ארכיון חודש: מרץ 2012

התקשורת מצביעה לבני

26 במרץ 2012
 

לכלי תקשורת מותר להביע עמדה בעד מועמד מסוים בבחירות. אין בעיה, בעיניי, שיתגייס למען אותו מועמד, אם הוא חושב עניינית שהוא ראוי יותר. על בסיס ההנחות הללו, אי אפשר שלא לשים לב שבימים האחרונים כמה כלי תקשורת מרכזיים בישראל הצביעו לבני. ב״ידיעות״ זה ממש בולט. לאורך שנים זה נחשב לכלי התקשורת הביתי של מנהיגת האופוזיציה. הייתה בכך אפילו מידה של צדק לאור היחס הנוראי והלא הגון שהיא מקבלת מ״ישראל היום״. לקראת הפריימריס מחר ״ידיעות״ ממש יוצא מגדרו לדרבן את ״הבוחרים העצמאיים״ (רבאק, מאיפה נולד הקשקוש הזה? עבור לבני בוחרים ״עצמאיים״  עבור מופז רק ״ארגזים״  בדיוק אותם ארגזים שלבני סגרה שיצביעו עבורה, אבל הבריזו לה) ללכת להצביע. מה יקרה אם מופז ינצח? אל תדאגו  ראיון הנצחון יהיה בלעדי ל״ידיעות״ ובצידו תיאור מחמיא להחריד על האיש היחיד שיכול לקחת מנתניהו את ראשות הממשלה.  

מופז נגד לבני – התקשורת הכריעה

מ״הארץ״ קצת יותר הופתעתי. מה בתפקודה העלוב של לבני כמנהיגת אופיזיציה שכנע את העיתון לפרסם בימים האחרונים שורה של מאמרים בעדה? האם העיתון זוכר ללבני את הדרך בה היא ניהלה את המו״מ עם הפלשתינאים? כי מה שאני זוכר מהמו״מ זה שלבני ניהלה במשך שנה שיחות עקרות, סרבה לדבר על ירושלים, לא הגיעה לשום התקדמות בסוגיית הפליטים ובזבזה הזדמנות אדירה שהייתה לה להגיע להסכם. אה, כן וההישג הגדול של המו״מ, אליבא דלבני, זה ששום שבר לא דלף ממנו. איזה יופי. כמה קל לדברים לא לדלוף כשלא קורה כלום.

ב״מעריב״ הטון יותר מאוזן (איזון לא נאמר כאן כקומפלימנט, רק כתיאור עובדתי). הכתבה המרכזית של מוסף השבת של העיתון הייתה שיר תעמולה אחד גדול ליו״ר האופוזיציה. מצד שני, מופז סרב לכתבת ליווי דומה  הוא לא יכול לבוא בטענות (להבדיל מהקוראים שיכולים לחשוב על כמה נקודות שלא חודדו בכתבה עם לבני).

״גלובס״ פרסם אתמול מאמר גדול של לבני. רק של לבני (שוב, חלק מהאשמה נחה במגרש של מופז  ביקשו ממנו מאמר משלו על איראן  הוא סרב  מצד שני, למה הוא צריך לתת אלף מילה על איראן ולא כול כמה לכתוב על המנהיגות הבעייתית של נתניהו?)

בשער האחורי של העיתון מאמר של מתי גולן, שדי מנקה את לבני מאחריות להידרדרותה הדרמטית של ״קדימה״. ראש אופוזיציה לא לוקח שלטון. ראש ממשלה מפסיד, טוען גולן בצדק. אלא שקשה לחשוב על ראש אופוזיציה שהצליח לדרדר את המפלגה שלו מ 28 ל 12-15 מנדטים.

בתקשורת האלקטרונית המצב יותר מורכב, אבל ממה שאני שומע ורואה אפשר להגיד שגם כאן לבני מקבלת טיפול מיטיב לעומת המתחרה.

איך זה קרה? מה גרם לכל אותם כלי תקשורת בבת אחת לתמוך בלבני? הרי לא התכנסה ועדת העורכים וקיבלה החלטה. ממש לא. סביר שלאנטגוניזם הכללי למופז יש יותר מניות בתופעה. את האנטגוניזם הזה הוא הרוויח ביושר, בהתנהלות פוליטית זגזגנית, לעתים תחמנית ומאוד לא הגונה כלפי לבני. מצד שני, ברור לי לגמרי איך הוא יפרש את ההתגייסות של התקשורת כנגדו בימים של ״להמוצ או לחדול״, מבחינתו: השבט הלבן נרתם למנוע מהפרסי להתמודד לראשות הממשלה. אם מופז ינצח, הוא יצטרך הרבה גדלות נפש כדי להתעלות מעל מיצי הקיבה האלה ולנסות לרתום את אותם כותבים ועורכים, כדי שבבחירות נגד נתניהו הם יפגינו את אותה מידה של איזון.

נתניהו תמך בהתנתקות

16 במרץ 2012
 

האם בנימין נתניהו באמת מאמין שהתנגד להתנתקות או שהוא בטוח שאם יגיד את זה מספיק פעמים, בסוף ימותו כל האנשים שזוכרים מה באמת קרה שם?

אתמול דיבר נתניהו בכנסת. הוא חזר על שורות די קבועות שלו בעניין ההתנתקות, איך הזהיר, איך חזה, איך לא האמינו לו וכו׳. בחדשות שידרתי את הכותרות של נאומו והזכרתי שנתניהו הצביע בעד ההתנתקות. מייד הגיעה התגובה הפבלובית מלשכת ראש הממשלה. הוא התנגד, התנגד, התפטר.

הנה העובדות:

ראש הממשלה שרון הציג לראשונה את תוכנית ההתנתקות בכנס הרצליה בדצמבר 2003. נתניהו לא התנגד. בפברואר 2004 שרון העלה הילוך והודיע לסיעת הליכוד שהורה להכין עבודת מטה לפינוי חד צדדי של יישובים. נתניהו הודיע ש״הרכבת כבר יצאה מהתחנה״, כלומר, זו כבר עובדה מוגמרת ולכן, אין טעם להתנגד. במאי 2004 ערך שרון משאל בנושא ההתנתקות בקרב מתפקדי הליכוד. נתניהו הודיע שהוא תומך. תומך. כמוהו הודיעו גם לימור לבנת וסילבן שלום. שלושתם היו בטוחים ששרון ינצח בקלות ולא רצו לצאת נגדו. שרון הפסיד. נתניהו עדיין לא שינה את עמדתו. הוא עשה קולות של מחאה, אבל בהובלת ציפי לבני הסכים ל״פשרת קרלטון״. הפשרה קבעה שההתנתקות תאושר בממשלה ובכנסת ותובא שוב סופית לממשלה בזמן הביצוע. נתניהו הסכים. הוא הצביע בעד ההתנתקות בממשלה ובכנסת (לא לפני שאיים להתפטר, דרש משאל עם ונסוג בו עם הזנב בין הרגליים), הוא לא עזר ל״כתומים״. הם יכולים לספר על זה בצורה הכי בוטה. הוא השאיר את מתיישבי גוש קטיף, מועצת יש״ע והמורדים בליכוד בלי תמיכה. שוב ושוב הם עלו אליו לרגל, שוב ושוב הוא אכזב אותם. ההתנתקות נקבעה ל 15 באוגוסט 2005. שמונה ימים לפני כן, כשלהתנגדותו לא הייתה שום משמעות בכל הקשור לסיכול הפינוי (אבל בהחלט הוסיפה גחלים מיותרות למדורת החשש מפינוי אלים), נתניהו התפטר מהממשלה. ״פשרת קרלטון״ קבעה, כאמור, שהממשלה תאשר את התוכנית שוב עם ביצועה. היה ברור לכול שזה אישור טכני – פורמלי לחלוטין, שנועד רק לתת לשרי הליכוד סולם להיאחז בו. נתניהו מנצל אותו היום כדי לשכתב את ההיסטוריה ולטעון שהתנגד לתוכנית. הוא לא מזכיר שהתנגדותו באה, כאמור, שנה ותשעה חודשים אחרי שהתוכנית יצאה לדרך, אחרי שאושרה בתמיכתו בכנסת ובממשלה, אחרי שהפכה לעובדה מוגמרת. אגב, גם כשהתפטר נתניהו אמר לכתבים שהוא אינו חושב שיהודים צריכים לחיות ברצועת עזה, הוא רק מסויג מהאופן בו בוצעה התוכנית. מה שבאמת גרם לו להתפטר זה סקרים (לא מדויקים), שהראו לו שעוזי לנדאו, מנהיג מורדי הליכוד, יותר פופולארי ממנו בליכוד. זה ולא החשש מטילים באשדוד.

אז למה נתניהו בכלל מזכיר ביוזמתו את האפיזודה הלא סימפטית, מבחינתו? למה במקום להדחיק אותה, הוא מעלה אותה בנאומים? האם הוא כבר התחיל להאמין בהיסטוריה המשוכתבת שלו? או שהוא פשוט חושב שאנחנו מספיק מטומטמים לקנות את זה?

