ארכיון חודש: ינואר 2012

תחקיר בורובסקי

10 בינואר 2012
 

מתוך דבריו של מיכה לינדנשטראוס, מבקר המדינה:

"אם יש נושא שהוא ראוי מבחינת המאבק לטוהר המידות, זה הנושא של הטיפול במאכערים ומניעת התופעה הזאת, שהיא משחיתה את הציבור".

ל"מאכער", קבע מבקר המדינה בדו"ח מיוחד, "יש, בדרך כלל, שני מאפיינים. הראשון הוא ייצוג בלתי מקצועי. להבדיל ממנו, בעל מקצוע כדוגמת עורך דין. המאפיין השני הוא ייצוג לא אתי. גם בעל מקצוע המורשה לעסוק בייצוג שאינו פועל באופן אתי, למשל, מייצג העושה שימוש בקשרי חברות, קשרים פוליטיים, יכונה "מאכער" ".

במדינה בה הרשויות נותנות לכל הציבור יחס שווה ויעיל, מן הסתם אין צורך בכלל במאכערים. אצלנו, כשאתה באמת צריך משהו ממשרד הרישוי, אתה לוקח מאכער. רשויות מקומיות? מאכער. יחס מהיר במנהל מקרקעי ישראל? מאכער. רשות המיסים? מאכער, מאכער, מאכער. בדרך כלל, המאכער עבד במקומות שאותם אתם צריכים ותמורת הסכום הנכון הוא יסכים לדבר עם החברים שלו לשעבר. לא בכדי פרסם מבקר המדינה דו"ח נוקב נגד התופעה. מי שהיה אז יועצו הבכיר למלחמה בשחיתות הוא ניצב בדימוס, יעקב בורובסקי. בורובסקי בכלל הצטייר באותן שנים כחוד החנית של טוהר המידות והמלחמה בשחיתות.

מתוך דברים שאמר עו"ד ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, ראש האגף למאבק בשחיתות במשרד מבקר המדינה:

"המאכערים קיבלו שדרוג והם מתווכים. הם מתווכים ברמות הגבוהות ביותר. קחו כל עסקה רצינית ותראו את תפקיד המתווכים. מהו המתווך? המתווך מתווך בין האדם שנזקק לשירותים לבין בעל הכוח. זה מזכיר לכם משהו"?

חמש שנים לאחר מכן, אנחנו רוצים להעלות את השאלה הבאה: האם ייתכן שאותו יעקב בורובסקי הוא היום מאכער? האם יתכן שהוא עובד מול אותו משרד מבקר המדינה בו הוא עבד בעבר?

מתוך ראיון עם ניצב בדימוס חיים קליין, איבד את כלתו בשריפה בכרמל:

"זה, לעניות דעתי, ניסיון להחדיר את תרבות המאכעריי לתוך משרדי מבקר המדינה".

חדווה יחזקאלי, חברת מועצת עיריית חדרה לשעבר:

"דווקא זה שעל כל במה מדבר על כיצד לבער את השחיתות, חוצה קווים".

לא פחות חשוב. רצינו פעם אחת לחשוף את התהליך. איך זה מתבצע בשטח? שלחנו אדם מטעמנו שייפגש עם בורובסקי ויתעניין בשירותיו.

מתוך דברים שאמר יעקוב בורובסקי לנציג שלנו, צולם במצלמה נסתרת:

"תאשר את הדברים, נדבר על דרך התשלומים ואתה פשוט יושב פה ונתחיל לעבוד. אם אתה רוצה, אם אתה לא רוצה, אז יעלה לך אלף שקל ההתייעצות הזאת ובזה נגמר העניין".

לפגישה הזאת עוד נחזור בהמשך. לפני כן, ראוי להסביר כי הגענו לבורובסקי אחרי שגילינו שבשורה ארוכה של מקרים, בורובסקי טיפל בלקוחות מול משרד מבקר המדינה. בזרוע אחת הוא טיפל בלקוחות מול המשרד, בזרוע השנייה הוא המשיך להיות מיודד עם המבקר עצמו.

בדיקת המבקר בעניין יו"ר הכנסת, ח"כ דליה איציק

בשנים 2009 – 2010 בדק מבקר המדינה את התנהלותה של דליה איציק, בזמן היותה יושבת ראש הכנסת. הבדיקה עסקה בנסיעותיה לחו"ל ובדירתה. מי שמתעסק עם הדו"ח, בין השאר, הוא היועץ החדש של המבקר למלחמה בשחיתות, מאיר גלבוע, שהחליף את בורובסקי.

מתוך ראיון עם ניצב משנה בדימוס, ד"ר מאיר גלבוע, לשעבר יועץ מבקר המדינה למאבק בשחיתות:

"היו כמה שיחות שבחלק מהן, הוא (בורובסקי) במפורש שאל אותי, מה מצבה של דליה איציק, ובחלק מהן הוא אמר לי במפורש: "אני מייעץ לדליה איציק בנושא הזה", כשבאחת השיחות הוא אומר לי: "אני כרגע בנסיעה לירושלים, לדליה איציק, לייעץ לה בנושא הביקורת הספציפית הזאת". "

בדרך מטיוטת הדו"ח בעניין דליה איציק ועד לדו"ח הסופי, חלו לפי מה שמספר גלבוע, שינויים משמעותיים.

מתוך ראיון עם ניצב משנה בדימוס, ד"ר מאיר גלבוע:

"הוא (בורובסקי) היה אורח קבוע ואפילו רצוי, גם אצל המבקר וגם יכול להיות שזה רק מפגשים חברתיים כאלה עם אחרים, אבל היו לו מספר פגישות עם המבקר, מה היה שם, אין לי מושג, מעולם לא שותפתי בהן".

במשרד המבקר טוענים בתוקף, אין שום קשר בין ריכוך הדו"ח בעניינה של דליה איציק לבורובסקי.

ניצב משנה בדימוס, ד"ר מאיר גלבוע:

"ברור שחל איזשהו שינוי אצל מבקר המדינה לגבי הדו"ח הזה. אין לי שום ידיעה על מעורבות של בורובסקי בשינוי".

ח"כ איציק אמרה לנו שעו"ד משה שחל ייצג אותה בפני מבקר המדינה. "בורובסקי לא ייצג אותי, כן דיברתי איתו בנושא כידיד ותיק", אמרה איציק.

כך או כך, ביוני 2010 יצא מאיר גלבוע בהתקפה חריפה נגד מבקר המדינה בראיון ב"הארץ". באופן טבעי, לינדנשטראוס ומשרדו עוברים למגננה. מי שתדרך כתבים למען המבקר באותו עניין הוא אותו יעקב בורובסקי, שהתגייס לעזרת המבקר.

דוח המבקר בעניין קופות החולים

באותו חודש ממש בו בורובסקי עוזר למבקר להדוף את הביקורת של גלבוע, יוני 2010, עבדו במשרד מבקר המדינה על דו"ח מקיף בעניינן של קופות החולים. קופת חולים מכבי שכרה לצורך העניין שני משרדי עורכי דין. אחד מהם הוא של יעקב בורובסקי. למה צריך שניים? גם בתוך קופת חולים מכבי היה מי ששאל. בורובסקי ביקש על הייצוג של מכבי 12 אלף דולר. מה הוא עשה בתמורה? בין השאר, הוא דיבר, על פי דיווחו שלו, עם ראש המחלקה, שמבקרת את מערכת הבריאות במשרד מבקר המדינה, דן בנטל. בתום השיחה, לפי הדיווח של בורובסקי, בנטל אמר ש"מכבי" יוצאת הכי טוב בדו"ח מכל קופות החולים. האם בשביל סוג השיחות הזה שכרו ב"מכבי" את בורובסקי?

מתוך שיחה טלפונית שקיימנו עם שמעון פרג', הלשכה המשפטית בקופת חולים מכבי:

לפני איזה שנה וחצי היית צריך להתמודד עם דו"ח מבקר המדינה והסתייעתם ביעקב בורובסקי, אני עושה עליו כתבה ועל זה שפעם הוא היה אצל המבקר ועכשיו הוא פועל בשירות גופים שונים מול המבקר. רציתי לשאול אתכם למה לקחתם אותו?

אני יושב כרגע עם אנשים, אז אני אחזור אליך.

אנשי קופ"ח מכבי אפילו לא רוצים לערוך פגישה עם אנשי המבקר בזמן שבורובסקי בחו"ל. רוצים לתאם מחדש, לחכות שיחזור. "מאכער", קבע המבקר בהגדרתו, הוא אינו מישהו שהוא בעל מיומנות מקצועית. עורך דין הוא לא "מאכער". בורובסקי הוא עורך דין, אז הוא לא "מאכער". מצד שני, קבע המבקר, גם עורך דין שמפעיל קשרים פוליטיים, קשרי חברות, הופך למאכער. אילו כישורים בדיוק אמור להפעיל בורובסקי, עבור קופת חולים מכבי, שנוכחותו כה נדרשת בפגישה? האם אלו כישורים משפטיים יוצאי דופן, או קשריו במשרד המבקר?

