התחקיר פורסם ב"מקור" ב 28.2.2017
תחקיר הצוללות:
פתיח באולפן: רביב דרוקר וברוכי קרא
דרוקר: כשנתחמו עסקאות כלי השיט השונות שישראל עשתה ב6 השנים האחרונות עם גרמניה היה בד׳׳כ טקס צנוע או פרסום הודעה בעיתונות. הבעיה היא שלא כתוב מי היו האנשים שהתעשרו מהעסקה ,האם בכלל היה צורך באותה עסקה ומה היה תהליך קבלת ההחלטות. בתחקיר זה, נביא ראיון טלווזיוני ראשון עם הנציג של תאגיד הצוללות אשר הודח מתפקידו, ונשמע דברים מפתיעים שנאמרו ע׳׳י האיש שנכח בפגישה החשובה עם דוד שמרון שמעולם לא דיבר. בנוסף, נחשוף פרוטוקול של וועדת החוץ וביטחון יחד עם חוות דעת משפטית שהפוכה ממה שדווח לציבור, ושגריר ישראל בגרמניה יספר איך נרקמה אחת העסקאות.
הכתבה עצמה:
ברלין, גרמניה
יואכים ביטרליך (יועצו הקרוב של הקנצלר) מראה לרביב רישומים בכתב ידו שכתב במהלך הפגישה:
מתוך הראיון עם ביטרליך
רביב: אתה כתבת את ההערות במהלך הפגישה?
ביטרליך: כן.
ביטרליך מראה הערות שכתב תוך כדי הפגישה על רון ארד ואומר כי בזמנו חשבנו שהוא עוד חי.
קטע ארכיון מתוך נאומו של רוה׳׳מ יצחק רבין: ״בואך אלינו לביקור אדוני הקנצלר, פותח דף חדש נוסף בקורות יחסי גרמניה וישראל״.
קריינות: יואכים ביטרליך היה יועצו הקרוב של הקנצלר הלמוט קוהל. בקיץ 1995 הוא נכח בפגישה בה יצחק רבין השיג מקוהל הסכמה לצוללת שלישית.
חזרה לברלין – ביטרליך מראה לרביב שיחות על טורקיה מתוך הפגישה:
ביטרליך: דיברו על כלכלה, הזכירו את הצוללות בסוף, בחמש דקות האחרונות, זה היה ממש כדרך אגב.
רביב: מדהים.
קריינות – כבר נחזור לביטרליך ולפגישה ב 95, אבל הכול התחיל 4 שנים קודם לכן וזה התחיל קצת בגרסת המיליארדים של : ״האם העם היהודי לא סבל מספיק?״
סאונד ברקע של אזעקת "נחש צפע".
קריינות: ישראל רצתה צוללות מודרניות, אבל לא היה לה כסף לממן אותם. ינואר 1991, מלחמת המפרץ. טילים עיראקיים על ישראל. הגה מי שהגה רעיון גאוני – נלך לגרמנים. הם חייבים לנו.
קטע וידאו מתוך ארכיון מלחמת המפרץ, ילדים עם מסכות אב׳׳כ
מתוך שיחה עם האלוף במיל׳ עמי איילון (מפקד חיל הים 1995-1992) : שתי הצוללות הראשונות ניתנו לנו כמתנה על רקע מלחמת המפרץ וייסורי המצפון של הקנצלר. אני חושב שזה היה חנן אלון שאמר עוד יהיה קנצלר יראה מאוד לא טוב בעיתון, בעצם מסתבר אתה מכרת לעיראקים אמצעי אב"כ, נשק אב"כ ולנו נתת את אמצעי ניטור. אנחנו רוצים צוללת, ובעצם צוללות יינתנו כמתנה על ידי ממשלת גרמניה.
קריינות: באמצע שנות התשעים ישראל רוצה צוללת שלישית. זה הזמן, כנראה, בו ישראל – על פי פרסומים זרים – הופכת את הצוללות לבעלות יכולת שיגור גרעינית.
עמי איילון מסביר את הרציונל: שתי צוללות, אומר שבעצם אין בכל נקודת זמן צוללת זמינה. ושלוש זה המינימום בכלל על מנת שתהיה צוללת זמינה בכל נקודת זמן.
קריינות: מי ייתן לנו צוללת שלישית ועוד בעלת יכולת כזאת? נו מי? עלות משוערת לצוללת 3: חצי מיליארד אירו. גרמניה ממנת חצי מסכום העסקה ב1995.
מתוך השיחה עם ביטרליך:
ביטרליך: שבועות וחודשים קודם לכן היו לנו, בוא נקרא לזה אי- הבנות מסוימות ובעיות עם ממשלת ישראל, בגלל המקרה של הנווט רון ארד.
ביטרליך מראה לרביב מתוך הרישומים: אנחנו יודעים שאיראן לא מרגישה שמופעל עליה לחץ מצד גרמניה במקרה של רון ארד.
רביב: זאת התלונה מצד ישראל?
ביטרליך: כן, זאת התלונה.
ביטרליך מראה מהערות חלק בו צוין יקותיאל פרידמן.
רביב: היה לו תפקיד חיוני.
ביטרליך: הוא דיבר תכלס עם רבין וביקש ממנו שיתקן א צעדיו השגויים.
רביב: כי החמיר מידי עם הגרמנים.
ביטרליך: המסר של רבין כתוצאה מכך היה שהוא מוכן להגיע מיידית לערב אחד לבון לפגישה עם הקנצלר הגרמני. אני חושב שהזכירו את הצוללות בחמש דקות האחרונות וזה נגמר.
קריינות: צה"ל והרמטכ"ל ברק התנגדו לצוללת השלישית. בעיקר כי היא חייבה תקציב אסטרונומי. מה עושים? מזל שיש את הגרמנים ולגרמנים יש נציג ישראלי.
מתוך דבריו של עמי איילון על ברקת: אני יכול להגיד בוודאות גמורה, צוללות 1,2,3 לא היו נבנות אלמלא היה אדם שהאינטרס הביטחוני של מדינת ישראל, חשוב לו יותר מאשר כל גרמני, ושההיכרות שלו את המערכת הגרמנית, את האינטרס של המספנות, ואת החשיבה במשרד הקאנצלר, הוא מכיר אותה יותר מכל ישראלי. במקרה שלי זה היה שייקה ברקת
קריינות: תא"ל שייקה ברקת, איש חיל האוויר, ראש להק מודיעין של החייל במלחמת ששת הימים, שהפך בשנות התשעים ל'מר צוללות', כינוי שהדביקו לו דווקא הגרמנים. כבר נחזור אליו.
קריינות: אוטפריד נסואר הוא עיתונאי ותיק לענייני בטחון, אוטפריד היה חלק מצוות עיתונאים שעשה כתבה לדר שפיגל ב 2012 על היכולות הגרעיניות של הצוללות הישראליות.
מתוך דבריו של אוטפריד: אנחנו יודעים שמערכת שיגור טילי הטורפדו חזקה מספיק כדי לשגר טילי שיוט במשקל של יותר מ-1,500 ק׳׳ג.
קריינות: תומאס ויגולד היה עיתונאי נוסף בצוות שכתב לדר שפיגל על הצוללות הישראליות.
מתוך דבריו של ויגולד: יש אפשרות לצייד את הצוללות האלה ביכולת נשיאת ושיגור טילים גרעיניים ומשמעות הדבר, מן הסתם, היא שישראל מחזיקה ביכולת להשיב תקיפה גרעינית גם כשהמדינה עצמה נפגעה. מנקודת מבט צבאית זה מובן למדי כי ישראל קטנה מאוד ואין לה עומק אסטרטגי כדי לבסס תקיפה שנייה מכל מקום בתחומי המדינה.
קריינות: מה ממשלת גרמניה ידעה על הכוונות הישראליות? ובכן, זו קודם כול שאלה של מה היא רצתה לדעת. הנה עדותו של יועצו הקרוב של הקאנצלר קוהל.
חזרה לראיון עם יואכים ביטרליך:
ביטרליך: אילו ישראל הייתה משחקת בקלפים פתוחים בתחום הזה כבר מההתחלה הקנצלר קוהל או כל קנצלר אחר היה מתקשה יותר להצדיק זאת.
רביב: אז זה היה יותר כמו מדיניות של ״ אל תשאלו ואל תספרו״. אל תדחקו אותנו לפינה אל לא נשאל.
ביטרליך: כן, קרוב לוודאי שכן.
קריינות: מרטין מרפי הוא כנראה, העיתונאי הכי מחובר ומקושר בסיפור הצוללות הישראליות.
מתוך ראיון מרטין מרפי פרשן לעינייני ביטחון ״הנדלסבלאט״
מרפי: זו בדיחה, אולי הוא לא פעל כך, אבל כשאתה מרכיב צוללת את מוכרח לדעת את היכולות שלה, כל עניין אופן הרכבתה. הם ידעו זאת, כמובן שהם ידעו זאת. אני בטוח ב100% שהם ידעו. כשמעניקים רישיון ליצוא צוללות, יש לוודא במאה אחוז שאין אפשרות שיגור ואין אפשרות להשתמש בזה כנשק גרעיני. זהו החוק הגרמני.
מתוך דבריו של ז׳אן ואן אקאן: אני יודע מדיונים בוועדת החוץ ומשיחות פרטיות שבזמן אישור אספקת הצוללות האלה, כולם ידעו שמהמשמעות של קוטר טילי הטורפדו גדול יותר היא שיש יכולת גרעינית.
קריינות: ז'אן ואן אקאן הוא חבר פרלמנט גרמני, שמייצג את מפלגת השמאל, שמתנגדת בכלל לעסקאות נשק.
ז׳אן ואן אקאן: כולם ידעו שזה היה חלק מהעסקה וכולם אישרו את מכירת הצוללות בשעה שאפשר יהיה להשתמש כנשק גרעיני. אני זוכר גורם מהממשלה הקודמת אמר בהצהרה: ״בזמן אישור כולנו ידענו שמדובר ביכולת גרעינית״.
סינק המקור: צוללת 5,4 עלות משוערת: 1 מיליארד אירו. גרמניה ממנת שליש מסכום העסקה(2005).
מתוך ראיון עם שגריר ישראל בגרמניה 2007-2001 שמעון שטיין:
קריינות: שמעון שטיין שגריר ישראל בגרמניה, היה מעורב במגיעים המדיניים לקראת העסקה.