לבני ניסתה להיות פוליטיקאית

11 במרץ 2012
 

לא הרבה תפקידים היו ללבני לחלק בכנסת הנוכחית. ככה זה באופוזיציה. מתישהו התפנה תפקיד יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה. לא ג'וב חלומות, אבל משהו. לבני יכלה לתת אותו ליוחנן פלסנר, אז עדיין בצד שלה. יכלה לתת אותו לזאב ביילסקי, אז עדיין בצד שלה, אבל החליטה לתת אותו לרונית תירוש. למה? רשמית, כי מגיע לה. לא רשמית, לבני ציפתה שהתפקיד יעביר את תירוש לצד שלה. תירוש קיבלה את התפקיד, הורידה קצת את הראש מתחת למים לתקופה מסויימת וכמובן, שחברה למופז בשנייה בה זה היה רלוונטי. פלסנר וביילסקי היום בצד של מופז. בטח לא בגלל הסיפור הקטן הזה. בטוח גם שהוא לא תרם לקשריהם עם יושבת הראש.

במנגנון "קדימה", שמרה לבני על משרתו של רוני בן חמו כמנהל מרחב הדרום של "קדימה". עוד יותר חשוב, בן חמו הוא פוקד גדול של "קדימה" באזור אופקים. אנשיה של לבני חזרו ואמרו שאין קשר בין העסקתו לתמיכה בלבני, אבל שבן חמו תומך בלבני. לפני שבוע בן חמו הודיע שהוא תומך במופז. לבני גם שמרה על משרה קטנה ב"קדימה" עבור הבן של עזרא נחום, פוקד גדול מרמת גן. שוב, טענו אנשיה, לא היה שום קשר בין העסקתו לבין תמיכת נחום בלבני, אבל באותה נשימה הם סיפרו לקראת הפריימריז ,שנחום, אקס מחנה שאול מופז, יתמוך בלבני. לא סתם יתמוך. לבני אפילו נפגשה איתו והציעה לו את תפקיד ראש המטה שלה. נחום אמר בנימוס "לא" והודיע על תמיכה במופז.

לבני עזרה לאלי אפללו לקבל תפקיד חלומות של יו"ר עמית של קרן קיימת לישראל. כנראה שכל אחד מכם היה רוצה את חוזה ההעסקה שלו בקק"ל (יום אחד עוד תתגלה חגיגת המשכורות, הנסיעות וההטבות של בכירי קק"ל). לבני, מן הסתם, חשבה שזה יעזור לה עם אפללו, איש חשוב בקרב מתפקדי עפולה והעמק. ובכן, אפללו , שבבחירות הקודמות תמך בה, הודיע שהוא תומך במופז. עם התפטרותו נכנס לכנסת אבי דואן, ראש מטה מופז.

אפשר להמשיך עוד ועוד, אבל השורה התחתונה ברורה. עשו ללבני בית ספר. היא לא יודעת לשחק במגרש הזה, היא לא מבינה שקשר עם האנשים הללו לא נקנה במינוי אחד. הם דורשים קשר מתמשך, אמיתי, או שלפחות ייראה כמו אמיתי. זה רק מעליב אותם שבאמצעות איזה מינוי, לבני חושבת שהיא קונה את תמיכתם.

הפוקדים הגדולים של "קדימה" מצביעים מופז בגדול. אפילו אחמד דבאח, כלי הנשק הכי חשוב של לבני בקרב הפוקדים הגדולים, מתנדנד. דבאח הוא איש עסקים אמיד בתחום הבשר. הוא פקד אלפי אנשים באזור דיר אל אסד (המספרים משתנים ונעים בין 2,000 ל 3,000). דבאח היה לגמרי בצד של לבני. הוא רוצה להתמודד לכנסת הבאה, הוא חבר של עמרי וגלעד שרון, הוא היה לבני מכף רגל עד ראש. עכשיו הוא לא. הוא אמר לי היום שזה עוד לא סופי, אבל יש מו"מ וכנראה יתמוך במופז. איך אמר לי פעם אהוד ברק – כשהגלים בצד שלך, כל דבר שאתה עושה, מצליח. עכשיו הגלים בצד של מופז.

עוד מילה אחת. אלו הפריימריז הראשונים שאנחנו מסקרים בעלטה מוחלטת. אין סקרים. עם כל הביקורת על סקרים, הם נותנים איזושהי תמונת מצב. עכשיו אין כלום. אבי דיכטר עשה לפני כמה ימים סקר באמצעות מכון "דיאלוג". לדברי אחד ממקורביו, התוצאות היו 36% ללבני, 25% למופז ו – 11% לדיכטר. לפי מכון המחקר, 70% אמרו שיבואו להצביע ואם דיכטר יורד, כמעט כל מצביעיו עוברים למופז. לא ראיתי את הסקר במו עיניי, כך שהדיווח הזה בערבון מוגבל. ייתכן שזו מניפולציה. די ברור שאם באמת יבואו 70% ממתפקדי "קדימה" לקלפי, לבני תנצח, אלא שלפי מיטב ההערכות, יבואו 40%-50% בלבד ובאחוז ההצבעה הזה, כנראה, שמצבו של מופז דומה הרבה יותר למצבו בקרב הפוקדים הגדולים. האתגר הגדול האמיתי שלו יהיה להשאיר את ציפי לבני ב"קדימה". זה, כנראה, בלתי אפשרי בשלב הזה.

ניהול המשבר (הלא נכון) של "קשת"

11 במרץ 2012
 

כל כך הרבה איי קיו יש ב"קשת" עד שכמעט קשה להבין מי מנהל את המשבר הנוכחי. אני בטח האחרון לחשוד ב"ידיעות אחרונות" ובכתב רז שכניק בענייניות, אבל קראתי את התחקיר ומדובר בתחקיר משכנע ויסודי. קשה מאוד לערער את עובדות היסוד שלו. "קשת" הלכה עם הראש בקיר, בניסיון כמעט בלתי אפשרי לנצח את העובדות. התוצאה- הרשות השנייה כבר בעניין ומשרד הבריאות והרשות למלחמה בסמים וחברי כנסת ואת התסבוכת הזאת יהיה קשה מאוד להעלים. גרוע מכך, מבחינת "קשת", בסופו של דבר, "ידיעות" ינצחו ו"קשת" גם ישלמו את מחיר המעשים הבעייתיים וגם ייראו כמי שהכחישו ונלחמו בבעיות אמיתיות. בתרגום למציאות – הם גם ישלמו לשיינפיין, גם יצטרכו להתנצל וגם ישלמו מחיר פנימי.

ל"קשת" הייתה דרך אחרת, קלה הרבה יותר להתמודד עם התחקיר:

1. להודיע על הקמת צוות בלתי תלוי לבדיקת כל העובדות. להעמיד בראשו אדם עם אינטגריטי בלתי מעורערים, שופט בדימוס וכד' ולצידו פסיכיאטר ואיש טלוויזיה ותיק ומנוסה. להודיע שלצוות תהיה נגישות מוחלטת לכל המסמכים, לתיעוד השקט של "האח הגדול" ולכל אנשי "קשת" . הצוות יתבקש להנפיק דו"ח חקירה תוך חודשיים. זה כבר ייתן חודשיים של שקט יחסי. וישים את "קשת" בעמדה של חברה, שרוצה לדעת את האמת ולא מפחדת להתעמת איתה ולא בעמדה הדפנסיבית, שהיא נמצאת כרגע.

2. לבדל ככל האפשר בין מה שקורה עכשיו, בעונה הזאת וזו שקדמה לה, לעונות בהן אילן רבינוביץ שימש כפסיכיאטר של הבית. צריך לעשות את זה בעדינות, לא לזרוק את רבינוביץ לכלבים בצורה בוטה (אסור ל"קשת" להגיע לעימות חזיתי עם רבינוביץ'), אבל בהחלט להגיד – שבשתי העונות האחרונות אף אחד לא קיבל כדורים (בהנחה שזו האמת), שרבינוביץ הוא פסיכיאטר מוערך ומכובד, אבל גם ב"קשת" חשבו אחרי העונה השנייה שאולי הוא פחות מתאים לסיטואציה כמו "האח הגדול" ולכן, הוחלף. בקיצור, להגיד לציבור – כן, היו בעיות, אבל זה היה מזמן, ממש מזמן, טיפלנו בהן בזמן אמת כדי שלא יחזרו והיום הכול מבריק ומצוחצח.

3. לבקש מכל המתמודדים שקיבלו כדורים ורואים עצמם נפגעים להגיע להעיד בפני צוות הבדיקה. להבטיח להם חיסיון על שמם ועדותם ולהודיע שבמידה וייקבע על ידי הצוות, שניתן להם טיפול בעייתי, הם יפוצו ביד נדיבה.

פעם פרסם רונאל פישר ב"מעריב" תחקיר על כך שיש סיליקון בחלב של תנובה. רוב מכריע של הקוראים לא ידע אם זה בסדר בכלל שיש סיליקון, אם חובה שיהיה, או שזו סכנת נפשות, אבל "תנובה" הכחישה בנחרצות. אה, הבנו. זה מסוכן. בסוף, התברר שהיה סיליקון. "תנובה" ספגה נזק עצום. על הדרך התברר שיש בכלל ויכוח מדעי אם סיליקון בחלב מזיק או לא, אבל זה כבר לא שינה לאף אחד. המלחמה הייתה על העובדות ובמלחמה הזאת, "תנובה" הפסידה. אם "קשת" לא הייתה נלחמת על העובדות ומחבקת את התחקיר, הסיפור היה מת די מהר. את מי מעניין מה קרה לסער שיינפיין לפני שנתיים? כן, זה מעניין, אבל ליומיים – שלושה ולא יותר מזה. אם "קשת" הייתה משווקת את הסיפור שייתכן ובחרנו פסיכיאטר לא מתאים לנסיבות הללו, טעינו ותיקנו, היה סיכוי לא קטן לספוג נזקים קטנים. נכון, זה היה מצריך את "קשת" להתעמת עם בכיריה, יורם זק ואלעד קופרמן. הם היו צריכים ללכת לצוות הבדיקה, לתת הסברים, אולי היו סופגים בסוף הערות לא מחמיאות, אבל ההימור שעכשיו זה לא יקרה, הוא הימור מסוכן מדי, מה עוד שלהפקה יכול להיות נימוק מאוד משכנע – כן, ידענו שהוא נותן כדורים. כן, ידענו שהם רוצים לצאת והוא משכנע אותם להישאר, אבל הוא האוטוריטה המקצועית. מה ציפיתם, שלא נעשה כדברו? בכל זאת, בסוף העונה החלפנו את הפסיכיאטר, מה שאומר שהסקנו מסקנות.