כך או כך, דו"ח מבקר המדינה בעניין קופות החולים התפרסם בנובמבר 2010. בעניין "מכבי" צוינו מספר ליקויים, אבל הקופה אכן יוצאת יותר נקייה מרוב הקופות.

חשוב להדגיש. אנחנו לא טוענים שבורובסקי עושה משהו לא חוקי. אין עליו מגבלות צינון למיניהן, בוודאי שהוא גם עושה עבודה משפטית למען לקוחותיו, אבל התבוננות במעשיו שלו עצמו מלמדת היכן הוא חושב שמצויה הבעייתיות.

העסקת העובדת הזרה בבית שר הביטחון:

לפני קצת יותר משנה ייצג בורובסקי את רעיית שר הבטחון, נילי פריאל, בנושא של העובדת הזרה שהועסקה בביתה.

מתוך שיחה טלפונית עם נילי פריאל, רעיית שר הביטחון אהוד ברק:

"אני לא משיבה לתקשורת, תפני לדובר".

כשהדבר פורסם, נמתחה על בורובסקי ביקורת, בעיקר מצד התנועה לאיכות השלטון. בורובסקי, מסתבר, הפנים את הביקורת והודיע שלא ייצג את פריאל. במקרה ההוא אפילו לא דובר על ייצוג בפני מבקר המדינה. אז איך ההחלטה אז עולה בקנה אחד עם שורת התיקים שעשה לפני ואחרי כן?

עריית חדרה

תכירו את חדווה יחזקאלי, חברת מועצת עיריית חדרה עד שהמועצה פוזרה בצו של משרד הפנים:

" "בתום הפגישה הבטיח מר בורובסקי כי יעמוד בקשר עמך, באמצעותו או באמצעות מי מטעמו". אז היה סיפור מאוד חם עם אדמות הים, שאמרתי שזה לא בא בחשבון למכור 120 דונם אדמה ב-63 מיליון שקל. אז הלכתי לבורובסקי עם עורך הדין שלי, דיברנו על זה, דיברנו על עוד הרבה מאוד נושאים, ולאחרונה התרעתי על מכרזים תפורים, לכאורה, בעיריית חדרה. וראה איזה פלא, אני מקבלת תביעה הביתה, אני פותחת את התביעה, מי חתום על התביעה? עורך דין יעקב בורובסקי. ואני לא מאמינה. אני אומרת, עורך דין יעקב בורובסקי? זה שהיה יועץ בכיר לנושאי שחיתות במשרדו של מבקר המדינה? זה שאני נפגשתי איתו ונתתי לו חומרים עם עיריית חדרה? גם שמעתי ממנו עוד דברים על עיריית חדרה. חומרים שהבשילו עד כדי חקירה משטרתית, זה שאני חשפתי בפניו את אופן הפעולה שלי בעיריית חדרה, תובע אותי? אמרתי לעורך דין: "תגיד לי בבקשה, האם אנחנו נפגשנו אצל בורובסקי?" הוא אומר לי כן, ויש לי גם אישור שאכן נפגשנו אצל בורובסקי עם תאריך ושעה".

במקרה הזה, אין טענה שבורובסקי ייצג מישהו בפני מבקר המדינה. כן עולה שאלה לגבי החובות האתיות של מי שהיה בתפקיד בכיר במשרד המבקר ועכשיו רוצה להתפרנס בחוץ. בורובסקי, מתברר, טען במכתב ליחזקאלי שכלל לא היה בפגישה איתה כשהוא היה בתפקיד, אבל התצהיר הזה של עורך דינה של יחזקאלי, מחזק לכאורה את גרסתה.

בחזרה לדבריה של חדווה יחזקאלי, חברת מועצת עיריית חדרה לשעבר:

"ועוד מוסיף עורך הדין שלנו, דני דנגור, ואומר ששמענו גם דברים שאולי השתיקה יפה להם, על עיריית חדרה, שבורובסקי מכיר ויודע".

עכשיו בוא ניקח שנייה את הצד השני של המתרס. ממה בכלל אמור להתפרנס ניצב בדימוס, אקס משרד המבקר? במה זה שונה מפרקליט בשירות המדינה, שעובר לייצג עבריינים מול פרקליטות המדינה? הרי החוק לא אוסר על בורובסקי לעבוד בכך. לדעתנו, יש בכל זאת הבדל משמעותי. ראשית, בסיפור הזה, בורובסקי מחובר לשופט אם ניקח לדוגמה את הפרקליט, למבקר עצמו, לפחות כך לפחות חושבים דרגי המקצוע במשרד. שנית, לפי ההתרשמות שלנו, הסיבה המרכזית בגינה שוכרים את בורובסקי היא קשריו במשרד המבקר. ושלישית, אנחנו מודים, יש ציפייה גבוה יותר מכל מה שקורה במשרד המבקר.

עכשיו שימו לב לכמות הלקוחות שבורובסקי מייצג בשנים האחרונות מול משרד המבקר: ד"ר יצחק סמינה מהשירותים הוטרינריים ביקש ממבקר המדינה מעמד של חושף שחיתויות. בורובסקי ייצג אותו. סמינה, אגב, לא קיבל את מבוקשו. ליאורה מרידור התגוננה מפני דו"ח מבקר המדינה על פעילותה כיו"ר הועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב. משרד עורכי הדין אשבול-בורובסקי ייצג אותה. להנהלת נמל חיפה יש עימות קשה עם אחד העובדים, שאול כרמלי שמו. כרמלי זכה לצו הגנה ממבקר המדינה, שאוסר על פיטוריו. הוא הוכרז כ"חושף שחיתויות". הנה מה שנכתב בפניית התנועה לאיכות השלטון, בשמו של כרמלי, למבקר המדינה:

"תמהנו על מעורבות משרד בורובסקי אשבול ושות' בתיק זה. עו"ד אשבול, שותפתו של בורובסקי, השיבה לנו כי עו"ד בורובסקי הצטרף למשרדה לאחר שכבר לקחה על עצמה את הייצוג בתיק וכי אין היא שותפה לדעתנו כי יש בייצוג לקוחות בפני מבקר המדינה ע"י עו"ד בורובסקי טעם לפגם".

שוחחנו בנושא עם אריה אבנרי, יו"ר תנועת אומ"ץ, שפועלת למען טוהר מידות. אבנרי אמר כי בשני מקרים לפחות בהן התלונן למבקר על שחיתות לכאורה, גילה מאוחר יותר שבורובסקי התערב לטובת אלו שכתב נגדם. בשיחות איתנו הכחישו השניים שבורובסקי עזר להם.

והנה עוד מקרה. איש העסקים יגאל זילכה התלונן בפני מבקר המדינה. רצה שתפתח חקירה. את מי הוא שכר? בורובסקי לא רק כתב תלונה למבקר. הוא גם התראיין בתקשורת. למזלו הטוב, או הרע, הוא נפל על מיקי רוזנטל.

מתוך ראיון של עו"ד ניצב בדימוס יעקב בורובסקי למיקי רוזנטל, דצמבר 2010:

החשד הוא שהונו את שלטונות המס ואת מרכז ההשקעות. ודאי כשמישהו מבקש את השירותים שלנו, אז הוא בודק מי אנחנו, מה הרקע שלנו, ואחת הסיבות, לדעתי, להתקשרויות, היא באמת בדיקת הרקע.

אתה לא מרגיש עם זה אי-נוחות?

נהפוך הוא. אני אצן לך את מילת המפתח. הפריבילגיה שלנו היא להחליט, האם אנחנו מסכימים לתת את השירות המבוקש.

דו"ח מבקר המדינה בעניין השריפה בכרמל

אחרי השריפה בכרמל התראיין בורובסקי בשורה של כלי תקשורת. בפיו הייתה ביקורת חריפה על האחראים למחדל. במאמר ב"ישראל היום" בורובסקי כתב שהתגלו מחדלים אין ספור, הוא מתח ביקורת על אלו שפתחו במבצע יחצ"ני לטיהור מחדליהם, ראיונות שקריים ותשבוחות עצמיות. "אני שייך לאלה הסבורים שיש חובה לדרוש נשיאה באחריות אישית ולפעול ללא דיחוי".

מתוך ראיון של דני רוזן, בן זוגה של אהובה תומר ז"ל, ל"מה בוער עם רזי ברקאי":

דני רוזן שלום.

בוקר טוב לך רזי.

בן זוגה של תת ניצב אהובה תומר זיכרונה לברכה. מי יזם את הפגישה בינך לבין השר?

מי שיזם את הפגישה זה ניצב בדימוס יעקב בורובסקי שהוא איש אמונו של השר וגם איש אמוני והוא היה המוציא והמביא בפגישה הזו.

מתוך ראיון לתוכנית בוקר של עו"ד ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, דצמבר 2011:

אין איזושהי בעיה ולו הקטנה ביותר בזה שאתה, כיועץ של אלי ישי, לשעבר בכיר במשרד מבקר המדינה?

איזה סוג של בעיה?

