ארכיון חודש: פברואר 2014

תחקיר ישיבות ההסדר – איך איילת שקד הפכה סופית לפוליטיקאית

19 בפברואר 2014
 

ישיבות ההסדר – לא שונה בהרבה ממה שחשבתם (אבל למה לדבר על זה עכשיו)

בגדול, שני סוגי תגובות קיבלנו מאנשים שמעורים בסיפור ישיבות ההסדר.

חלק אמרו – כן, נכון, יש בעיה ואפילו גדולה והחלק השני אמר – כן, נכון, יש בעיה ואפילו גדולה, אבל זה לא הזמן לדון בה, הביקורת מתלהמת מדי, קשה מדי, אתם פוגעים במפעל חשוב ובקיצור, לא בפומבי.

תגובה אחת, למעשה, לא קיבלנו. לא שמענו מישהו רציני שאומר לנו – לא, אין בעיה. שיעורי הנוכחות בישיבות ההסדר גבוהים, רוב גדול של האנשים באמת משלבים לימודים וצבא, אין יותר מדי ישיבות הסדר וכמות ההסדרניקים לא התנפחה לממדים מוגזמים. את זה לא שמענו. המשך לקרוא

כנסי רופאים בחו"ל – קומבינה או ישראבלוף?…

12 בפברואר 2014
 

קצת לא נוח לי שהתחקיר שלנו היום מאיר פינה אפלה בעולמם של רופאינו. בדרך כלל אנחנו מנסים לשבת על משבצת האיפכא מסתברא ולא להצטרף לאיזה עליהום חולף ועכשיו אנחנו בעיצומו של טייפון נגד רופאים.

המשכורות הגבוהות של חלק מרופאי הדסה הוציאו גם ממני שריקת התפעלות קלה, אבל במחשבה שנייה אני מעדיף שהם יקבל 3-5 מיליון שקל לשנה ולא כדורגלנים, זמרים, כדורסלנים ואפילו פיננסיירים וטבחים.

התחקיר שלנו על כנסים רפואיים בכלל יצא לדרך ב – 2010. ביקשנו נתונים מכל בתי החולים על נסיעות הרופאים שלהם לחו"ל. חוץ מאיכילוב ושיבא, כל בתי החולים הגדולים סרבו (בלי ממש לנמק, אולי כי אין דרך להסביר את זה).

חבטנו בחומר שכן קיבלנו, מצאנו לא מעט דברים מעניינים, אבל בטלוויזיה אי אפשר לבנות כתבה שלמה על אקסלים (אגב, לא קיבלנו את זה באקסל, אלא בדפים. היינו צריכים להעסיק אדם מיוחד שיהפוך את זה לאקסל. טירוף). אפילו לא אנחנו, שמתמחים בכתבות נטולות טלוויזיה…

חיכינו לכנס המתאים, כזה שניתן יהיה דרכו להמחיש את כל התופעה. ביוני האחרון שמענו על כנס כזה בקרואטיה. זה נשמע כמעט מתיחה: "יחסי מטפל מטופל בעידן רפואת ההיי טק". לכותרת נלוותה הזמנה צבעונית, שהדגישה את הספא והטיולים המקסימים בקרואטיה. הגיעה גם תוכנית מדעית עם לו"ז דליל למדי.

לא היה קל לדחוף את יובל אגסי שלנו פנימה למסע, הוא לא רופא, לא דתי (זה כנס במלון כשר שיועד בעיקר לאוכלוסייה דתית) ובא לבד (מספיק קשה לנו תקציבית לשלוח אחד לחו"ל…).

מה שיובל שמע שם הצדיק כל שקל. כ – 50 רופאים יצאו לכנס, שמות גדולים בעולם הרפואה הישראלי נקשרו בו, חלקם סיפרו ליובל כמה זה ישראבלוף ואיך הם מנסים להוציא החזרים על הוצאות הכנס, ממס הכנסה, מקרן השתלמות, מבית החולים, מקופת החולים או סתם לקבל ימי השתלמות במקום ימי חופש. שוב ושוב אמרו הנוסעים, בין שייט בסירה לטיול רגלי, שזו תופעה מקובלת, שזה קורה כל הזמן.