שמעון שטיין: כל השיח הזה לוקח זמן, הייתי אומר עד 2005 מאז שהגעתי ב2001. ארבע שנים יפות של לך ושוב, לך ושוב.
ברקע על המסך קטע מתוך טקס השבעת הקנצלרית אנגלה מרקל נוב׳ 2005.
שמעון שטיין: זה היה האקט האחרון של הממשל של הסוציאל דמוקרטים. ביום האחרון בשעה חמש אחה"צ, במשרד החוץ שאליו הוזמנתי. הנחתי את חתמתי על המסמך. כל הסוגיה של מכירת הצוללות לישראל למרות היחס המיוחד והמחויבות לביטחון, מעוררת בדעת הקהל הגרמני חילוקי דעות כי בסה׳׳כ זה נכנס לקטגוריה שגרמניה לא רוצה לייצא לאזורים שהם טיעוני משבר.
קריינות : שטיין עדיין עבד מול ברקת, שקיבל עמלה מהקונצרן הגרמני על 5 הצוללות הראשונות.
שטיין: אני הכרתי את האיש וגם את יכולותיו. בשנים שהוא היה כאן אכן יצר קשרים מאד טובים, גם גילה הבנה ונפגשתי אתו מדי פעם כדי לשמוע ממנו איפה זה עומד. הוא היה מוברג היטב.
קריינות: זה ראיון ראשון של שייקה ברקת על מה שקורה אחרי עליית ממשלת נתניהו. ראיון ראשון לא רק בענייני צוללות. ראשון ראשון בחיים. ברקת הוא איש סוד אמיתי, הוא לא דיבר על ששת הימים בפומבי ולא על יום הכיפורים ולא על הצוללות. סיפור ההדחה שלו מתחיל בביקור של מפקד חיל הים הישראלי, אליעזר מרום (צ'ייני) פה, המספנה שבה נבנות הצוללות הישראליות בקיל, גרמניה.
מתוך ראיון עם ברקת:
ברקת: אני והמנכ"ל מחכים במספנה. והוא הגיע בשעה של איחור ואני עומד עם מנכ"ל המספנה לקראתו שהוא מגיע לקראת כניסה לארוחת ערב לכבודו. אני חושב שהייתי בכלל בארץ שהזעיקו אותי שהוא עומד להגיע ובאתי כדי לייצג בכבוד את חבריי. ואז הוא מורה ככה עם האצבע ואומר: שוב, שייקה ברקת? תמיד הוא פה? אז עונה לו מנכ"ל המספנה: he is one of ours, he is always here .
קריינות: במאי 2009, מיד אחרי כינון ממשלת נתניהו, הגיע מנכ"ל המספנה הגרמנית, וולטר פרייטאג, לביקור בישראל. יש לו מסלול די קבוע. מלווה על ידי נציגו וחברו, ברקת, הם פגשו במנכ"ל משרד הביטחון ומשם לפגישה עם מפקד חיל הים, צ'ייני.
ברקת: והוא אומר לי מפקד חיל הים מחכה לנו למעלה, אבל הוא ביקש להודיע לך שאתה לא עולה לפגישה, אתה לא תהיה נוכח בה. עכשיו, אני חושב שהוא אמר לי את זה בעברית. כי אז אני חושב שאמרתי למנכ"ל שהיה אז לידי: did you understand? אז הוא אמר: what did he say? אז אמרתי לו: that you are going by yourself, accompanied by captain Arieli he said that Cheiney doesn't want to see me there. עמד על ידנו ראש מנה"ר, אדון מרמורש ואמר לי: נו הולכים… אמרתי לו: אבל שמעת. אז המנכ"ל אמר: אני לא הולך בלעדיך וראש מנה"ר אמר: מה זאת אומרת? הוא השתגע? אמרתי להם: חבר'ה אני לא יודע, התחילו לי בראש כל מיני זבובים אבל קשה להגיד שהזבובים אמיתיים. ואמרתי: חבל, באת מגרמניה אני לא אפריע לך לפגישה. תלך. ואז נאמר עוד שמשם הם נוסעים ישר לשר האוצר שטייניץ. אז אמר לי המנכ"ל: לשר האוצר אני לא אסע לבד בלעדייך״.
רביב: נגמרת הפגישה אתה אמור לנסוע איתו לשר האוצר.
ברקת: לא אני נסעתי הביתה. תראה לא רציתי להיות מבויש פעמיים.
קריינות: כשהמנכ"ל הגרמני חזר מפגישותיו, הוא סיפר לברקת מה נאמר לו על ידי מפקד חיל הים, בפגישה שהוא הודר ממנה.
ברקת: והוא נסע והם חזרו אחה"צ. חיכיתי לו בחדר והוא הגיע. והוא הגיע, הוריד את הז'קט וזרק אותו על המיטה ופתח את העניבה, תנועות שאני יכול להציג בדיוק כי הייתי איתו כל כך הרבה ביחד שאני יודע את כל התנועות שלו…יש רשימה של מפקדי חיל הים שיהיו מוכנים לצאת איתי ולרקוד "הורה" וכל אחד יהיה מוכן לשים את ידו ולשלב אותה בזרועי. בא אחד שאומר במפורש: אם שייקה ברקת ימשיך לייצג אתכם, אתם לא תקבלו מאתנו שום הזמנה. לא טיסנקרופ, לא צוללות, לא תקבלו מאתנו שום הזמנה. הצרפתים יקבלו, ההם יקבלו, לא תקבלו. ובא אליי מנכ"ל המספנה, זה יהיה שחצני להגיד שגידלתי אותו, אבל גידלתי אותו, והוא מספר לי את הסיפור. אז אני אומר לו: תראה, אני אמנם בן 75, 24 שנים כבר עובד עם המספנה, את עיקר הנפח הבאתי, זה לא צוללת יותר או פחות, יש חיל ים- עזוב, אני לא זקוק לזה. לך, קשה לי גם כל הטיסות האלה, אתה צעיר- תמשיך.
קריינות: המנכ"ל הגרמני פרייטג גם סיפר לברקת על נסיעתו חזרה לתל אביב מהפגישה בירושלים עם שר האוצר שטייניץ.
ברקת :הוא אמר לי: ״they are crazy״.אתה יודע עם מי חזרתי בחזרה? עם חבר שלו שהוא אמר לי שהוא יהיה הנציג. עם חבר שלו שהוא יהיה הנציג. וחזרנו יחד והנציג הזה, האיש, היה באוטו שלו. אז הבנתי שיכול להיות שהם בכלל נסעו לפגישה עם האוטו של הנציג המיועד שכבר חנה בחניון חיל הים. אני הייתי כבר בכלל בראש אחר. ואז הוא אומר לי את המשפט הבא: and they are crazy אמרתי לו: who is "they" אז הוא ענה: the man who sitting with me coming back he told me that he wants 5% of the project. Crazy! כשאומרים על 5% " "crazyסימן הוא ואני הבנו על כאלה דברים לא עוברים בבית ספרנו.
קריינות: חמישה אחוזים מצוללת, סתם שתהיו בתמונה, זה 100 מיליון שקל. אחרי השיחה בחדר במלון מתקיימת ארוחת ערב לכבוד המנכ"ל הגרמני. גם ברקת הגיע.
ברקת : ומשמאלי ישב אחד, לבוש בחליפה יפה, שותק. ואז אני שואל אותו: מי אדוני? אז הוא אומר: נעים מאוד, שמי מיקי גנור. אמרתי לו יפה… איך אתה מגיע לחגיגה? אני כבר ידעתי שהוא היה כבר אצל השר, הרי המנכ"ל סיפר לי, אבל אני לא מכיר אותו אז אני עכשיו אכיר אותו. הוא אומר לי: אני חבר של צ'ייני, מפקד חיל הים. פרייטאג היית איתו? הוא אומר כן. היית אתו בפגישה בירושלים? הוא אומר: כן, הייתי אצל השר אנחנו אהה… אה… חיפאים.. חברים.. משהו כזה.
רביב: משהו על הפגישה עם שר האוצר הוא אומר לך?
שייקה: לא, הוא אמר שהם היו שם והוא גם אמר שגם אבריאל היה שם, כך הוא אמר, ככה אני זוכר, בפגישה עצמה שהוא ראה שהם חבורה. יש לו הסתכלות. הרבה ניסיון חיים. ראה שהם חבורה.
קריינות: 'אבריאל' הוא אבריאל בר יוסף, דמות מפתח בפרשה. בר יוסף התגייס לחיל הים ב 1972 יחד עם מיקי גנור. מאז הם חברים קרובים. הוא הגיע עד לדרגת תת אלוף, ראש מספן ציוד. אחרי פרישתו מונה למנהל ועדת חוץ וביטחון, ביוזמת ידידו, יו"ר הוועדה באותה תקופה, יובל שטייניץ. בעבר פרסמנו את גרסת ברקת שבר יוסף הוא זה שחסם את עלייתו ללשכת מפקד חיל הים. מול המצלמה ברקת תיקן.
זה היה קצין בכיר בחיל הים. לבר יוסף יש קשר ישיר עם נתניהו. אנחנו יכולים לחשוף שעל פי לוח הזמנים של נתניהו, בהיותו יו"ר אופוזיציה, הוא פגש את אבריאל בין אפריל 2007 ליוני 2008 לא פחות מעשר פעמים. שנים מאוחר יותר מינה נתניהו את בר יוסף, להפתעת רבים, לראש המועצה לביטחון לאומי.
ברקת: אני כמעט בטוח ששר האוצר לא ראה טבלת שוקולד מהעניין הזה…אבל אני יודע שהם היו חברים והם כולם חבורה.
קריינות: בפריימריז לקראת בחירות 2009 גנור תרם לשטייניץ 5000 שקלים. ביתו של אבריאל תרמה 2,000 שקלים. מפקד חיל הים לשעבר צ'ייני הודה בשיחה סגורה שלא הייתה לו שום ביקורת על תפקודו של ברקת. למה, אם כן, פעל להחלפתו? ומדוע נקב בשם הנציג שיחליף אותו, שהוא גם חברו? ולמה שר האוצר אפשר לבר יוסף ולגנור לשבת בפגישה שלו עם פרייטג, בלי שיש להם תפקיד שמצדיק את זה?