ניגוד אינטרסים, יכולת לדעת מה קורה בפנים.

אני בחומה בצורה, אני מתעסק בענייני.

כששאלנו את בורובסקי איך ייתכן שאחרי ביקורת כזאת, הוא מייצג את שר הפנים ישי, בהתמודדות שלו מול דו"ח מבקר המדינה, הוא הסביר שהביקורת שלו הייתה בכלל על דרגי הביצוע, לא על שר הפנים. אחר כך גילינו שלפני שהגיעה ההצעה מישי, עמד בורובסקי לייצג את נציב כבאות והצלה, שמעון רומח, בהתמודדות עם אותו דו"ח. רומח הוא לא הדרג ביצועי, שאליו, לדבריו, כיוון בורובסקי את הביקורת שלו?

ניצב בדימוס חיים קליין היה ראש אגף מודיעין ומנכ"ל המשרד לבטחון פנים:

"תראה, "בורו", אנחנו מכירים שנים רבות, ישבנו יחד באותו סגל פיקוד כללי של המשטרה כמה שנים".

ניצב בדימוס חיים קליין היה ראש אגף מודיעין ומנכ"ל המשרד לביטחון פנים. בנו היה נשוי לטופז אבן חן זכרונה לברכה, ביתו של ניצב בדימוס, זאב אבן חן. קליין ואבן חן מכירים את בורובסקי שנים ארוכות. שניהם התקשו להאמין שהוא מייצג את אלי ישי בסיפור הזה.

מתוך ראיון עם ניצב בדימוס חיים קליין, איבד את כלתו בשריפה בכרמל:

"הייצוג הוא בלתי מוסרי, הוא בלתי אתי, הוא בלתי חברי. בשלב הראשון, הם (הפוליטיקאים) הצליחו להכשיל את הקמתה של ועדת החקירה, ובשלב השני, הם עשו כל מאמץ והם עושים כל מאמץ, כדי להקהות את שיניו של המבקר ו"בורו" הוא על תקן של מאכער, שמנסה להפעיל את הטריקים והשטיקים. זאת דוגמה קטנה לחבורה של אנשים שמנסה לשנות החלטות, הוא לשנות עובדות, בדרכים לא לגיטימיות".

ניצב בדימוס קליין איבד את כלתו בשריפה הנוראה. קל לגמד את הטענות שלו, אבל את הביקורת והרוח הזו שמענו מקציני משטרה רבים, עד לבכירים ביותר, שמתקשים לעכל שבשר מבשרם, מפקד המחוז הצפוני לשעבר בורובסקי, עובד בשירות מי שהצלתו, כנראה, עוברת דרך זריקת האשמה למגרש של המשטרה וכיבוי אש.

ניצב בדימוס חיים קליין:

"והבחור הזה, ללא בושה, ללא בושה, הרים טלפון, הוא יודע שאנחנו כועסים, וביקש להיפגש איתנו. אנחנו כמובן החלטנו שאין לנו שיג ושיח איתו. איך יכול אדם כזה לעמוד ולהסתכל לנו בעיניים ולאחר מכן, עוד אפילו להיפגש איתנו"?

על רקע כל הביקורת ששמענו, רצינו לדעת איך זה באמת עובד. שלחנו אדם מטעמנו לפגישה עם יעקב בורובסקי. סיפור הכיסוי היה שהוא הסתבך בפרשה של מימון לא חוקי של בחירות מקדימות וחושש ממבקר המדינה. האיש שלנו הסביר שהוא ביצע מפקד לא חוקי, שהוא החזיר במזומן למתפקדים את דמי ההתפקדות, שהאנשים שהתפקדו בכלל לא קשורים למפלגה שאליה נרשמו. בורובסקי הדריך אותו מה לומר.

עו"ד ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, אוקטובר 2011 (צולם במצלמה נסתרת):

ומפה… תצטרך לבנות סיפור, גרסה שלך. מי שילווה אותך, יצטרך לעזור לך לבנות אותו, אוקיי? צריך לבנות סיפור אחר. סיפור ברור. "זה מקובל, כך אנחנו עושים בכל מערכת בחירות". בשביל זה אתה צריך להתנתק. ממה אתה מתנתק? מקבלת הכסף. תמיד באמצעות מישהו אחר. אז אתה בונה את הסיפור בצורה הזאת. זה תהליך שאפשר לבנות אותו כתוב, מסודר, שאתה חי עם הגרסה בראש, אתה הולך איתה. אף אחד לא יכול לבוא אליך בטענות. אתה לא אומר "לא פעלתי", אתה לא מרחיק עד כזה… אבל אתה אומר: "לא פעלתי, לא עשיתי, אני לא מכיר". אתה לא יכול להכיר אלף ומאתיים אנשים.

זה שאני נותן שוחד לאנשים, מגיד לא קיבלתי מאף אחד כסף, זה לא נחשב?

זה לא נחשב. יש לך מטרה אידיאולוגית, "לא קיבלתי שקל ליד, אני עשיתי את זה, ככה עזרתי לאנשים, אתם נטפלים אלינו כי אנחנו חרדים, לכו לראות מה קורה במפלגת העבודה, מה קורה אצל הערבים, מה אתם רוצים מאיתנו"?

התחקירן שלנו, לבקשתנו, הסביר לבורובסקי שהבעיה שלו היא מבקר המדינה:

אני לא יודע אם סיפרו לך אודותיי, אני הייתי יועץ המבקר.

לא אמרו לי, אמרו לי… אמרו לי לבוא אלייך כי לך יש התמצאות במשרד המבקר.

אז אני הייתי יועצו של מבקר המדינה. בעברי אני קצין משטרה, הייתי מפקד המחוז הצפוני במשטרת ישראל. אני עורך דין, עזבתי את המשטרה בדרגת ניצב. אני הקמתי את האגף למאבק בשחיתות השלטונית במשרד המבקר.

בורובסקי הסביר כי הבעיה של האיש שלנו היא בכלל המשטרה, לא מבקר המדינה:

שמע, המוטיבציה לא מעניינת אף אחד. מתחיל לעניין מאי-חוקיות, מתחיל לעניין בכסף, אוקיי? אני מבקר המדינה, זה לא המקצוע שלי לחקור את נושא הכסף. עבירה אחרת של הכסף היא עברה של שוחד בחירות. שוחד בחירות היא לא עברה שמבקר המדינה מטפל בה. מבקר המדינה מטפל בתקינות הפריימריז. משרד המבקר לא יתעסק לך אם קיבלת כסף או לא קיבלת כסף. זה לא תפקידו.

לא ישאלו אותי…

לא.

אתה מאוד מרגיע אותי. אתה אומר את הדברים בביטחון ואתה… אני רואה שאתה

אני גם אומר לך בביטחון, אני אומר לך בידיעה. הסיכוי שאתה תגיע למשרד המבקר הוא שלושה מתוך מאה, שלושה אחוז מתוך מאה. מאיפה קיבלת את הכסף? פה אתה כבר מגיע לנקודות, שהעצה שלי אליך למשרד המבקר, הוא לא מתעסק בבודדים, הוא לא מתעסק באנשים. "לא יודע, לא זוכר". כלומר מהמאה אחוז שהמבקר יקרא לך, יש לך שלושה אחוז שזה יקרה, ואם הוא קורא לך… אני כבר אסביר לך אז מה אתה צריך לעשות, או איך אתה צריך לעשות כדי אפילו לא להגיע. זאת אומרת, אתה לא חייב להגיע, זה ככה, הוא צריך להוציא לך צו מיוחד.

בפגישה עולה גם שמו של אלי ישי:

אני רוצה שתבין, איך זה עובד במשרד המבקר. משרד המבקר פועל בחיסיון מוחלט. קח את אלי ישי, למשל, אתה לא יודע כלום. למה? תקשורת וזה, אבל החומר הוא פה (במשרד). אנשים לא יודעים.

מה זאת אומרת? אנשים כן יודעים. בהתחלה ידעו שהולך להיות רעש גדול ופתאום…

הם לא יודעים כלום. הם לא יודעים כלום.

הם סתם מקשקשים? העיתונים?

לא יודעים כלום. אתה לא מבין? זה לא יאומן, פשוט לא יאומן. אני חי את זה כבר שנים, אני צוחק כל פעם, אבל הם לא יודעים. למה הם לא יודעים? כי יש שלב שנקרא טיוטה, זה השלב שבו אנחנו נמצאים. המבקר אומר לך… אתה אמור להתקשר. בשלב הזה הייצוג שלי נכנס לעניין. מאוד יכול להיות שבשלב הזה, אני אגיד לך, אנחנו עושים את זה לא מעט, יש אנשים שאני אומר להם: "חבר'ה, חבל על הזמן שלכם". אוקיי?

לקראת סיום הפגישה מוצג מחירון השירותים:

תאשר את הדברים, נדבר על דרך התשלומים ואתה פשוט יושב פה ונתחיל לעבוד. אם אתה רוצה, אם אתה לא רוצה, אז יעלה לך אלף שקל ההתייעצות הזאת ובזה נגמר העניין.

