בשבוע שעבר דרשה הפרקליטות לגזור על השחקן משה איבגי למעלה מ 3 שנות מאסר. השופט זיו אריאלי עוד לא הכריע, אבל הוא כבר סימן כיוון. הוא סרב לשלוח את איבגי לתסקיר על כשירותו לרצות את העונש בעבודות שירות. המשמעות – איבגי יילך לכלא.
דרישת הפרקליטות לא עוררה שום דיון. למי שחשוף לפרסומים סביב איבגי זה נראה כמו עונש סביר לחלוטין. בפועל, מדובר בטירוף, לא פחות.
חומר החקירה נגד איבגי מזעזע. 19 נשים העידו שם על תקיפות מיניות ברמות שונות. השחקנית דלית קהן העידה על 10 פעמים לפחות שאיבגי שלח ידיים לעבר החזה שלה. היא הדפה אותו בכל הפעמים. שחקנית אחרת סיפרה כי איבגי נהג לשלוח לה ידיים מתחת לחצאית לעבר איבר מינה בעת שנסעו להצגות. היא שוב ושוב הדפה, הוא שוב ושוב ניסה. נשים אחרות העידו על דפוס דומה: הערות מכוערות, שליחת ידיים, הצעות מגונות, מזעזע. מחומר החקירה איבגי לא מצטייר רק כעבריין מין מסוכן, אלא גם כאדם כמעט לא שפוי. הוא סופג סטירה וממשיך, עושה דברים בנוכחות אנשים אחרים, מנסה לכפות מגע בצורה מבחילה. קשה להבין איך טורף כזה הסתובב באולמות התיאטרון והפקות הטלוויזיה במשך כמה עשורים ואף אחד לא עצר אותו מלהפוך לשחקן המבוקש ביותר בישראל. אם על המסכת העובדתית הזאת הוא היה מורשע איבגי, היה מגיע לו הרבה יותר מ 3 שנות מאסר, אלא שרוב התקיפות לכאורה בתיק החקירה התיישנו. רבות מהנשים סירבו להעיד. נוצרה תוצאה בעייתית – איבגי הורשע על מעשים בהם סביר מאוד שאדם אחר כלל לא היה מועמד לדין. לאישה אחת הוא העביר אצבע על הגב והעיר "פרצה קוראת לגנב". זה הפך למעשה מגונה. בפעם אחרת אמר לה באוזן ש"אני רוצה לזיין אותך". היא לא נענתה ובזה זה הסתיים.
אישום אחר, בו הורשע איבגי, נוגע לאישה אותה פגש בדוכן פלאפל. האישה סיפרה לו על טראומה מעברה, איבגי הגיב בצרור שאלות פולשניות מכוערות על עברה המיני. מכוער, מגעיל, אבל אפילו האישה עצמה אמרה לכתבת חן ליברמן שהיא הופתעה מאוד שזה הפך לאישום פלילי.
האישום האחרון בו הורשע נוגע לאישה בתיאטרון חיפה. לפני שעלה להופעה איבגי ביקש ממנה חיבוק. במהלך החיבוק – לפי הכרעת הדין – הוא סובב את ראשו בין שדיה. ייתכן שתיאטרון חיפה היה צריך לסלק אותו לאלתר, אבל גם יהיה כמעט בלתי אפשרי למצוא עוד מישהו שעמד לדין על מעשה כזה. המעשים הללו שווים למעלה מ 3 שנות מאסר?
אל תקנאו בפרקליטות או בבימ"ש בסיפור איבגי, אבל זה בדיוק המקום שהפרקליטות וביהמ"ש היו צריכים להפגין עוצמה ולהעביר מסר לציבור שאנשים נענשים בבימ"ש רק על מה שהוכח בבימ"ש. כן, יש משפט ציבורי וטוב שכך. במשפט הציבורי אין כללים ברורים, אבל בטוח שדיני הראיות פחות נוקשים. אין התיישנות, למשל. הענישה במשפט הציבורי הדמיוני היא לא פחות חריפה מהענישה במשפט הפלילי. איבגי לא הופיע בשום הפקה בחמש וחצי השנים האחרונות. סיכוי לא רע שלא יופיע יותר בחיים. הוא איבד את פרנסתו, קהילתו, חבריו ומתקשה לצאת מהבית. זה עונש חריף בהרבה משנתיים בכלא.