רביב: יש איזשהו סיכוי בעולם שפרייטאג לא אומר לך את האמת? שהוא רוצה בעצם להעיף אותך הוא ממציא את הגרסה לגבי מה קרה בפגישותיו עם צ'ייני ושטייניץ?
ברקת: אין לי ספק שהוא רוצה את המשך קיומו כמנכ"ל ומנכ"ל בלי עבודה אז הוא ללא מספנה. אין לי ספק שבעמקי נשמתו הוא חבר טוב שלי.
קריינות: לנו יש אימות מאדם אחר שנכח בפגישה ואישר בשיחה סגורה את מה שסיפר פרייטג לברקת. דור גליק, איש חדשות 10 בגרמניה, ניסה להבין מה קרה בתאגיד הענק תיסנקרופ, את החשדות לשחיתות – הוא גם היה במסיבת העיתונאים השנתית שלהם שנערכה – צירוף מקרים, בדיוק אחרי שהתפוצצה הפרשה.
רביב ודור בשיחה על השחיתות הקודמת בתיסנקרופ ועל וולטר פרייטג:
דור: עד 2011 טיסנקרופ הייתה בשלל בעיות מהרבה מאוד כיוונים וחברות בת. כמעט ואין מקום שלא נכנס שם שחיתות… לכן הסיפור הזה הוא כל כך בעייתי מבחינתם כי הוא מחזיר את השחיתות בדלת האחורית
רביב: אז כפי שאתה יודע אנחנו מנהלים מצוד אחר וולטר פרייטאג הזה.
דור: בצדק.
רביב: הוא לא יכול להגיע לגרמניה? הוא דרוש לחקירה?
דור: זה אני חושב לא תקבל מידע מהימן גם לא מהרשויות הגרמניות וגם לא מכתבים שחוקרים את העניין כבר הרבה מאוד זמן. אנחנו רק יכולים להגיד שהוא לא לחינם יושב היום בציריך.
קריינות: בתחקיר שלנו הצלחנו להגיע למקום מגוריו העדכני של וולטר פרייטג. זה לא היה קל, כי האיש עזב את גרמניה והוא שוהה בציריך.
רביב : ציריך, מינוס 3 מעלות בחוץ. בדרך לבית של וולטר פרייטאג, מנכ"ל המספנה, איש המפתח בפרשה הזאת לפחות בהתחלתה. זה שקיבל את הדרישה ממפקד חיל הים הישראלי, צ'ייני, תעיפו את ברקת, תשימו את גנור אם אתם רוצים עסקאות. עשינו מיליון ניסיונות לדבר עם פרייטג מבלי שנצטרך לנחות עליו בבית ללא הזמנה. שום דבר לא עזר.
קריינות: זה הבית, פרייטג לא עונה לטלפונים, פעם אחת הגעתי אליו – ברגע ששמע שאני עיתונאי הוא ניתק. כשהגענו לביתו, בדיוק ראינו אדם מוציא את הדואר. שעות של המתנה מחוץ לבית, טלפונים בכול אמצעי אפשרי, אפילו ניסינו להיכנס דרך החצר. פרייטג נעל במהירות את הדלת. פרייטג לא ברח מאיתנו רק כי הוא הופתע. הוא פשוט לא מעוניין לענות. כן הצלחנו לשמוע מאדם שדיבר איתו שגנור לא קיבל את ה 5% שביקש, אלא עמלה של 2.5%.
מתוך ראיון עם מרטין מרפי:
מרפי: הצד הישראלי רצה שהצד הגרמני יחליף את הסוכן וזה חריג מאוד. מעולם לא ראיתי מקרה כזה. ל״תיסנקרופ״ היו יחסים ארוכים עם הסוכן הקודם והיה להן ניסיון טוב אבל הם אמרו: ״נאלצנו להחליף אותו אחרת לא היינו מקבלים את העבודה״. אנחנו יודעים שבזמנו התחלפה הממשלה בישראל ולכן הצד הגרמני נאלץ להגיב.
קריינות: ב – 2010 נציג המספנה החדש, מיקי גנור, עדיין מיוצג על ידי משרד עוה"ד של אלי זהר. משרדו של אלי זהר היה מעורב בתהליך שעשוי להיות שווה לגנור עשרות מיליוני שקלים.
ארכיון אישור ״חוק הסוכנים״ בקריאה ראשונה יולי 2012. לימור לבנת מדברת במליאה על ההצעה לבטל את חוק הסוכנים
קריינות: מ 1976 היה קיים בארץ חוק מיוחד, שכונה חוק הסוכנים. החוק חייב נציגים של חברות נשק זרות כמו מיקי גנור לקבל אישור ממשרד הביטחון לעמלה שלהם. בדר"כ לא היו מאשרים עמלה בגובה של מעל 1%-1.5% מעלות העסקה. עסקאות נשק הן עסקאות ענקיות. אחוז זה הרבה מאוד כסף, אבל כאמור גנור, כנראה, חתום על עמלה הרבה יותר גבוהה. 2.5%. איך יקבל אישור? נשנה את החוק. חברי הכנסת בטח יקיימו על זה דיון מעמיק.
חזרה לארכיון עם לימור לבנת במליאה
קריינות: חברי הכנסת כל כך לא יודעים באיזה חוק מדובר שלבנת אפילו בוחנת אותם באמירות פרובוקטיביות מעולמות אחרים מעניין איך לבנת הייתה מדברת לו הייתה יודעת שמשרדו של אלי זהר העלה יוזמה בפני היועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן ארי. כדאי לבטל את החוק הזה. בן ארי הכין עבודת מטה ויזם את ביטול החוק. לא ברור כמה הפעולה של אלי זהר הניעה אותו לכך, אבל שר הביטחון אהוד ברק חתם על הצעת החוק, בלי לדעת בכלל מה זה החוק הזה. הוא גם לא בא לנמק אותו בכנסת. שלחו את שרת התרבות המסכנה. ביולי 2014 החוק עבר בקלות בקריאה שנייה ושלישית.
עבור מיקי גנור, ביטול החוק עשוי להיות שווה עשרות מיליוני שקלים. אנחנו רוצים לחשוף בפניכם את הפרוטוקול החסוי של הדיון בחוק בוועדת חוץ וביטחון.
קריינות עם גרפיקה: אריה דיכטוולד ממשרד הביטחון הסביר לחברים: העסק הזה הולך ודועך משום שאין יותר עמלות שמשולמות מכספי העסקה. מניסיוני בעשרים השנים האחרונות היה רק מקרה אחד בחברה אירופאית…וחיל הים היה אמור לשלם את העמלה. זו הייתה הפעם היחידה חברי הכנסת מתקשים להבין את היוזמה.
איתן כבל: למה זה מפריע לך שזה יישאר? אפילו בשביל אותה עסקת חיל הים. אם זה לא סעיף ממומש מה זה מפריע?
עמר בר לב: אבל למה יש לכם אינטרס לשנות את זה?
איש משרד הביטחון עונה, דיכטוולד: אנחנו חושבים –כך גם משרד המשפטים – שלהמשיך לפקח על עמלות סוכנים זה לא חוקתי. יש לנו פתרונות אחרים לזה.
קריינות: הסבר למי שלא הבין: משרד הביטחון ביטל את החוק, שכרגע חל לדבריהם, רק על עסקה של חיל הים באירופה. מעניין עם מי והסיבה שהם נותנים זה רגישותם לנושאים חוקתיים, לא בדיוק הדבר שהכי מטריד בדרך כלל את משרד הביטחון. בימים אלו, כך אנחנו מגלים, מתחבטים במשרד הביטחון אם לנקוט בסנקציה כלפי תאגיד הצוללות הגרמני. בחוזה התחייב התאגיד לקבל אישור ממשרד הביטחון על עמלה שהוא ישלם. היתר כזה לא התקבל ועמלה כן שולמה למיקי גנור. עמלה על מה? הגיע הזמן לספר על העסקה הראשונה בתקופת גנור – העסקה לרכישת הצוללת השישית
קריינות: ברקע גרפיקה ומוזיקה עסקת הצוללת ה-6 עלות משוערת: חצי מיליארד אירו. גרמניה מממנת שליש מסכום העסקה (2012). העסקה חשובה מאוד, כמובן, גם לגנור ולמספנה הגרמנית.
בחזרה לדבריו של מרפי:
מרפי: היינו זקוקים לעזרה כיוון שנגמרה העבודה במספנה לאחר שהחליפו סוכן. מר גנור קיבל כסף בעבור ההסכם הזה. אז העסקה הזאת בוצעה במהירות.
קריינות כשברקע קטע ארכיון מישיבה ראשונה של ממשלת נתניהו אפריל 2009: לישראל, כזכור, הייתה אופציה לרכישת צוללת שישית ובצד הישראלי זה מגיע ללשכת ראש הממשלה החדשה בישראל. לשכת נתניהו.
מתוך דבריו של עוזי ארד ראש המועצה לביטחון לאומי 2011-2009:
עוזי ארד: אני יודע שנתניהו לצד הדגש שהוא שם על סיכול התוכנית הגרעין האירנית לא מזניח את המחשבה וכך אני גם מעודד אותו, שיכול לקרות, שלא יעלה בידינו ואנחנו צריכים להתכונן לשעה אחרת. ואז במקרה לגמרי מגיע ארצה לביקור, המקביל לי, היועץ לביטחון לאומי של הקנצלרית הויזגן.
אנחנו נפגשים במסעדה בעיר המזרחית, בלי הסמכה, בלי הנחיה, אלתרתי שאלה היפותטית, ואמרתי : "האם תהיו מוכנים לתת לנו מספר שש עם אופציה למספר שבע, באותם תנאים כלכליים טובים כפי שהיו ארבע וחמש"? אז הוא אומר: "תשמע ממני תוך זמן קצר" ולכן, יומיים שלושה אחר כך הוא מטלפן ואומר "יש על מה לדבר".
קריינות: גם עוזי ארד יודע היום שהאלתור שלו אולי היה מבריק, אבל הוא ממש לא היה היחיד שחשב על כך. כבר לפניו פעל שגריר ישראל בגרמניה, יורם בן זאב והוא כבר הבין שנתניהו מעוניין לקדם את העסקה, למרות התנגדות עזה של צה"ל.