אגב, לא מאוחר ל"קשת" לשנות אסטרטגיה. תמיד במשבר אתה בטוח שאם כבר הלכת בדרך אחת, אז לעבור לדרך אחרת, רק יחמיר את מצבך. לא נכון. זה יקטין את הנזק ועדיף מלהמשיך מלחמה שאתה לא יכול לנצח בה.

גלובס: דרוקר על "האח הגדול": "בסוף יתנצלו וישלמו לשיינפיין". 11.3.2012

11 במרץ 2012
 

על רקע תחקיר "ידיעות" על חלוקת כדורים פסיכיאטריים למשתתפי "האח הגדול", דרוקר מגיב בבלוג שלו על התנהלות קשת: "היא הלכה עם הראש בקיר – בסוף היא תשלם את מחיר המעשים וגם תיראה כמי שהכחישה ונלחמה בבעיות אמיתיות". להמשך קריאה.

תחקיר קדימה – הגזבר המפוטר פותח הכול על לינדנשטראוס, אדלר, הנגבי, רמון וחסון

6 במרץ 2012
 

 מתוך ראיון עם איציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת קדימה:

אני נכחתי בדיון אחד. דנו האם אבי דיכטר צריך להיות ברשימה או לא צריך להיות ברשימה. עמרי שרון התנגד. הוא אמר: "אבא חושב שהיום אבי דיכטר זה מותג לקדימה. בעתיד , זה יהיה שק קמח על הגב של קדימה. לא צריך להכניס אותו, הוא בעייתי".

האיש הזה, איציק חדד, היה ממש ליד האינקובאטור הפוליטי שממנו יום אחד נולדה לנו קדימה. שותף לחברות הסוד הקטנה שביצעה את הפרישה מהליכוד.

איציק חדד:

לגבי שאול מופז, הוא אמר: "תשמע, הבן אדם הזה זגזגן. מה פתאום עכשיו…".

זה עמרי (שרון) אומר?

כן. הוא יודע שמה שנדמה לי, ראובן אדלר אמר שאריק אמר ש'אם מישהו יורד מהאוטוסטראדה בפנייה הלא נכונה ואחר כך רוצה לחזור לאוטוסטראדה, אז נותנים לו את האפשרות. ככה זה בחיים.

איציק חדד, גזבר משפלגת קדימה לשעברברוך קרא: טוב, אתה בטח נורא נהנה מהפיקנטריה הפוליטית הזאת, אבל לא לכבודה התכנסנו היום. האיש הזה היה גזבר קדימה, האיש על השיבר, האיש שאחראי על ההתנהלות הכספית של קדימה, ובוא נזכור שהוא גם נעצר באוקטובר האחרון לאחר שיושבת ראש המפלגה, ציפי לבני, הגישה נגדו תלונה במשטרה. לא ניכנס לפרשה הזאת, רק נגיד בגדול שמדובר במערכת יחסים בעייתית, לכאורה, בינו לבין רואה חשבון שהיה קבלן משנה של קדימה, ובמקביל היה לוגם איזשהו פרויקט נדלן משותף יחד עם חדד.


רביב דרוקר
: אז צריך לומר כמובן שלחדד יש בטן מלאה, גם על לבני שהגישה נגדו את התלונה, וגם לכל צמרת המפלגה ששותפה לה. מה שעוד יותר חשוב להגיד אני חושב, זה שאנחנו התייחסנו לעדות של איציק חדד קצת כמו שהמשטרה מתייחסת לעדות של עד מדינה. כלומר, אנחנו משדרים היום רק את הטענות של חדד שהצלחנו להגיע לאיזשהו אימות חיצוני עבורן. זאת אומרת, או מסמך או עד, או חיזוק בבדיקת פוליגרף שאנחנו ערכנו.

10 מיליון שקלים חוב לראובן אדלר

מתוך ראיון עם איציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת "קדימה":

נגמרת מערכת הבחירות (2006, בה רצה קדימה בראשות אולמרט), מופיעה דרישה (של הפרסומאי ראובן אדלר), עשרה מיליון שקל. מה זה עשרה מיליון שקל? "תשמע, המחיר שרשמנו בחוזה, בחוזה של אדלר, זה לא המחיר הנכון. זה המחיר כי ככה היינו צריכים מבחינת תקרה ומבחינת אילוצים פיננסיים".

זה אומר לך מי?

אביגדור (יצחקי). "נתתי התחייבות" הוא אומר לי, "על עשרה מיליון שקל". אני אומר לו, "תשמע, עשרה מיליון שקל, עשרה מיליון שקל". ואז מתחילים הלחצים של אדלר. "איפה הכסף"?

ברוך קרא ורביב דרוקרברוך קרא: בוא נסביר רק למה אנחנו מתעכבים על זה. לא מדובר פה באיזשהו סכסוך כספי בין שני אנשים. מדובר פה בכספי מפלגות, כלומר, כסף ציבורי. רוב התקציב של מפלגות הוא מכסף ציבורי, כסף של משלמי המיסים. ולכן, כל מפלגה חייבת לדווח על כל ההוצאות שהיא מבצעת במערכת בחירות ועל כל החוזים החתומים שהמפלגה חותמת בזמן מערכת בחירות.

רביב: ולכן, לכאורה, לא אמור להיות מצב שלראובן אדלר יש חוזה עם קדימה שהוא מקבל כך וכך מיליוני שקלים עבור השירות שהוא נתן בבחירות 2006, אבל בכיס, פתאום מתברר אחרי הבחירות, שיש לו איזה "צעטלה" מאביגדור יצחקי, ש"מגיע לי עוד עשרה מיליון שקלים מקדימה, על אותן בחירות".

מתוך הראיון עם איציק חדד:

אני גם נפגשתי אישית עם ראובן אדלר על העניין הזה…

ומה הוא אומר לך?

"בוא'נה, אני רוצה את הכסף. אני, מה מעניין אותי הנהלים שלכם? אני נתתי שירות, אני צריך לקבל את העשרה מיליון האלה". והיה לו חוזה. כל החוזה שולם מההתחלה ועד הסוף. מבקר המדינה בדק את החוזה. לא היה שום זכר לעשרה מיליון האלה.

ובנוסף למה ששילמת, הוא ביקש עוד עשרה מיליון?

כן, כן. הוא אמר שיש התחייבות. אם ראובן יראה את הכתבה, אז הוא ישנא אותי עוד קצת. התחלתי למסמס את זה. אמרתי, בואנ'ה, מה זה עשרה מיליון? מאיפה הוא הביא את זה? אהוד שמע את הסיפור הזה, לא רצה לריב עם ראובן אדלר. אנחנו ערב בחירות מוניציפאליות. אני זוכר שהייתה פגישה בניהם. ראובן אדלר בא ושם לו את הפתק של אביגדור. קיבלתי על זה עדכון, שהוא (אולמרט) ראה את הפתק, שהראו לו את הפתק.

ממי?

מראובן אדלר. ושהוא היה מזועזע לחלוטין. ואיכשהו מתגלגל לעניין הזה צחי הנגבי שלקח על עצמו לנסות להיות המתווך ופותר העניינים. בסופו של חשבון, אני מבין וגם מנכ"ל קדימה מבין, עדי שטרנברג, שיש אור ירוק לשלם לראובן אדלר את הכסף. ואז, מה מסתבר? שכמה חודשים לפני כן, אדלר וחומסקי עשו מבחינתם "טעות", הנפיקו את החברה שלהם לציבור. מוציאים הודעה מיידית לבורסה. מתחיל מחול שדים. אהוד, נדמה לי, בגרמניה באותה תקופה. מתחילים חברי כנסת לדבר על זה ב"יאללה קדימה" (אתר אינטרנט), ובטלפונים לאהוד, בטלפונים לעוזרים שלו. אני קלטתי שאהוד מבין באותו שלב שהעסק הזה צריך לעשות לו מהר מהר רוורס, אחרת הוא מביא לאיזו תקלה קולוסאלית, ומתכנסת ישיבה במשרד ראש הממשלה בקיריה בתל אביב. בקיצור יוצא פרוטוקול, "אין חוזה, מבוטל. אני מורה לבטל את החוזה. לא ישולם כסף. קדימה לא נתנה את ההתחייבות".

רביב: צריך לומר שהסיפור הדי מדהים הזה אומת לנו על ידי שורה של גורמים חיצוניים. אביגדור יצחקי למשל, אמר לי שהוא נתן את אותה התחייבות כתובה לאדלר כתשלום גלובאלי עבור כל השנים שאדלר עוזר לשרון בהתנדבות. אחלה נימוק. השאלה היא רק, על סמך מה? למי זה דווח? מי אישר את הדבר הזה? מה פתאום קדימה צריכה לשלם עבור כל השנים שאדלר עזר לשרון בליכוד בכלל, או אלוהים יודע איפה עבור בחירות ששרון בכלל לא מועמד בהן?

