לצפייה בתחקיר בווידאו לחצו כאן
התחקיר נעשה יחד עם איתי רום
רביב דרוקר: תגיד, פורבס זה מגזין רציני?
איתי רום: ברור.
רביב: אז איך הוא מדרג את בני שטיינמץ הישראלי במקום ה – 169 בעולםבקרב כל עשירי העולם? ראיתי ש"בלומברג" עוד נותן לו יותר. הוא שם אותו 137 בעולם, הישראלי הכי עשיר בעולם.
איתי: בסדר, אבל מה הבעיה עם זה?
רביב: מה זאת אומרת, מה הבעיה? כמה פעמים עוד שטיינמץ צריך להגיד לכם שהוא לא הבעלים של האימפריה הענקית שנקראית קבוצת בני שטיינמץ? מה, אתה לא מכיר קבוצות שהשם שלהן לא משקף את הבעלות שלהן?
איתי: האמת, לא. אבל בוא תשמע כמה עובדות על בני שטיינמץ:
1. לב העסקים שלו זה יהלומים, עוד מהבית בנתניה.
2. העסקים שלו היום, מה שאנחנו יודעים, בעיקר באפריקה.
3. הוא גר בארסוף, יישוב המיליונרים ליד הרצליה, ויש לו שמה בית שמוערך לפי פרסומים ב-12 מיליון דולר.
4. חברים: עידן עופר, אליעזר פישמן, וגם אהוד ואהוד אולמרט, לפי פרסומים שונים, בעבר שני החבר'ה האלה כשהם היו אזרחים, חשוב להגיד, היו מעורבבים בעסקים שלו.
רביב: זה לא שלו! האימפריה. תראה מה שהוא אמר בראיון נדיר לפייננשל טיימס: "אני רק יועץ מיוחד…אין לי שום תפקיד ניהולי בקבוצה, אבל אני מאמין שהיא מתייחסת אליי יפה". במקרה שלו, אגב, לפי "פורבס", ההתייחסות היפה זה משהו כמו כלל ההון של בני שטיינמץ, 6 מיליארד דולר. בלומברג אומר יותר, 8 מיליארד דולר. אבל בוא אולי שנייה נסביר לצופים למה זה בכלל כל כך משמעותי ההבדל בין "יועץ" של האימפריה ל"בעלים".
איתי: לך על זה
רביב: בהפשטה גסה כי זה מסים וזה מסובך, יועץ זה מעט מס. ככל שאתה יותר מיועץ לכיוון הבעלים, זה הרבה, הרבה, הרבה מס.
איתי: אז תן לי לספר לך סיפור על הייעוץ של שטיינמץ באפריקה, בסיירה ליאון.
איתי: ממש באזור שדיקאפריו הסתובב בסרט "לגעת ביהלומים", יש לקבוצת בני שטיינמץ מכרה יהלומים, בית חרושת לכסף. ב – 2007 היה בלגאן. נהרגו אנשים. היה צריך להסדיר עניינים עם השלטונות מי מגיע להיפגש עם הנשיא? היועץ המיוחד שלך, בני שטיינמץ. אתה רוצה להגיד לי שכשיש כזה משבר, את מי ששולחים זה דווקא את היועץ החיצוני?
רביב: אנא עארף? מה אתה שואל אותי?
איתי: אתה יודע מה? בוא אני אראה לך מה אנשים מאוד חשובים בסיירה לאון סיפרו לכתב ששלחנו לשם, בדיוק על הנושא הזה.
מתוך ראיון ג'ונתן שאקה, הממונה על המכרות במשרד האנרגיה בסיירה לאון:
האם פגשת פעם את מר שטיינמץ?
פגשתי אותו לזמן קצר. באותו זמן הוא היה אחד המשקיעים הגדולים במדינה הזאת, ללא ספק.
מה הוא עשה כאן?