דבריו של שגריר ישראל בגרמניה בן זאב: הרמטכ"ל גבי אשכנזי, בשיחה שלנו בביקור בברלין אמר לי: שלהערכתו יש קדימויות בעדיפות רבה יותר מאשר רכש הצוללת ה-6 אבל שמעתי את זה בהרבה מאוד גורמים
עוזי ארד: הרמטכ"ל רב אלוף אשכנזי מבטא התנגדות נוקבת ואפילו מרים את הקול עלי ועל אבריאל בר יוסף שיושב שם לידי ומדבר בחריפות יוצאת דופן… מה שמעניין הוא, שזה הגיע לקולניות כשהרמטכ"ל קם ושנינו יושבים ליד ראש הממשלה והוא מבטא את התנגדותו בצורה מאוד תקיפה. אני לא אומר באיזו שפה, אבל הוא היה בגולני בין היתר, אז בוא נאמר שזה בשפה של בין גולני לבין הרמטכ"ל.
קריינות: לא רק הרמטכ"ל התנגד. גם מפקד חיל הים, אותו אליעזר מרום צ'ייני, התנגד. בכתב. כשצ'ייני נדרש להגיב על הטענה – מה פתאום התערב בזהות הנציג הישראלי של המספנה הגרמנית הוא טען שההתנגדות הזאת היא ההוכחה שלא פעל למען גנור. ובכן, תקשיבו לדברים שאומר כאן לראשונה שגריר ישראל בגרמניה באותו זמן.
בן זאב: מפקד חיל הים גם זימן אותי למטה שלו והייתי אורח שלו, גילה רצון עז לקדם את העסקה, שנקדם את העסקה, והיה גם מאוד מאוד מרוצה מהדיווחים מהתקדמותה של העסקה.
קריינות: כך או כך, הרמטכ"ל אשכנזי אפילו דרש לכנס את הקבינט כדי שכול השרים ישמעו אותו. הקבינט כונס והחליט לרכוש את הצוללת השישית. לגיטימי. זה לגמרי הגיוני שבנושאים כאלו ראש הממשלה, שגם נתמך על ידי שר הביטחון שלו, אהוד ברק, יכפה את עמדתו.
בן זאב: בגרמניה…אם שר הביטחון אומר כך או חושב כך- אנחנו יכולים לסמוך על המהלך הזה.
ארכיון ביקור נתניהו בגרמניה – סוף אוגוסט 2009
עוזי ארד: הוא נוסע לברלין, בצורה חשאית מתקיימת פגישה מצומצמת עם מרקל ובלחיצת ידיים מתועדת חותמים בעצם מילולית על הכוונה לסגור את העסקה הזאת.
קריינות: אז העסקה נסגרה, לא? לא ממש. הגרמנים מתנים את מתן הצוללת שבאה גם עם מענק שלהם של שליש מעלותה בהתקדמות בתהליך המדיני.
בן זאב : מרקל חששה שהיא לא תצליח להעביר בבונדסטאג במכירה הזאת, אלא אם באמת תשכנע שמדינת ישראל עומדת בפני סיכונים כתוצאה מהמהלך הפוליטי, מהלכים הקשורים לתהליך השלום.
קריינות: הגרמנים מעכבים עוד ועוד את האישור. הם לא אוהבים את הבנייה בהתנחלויות.
עוזי ארד: לקראת אחד הביקורים, אומר לי ראש הממשלה, בצדק, שכאשר אני מתאם את סדר היום של הביקור עם הויזגן שנושא ההתנחלויות, לא יתפוס את כל הדיון. אני אומר את זה להויזגן. הוא מתרעם. "אנחנו לא נמצאים במזרח גרמניה" "דברים השתנו, הקנצלרית תדבר על מה שהיא רוצה". הוא מרים את הקול, אני מרים את הקול, אבל בין היתר ראש הממשלה אומר לי שאם הוא לא שומע הבטחה שהנושא הזה יתפוס מקום ראוי ולא יותר, הוא לא יבוא לבקר.
קריינות: האיש שניהל את המגעים עם ישראל מהצד הגרמני זה אדם בשם כריסטוף הויזגן, יד ימינה של הקנצלרית מרקל. בלשכת נתניהו ראו באיש הזה חצי אויב. אבל אין דבר רחוק יותר מהאמת, הנכון הוא שהויזגן ומרקל עיכבו את תהליך אישור הצוללת השישית ואחד הטיעונים שלהם היה: שאתם רוצים שאנחנו ניתן לכם אותה כי אתם מתקדמים בתהליך השלום, לוקחים סיכונים. תוכיחו לנו שאתם מתקדמים בתהליך השלום. נתניהו לא חוסך במאמצים לשכנע את מרקל שהוא רציני בתהליך השלום. שתאשר את מכירת הצוללת.
חזרה לראיון עם שגריר ישראל בגרמניה:
בן זאב: משלב מסוים אבריאל בר יוסף היה הנקודת מפגש שלי בארץ בנושא זה. הוא היה מספר פעמים. באחת מהפעמים הוא הגיע יחד עם מנכ"ל משרד רה"מ, מר גבאי, לפגישות בלשכת הקנצלרית…לחזור ולהבהיר שישראל באמת מתכוונת ללכת לתהליך משמעותי.
רביב: היה לך איזה מושג שמיקי גנור, נציגה של המספנה הגרמנית ואבריאל בר יוסף שהוא הקונטקט פרסון שלך במל"ל הם חברים טובים?
בן זאב: לא היה לי מושג. כלומר את זה שמעתי רק לאחרונה.
מתוך דבריו של עוזי ארד: ממש חודש או חודשיים לפני שעזבתי, לקח אותי הצידה מנכ"ל משרד הביטחון בשולי איזשהו דיון ואפילו ברגע מסוים אמר "שמע עוזי, בסיפור הזה" הפנה אצבע מאשימה כלפי אבריאל בר יוסף, ואמר שיש דברים שהם לא כשרים במה שנוגע למעורבותו, כי במידה רבה, מרגע שסוכם ברמה העקרונית- הוא היה הגורם המקצועי העיקרי במל"ל שליווה את המגעים.
ברקע ארכיון: ההחלטה על העברת המיסים בנובמבר 2011
בן זאב: מה שרה"מ אישר זה נדמה בנוב' 2011 את העברת ה 500 מיליון שקלים ממסים שנגבו ובמשך תקופה דיי ארוכה הם הוקפאו ע"י ישראל…זה דבר שאפשר למרקל לקבל את ההחלטה בוא נקדם, נקיים את זה, נחתום על העסקה ולכן העסקה נחתמה.
קריינות: רק ב 2009, אמר לנו מקור גרמני שמקורב לעניין, קיבל גנור 1.3 מיליון אירו מתיסנקרופ, כנראה על קידום עסקת הצוללת השישית.
חזרה לראיון עם שגריר ישראל בגרמניה בן זאב:
רביב: לפי מיטב ידיעתך כמה מיקי גנור מסייע לקידום עסקת הצוללת ה-6 בין ישראל לגרמניה?
בן זאב: אני לא חושב… אני על כל פנים הובלתי את המו"מ, אני לא חושב שנזקקתי לו ואני לא חושב שהוא סייע…אני גם לא זוכר שאי פעם הופניתי אליו או חלק מהעסקה הופנה או נדרש סיוע שלו…הקשיים היו מדיניים, הקשיים לא היו מסחריים.
קריינות: הנה סיפור מעניין, שנחשף כאן לראשונה: במאי 2009, כזכור, הודח ברקת לטובת מיקי גנור, אבל חמישה חודשים לאחר מכן המנכ"ל הגרמני עדיין רוצה את ברקת לידו.
בן זאב: כאשר נקלענו לקושי מסוים…מול לשכת הקנצלרית, ניסיתי לפתוח את הפלונטר. אני זוכר שעשיתי ארוחת ערב שאליה הזמנתי מספר בכירים ממשרד ההגנה הגרמני, לשכת הקנצלרית שהופיעו, וכמו כן את הבכיר מטיסנקרופ…ואז פנה אליי אותו נציג של טיסנקרופ ממש יומיים שלושה לפני ארוחת הערב ושאל אותי האם הוא יכול להביא אורח, והאורח הזה היה שייקה ברקת.
רביב: כי התחקיר שלנו מגלה, ואני אשמח לקבל את תגובתך, שבאותה ארוחת ערב, אתה מקבל גם בקשה ממשרד רה"מ שמיקי גנור יהיה בפגישה הזאת?
בן זאב: אני לא רוצה להגיב על כך ואני לא יכול להכחיש עד הסוף אבל אני לא רוצה להתייחס לזה.
קריינות: לא הצלחנו לפצח את החידה מי התקשר מסביבת ראש הממשלה לדחוף את גנור לפגישה. על בן זאב גם מופעל לחץ להיפגש עם גנור. באחד המקרים הוא אפילו מלווה ברבע איום.
רביב: עוד אנחנו מבינים, ממה שאנחנו אספנו, שמיקי גנור נורא מנסה להיפגש אתך, וזה לא כל כך עולה בידו.
בן זאב: כשאתה ממוקם בתפקיד בו אני הייתי ממוקם אז יש הרבה מאוד ניסיונות להיפגש…אני לא חושב שנפגשתי עם מיקי במהלך אותן התקופות. אולי הייתה לנו שיחת טלפון אחת. גם בזה אני לא בטוח.
קריינות: מיקי גנור היה מפקד סטי"ל בחיל הים. הוא הודח מהפיקוד בגלל מה שראו בחיל הים כבעיות אמינות. באותו זמן התיידד עם מפקד סטי"ל אחר, אליעזר מרום, צ'ייני, לימים מפקד חיל הים. חבר ותיק מאוד שלו, עוד מהגיוס המשותף ב 1972 הוא אותו אבריאל בר יוסף. עד 2009 גנור התעסק בעיקר בנדל"ן באירופה. על פי מקור גרמני, קיבל גנור עד היום מתיסנקרופ 11 מיליון אירו.
קטע וידאו מארכיון חדשות גילוי הגז יוני 2010 – יצחק תשובה עושה זאת שוב. אחרי ״תמר״ ו״דלית״ מגיע גם״ לויתן״, ככל הנראה מצבור הגז הטבעי הגדול בתולדות המדינה.
