף סוף יבוא שינוי לישראל

    מחקרים ומשאלים מראים שהמפלגה תקבל ,בשלב ראשון ולפני תחילת תעמולה, לפחות עשרים מנדטים, כלומר יהיו עשרים חברי כנסת מכל החוגים והשדרות בעם- כולל נשים, צעירים, דתיים, חרדים, אלופי צהל, סופרים, אנשי משק מעולים,מיעוטים,גימלאים בעלי שם עולם – לא היתה רשימה כזו בישראל מהבחינה האיכותית המוכחת שלהם, הרשימה יכולה להגיע לשלושים וחמש מנדטים בקלות

    הערה: עקב החוק החדש, עלות כל עתון שיחולק יקבע ל- 5 ש"ח שהנסיך ישלם אותו בנוסף להשקעתו, , לפי ספירת מלאי מוכחת ומאושרת כל יום על ידי צוות רואי חשבון,התמורה תועבר לקרן "בריאות לכל"- לבתי חולים,לנזקקים חסרי כל ולכל מי שחוק בריאות ממלכתי לא מממן את עלות טיפוליו

    השאלה: כשר או טרף? האם כשהמממן הוא מלך הקאזינו זה כשר ואם הוא כל מלך מטורלל אחר עם אג'נדה כזו או אחרת שאין לו מה לעשות בכספו – זה טרף?

    סיומת: כששמעו בשמים על הפרוייקט החדש, הוחלט במועצת המנהלים שהמשיח בעצמו ירד לבדוק -כעבור חצי שנה להפצת העתון החדש- האם ראוי לו להגיע לצמיתות ולהשתכן בעיר דוד ליד הר הבית – או שמא רק יפרסם מודעות בעיתונות שגורלה נגזר לכיליון – ובהם מספר טלפון, פקס וכתובת דוא"ל- שיתקשרו איתו כשהכנסת תתכנס למושב אחרית הימים. תשובה מובטחת רק למגיעים למעלה או לנוסעים ברכבת הקלה בגוש דן.

  9. נדב לוין

    מסכים עם כל מילה שלך רביב כל הכבוד. הפעילות של איתן כבל בנושא ויצחק הרצוג בכללי, יכולה לתת לנו תקווה למדינה טובה יותר.

  10. נעמה

    רגע, כללי האתיקה העיתונאית לא יכולים לקבל מעמד של חוק? למה אי אפשר פשוט לקנוס כלי תקשורת שמפר את הכללים הבסיסיים של אתיקה עיתונאית?
    אם שלדון יצטרך לשלם עוד כמה עשרות אלפי שקלים על כל הפרה, יש מצב שעוד כמה מילוני דולרים בשנה כבר יהיו כבדים מידי אפילו לכיס שלו

  11. פחחח

    וידיעות אחרונות זה כן עיתון ?

    ואם אין לכלי התקשורת אג'נדה לטובת איש מסויים אלא הוא מקדם במקביל נבחרת של פוליטיקאים בכמה מפלגות ולכאורה גם שולט על דעת הקהל, גם שולח סוכנים לרשויות השונות שחייבים לו, גם מוכר שירותי לובי ללקוחות שמפרסמים אצלו אז זה יותר טוב ?
    לדוגמה הפוליטיקאים שמקדמים עניין שהוא רוצה פתאום מופיעים הרבה וזוכים לפרסום בחינם שיקל עליהם בפריימריס והפוליטיקאים שמתנגדים לו נעלמים?

    ואם כלי התקשורת הוא סתם הערוץ המרכזי של ההון – שלטון אז הוא כן בסדר ?
    ואם מחלקים אותו בחינם בתחנת דלק אז הוא כן בסדר ?

  12. LDR

    ככל שהתחזק מעמדו של ״ישראל היום״ כך נחלש מעמדו הפוליטי של נתניהו.
    מסקנה : השפעתו של ״ישראל היום״ על ציבור הבוחרים בישראל שואפת לאפס.
    אגב, גם ל״ידיעות אחרונות״ שמתחזק פוליטיקאים אין השפעה על הציבור.
    ״ישראל היום״ איננו עיתון ולכן אין סיבה שהחוק של כבל הפופוליסט יחול עליו.