ברור שרופאים הם לא היחידים שיש להם כנסים בחו"ל. אני מעז להמר, בלי נתונים, רק על סמך התחקיר שעשינו בנושא, שאין בעלי מקצוע שנוסעים יותר מרופאים וברוב גדול של המקרים מנסים להעמיס חלק מההוצאות לפחות על הקופה הציבורית או על חברות תרופות.

ברור גם שיש כנסים חשובים, משמעותיים, שמקדמים את היכולת של הרופאים לתת לנו טיפול טוב יותר. ברור. בעולם גלובלי, זו דרך אפקטיבית להתעדכן במחקרים, התפתחויות, תרופות חדשות, שיטות מודרניות.

אין דרך, כמובן, לתת נתונים בדוקים על הפרופורציה בין כנסי ישראבלוף לכנסים אמיתיים (גם מי שנוסע לכנס רציני, לא בהכרח מגיע להרצאות), אבל לפי כמות כנסי הישראבלוף (תעשו חיפוש קליל באינטרנט. תזהו אותם לבד), זה בטוח לא חלק קטן מהעוגה. בכנס בו אנחנו היה תפקיד חשוב למי שהיה באותו זמן הממונה על האתיקה במשרד הבריאות. אז אם הממונה על האתיקה בא לכזה כנס ומרצה 3 פעמים (מתוך 9 הרצאות ב – 6 ימים), אז כנראה שזה באמת די נורמטיבי. מה זאת אומרת "כזה כנס"? אם תראו את התמונות והקולות שהביא יובל אגסי מקרואטיה, תבינו הכול.

תחקיר הכנסים הרפואיים

12 בפברואר 2014
 

בכיר במערכת הבריאות טען באוזניי פעם: "רופאים כמעט לא נוסעים לחו״ל על חשבונם. תמיד יהיה איזה כנס שאפשר להיתלות בו". נשמע לי קצת מוגזם. לפני שמונה חודשים שמענו שמתארגן כנס מקצועי בריאותי בקרואטיה. תוכנית הכנס כבר נשמעה לנו מעניינת, שווה בדיקה.

מתוך שיחה שקיימנו עם שלמה הרשקוביץ, רב בית החולים שניידר:

כמה מתוך זה יהיה טיולים?

זה לפי בחירתו, אם הוא רוצה להיכנס להרצאות, הוא יכול להיכנס. זה לא יהיה יותר מדי ארוך…יש ספא יש בריכת שחייה יש הרבה מה לעשות במלון. הכנס עצמו מוכר לצרכי גמול השתלמות, זה אומר שמס הכנסה מכיר בכנס הזה בתור כנס רפואי מדעי לכל דבר.

הכותרת היא: "יחסי מטפל מטופל בעידן רפואת ההייטק". וואלה, מעניין! המרצים כולם מישראל. למה צריך לנסוע עד קרואטיה כדי לשמוע אותם? לא משנה. העיקר שמגיעים שמות גדולים בעולם הרפואה הישראלי – פרופ' יהונתן הלוי, היום יו"ר ועדת סל הבריאות, פרופ' יגאל שפרן, ד"ר מרדכי הלפרין ממשרד הבריאות. לו"ז ההרצאות דליל למדי, מתאים לנו. מסלולי הרצאות מענגים בקרואטיה צורפו למייל, והכותרת דיברה על "נופש חלומי".

מתוך דברים שאמר לנו אריה פז, לשעבר מבקר הפנים של משרד הבריאות:

"ממש מקפיצה אותי. כשאני רואה את הכותרת הזאת, כבר אין לי חשק לקרוא מה שיש אחרי זה".

והנה מה שאמר לנו על כך פרופ' אבינעם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית:

"ספא מפואר ובריכת שחייה. בפרסומים שאנחנו מרשים בלשכה לאתיקה זה לא היה עובר בכלל".

שלחנו את יובל אגסי שלנו לקרואטיה, לנסוע עם הרופאים.

מתוך שיחה עם ד"ר מאיר ויינשטיין, רופא ילדים (צולם במצלמה נסתרת):

אתם פה לאחת המשלחות?

איזה משלחות?

לא יודע.. כנס.

אה.. כנס זה התירוץ.

כשהגענו התעצבנו לקבל הודעה ששני התותחים העיקריים של הכנס, פרופסור הלוי ופרופסור שפרן לא יגיעו.