ביל קוסבי יצא בשבוע שעבר לחופשי. גם במקרה שלו, לפי הפרסומים בתקשורת, מדובר בטורף מיני מסוכן. גם במקרה שלו, כתב האישום היה דליל, אלא ששם – לכאורה – ביהמ"ש עמד בפני הלחץ הציבורי והפך את ההרשעה כנגדו, אחרי שהגיע למסקנה שהושגה שלא כדין. כל כך הרבה לקחים חשובים אפשר ללמוד ממקרה איבגי, חבל שהאחרון שבהם יהיה שמערכת המשפט הכפיפה את עצמה לזעם הציבורי.
המאמר התפרסם ב"הארץ"
פוסט חשוב.
טוב, ברור שטוב שכך, שאי אפשר להרשיע, על מה שלא מוכח בעליל בבית משפט, ועל פי דיני ראיות וכדומה. אין מה לעשות נגד זה.
אבל, הפוסט לא נוגע בשורש הבעיה. גם בקייס של קוסבי אגב אותה הבעיה:
נשים לא מגישות תלונה למשטרה. בטח לא מיד. זה קשה מאוד. תופעה ידועה. נשים כובשות. מדחיקות. מכחישות ממש הרבה פעמים. ואז, מתעוררת בעיה של התיישנות. של ראיות רחוקות. כך פה אצל איבגי. כך גם אצל קוסבי. לא מוגשת תלונה במשטרה. ומיד.
בתי המשפט מכירים בתופעה. מתחשבים בנשים. זוהי ממש הלכה פסוקה. שהמרחק בין התלונה ( בין אם במשטרה, בין אם בכלל) לא יהווה על פניו, פגם באמינות של התלונה או של תיאור העבירה על ידי האישה.
אבל, בסוף יש בעיה פרקטית. עבר הרבה זמן. לפעמים התישנות מתגבשת וכו…. אבל, המערכת והשופטים, מתחשבים בנשים בקטע הזה.
נצטט מתוך ערעור פלילי 3958/08 פלוני נ' מדינת ישראל ( עליון):
"כידוע, אם ברגיל מיוחס לעובדה שמדובר בעדות כבושה משקל ניכר, הרי שבמקרה של עבירות מין בכלל, וביתר שאת במקרה של עבירות מין במשפחה, הכיר בית המשפט בכך שכבישת העדות אופיינית לקרבנות גילוי עריות ולכן במקרים אלה אין הגשת התלונה באיחור פוגעת במהימנותה, אם ניתן הסבר המניח את הדעת לכבישתה. בית המשפט הכיר בשורה ארוכה של טעמים לכבישת עדות. כך הוכר כי כבישת העדות יכולה לנבוע מטעמים הקשורים בהתמודדות האישית-פנימית של הקורבן דוגמת תחושות של פחד, אשמה, בושה ולעיתים אף חוסר הבנה של הקורבן כי המעשים שנעשו בו או בה הינם פסולים"
כאן לערעור בעליון:
https://bit.ly/36cBhkq
אשאיר את קוסבי אחר כך….
כאן לקוסבי, בעליון של פנסילבניה:
https://www.pacourts.us/assets/opinions/Supreme/out/J-100-2020mo%20-%20104821740139246918.pdf?cb=1
אגב, הערעור פלילי בעליון שהשארתי, זה הידוע או היה ידוע בזמנו, כהרשעה מתוך חלום. חרטה שהסתובבה ברשתות חברתיות, ששופטים הרשיעו אדם מסכן, על סמך חלום. יעני יוסף בעל החלומות.
תקראו באמת הפסק דין, על החרטות המטורפות שממציאים פה על שופטים.
ואגב דרוקר,
איבגי הוא מקרה עדין. מקרה של ג'נטלמן של ממש, הכל לעומת קייסים אחרים בשפע רב.
הוא פשוט סלב. אז התקשורת כמובן חוגגת. אנו לא מבינים, איזה טירוף זה פשוט. אדם לא יחזיק האוכל בקיבה ממש. לפעמים השופטים מזהירים, שהדברים לא קלים לקריאה ( קולטים ? לא סרט של ממש, אלא קריאה).
מאסר שלוש שנים – מוגזם על פי הראיות שהובאו בתיק. אסור שיקרה ששופטים יפתחו את החלון ויקבעו על פי זה. אבל איבגי הציג מצג שווא לפניי כצופה בראיונות בטלוויזיה: הוא הסתמן כאיש עם יושר פנימי וחירות אינטלקטואלית. במיוחד זכור ראיון לפני שעזב את הארץ בתחילת שנות האלפיים, שם ככל הזכור לי, ביקר את השלטון/הציבור באופן כל כך נוגע ללב. ראיתי בו אדם מצוין. ועכשיו לשמוע שהוא היה כל השנים אחד שמשפיל נשים? מכוער.
