שנים אחרי תום מלחמת לבנון השנייה ריאיינתי את שר הביטחון במלחמה ההיא, עמיר פרץ. "כל מי שחושב שהוא השיג אפקט של ניצחון בנקודת זמן מסוימת באירוע מסוים, טועה", אמר. "מדהים לראות שהמבצעים הכי הרואיים ומשמעותיים — לוקח 48 שעות, והם חלק משגרה". פרץ דיבר על המהירות שבה התפוגגה השפעת המבצע מתחילת אותה מלחמה, שבו חוסלו רקטות "פג'ר" של חיזבאללה שהוחבאו בדירות מגורים. המחשבה נודדת לחיסול של חסן נסראללה ושאר הבכירים. הישגים מדהימים, אבל אם לא יתורגמו במהירות רבה יחסית למציאות אחרת בשטח — הם יישחקו וייעלמו.
אחרי המלחמה יהיה מרתק להבין מה גרם לפער הבלתי נתפש בין יכולות חיזבאללה שתוארו במשך שנים, ליכולות שלו בעימות הזה. מראש הממשלה ועד לאחרון העיתונאים, חיזבאללה תואר כארגון שיכול לכבות לנו את האור, להשבית שירותים חיוניים, לחסל את רוב בסיסי חיל האוויר ולהוריד מגדלי מגורים. עימות איתו נתפש כטירוף.
עד חיסול פואד שוכר, "רמטכ"ל חיזבאללה", היה נדמה שהארגון פשוט אינו רוצה להפעיל את כוחו. מאז החיסול נראה שהיכולות רחוקות ממה ששיערו. איפה יכולת השיגור של 2,500–3,000 טילים בבת אחת? איפה הטילים המדויקים שישוגרו ביחד, כך שדי בחמישה מהם שיעברו את ההגנה האווירית של ישראל כדי לגרום נזק חסר תקדים לעורף?
שני ההסברים שניתנו עד כה אינם משכנעים. פעילות צה"ל מרשימה ואינטנסיבית, אבל צבא טרור של עשרות אלפי לוחמים ומאות אלפי רקטות אמור להתארגן על יום שיגור עוצמתי כזה, גם אם גרעו 50% מיכולותיו וקשה לו לתקשר. ההסבר האחר, שאיראן לא נתנה אישור לסוג כזה של מלחמה, גם קלוש. איראן שיגרה כ–200 טילים בליסטיים לישראל כדי להגיב על פעולה ישראלית נגד חיזבאללה, כשתמיד טענו שזה יתבצע הפוך: חיזבאללה יגיב בעוצמה על תקיפה של ישראל באיראן.
ואולי טעינו בתיאור היכולות של חיזבאללה? אולי זה סיבוב נוסף של הנשק הלא־קונוונציונלי שהיה אמור להימצא בעיראק? הנקודה החשובה היא, שגם במצב הדברים הנוכחי קשה לראות איך העליונות הצבאית המובהקת מיתרגמת למציאות טובה יותר בעתיד הנראה לעין. בריאיון אמר עוד פרץ: מי שיחפש לעצמו תמונת ניצחון במאבק מול ארגון טרור, לא ימצא אותה. כי בסוף הקנה האחרון שיישאר בידי החוליה האחרונה יצליח לירות טיל, שיוכיח שהארגון הזה חי וקיים.
ואמנם, בהנחה של התסריט הכי חיובי: חיזבאללה ממשיך "רק" בשיגורים הנוכחיים, ישראל ממשיכה לתקוף והמבצע הקרקעי מתקדם בהצלחה. האם יביא כל זה לנקודה שבה תושבי הצפון יחזרו לבתיהם? גם השיגורים העכשוויים אינם מציאות שמישהו יוכל להשלים איתה. זאת ועוד, צה"ל ייצא מהכפרים השיעיים בזמן כלשהו. בלי פתרון מדיני, מי בדיוק ייכנס לשם?
בעבור בנימין נתניהו, פעולה קרקעית שתימשך שבועות היא מבורכת; מאפשרת שרידות, לא מקימים ועדת חקירה ממלכתית כשחיילינו האמיצים בדרום לבנון, וכמובן או־טו־טו תגיע בקשת הדחייה של סניגוריו מבית המשפט המחוזי בירושלים. איך יכול הוא להעיד בעיצומה של מלחמה אינטנסיבית כל כך? תגובה עוצמתית באיראן, שרק תסלים את המצב, גם טובה לו. בעבור הציבור, לעומת זאת, היה אפשר להשתמש במנוף התגובה באיראן ובחולשת חיזבאללה כדי לנסות להגיע עכשיו להסכם הפסקת אש שינתק בין רצועת עזה ללבנון, ירחיק את חיזבאללה וייצר כוח רב־לאומי אפקטיבי יותר שיגיע לשטח.