ברוך: מה שלא פחות מדהים זו פניית הפרסה של הפוליטיקאים. בהתחלה, כולם בעד התשלום הזה. ושנייה אחרי שזה מתפרסם בעיתון, כולם מתנערים.

נשוב לראיון עם איציק חדד:

אחרי שראובן אדלר, בעצם, לא מקבל את העשרה מיליון שקלים, מה באמת קורה בינו לבין אולמרט?

מתחיל להיות גם נתק, גם השמצות מאוד מאוד קשות עליו. כלומר, הבנתי, זה נכנס ל… הם מנתקים קשר. אולמרט נמחק באותו רגע. הייתה ישיבה שבה אריק שרון עוד היה בתמונה. הייתה ישיבת מטה בחירות וראש מטה הבחירות של קדימה, בבחירות הראשונות, היה אהוד אולמרט. ואדלר, הרי אדלר לא ספר אף אחד מחברי הכנסת. אדלר ישב בישיבה ואמר לו, "תגיד לי, מה אתה חושב את עצמך שאתה הולך לבית תמחוי לאכול מרק עם עניים? אתה פרצוף לשבת…", אמר לו את זה ליד כל חברי הכנסת. הקרע התחיל עוד באותה ישיבה עם בית התמחוי, העשרה מיליון גמרו את הקשר בניהם.

ואחרי זה אדלר מנסה לעשות פעולות נגד אולמרט, או שהוא רק ממורמר בצד?

תשמע, מה זה לעשות פעולות? אדלר… אדלר לא יוותר על שקל. אדלר דיבר עם כל מי שרק אפשר בשביל לעשות… לקחת את אולמרט ולבעוט אותו החוצה. אל תתפוס אותי עכשיו במילים, אבל אני יודע משיחות בבתי קפה, שכל המהלך הזה שפתאום אהוד ברק ממציא "אני, דרישה שלי שההוא (אולמרט) יתפטר", שאלו דברים חריגים, זה לא… לא כל כך מקובלים בעולם הפוליטי. הבנתי שבית היוצר של העניין הזה זה השכן מהקומה למעלה במגדלי אקירוב.

ראובן אדלר?

(מהנהן).

לפי כל מיני כתבות עיתונאיות, לפני שברק הציב את האולטימאטום במאי 2008, זה ששלח את אולמרט הביתה, הוא באמת התייעץ עם ראובן אדלר. אבל אין שום הוכחה שאדלר אמר לברק להציב את אותו אולטימאטום ובטח לא שיש איזשהו קשר לאותו חוב של עשרה מיליון שקלים.

חדד סיפר לנו לא מעט על מה שהוא רואה כמעורבותו של הנגבי בניסיון ליישב את המחלוקת בנוגע לאותם עשרה מיליון שקלים שתבע אדלר:

אני עדכנתי אותו. אני אמרתי לצחי, אני הרמתי אליו טלפון בערב ואמרתי לו, "צחי, תגיד לי, מה זה הקרקס הזה? אתה אמרת לי שזה בסדר, החוזה. איך עכשיו פתאום אהוד מזמין ישיבה כאילו להגיד שזה לא בסדר?" כי הוא היה איש הקשר עם אהוד.

מה הוא אומר לך?

הוא אומר לי, "אני לא הוזמנתי ואני אגיע", והוא מגיע.

עוד משתתף בישיבה סיפר לי שהוא זה שעדכן את הנגבי על הישיבה, שלא ידע ממנה באותו זמן, אבל אמר לו שהוא מתכוון להגיע. חדד בכלל חושב שהוא יודע למה הנגבי התערב בעניין. לפני תשעה ימים העברנו את התיאוריה שלו על מעורבות הנגבי והוא הציע מיידית ששניהם ייבדקו בפוליגרף. חדד נבדק ונמצא דובר אמת. הנגבי לא נבדק. אנחנו החלטנו לא לתת פרסום לתיאוריה של חדד בנושא, בהיעדר תמיכה נוספת, בכל מקרה, הנגבי אומר שהוא לא היה מעורב בנושא בכלל, ורק לישיבה הזאת אצל אולמרט הוא הגיע בגלל הזמנה מפורשת של אולמרט בתפקידו כיו"ר הוועדה לענייני מפלגה.

"ג'ובים" בקדימה

מתוך ראיון עם איציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת "קדימה":

המפלגה העסיקה את טובי ירוחם (עוזרו של הנגבי). טובי ירוחם היה אמור לגייס כספים עבור צחי הנגבי לעמותה שהקימו, ופנו לכל אותם אנשים שצחי הנגבי עזר להם פעם, הכיר אותם, מינה אותם. "חבר'ה, בואו. החבר בצרה. תביאו, מה שנקרא, כסף". לקחו בין 200 שקל ל-10,000 ל-50,000 שלק, כל אחד כפי יכולתו וכפי הלחץ שהופעל עליו.

הנה מה שאמר לנו על כך טובי ירוחם, עוזרו של צחי הנגבי, בשיחת טלפון שקיימנו עימו:

"מותר לי בשעות הערב לנסות לעזור לחבר כמו להרבה מקרים אחרים שאני רץ ועוזר בערבים. איפה הבעיה פה?"

איציק חדד:

טובי ירוחם טוען שהוא נוסע עם הרכב שלו, מעודד פעילים, מתחזק קשר עם פעילים.

תשמע, אני, קודם כל… אני נתבקשתי לעזור בגיוס תרומות. אני תרמתי ממשרדי, תרמתי 10,000 שקלים. ראיתי הבנאדם במצוקה. לא משנה שכשאני הייתי במצוקה אפילו טלפונים לא הרימו וכמו שאני מבין, גם היו שותפים בסוד לקחת ולהכניס אותי לשק החול ולזרוק לים. ראיתי בן אדם במצוקה, צריך לעזור, אז תורמים. פניתי גם לכל מיני אנשי עסקים שיתרמו, אבל לא ציפיתי שיתחילו לפנות לכל מיני אנשים פוליטיים.

ברוך: אז בדקנו ככל יכולתנו. קודם כל, הנגבי אכן הקים עמותה לגיוס כסף עבור ההוצאות המשפטיות שלו. נזכיר, הוא שכר את עורך הדין וינרוט, עורך דין יקר מאוד. הוא לא הסתיר את זה. הוא הצליח לגייס חמישה מיליון שקלים והיה לו קשה מאוד לגייס את הכסף הזה, הוא אפילו אמר את זה לכם באחת ההזדמנויות.

רביב: גם סיפור ההעסקה של טובי ירוחם, העוזר של הנגבי במפלגת קדימה, סופר פה, בתכנית הזאת, כאשר פרסמנו שהוא עולה לקדימה יותר מ-20 אלף שקלים בחודש, למרות שעבודתו עבור המפלגה די מצומצמת. כך או כך, אנחנו לקחנו את איציק חדד ושלחנו אותו למכון הפוליגרף של זיגי הורוביץ.

ממצאי בדיקת הפוליגרף שנערכה לאיציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת קדימה:

טובי ירוחם וגיוס התרומות בעבור צחי הנגבי?

"נראה כי הנבדק (חדד) דובר אמת קרוב לוודאי בטענה כי טובי ירוחם גייס כספי תרומות עבור צחי הנגבי בשעות שהועסק בשכר בקדימה".

מתוך הראיון עם איציק חדד:

אתה שמעת מטובי ירוחם ישירות שמה שהוא עושה זה יום-יום הוא נוסע ממקום למקום ומחפש כספים לגייס כסף…

ודאי, ודאי, ודאי. היו גם עתות מצוקה שבהן הוא לא עמד ביעדי הגיוס והוא אמר, "בוא תעזור לי, בוא פה…". כן, ממש. באופן שיטתי, מסודר, מהיום הראשון. הוא היה איש הקשר לעניין…

יושבת ראש המפלגה הייתה מודעת לכך אישית?

ודאי, ודאי.

איך אתה יודע את זה?

קודם כל, דובר על זה לא פעם ולא פעמיים.

בנוכחותה?

בוודאי. במאה אחוז היא יודעת את זה, היא יודעת שהיא מחזיקה לצחי את טובי ואם היא מעזה לגעת בטובי, צחי מוריד לה את הראש. אלו דברים שהיו ידועים, אין פה משחקים. צחי, זה טובי, דליה איציק זה גלית (מנהלת הלשכה של ח"כ דליה איציק) ושלום הנהג (הנהג של ח"כ דליה איציק). לכל אחד יש מישהו.

ברוך: חדד מתאר לנו מבפנים את המנגנון הזה שהוא היה חלק ממנו כמעט שלוש שנים, בתקופת לבני, כמנגנון מסואב. הוא מספר לנו על אנשים שעובדים בקדימה, עבור מי הם עובדים. האם הם בכלל עובדים עבור קדימה, והוא נותן לנו עדות מבפנים על מה שאתה (רביב), לפני כמה חודשים, פרסמת מבחוץ.

מתוך שיחה טלפונית עם סלומון קרובי, קבלן קולות ומקבל שכר מ"קדימה", שודר ביוני 2011:

המקור: שמענו שאתה בעצם בכלל עוסק יותר בנדל"ן בתאילנד, בוויאטנם, למה אתה צריך לקבל משכורת "מקדימה"? זה לא בעצם קומבינה שבמסגרתה "קדימה" וציפי לבני שעבדת עבורה משלמים…

קרובי: חס וחלילה, חס ושלום אני תמכתי בלבני ואני תומך בלבני כל הזמן.