הוא הגיע כי הזמינו מפעל עיבוד חדש. אם אתה מגיע לעיר או לכפר, אם אתה ידוען או אדם חשוב, יהיה נחמד מצדך ללכת ולומר שלום לצ'יף.
אתה יודע מה קרה בפגישות האלה?
אני רק יודע שכולם שיתפו פעולה והחלו לעבוד שוב.
מתוך ראיון עם אמינטה קלי למין, התנועה לצדק ופיתוח, סיירה לאון:
בשנת 2007, שוטרים ירו על אנשי הקהילה, ושני אנשים נהרגו ושניים נפצעו. כתוצאה מכך החלה חקירה. מיד לאחר מכן הגיע מידע לפיו הבוס של חברת "קוידו" הגיע למדינה.
מר שטיינמץ?
כן. שטיינמץ הגיע למדינה והלך ישר למשרד הנשיא ומיד לאחר מכן הוסר האיסור.
איתי: תראה, לא מזמן קבוצת בני שטיינמץ השיקה בסיירה לאון חברה חדשה. נחש מי מגיע לטקס? היועץ.
מתוך ראיון עם ג'ונתן שאקה, הממונה על המכרות במשרד האנרגיה בסיירה לאון:
"הוא נאם ואמר שכל הפיתוח עולה כ-2 מיליון דולר".
מתוך הקלטת נאומו של בני שטיינמץ בסיירה לאון:
"אני מודה על התמיכה ועל האמון של טיפאני באוקטאה ובעתידה של אוקטאה. תודה לאורחים האחרים שלי (הבנקים) שהגיעו. נמצאים איתנו בנק סטנדרט צ'רטר, נציגי בנק רוטשילד, נציגי קרדיט סוויס, נציגי דויטשה בנק".
איתי: נו, אתה רואה? הוא מדבר על האורחים שלו. אז אתה עדין רוצה להגיד לי שהוא לא בעל הבית של המכרה הזה ושל כל הקבוצה?
רביב: יועץ מיוחד. יועץ מיוחד. תחזור אחריי. אני לא מבין. מה, אתה קשה הבנה? מה, אתה… אתה לא מכיר הרבה מקרים של יועצים שהפכו לטייקונים?
איתי: אה, לא.
רביב: טוב, בעיה איתך.
איתי: תראה, שטיינמץ אף פעם לא מתראיין, גם חברים שלא ממש ממש לא אוהבים לדבר עליו, אז אני חושב שהנאום הזה שהוא נותן בסיירה לאון באירוע ההשקה, הוא נקודת מוצא טובה כדי להכיר אותו. בוא תשמע.
מתוך הקלטת נאומו של בני שטיינמץ בסיירה לאון:
"אספר לכם מעט על ההיסטוריה שלי. אבא שלי עזב את פולין. הוא עבר לאנטוורפן, עבר להתגורר בבלגיה ושם הקים עסק יהלומים כעובד פשוט. אני גדלתי בבית שבו יהלומים היו הנושא בה"א הידיעה. כמובן בגיל 21 סיימתי את שרותי הצבאי ועברתי להתגורר באנטוורפן. משם הפכנו למובילים בייצור יהלומים בעולם. מאז הפעם הראשונה ועד עכשיו השקענו בסך הכל יותר מ-300 מיליון דולר. סקטור הכרייה בסג"ר הרחיב את פעולותיו בכל אפריקה. יש לנו מיזמים גדולים מאוד בגינאה, בליבריה, בדרום אפריקה, בזמביה, היינו בקונגו, אנחנו בקוסובו, במקדוניה. אנחנו מצפים להרחיב את פעילותנו ויהיו מיזמים נוספים".