ורביב, מגיעה לך (ולנו) מדינה נאה יותר. "שם הרי גולן הושט היד וגע בם" ארץ נוי טובה כמו המילים של רחל
ברוסיה חושבים על אופציה,להציע :לאינדונזיה,הודו,ניגריה,מקסיקו,ברזיל,וארגנטינה לקנות רובלים.והבנק המרכזי של רוסיה יקנה,רופי אינדונזי,רופי הודי,נאירה,פסו מקסיקני,ריאל ברזילאי,ופסו ארגנטיני. נבחנים תמריצים.לא בטוח שזה יצא לפועל.אבל ההנהגה הרוסית, מאוד מאוד מאוד רוצה לשפר את המצב הכלכלי של העם הרוסי.האמריקאים מזלזלים ברוסים.הרוסים רואים באמריקאים שקרנים,בלתי צפויים.וכוחניים
אם אנשים שקיבלו חיסון לקורונה,יחויבו בבידוד.אז אין טעם בחיסון,ואנשים לא ירצו להתחסן(בצדק).צריך לחיות עם הקורונה,מערכת הבריאות צריכה תקציב(האוכלוסיה גדלה,ומזדקנת).ולכן צריך לתת להם את התוספות.מערכת הבריאות,פיתחה אסטרטגיות להתמודדות עם הקורונה(דוד ביטן הוא ההוכחה,ליכולות של מערכת הבריאות הישראלית)
אם טיוואן רוצה להימנע מהכיבוש סיני.הם צרכים,לתת לסין נמל צבאי במערב טיוואן.ולחזק את הקשרים הכלכליים עם סין.לאמריקאים לא באמת אכפת מטיוואן.אגב עם אוקראינה היתה נותנת לרוסיה גישה לבסיסים צבאיים במערב אוקראינה.כנראה שלא היתה שם מלחמה
בין חברים או שותפים,לפעמים יש חילוקי דעות.ואם משהוא חושב שרוסיה וסין יתאחדו,הוא חי בסרט.
בכל מקרה,בימים אלו השלטון הסיני מתכונן ל"סערה מושלמת".גם הוצאות בטחוניות חריגות,בנוסף למשבר כלכלי,ודיפלומטי.כלומר "יום הדין",הוא למעשה תרגיל מחשבתי(מבחן לחץ).
מה שיאפשר לסין לצאת ממשברים(שהם למעשה בלתי נמנעים).יותר חזקה,ויותר חכמה.
בקשריה עם רוסיה סין לא מצפה,לגיבוי של 100%.אבל בכמה נושאים,הם כן רוצים גיבוי.הם כן רוצים בטחונות.אולי זה יעוגן בהסכם,בסיגנון "NAFTA הרוסי סיני"
ראש הממשלה,צריך לחשוב איך להפסיק את הנזק ששקלי עושה(רוצה ללכת לליכוד?צריך להביא משהוא מהליכוד לממשלה).בנט צריך לחשוב טוב,"הנקמה מוגשת קרה"
"פורשים מהליכוד,היו סוסים טרונאנים".עזוב את זה,שזה יכול להתפוצץ לביבי בפרצוף("המרגל שהתרגל").הנזקים שביבי עושה הם כל כך חמורים,שהם יעדיפו שאחמד טיבי היה שר לעניני כלום.ושביבי לא יחזור.ולמה שהוא יחזור?הוא לא הצליח להעביר תקציב.הוא לא הצליח להרכיב קואליציה.וזה למרות שביבי הוא אדם חסר מעצורים,שנוהג לפעול במחשכים.בפועל מניעיו פסולים.ולכן הוא נכשל,ודרכו בפוליטיקה הסתימה
הסינים רואים יתרונות בדולר.נניח אבל שכוחה הכלכלי של סין(הכלכלה הגדולה בעולם לפי חלק מהמדידות).משתקף בגם ביואן או רנממבי(בקיצור המטבע הלאומי של סין).אזי,סין שמתבססת על יצוא,תצתרך להיתיעל להכניס יותר אוטומציה וטכנולוגיה(כדי להגיע למחיר טוב,עלויות כוח האדם. ויצור יצתרכו לרדת).כי מטבע חזק מקשה על היצואנים.
בנוסף עובדים ללא מקצוענות או השכלה גבוה.עלולים לסבול מאבטלה.