קריינות: זה לא רק צוללות. סיפור קניית ארבעת ספינות השטח התחיל בגילוי מרבצי גז בים. המדינה החליטה שכחלק מהעסקה עם הזכייניות היא לוקחת אחריות על הגנת מתקני הגז. יש, כנראה, כל מיני דרכים להגן עליהם. נבחרת דרך יקרה יחסית, כנראה מכיוון שחיל הים כבר רוכב על מתקני הגז כדי למצוא תקציב לשידרוג ספינות השטח שלו.
ברקע גרפיקה פלוס מוזיקה על 4 הספינות וכתוב קניית 4 ספינות סער 6 לחיל הים במחיר של 430 מיליון אירו (אחרי הנחה זה 350 מיליון דולר של אותם ימים)
מתוך דבריו של עמי איילון: אני אישית לא חשבתי שבשביל להגן על מים כלכליים באגן המזרחי של הים התיכון צריך פלטפורמות שהם אפילו גדולות יותר, מה שהיה לנו 1500 טון ומעלה.
קריינות: הכוונה המקורית של משרד הביטחון הייתה לקנות את הספינות ממספנה קוריאנית. הקוריאנים נחשבים למובילים בתחום. חוץ מזה, במשרד הביטחון רצו לפצות אותם. במכרז קודם, שנוי במחלוקת, לקניית מטוס אימונים לחיל האוויר, החליטה ישראל לעשות עסקה עם איטליה על חשבון דרום קוריאה.
מתוך דבריו של העיתונאי מרטין מרפי: הקורבטות (ספינות קרב) מגרמניה הן לא הטובות ביותר בעולם. יש מדינות שהן טובות הרבה יותר בזה והטכנולוגיות מדרום קוראיה הן בעלות אותה איכות.
קריינות: במשרד הביטחון אפילו חוברה חוות דעת משפטית שהקוריאנים הם ספק יחיד, מה שכמובן רחוק מהאמת ולכן, צריך להתקשר איתם. משלחת קוריאנית שהתה בביקור אצל חיל הים. משלחת של משרד הביטחון נסעה למספנה בקוריאה. דובר על עסקה בין ממשלות. ממשלת קוריאה הביעה נכונות לתת הנחה וגם לקנות את מערכת כיפת ברזל, שישראל מאוד רוצה למכור, אבל אז לפתע העלילה התהפכה.
מרטין מרפי: העסקה הזאת נוהלה באופן חריג מאוד. קודם כל התקבלה החלטה ללכת עם קוריאה הדרומית, כפי שאמרת, ואז המכרז הבין לאומי לאחר מכן הופסקו השיחות. זה חריג. אנחנו לא נתקלים במדינות אחרות.
קריינות: למה זה קורה? אולי גם בגלל שיחה שנחשוף כאן לראשונה ואפילו המשטרה לא מכירה. עו"ד דוד שימרון התקשר לאחז בן ארי. זה לא הטלפון המפורסם, שפרסמנו בעבר, שמתרחש שנה ורבע לאחר מכן.
ברקע סינק המקור: מסתבר שכבר באפריל 2013 התקשר שימרון ואמר שהוא מדבר בשם "חברה גרמנית". אפילו לא אומר מיקי גנור. שימרון התרעם באוזני בן ארי שאנשי משרד הביטחון עומדים להיפגש עם נציגים קוריאניים. בן ארי עונה שיש למשרד הביטחון סמכות לעשות עסקה כזאת, בתנאי שהקוריאנים יקנו בתמורה דברים פה. אם זה לא ייצא לפועל, אמר בן ארי לשימרון, נעשה מכרז. ביולי 2014 אכן פורסם מכרז. הנה עדותו של היועץ לביטחון לאומי, יעקב עמידרור מתבקש לשכנע את ממשלת גרמניה לתת לנו הנחה על מחיר הספינות.
מתוך ראיון עם האלוף במיל׳ עמידרור ראש המועצה לביטחון לאומי 2013-2011:
רביב: מי אומר לך גרמנים דווקא?
עמידרור: אני חושב שהיה אפילו איזו אמירה מוקדמת שנאמרה לי שיש מחויבות גרמנית לספינות השטח כמו לצוללות.
רביב: שאת זה מי אומר לך?
עמידרור: אם מישהו אמר לי את זה אז זה עוד מישהו מוותיקי המל"ל שהכיר את הנושא. אני אומר לך אם מישהו היה בא ואומר לי – קוריאנים הייתי אומר "לכו לקוריאנים, מה אכפת לי". בניגוד לצוללות ששם אני יודע שאם הגרמנים לא יתנו לנו, לא בטוח שיהיה מישהו שייתן לנו, בספינות ממש לא היה אכפת לי מי יעשה את זה.
קריינות: בנובמבר 2013 עמידרור עוזב את תפקידו. שמונה חודשים לאחר מכן פרסם משרד הביטחון מכרז בינלאומי לרכישת 4 הספינות. הפרסום העלה לרמה חדשה את הלחצים לעשות עסקה עם גרמניה. ראש הממשלה דיבר עם שר הביטחון וביקש לבטל את המכרז. שר החוץ ליברמן חזר מפגישה עם שר החוץ הגרמני וביקש לבטל את המכרז. המשנה לראש המועצה לביטחון לאומי, אבריאל בר יוסף, שהוא גם חברו הטוב של גנור, הפעיל לחצים על בכירים במשרד הביטחון ועו"ד דוד שימרון, כפי שחשפנו בעבר, התקשר שוב ליועץ המשפטי של משרד הביטחון.
קריינות פלוס גרפיקה: "התקשר אליי עו"ד דוד שימרון המייצג את קונסורציום טיסן קרופ ", דיווח היועץ המשפטי של משרד הביטחון למנכ"ל המשרד ב 22.7.14, "וביקש לדעת האם אנחנו עוצרים את הליכי המכרז על מנת לשאת ולתת עם לקוחותיו, כפי שנתבקשנו על ידי ראש הממשלה".
חזרה לראיון עם עוזי ארד:
רביב: אתה ידעת עוזי ארד שמיקי גנור הוא נציג המספנה הגרמנית?
עוזי ארד: לא.
רביב: היה לך מושג שאבריאל בר יוסף הוא חברו של נציג המספנה הגרמנית מיקי גנור?
עוזי: כל זה למדתי יותר מאוחר. ידעת שדוד שמרון מעורב באיזושהי צורה בעניין?
עוזי ארד: בחלומותיי השחורים לא חשבתי שזה יגיע לאיזה דבר שכזה. הייתי הופך שולחן על הדבר הזה דוד שמרון הפך להיות סוכנו של הסוכן של אינטרס גרמני. עם הקרבה לראש הממשלה שיש לדוד שמרון היה צריך להיזהר מזה כמו מאש.
קריינות: נכון, עוזי ארד עזב את לשכת ראש הממשלה עם בטן מלאה אבל גם נכון שדוד שימרון הוא קרוב משפחה של נתניהו. שותפו למשרד, איציק מולכו, הוא גם קרוב משפחה רחוק של נתניהו ושליחו המיוחד לנושאים מדיניים. שניהם מהאנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה. מולכו נפגש עם בכירים בממשל הגרמני לשכנע אותם שאנחנו כן רציניים בתהליך השלום. הנה, למשל, פגישה מפברואר 2014. שרת החוץ הישראלית, שר החוץ הגרמני ומולכו.
הנה אפילו צילום מפגישה פומבית כזאת. אז המילה 'צוללת' בוודאי לא עלתה בפגישה, אבל מידע יקר ערך על יחסי ישראל – גרמניה הגיע לשותף במשרד בו המספנה הגרמנית היא לקוח עקיף. האם מישהו ידע שמולכו נמצא בעמדה המוזרה הזאת? שהשותף שלו מייצג את הנציג של המספנה הגרמנית? בינתיים, מצליחה ישראל להוציא מממשלת גרמניה התחייבות להנחה של 27% על מחיר הספינות.
כדי להשיג מחיר טוב, מחיר שיצדיק את ביטול המכרז הבינלאומי, נעזר רה"מ בשר האוצר, יאיר לפיד. ראש המל"ל שלו, יוסי כהן, מבקש מלפיד לפני שהוא יוצא לגרמניה "אתה יודע שיש את הסיפור הזה עם 4 הספינות, אז שאתה פוגש את שר האוצר הגרמני נסה להוציא ממנו מחיר טוב במיוחד'. לפיד מגיע לכאן. פוגש גם את שר האוצר הגרמני. הוא נחשב יותר מתון, הם יותר אוהבים את העמדות שלו, הם נותנים לו את המחיר המיוחד. לפיד כמובן אין לו מושג על כל הדרמה שהתחוללה מאחורי ביטול המכרז ו4 הספינות נמכרות לישראל.
כשלפיד חוזר ומבשר על כך ליעלון, מתברר כי שר הביטחון לא ידע מכול העניין. בעקבות ההתחייבות הגרמנית גובר הלחץ על משרד הביטחון לבטל את המכרז, אבל אנשי המקצוע עדיין מתנגדים.
גרפיקה – אילוסטרציה של מסמך חוות דעת משפטית של משרד הביטחון:
״נכונותה הלכאורית של ממשלת גרמניה משתלבת יפה בתהליך המכרז. מבחינה כלכלית שיטה זו עשויה להביא אותנו למחיר מיטבי. על כן לטעמנו לא מוצע להתערב בהליכי המכרז.״
קריינות: גם ראש מנהל הרכש, שמואל צוקר, המליץ לא לבטל את המכרז. שהגרמנים יגישו הצעה משלהם, אבל הקודקודים לוחצים וחיש מהר נתפרת חוות דעת משפטית חדשה, הפוכה מהקודמת. אפשר לבטל את המכרז ולתת את העסקה לגרמנים. הנימוק – הם ספק יחיד. אין מישהו אחר. עבור המספנה הגרמנית אלו חדשות משמחות במיוחד.
מרטין מרפי: בזמנו, המספנות הגרמניות היו בצרות, אזלה להן העבודה וזו הייתה אפשרות טובה להעניק כסף למספנות הגרמניות.
קריינות: אותו ראש מנהל רכש במשרד הביטחון, שמואל צוקר, אמר מאז למקורביו שאנסו אותו לבטל את המכרז. הוא גם העיד במשטרה על מה שהתחולל סביב המכרז הזה.