רביב: תשמע, אבל בסוף-בסוף, המחלוקת מה הוא בדיוק עושה בקבוצה, הבעלים, היועץ, זו מחלוקת על כסף, המון כסף. זה מאות מיליונים לקופת המדינה, אבל זה כסף. אבל יש מישור אחר שמעולם לא נחשף. תן לי לספר לך על תיק בדיקה 224/09. מסתבר שבסוף 2009 מתנהלים שורה של דיונים אינטנסיביים בצמרת הפרקליטות, כולל פרקליט המדינה, האם לפתוח בחקירה נגד בני שטיינמץ, ועל מה החקירה הפלילית? אני אתן לך את הלשון של המשפטנים המדויקת: "העבירות הן עבירות מס שנעברו במזיד ובכוונה להתחמק ממס וכן ניסיון לקבל דבר במרמה".
מתוך שיחה עם עו"ד פיני רובין, מייצג את בני שטיינמץ מול רשות המיסים:
אתה מודע לעובדה שהיו טענות ברשות המיסים, שהם אמרו אפילו: "אנחנו חושדים בפלילים, הוא רימה אותנו, הוא אמר לנו בהתחלה…"? אתה יודע שהיו שם טענות כאלה בדיונים הפנימיים?
זה כשהם לא ידעו.
כשהם לא ידעו מה?
כשהם לא ידעו את הנתונים.
רביב: אתה יודע שבשנת 1997, כשהוא מחליט לעלות לארץ אחרי עשרים שנה בבלגיה והוא פונה למס הכנסה, אף אחד בכלל לא יודע מי זה. הוא לוקח רואה חשבון מאוד מוכר, בולט, בשם זאב פלדמן ויוצא לסדר את העניינים שלו.
איתי: תראה, שטיינמץ לא בוחר את פלדמן סתם. כמו תמיד, הוא הולך על הטובים ביותר. זאביק פלדמן רואה חשבון מאוד מוכר וגם עד לפני שלוש שנים לפני כן היה סגן נציב מס הכנסה. במסגרת הזאת הוא מאוד התיידד עם מי שכרגע צריך לקבוע כמה מיסים שטיינמץ ישלם. פקיד שומה גוש דן, שוקי ויטה.
רביב: תראה, מה פלדמן אומר לרשות המיסים, לפי המסמכים שאנחנו ראינו? הלקוח שלי, בני שטיינמץ, העולה החדש שאתם לא מכירים בכלל, הוא לא צריך לשלם מס בכלל בישראל. הוא מוסיף ואומר: "נכון, יש לו אימפריה ענקית, מאתיים חברות שהן ברחבי העולם. הן כפופות כולן לאיזה שתי נאמנויות, "בלדה" ו"וסאנה". והן רשומות בכלל בליכטנשטיין, אבל הוא לא הבעלים שלהן". נכון, אומר פלדמן, שהן פועלות מכוח, זה משפט מאוד חשוב, "הנחיות יסוד של שטיינמץ", אבל הוא לא צריך לשלם לכם כלום.
איתי: תראה, הלכתי למיטב המומחים בישראל בתחום הזה כדי להבין מה המשמעות של כל המושגים המקצועיים האלה. חשוב להגיד, הם נתנו לי הסברים עקרוניים, בלי להתייחס ספציפית לשטיינמץ.
מתוך ראיון עם רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המיסים:
מה זה אומר אם אני זה שנתן את הנחיות היסוד לנאמנות?
זה אומר שאתה היוצר של הנאמנות בעיני החוק בישראל.
מתוך ראיון עם רו"ח אלכס הילמן, היה חבר הוועדה למיסוי נאמנויות ברשות המיסים:
מי שנותן את הנחיות היסוד הוא בעצם היוצר?
זה היוצר. נכון, חד משמעית.
רביב: פלדמן מצרף ב – 97 לראשונה את "קודש הקודשים". עץ המבנה של קבוצת שני שטיינמץ. עשרות חברות, שרשומות באיי הבתולה, האי מאן, לוכסמבורג, ג'רזי ועוד מקומות ששמם יצא להם למרחוק כמקלטי מס אולטימטיביים.
איתי: אתה בטח שואל את עצמך מה זה ג'רזי בטח
רביב: מה זה באמת ג'רזי?