לכן סין,תצתרך לעודד עסקים קטנים.ולהגדיל את המעורבות והפעילות הכלכלית שלה בח"ול.(מיזמי דרך המשי).בסופו של דבר,זה יקרה לבד(השאלה אם הם ישלטו בתהליך,או שכמו יפן.הם יגררו ויסבלו מימתון?)
בנוסף,סין תהייה חייבת ליצר ברמה הגבוהה ביותר,ולעסוק במיתוג ושיווק.כי הם צרכים,צרכנים נאמנים.שרוצים תוצרת סין(גם אם יש בשוק מוצרים זולים,מהסינים)
המעורבות של התעשייה היפנית בפוליטיקה היא בלתי נמנעת.(מדובר במדינה מרוחקת,ללא משאבי טבע רבים,שנותה לאסונות טבע).מעורבות הממשל היפני בכלכלה,היא חשובה באופן יוצא דופן.הימין היפני הוא גזעני ושמרני,וזה די דוחה.לכן לאור המגמות הליברליות.ראשי המשק יפתחו מפלגה,או מפלגות.של אנשים מרקע מעורב(כמו נאומי אוסקה),שלמרות הרקע המשפחתי הזר(או הרב תרבותי). וקבוצות שוליים,בחברה היפנית.הם אוהדים של בית המלוכה(משפחת הקיסר).הם מאוד בעד תוצרת יפן.בעד אנרגיה גרעינית,והתעשייה הכבדה.כלומר ימין חברתי ותרבותי,ולא גזעני
נניח והממשל האמריקאי החליט לפתח מערכת נשק חדשה.מקבלים תקציב,ומתחילים לבנות אב טיפוס.ומסתבר שהדבר אפשרי ברמת העיקרון.אבל לא מצליחים למזער את המערכת,והיא צורכת יותר מדי אנרגיה,וגם זה מתחממם וקשה לקרר את זה.ונגמר התקציב.וצריך לראות שכולם עובדים בשיטה מתמטית אחידה.
אז הם צרכים להחליט מראש שעובדים בשיטה המתמטית המטרית.שבמקרים של קושי,יבנו צוות ספציפי.לפתרון בעיה ספציפית.וימונה משהוא חדש,שיחשוב באופן מקורי ולא שיגרתי(אולי מהנדסת,אולי משהוא עם מגבלות פיזית.שיש לו ראיה שונה של העולם והמציאות).
כחלק מתהליך התכנון.יש לחשוב על חיסכון,והתיעלות.וגם על מקורות מימון,למקרים של חריגה בתקציב.ושינוי בלוח הזמנים
מפעל כזה צריך להיבנות בקריית שמונה,שלצידו מרכז רפואי .אולי אפילו בית חולים.
מיקום נוסף יכול להיות ביהודה ושמרון.כך שתתאפשר גישה מהירה למרכז הארץ,וגם לראשות הפלסטינית.
אפשרות נוספת זו ירושלים,מתוך רצון לקדם את התעסוקה בבירת ישראל.בנוסף למחקר ופיתוח.וארנונה לבירת ישראל הענייה.
אפשר גם לשדרג את אוניברסיטת באר שבע,ובית החולים סורוקה.ולבנות את מפעל החיסונים בבאר שבע
ראשית יבנה מפעל קטן ,שינצל את אחד מאוצרות הטבע האפגנים .(יסודות נדירים,אולי מכרה ברזל).הפעילות הזו,תאובטח בידי שרותי הביון הסינים(אלי גם בסיוע רוסי).בנוסף לקבלן חיצוני,בתחום ההבטחה(דוגמת קבוצת וגנר).
במקביל האידיאולוגיה של הקומוניזם הסיני,יופץ.בנוסף למותגים ומוצרים סינים.וגם בתרבות(מוזיקה קולנוע).בשלב זה(אפשר שכל זה יעשה במקביל למלחמת אזרחים באפגניסטן).מרגע שהמפעל הסיני עובד,ויש יותר פעילות כלכלית של סין.אפשר שסין תצא במהלך נרחב של הקמת צבא מקומי של קומוניסטים אפגנים.שיכבשו את המדינה.מרגע שיש שלטון קומונסטי באפגניסטן.סין תתחיל לשקם את הכלכלה האפגנית,דרך קישור של הכלכלה הסינית לזו האפגנית.דרך מסילת ברזל וכביש מקבול לסין.והקמה של מעל לאלף מפעלים באפגניסטן,שעושים עבודות עבור תאגידים סינים.ואפגנים כקבלני משנה,לתעשייה הסינית.ותוך עשור,אפשר שאפגניסטן תגיע במקרה הטוב,למצבה הכלכלי של וייטנאם.או אם ילך יותר קשה,אז דומה לזה בקובה
האם תפסו חשוד חדש ברצח תאיר רדא? עם רומן זדורוב היה בזירה וקשר את עצמו למקרה.למה בכלל לתת לו משפט חוזר? זה לא שתפסו חשוד חדש ברצח
רק צריך לשים לב, לא צריך שיתפס חשוד אחר במעשה, בשביל לתת לאדם משפט חוזר. ייתכן שמתגלות ראיות חדשות, מזכות, בלי קשר לתפיסה של חשוד אחר במעשה, ועוד סיבות.
