הכותרות:
זאביק רובינשטיין מכניס מיליונרים
יאיר נתניהו רוצה לראות את אבא בשיירה מאובטחת
שרה נתניהו רוצה שהמלון "יפתיע" אותה במתנת יומהולדת
שוב מפשלים עם ביידן והבנייה בהתנחלויות
ביבי מבקש משרה אישור לחדש את התהליך המדיני (כנראה)
אובססיית הפוליגרף
7-12.11.10, הנסיעה לניו אורלינס
כמה ימים לפני הנסיעה גילה לי נתן אשל שיאיר נתניהו רוצה להצטרף לנסיעה לניו אורלינס ולניו יורק ושהוא, כלומר נתן, המליץ לשרה וביבי לא להסתבך עם זה. נתן ניסה לגייס אותי לכך ואני אמרתי לראש הממשלה שזה עלול להיות הפוקוס של הביקור. ביבי לא רצה את זה, אבל ביקש ממני לדבר עם שרה וכמה דקות אחרי הוא, כנראה, אמר לה שאני מתנגד כי היא התקשרה אליי ודיברה בלהט שזו זכותם שיאיר יראה פעם אחת את אבא שלו נוסע בשיירה מאובטחת ויחווה הכול. ראיתי שאין ברירה ואמרתי אוקיי.
זאביק רובינשטיין מגיע למלונות שלנו בכל הנסיעות לארה"ב ומכניס כל מיני מיליונרים אמריקניים לפגישות 4 עיניים עם ביבי. גיל שפר אומר שמזה הוא חי. כלומר מריטיינירים מהמיליונרים האלה תמורת זה שהוא מפגיש אותם עם ביבי. אחד הקבועים שבא לכל נסיעותינו בארה"ב הוא ספנסר (ספנסר פרטרידג', נדבן שמקורב לנתניהו – ר.ד.), ידיד המשפחה שיושב איתם בארוחות ולהערכתי גם לוקח את החשבון.
בניו אורלינס סיפרה לי עדנה חלבני שנתן התקשר אליה מהארץ וביקש ממנה שתגיד למלון שלשרה יש יומולדת (תאריך הלידה של שרה נתניהו, 5.11 – ר.ד.) ושהיא מאוד תשמח אם המלון "יפתיע" אותה במתנה. עדנה סיפרה שכדי שלא ייתנו לה פרחים או שוקולדים, היא אמרה שיש לה אלרגיה לפרחים ושאינה אוכלת מתוקים. כמובן שאין לה אלרגיה לפרחים כי הרי בלפור מלא בסידורי פרחים. עדנה סיפרה לי שכאשר שאלו אותה מה שרה כן אוהבת, על פי הוראת נתן, היא אמרה קרמים ותכשירי טיפוח ואכן – מספרת עדנה – כששרה הגיעה למלון היא קיבלה סלסלה ענקית של קרמים כמתנה מהמלון ליום הולדתה.
עוד סיפרה לי עדנה ששרה מאבדת את שפיות דעתה בתקופה האחרונה ושיש לה התנהגויות יותר גרועות מהקדנציה הקודמת. סיפרה למשל ששרה מביאה מזוודות כביסה לכל הנסיעות כדי לתת אותן לניקוי יבש על חשבון המדינה. שאלתי מה ההבדל בין חו"ל לבין ניקוי יבש בארץ ועדנה הסבירה שבארץ יש לה תקציב תחום לכביסות באאוטסורסינג ובחו"ל זה לא מוגבל.
יאיר לא חזר איתנו ונשאר לעוד שבוע בניו יורק אצל זאביק רובינשטיין. לתדהמתי בטיסה חזרה ארצה שרה סיפרה לי שיאיר מאובטח בשבוע הזה, מאבטחים שהמדינה מממנת הולכים איתו לכל מקום. היא תיארה כמה זה מסוכן שיחטפו אותו (היו ימים שזה נתפס לא טבעי שמבטחים בן של ראש ממשלה – ר.ד.).
ביום ראשון (7.11.10) ביבי נפגש עם ביידן בניו אורלינס במלונו של ביידן. אחרי הפגישה שהייתה מצוינת, פורסם ב"הארץ" שהוועדה המחוזית אישרה להגשת התנגדויות 1000 יחידות דיור בהר חומה ובפסגת זאב. ביידן רתח. ולמה הכול קרה? כרגיל בגלל שלומיאליות.
אחרי המבוכה הקודמת שהייתה בביקור ביידן בישראל, 1500 יחידות דיור ברמת שלמה, ביבי הבטיח לאמריקנים לא להפתיע אותם. כלומר לדווח על הכול מראש. הפעם, לפני 20 באוקטובר, אלי ישי (אז שר הפנים – ר.ד.) בא לביבי ולנתן אשל והודיע על כך שהוועדה המחוזית תעשה כך וכך. ביבי ונתן לא טרחו להודיע למזכיר הממשלה האוזר, שאחראי על המעקב הזה ולא ליצחק מולכו, שאחראי להודיע לאמריקנים.