מתוך שיחה עם גרשון לידר, מנכ"ל המרכז הרפואי "מעייני הישועה", ויוסי, אחיו של מארגן הכנס:

יובל: חבל שלא הגיע יונתן הלוי

לידר: אני באתי בגללו, היה כתוב בתוכנית. אני יכול לבקש את הכסף. רימו אותי.

יוסי: מי זה יונתן הלוי?

לידר: זה מנכ"ל בשערי צדק בירושלים. הוא היה… אני אגיד לאח שלך שאני רוצה בחזרה את הכסף. באמת!

יובל: למה הוא לא בא אבל? אתה יודע?

לידר: אני אמרתי, אני בטיולים אשב איתו כי יש לי הרבה מה לדבר איתו, המון.

לא הגיעו? לא נורא, במכתב החדש התבשרנו שלפחות פרופ' גיא בן סימון יהיה. לא ממש על "מטפל-מטופל בעידן רפואת ההיי-טק", יותר "ניתוחי עיניים בעולם השלישי", אבל עדיין מעניין. אז זהו שגם הוא לא יבוא.

הנה מה שאמר לנו על כך פרופ' גיא בן סימון, מחלקת עיניים בית החולים שיבא תל השומר:

"אני באמת נרשמתי לכנס, הודעתי להם שאני לא אהיה אבל הם לא הורידו את השם שלי מהתכנית".

לנו סיפרו שפרופ' בן סימון לא יגיע רק אחרי שהגענו. לא הגיע? לא נורא. בן דוד של שפרן, ההוא שהיה אמור להיות היו"ר האקדמי של הכנס ולא הגיע, הוא גם רופא והוא הגיע משוויץ, הוא פחות בעניין של "מטפל מטופל בעידן רפואת ההיי-טק", ויותר בעניין של עיניים.

מתוך דברים שאמר הלפרין בכנס (צולם במצלמה נסתרת):

"אמרנו שזה הכינוס הבינלאומי וכדי להצדיק את זה, לא סתם פרופ' שפרן הגיע מז'נבה".

בהיעדרם של הלוי, שפרן ובן סימון, מסמר הכנס הבינלאומי שלנו הוא ד״רמרדכי הלפרין, הממונה על האתיקה הרפואית במשרד הבריאות.

מתוך דבריו של הלפרין בכנס (צולם במצלמה נסתרת):

"אני רוצה לקדם את באי הכינוס הבינלאומי הראשון לרפואה, אתיקה והלכה, המתקיים בקרואטיה".

הכינוס לאתיקה והלכה? איפה "יחסי המטפל מטופל בעידן רפואת ההיי-טק"? טוב, אולי ככה גם עורכי דין יוכלו להירשם ולקבל החזר. בשישה ימי טיול בקרואטיה, הכינוס הבינלאומי הראשון לאתיקה והלכה אמור לכלול תשע הרצאות בלבד. בממוצע אחת וחצי הרצאות ליום. הלפרין המסכן נידון ל – 3 מתוך 9 ההרצאות.

מתוך שיחה עם ד"ר דומיניק נאמן, רופאת משפחה, צולם במצלמה נסתרת:

תגידי, הרופאים לא חייבים לבוא להרצאות?

לא, לא חייבים. מי זה? ראובן היום?

אני חושב… לא בטוח, הלפרין?

עוד פעם הלפרין?

כן יש לו הרבה הרצאות.

כמה אפשר?

למוניטין של הלפרין יש, כנראה, תפקיד בסיפור הזה.

מתוך שיחה עם סופיה, רוקחת (צולם במצלמה נסתרת):

ככה זה נראה כנס רפואי?

תסתכל, יש ויש.

אבל קרנות ההשתלמות לא בודקות שזה באמת כנס רציני?

ראית את השמות? זה שמות בינלאומיים. פרופ' הלפרין הוא ראש ועדת האתיקה במשרד הבריאות.

נחזור לשיחה עם אריה פז, לשעבר מבקר הפנים של משרד הבריאות, לשמוע מה יש לו לומר על כך:

יש קולגה שלך פה, שנוסע, ד"ר הרב מרדכי הלפרין, ממונה על האתיקה במשרד הבריאות.

עכשיו, אני… האיש הזה הוא ידוע ומוכר. הוא שנים במשרד הבריאות. אני חושב שהוא איש… חשבתי, אני חושב, שהוא איש ערכי. אני חושב שהאיש הזה היה האדם האחרון שהיה צריך להיות בכנס הזה.