איתי: אז בוא תראה מה אמר לי מי שהיה יועץ כלכלי לממשלת ג'רזי, לגבי חברות שמחליטות להירשם דווקא שם.
מתוך ראיון עם ג'ון כריסטנסן, לשעבר יועץ כלכלי לממשלת ג'רזי:
"בג'רזי נרשמות חברות שרוצות להתחמק או להימנע מתשלום מיסים. בפועל, לא עומד לנגד עינינו תוכן כלכלי אמיתי, אין העסקה האמיתית, אין תפוקה אמיתית בג'רזי. כך שאני חושב שאם רואים בחברה שרשומה בג'רזי, כמעט בכל המקרים אפשר להסיק שקרוב לוודאי שהחברה הזאת היא חברה חוץ גבולית ללא פעילות כלכלית ממשית".
רביב: בכל מקרה, שוקי ויטה, ההוא שדיברתי עליו מרשות המיסים, חותם ב-27 בינואר 1998 על הסכם שנוי במחלוקת עם הטייקון בני שטיינמץ. לפי ההסכם הזה, שטיינמץ ישלם בארץ רק על ההכנסה של דמי ייעוץ, 150 אלף שקלים בחודש, כמו שכיר שמרוויח מצוין, אבל שכיר. ההסדר הזה עובד שמונה שנים.
איתי: לפני שבע שנים החליטה המדינה סוף-סוף שצריך להסדיר את העניין ולקחת מיסים גם מהדבר הזה שנקרא נאמנויות, היצור המשפטי המוזר הזה שבמסגרתו מישהו לוקח את הכסף שלו, נותן אותו לאיזה עו"ד ואומר לו: מתישהו תתן את זה לאדם שלישי. במקור, זה נועד לאבא שרוצה לדאוג לילדים שלו.
רביב: כשהמדינה רוצה לחוקק את החוק הזה, שיפסיק את איבוד ההכנסות של מיליארדי שקלים, עומד מולה בעיקר עורך דין אחד, מאוד מומחה ועם הרבה כוח.
מתוך נאום של עו"ד פיני רובין בועידת גלובס לעסקים:
"מס הכנסה כבר צדו אתכם בכניסה וצילמו אתכם בתור אליטת העושר, שבאה לשמוע איך מתנהלים בימים הטרופים האלה. שהרי זוהי ארץ אוכלת עשירייה ומשברת פרמידותיה".
איתי:פיני רובין הוא בכיר עורכי הדין בישראל בתחום הזה והוא ניהל פייט אדיר נגד החוק הזה, שביקש סוף-סוף להטיל מס על נאמנויות. ללקוח שלו, שטיינמץ, הקרב הזה היה שווה הרבה מאוד כסף. תראה מה אמר לי מישהו שהיה מאוד בכיר ברשות המיסים באותה תקופה על כל המאבק שהתנהל אז מאחורי הקלעים:
בכיר ברשות המיסים:
"רובין היה מאוד פעיל. הוא זיהה את נתניהו כחוליה החלשה ולחץ עליו. אחר כך היית רואה איך נתניהו חוזר בו מהחלטות שכבר התקבלו עם הדרגים המקצועיים. זה התחיל ב'בואו לא נעביר את החקיקה של הנאמנויות עכשיו'. והיינו צריכים לקיים עוד ישיבות כדי 'להחזיר אותו למוטב' ".
איתי: יום אחד, אחרי דיון בוועדת השרים, מי שהיה אז מנהל רשות המיסים התבטא בצורה מאוד חריגה בכנס רואי חשבון שהיה באילת: "בעלי עניין מטילים לחצים כבדים על הדרג הפוליטי בניסיון למנוע את מיסוי הנאמנויות".