מיום שני ועד לפגישה עם הילרי קלינטון (אז שרת החוץ האמריקנית – ר.ד.) ביבי ומולכו ודרמר ועוזי עבדו קשה כדי להרגיע את הרוחות.
ביום חמישי ב 9 בבוקר נכנסה הילרי למלון ריג'נסי בניו יורק ואמרה לביבי: אני כאן ללא הגבלת זמן. מצידי, בוא נשב כל היום עד שנפתור את הבעיה ונמצא נוסחא לחידוש התהליך המדיני. תחילה הם ישבו שעתיים ב 4 עיניים. אחר כך עוד שעה וחצי עם הצוותים. אחר כך לתדהמתנו ראינו את ביבי יוצא מהמלון לפגישה והילרי נשארה לחכות לו. שעה וחצי היא ישבה שם בסבלנות עם מיטשל ולא יצאה החוצה ואיפה היה ביבי בינתיים? הלך לאכול ארוחת צהריים במסעדה עם שרה ויאיר. למי שמכיר את הדינמיקה במשפחה לא יכול להיות ספק למה הוא הלך לשם באמת: כדי לקבל אישור משרה לעשות צעד משמעותי לאחר הלחצים הכבדיים שהפעילה עליו קלינטון ב 4 עיניים ואכן לאחר שחזר הם ישבו כמעט עד שעה 6 בערב עם הצוותים עד שיצא עשן לבן.
15.11.2010
אובססיית הפוליגרף
זו ממש אובססייה אצל ביבי ועוזי. אחרי הדלפה חמורה לברק רביד מפגישה עם מדבדב במוסקבה בפברואר 2010 עוזי הלך לפוליגרף תמוה על חשבונו כדי לנקות את עצמו. גם נתן אשל הלך לפחות במקרה אחד לפוליגרף פרטי והציע את תוצאותיו בפני ראש הממשלה. איך אני יודע? כי הגיעה שאילתה על כך מעיתונאי ובתשובה נתן אמר לי שהיה דבר כזה. אובססיית הפוליגרף לא פסחה גם עליי.
זה לא היומן המלא, מן הסתם, אבל זה קרוב לכך. השמטתי רק מה שלא נראה לי מעניין ובתוך הסיפורים קיצרתי מעט ככל האפשר כדי להישאר קרוב למקור. תובנה קצרה שלי – מבקרי נתניהו נוהגים לומר עליו. "קרה לו משהו", "זה לא נתניהו שהכרנו". היומן הזה מוכיח לכאורה כמה הם צודקים. נתניהו של 2009-2010 היה רגיש לביקורת ציבורית, לכך שלא ייתפס משקר, היה מוכן לריב עם שרה על נושאים שלא נראו לו, רצה תהליך מדיני ונתן כבוד או לפחות פחד מהסתבכות עם החוק.
אבל הם גם לא צודקים המבקרים. בבסיס זה אותו נתניהו. עם יכולות השכנוע, הדחיפה, המשימתיות מצד אחד ומצד שני, הנטייה לזיגזגות, לחיצות, רגליים קרות והשפעה מוגזמת של המשפחה על החלטותיו.
אם ארצות הברית פוגעת בתשתית הגז של אירופה.אם ארצות הברית עושה סנקציות על ישראל ועל ישראלים.די ברור שזו מדינה בלי ידידים.
אפילו סתומה כמו ננסי פילוסי אמרה פעם לנציגים מאפריקה שהיא לא תיפגש איתם,"היא נפגשת רק עם אנשים ממדינות חשובות".אז כן ארצות הברית שוקעת,ואין לתת בהם אמון
אם שותפו לדרך של פוטין היה הופך להיות נשיא רוסיה.אז הוא היה צריך להיות מאוד זהיר בעניני בטחון פנים(מה שהולך בצ'צ'ניה יכול להיות מאוד מסוכן לקדירוב בשאר הפדרציה הרוסית).לא נראה שינוי דרמטי במדיניות החוץ הרוסית.כן השקעה ענקית בביטחון,בחלל,תעופה,ותעשייה.תוכניות פיתוח שאפתניות מאוד.
נראה שקדירוב הוא אדם דתי,לפחות כלפי חוץ הוא יצתרך להיות יותר חילוני.מובן שאדם כזה יצתרך להיות מאוד מאובטח.
הוא צעיר ולכן הוא ירצה להיות נשיא הרבה שנים.כך שהלחץ הפנימי עליו ברוסיה יהיה כבד.
עדיף לו להיות נשיא קדנציה אחת,ואז לחזור לנהל את צ'צניה.אבל הכוח ממכר(המנהיגים אף פעם לא רוצים לוותר)