  13. קורצ'אק

    רביב דרוקר בהחלט משכנע, כמו גם סיומקה טורללובסקי. הגיע הזמן לעשותמ סדר בבלאגאן הזה. ושיפסיקו אנשי ישראל איום להלך עלינו אימים בשקריהם: החוק אינו מדבר על סגירת ישראל איום אלא רק על חובתו למכור את הזבל שלו במחיר כלשהו, אפילו שקר. און-אז נראה שאפילו שקל אף אחד לא שם על הזבל הזה.

  14. יונתן

    התמיכה שלך בחוק היא כתם שחור על הקריירה המרשימה שלך. אתה מבייש ומביך את עצמך (גם אם אתה מציין שיש "חלופה" טובה יותר). בגדול, אתה אחד העיתונאים שאני הכי מעריך, אבל כאן נפלת ובגדול. אפילו אם נניח שהעיתון הוא תעמולה – ממתי אסור במדינה דמוקרטית להפיץ תעמולה? ואם אני רוצה לחלק מנשרים פוליטיים ברחוב, יאסרו עליי? יחייבו אותי לגבות כסף? וחוץ מזה, נניח שתעמולה זה פסול (הנחה מופרכת) אתה באמת חושב שפוליטיקאים הם אלה שצריכים לקבוע את זה? ומה אם מחר יהיה רוב בכנסת שירצה לסגור את חדשות 10 ויקבע שהוא משדר תעמולה?
    תעצור רגע, תסתכל על עצמך, ותבין שהאיבה והדם הרע בינך לבין נתניהו וישראל היום גורמים לך לנהוג בצורה שעוד כמה שנים אתה תתבייש בה. אתה היית אמור להיות מגדולי הלוחמים נגד החוק. אבוי לבושה.

  15. אסף

    אני רק יכול לצרף את דעתי לזו של יונתן לפניי ושל אחרים: רביב, אתה עושה נזק עצום לתדמית שלך כאיש-עקרונות כשאתה בכלל מתלבט בנושא הזה. החוק הזה הוא חרפה, ואין לכך שום קשר לדעתך על איכות "ישראל היום" או על נתניהו. אני זוכר משיעורי אזרחות את הפסיקה של בג"צ על כך שאסור לסגור את "קול העם", שהיה בטאון רשמי של מפלגה שתמכה בדיקטטורה נוקשה. האם אתה חושב שמותר היה לסגור את "קול העם"? אם כן, אז וואלה תגיד מה שאתה רוצה על החוק הנוכחי. אם לא, קח את עצמך בידיים ותצא נגד החוק המחפיר הזה.

  16. בעיניים עצומות לרווחה

    המשטרה, השב"כ, צה"ל ועוד כמה אזרחים חשפו מקורות. עם כוונה בלי כוונה – חשפו.
    אם זכרוניני אינו מטעיניני גם ברוך קרא חברך מסר מקור – גלאט ברקוביץ, לא?
    לא מתאים לרביב דרוקר המסע שהוא מנהל נגד ישרא"ה. מביך מאד. לפחות אותי.

  17. בעיניים עצומות לרווחה

    וגם התגובות של יונתן ואסף רלוונטיות לגבי.
    איך העיתונאי הרהוט, האינטליגנט, החוקר ובמיוחד הכי אמיץ בארץ – מוליך מהלך כל כך לא ראוי.
    כואבתהלב ביג טיים.

  18. בעיניים עצומות לרווחה

    רק הבהרה אחרונה –
    ישרא"ה ערימת ניר מגויסת, דוחה, טובה לאריזת דגים בעולם התחתון.
    את אותו דבר אפשר לומר – בעינים פקוחות לרווחה – על ידיעות
    ואפילו, (אולי, בראיה מסוימת, עם כל ההסתייגויות כולל ר"ל), על הארץ.
    והכי משעשעת היא התגובה של LDR
    רק שאם זה נכון – אז לשם מה המלחמה של דרוקר?

