מעולם לא השליתי את עצמי שבוז'י הרצוג הוא איזה אידיאולוג גדול, שמוכן להיהרג על עקרונותיו. אני זוכר אותו מדבר בבוז על "הזחילה" של שמעון פרס לממשלת ההתנתקות של שרון ואחר כך נכנס בעצמו. אני זוכר נאומים חוצבי להבות שלו נגד מנהיגותו של אהוד ברק ואז תומך בו ב – 2007 במרוץ לראשות העבודה. אני זוכר איך 'התנגד' לכניסת ברק ומפלגת העבודה לקואליציית נתניהו ב 2009 ורץ מהר לתפוס כיסא בשורה הראשונה. למרות זאת, תמיד חשבתי שיחסית הוא פוליטיקאי סביר. לא נהנתן, לא מושחת, מאוד אינטליגנטי ובעיקר, כל כך רוצה לרצות את הסביבה שלא הגיוני שהוא יחצה קווים אדומים. אין מי שעמד בקשר עם הרצוג ולא היה מושא למתקפת החנפנות של האיש. עיתונאים, פוליטיקאים, פעילים חברתיים, כולם מכירים את שטף המחמאות שתמיד מומטרות מכיוונו של בוז'י.
איך הבוז'י הזה שהכרנו הפך לסמרטוט הפוליטי, שבאמצעותו נתניהו מוריד את כל מחנה המרכז שמאל על ברכיו? איך פתאום לא אכפת לו מה חושבים עליו מאות אלפי האנשים שהצביעו לו?
הרצוג עוד פחות מעצבן מהמקום בו נמצאים כמה מחבריו לסיעה. לכאורה, כולם מתנגדים, בזים לבוז'י ומודיעים שלא ייתנו ידם למהלך. בפועל, לו יתואר שנתניהו היה מוכן לשפר במעט את הצעתו המעליבה וכבר חזית הסירוב הייתה קורסת. להפתעתכם המוחלטת, ייתכן שהייתם מוצאים את שלי יחימוביץ' במחנה התומכים ואת איתן כבל, שאפילו עכשיו בקושי מצליח לבטא התנגדות משמעותית למהלך.
מה זה אומר שיפור קטן? הנה כמה דברים, שמכונים במפלגת ה"אין לנו שום סיכוי להחליף את ביבי" – 'שוברי שוויון': נגיד שנתניהו היה מוכן לתת למפלגת העבודה את תיק המשפטים במקום תיק הכלכלה (מישהו באמת מאמין שעל העניין הזה בנט יעזוב את הממשלה?). וואו, אומרים במפלגה. זה כבר שינוי עצום. בטח. למה לא? רגע, רגע, יש עוד 'שובר שוויון' פוטנציאלי. נדמיין שנתניהו היה מסכים למלמל משהו על מתווה הגז – "נקים ועדה שתבחן אותו מחדש ובה יהיה חבר נציג מפלגת העבודה", אוהו, חתכ'ת הישג. יש על מה לדבר. כבר מתחילה להיעלם "התהום" שהפרידה בין המפלגות. לא נגמר. יש שובר שוויון שלישי. נפנטז שקינג נתניהו יהיה מוכן לגלות בעצמו את המקום של החמלה ולמצוא איזה ניסוח פתלתל על התהליך המדיני, משהו שיכלול רמיזה קטנטנה על הקפאת הבנייה בהתנחלויות, אז זו כבר ממשלת אחדות אמיתית. שותפות בהנהגת המדינה. יד על ההגה. מספיק שיגיד משהו כמו "אני שב וקורא לאבו מאזן לחדש את המו"מ ומוכן לרסן זמנית את הבנייה בחלק מיהודה ושומרון כדי לאפשר אווירה נאותה במהלך המו"מ". זהו. לא צריך יותר וכולם הופכים ברגע לחיילים בצבא השקר כלשהו של נתניהו.