אחרי הפגישה שלח בורובסקי הצעת מחיר. חמישה עשר אלף דולר תמורת ייצוג בפני מבקר המדינה והמשטרה. ביקשנו מהבחור שלנו שיתקשר לבורובסקי וישאל כמה יעלה לו הייצוג רק בפני מבקר המדינה. בינתיים, הוא גם שלח לו את אלף השקלים שבורובסקי ביקש בסוף הפגישה, עם עצם הפגישה.

מתוך שיחה טלפונית עם עו"ד ניצב בדימוס יעקב בורובסקי:

ההצעות לא משתנות, אנחנו לא עובדים עם פחות. ההצעה לא משתנית. אין הצעה מיוחדת ל-א' או ל-ב'.

האם לדעתך, כמי שמכיר את משרד מבקר המדינה, יש מה לעשות קודם.. לפני שמבקר המדינה יתחיל לחקור את הפרשה?

מבקר המדינה יכנס או בתקופה שיוכרז פריימריז או בתקופה שחוק מימון המפלגות יעבור.

אם הבנו נכון, המחיר נשאר חמישה עשר אלף דולר גם אם זה רק לייצוג מול משרד מבקר המדינה. ומה חושבים בכלל במשרד המבקר על כל ההתנהלות הזאת? האם הם חשים בנוח עם העובדה שבשר מבשרם מייצג עוד ועוד לקוחות מולם?

מסתבר שכבר בסוף 2010 דיברה עם עו"ד בורובסקי היועצת המשפטית של משרד המבקר. ביקשה ממנו להימנע מייצוג לקוחות בפניהם. הוא סרב. ב- 4 בדצמבר, לפני חודש, שלח מבקר המדינה בעצמו מכתב יוצא דופן לעו"ד בורובסקי:

"לאחרונה רבו המקרים שאתה מייצג לקוחות בפנינו. זה חוקי כמובן, אבל למען הנראות הציבורית תפסיק לייצג".

בורובסקי שלח מכתב תגובה כועס, אבל בסופו הבטיח שיימנע מייצוג עד לתום כהונת לינדנשטראוס ב – 1 ביולי השנה. ואנחנו נשאל האם המבקר לא היה צריך לשלוח את המכתב הזה מוקדם יותר, או לפחות להעביר מסר פומבי שאצלו במשרד, בניגוד אולי למקומות אחרים, לא תהיה תופעה של דלתות מסתובבות.

כתבתו של רביב דרוקר

צילום: דודו בוקר, אמיתי אייזנברג

עורכת: טלי קורין

תגובות

תגובת יעקב בורובסקי:

את תופעת המאכערים יש לעקור מן השורש. כך סברתי בעבר וכך גם היום. אני גאה להיות חלק ממשרד עורכי דין אשר בחוסר צניעות נמנה בין המשרדים המובילים בארץ, כולל בתחומי הביקורת. אנו מעניקים ללקוחותינו שירות מקצועי ואיכותי הכולל שעות רבות של עבודה אפורה. בחלק קטן מכלל התיקים מדובר גם בייצוג מול משרד מבקר המדינה.

חלפו כמעט ארבע שנים מאז סיימתי את תפקידי במשרד המבקר והגם שאין חובה חוקית או נהלית גזרתי על עצמי, בניגוד לאחרים, צינון של למעלה משנתיים וחצי. האדם שנשלח על ידכם (לצערכם לא הצלחתם להפתיע אותנו. בעתיד בדקו את "הדליפות" שלכם טוב יותר) שמע דברים הפוכים מן המתבקש מפעילותו של המאכער.

תגובת מבקר המדינה:

כידוע, אין שום מניעה בתום תקופת צינון לעובד לשעבר – עו"ד במקצועו – לייצג לקוחות הפונים אליו גם כלפי משרד המבקר. במקרה של עו"ד בורובסקי משרד המבקר נקט בזהירות מיוחדת. יש שורה של תכתובות ופניות אליו, הן מצד הייעוץ המשפטי של המשרד והן מצד המבקר עצמו ובהן פניות שבהן מתבקש בורובסקי, להימנע מייצוג גורמים אשר פונים אליו בנושאים הנוגעים לביקורת המדינה, על אף שסיים את תקופת הצינון.

באשר לדו"ח על קופת חולים מכבי, הדו"ח נכתב על פי מיטב שיקול הדעת המקצועי של משרד מבקר המדינה. מר בנטל מכחיש קיומה של שיחה בינו לבין עו"ד בורובסקי.

בעניין ד"ר ליאורה מרידור, משרד עורכי דין אשבול-בורובסקי ייצג את הגב' מרידור בעניינה. אולם בעקבות הפניות של משרד המבקר בנושא, הטיעון נעלה על ידי עו"ד שולי אשבול.

תגובת קופת חולים מכבי:

אנחנו מייחסים חשיבות רבה לדוחות הביקורת ולעיתים קרובות מצוינת מכבי לטובה בדוחות אלה. עם קבלת טיוטת הדו"ח פעלנו ליישם את ההמלצות וקיימנו דו-שיח מקצועי ומכובד עם אנשי משרד המבקר תוך היוועצות בעורכי דין מקצועיים בתחום.

גלובס: כלום כבר לא יעזור לערוץ 10. 8.1.2012

8 בינואר 2012
 

גם אם חזי בצלאל ישקיע 40-50 מיליון שקל בערוץ 10 מחר בבוקר, כלום לא יעזור. במידה מסוימת, זה עשוי להיות הדבר הגרוע ביותר בעבור הערוץ בשלב זה של חייו. לכאורה, התסריט כולו מחושב. ייכנס משקיע, יסתום את הבור הנקודתי, הערוץ יפעל בעצימות נמוכה, ללא רצון להתחרות באמת בשנה הקרובה בערוץ. אחר-כך, בשנת 2013 הוא יעבור לרישיון ויוריד דרמטית במחויבויותיו. להמשך קריאה.

תקשורת חופשית – לאיזו תקופה בדיוק אנחנו מתגעגעים?

5 בינואר 2012
 

(מאמר שפרסמתי ב"מרקר" פלוס תוספת קטנה)

לפני כמה שנים התגלגל לידיי מסמך שנוצר בלשכת אולמרט.

כותרתו "רשימת המוזמנים לחתונת ורדית ושאול (אולמרט) – 26.12.2002". ברשימת המוזמנים המאוד אקסלוסיבית – אמנון דנקנר, נחום ברנע, דן מרגלית, כל החברים מהתקשורת. ברשימה נמצאים עוד שני אנשים שהתפרסמו מאוד כמה שנים לאחר מכן, שני עדי מפתח בפרשיות הפליליות של אולמרט: משה טלנסקי ועד המדינה בפרשת הולילנד (שמו אסור בפרסום).

אחד הטיעונים נגד המאבק הנוכחי למען תקשורת חופשית הוא שאף פעם לא הייתה פה באמת תקשורת חופשית, לפחות לא במובן של תחקירי עומק עצמאיים על מקבלי החלטות, עיתונאים בכירים ששומרים מרחק ממושאי הסיקור שלהם ותקשורת עניינית שלא תלויה בשלטון, או בהון.

רשימת הדוגמאות לטיעון הזה ארוכה: שמעון פרס, ראש ממשלת האחדות, נהג להתייעץ באופן שוטף עם פורום של עיתונאים בכירים, קצת לשתף, קצת להתייעץ ובעיקר לצפות שביום פקודה הבכירים הללו ישמרו על מתינות. ראש הממשלה, אריאל שרון, סרב להאריך את כהונת המנכ"ל הזמני של רשות השידור כי בערוץ 1 שודר ראיון עם יאסר ערפאת (ראיון שעשה לערפאת רק נזק).

חלק מהעיתונים שלנו פועלים באופן מעשי על פי איזו רשימה שחורה עלומה ורשימה לבנה סודית. זה, כמובן, לא הועלה מעולם על הכתב, אבל איכשהו יודע כל עורך וכל כתב באותם עיתונים מי ברשימה השחורה (במקרה הטוב, מי שנמצא שם יושמץ בעיתון. במקרה רע, יתעלמו ממנו) ומי ברשימה הלבנה.

אני יכול למלא ספר עב כרס בכל חטאי התקשורת, השיקולים הלא עניינים, הנקמנות והקנאה. כנראה שתקשורת תחקירית אמיתית מעולם לא הייתה פה, לפחות לא כנגד האנשים הבאמת חזקים במדינה.

היה תור זהב ל"ידיעות אחרונות", בראשות מוטי גילת (תחקיר דרעי, תחקיר עמדי), הייתה תקופה מאוד יפה ל"7 ימים" של דורון גלעזר, רותי יובל, גידי וייץ וגיא לשם, הייתה פה סנונית ושם פירור, אבל חוץ מזה, עד השנים האחרונות, לא הרבה.

אז למה אנחנו מתגעגעים?

פעם משרדים ממשלתיים לא קיימו מכרזים. בחרו את החברים באופן גלוי וידוע. אחר כך עשו כאילו מכרזים והיום, על מישהו שמנסה להתערב במכרז מסיבות לא ענייניות, פותחים חקירה פלילית.