צוקר יודע מה שאף אחד בציבור לא יודע, מה שהמועצה לביטחון לאומי לא פרסמה, מה שכנראה אפילו בוגי יעלון ודן הראל, שבטוחים שבסוף הם השיגו עסקה טובה, לא יודעים. תיסנקרופ, שמייצגים גנור ושימרון, בכלל לא בונה ספינות. היא פותחת במו"מ עם שלוש מספנות גרמניות שונות ובסוף מחליטה לבנות כאן, ממש לידה, אלא שלחיל הים מתברר במהירות שהפלטפורמה שהגרמנים מציעים רחוקה ממה שהם רוצים. היא בכלל פלטפורמה אזרחית. במשך חודשים, מסתבר, נעשית מאחורי הקלעים עבודה כדי להתאים את הדרישות ולעדכן את החוזה. זה רק יעלה עוד 'קצת' כסף. ישראל תצטרך להוסיף כמעט 50 מיליון אירו. פתאום ההנחה של ה 100 מיליון אירו לא נראית כזאת גדולה, מה עוד שכאמור גם המתחרים הקוריאניים הסכימו לתת הנחה. עבור מיקי גנור, עוד 50 מיליון אירו שווה לכאורה עוד כ 1.5 מיליון אירו לכיסו.
גרפיקה ומוזיקה: עוד שלוש צוללות בעלות משוערת של 1.5 מיליון אירו. גרמניה מממנת שליש מסכום העסקה (2016).
קטע מהנסיעה ברכב לקיל: המספנה בקיל זה המקום שבו כל הדברים החשובים קורים, שם נבנות כל הצולות הישראליות לאורך כל השנים. הם לא יתנו לנו להיכנס לשם, הם לא מתים על התקשורת הישראלית, אבל ננסה להתקרב כמה שיותר, גם בראות הדי מזעזעת היום, לנסות לראות מה אפשר לראות וגם מה אפשר לדוג מהאנשים שגרים שם סמוך שמידה רבה פרנסתם נשענת על המספנה הזאת.
ראיון עם בילינג, עיתונאי במוזיאון הימי בקיל :
בילינג : זה אחד מכלי הנשק הסודיים ממלחמת העולם השנייה זה שריד של צוללת ואחד ״הסבים״ או ״הסבתות״. קיל ללא נמל אינה קיל, אינה עיר. כרגע מיוצרות שבע צוללות והן אמורות להיות בשלב הבנייה עד סוף 2022.
רביב מחוץ למספנה: הצוללת שאתם רואים היא צוללת גרמנית היחידה שמותר לראות מבחוץ. לידה, בהאנגר הזה, יש 3 צוללות, עסקי המלחמה הם לפעמים אבסורדים. הצוללת הישראלית החדשה, "דקר" הסופר חשאית נמצאת שם שכנה תאומה לצוללת מצרית ולצוללת סינגפורית.
קריינות: כבר בראשית 2015 לפני כן מיקי גנור אומר לבכירים במשרד הביטחון שצפוי מזכר חדש על עוד שלוש צוללות. מעניין איך גנור יודע את זה כי שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקד חיל הים עוד לא יודעים.
בקיץ 2015 מביא הצבא לאישור ראש הממשלה את אישור תכנית ההצטיידות הרב שנתית שלו. נתניהו כותב מסמך ובו הוא מנחה את מערכת הביטחון להצטייד בעוד 3 צוללות, לא להחליף, להוסיף, סך הכול 9. הנה היועץ בפועל לביטחון לאומי אומר את זה.
קטע ארכיון מתוך ״פגוש את העיתונות חדשות 12- יעקב מנגל ראש המל׳׳ל בפועל: באוג' 2015 ביקש רה"מ לבחון את האפשרות להגדיל את סד"כ הצוללות.
קריינות: המספר 9 צוללות הוא מספר שמערכת הביטחון ממש לא מכירה. מאיפה נתניהו מביא אותו? בדקנו. אחד העלה תרחיש קיצוני. אחר חשב שבכלל מדובר בטעות.
מתוך דבריו של עמי איילון: 9 זה אומר: 3 בכל נקודת זמן… השאלה אם אתה מניח שיש לך גם זירה מערבית וגם זירה… איך אומרים… זה יום הדין. אם גם לוב, וגם אלג'יר, וגם אירן, וגם עירק…בתקופתי אנחנו לא חשבנו בח"י שמדינת ישראל תצטרך יותר מ 6 צוללות.
חזרה לראיון עם עמידרור:
עמידרור: הצעתי לו שהוא יבקש מהגרמנים 6 צוללות ועוד 3 באופציה, קרי סך הכול 9 וזה על מנת להחליף את כל ה6 שיש לנו בנגלה הנוכחית וגם להמשך. לדעתי מספר 9 הזה לא בא סתם הוא פשוט טעות של מישהו בעבודת המטה.
רביב: יעקב נגל אומר בשידור פומבי בערוץ שתיים. ויש לזה עוד אינדיקציות- רוה"מ חשב שצריך 9 צוללות כמספר כולל.
עמידרור: לעולם אף אחד לא התכוון, ברצינות, בעולם המקצועי, שתהיינה למדינת ישראל 9 צוללות.
קטע ארכיון נוסף נגל מ"פגוש את העיתונות": התקיימו מספר דיונים כולל עם מערכת הביטחון, כולל עם יוסי כהן, והוחלט שלא צריך להגדיל את הסד"כ.
רביב: יוסי כהן עושה עבודה מטעם רוה"מ עם משרד הביטחון- האם צריך 9 צוללות לישראל.
עמידרור: אם מישהו עשה על זה דיון הוא עשה דיון מיותר. הדיון הזה כבר הוכרע מזמן, הוויכוח הוא תמיד בין 5 ל6 . אם מישהו עשה דיון אז פשוט חבל על הזמן שלו. אני משוכנע שהרעיון לקנות את הצוללות…היות ואני יודע מי הגה אותו ומתי הגה אותו, מי בא הראשון לרוה"מ אז אני יודע שבעניין הזה זה כשר לגמרי לגמרי לגמרי.
קריינות: בסוף 2015 באמת הוכרע הדיון. הרעיון שיהיו לישראל 9 צוללות ירד לגמרי מהפרק עד כדי כך שראש אגף התכנון אמר בפומבי בתחילת 2016 שישראל צריכה 5 צוללות. בפברואר 2016 הכול מתפוצץ. שר הביטחון רואה מזכר הבנות שנכתב במועצה לביטחון לאומי, מזכר עליו רוצה לחתום ראש הממשלה בעוד כמה ימים בביקורו בגרמניה. יעלון לא מאמין למראה עיניו. שלוש צוללות שיגיעו בעוד כעשור ועוד 2 אוניות נגד צוללות, סה"כ עסקה של 2 מיליארד אירו.
מאז הפרסום אצלנו על העימות בין השניים, נתניהו באמצעות המועצה לביטחון לאומי שיחרר סדרה של עובדות שנועדה להוכיח שיעלון היה בסוד העניינים. אנחנו אומרים לכם מבדיקה עם שורה של בכירים במערכת הביטחון – זה לא נכון. אולי נתניהו אמר משהו בדיון בקבינט בסוף 2015, אבל לא היה דיון בנושא וכל צמרת מערכת הביטחון הייתה המומה מהמזכר, ממפקד חיל הים, דרך הרמטכ"ל, מנהל הרכש במשרד הביטחון ושר הביטחון. אף אחד מהם גם לא הבין איך פתאום ישראל רוצה לקנות אוניות נגד צוללות.
רביב: באותם דיונים דובר גם, רוה"מ רצה שנצטייד בשתי אוניות נגד צוללות.
עמידרור: את זה אני לא מכיר בכלל.
רביב: אם רוה"מ רוצה את זה מי יכול להביא את זה אליו שזה לא אתה?
עמידרור: שמעתי על זה מאד מאוחר. אמרו לי שיש כזה דבר. אני לא מכיר נושא של ספינות נגד צוללות.
עוזי ארד: לא ברור נגד איזה צוללות מדובר. איזה צוללות בדיוק רוצים להלחם נגדן?
קריינות: נתניהו ויעלון מתעמתים בשורה של שיחות. צעקות, חילופי דברים קשים, נתניהו – על פי יעלון – עומד על כך שיהיו שלוש צוללות נוספות, לא שלוש שיחליפו את הישנות. היסטוריית הצוללות מלמדת אותנו שזמן האספקה מרגע שהעסקה נחתמת הוא בין 5-8 שנים. לכן שאל שר הביטחון יעלון את נתניהו: למה לחתום ב 2016 על צוללות שאנחנו צריכים לכל המוקדם ב- 2027 או אולי אפילו ב-2030? תשובת נתניהו הייתה: מרקל שיושבת פה.
מתוך דבריו של שמעון שטיין: אני חושב שבגדול ראש הממשלה צודק מכיוון שאתה כבר נושא ונותן עם מישהו שמוכר לך, לא מחליפים סוסים בעלייה לצורך העניין.
קריינות: הרצון לסגור עניינים עם מרקל הוא, אם כן, לא מופרך. השאלה אם הוא שווה את ההזדרזות הגדולה לחתום כבר עכשיו.
שמעון שטיין: הייתי אומר שגם בתקופה שלאחר מרקל – כמה זמן אינני יודע – אני חושב שאותה מחויבות עקרונית תישאר.
מתוך דבריו של העיתונאי תומאס ויגולד(פרשן לענייני צבא וביטחון): אם תסתכל לאחור ותבחן את כל הקנצלרים בגרמניה שהיו ממפלגות פוליטיות שונות, תראה שתמיד הייתה להם אותה מדיניות כלפי ישראלץ לכן אני לא הייתי מצפה לשינוי דרמטי אם היה קנצלר אחר ולא הקנצלרית מרקל.
קטע ארכיון- חתימת העסקה על אח׳׳י תנין (קיל, ספטמבר 2014).
קריינות: אפילו הפוליטיקאי שמתנגד לעסקאות כאלו לא מופה שינויים דרמטיים.
מתוך דבריו של ז׳אן ואק אקאן חבר הוועדה לענייני מדיניות חוץ בבונדסטאג: לגרמניה יש אחריות היסטורית ספציפית מאוד כלפי ישראל, כך שתמיד מדובר במקרה ספציפי ואף פעם לא מדובר אך ורק בכסף בכל הקשור לישראל. אני בטוח שמדיניות מכירת הנשק הגרמנית תשתנה, אבל בכל הקשור ליצוא הצוללות לישראל אני חושב שזה ייקח כמה שנים.