  19. בעיניים עצומות לרווחה

    וסייפא לסייפא
    לא מתאים ולא אלגנטי בכלל שדרוקר מתעלם מהתגובות בבלוג שלו.
    אנחנו מכירים את התשובה "הרי מה שיש לי לומר אני אומר בבלוג…"
    נכון ובכל זאת יש כאן שלל טענות שמתיחסות לבלוג – לחיוב, או, כמו במקרה הזה, מאד לשלילה – והרבה (יחסית).
    ראוי שהדרוקר יתייחס אליהן – גם אם במשותף, גם אם בקטנה.
    כך מתאים וכל אלגנטי.

  20. אורי

    בא לי לקרוא זבל
    למה זה עניינך?
    אתה רוצה לקבוע לי מה לקרוא? חזרנו לאסכולות אחרות?
    ובכלל יש עיתון בלי אג'נדה ובלי דמויות מוגנות?
    ספר לנו עליו

    למען השקיפות אני גמלאי ולא צעיר ומקבל ישראל היום כל בוקר בחינם וטוב לי עם זה
    רק אל תדרוש מבטוח לאומי שיוסיף לנו מענק לקנות עיתון אחר

    לטעמי התקפתך היא גלגול עיניים מתחסד
    מחר תבקש לסגור את עמותת החסד הנותנת לנזקקים אוכל
    כי זה פוגע במכולת השכונתית ואולי גם ברשתות הגדולות
    הגם אתה דרוקר עיתונאי מוערך ללא ספק מתחבר לקליקות שרוצות להעיף מתחרה?

  21. עופר

    פניה למעריצים העיוורים של דרוקר….
    איפה התחקיר שדרוקר הבטיח על ידיעות אחרונות ?

    או ששוב כהרגלו דרוקר שיקר ביודעין ..

  22. דש

    למען הגילוי הנאות, אני לא קורא את ישראל היום, אבל אני עוד פחות סובל עיתונאים צבועים. על חברי כנסת עלובים מהעידן בולשביקי כמו כבל חבל לבזבז את זמן.

  23. סנטו רוחו

    אני לא מבין בשביל מה צריך את החוק הזה. הרי כבר יש חוקים נגד שוחד פוליטי. אם המעטפות של טלנסקי לא חוקיות (והן אכן לא חוקיות) הרי ש״ישראל איום״ הוא באבוה לא חוקי. במעטפה יש כמה אלפי דולרים וכאן הביבישרה מקבלים מיליונים, רק שזה מתחפש ל״עיתון״. לא מבין למה אי אפשר לשפוט אותו ואת חבר סריסיו על זה במסגרת החקיקה הקיימת.

  24. בנצי

    אנחנו במגה "אימפריית בננות" ולא בגלל ישראל היום, אנחנו כאלה כי "העם מטומטם לכן העם יישלם" הרי אף אחד ממצדדי ישראל היום לא היה מאפשר לשיח סעודי לקנות עיתון ולחלק בחינם, היו מוצאים אלף סיבות שלא יתחיל גם עם עיתון "למתחיל" (המבוגרים זוכרים) זו הרי השפעה בוטה על התהליך הדמוקרטי או שוחד לטיפשים וברוך השם יש לנו הרבה.

  25. מיה

    רביב, "כל" זה בלי ו' (בסמיכות). רק כשזה "הכול" זה עם ו'. אבל גם שם אפשר לוותר. אפשר לכתוב את כל הכל בלי ו'…
    חוץ מזה מרתק לקרוא אותך, כרגיל.