והוא ממונה על האתיקה?

לכן אני אומר.

המארגנים, מסתבר, ניסו למצוא מרצים חלופיים. איפה? בקרב הרופאים שנרשמו לכנס. הכי זול. הם שמעו למשל שפרופ' ראובן אור נרשם כמשתתף.

מתוך שיחה עם פרופ' ראובן אור, מנהל מחלקת השתלת מח עצם, המרכז הרפואי הדסה, ואשתו, חני אור, (צולם במצלמה נסתרת):

חני: קניתי ספר והתחלתי לתכנן את הטיול. פתאום, יום אחד אני רואה מודעה בעלון, זאת לא הייתה מודעה, זאת הייתה שורה. היה כתוב שם "לרופאים יש כנס אתיקה בקרואטיה" ומספר טלפון. זהו. והוא ראה את זה במקרה, ממש שורה.

ראובן: היא אומרת לי: "למה אתה צריך את העלונים האלה"? אני אומר לה: "הנה, מצאתי משהו שם".

יובל: אז איך נהיית גם מרצה בכנס?

ראובן: אחר כך, במקרה, אחרי שנרשמנו, אז זה שמארגן מכיר אותי ואת ליאורה ואת אח שלה כך שהוא אמר… הזמין אותי גם להרצות. אמרתי: "אני מוכן, למה לא?"

יובל: למה עשו את הכנס הזה?

ראובן: סיבה למסיבה.

יובל: מה זאת אומרת?

ראובן: סיבה לעשות חופשה.

חני: לרופאים יש קרן השתלמות, עכשיו, זה לא כמו קרן השתלמות של… נניח אני עובד מדינה, אז אחרי שש שנים, כמו שהוא אומר, הקרן נפתחת ואני יכולה לעשות עם זה מה שאני רוצה. רופאים לא, הם חייבים לנסוע לכנסים. הם לא יכולים…

יובל: ואז לכם הקרן בעצם משלמת את ה… את כל הטיול?

ראובן: רק לי.

יובל: אבל אתה לא עצמאי, נכון? משרד נסיעות יודע ש…

ראובן: בטח.

יובל: אז הוא אומר "בואו נעשה כנס" וככה הוא בעצם גם מושך קהל.

חני: הם היו פה חמישה שבועות והביאו כל מיני אנשים, אז בין היתר הם גם עשו את הכנס הזה, זה מושך קהל אחר.

מתוך שיחה שקיימנו עם פרופ' ראובן אור:

אתה יכול לשתף אותי אם מישהו מימן את זה?

בוודאי שלא.

בוודאי שלא מימן? הוא בוודאי…

בוודאי שלא.

שלא מימן? ואתה שילמת על זה בעצמך?

בוודאי.

טוב, ההרצאות ממילא לא היו אמורות להיות שיא האירוע. קרואטיה יפה והטיולים היו מקסימים.

מתוך שיחה עם רוני, מדריך טיולים (צולם במצלמה נסתרת):

אני לא מבין, מה, הם משלמים על הכנס?

אני הבנתי שמשלמים להם, כאילו, בתי חולים.

מה רע?

זה משלם להוא, הוא מראה להוא… בסוף כולם מרוויחים.

אז למה הרופאים צריכים את זה? למה הם לא סתם נוסעים לקרואטיה? ניחוש אחד – כסף. חלקם מקבלים על זה הכרה ממס הכנסה. השתלמות מקצועית. חלקם יכולים ככה לממן את זה מקרן השתלמות שלהם. והמובחרים שבהם, אלו שעובדים בבתי חולים, קופות חולים, יכולים להגיש את הכנס לאישור ולקוות שלא ינכו להם ימי חופש או אפילו יממנו להם את הכנס מתקציב קרן המחקרים, שקיימת בבתי החולים.

מתוך שיחה עם ד"ר ז'קי הרצליך, רופא ילדים, בי"ח "מאיר":

אז אמרתי: "אני אקח את זה בתור ימי השתלמות, במרכאות".

למה במרכאות?

אני מציג את זה לעבודה שאני נוסע השתלמות כדי שלא יורידו לי את זה מימי החופש. הבוס שלי זה פרופ' אלייקים, הוא חתם לי על הנסיעה שאני אוכל לצאת להשתלמות.