קריינות: דבר אחד בטוח בעבור המספנה בקיל לחתום כבר ב2016 זה מצוין.
העיתונאי פרנק בילינג ליד המספנה בקיל: אתה מחפש ומנבה לראות את האופק בסוף 2025 ויכול להיות לך לקוח כבר עכשיו, כך שזה צעד חשוב מאוד בעבור המספנה.
קריינות: עסקת צוללות צריכה לעבור בוועדת ההקצבות של הבונדסטאג, מכיוון שגרמניה משתתפת בשליש מעלותה. עד היום לא היו קשיים מיוחדים בגיוס רוב, אם כי ברור שיש מתנגדים, בעיקר בשמאל.
זאן ואק אקאן: בכל הקשור לצוללות הגרמניות וישראל הוא שהן מעוצבות במיוחד שיהיו מסוגלות לשגר נשק גרעיני ואני חושב שזה רעיון גרוע מאוד שגרמניה כמדינה תומכת בכל מדינה אחרת, בין אם ישראל או כל מדינה אחרת בחימוש גרעיני. אני חושב שהרעיון הכללי של הרתעה גרעינית הוא רעיון משנות ה-50.
קריינות: גם ל"ירוקים" לא קל עם עסקאות כאלו, אבל הסנטימנט הפרו ישראלי חזק מספיק.
פולקר בק חבר פרלמנט גרמני, מפלגת ״הירוקים״: האינטרס של המדינה הגרמנית הוא שישראל תוכל להגן על עצמה וזו הסיבה שאנחנו תמיד תומכים באספקת צוללות לישראל.
ברקע ארכיון פגישה עם מרקל
קריינות: ממש לפני הפגישה, יעלון קיבל טלפון. המזכר לא ייחתם. מאז יעלון לא שומע דבר. בדיעבד התברר כי נתניהו ירד במהירות משתי האוניות נגד צוללות וריווח את לוח הזמנים לקבלת הצוללות כך שהן אכן עשויות להחליף שלוש קיימות. במאי 2016 יעלון, למרבה ההפתעה, הוחלף באיווט ליברמן. את המו"מ הקואליציוני ניהל עבור נתניהו, עורך דינו ובן משפחתו דוד שימרון. נתניהו טוען שלא ידע ששימרון מייצג את גנור שמייצג את המספנה הגרמנית.
שייקה ברקת: אני שמעתי פעם אחת בעיתונות בארץ שהוא הודיע שהוא היה פעם אחת ואז מישהו סיפר לי ככה בטלפון. הוא ביקר פה הרבה פעמים, דוד.
קריינות: ביוני 2016 מיד אחרי שמסתיים המו׳׳מ הקואליציוני בין נתניהו להרצוג מתקשר שמרון שעבר עבור נתניהו לבן שיחו מאותו מו"מ אבי ניסנקורן, יו׳׳ר ההסתדרות.
ראיון משה פרידמן– משה פרידמן הוא יו"ר ארגון עובדי צה"ל.
קריינות: היה קשה מאוד לשכנע אותו להתראיין. פרידמן לא רוצה להיראות כמי שמתערב בניהול הצבא, הוא כל הזמן דאג להדגיש – אני דואג רק לזכויות עובדי צה"ל. הפגישה הדרמטית התרחשה בסוף רק באוגוסט 2016.
משה פרידמן : במהלך חודש יוני קיבלתי פנייה מיו"ר ההסתדרות שאמורה להתקיים פגישה… עם מיקי גנור ועו"ד דוד שמרון. לא הכרתי אותם. רק נאמר לי זה קשור למספנות חיל הים. זה מאוד הטריד אותי. ישר נאמר בתחילת הפגישה: לא באנו בעניינים פוליטיים, בעניינים עסקיים בלבד, והם פתחו באמירות שבעיניי נשמעו כהשמצה…שמספנת חיל הים לא עומדת בתוכנית העבודה שלה. שאלתי את מר מיקי גנור מאיפה אתה יודע את זה, שאלתי את מר מיקי גנור מאיפה אתה יודע את זה, הוא אמר מחיל הים. מרמצ"ד (ראש מספן ציוד – ר.ד.).. אחר כך הוא אמר לי יש שם שביתות.
הוא אומר שיותר זול לשפץ ספינה בחברה גרמנית מאשר מספנות חיל הים. הוא גם ציין מקומות בתוך מספנת חיל הים שמות של רציפים…אני שואל אותו תגיד לי זה על דעת מפקד חיל הים? הוא אומר לי כן, על דעת מפקד חיל הים.
קריינות: מפקד חיל הים באותה תקופה הוא האלוף רם רוטברג. לפני כן הוא עבד במועצה לביטחון לאומי. איתו עובד שם גם אבריאל בר יוסף מיודענו. המינוי של רוטברג למפקד חיל הים נתפס בזמנו כמינוי מפתיע. בעברו הוא ננזף על מה שקרה לאח"י חנית במלחמת לבנון השנייה. חזרה לפגישה:
משה פרידמן: הם (גנור ושימרון – ר.ד.) למעשה באים ואומרים…חיל הים פנה אלינו ומבקש לתחזק את הכלי שיט החדשים. צריכים להגיע כמה ספינות, צוללות וכמובן שנתנו את כל הסיבות שציינתי שבעיניי…מצוצות מהאצבע. ואז הם אומרים דבר כזה. אנחנו באנו לנהל מו"מ. עדיף לכם וגם לנו לנהל מו"מ כי בדרכים אחרות זה לא נוח לאף אחד. היה פה מסר לא פשוט, מסר שאפשר לפרש אותו כסוג של איום אפילו ואני בהחלט התחלתי להתעמת איתם שם בשיחה.
רביב: מי מעביר לך את המסר שאנחנו מעדיפים בטוב אבל יש גם דרך אחרת?
משה פרידמן : את המסר הזה העביר עורך דין דוד שמרון.
קריינות: כשהאיש הקרוב לראש הממשלה אומר שעדיף מו"מ ולא "בדרכים אחרות", האם השומע אמור להניח שיש לו יכולת להניע "דרכים אחרות" שאין לעורך דין רגיל?
משה פרידמן : הם (שימרון וגנור – ר.ד.) אמרו שהם יקימו הנהלה, בת שלושים איש מטעם החברה הגרמנית. הם גם טענו שהם באו כבר במגע עם מנהל נמל חיפה לקבל שטחים נוספים ואני התחלתי להרעיש עולמות. הבנתי גם שמערכת הבטחון ברמה הגבוהה לא מכירים את זה, שזה לא על דעת הרמטכ"ל, לא על דעת שר הביטחון, לא על דעת המנכ"ל (מנכ"ל משרד הביטחון – ר.ד.).
קריינות: הפגישה התפזרה ללא הסכמה, אבל אז קורה עוד אירוע מוזר.
משה פרידמן: ביום בהיר, משהו בסוף ספטמבר, אני מקבל טלפון, ממפקד חיל הים לשעבר צ'ייני. וצ'ייני באמת מהלל את המספנה ואת עובדי המספנה מהמקום שהוא הכיר אותם, ובסוף השיחה הוא אומר לי: "שמע, יש אי הבנה בנושא השיחה שהייתה לך עם מיקי גנור – הייתי מבקש שתפגוש אותו. בוא ניפגש שלושתנו, נבהיר את העניין, כי אני חושב שיש פה טעות אחת גדולה"
קריינות: מה הביא את מפקד חיל הים לשעבר להתערב בנושא הזה? חברותו עם מיקי גנור?
משה פרידמן : השתוממתי. לא הבנתי עד הסוף את הפניה, אבל כמובן הסכמתי. ואכן נפגשנו במשרדי במהלך אוקטובר 2016 רק אני והוא. ואכן צ'ייני…הסביר לי שמדובר בארבע כלי שיט גדולים שנבנים כרגע בגרמניה, ואי אפשר להספין אותם במספנת חיל הים…אין מספיק ידיים עובדות. ויש עבודה למספנה מפה ועד להודעה חדשה. אין בעיה שליד המספנה הגדולה תבנה מספנה קטנה אחרת, והיא תתחזק את כלי השיט האלה
אני אמרתי לו – זה נשמע בלתי סביר, מאז קום המדינה, עובדי המספנה מתחזקים את כל כלי השיט ואת כל הצוללות של חיל הים. עובדי מספנת חיל הים הם מומחים בין לאומיים לנושא של צוללות.
מתוך השיחה עם אוטפריד נסאוור פרשן לעינייני ביטחון ומדיניות: זו דרך להבטיח שאתה יכול לנהל עסק יציב למדי ורווחי למדי.
רביב : ואם זה רק בעבור הקורבטות(ספינות קרב)?
אוטפריד: אם זה רק בעבור הקורבטות, אולי יהיה מדובר בפחות כסף וזה גם מעלה את השאלה מדוע שיהיו לנו שתי מספנות ישראליות שעושו עבודת תחזוקה? כי כרגע מספנות ישראליות מתחזקות את ספינות ״סער״ כולל ״סער 5״. מדוע להשבית מספנה ישראלית על ידי גזילת העבודה מהמספנה, עבודה שהם מסוגלים לבצע? זה לא הגיוני.
קריינות: הגיוני או לא, חיל הים באמת היה בעניין של הפרטה.
עמידרור: אני מבין שהייתה הצעה בחיל הים להוציא את כל נושא התחזוקה מתוך הצבא ולהפוך את זה לחברה אזרחית.
קריינות: גורם במשרד הביטחון אמר לנו משהו מאוד מעניין: נאמר לאנשי חיל הים שאם הם רוצים הפרטה, הם יצטרכו לעשות מכרז. לא ניתן יהיה לתת את זה לגנור, שימרון והגרמנים סתם ככה.
אוטפריד: זאת אומרת, כך משיגים מכונה להדפסת כסף- מפריטים. ואם מדובר בעסק בן 30, 20 או 25 שנים, זה עדיף על פני קבלת שוחד.
