אז למה החליט היועץ המשפטי להעביר את חומר החקירה החדש לפרקליטי נתניהו, עוד לפני שבנימין ושרה נתניהו נחקרו? החלטת מנדלבליט מוזרה, בלשון המעטה. נתניהו ורעייתו יקראו את העדויות המלאות על כל התכשיטים שהם קיבלו, לפני חקירה, אם בכלל תיערך כזאת.
הנה כמה הסברים להחלטה השנויה במחלוקת:
התכשיטים הראשונים שנקנים לשרה, על פי החומר החדש, נקנו אומנם ישירות על ידי מילצ'ין, אבל הם נקנו בסוף 2011. שאלה לא פשוטה אם המקרה לא התיישן. אם העבירה התיישנה, מה הטעם לחקור.
האירוע השני הוא מספטמבר 2014. שוב תכשיטים, הפעם בעשרות אלפי שקלים, אלא שכאן – לפי המתואר בעדויות החדשות, רק ג'יימס פאקר, הטייקון האוסטרלי, עומד מאחורי רכישת המתנה. המעורבות של מילצ'ין לא קיימת. אין אישום כנגד נתניהו בביצוע פעולות שלטוניות למען פאקר, אז שוב, לכאורה, מה הטעם לחקור.
האירוע השלישי והמדהים מכולם הוא אותו צמיד זרוע יהלומים שנרכש ב 41 אלף דולר ("קיבלתי הנחה", התגאה עוזרו של פאקר, שקנה את הצמיד) לכבוד יום הנישואין ה 24 (מספר עגול, מסתבר) של בנימין ושרה נתניהו, שנרכש בפברואר 2015. הצמיד נרכש שוב על ידי פאקר והוא זה שנתן אותו לגברת נתניהו בעת נאום נתניהו בפני הקונגרס, ערב בחירות 2015. לכאורה, שוב, אם זה רק פאקר, אין דרמה. בשביל מה לחקור. נעביר להגנה את העדויות החדשות ונמנע עיכוב נוסף במשפט.
בקיצור, אחלה טיעונים, אבל רחוקים מלשכנע. ראשית, לא היה נגרם שום עיכוב דרמטי במשפט אם המשטרה הייתה נוחתת על בנימין ושרה נתניהו וחוקרת אותם כמה שעות כל אחד. עכשיו כבר לא מדובר בראש ממשלה, הזימון היה יכול להיות מהיום למחר ותוך יומיים זה היה מסתיים. התדרוכים שמדברים על עיכוב של חצי שנה במשפט נשמעים כמעט מופרכים.
שנית, בהחלט ייתכן שהעדויות החדשות של הדס קליין, העוזרת של מילצ'ין, של מילצ'ין עצמו, של הנהג של מילצ'ין והעוזר של פאקר, כן מבססים הגדלה משמעותית של היקף טובות ההנאה שנתן מילצ'ין לנתניהו. הבקשה לקניית המתנה ליום הנישואין הופנתה למילצ'ין. מילצ'ין גלגל אותה לפאקר והבטיח לו שהוא ישתתף בעלות. בסופו של דבר, הוא – כנראה – לא השתתף, אבל מבחינת מקבלי המתנה, בהחלט סביר שהזוג נתניהו חשבו שמילצ'ין שילם חלק מהצמיד היקר. על פי עדותה של הדס קליין, גברת נתניהו ביקשה להחליף את הצמיד כי בעלה אמר לה שהוא "רומני". במילים אחרות, ראש הממשלה דאז היה מודע למתן המתנה ומן הסתם גם לשוויה המשוער.
הניסיון בתיקי האלפים הוכיח שכאשר העלו החוקרים בפני נתניהו האשמות חדשות, שהוא לא היה מודע להן, הוא לא פעם הסתבך בגרסאות שקר מביכות. בתיק 2000 , למשל, הוא הכחיש את כל הדיאלוג עם נוני מוזס, טען שאין הקלטה של השיחות ושהוא בטח לא הקליט.
קשה להשתחרר מהתחושה שהחלטת מנדלבליט נובעת מחשש, שהקמפיין הקשה שניהל נגדו נתניהו חדר לו מתחת לעור. מנדלבליט עשה יותר מדי הנחות למשפחת נתניהו. לא הייתה שום סיבה הגיונית לסגור את התיקים נגד שרה נתניהו, בטח לא בתיק 4000. קריאת חומר הראיות החדש בטח המחישה שוב למנדלבליט שהאישומים נגד נתניהו לא מבטאים אפילו חלקיק ממפעל טובות ההנאה לטובת בני הזוג שפעל בבלפור. כששרה מבקשת להחליף את סט התכשיטים שהיא קיבלה מפאקר, היא הסבירה שיש לה כבר כזה. מעניין מי קנה. כשהיא מבקשת מתנה ממילצ'ין, היא נימקה בכך שלאודר כבר קנה. העוזר של פאקר הודה שהוא הביא איתו לכל ביקור בארץ תיק יוקרתי שעולה אלפי שקלים, לדרישתה של שרה והדס קליין העידה שהמתנה הכי גדולה שנתן מילצ'ין היא מימון ההגעה, השהות והשכר של יועץ אמריקני יקר, לצורך כתיבת נאומי נתניהו. עדיין לא מאוחר למנדלבליט לחקור את בני הזוג באזהרה. לא ייצא הרבה עכשיו מהעדויות הללו, אבל זה לפחות ישאיר ליועהמ"ש את האופציה לתקן את כתב האישום ולהחמיר אותו.
המאמר התפרסם ב"הארץ"