פרטי העסקה שנחתמה מרתיחים את הדם, אנדרטה כתובה לציניות חסרת גבולות של בנימין נתניהו. לכאורה יש לנתניהו הישגים בעסקה הזאת, אבל אין להם משמעות בפועל, ובעיקר הם אינם מצדיקים חצי שנה או שנה מיותרת של החטופים בשבי חמאס. בנאומו שלשום עטף נתניהו, כהרגלו, גרעיני אמת בקליפות עבות של שקרים. ההישג הגדול ביותר שהתהדר בו הוא עסקה בלי התחייבות להפסקת מלחמה. ראשית, זה הישג מבחינתו, והוא זקוק לכך פוליטית. לא מדובר באמת באינטרס של ישראל, שהיתה יכולה מזמן להכריז על הפסקת אש קבועה, להחזיר את כל החטופים, ואם באמת היתה רוצה — לחדש את המלחמה בחמאס אחרי חודשיים או שלושה. איזו מדינה בעולם היתה באה אלינו בטענות על כך?
כך או כך, ה"הישג" הזה כבר הושג בפברואר 2024, ונתניהו לא עשה עסקה. חמאס חזר בו, ושוב הסכים לכך ביולי, ונתניהו לא עשה עסקה. נתניהו התרברב שבמשא ומתן הוא הצליח למקסם את מספר החטופים החיים, אולי להכפילו. זה שקר אכזרי במיוחד. ישראל אכן הצליחה להעביר כמה גברים מתחת לגיל 50 משלב ב' לשלב הנוכחי במחיר כבד של שחרור 110 אסירי עולם פלסטינים, אבל הסיפור האמיתי הוא שבחצי השנה שביזבז נתניהו משיקולים פוליטיים נרצחו לפחות שבעה חטופים, והם כבר לא ייהנו מ"המקסום" שלו. לעומת זאת, אותם גברים מתחת לגיל 50 כבר היו יכולים להשתחרר מזמן גם בשלב ב', לו חתם נתניהו על עסקה ביולי.
ההתייחסויות הפומביות של נתניהו ושל לשכתו בימים אלו לציר פילדלפי מסוכנות במיוחד. נתניהו יודע שהנספח להסכם קובע שעל ישראל לסגת מהציר בין היום ה–42 ליום ה–50 להסכם, אך הוא יותר מרומז שלא נגיע לשם ולא ניסוג. יש לכך משמעות מחרידה: אם חמאס יבין שאין לנתניהו כוונה ליישם סיכום זה, אין סיכוי שישחרר את החטופים שנועדו לשחרור בשבוע האחרון — שבוע שבו אמורים להשתחרר 14 חטופים, כמה מהם כנראה חיים. נתניהו מסכן ביודעין את חיי החטופים האלה רק כדי לערסל מעט את בצלאל סמוטריץ', שממילא כבר החליט להישאר בממשלה.
צריך לקוות — למרבה הצער, לא על בסיס ניסיון העבר — שנתניהו יצליח לכבוש את הדחפים הפוליטיים ולפחות יאפשר ששלב א' יסתיים בלי שיפוצץ אותו, כפי שעשה בעסקה הקודמת (בתמיכה מצערת של מערכת הביטחון ורוב קבינט המלחמה). שלב ב' יוכל לצאת לפועל רק אם דונלד טראמפ יחליט להפעיל עליו מכבש לחצים ברוטלי. דרישות נתניהו כרגע לשלב ב' יפוצצו את המו"מ ביומו הראשון. נתניהו דורש שחמאס יפורק מנשקו; דרישה צודקת, ואין שום סיכוי שחמאס יקבל אותה. התרחיש הסביר יותר הוא שבעזרת הלחץ של טראמפ נתניהו לפחות ינהל מו"מ לקראת היום ה–42 ואולי אף אחר כך, מה שיאריך את הפסקת האש.
האם הקואליציה של נתניהו תעמוד בכך? לכאורה גם עכשיו יש לנתניהו רוב להעביר תקציב, אבל בשביל זה הוא צריך שהחרדים ייכנעו ויסכימו להעביר תקציב בלי חוק גיוס. אם זה לא יקרה, הוא יגיע לחודש מארס, החודש האחרון שניתן להעביר בו תקציב, כשהישרדותו הפוליטית וההחלטות הביטחוניות חשופות וגלויות לציבור יותר מאי פעם בעבר. הליכה לשלב ב' או אפילו הארכת הפסקת האש יכולות לגזור בחירות אוטומטיות ביוני 2025. חזרה ללחימה כדי לגייס רוב לתקציב, עם צבא מותש, נשיא ארה"ב כעוס, חמאס מאושש ומאות אלפי אזרחים פלסטינים ששוב חיים בצפון הרצועה — זו החלטה מופרעת, וקשה לראות איך נתניהו מעביר אותה. אבסורדי ככל שרק המזרח התיכון יכול להיות, נצטרך לשים את מבטחנו בשיקול הדעת של טראמפ. יברך אותו האל.