פעם מינויים פוליטיים היו נורמה. היה ברור ששר ממנה את מקורביו. אחר כך אמרו שזה לא בסדר וכולם המשיכו למנות. היום זה תיק פלילי.

פעם הטרדות מיניות היו נורמה (מי שרוצה לפצח את חידת דן ומירי שילון, שיקרא את הספר העלילתי שדן פרסם לפני מספר שנים), היום גומרים על זה קריירה.

ופעם, אכן תקשורת תחקירית אמיתית הייתה נדירה מאוד. אחר כך כולם דיברו על זה ועשו תחקירים שהיו בעצם הלבנה של תיק חקירה משטרתי. היום הציפיות שלנו אחרות, גבוהות יותר, אנחנו רואים מה קורה בעולם, יודעים יותר על מה שקורה באמת בארץ ומצפים מהתקשורת שתפסיק לדבר על תחקירים ותתחיל לעשות אותם. אז למה אנחנו מתגעגעים? לעתיד, כמובן.

התחקיר על עופר עייני

2 בינואר 2012
 

לפני כשבועיים פורסמה ב"מקור" כתבת תחקיר על עופר עייני, תוך התמקדות במה שקורה ברשת "עמל, שמנוהלת על ידי בת זוגו. הכתבה לא הועלתה לאתר האינטרנט והגיעו אלינו בקשות רבות לצפות בה. הנה הטקסט הכמעט מלא של הכתבה. היא אומנם בלי תמונות והתמונות מספרות הרבה מהסיפור, אבל עבור אלו שמתעניינים בנושא, זה ייתן תמונה כמעט מלאה.

תחקיר עופר עייני

עופר עייני מושל בהסתדרות בראש סיעה עצמאית בשם "עוגן". בתחילת דצמבר יצאה הסיעה לסוף שבוע כייפי במלון בים המלח. תחקירן ששלחנו למקום, צילם את התמונות הללו. לאחר שעזב, עלה היו"ר למה שהפך לשיא הערב. עייני שר מעל הבמה שירי אהבה, תוך שהוא מקדיש אותם בפומבי לבת זוגו, שנכחה במקום, מנכ"ל רשת "עמל" רווית דום. אל תזלזלו בחשיבות הרגע. אחרי זמן רב שהיחסים היו עמוק בהריון, אחרי הכחשות רמות ואיומי תביעה, עייני הודה בכך שדום היא לא סתם מקורבת. זה נשמע כמו סיפור רכילות, אבל זה ממש לא.

רשת החינוך "עמל" היא הבת החשובה והמכובדת של ההסתדרות הכללית. היא נוסדה ב – 1928 ופרושה היום על כל הארץ בכמעט 90 מוסדות שונים, בהם לומדים למעלה מ – 35 אלף תלמידים.

להסתדרות יש הרבה מאוד תאגידים. באופן טבעי, יו"ר ההסתדרות לא יכול להיות אחראי לכל מה שקורה אחד מהתאגידים, אלא שתחקיר "המקור" מגלה שבאותם מקרים בהם עייני התערב בניהול "עמל", ספק אם האינטרסים החינוכיים של הרשת עמדו בראש מעייניו.

סאונד אפ מסרטון תעמולה של הרשת.

זהו יצחק כהן צדק, פעיל הסתדרות ותיק. כהן צדק, או כצי, כפי שכולם מכנים אותו הוא מקורב לעופר עייני ובעיקר לאחיו, עזרא. מנכ"ל רשת "עמל" באותה תקופה הוא מינוי של עייני, אדם בשם שמעון כהן, בכיר ברשות המיסים לשעבר, ששם גם הכיר את עייני.

בתחילת 2008 הפעיל עייני לחץ על מנכ"ל רשת "עמל", שמעון כהן, למצוא לכצי תפקיד. מצאו לו. הוא היה אמור להקים מערך קורסים למבוגרים של "עמל" באזור באר שבע, למרות שכבר היה מישהו אחר שטיפל באותה משימה. הנה מכתב ששלח רוני פרץ, יו"ר ועד הארצי של עובדי המינהל למנכ"ל רשת "עמל":

צילום מתוך המכתב

"בימים האחרונים נקלט עובד בתפקיד מנהל מכללת עמל הישגים בבאר שבע וזאת ללא מכרז…הוא הוצנח לתפקיד על פי הוראה של יו"ר ההסתדרות, מר עופר עייני".

הקלטה טלפונית

רוני פרץ,

המקור: אתה יודע מה הוא עשה כל השלוש שנים כמעט שהוא היה ב"עמל"?

רוני פרץ: הוא.. הוא לא עשה כלום

המכתב לא עזר. כצי נכנס לתפקיד. מה הוא עשה בו? שאלה טובה. לפי עדויות שונות שהגיעו לידינו, כציי היה מעשית מובטל מעבודה, אבל זה לא הפריע לו לנסוע ברכב על חשבון "עמל", לקבל משכורת נאה ומשרד.

הקלטה טלפונית

2

יעקב הילמן,

יעקב הילמן: אני ניהלתי מכללה, אמרו לי להקצות חדר לזה.. הקצתי את החדר ובזה הסתיים תפקידי. אני עשיתי משרד, ריהטתי אותו וזה.. מתוך הבנה שמחזירים לי את הכסף. אני הייתי צריך לממן את זה ולא קיבלתי חזרה את הכסף..(צוחק) עכשיו זה לא כסף של אבא שלי, זה כסף של זה.. אתה מבין?

שוב ושוב ניסו גורמים ברשת ומנכ"ל הרשת להפסיק את הסידור המוזר. ב – 25 במרץ כתב הבוס שלו

ציטוט מתוך המכתב

מכתב 25.3.2010 – מכתבו של שלמה בן ישי, מנהל רשת מכללות ארצית, עמל הישגים

הינך בגרעון של 101 אלף שקל וזאת עקב העדר פעילות פתיחת קורסים

4 חודשים לאחר מכן עוד מכתב

ציטוט מתוך המכתב

מכתב 22 יולי 2010מכתבו של שלמה בן ישי, מנהל רשת מכללות ארצית, עמל הישגים

המכללה בהפסד של 200 אלף שקלים. מאחר ומזה זמן רב הטיפול בהפסקת עבודתו (של כצי) לא הסתיים, הרי שההפסד יילך ויגדל

בדיווחי הרשת נאמר בזמנים שונים "מומלץ לסגירה", "צפי הכנסות אפס".

בסופו של דבר רק אחרי כמעט שלוש שנים של עבודה, הופסקה עבודתו של כצי. ל"עמל" זה עלה קרוב ל – 800 אלף שקלים.

ראיון טלפוני עם יצחק כהן צדק, כצי

3

יצחק כהן צדק (כצי),

המקור: מה שתיארו לי זה שהתפקיד הזה היה בעצם  די פיקטיבי ואתה לא באמת עבדת שם, והרשת שילמה לך…

כצי: לא, זה לא, זה לא נכון

המקור: שנתיים וחצי 736 אלף שקלים עלות שכר

כצי: זה לא, רביב, זה לא נכון.

המקור: אז מה עשית שם?

כצי: צריכים לפתח ולפתוח עוד שלוחה לגבי קורסים למכללה. יש מכללות בכל הארץ, אז חשבנו להרחיב את זה. זו הייתה הכוונה, משלא הלך, לא הלך.

המקור: אבל לא הלך במשך שנתיים וחצי

כצי: היו קורסים, היו קורסים

המקור: כי אני דברתי שם עם אנשים, עם יעקב הילמן ואחרים והבנתי שאתה היית אמור להיות כאילו מנהל מחוז דרום וזה לא עבד בכלל, ובעצם..

כצי: נכון, לא עבד, אז הפסקנו

המקור: אבל שנתיים וחצי עד שהפסקתם. אמרו לי שבגלל שיש לך קשרים מאוד טובים עם אח של עופר, אז קבלת את התפקיד הזה, ושמנכ"ל הרשת בכלל לא רצה

כצי: מבחינת הקשרים אני ועופר במידה מסוימת מכירים טוב מבאר שבע כראש ועד עובדי מס הכנסה כאן ואח"כ אני הייתי כאן יו"ר ההסתדרות במרחב הדרום, אז מכאן הקשר שלי אתו ולא עם אחיו. עם אחיו, וגם האח השלישי אני מכיר, כל ב"ש אני מכיר.

המקור: אבל תגיד, כצי, זה נכון שעופר חייב לך מבחינת הקריירה שלו או משהו ? כי אמרו לי שאתה אמרת שהוא חייב לך הרבה

כצי: מה זאת אומרת? לא עזרתי לו. בגלל חברות שלנו, ואתה רץ לבחירות להיות יו"ר ארגון העובדים בערוץ עשר, אז אני אעזור לך, כי אנחנו חברים.

בתחילת שנת 2009 רצה מנכ"ל רשת "עמל", שמעון כהן, לשפר את תדמית הרשת. לשכת עיני שידכה לכהן משרד פרסום, שיבצע את העבודה.