רביב: בכל מקרה, אחרי המאבק הסוער, החוק עובר, מה שאומר שמעכשיו שטיינמץ, לכאורה, צריך להתחיל לשלם מס, הרבה כסף, על הנאמנויות הללו. אלא שאז מגיע עו"ד רובין לרשות המיסים, ומספר להם סיפור שהם לא מכירים. שטיינמץ, זוכרים? ובכן, את כל האימפריה שלו הוא הקים מכסף שנתן לו חבר שלו, יהלומן בלגי יהודי בשם אברהם לאוב. הכול נוצר מיהלומים שנתן לאוב לשטיינמץ שעבד אצלו פעם, ומכיוון שלאוב בכלל גר בבלגיה והוא לא פה, הוא לא תושב ישראל, אז שטיינמץ לא צריך לשלם לכם אגורה. מה הוא צריך להוכיח באמת לרשות המיסים כדי שיקבלו את הסיפור? בוא תשמע.
רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המיסים:
"אתה תצטרך להראות לרשות המיסים שמדובר בנאמנות שנוצרה ע"י מי שאינו תושב ישראל. אתה תרצה להראות שהנכסים באו ממנו, ואתה תרצה להראות שלך אין שום השפעה מהותית על הנאמנות. בגדול, אם תעמוד בתנאים האלה, הנכסים מחוץ לישראל, עוד לא שייכים לך, ואין כל סיבה שבעולם שתשלם על זה מס".
רביב: ראבק, איתי, תהיה בן אדם. בוא נניח שלאוב באמת אהב את שטיינמץ והוא נתן לו את הכסף, אבל בכל זאת, מה שהבנו הוא ששטיינמץ צריך להוכיח שהוא לא זה שמנווט את האימפריה.
אני רוצה לחשוף לראשונה כמה זה הון תועפות. לפי בכיר ברשות המיסים, הרשות דורשת משטיינמץ ארבעה מיליארד שקלים. לשלם הון תועפות, אם הוא בעצם זה שמנווט את האימפריה. זאת אחת השומות הגבוהות ביותר שיצאו פה אי פעם והיא שקולה פחות או יותר, אני לא צריך להגיד לך, לרבע מהבור בתקציב של כל מדינת ישראל.
מתוך ראיון עם רו"ח אלכס הילמן, היה חבר הוועדה למיסוי נאמנויות ברשות המיסים:
"ישנו סעיף בחוק, הוא סעיף אנטי תכנוני, שאומר שכאשר לנהנה יש השפעה על נאמנות, על נכסי הנאמנות, על ניהול הנכסים, רואים את הנהנה כיוצר. וזאת הנאמנות חייבת במס בישראל. חד משמעית, על זה אין שום מחלוקת".
חשוב לציין כמובן ששטיינמץ כופר בסכום הזה, הוא ערער על כך לבית המשפט, בית המשפט עוד לא פסק.
איתי: הנה, אני בן אדם ואני אומר, בוא נעזוב את סיירה לאון ואת זה שהממשלה שם בהודעה רשמית כתבה שבני שטיינמץ הוא בעל המניות במכרה.
רביב: עזוב, אמרת שאתה עוזב, אז עזוב.
איתי: אוקי. אבל בוא תראה מה קורה בחברה אחרת בעץ המבנה ששטיינמץ דיבר עליו, על חברת Halton technologies. הייתה נגדם חקירה של רשות ניירות הערך האמריקאית בכל מיני חשדות. חשוב להגיד, שטיינמץ נוקה מאשמה, אבל מה אמר שטיינמץ באותו זמן ל"גלובס" על אותה חקירה? הנה: "לא היה ברשותי מידע פנים כלשהו בעת שחברת האלטון שבבעלותי רכשה ניירות ערך של טלדטה. בכוונתי לשים את הפרשה מאחוריי, ולהמשיך במלוא המרץ בעסקי הבינלאומיים".
