עמרם מצנע – אני לא זוכר אותו בכל הקריירה הפוליטית שלו מתנהג באופן כל כך פוליטי, כמעט ציני. האם מצנע חושב שפרץ יכול להביא למפלגת העבודה הרבה מנדטים? אני בספק, אבל פרץ הבטיח לו שר בכיר ולמצנע קשה לאכול את מנהיגותה של יחימוביץ.
בוז'י הרצוג – שוב עשה את הבחירה החששנית, שוב רוצה להיות נחמד עם כולם, להיות נייטרלי, לשבת על הגדר. יש מנהיגים שיכולים להרשות לעצמם ללכת לים. הם הוכיחו שהם מוכנים לקחת סיכונים. לא הרצוג.
עמיר פרץ – איזה פייטר האיש הזה. איך הוא הצליח לגייס לתמיכה בו אנשים שמאוד רגישים לדעת הקהל הציבורית כמו אברום בורג ועוזי ברעם. מצד שני, מה זה יעזור לו אם הוא ייבחר ויתרסק לארבעה – חמישה מנדטים? מה ברעם ובורג בדיוק יגידו? שוב טעינו. כמו שתמכנו בפעם שעברה בברק וטעינו? אז, ב-2007, בחרנו במועמד הלא נכון מטעמים אלקטוראליים ופה בחרנו במועמד הנכון והתעלמנו מהאלקטוראליות? לדעתי, מפלגת העבודה תהפוך ל"עם אחד" מוגדלת אם פרץ ייבחר. דעת הקהל הציבורית עוד לא סלחה לו. ייתכן שזה לא מגיע לו, יכול מאוד להיות שהוא קורבן, אבל זה המצב והיכולת לשנות את זה מספסלי האופוזיציה היא כמעט בלתי אפשרית, אפילו עבור פייטר כמו פרץ. לא סתם דליה איציק וחיים רמון תומכים בו בכזו התלהבות. הם מבינים כמה זה טוב ל"קדימה" (ואיציק שונאת את יחימוביץ').
שלי יחימוביץ' – המועמדת יחימוביץ פתחה את המירוץ עם עמדת יתרון עצומה ומגיעה לסופו כשהיא צריכה כל הזמן להתגונן. אני לא אלך עם ביבי, אני לא אוהבת התנחלויות, אני לא ואני לא. מסקנה – די לנאיביות. בקמפיין צריכים לעשות גם נגטיב. לא צריך לחטט בתחתונים, אבל אין קמפיין בלי נגטיב. השארת את ההתקפה רק לצד השני? אל תתפלאי שאת צריכה כל הזמן להתגונן.
פואד – פואד הלך למצנע וביקש ממנו לרוץ. הבטיח לו תמיכה. במזנון הכנסת הוא אמר לי ולשורת כתבים – אתמוך בו, הוא הכי מתאים. מצנע רץ. פואד לא תמך. במזנון הכנסת הוא הסביר לי למה – מה אני יכול לעשות, הוא לא עבד חזק מספיק במפקד, אין לו אחיזה בשטח ועכשיו ספק אם יכול להיבחר. במילים אחרות, אני לא מוכן ללכת עם הצד המפסיד, אפילו אם אני חושב שהוא הכי מתאים. כשמצנע בא לפואד עם טענות, בן אליעזר שלף מהספר את אחד הטריקים הכי מעצבנים. הוא המציא פתאום כעס גדול על מצנע. אני קראתי לך להיבחר במועד מסוים, לא הסכמת, הלכת לשדות זרים. כשבאת, כבר אני לא יכול לתמוך בך ואני כועס עליך. בפולניה, ממנה בא פואד (יחף), לא היו עושים את זה טוב יותר.