משרד ג'י פי אס הוא חברת בת של אדלר-חומסקי, אחד ממשרדי הפרסום הגדולים במשק. לא במקרה  נבחר משרד הפרסום הזה. ג'י פי אס, שהדמויות הדומיננטיות בו הן דודי ברמן, יועץ פוליטי ותיק ופרסומאי בשם מודי פרי, ביצע את הקמפיין לעייני בבחירות להסתדרות האחרונות. רשת "עמל" אכן מתקשרת בחוזה עם ג'י פי אס לא לפני שהם מציגים את הקמפיין החדש לעייני, שמברך עליו.

אחרי הישיבה ההיא ג'י פי אס השיקו קמפיין מיתוג. בתי ספר של "עמל" שינו את שמם ל"מרכז הרב תחומי". הקמפיין הזה ושירותי משרד הפרסום בכלל עלו ל"עמל" 2.5 מליון שקלים. פרסומאי שהראינו לו את פירוט הפרסומות של הקמפיין, העריך שג'י פי אס גרפו כ – 600-700 אלף שקלים מהעבודה הזאת.

גורמים ברשת "עמל" התייחסו לקמפיין כאל "בזבוז כסף".  עובדה שכתוצאה מהקמפיין לא גדל מספר התלמידים ברשת, אומרים אותם גורמים.  גם בג'י פי אס מודים היום ש"צריך הרבה יותר כסף כדי לעשות מיתוג מחדש, אבל אנחנו עשינו עבודה מקצועית וקיבלנו את העבודה ביושר", אמרו לנו שם.

קטע מקמפיין הפרסום. תשדיר טלוויזיה או משהו כזה. אפשר להסתייע בו גם כדי לקטוע קטעי קריינות אחרים.

תחת המנכ"ל המקורב הקודם קרה ב"עמל" עוד משהו חריג. בספטמבר 2009 נכנסו לרשת 2 בתי ספר של בנות חרדיות, "עטרת רחל" בבני ברק ו"עטרת חן" בירושלים. מייסדת הסמינרים הללו היא ציפי ישי, אישתו של יו"ר ש"ס. ישי היא הפטרונית של בתי הספר, כמו גם של בתי ספר נוספים ששייכים לרשתות חינוך אחרות. ישי גם עומדת בקשר עם משרדי הממשלה בקשר לבתי הספר והצליחה להוציא תקצוב מיטיב ממשרד החינוך. מצד שני, היא לא נושאת בתפקיד חינוכי – פדגוגי בבתי הספר, שלכל אחד מהם יש מנהלת. המנהלת בבני ברק, צביה בוכריס, אמרה לנו:

"מדובר בצדקת. היא מגיעה הרבה פעמים לבית הספר, עובדת קשה, מדברת עם המורות והתלמידות". המנהלת הוסיפה בתשובה לשאלותינו ש"אני לא חושבת שהיא מקבלת כסף על זה ואין לה מועדים קבועים בהם היא באה"

העבודה של גברת ישי מול משרדי הממשלה יכולה להיראות בכל מיני צורות. מצד אחד, פעילות לגיטימית למען בתי הספר שלה. מצד שני, כשמדובר ברעייתו של שר הפנים וסגן ראש הממשלה, יש כאן גם מקום לשאלות. כך או כך, גברת ישי מקבלת מרשת "עמל" 13 אלף שקלים. בנוסף, יש לה עוזרת במשכורת של 5,000 שקלים. הכסף מגיע מתקציב 2 בתי הספר הללו.

                                 

ראיון טלפוני עם ציפי ישי

4

ציפי ישי,

ציפי ישי: ממש אין שום קשר, ואני הייתי גם, ויש לי בית ספר בבאר שבע שהוא מרשת "עתיד" , וממש שום קשר, אני הייתי ברשת "עמל", הייתי במכללה למנהל ואח"כ גם הייתי ב"עתיד". זאת אומרת, אין לזה שום קשר, ממש.. לא היה גם שום, שום הכרות, הרי לא היה.. היה בזמנו את שמעון כהן שזה גם לא היה בכלל בקשר, לא ידעת מי נגד מי ומי נגד, אני הלכתי כי ראיתי לנכון שאני צריכה לעבור לרשת הזו בלי שום קשר

המקור: וגם ברשת "עתיד" יש לך הסדר דומה?

ציפי ישי: נכון.

החוזה של ציפי ישי שנוי במחלוקת. גורמים ב"עמל" אמרו לנו שאין מקבילה ברשת לעמדה בה נמצאת גברת ישי, גם לא בבתי ספר חרדיים אחרים. הרשת לא נוהגת לשלם למי שאינו עובד בבית הספר ובטח לא לעוזר שלו, אומרים שם. עובדה שיכולנו לקלוט עוד בית ספר שלה השנה וויתרנו, אומרים הגורמים. חשוב להדגיש – הסיפור הזה פחות קשור לעופר עייני. הוא לא יזם את החוזה הזה, אבל כן עודכן לגביו. גם השר ישי מכיר את ההסדר. הוא אפילו פגש בנושא הזה את מנכ"ל "עמל". במהלך השנים הועלו בתוך "עמל" מספר פעמים סימני שאלה סביב החוזה הזה, כולל בתקופה האחרונה, אבל החוזה לא שונה.

בינואר השנה החליף עייני את מנכ"ל "עמל". הוא החליט למנות לתפקיד את ראש לשכתו, רווית דום, בהליך מהיר.

סאונד אפ מאיר כהן על איך שמע על המינוי

ראיון טלפוני מאיר כהן

5

מאיר כהן,

מאיר כהן: התקשר אלי המנכ"ל הקודם (שמעון כהן), שהוא באמת בחור מצויין והיה פשוט תענוג לעבוד איתו, ואני מקווה שגם איתה יהיה ככה, ומודיע לי, אומר לי 'מאיר, אני עוד שבוע גומר את תפקידי', אמרתי לו מי מכרז, מה מכרז, אומר לי 'לא, תחליף אותי מישהי בשם רווית או רונית'. למה? מה קרה? שתק. עצם זה שהוא מילא פיו במים, אתה מבין, בדרך כלל ציפיתי שהוא יסביר לי למה, מה קרה, קרה משהו.. שתק. אמר לי 'מאיר, אני פעם אפגוש אותך ואגיד לך למה'.

מה הכשיר את דום לתפקיד? היא עורכת דין, אבל בלי רקע חינוכי. בוודאי שאין לה ניסיון בניהול מערכת של 570 מיליון שקלים בשנה. בכירי ההסתדרות ורשת "עמל" לא ביקשו הסברים למינוי. הם ראו בה כבר תקופה ארוכה בת זוגו של עייני. עד לפני מספר שבועות, עייני הכחיש את היחסים האינטימיים ביניהם בנחרצות. בתגובה לכתבה זו נאמר שהיחסים הרומנטיים החלו באוקטובר השנה, אולם תמונות אלו, שצולמו ביוזמת אחד מיריביו, ממחישות כי הצהרה זו לא מדויקת. דום ועייני הם גרושים, אין שום מניעה שיבלו בלילה בביתו של עייני, כמו שעולה מהתמונות הללו שצולמו ביולי, או יסעו ביחד לצימר בצפון, כמו בתמונות הללו שצולמו בספטמבר, אבל התנהגותם שלהם עצמם מגלה מה הבעייתיות בעניין. הסבר: אחרי שעייני ודום הודו ביחסים הרומנטיים, התפטרה דום משורה של מועצות מנהלים חשובות. בזכות עייני, הייתה דום חברה ב:

מרכז הפועל, נעמת, קרן ההשתלמות רעות, הוועד האולימפי, החברה למפעלי כלכלה ותרבות, בנק יהב, בית ליסין והיא גם נציגת ההסתדרות בארגונים בינלאומיים שונים.

החברות במועצות המנהלים הללו שווה כוח, מעמד, קשרים. דמיינו לעצמכם שר, שממנה את בת זוגו לכל כך הרבה תפקידים חשובים. האם זה היה עובר בשקט? בהסתדרות של עייני, לא מצאנו בכיר שלא הכיר את טיב מערכת היחסים בין השניים. אף אחד מהם לא העז להעלות את זה בקול.

ניסיון לראיין את רווית דום בכנס פומבי – "לא הייתי בת זוגו בעת שמוניתי".

במקביל להתפטרותה של דום, הודיע עייני כי לא יטפל יותר בענייני "עמל". אם הם עצמם מסכימים שהדבר הזה, יו"ר שממנה את בת זוגו, לא יכול לחיות ביחד, איך הם מסבירים את התקופה הארוכה שהם חיו ככה לפני ההודאה?

עשרה חודשים דום בתפקיד. זמן קצר יחסית כדי למדוד מנכ"ל. דום טוענת כי נאלצה להתמודד עם מצב כלכלי בעייתי של הרשת. זה קצת סותר את הדרך בה דום נוהגת בכל הקשור אליה ולמקורביה. עם כניסתה לתפקיד דום דאגה לשיפור שכרה.