רביב: כאמור, המחלוקת היא לא רק על כסף. מה שאנחנו חושפים היום זה שבעצם באותם דיונים סודיים בצמרת הפרקליטות ורשות המיסים בסוף 2009, הם חושבים אולי לפתוח בחקירה פלילית כי הם חושבים שאולי שטיינמץ שיקר להם. הם אומרים: תראה, ב-2006 באת ואמרת "זה הכול לאוב, האימפריה הוקמה מלאוב", אבל ב-1997, כשעוד לא היה חוק, לא הזכרת לאוב. לא רק זה, אמר שהאימפריה פועלת מכוח "הנחיות יסוד" שלך. כלומר, אתה זה שהתחלת אותה.
מתוך ראיון עם רו"ח אלכס הילמן, היה חבר הוועדה למיסוי נאמנויות ברשות המיסים:
בעבר הוא אמר: "הנאמנויות האלה פועלות עפ"י הנחיות היסוד שלי". אבל אחרי שעברה החקיקה, הוא אמר: "הנאמנויות האלה נוצרו על ידי תושב זר. יש סתירה?
בוודאי שיש סתירה. אין ספק בכלל.
מתוך דברים שאמר לנו רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המיסים:
"לתת לאיזו דודה, שזה לא ההון שלה, להתיימר להיות יוצרת, אתה מדבר על עבירה פלילית. מי שעושה את זה עוסק בפלילים".
איתי: אני רק מזכיר לך, רביב, המומחים שלנו מדברים ברמה העקרונית, לא ספציפית על שטיינמץ.
מתוך דברים שאמר לנו עו"ד אלון קפלן, היה חבר הוועדה למיסוי נאמנויות ברשות המיסים:
"את מס הכנסה מעניין מי נתן את הכסף, לא מי חתם על הנייר. מה שקובע זה מקור הכסף"
רביב: בשביל לדעת אם רובין ושטיינמץ מסרו מצג שווא ב– 2006, אנחנו צריכים את העזרה של אנשים טובים בשוויץ, בלוקסמבורג, אולי בג'רזי שלך, בכל המקומות שהאימפריה הזו נרשמה במקור. רק ככה נוכל לדעת אם באמת כל האימפריה נוצרה מאותו לאוב שבינתיים נפטר.
חשוב להדגיש – זה הלך הרוח בדיון בפרקליטות, אבל אצל שטיינמץ כמובן טוענים שאין ספק בכלל שהכל התחיל מלאוב.
עו"ד אלון קפלן, היה חבר הוועדה למיסוי נאמנויות ברשות המיסים:
"ליכטנשטיין צברה את הפופולאריות שלה ואת המעמד הגדול בעולם המיסים כי יש בה חוקי סודיות חמורים ביותר שמבטיחים שכאשר תוקם נאמנות לא תהיה דליפה של שום אינפורמציה, ומי שמפר את חובות הסודיות האלה, מקבל אחריות פלילית. אפשר להכניס אותו לבית סוהר והיו מקרים כאלה".
רביב: אני חייב להגיד לך שגם פה, במשרד המשפטים, לא ממש רצו לענות לשאלות שלנו. אני יכול להגיד לך מה כן היו הנימוקים שעלו בישיבה המיוחדת שהתכנסה אצל ראש המחלקה הבין-לאומית בפרקליטות. הם אמרו ככה: תראו, עם שוויץ יש לנו ניסיון רע עם מסירת מידע, עם ליכטנשטיין אין לנו ניסיון, אנגליה בטוח לא ימסרו לנו וכולם יבקשו הדדיות. כלומר, יבקשו שגם אנחנו, חלילה, נצטרך למסור להם מידע. אלוהים שישמור אותנו. כבר עברו שש וחצי שנים מאז המעשה שהם רוצים לחקור, שוקלים לחקור, בוצע המצג הזה ובינתיים, אתה יודע, לא קרה כלום. ובעולם של היום, מה אני אגיד לך? התירוצים של הפרקליטות לא ממש משכנעים אותי.