האמת, זה באמת מדכדך. שלי יחימוביץ' דחתה בבוז הצעה להצטרף עם אהוד ברק לממשלת נתניהו. היא הצהירה בבחירות 2013 שבשום מקרה לא תיכנס לקואליציית נתניהו ולמרות כל הפיתויים, עמדה במילתה. עכשיו, כשהיא נמצאת בשיא יוקרתה הפוליטית, אחרי חוק שכר הבכירים ועיכוב מתווה הגז, למה בשם אלוהים היא אפילו מוכנה להשתתף במשחק הזה? איתן כבל עזב באומץ את ממשלת אולמרט במחאה על דרך ניהול מלחמת לבנון השנייה. כמה עמוק הייאוש שלו צריך להיות, מאפשרות של חילופי שלטון, שהוא מוכן ליטול חלק בגועל הזה? לאיזה תהומות של חוסר בטחון הם צריכים להידרדר כדי כך סתם להניף דגל לבן?
בסיפור הזה יש עוד גיבור אלמוני. כולם אוהבים להגיד עליו כמה אבי ניסנקורן הוא איש הגון וענייני. איך זה חי באותו עולם שבו יו"ר הסתדרות הענייני מטיל את כל כובד משקלו למען כניסה לממשלה בשם הנימוק הדרמטי שהוא מפחד שפריימריז עכשיו במפלגת העבודה יפגעו בסיכוייו לנצח בבחירות לראשות ההסתדרות? זה נשמע כמו פואד ביום רע, לא כמו מנהיג עובדים אמיתי.
המאמר התפרסם ב״הארץ״
אוי אוי אוי
אפילו למתעב מפא"י מושבע כמוני זה צובט בלב.
אולי צריך להחליף שם מזוזות?
מרתק.
כל עוד ביבי לא יחזיר שטחים ולא יפנה ישובים הוא ישאר בשלטון והציבור יבחר בו שוב ושוב.
זה כי הציבור זוכר את האוטובוסים המתפוצצים ואת קורבנות השלום.
הדרך היחידה של העבודה לחזור לשלטון היא להוביל את ביבי לתוכנית התכנסות כזו או אחרת. ואז ברגע שהוא לא יהיה יחודי
(כי הוא החזיר שטחים כמו כולם) ואז לא תהיה לציבור סיבה לחזור ולבחור בו.
שלי יחימוביץ לא מוכנה להשתתף במשחק הזה והיא הבהירה זאת חד משמעית
כל הכבוד דרוקר . תמשיך להציג להם את המראה מול הפנים המכוערות שלהם.
לדון במפלגה לא רלוונטית בעיתון לא רלוונטי זה פאטתי….
רביב ,
מיליון בוחרים נתנו את קולם למלך הבלתי מעורער ,
כל ניסיון לזחול לכורסאות עור הצבי חייב להפסק ,
חבל שהציבור בחלקו מטומטם ולכן הציבור ימשיך לשלם ….
יאללה כפיים …..
מר דרוקר, אינך צודק.
הפוליטיקה היא אמנות המעשה האפשרי. אם תשפוט את בוז'י לפי קריטריון זה תראה שמעשיו הם נכונים והגיוניים.
1. אין כל סיכוי להחליף את הליכוד בקדנציה הנוכחית ( וכפי הנראה גם לא הבאות).
2. חברי הכנסת של מפלגת העבודה הם ערב רב של שמאלנים קיצוניים, עופות מוזרים ועוד מתי מעט הנשמעים סביר לאנשים הנמצאים במרכז.
3. מפלגת העבודה אינה מפגינה שום אחדות בשום נושא. ( ממש ערב רב…)
4. בבחירות הבאות ליו"ר המפלגה תהיה מלחמה של הכל בכל. למפלגה זה בודאי שלא יועיל.
5. כל אשר נותר למפלגה הוא לאחוז במספר עמדות ציבוריות בולטות כדי:
5.1 להראות לציבור שהמפלגה עדיין קיימת.
5.2 להראות לציבור שהנה " מנענו מביבי לעשות שטויות".