היא ביקשה וקיבלה העלאה של כמעט 20% למשכורת  של 44 אלף שקלים. דום מקבלת גם הטבה חריגה. "עמל" מגלמת עבורה את המס שהיא צריכה לשלם על קרן ההשתלמות שלה. סה"כ עולה דום לרשת למעלה מ – 70 אלף שקלים לחודש. דום הביאה שלושה עוזרים, שמשכורתם הכוללת כ – 50 אלף שקלים לחודש. היא גם העלתה משמעותית את סכום הריטיינר הממוצע לייעוץ המשפטי החיצוני של הרשת.

ראיון טלפוני עם רוני פרץ, יו"ר ועד עובדי המנהל של רשת עמל

6

רוני פרץ,

רוני פרץ: אני לא יכול להגיד שהיא אחראית לגירעון אבל היא אחראית, כן. נכנסו עובדים, היא הביאה איתה מזכירה, שזה לפי החוק, היא הביאה איתה עוזר מנכ"ל, שזה ליאור הזה, בחור נחמד, היא הביאה איתה עוד מישהי אחת. גם כן יש לה חלק באשמה. זאת אומרת, היא לא גרמה את הגירעון אבל במקום להקטין את הגירעון לפני דעתי, אז היא תגדיל אותו הלאה.

כאמור, זה לא יהיה ראוי לזרוק את כל הגרעון של "עמל" על מנכ"לית שהחלה זה מקרוב לכהן, אולם ראוי לציין כי בתקציב הראשון שהגישה לדירקטוריון יש עלייה של 2 מיליון שקלים בהוצאות של כוח האדם במטה הרשת, הוצאות עליהן יש לה לכאורה יותר שליטה וזאת בתקופה בה הרשת מתמודדת, כאמור, עם קשיים כספיים. לפי הצעת התקציב, השנה תסתיים עם גרעון של יותר ממיליון שקלים בהוצאות מטה הרשת.

בתגובה של דום לתחקיר זה מוסבר כי יש לדום את הכישורים לתפקד כמנכ"ל רשת "עמל". בין השאר, נאמר שם "מרשתנו מזומנת להרצות בכנסים שונים עתירי מוניטין כדוגמת…ועידת כלכליסט לחינוך טכנולוגי".

היא לא ציינה בתגובה ש"עמל" שילמה ל"כלכליסט" כ – 60 אלף שקלים, קיבלה חסות על האירוע, חסות שתמורתה ניתן לה לנאום בכנס.

בשנת הלימודים הזאת עזבו 5 בתי ספר את רשת "עמל". זהו מספר חסר תקדים. עד אז המגמה הייתה הצטרפות בלבד. שנתיים לפני כן הצטרפו 9 בתי ספר לרשת "עמל". ראש עיריית נהרייה הודיע לא מזמן לרשת שבית הספר בעיר על 2,800 תלמידיו יעזוב את הרשת. גם ראשי עיריות אחרים ביקורתיים.

ראיונות טלפוניים עם ראשי רשויות

7 + 8 + 9

פאיז אבו סלבאן, רהט: שמע אני הפסקתי התקשרות איתם מזמן. אני החלטתי, אני לא יודע מתי רווית נכנסה לתפקיד, אבל החלטתי את זה במרץ 2011.

ראש רשות במגזר היהודי 1: שמע, עבדנו יחד, הכנו תכנית. יש הצלחה, מה הם עשו פתאום ? הורידו מאות שעות. אמרתי לה – אני לא יושב איתה על התכנית של… עד שמחזירים. את ה – 170. לא, אני גמרתי.

המקור: מה הייתה ההתרשמות שלך מההתמצאות שלה, מהידע שלה, מהבקיאות שלה, מהניהול שלה?

ראש רשות במגזר היהודי 2: אהה .. הרבה מאוד "אני, אני, אני, אני" , "אני אעשה, אנחנו עושים, אני אעשה". הייתה לי התנגשות מסוימת אתה, ותוך כדי הדיון, זה משהו שהרגיז אותי בשטף והמלל האנרגטי חסר המשמעות.

חשוב להבהיר – חלק מהכנסות רשת "עמל" באות מעמלה על ניהול בתי הספר. ככל שיש יותר בתי ספר, העמלה יותר גבוהה ולרשת יש יותר משאבים להקים מטה מקצועי חזק, שישרת את כל בתי הספר. עזיבה של בתי ספר מחלישה את הרשת, כמובן, אבל זה יהיה לא הוגן להפיל את העזיבה על המנכ"לית החדשה. חלק מבתי הספר הללו היו עוזבים בכל מקרה, ללא קשר לזהות המנכ"לית. לצורך התחקיר הזה שוחחנו עם הרבה מנהלי בתי ספר וראשי רשויות. רובם מתחו ביקורת על דום, על מקצועיותה ויחסי האנוש שלה. אחד המנהלים אמר לנו "לקח לי חמישה חודשים לפגוש אותה". מנהל אחר מדרום הארץ נסע מאות קילומטרים למטה הרשת רק כדי לשמוע ממנה שלא קבעת פגישה מסודרת. תבוא פעם אחרת.

ראיון טלפוני

10 + 11 + 12

מנהלי בתי ספר + ראש רשות רהט

מנהל בית ספר במגזר הערבי 1: אני רק אגיד לך שהיא הרסה את רשת עמל, לא קידמה, הרסה. לא מתייחסת לאף אחד, מנותקת מהשטח בכלל, לא מבקרת בבתי ספר, היא לא יודעת איפה בית הספר שלי נמצא, גם האחרים אותו דבר. אני ליוויתי בערך שישה שבעה מנכ"לים, לא היה דבר כזה בכלל. לא היה אחד שהוא מנותק מהשטח. אני לא יודע מה התפקיד שלה בכלל, אפילו ראש העיר בא אלי אמר לי תשמע, בוא נעבור לרשת אחרת, תעזוב אותי מהמנכ"לית הזאת סתם, אנחנו לא יכולים לעבוד אתה בכלל.  

מנהל בית ספר במגזר הערבי 2: נראה לי שהיא צריכה עוד ללמוד הרבה בנושא הזה של רשת עמל ובכספים. נמצאים בכרמל פה כל המנהלים של רשת עמל, ובדיוק על זה דברנו בבוקר. כי אתה יודע מה, כל העסק הזה מתחיל להפוך לפוליטיקה, זה גרוע מאוד. תשמע, קשה להשיג אותה גם. לא יודע, נראה לי שהתפקיד הוא כזה עדיין, היא לא תופסת את התפקיד בצורה טובה, אבל הבנתי שיש איזשהו ניגוד אינטרסים בכלל בכל הדבר הזה.

פאיז אבו סלבאן, רהט: העבודה שם לא מצאה חן בעיניי מבחינה פדגוגית אפילו.

המקור: אי פעם פגשת אותה? יצא לך לדבר איתה?

פאיז: כן, אנחנו נפגשנו בעיר רהט פעמיים

המקור: ואיך התרשמת ממנה?

פאיז : לא כל-כך. שמעון כהן (המנכ"ל הקודם) היה באמת תותח שם.

לפני מספר שבועות העברנו שאילתה לגברת דום. בין השאר, שאלנו על כוונת רהט להעביר בי"ס נוסף מרשת "עמל". אחרי השאילתה פגשה דום את ראש המועצה והבטיחה תוספת של 1 מיליון שקלים לבינוי בבית הספר. בית הספר ברהט יישאר. בשאילתה גם כתבנו על כוונת עיריית נהריה לעזוב את הרשת. השבוע נסעה דום לנהריה. ראש העירייה, ג'קי סבג, סיפר לנו שדום הסכימה לכל בקשותיו התקציביות, להן סירבה בעבר. גם נהריה תישאר.

בתחילת נובמבר הגיע למשרדה של דום מזכיר מועצת כסאר סמיה, מהאדי נאסר א דין. השיחה עלתה לטונים גבוהים. לדברי אנשים שנכחו מחוץ למשרד, דום זרקה לעברו אמירה קשה, שהרתיחה אותו. א דין עזב את החדר בסערה וצעק בחוץ "את שוכבת עם עופר עייני". התקשרתי לא דין לשאול אותו.

13

מהאדי נאסר א-דין, כסאר סמיה

מהאדי נאסר א-דין: תשמע אני אומר לך, היו דברים בישיבה, ואני יצאתי מהישיבה בכעס, אני מאוד מאוד מאוד מאוכזב.