לשים לב, איך השופט חנן מלצר מסכם זאת:
אן המקום לשוב ולהזכיר את שקבעתי כבר לעיל, כי התוצאה אליה הגעתי בדבר עריכת משפט חוזר בעניינו של המבקש – איננה משמיעה בהכרח כי המבקש זכאי, או כי עלה בידו להוכיח קיומו של ספק סביר באשמתו. שאלות אלו אמורות להיבחן במשפט החוזר עצמו. מטרתו של ההליך שבפני כאן היתה רק לבחון היתכנות לאפשרות כי יש בראיה, או בטיעון כלשהו שהוצגו בבקשה – כדי לשנות את תוצאות המשפט, ובכך עמד המבקש ……
עד כאן הציטוט:
כלומר, הוא עצמו די סקפטי משתמע, אבל, ראיה מסויימת, שלא עמדו עליה בערכאות תחתונות, יש סיכוי, שצריך לבחון אותה, ותשנה אולי תוצאה.
לא להבין מזה, מה שאין צורך להבין…..
כאן אגב להחלטה בעליון למשפט חוזר:
https://bit.ly/3AQkVfB
ראשית הסינים רוצים להיכנס לשוק מטוסי הנוסעים.
יש להם השקעות דרמטיות בתחום,ונבחנות אסטרטגיות שיווק.
גם תעשיית האנרגיה הגרעינית,בסין.ומתוצרת סין בעולם,היא חלק חשוב.
מובן שבתחום השבבים והמעגלים המודפסים,סין היא כבר חלק חשוב.
עוצמה רכה:
ישנו רעיון,לייסד רשת של אוניברסיטאות.שימוקמו במקומות עם הנוף היותר יפה ודרמטי של סין(ולא בערים הגדולות).60%היו סטודנטים זרים.כשהציוד והמגורים הם ברמה הגבוה ביותר.
בנוסף,יבחנו דרכים לשווק את הלהיטים המוזיקליים והקולנועיים של סין,לקהל זר.
ההשקעות של סין, ברוסיה ,באפריקה ודרום אמריקה.לפעמים מביעה לתוצאה מאוד מוצלחת,ומפתיעה לטובה מבחינת סין.ולכן הם רוצים להרחיב את המגמות האלו.
רוסיה רואה שארצות הברית,מחבלת במעמדו של הרובל(הרוסים לא רצו להחליף את הדולר,רק לשפר את רמת החיים ברוסיה).ולכן רוסיה תחשוב,איך לחזק את הרובל.ואם זה ישרת אותם אז איך להחליש את הדולר.
ולכן סין צריכה להציג את עמדתה בנושא(זה יהיה יותר הגון כלפי רוסיה.ויחזק את האמינות של סין)
אל רום צודק ביחס לזיהוי הבעיה, אבל מתאר אותה הפוך. הבעיה, שבאה לידי ביטוי גם בתוצאה האבסורדית שמתאר רביב במקרה זה, היא שמערכת המשפט הישראלית הולכת יותר ויותר וזונחת את כללי הצדק הטבעי ביחס לנאשמים בעבירות מין. למשל, הכלל בדבר עדות כבושה. בקרב חוגים פמיניסטיים רחבים הרעיון שיש להעניק לנאשמים בעבירות מין משפט הוגן הוא סוג של בדיחה במקרה הטוב, וההשפעה המסוכנת שלהם הולכת וגוברת.
דרוקר מהבודדים שנוגע קצת בנושא הזה, עם תחקירים כמו פרשת נמרוד ברנע או ניסים חדאד. לצערי, אף אחד לא שואל את אילנה דיין איך במשך עשרות שנים היא אף פעם לא נגעה בסיפור כזה ועדיין מכנה את עצמה עיתונאית.