מתוך שיחה שערכנו עם רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המיסים:
רשות המיסים לא תקבל, לא היום וגם לא בעתיד, מידע מהנאמנים. אבל מה היא צריכה את זה? אם יש לה את המידע על חשבונות הבנק, היא תקבל את המידע על חשבונות הבנק. ברגע שיש לה את המידע על חשבונות הבנק, הנאמן כבר פחות מעניין.
ממי היא תקבל? מליכטנשטיין?
היא תקבל את זה מהאמריקאים, מהאנגלים, מהגרמנים. איתי, זאת המהפכה. המידע מגיע. הנחת העבודה שחשבונות הבנק מוגנים במאה אחוז לא נכונה. מי שאומר לך: "החשבון הזה, לעולם לא ידעו עליו". הוא טועה. הוא טועה טעות מרה. ברשות המיסים הם עכשיו כמו ילדים בחנות ממתקים. הם לא יודעים לאיזה מידע לגשת קודם.
אגב, הפסיביות של הפרקליטות עובדת לשני הכיוונים: העובדה שהם לא משתמשים ב"ממתקים" שהעולם המודרני מספק לא מאפשרת הרי גם לשטיינמץ להוכיח את גרסתו.
איתי: אז אני הלכתי לחפש תשובות אצל פיני רובין, עורך דינו של שטיינמץ.
מתוך שיחה עם עו"ד פיני רובין, מייצג את בני שטיינמץ מול רשות המיסים:
מר רובין?
כן.
שלום. איתי מערוץ 10… אתה יודע מאיפה זה נובע, כל החוקים, שהם מרגישים שבעצם העשירים הגדולים, באמצעות דברים כמו נאמנות, אז הם מתחמקים ממס.
אתה צודק לגמרי, אבל מה האלטרנטיבה, שהם ישארו בחוץ ולא יהיה שום דבר לישראל מזה? אם אנחנו רוצים שיבואו לישראל, אז בואו נסלול להם את הדרך לבוא לישראל באופן נורמאלי.
אבל המחלוקת הזאת, על מי היוצר, הישראלי או הזר, זה גם מה שעומד בבסיס משהו שאתה מטפל בו, כל הסיפור של שטיינמץ, נכון?
זה משהו אחר. כיוון ששם יש מחלוקת מי היוצר, אם הוא זר, אם הוא ישראלי, אבל לדעתי זו כבר לא המחלוקת האמיתית שם. יש כל כך הרבה חומר תיעודי וראייתי שמדובר ביוצר משנת תרפפ"ו אמיתי.
זה לאוב, נכון? אברהם לאוב?
כן, כן, כן.
רגע, אבל הוא בעצם בעל היה בעל הבית, הוא הקים את "בי-אס-ג'י", את קבוצת בני שטיינמץ?
לא. הוא נתן את ההון הראשוני ואחר כך זה התפתח.
אבל זה אבסורד. זאת אומרת, יש קבוצת בני שטיינמץ, קוראים לזה קבוצת בני שטיינמץ ואתם אומרים: בני שטיינמץ הוא לא האיש הדומיננטי בקבוצת בני שטיינמץ.
לא אומר שהוא לא הדומיננטי. הוא הנהנה בנאמנויות וזהו. אבל הוא לא מנהל את הנאמנויות האלה.
אבל הוא משפיע עליהן, נכון?
הוא גם לא משפיע עליהן, אבל זה בכל הנאמנויות זה אותו הדבר. יש נהנה, יש ועד של נאמנים, יש חברות שיש להן את הוועדים שלהן. אלה עסקים ענקיים.
אבל החוק אומר שאם אתה משפיע על הנאמנות, אז אפשר גם לקרוא לנאמנות ישראלית, לא?
כן. אבל אתה לא יכול לומר שכל משב רוח הוא השפעה.
ובני שטיינמץ לא שולט בקבוצת בני שטיינמץ?
לא, רחוק. רחוק מזה.
אז מי שולט בקבוצת בני שטיינמץ?
לא, לא, בכלל לא. אתם לא יודעים איך נאמנויות עובדות.