המקור: אתה עובד בכלל בימים עבור "קדימה"?

קרובי: בוודאי, מה זאת אומרת?

המקור: אתה מארגן כנסים? אתה עושה פעילויות? מה אתה עושה?

קרובי: אני לא חייב לך דין וחשבון.

בחזרה לראיון עם איציק חדד:

אני חושב שיהיה יותר קל להגיד מי עובד עבור קדימה ומקבל כסף, מאשר להגיד מי לא עובד. יש שם ברשימה אנשים שהם עוזרים של כל מיני, נניח, כמו שאמרנו, טובי ירוחם, שעסק בעבודות עבור זה… יש את המזכירה של חיים רמון, ענבר לובין. לא היה לה שום תפקיד. ישבה במשרד של חיים רמון שניהל עסקים פרטיים. היא הייתה המזכירה שלו וקיבלה משכורת מקדימה. רוני בן חמו היה מקבל כ-16 וחצי אלף שקלים. היה לו "טייטל" של מנהל מרחב דרום. האמת שהוא קיבל את הכסף בגלל שהיו לו כאלפיים מתפקדים בעיר אופקים. קדימה העסיקה אנשים לפי כוחם או במתפקדי השטח או באיזשהו אינטרס עם ח"כים שיכולים להשפיע.

מתוך שיחה טלפונית עם רוני בן חמו, קבלן קולות ומקבל שכר מ"קדימה", שודר ביוני 2011:

המקור: אני מבין שפשוט אתה עושה הרבה מאוד עסקים אחרים. אומרים לי גם שאתה לוביסט עבור איזה משרד יחסי ציבור בשדרות.

בן חמו: נכון.

המקור: הדברה עבור החברה שלך "עמית תמיר פרויקטים".

בן חמו: בנדל"ן אני מתעסק, מה זה קשור? אני מנהל מרחב דרום בשכר מיום הקמת "קדימה".

איציק חדד:

שחורי היה אומר לי, "תשמע, הוא יש לו 200 מתפקדים, תן לו טלפון". "ההוא יש לו ככה וככה, תגדיל לו את התקצוב". הדברים האלו נאמרו, אלו דברים שכולם יודעים אותם. בקדימה, אין אחד שלא יודע אותם. קח את העוזר של שחורי, יואל מוגמי. מוגמי כמה חודשים לא היה במפלגה, קיבל את כל כספו.

ברוך: על זה נמסר לנו בתגובה מ"קדימה" ש"יושבת הראש ציפי לבני קיצצה בכוח האדם ובגירעון מאז כניסתה לתפקיד. העסקת אנשים ב"קדימה" נעשית על בסיס ענייני".

רביב: אבל לפי חדד, הסיפור לא פחות מקדימה, הוא משרד מבקר המדינה.

איציק חדד:

קח את הנושא של העסקת כוח-אדם. בא המבקר ואומר, "בוא'נה, מה זה המשרות המטורפות האלה? המפלגה בגירעונות". ואז אומרים לו (אנשי קדימה). ואז אומרים לו, "תגיד לי, מה אתה עובד אצל רביב דרוקר?" אז הוא אומר, "מה זאת אומרת עובד אצל רביב?". הוא אומר, "רביב פרסם את זה לציבור, שהציבור ישפוט. מה פתאום אתה מתייחס לזה עוד פעם?".

רביב: בתגובה של קדימה לטיוטת דו"ח מבקר המדינה בעניין העסקת כח-אדם, אכן נכתב הטיעון הבא: "תכנית טלביזיה פירטה את העובדות בפני הציבור… והמפלגה הרי עומדת למבחנו של הציבור. בנסיבות כולן, ולו נשמעה בקשתנו – לא היה המבקר נזקק להערות ביקורת במישור זה."

איציק חדד:

בטיוטה של מבקר המדינה נמתחת ביקורת על משרות שניתנות על ידי מנגנון קדימה לקבלני קולות שונים של קדימה.

קבלני קולות, משרות מנופחות, תשלומים מנופחים לאנשים, היקף משכורות ענק, היקף משכורות ענק בסיעה בכנסת. אתה חייב להבין. הסיעה בכנסת מתוקצבת כ-70, 80 אלף שקלים על ידי המדינה ישירות לתקציב הסיעה. בנוסף לזה, קדימה העבירה כ-95 אלף שקלים נוספים למימון משכורות בסיעה.

ואז מה קורה?

יש איזושהי ביקורת, אבל אתה רואה, אין קשר בין הטיוטות לבין מה שיוצא בסוף. בסוף יוצא בלי שמות, בסוף יוצא… הכול מעודן כזה. כלומר, השפעתו של הברמן…

ברוך קרא: הברמן זה איתן הברמן שהוא היועץ המשפטי של קדימה, שלטענת חדד, מתאפיין ביכולת לשכנע את אנשי משרד המבקר לרכך את ביקורתם כלפי המפלגה.

מכתבו של איציק חדד לעוד איתן הברמןמבחינת הברמן זו כמובן תעודת כבוד וגם מבחינת קדימה, האמת, שווה להעסיק יועץ משפטי כזה. כך או כך, חדד רואה בהברמן את אחד האנשים שהביאו למעצרו והוא בטוח שהרקע האמיתי לכך הוא ההתנגדות שלו, של חדד, לחתום על חוזה חדש שרצה הברמן. חוזה לחמש שנים, שקבע שגם אם קדימה תרצה להפסיק את ההתקשרות עם היועץ המשפטי שלה, היא תצטרך לשלם את כל הכסף חמש שנים.

מי קיבלה 150,000 ש"ח פיצויים מקדימה ועל מה?

מתוך ראיון עם איציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת קדימה:

יוליה שמאלוב ברקוביץ' עבדה בקדימה בתקופת כהונתו של יוחנן פלסנר כמנכ"ל קדימה. היא הלכה על כל מיני תכניות מרחיקות לכת שלא הסתדרו עם מה שקרה בקדימה בפועל. הם מחליטים לפטר אותה. יוצא לה מכתב פיטורים על ידי המנכ"ל. היא, כמובן, לא מחזירה את הרכב ואני מפעיל חברה שגוררת לה את האוטו, אנחנו נכנסים פה לאיזה קלאש בעייתי. יום אחד זה נגדע סופית, הסיפור הזה, ומגיעה תביעה. מי שמייצג את יוליה שמאלוב ברקוביץ' פונה לקדימה ואומר להם, "תקשיבו, תיגרמנה אי נעימויות קשות מהסיפור הזה של יוליה שמאלוב ברקוביץ'". אני ברקע יודע על מה יכול להיות ועל מה מדובר. היא אמרה לי, היא תגרום לקדימה מבוכה אם לא ישלמו לה את הכסף. הוסף לזה, אתם העיתונאים הייתם קופצים על זה כמוצאי שלל רב, הבנתי שנזק אטומי יכול להיות. אני מבין את העניין הזה. אנחנו מגיעים לישיבת גישור ואנחנו הופכים להיות גמישים ואנחנו משלמים לה את הכסף, נדמה לי 150 אלף שקלים וככה אנחנו סוגרים.

הפתק של אביגדור יצחקי לאיציק חדדברוך: שמאלוב, לפי הבדיקה לשנו, עבדה בקדימה ארבעה חודשים, לאחר מכן פוטרה. אביגדור יצחקי, אז יושב ראש הסיעה, עוזר לה לעבוד עוד כחודשיים, לקבל שכר. עכשיו תסביר לי למה היא מקבלת פיצויים בסך כ-150 אלף שקלים, ולמה יצחקי כותב לחדד את הפתק הבא: "אל תתן ליוחנן (הכוונה ליוחנן פלסנר) לקלקל לך, אל תעשה פרסה מיוליה, הכול עליך. תנסח מכתב שצחי ואני נחתום עליו. המשך עבודתה באותם התנאים. אביגדור".

רביב: היועץ המשפטי של קדימה, אגב, אומר בתגובתו לנו, "נכון, לא היה מגיע לה סכום כזה על פי ההמלצה שלנו". במייל שכתב בזמן אמר הברמן לחדד, שמקסימום מגיעים ליוליה "דמי מבוכה" מצומצמים. אבל לדברי הברמן היום, מי שהחליט על הפיצוי הנדיב, בסופו של דבר, הוא דווקא חדד. לחדד יש הסבר איזו מבוכה רצה למנוע, אבל ההסבר הזה לא נתמך בהוכחות. בכל מקרה, בכירים בקדימה ששוחחתי איתם התייחסו להסדר הפיצויים הזה כבעייתי.

מיליונים אבודים בבחירות המקומיות 2008

רביב: הסיפור הזה מתחיל כמו איזה ארכיאולוגיה למתקדמים. את מי מעניין היום, ב-2012, למי נתנה קדימה כסף בבחירות לרשויות המקומיות ב-2008?

ברוך: אז בוא כבר נגיד שהסיפור הזה מתפתח לאחד הסיפורים המוזרים ביותר, לפחות שאני שמעתי. בוא נתחיל באמת בספטמבר 2008, אז יש פריימריז בין מופז ללבני. כמה חודשים אחר כך יש בחירות מוניציפאליות. לסמיכות הזאת יש חשיבות רבה, כפי שמיד נבין.