5.3 לגמול לפעילים המרכזיים על העבודה הסזיפית כל השנים האחרונות. ( כן , פעילים אינם מוכנים לעבוד לריק שנה אחר שנה..מי שכן חושב כך הוא כנראה אידיוט מוחלט)
התנאים האלה שאתה טוען שיחימוביץ' מוכנה להתפשר עליהם כדי להיכנס לממשלת נתניהו, זה היא אמרה או שזה ספין של מישהו אחר? כי אני לא שמעתי/קראתי אותה אומרת את הדברים האלה בשום מקום. אולי כדי לקבל את תגובתה.
בצורה כזו….אין לי מפלגה להצביע בבחירות הבאות…אני פתי..האמנתי לבוזי ולציפי….(היכן היא?)….אני גרוע מבוזי…אל תצביעו עבורי גם אם אתחנן אעשה סלטה באוויר…(אני לא משחד)….תודה לרביב דרוקר…בעצם חיבוק גדול
כנראה נשכח הדבר ממך,מר. דרוקר- כי לאחר בחירות ב 2013 הוצא לשלי יחימוביץ תיק האוצר ע"י נתניהו והיא דחתה אותו על הסף
למרות שמדובר במשרד מהחשובים והמשפיעים ביותר.כי לא רצתה להיות "קבלן ביצוע של ממשלת נתניהו-אלא לממש את חזונה הכלכלי-חברתי אז-וזה לא ניתן לה.
סמרטוט פוליטי – הגדרה מצויינת.
הפתעת רביב
פעם ראשונה שאתה מפתיע אותי.
שלי עקבית לחלוטין ומהיום הראשון אחרי הבחירות אומרת כל הזמן את אותו הדבר.
יש טעם בלשקול הצטרפות אך ורק אם ביבי מקבל לפחות 30 אחוז מקווי היסוד של העבודה.
עד עכשיו הציע הוד מלכותו נתניהו הראשון והאחרון פחות מאחוז.
ולכן לא הצטרפה כשהציע לה להיות שרת האוצר ולהערכתי לא תצטרף גם אם יציע לה להיות סגנית ראה״מ ליישום עקרונות הסוציאל דמוקרטיה.
על זה נאמר – אם זה לא היה עצוב היה אפשר לצחוק מזה
לא להאמין לחרפה ולהתבזות הזאת. פשוט הזוי
בוז'י דרדר ומתדרדר
השתיקה של שלי יחימוביץ איננה רועמת אלא עצובה, חיכיתי לשמוע אותה עולה על בריקדות אבל גם היא בחרה להיות שותפה לקשר הזוגי בין ביבי לבוזי. מכרה נשמתה לשטן, בשביל לשבת בממשלה כושלת עם מנהיג שמוביל אותנו למקום נמוך שלא ידענו כלכלית, חברתית, מדינית…….. כל מה שתרצו
שני שקרנים נתעבים – כחלון "המחייך" שהפיל בפח את מי שהאמין לשקריו, ובוז'י " החנון" ששיקר מהרגע הראשון לבוחריו שבחלקם הגדול מצביעי מר"צ קלאסיים שבחרו לתת לו את קולם כדי להביס את השקרן הראשי לישראל ,חברו אליו שבת שקרנים גם יחד.
אולי עתה יבינו, רבים וטובים, כי לא ניתן " ללכת עם – להרגיש בלי". לא ניתן "ללכת עם" העבודה ו"להרגיש" שמאל.
יישר כוח לעיתונאי האמיץ
לא ממש הבנתי את הקטע "כמה עמוק הייאוש שלו צריך להיות, מאפשרות של חילופי שלטון, שהוא מוכן ליטול חלק בגועל הזה?".
איך בן אדם מפוקח יכול לראות אפשרות לחילופי שלטון?
מהטור שלך, עדיין לא ברורה לגמרי עמדתה של שלי יחימוביץ. האם ידעה מראש? האם נתנה הסכמתה לשיחות בוג'י/ביבי? האם העמידה תנאים? ואם ידעה והסכימה מה לה כי תלין עכשיו על עצם ההתבזות?
לא ברור כל נושא שלי יחימוביץ.
בעיני היא תמיד נתפשה כישרה ונאמנה לעקרונותיה. לא יודע למה בסיפור הזה היא מצליחה לצאת איכשהו אבל באור מאד עמום ולא ברור.