אבל כשהוא מתראיין ל"פיננשל טיימס", אז הוא אומר: "אנחנו עושים, אנחנו קונים, אנחנו משקיעים".
זה בגלל המותג. זה כמו שיצחק תשובה אומר, הוא שוכח כשהוא מתראיין, שזה בכלל "דלק" וזו חברה ציבורית ושיש לו דירקטוריון שם וכולי. זו הפרסוניפיקציה של התקשורת. זה לא בגלל שזאת המציאות.
אז מי בעל השליטה בקבוצת בני שטיינמץ?
יש הרבה מקרים שאין לך בעל שליטה. יש שלושה נאמנים בין-לאומיים, רציניים מאוד, הם בעלי השליטה, על פיהם ישק דבר. אנחנו באנו לרשות המיסים בשנת 2005 ואמרנו כך: "תשמעו, ישנו זה וישנו זה וישנו זה…" ולכן, מראש תנו לנו, למרות שאנחנו לא צריכים בכלל, תנו לנו אישור כי אנחנו רוצים להיות מסודרים בשביל הנאמנות.
אז אני אקח מישהו. אני אהיה מחר טייקון, אז אני אקח איזה מישהו ואני אגיד לו: תשים הון ראשוני, איזה מאה שקל ואחרי זה אני אפתח את זה, אבל הוא יהיה היוצר ואני לא אשלם מיסים.
אם זה יהיה כך ואם זה יהיה אמיתי, אז מאה אחוז. אם יש לי דוד באמריקה, והדוד באמריקה חושב שאני נחמד והוא ישקיע עבורי, והוא עשיר כקורח, והוא ישקיע עבורי מיליון דולר ויפתח לי קרן או יפתח לי נאמנות לטובתי ולטובת ילדיי, אז זה קלאסי. זה בדיוק מה שהחוק רצה לומר. להגן עליי שלא יהיו לי מיסוי.
מתי הולכת להיסגר בעצם כל המחלוקת הזאת ביניכם, להערכתך?
ייסגר, מה…
רביב: ב – 2009 כשדנים בזה בפרקליטות הם שמעו כבר את פיני רובין עם לאוב וכל העניינים האלה ובכל זאת הם חושבים לפתוח בחקירה פלילית. מדובר בסכומים דמיוניים. אתה מצפה לקצת רוח קרב. כלום. כאילו נאדה.
איתי: תראה, לפחות הם מנסים להוציא ממנו כסף במישור האזרחי. נראה מה יחליט בעניין בית המשפט.
רביב: רק שלא יתבאס לנו שטיינמץ ויעזוב את הארץ.
איתי: לפי פיני רובין, הוא כבר עזב.
כתבתם של איתי רום ורביב דרוקר
עריכה ובימוי: טל קורין.
תחקיר: גילה פייסחוב.
תחקיר סיירה לאון: דיימון ואן דר-לינדה.
צילום: דודו בוקר, אמיתי אייזנברג, נאדר בגדסאר.
צילום בסיירה לאון: מייקל דאף.
מקליטים: אלי סבא, יניב אוחנה.
תגובות
תגובת שני שטיינמץ באמצעות יועץ התקשורת שלו:
מס ההכנסה משולם כדין, כל המידע נמסר כנדרש, מחלוקת אודות שומת המס נבחנת במסגרת דיון אזרחי כקבוע בחוק ובנהלי מס הכנסה. מר שטיינמץ שילם מס בגין הכנסותיו בישראל בסך של עשרות מיליוני שקלים. וזאת בנוסף לתשלומי מס בגין הכנסותיו כיועץ לתאגידים זרים.
למר שטיינמץ אין שליטה בתאגידים הזרים שהוזכרו בפנייתכם, מדובר בתאגידים זרים שאינם פועלים בישראל, אינם בניהול ישראלי, אינם בבעלות ישראלית ואינם חייבים מס הכנסה בישראל.