  26. מיה

    אגב, נכון לעכשיו, יום רביעי, 12.11.14 כמעט 14:00, אין ב YNET אף מילה (!) על עדותה של שולה זקן במשפט אולמרט . מה שמחזק את הטוענים כאן שגם ידיעות הוא לא בדיוק עיתון…

  27. ברטה

    בשעה טובה עבר את הטרומית. בל נשלה את עצמנו- יריב לוין עם האצבע על השאלטר. אבל- איתות ברור לבן החסות.

  28. איציק

    אני עדיין לא מבין את הבעיה של מגישי החוק, האם הבעיה היא העיתונים האחרים שקורסים או שלעיתון יש אג׳נדה?
    בכל מקרה אני איש די ביביסט אבל חושב שההצעה מטורפת גם מכיוון חשיבה של אזרח מן השורה. אני חושב שזה טוב שישראל היום תומך בפומבי בנתניהו. הלוואי שידיעות היה חושף את האינטרסים שלו בפומבי ולא היינו צריכים לבדוק כל היום מי ליקק לנוני ומי עיצבן.. ( אפרופו הקטע המטורף – שעבר בלי שמישהו כמעט הזכיר – בו שומעים את אולמרט בהקלטות שולה מספר על נוני מוזס שרקד (!!) כששמע שישנה חוות דעת של נאמן שיכולה להציל את אולמרט) בלי להזכיר את השנאה התהומית שהתקשורת הפגינה לפני ישראל היום שבעצם הוא כלי התקשורת העוצמתי הימני הראשון מקום המדינה- ורוצים לסגור אותו. זה מטורף לסגור או להתערב בהתנהלות העתון גם מצד המתח שזה יעורר בימין. חוץ מזה תחשוב כמה כוח יש לעיתון שאינטרס היחיד שלו הוא ביבי אבל חוץ ממנו הוא יכול להיכנס בכל מוקדי הכוח במדינה!! שלדון לא צריך פה אף אחד וישראל היום לא פוחד מאף אחד כי הוא לא צריך כסף מאף אחד! זה עוצמה עיתונאית שאין לזלזל בה ולביבי תמיד ישארו השונאים הוותיקים בתקשורת שיבדקו איזו גלידת פיסטוק הוא הזמין ועל חשבון מי..

  29. רביב דרעקר

    רביב דרוקר: "אני אאבק על זכותך להביע את דעתך כל עוד עוד היא בדיוק כמו דעתי.". שוב צביעותו של השמאל במיטבה. כאילו הוא נלחם על העיתונות הכתובה. תהיו בטוחים שאם היה מדובר בעיתון שמאלני רביב דרוקר היה מגן עליו בחירוף נפש…. אתה בושה לעיתונות. ולאנטלגנציה. אנחנו מחכים עוד לתחקיר שהבטחת לעשות על ידיעות אחרונות. זוכר כנראה ממש לא.. אה כן, ושכחת לציין שישראל היום חשף גם את הקשר שלך לקרן החדשה לישראל בזמן שפרסמת כתבה נגד אם תרצו שבמקרה יצאה כנגד הקרן.

  30. ש

    ניסית להגיד משהו בעד נתניהו בעיתון "הארץ"? ישראל היום הוא מכשיר פוליטי והארץ לא? נסה אתה לכתוב כתבה בעיתון הארץ שמנסה לאזן בין "תג מחיר" (קשקוש קירות) לבין זריקת אבנים, בקבוקי תבערה של פלסטינאים, נראה אם העורך של הארץ יפרסם. "העיתון לאנשים חושבים" מעולם לא נתן לקוראיו סיכוי "לחשוב" ע"י הבאת שני צדדים, ע"י אובייקטיביות בדיווח ו/או בחירת נושאי הדיווח שהוא מגמתי מאין כמותו.
    אינני קורא עיתונים מכל סוג שהוא, והדבר היחיד שאני מצר עליו בנושא ישראל היום הוא שהוא ממוטט את שאר העיתונים (טוב, אולי לגבי עיתון הארץ אני לא מצר כל כך) ושיש ויהיו אנשים שנותרים ללא תעסוקה.

  31. Pingback: על ההשפעות המפתיעות של מימון בחירות ציבורי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.