מתוך ראיון עם איציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת קדימה:

אני מגלה בכל התקופה הזאת שלוקחים פשוט אנשים, אומרים להם, תשמעו, נוסיף לכם כספים, מבטיחים להם כל מיני הבטחות, כל מיני תקצובים עפים. יואל חסון תופס את עמי כחלון מקריית אונו, מבטיח לו 100 אלף שקלים. אחר כך עמי כחלון מספר לי שצחי הנגבי הרים אליו טלפון ואמר לו להעביר את כל התמיכה של האנשים משאול מופז לציפי לבני ובתמורה לזה הוא ידאג שיואל יסדר לו תוספת תקציב.

רביב: כחלון הוא עמי כחלון, מועמד קדימה בקרית אונו. אני שמעתי את הסיפור הזה כבר לפני שנתיים משאול מופז, הקורבן של הסיפור והתקשרתי אז לכחלון לבדוק איתו.

מתוך שיחה טלפונית עם עמי כחלון, מתמודד "קדימה" בקרית אונו, בחירות מקומיות 2008, שודר בינואר 2010:

המקור: אתה בכלל עברת ממופז ללבני?

כחלון: אני עברתי בשעה 11:00 בבוקר ממופז ללבני. זה נכון, אמת.

המקור: ב-11:00 בבוקר ביום הבחירות?

כחלון: ביום הבחירות, זה נכון.

המקור: ויואל חסון התקשר אליך, זה הטלפון המכריע שאמר לך ב-11:00 בבוקר "בוא ואז אנחנו…".

כחלון: לא, זה היה צחי הנגבי.

המקור: אהה, תעבור ואז אנחנו ככה וככה נעזור לך.

כחלון: נעזור לך ויהיה בסדר וזה חשוב למפלגה.

רביב: כחלון גם טען שיש לו מסמך מפורש מיואל חסון על אותה הגדלת תקצוב, לכאורה. לפני שבועיים התקשרתי שוב לכחלון לבדוק איתו את הסיפור. עכשיו כבר המילים "נעזור לך", שהוא אמר שצחי הנגבי אמר לו בבוקר יום ההצבעה, נעלמו. לגרסתו, הוא כבר הצביע מופז, כי הוא איש מופז, אבל אז התקשר אליו צחי הנגבי, איש לבני צריך לומר, ואמר לו שציפי לבני תביא יותר מנדטים בסקרים. הוא לא חשב על זה עד אז, כנראה, ואז הוא עומד בפתח הקלפי ומפנה את כל תומכיו להצביע ללבני ולא למופז.

מתוך הראיון עם איציק חדד:

מוקמת הוועדה המוניציפאלית. עכשיו, הוועדה המוניציפאלית זה חברי כנסת. חברי כנסת לא רוצים שהידיים שלהם יהיו בענייני כספים. לקחו אחד, אמרו לו, אתה… אתה תנהל את בריכת הסירחון, מה שנקרא, יואל חסון. עכשיו אני מכין טבלאות, אני אומר, בוא'נה, המפלגה זאת הולכת לפשוט רגל. אני מזדעק. לאן אני אלך? עדיין יושב ראש התנועה אהוד אולמרט. זה היה ממש ערב הפריימריז. אני מבקש אצלו פגישה בהולה. הולך אליו הביתה. בפגישה איתו נכח גם שלמה יצחק. הוא מכניס אותנו לחדר הצדדי, מדליק לו סיגר, רואה את הדברים, חוטף חום. אני מראה לו איפה הפערים, דברים לא הגיוניים. פה אנחנו מעריכים שההוא יקבל שני מנדטים, הוא מקבל פתאום תקצוב של 4. ההוא מהצפון היה לו בסקר אפס מנדטים, מקבל שני מנדטים. כל מיני דברים הזויים שהיו שם. אתה יודע, זה מאות אלפים. מאות אלפים, מאות אלפים, נהיה מיליונים בסוף.

ברוך: הגרסה הזאת נתמכת בתיק המסמכים שהעביר חדד למשטרת ישראל. בוא נראה מה הוא כותב בזמן אמת לחיים רמון ויואל חסון. אנחנו מדברים על שלושה חודשים וחצי לפני הבחירות: "צפוי לפיכך גירעון מצטבר של 20-25 מיליון שקלים, העשוי למוטט כלכלית את תנועת קדימה".

רביב: חדד בטוח שהגדלת התקצובים שחסון נותן למועמדים, זה נובע משיקולים לא ענייניים. הוא בטוח שחסון עושה את זה כדי לתמרן אנשים לתמוך בלבני. חסון ורמון אומרים לנו שהתקצוב היה הגיוני וענייני, ובכלל בשלב מאוחר יותר גם חדד הסכים לו. יתרה מזאת, לדבריהם, הגירעון נגרם בכלל בגלל אנשי מופז, ולכן אין בתיאוריה של חדד דבר.

איציק חדד:

איך שהיא נכנסת למפלגה ביום שישי, אני נכנס אליה לפגישה. ואני אומר לה, "תקשיבי, יש פה ברדק אטומי עם הקטע המוניציפאלי ברדק תהומי". היא אומרת לי, "תשמע, אני אשלח את האנשים שלי, יבדקו את העניין ואני אתן החלטה". ואז מתכנסת ישיבה. בישיבה משתתפים חיים רמון, יואל חסון, נדמה לי עדי שטרנברג, יוסי טובור (עוזרו של יואל חסון). וחיים פותח את הישיבה ככה, אומר, "עם כל הכבוד לגזבר, הגזבר יכול לעשות חישובים, דבר אחד לא מקובל עליי – שהגזבר יקבע דברים פוליטיים". אני אומר לו, "מה זה דברים פוליטיים"? צפי מנדטים. הוא אומר, "מה פתאום. איך הגזבר יכול להגיע שלזר קפלון יקבל אפס מנדטים? לזר קפלון יקבל שני מנדטים. ויונה יהב יקבל שמונה מנדטים". ותיק-תק מתחילים לתקן את כל הטבלאות לפי צפי המנדטים של הפוליטיקאים הידועים והגירעון… נעלם, יורד פלאים והכול בסדר והוא מודיע לציפי שהגירעון בסדר והיא מחליפה איתו מכתב ש"זה בסדר, רק תקפיד על העניין". מגיעות הבחירות המוניציפאליות, התחזית של הגזבר בתוספת מס ערך מוסף מתממשת עד הסוף.

אתה עוד היית אופטימי.

אני הייתי אופטימי. 18 פלוס מיליון שקל גירעון.

ברוך: ושוב נדגיש, ש-18 מיליון השקלים הללו, רוב הכסף הזה הוא כסף ציבורי, הוא כסף שניתן למפלגה מהציבור. ובוא נראה מה כותב חדד ללבני מיד אחרי הבחירות. הוא כותב ככה: "לאחר פניית גזבר התנועה לעצור את הזרמת התקציבים, הוסמכו השר רמון וחבר הכנסת חסון ובדוק ולטפל בעניין.בשני המקרים למרבה הצער שוחררו החסימות". חדד גם כותב בזמן אמת ש"מועמדים תוקצבו תוך התעלמות מנתונים מקצועיים, ולעיתים אפילו תוקצבו שתי רשימות באותה העיר". הוא גם מציע ללבני להגיש תלונה במשטרה נגד כמה ראשי רשויות". עכשיו אני שואל אותך (רביב), זה שכיח שנוצר בור תקציבי כזה לאחר מערכת בחירות?

רביב: באופן עקרוני, זה כן שכיח, אבל לא בהיקף הזה ולא בעוצמה הזאת שמטלטלת את קדימה והופכת אותה מהמפלגה הכי יציבה ברמה הכלכלית, למפלגה עם באמת בור כזה. ואני רוצה להפנות אותך לטענה של חיים רמון בעניין הזה. חיים רמון אומר, סליחה, גזבר מפלגה לא אמור לקבוע תחזיות פוליטיות. אנחנו, סמכותנו לעשות את זה. אנחנו הפוליטיקאים, וגם סמכותנו להחליט במודע שטוב לנו להיכנס לגירעון בגלל שיקולים פוליטיים כאלו ואחרים.

בכל מקרה, יש הרי גורם שאמור לבדוק בדיוק טענות חריפות כמו אלו של חדד – משרד מבקר המדינה. אחרי הכול, כסף ציבורי.

נשוב לראיון עם איציק חדד:

מגיע צוות של מבקר המדינה. מי שניהל בעצם את הביקורת מטעמו של מבקר המדינה לבחירות לכנסת ה-18 ולבחירות המוניציפאליות שהתקיימו בנובמבר 2008, היה רוני קמפלר. אותו אדם מפורסם שצילם את רצח רבין בזמנו. הוא התחיל לבדוק את העניין הזה של הבחירות המוניציפאליות. הוא בעצם עלה על העניין הזה שיש פה בעיה. יש פה בעיה קשה. מה זה, איך הגירעון הזה נוצר? מה זה התקציבים האלה? הוא הכין לי מכתב, מסמך רשמי של משרד מבקר המדינה שבו הוא שואל אותי שאלות ובין השאלות הוא בעצם מאשים את גזברות המפלגה. הוא אומר, "אתם תקצבתם ככה, אתם לא עדכנתם את יושבת ראש התנועה בכל מיני דברים. תן לי תשובות על העניין הזה".

בשלב הזה אתה כבר מוכן לפרוק את מה שיש לך בבטן?

אני מוכן לפרוק מה שיש לי בבטן, אני אספר לך קוריוז קטן. לקחתי טוש אדום ורשמתי על אחד החלונות בקדימה את התאריך "נובמבר 2008, שנת המפנה לרעה של המפלגה". אני לא אגיד לכם באיזה חלון, אם…

כי אתה מבין שכשאתה כותב את מה שאתה הולך לכתוב למבקר המדינה, זה סוף דרכך בקדימה.