המקור: כן, אני יודע, שמעתי שהיו שם מילים קשות כולל שמישהו מכם צעק לה שהיא שוכבת עם עופר עיני או משהו כזה

מהאדי נאסר א-דין: הם יכולים להגיד מה שהם רוצים, הייתה ישיבה ולא הייתה לשביעות רצוננו אבל לא נאמרו דברים כאלה שהיא שוכבת עם עופר עיני. ישבנו, נכון, התנהלה ישיבה בכלל לא לעניין, ופשוט היא מתעלמת מסיכומים שהיו עם המנכ"ל הקודם, זה אמת. אבל דברים שנאמרו כאילו אנחנו אמרנו שהיא עם עופר עיני, זה לא היה ולא נברא. נראה לי שהיא לא בכלל, היא לא מכירה ולא בעניינים. לא יכול להיות שכל היישובים וכל בתי הספר שהם דרך רשת עמל, כולם יהיו להם מזגנים, חוץ מכפר סמיע. למה? בגלל שאנחנו יישוב דרוזי. אפילו לא ידעה שאנחנו יישוב דרוזי. היא אמרה מגזר ערבי ואני אמרתי לה אנחנו לא מגזר ערבי, אנחנו מגזר דרוזי. אני לא יודע, אני לא יודע אם היא יודעת אפילו מה ההבדל. נראה לי שהיא באמת באה מעולם שלא שייך בכלל לנושא החינוך. 

א דין הכחיש, אבל מספר אנשים שנכחו מחוץ למשרד אמרו לנו שאלו היו חילופי הדברים. כך או כך, כמה ימים אחרי שהתעניינו בנושא, עייני הודיע סוף סוף רשמית שהיחסים עברו מ"ידידות" ל"חברות". דום נסעה לכסאר סמיה והבטיחה להם לממן את המזגנים.

בתגובה לתחקיר הזה שלחה דום מספר מכתבים חיוביים על תפקודה של גורמים שונים, ממנכ"ל משרד החינוך לשעבר, דרך סגנית ראש עיריית דימונה, ראש עיריית צפת וראש המועצה בערערה. האם ייתכן שאנחנו נפלנו רק על הממורמרים? התחושה שלנו היא שלא, אבל, כאמור, זה יהיה לא הוגן להגיע לשיפוט חד לגבי כהונה שנמשכת בסך הכול עשרה חודשים.

ועכשיו תשמעו סיפור על מקורב נוסף. רווית דום הכירה ליו"ר ההסתדרות לפני מספר שנים עורך דין בשם קובי בן איון. בן איון, בין השאר, נצפה במשחק קלפים עם עייני. בתקופת כהונתו של עייני קיבל בן איון שלושה חוזים מההסתדרות. דום גם הכניסה את בן איון לתיק משפטי ראשון ב"עמל". בסה"כ קיבל בן איון מהרשת כ – 33 אלף שקלים, אבל הרוב המכריע, 26 אלף שקלים הועברו אליו וממנו, לפי החשבונית הזאת, שנשלחה אלינו מבן איון עצמו,  הלכו לחברת חקירות. בן איון לא הסכים לומר עבור מה נשכר משרד החקירות על ידי "עמל".

אבל עם כל הכבוד לדום, הסיפור הוא עייני. מה שקרה וקורה ב"עמל" רק ממחיש את מה שנראה כמו ערבוב שעושה היו"ר בין חייו האישיים להנהגת ההסתדרות, ערבוב לכאורה שבא לידי ביטוי גם בנושאים שפורסמו בעבר והתחדדו לאחרונה.

ההסתדרות, למשל, קנתה את הבית הזה בצפון תל אביב ועייני מתגורר בו. ההסתדרות גם משלמת את החשבונות. האמתלה הייתה שעייני גר בבאר שבע וזה יותר זול מחדר במלון בתל אביב, שההסתדרות תשכור עבורו בימים בהם הוא עובד עד מאוחר. לפני כשנתיים עייני התגרש ועזב את הבית בבאר שבע. הסידור הנדל"ני לא השתנה. בינתיים, הוא גם קנה דירה ברמת השרון, שנמצאת בבנייה.

צילומים במצלמה נסתרת של הדירה

בתחילת דרכו כיו"ר ההסתדרות רצה עייני לסדר תפקיד גם לאחיו, בני. נוצרה בעיה משפטית. בעמותה, למשל, קשה למנות למנהל את האח של היו"ר. עייני החליט להקים סיעה בהסתדרות, "עוגן". סיעה היא יישות לא משפטית וככזו יש בה כל מיני יתרונות. בין השאר, אפשר למנות גם את האח. בני עייני הפך למזכיר הסיעה במשכורת של 29 אלף שקלים לחודש. הכסף למימון הסיעות בהסתדרות בא מכספי משלם המיסים ההסתדרותי.

צילומים במצלמה נסתרת של פגישה עם האח, בני עייני

הסיעה העצמאית של עייני עמדה במרכז המחלוקת בועידת מפלגת העבודה האחרונה. יו"ר המפלגה הצליחה להעביר את ההחלטה שרצתה. מפלגת העבודה תמשיך לתמוך בסיעה העצמאית של עייני, שיחימוביץ מקורבת אליו.

יחימוביץ בועידת מפלגת העבודה: להסתדרות בראשות עייני יש יותר כוח מאי פעם

עמיר פרץ בועידת מפלגת העבודה: מי שרצה לחבור לטייקונים, לא יפעל נגדם

מה שמדהים בכל הסיפור הזה הוא, כמעט כרגיל, המדינה.

משרד החינוך העביר ל"עמל" בשנת הלימודים הקודמת כ 330 מיליון שקל. משרד התמ"ת הוסיף עוד כ – 120 מיליון שקל. השנה הסכום כבר עלה לכחצי מיליארד שקלים שזה הרוב המכריע של תקציב הרשת.

עכשיו, תשאלו, מה הפיקוח של המדינה על "עמל"? האם מישהו מהמדינה בודק את מי עייני ממנה למנכ"ל הרשת? מה קורה בה? איך מתמנית בת זוג למנכ"ל הרשת? למה כצי קיבל כסף? האם היה צורך במיתוג מחדש של ג'י פי אס? עד כמה סביר ההסדר של  ציפי ישי? ובכן, לא. המדינה נותנת לרשת החינוך הזאת להתנהל כמעט ללא פיקוח. כשאתה מגלה מה המציאות ששוררת בה עכשיו, זו נראית החלטה כמעט מופקרת.

תגובות:

תגובת עופר עייני, באמצעות עורך דינו – התנהלותכם סביב ה"תחקיר" אינה עניינית וחורגת מכל אמות מידה סבירות ומקובלות של אתיקה עיתונאית. נראה כי מדובר באובססיה של ממש, רדיפה אישית, שמקורה במניעים זרים ופסולים, שמתנהלת תוך חציית קווים אדומים.

תגובת רווית דום, באמצעות עורך דינה – גברת דום בעלת כישורים מתאימים לתפקידה, שכרה תואם את כישוריה ואושר כנדרש. עו"ד דום עושה חייל בתפקידה, צמצמה את גרעון הרשת, סיכלה עזיבות מתוכננות של בתי ספר וזוכה לשבחים ומחמאות. עו"ד דום ורשת עמל רואים בחומרה רבה את הניסיון של תחקירני "המקור" להסית מנהלי בתי ספר להשמיע ביקורת חמורה על דום, הגם שאלו מודיעים כי אין להם כל טרוניה כלפיה.

תגובה לשידור מטעמה של  גב' ציפי ישי:

"אין ספק כי אם נעשתה מטעמכם בדיקה יסודית ומקצועית כפי שראוי לערוץ תקשורת מרכזי, הרי שבוודאי הבאתם לידיעת הציבור את מסגרת הסמינרים לבנות המאפשרת להם לימודי טכנולוגיה, אדריכלות והנדסאות במקום להנציח מקצועות מסורתיים וכדי למנוע הישענות על תקציבי רווחה ממשלתיים. אין בנו ספק כי לאחר שבדקתם את העובדות אף מצאתם לנכון לציין, לצד הביקורת, גם את רשת בתי הספר בהם הוקמה מסגרת חינוכית להצלת למעלה מ-900 בני נוער בסיכון. אמשיך לפעול סביב השעון כדי לגייס עבור מאות נערות ונערים אלו תקציבי תרומות ותקציבי תמיכה ממשלתיים וציבוריים ואני רואה בכך שליחות ציבורית ראשונה במעלה. היותי אשת שר הפנים אינה אמורה להיות עילה להדרה מעבודה ציבורית או עיסוק חינוכי כלשהו".

תגובת עו"ד קובי בן איון – המשרד נבחר לייצג את ההסתדרות בשנת 2007. שביעות הרצון מאיכות הטיפול הביאה לחידוש החוזה מדי שנה. עו"ד בן איון אינו מקורב ליו"ר ההסתדרות ודוחה מכל וכל את הטענות בדבר משחקי קלפים. עבור "עמל" ביצע המשרד תיק אחד ויתרת התשלום בגין תשלום לחברת חקירות. עבורו קיבל 3,700 ₪ כשכר טרחה ויתרת התשלום בגין תשלום לחברת חקירות.

תגובת משרד החינוך – משרד החינוך מקיים פיקוח ובקרה על רשת עמל. בנוסף לפיקוח הפדגוגי, המשרד עורך בקרה על אופן ניצול שעות הלימוד של בית הספר וכן בודק את המאזנים הכספיים של בתי הספר. דוחות הבקרה לא העלו חריגות ביחס לרשת עמל.