קריינות: עורך דינו של דוד שמרון התראיין לא מזמן ״בפגוש את העיתונות״ עו"ד יעקב ויינרוט ואמר ששימרון תוגמל על פי שעה, כלומר, לא על פי "דמי הצלחה". ייתכן. מה שבטוח הוא שבמיזם התחזוקתי, שימרון היה אמור להיות שותף. מעמד של שותף גם מגדיל מאוד לכאורה את המוטיבציה שלו שיימכרו עוד כלי שייט גרמניים לישראל, כדי שיהיה מה לתחזק.
עמי איילון: אני אומר לך שגם בחיל הים במספנת חיל הים וגם במספנות ישראל בנו כלי שיט יוצאים מן הכלל ואני בטוח שבמדינת ישראל יש את היכולת והידע לתחזק –לא יודע, נראה לי מגלומני אבל אני לא יכול לפסול את זה משום שאני לא – לא הייתי שותף לכל התהליך.
קריינות: מבחינת משה פרידמן, יו"ר ארגון עובדי צה"ל, הניסיון להפריט את המספנה לא התחיל בפגישה עם שימרון וגנור. הוא התחיל הרבה קודם. הסיפור שהוא מספר, מטריד למדי.
משה פרידמן: במספנת חיל הים מאז קום המדינה, יחסי העבודה היו שם כמעט כמו משפחה.
קריינות: איפשהו בתחילת 2016 יחסי העבודה במספנה מתקלקלים. העובדים הרגישו שמפקדי המספנה מחפשים אותם בקטנות.
משה פרידמן: בלית ברירה בסוף אפריל הכרזתי על סכסוך עבודה במספנה, וכל זה רק למטרה אחת: לשבת לדבר וחיל הים באופן קיצוני, לא רוצה לדבר. כל זה יצא מהמשרד של מפקד חיל הים. האלוף רם רוטברג. נותן הנחיות מאוד קשות לא להידבר עם ארגון העובדים. הגיע מצב שראש אכ"א מודיע לי שהוא לוקח את הדברים לטיפול שלו. מזמין אותי ואת נציגות חיל הים אליו למשרד. אני כמובן מגיע כי אני רוצה לפתור את הבעיה. חיל הים לא מגיע. אני יושב עם ראש אכ"א במשרד ודי מובכים. מפקד חיל הים ניהל את מספנת חיל הים כחצר ביזנטית אחורית שלו…במהלך הסכסוך עבודה הוא פוסל את הפרקליטות אז הוא מביא חבר נוסף. לוקח עו"ד בשירות הפרטי.
קריינות: האם מדובר בניסיון לגיטימי של מפקד חיל הים להעביר חלק מהעבודה לחברה פרטית? כמו שעשו בחיל האוויר. אם כן, אז הדרך לשם די מוזרה.
פרידמן: במהלך סכסוך העבודה חיל הים לא העלה כלי שיט לשיפוץ. גרם לחוסר תעסוקה חודשיים- בזבוז של מיליונים אם לא עשרות מיליונים של משלמי המיסים.
רביב: במשך כחודשיים המספנה בקושי עובדת?
פרידמן: כן.
רביב: זאת אומרת שמיקי גנור אומר לך בפגישה "היו שם השבתות" אז אתה מחבר את זה לחודשים האלה?
פרידמן: ופה נפל האסימון גם. הבנתי שהייתה פה קנוניה לכאורה שחיל הים רצה לגרור את מספנת חיל הים לכאוס, כדי שהם ישבו פה איתי ביחד על השולחן ויבואו תראו, תראו מה קורה במספנת חיל הים בחיפה.
עוזי ארד: והכל לשם מה? ניגש דוד שמרון עם כל ההילה שהוא נושא איתו כבן משפחה ויד ימינו של ראש הממשלה, והוא זה שמקדם את ההפרטה, הוא זה שמדבר עם מזכיר ההסתדרות…לשם מה כל הדבר הזה נעשה? לא כי זה מגדיל את בטחונה של ישראל, לא כי זה טוב לעם היהודי, אלא רק כסף!
רביב: אם כשהיית בתפקיד מישהו היה לוחש לך יעקב רק שתדע, שימרון מייצג את הנציג של המספנה, לא היית אומר: בואנה זה דבר שאני צריך לדבר עליו עם רוה"מ?
עמידרור: אם מישהו היה אומר לי…אבריאל, שחבר שלו הוא מישהו שעלול להרוויח מהדבר הזה או מישהו היה אומר לי תשמע פרקליטו של רוה"מ הוא גם פרקליטה של המספנה, את אבריאל הייתי מוציא מהדיון ולרוה"מ הייתי אומר לו – רוה"מ אני רוצה שתדע שיש כזה דבר ואני צריך לוודא שאנחנו עובדים נקי. אני משוכנע שגם הרעיון לקנות את הצוללות היות שאני יודע מי הגה אותו ומתי הגה אותו ומי בא ראשון לרוה׳׳מ אז אני יודע שבעניין הזה העניין כשר לגמרי לגמרי.
עמי איילון: אני חושב שעורך הדין שעושה את זה עושה טעות קשה מאוד. זה מאוד מטריד אותי. מאוד מטריד אותי שבמקרה הזה אם חס ושלום כתוצאה מכל מיני דברים שהדעת לא סובלת, שקרו בתהליך, פרויקט הצוללות עומד בסימן שאלה אני אומר לך – זה נזק בלתי רגיל למדינת ישראל
קריינות לקראת סיום: גורם מדיני בכיר תדרך לא מזמן כתבים צבאיים שעסקת הצוללות נמצאת בסכנה בגלל החקירות בישראל.
סינק פולקר בק על דאגותיו: מדאיג אותי לשמוע שמומחים במשרד הביטחון התנגדו לדרישה הזאת מצד גרמניה, שאלתי את ממשלתי מה הם יודעים על חקירת הממשלה בישראל והם רק השיבו שהם לא מגיבים על דיווחי עיתונים
קריינות: אז 3 הצוללות בסכנה, כלי השייט נזקקים לתוספת תקציבית משמעותית והמיזם של הפרטת התחזוקה גם נראה כרגע תקוע.
פרידמן: אני רוצה להגיד לך שמפקד חיל הים הנכנס מסתכל על דברים אחרת לגמרי.
קריינות: מתברר שלאחרונה התאגיד הגרמני קירר מאוד את יחסיו עם גנור ושימרון. גורם שמתמצא בתיסנקרופ סיפר לנו שהתאגיד סבור שגנור הפר את החוזה שלו איתם, בין השאר בכך שהעסיק סוכני משנה.
השורה התחתונה היא כזאת: ב 6 השנים האחרונות ישראל רוכשת צוללת ו 4 ספינות מגרמניה, מנהלת מו"מ על עוד 3 צוללות, רצתה באיזשהו שלב עוד 2 ספינות נגד צוללות, כמו גם להפריט את התחזוקה של כלי השייט לחברה הגרמנית. בכול המקרים נתניהו תומך בעסקאות, על אף התנגדויות. שלושת החברים – גנור, צ'ייני ואבריאל נוכחים כמעט בכול עסקה והאיש הקרוב לראש הממשלה בכולן (שמרון). האם ייתכן שראש הממשלה לא הכיר את כל ההתרחשות הזאת?
תגובות:
תגובת דוד שמרון: לא היה לי מושג על עמדת שר הביטחון יעלון ביחס לחתימת המזכר בין ישראל לגרמניה בעת קיום מו׳׳מ הקואליציוני עד לאחר הפרסום של מר דרוקר בחדשות 10 בנוב׳ 2016. שותפי עו׳׳ד יצחק מולכו, ידע על כך שאני מייצג את מר גנור אך לא היה מעורב בייצוג זה בשום אופן ולא הכיר את פרטי העיניינים שבהם המשרד טיפל בעבור מר גנור. עו׳׳ד מולכו מקפיד קלה כחמורה בענייני ניגוד העיניינים כמו בכלל התנהלותו ואנו מקפידים מאוד על קיומן של ״ חומות סיניות״ בין עינייני המשרד לעניינים הממלכתיים שבהם הוא עוסק.
מעולם לא הפעלתי שום לחץ על משרד הביטחון בשום נושא. לגבי התגמול שהיה צפוי במיזם התחזוקה: אני עו׳׳ד שנותן שירותים משפטיים. במקרה זה אילו התפתח- היה מתגבש הסדר שכ׳׳ט מתאים.
תגובת בר יוסף: הטענה כאילו הממונים עליו לא ידעו על היכרותו וחברותו עם מר גנור וכאילו מר בר יוסף הסתיר זאת ולא דיווח- היא צינית ושקרית.
מר בר יוסף אכן נכח בפגישת ההיכרות של השר שטייניץ עם מנכ׳׳ל המספנה הגרמנית. בפגישה זו אכן נכח מר גנור ונכחו גם נציגי חיל הים. נוכחותו בפגישה הייתה מוצדקת כי באותה תקופה הוא מילא תפקיד של מנהל ועדת החוץ והביטחון. פעילותו של מר בר יוסף הייתה מקצועית לחלוטין ונעשתה כשלנגד עיניו אך ורק טובת הציבור.
תגובת האלוף אליעזר מרום (צ׳ייני): בשל מגבלות החלות עליו נוכח בדיקה המתקיימת בעניינים אלה, מנוע מר מרום מלהגיב לגופם של דברים. יחד עם זאת מר מרום מקפיד בעניין זה כמו בכל עניין לפעול על פי הוראות הדין והכללים והנהלים במלואם.
תגובת השר שטייניץ: אדגיש כי מעולם לא ידעתי על תפקידיהם של ברקת או גנור כמתווכים בעסקאות רכש מול מערכת הביטחון. תמיכתי בהתעצמות חיל הים בספינות ובצוללות ידועה מזה כעשרים שנה.
תגובת דובר צה׳׳ל: באשר לסכסוך העבודה במספנות חיל הים- הסכסוך נסוב סביב יחסי העבודה במספנה והניסיון להציג אותו ככלי שרת לאותה פגישה עם גנור ושמרון- חסר כל שחר. במהלך שנת 2016 ביצע חיל הים בדיקת היתכנות למודל אחזקה בעבור ספינות ״סער 6״ וזאת כחלק מתהליכי התייעלות שוטפים. חיל הים ממשיך לבצע בדיקות אלו בשיתוף פעולה מלא עם משרד הביטחון ועל פי הנהלים המקובלים.