זה סוף דרכי בקדימה, אני מבין שאני שם את זה. אבל אני אומר, אני פה מנקה… אני מוריד את כל המטען שיש לי בלב. אני מכין את הקלסר הזה, ומשתף את רוני בממצאים שהולכים להיות. מקבל טלפון ממשרד מבקר המדינה, מרואה חשבון משה קרני. רואה חשבון משה קרני הוא היום סגן ראש המחלקה לביקורת מפלגות, בן אדם מאוד ותיק במשרד מבקר המדינה, מומחה בענייני מפלגות. הוא, יש לו שם אחיזה, הוא מקושר, הוא היה מופיע בכל הישיבות עם מבקר המדינה. הבנתי שהוא גם מחובר היטב למבקר. הוא גם נתן לנו כל פעם הצעות. "יש לכם פה בעיה. תביאו את הברמן שיגיד למבקר ככה וככה והמבקר יחליק את זה". הוא היה מייעץ לנו איך לסדר את העניינים בכל מיני עניינים שנראו לא הכי טוב. ומשה קרני מתקשר אליי ואומר לי, "איציק, אני צריך אותך לפגישה דחופה אצלנו במשרד". אני אומר לו, "אני אקפוץ אליכם מחר". הוא אומר לי, "לא, לא, זה דחוף. עכשיו". נוסע לרחוב ההרבעה, עולה לקומת הביטחון של משרד מבקר המדינה. קרני יורד לשם, אומר לי, "לא, בוא, בוא. זה לא שיחה למשרד פה". לוקח אותי ללובי, אומר לי, "תשמע, יש משהו עדין שאני צריך את שיתוף הפעולה שלך בו. קיבלנו הוראה מגבוה". עכשיו אתה צריך להבין. כשקרני אומר "הוראה מגבוה", זו הוראה מלינדנשטראוס. "להשמיד את כל המסמך הזה של קמפלר ואת התשובה שלך ואת הכול, ולשים את הדברים בצד. אנחנו נטפל בזה בהמשך". אני אומר לו, "אז למה צריך להשמיד? אל תכניסו את זה בדו"ח". הוא אומר, "לא, לא, הוראה מגבוה, להשמיד את המסמך של מבקר המדינה".

במילים האלו הוא משתמש?

במילים האלו הוא משתמש. עכשיו אני נכנס לאיזושהי חרדה. אני מבין פה… אני אומר בוא'נה, מה זה, להשמיד? זה משרד מבקר המדינה. נשמע לי הזוי. אני אומר לו, "טוב, אני אשמיד את המסמכים". הוא מקשה. הוא אומר לי, "אנחנו יכולים… לא שאנחנו לא מאמינים לך, כן? הכול בסדר. אנחנו יכולים לראות את זה שאתה משמיד את זה?" אני מתחיל הפעם להיכנס ללחץ ואני ככה, ממש בהברקה אומר לו, "מחר בבוקר תבואו, תראו שאני משמיד את זה". אני משם נוסע למפלגת קדימה, לוקח את המסמך של קמפלר, מצלם את כל הסט ושם אותו בארון ליד. למחרת בבוקר אני מגיע למשרדי קדימה, מחכה לי רוני קמפלר רועד כולו. ממש ראיתי אותו… אף פעם לא ראיתי אותו במצב הזה. הבנתי שהוא קיבל… הוא עבר שם שטיפה ואם הניירות האלה לא מושמדים, ראשו על הגיליוטינה. הוא אומר לי, "איציק, אתה נותן לי את מילתך שלא עשית לזה העתק? שאין העתק". אמרתי לו, "אתמול אמרתם לי זה… אין העתק. הנה המסמך, תסתכל עליו". לוקח את המסמך הזה ומראה לו שאני גורס אותו במגרסה. הוא אומר לי תודה רבה והוא מדווח לקרני שהעניין סגור. קרני באחת הפגישות הבאות שלנו קורץ לי עין, אומר תודה ובזה מועלמת כל הפרשה של הבחירות המוניציפאליות. המבקר קונס, כמובן, את קדימה בדו"ח, אבל אתה יודע, זה דו"ח רגיל כזה. "לא דיווחו על הוצאות", מעבירים את זה. 700 אלף שקל ואף אחד לא משלם שום מחיר על כל הפרשה המוניציפאלית.

רביב: ראשית, צריך לומר, שאנחנו שלחנו את חדד להיבדק בפוליגרף גם על העניין הזה.

ממצאי בדיקת הפוליגרף שנערכה לאיציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת קדימה:

גריסת מסמכי קדימה לבקשת אנשי מבקר המדינה

"נראה כי הנבדק (חדד) דובר אמת, קרוב לודאי, בטענה כי גרס מסמכים של "קדימה" לבקשת אנשי משרד מבקר המדינה".

עוד נאמר, שחדד נבדק גם בפוליגרף מטעמו עוד לפני שהלך לפוליגרף שאנחנו שלחנו אותו, פוליגרף של נתי שגיא וגם שם יצא דובר אמת בטענה הזאת. אני חייב לשאול אותך (ברוך) כמי שמכיר את משרד מבקר המדינה. שמעת אי-פעם שמבקשים להשמיד מסמכים, לגרוס אותם?

ברוך: לא, אני אף פעם לא נתקלתי במקרה מוזר כזה, ובוא נראה מה משיבים לנו ממשרד מבקר המדינה:

"סערה בכוס מים. עובד ביקורת זוטר עשה טעות ונתן במהלך הכנת הביקורת והרבה לפני סיומה, תרשומת לא מחייבת לגזבר "קדימה". לאחר שנודע על כך לממונים עליו, הם ביקשו לבטל את התרשומת העצמית שעשה אותו עובד".

ברוך: התגובה משכנעת אותך?

רביב: האמת, לא ממש. אני עדיין לא מצליח להבין. נגיד שפעלו פה לא על פי הנוהל, אז למה צריך לרוץ, להשמיד, לגרוס, "בנוכחותי", מה קרה? למה לא להשאיר את המסמכים במגירה ולהגיד בבוא היום נטפל בהם? או לכתוב מכתב שפעלנו לא על פי הנוהל ונפעל עוד מעט? והכי חשוב, האם מבקר המדינה אי-פעם חזר לזה? הרי לחדד יש טענות מאוד מאוד קשות, עם מסמכים, הראינו חלק מהם. אסמכתאות. מישהו בדק אותן?

ברוך: משרד מבקר המדינה לא בדק את הטענות של חדד בתשובה למסמך של קמפלר. המבקר מותח ביקורת על קדימה בנושא ניהול הבחירות המקומיות, אבל לא שום דבר שקרוב לנושא הטעות שחדד העלה. יותר מזה, אנחנו יודעים היום שחד התלונן בנושא למשטרה והמשטרה לקחה את תלונתו ברצינות, והיא אף מתשאלת אנשים לגביה. חדד קושר בין הרצון של משרד המבקר והמבקר לשמור על קשרים טובים עם יו"ר הוועדה לביקורת המדינה באותה תקופה, יואל חסון, לבין הפנייה להשמיד את המסמכים. זו האשמה כבדה ואין לה ראיות מוחשיות, אבל אין ספק שיש פה סימן שאלה גדול שמבקר המדינה צריך להשיב לו בצורה קצת יותר רצינית.

מתוך הראיון עם איציק חדד:

תשמע, זו בקשה של לינדנשטראוס. ככה קרני מקבל את זה בצורה מאוד מאוד קשה. רוני קמפלר כולו רועד. אמרתי, אני לא אעשה השמדה. אני לא ראיתי את עצמי משמיד את המסמך, כי אם הייתי משמיד אותו, אז הייתי משמיד את כולו, כולל עותקיו. ברגע שהשארתי עותק אמרתי… אני אשמור את זה, אני אראה מה יצא מהעניין הזה. אם באמת הם לא יעשו עם זה כלום, נמצא דרך להציף את זה. לא ניכנס איתם עכשיו למאבק חזיתי.

הדם הרע בקדימה

ראיון עם איציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת קדימה:

למה אתה במהלך התקופה הזאת, כאשר אתה אוסף הרבה מאוד דברים, והרבה מאוד חומר, יש ברשותך…

כן, אבל אני גם עוסק בפעולות מניעה. יש הרבה מאוד הוכחות להראות שאני מנעתי הרבה מאוד דברים.

אז למה הם משאירים אותך? שלוש שנים אנחנו מדברים פה כמעט. למה הם משאירים אותך? שלוש שנים, המנכ"ל ויושבת ראש המפלגה…

המנכ"ל ניסה להיפטר ממני לא פעם ולא פעמיים.

ומי מנע ממנו?

אני אגיד לך. הוא כנראה חשש, הוא כנראה חשש וחיפש הזדמנות. על מה הוא יפטר אותי? תאר לך, אתה מעלה בדעתך מצב שאני הייתי מפוטר ומוציא את הדברים האלה שיצאו עכשיו לתקשורת, לא כשיש לי איזושהי עננה מעל הראש.

עד כמה יש לך קשר עם אנשי מופז? עד כמה הם מעודדים אותך להחריף את המאבק שלך נגדה עכשיו, בשעה שזה חודש קריטי, מוכרע גורלה?

תראה, אף אחד לא מעודד אותי לשום דבר. אני אמרתי שאני אוציא את כל האמת על כל מה שקרה בקדימה, בין השאר, בשביל להראות שנפלתי קורבן. זה הדבר הראשון, להראות שנפלתי קורבן. תשמע, הרסו את שמי הטוב.

אם אני לוקח את הפלאפון שלך עכשיו ומסתכל, שיחות יוצאות, נכנסות, ליאור חורב (מנהל הקמפיין של מופז) נמצא שם? שאול מופז נמצא שם? הם נמצאים איתך בקשר ישיר?

נקבת בשני שמות, אספר לך. קודם כל, כשהייתי במעצר בית, שאול מופז התקשר מארה"ב ואמר לי, "אני רוצה רק להגיד דבר אחד. אני מאחל למשפחתך שתחזיק מעמד ותעבור את המשבר הקשה. אני לא נכנס לשום דבר של קדימה". מאז אותו יום, כמעט ולא היה לי שום קשר. ליאור חורב, פגשתי אותו בפגישה בבית קפה. הוא רצה, אמר לי, "אני אייעץ לך איך לעשות… איך לנהל את הזה". דברים שידעתי אותם.

ברוך: טוב, תראה, ברור שלולא חדד היה נעצר הוא לא היה יושב איתנו ומספר לנו את כל הסיפורים הפנטסטיים האלה שהוא סיפר לנו היום. אבל מצד שני, צריך לזכור. האיש הזה עבד שלוש שנים בהנהגת קדימה במטה לבני. עכשיו, אם אתם היום אומרים שהאיש הזה הוא מושחת והוא כל כך בעייתי, איפה הייתם בכל השנים האלה? הרי מכל מה שאנחנו למדנו, מהעדויות, מהמסמכים, אנחנו רואים שהסכסוך הזה התחיל הרבה לפני כן. אז עכשיו נזכרתם?

רביב: אני אגיד לך יותר מזה. היום, המערכת הפוליטית, אם מופז יפסיד ללבני, זו תחשב הפתעה. למה אני אומר את זה? כי כשאתה שומע את הסיפורים האלה אתה מבין כמה, בשנים האחרונות אפילו, לבני אמרה, טוב, אתה יודע מה? אני אהיה קצת פוליטיקאית. וקצת קבלני קולות והמנגנון של קדימה, הבחירות המוניציפאליות ופה נעצום עיניים, פה נסמיך את ההוא לעשות את הדברים האלה. ויכול להיות שבסוף זה ייגמר טרגי במובן הזה שהיא גם תפסיד וגם כשהיא תסתכל במראה, היא לא תוכל להגיד ש"מהיום הראשון ועד היום האחרון בפוליטיקה 'אני הייתי לגמרי קלין'".

כתבתם של רביב דרוקר וברוך קרא

עריכה: טלי קורין

צילום: שי פוני, דודו בוקר

מקליטים: יאן ארדשניקוב, עמית אלה

תחקיר: לינור גריסריו

תגובות:

תגובת מפלגת קדימה:

איציק חדד הוא חשוד בפלילים שפוטר מקדימה לאחר שנעצר ונחשד בחשדות פליליים בעקבות תלונה שהגישה קדימה במשטרה. מאז מעצרו הוא פתח במסע נקמה פוליטי במיוחד באלו שפיטרו אותו – במיוחד מעת הזו.

בכל הנוגע לבחירות המוניציפאליות – תקציבים הוקצו באופן ענייני ולא על פי תמיכת המתמודדים במועמד כזה או אחר. הטענה כאילו טובי ירוחם אינו עובד בפועל במפלגה היא שקר – כמוה הטענה כנגד הגב' ענבר ליובין, המשמשת כעוזרת ליו"ר מועצת קדימה ועל כך מקבלת שכרה. קדימה אינה מעסיקה קבלני קולות. רוני בן חמו – החל את עבודתו כמנהל מרחב הדרום בקדימה ב-2007, טרם היבחרה של לבני לתפקיד יו"ר התנועה.

מצער שערוץ 10 בחר לפרסם השמצות וסיפורים חסרי בסיס שנמסרו לו ממר חדד כאשר ברור לערוץ מניעי האיש ועל אף שנמסרו לערוץ ראיות המפריכות את טענותיו של זה.

תגובת חיים רמון:

בהתמודדות בין לבני למופז לא תמכתי באף אחד מהמתמודדים. ממילא, לא פעלתי לטובת אף אחד מהם. כל ההחלטות שקיבלתי שירתו את טובת קדימה ולא לטובת פעיל זה או אחר. הגזבר סרב להעביר דו"חות ביצוע של התקציב במשך שבועות, דבר עליו התרעתי בזמן אמת. החריגה מהגירעון המתוכנן נבעה בעיקרה מסטייה תקציבית במערכות הבחירות של מאיר ניצן מראשון לציון ויונה יהב מחיפה (שניהם, דרך אגב, תמכו בשאול מופז). לגבי ענבר ליובין, ענבר מסייעת לי רבות בתפקידי בהתנדבות כיו"ר מועצת קדימה. חדד תמך בכך בכל העת.

תגובת יואל חסון:

כל אחד ממועמדי קדימה בבחירות לרשויות המקומיות, קיבל מהגזבר חדד מכתב שבו הוא כותב "אני שמח להודיעך שאישרתי את התקציב". מדובר באדם שהוליך אתכם שולל. עובדה שאחרי המכתב המתריע שלו מיולי 08, אותו ציטטתם, הוא כתב באוקטובר 08 ללא הסתייגות שהגירעון יהיה 10 מיליון שקלים. חדד אף ידע שרוב רובו של הגרעון, 8 מיליון שקלים, מקורו ממועמדים שתמכו במופז. לגבי המועמד כחלון, מר חסון לא ביקש ממנו להעביר את תמיכתו ממופז ללבני ולא עשה זאת באף אחד מ-100 המקרים האחרים שתוקצבו על-ידי קדימה.

תגובת צחי הנגבי:

הדברים שהוצגו מפיו של מר חדד בכתבה הם דברי הבל ושקר. מר הנגבי לא היה מעורב בתיווך כלשהו בין מר אדלר למפלגת קדימה. לגבי בדיקת הפוליגרף, מר הנגבי הציע למערכת המקור לערוך בדיקת פוליגרף במקביל למר חדד, כששניהם יישאלו את אותן שאלות, שינוסחו בהסכמה. מערכת המקור בחרה לסרב להצעה הזו, וטעמיה עמה.

תגובת עו"ד איתן הברמן:

התמונה אותה אתם מנסים לצייר היא שלעו"ד הברמן השפעה על מבקר המדינה שלא בשל טיעונים משפטיים ראויים אלא בשל טעמים אחרים פסולים. זו שטות מוחלטת. לעניין ההסכם של יוליה שמאלוב ברקוביץ' – עמדתנו בעניין הייתה שהגברת שמאלוב אינה זכאית לתחום הנתבע על ידה. לעניין הסכם שכר הטרחה, אין כאן דבר זולת ניסיון של מר חדד להכפיש ממניעי נקם את משרדנו. מדובר בטיוטת הסכם שכר טרחה, שלא נחתמה על ידי קדימה ולפיכך אינה בגדר הסכם מחייב. בחוזה החל בין קדימה לבין מרשנו אין הוראה כפי שזו באה במכתבכם.

תגובת יוליה שמאלוב ברקוביץ':

מרשתי שימשה בתפקיד סמנכ"ל פיתוח ואסטרטגיה. לאחר שנתגלעו מחלוקות בנוגע לשכר עבודתה, מרשתי הגישה תביעה אשר במסגרתה נערך הליך גישור והושגה פשרה. מדבריו של הגזבר עולה כי מרשתי נהגה בדרכים לא לגיטימיות – דברים אלו שקריים.

תגובת עמרי שרון:

הדברים לא היו לא נבראו ולא התרחשו מעולם. רשימת המועמדים לכנסת לבחירות 2006 נקבעה לאחר שאבי אושפז ולכן, לא השתתפתי בקביעת הרשימה.

תגובת ראובן אדלר:

מדובר בבליל של חצי אמיתות, בדיות ושקרים, שכבר סופרו בכל מיני גרסאות במהלך השנים, ואין לי כל עניין להוסיף ולהגיב עליהם.

תגובת משה שחורי:

חדד מנסה להטיל דופי בהגשת התלונה המשטרתית כנגדו ולכן פתח במסע נקמה חסר מעצורים ונבזי.

תגובת יואל מוגמי:

מדובר בשקר וטענות סרק. המשכתי אז ואני ממשיך בעבודתי כיום כיועץ פוליטי של מנכ"ל התנועה בפעילות פוליטית שוטפת.

תגובת טובי ירוחם:

מעורבותי בגיוס תרומות להגנתו המשפטית של ח"כ הנגבי הייתה מינורית לחלוטין. אני דוחה מכל וכל את ההכפשה כאילו העסקתי בקדימה הייתה קשורה קשר כל שהוא לעניין הגנתו המשפטית של ח"כ הנגבי. השקעתי שנים מחיי כדי להבטיח את מעמדה, משקלה התנועתי ואיכות תפקודה של הוועדה לענייני מפלגה.

תגובת רוני בן חמו:

אני עובד כמנהל מרחב דרום של "קדימה" עוד מהתקופה בה אולמרט היה יו"ר התנועה. בתקופת לבני קוצץ שכרי ובכל מקרה, אני תומך בשאול מופז.

תגובת מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס:

למבקר נודע לראשונה על הטענה בדבר מעורבותו לכאורה בגריסת המסמך בחדשות 10. זו עלילת שווא. המבקר נודע לו על המקרה כתוצאה מפניית תכנית "המקור" לפני כשבוע.