והוא עשה לך טובה או שזה כאילו נהוג?

לא, מגיע לנו ארבעה ימי השתלמות. אני עד היום לא ניצלתי אפילו אחד מהם.

מתוך שיחה עם פרופ' אבינעם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית:

"יש כללים איך מזמינים את אנשים, לכמה זמן מזמינים את האנשים, מה קורה עם בני לוויה, ומה התוכן האקדמי של אותו כינוס. כינוס שלא עומד בכללים, מבוטל".

מתוך שיחה עם אחת הרופאות שהשתתפה בכנס ובעלה (צולם במצלמה נסתרת):

יובל: מה פה כנס ומה פה טיול?

רופאה: זה בדיוק העניין. זה לדעתי טיול עם סיפור כיסוי שזה השתלמות, כנס. כי יש מקומות עבודה שאתה יכול לקבל מימון בתנאי שאתה מוכיח שזה באמת השתלמות.

בעלה: אבל הם בחרו בנושא כללי, הם הרי לקחו "אתיקה רפואית". זה קשור להכל. הכל נכנס בתוך האתיקה.

רופאה: זה דבר שהוא מאוד מקובל. למשל ב"מכבי", כשאני הגשתי בקשה… אמנם היא נדחתה, אבל הגשתי בקשה.

יובל: נראה לי זה קשור לכמה אתה דוחף וקומבינאטור, לא?

רופאה: יכול מאוד להיות. אני לא כזאת. בסדר לא נורא.

בעלה: מנהל הבית חולים בשערי צדק, הכניסו כמה גופים גדולים, ואם הוא אושר, וזה מאושר, אז זה מאושר. אתה מבין?

מתוך שיחה טלפונית עם פרופ' יונתן הלוי, יו"ר ועדת סל הבריאות ומנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק:

"אני לא נסעתי אחרי שנתגלו לי כמה עובדות שלא קשורות. היה בהחלט בכוונתי להשתתף כאשר נמסר לי איקס על מהות הכנס, וכשביררתי והתברר שמדובר בוויי ביטלתי את השתתפותי".

הרופאה הזאת היא מקופת חולים "מכבי", קופת חולים שאנחנו חייבים להחמיא לה באופן כללי על תפקודה בסיפור הזה. הבדיקה כנראה רצינית, יש שקיפות לגבי נסיעות ואין אינפלציה בכנסים כאלה. אצל הרבה מהגופים האחרים שבדקנו, זה לא ממש ככה.

מתוך דברים שאמר לנו פרופ' יואל דונחין, המרכז הרפואי הדסה:

"יש כנסים או כל מיני הצעות בארה"ב להשתתף במסע באוניית פאר לאיים הקריביים וכדי להכשיר את זה, אז כל יום בערב בין שמונה לתשע, פרופ' איקס שמקבל סכום נאה בשביל להשתתף בשייט הזה נותן איזו הרצאה להעשרת הידע. זה לא כנס מדעי-רפואי".

הנה מה שאמרה לנו אחת הרוקחות שהשתתפה בכנס (צולם במצלמה נסתרת):

"זה תעשייה שלמה, ככה זה עובד".

מסתבר שזה שיתוף פעולה עסקי פורה. בצד האחד של המיזם נמצאת סוכנות הנסיעות.

מתוך שיחה עם ברוך פדר, בעלי חברת התיירות שארגנה את כנס הרופאים בקרואטיה:

לא הבנתי מה זה, טיול או כנס?

אתה שואל מה מחפה על מה?

בדיוק.

בוא נישאר עם השאלה.

מה זאת אומרת?

יש פרסומת של אסם: "לפעמים מרק זה רק התירוץ". מכיר את זה?פרסומת לשקדי מרק. לפעמים הכנס זה רק התירוץ.

תירוץ לטייל כאילו?

כן

ומה? ולמה לעשות את הכנס, כאילו מה..?

זה לא הגיע ממני, זה הגיע מהם, זה הגיע כדרישה שלהם.

מי זה "מהם"?

כאילו, יש איזה יזם אחד שהוא חשב על הרעיון הזה, זאת אומרת, האמת הוא זרק לי את הרעיון הזה ואני די דחפתי אותו כי מבחינתי זה פנטסטי, להביא קהל של רופאים זה דבר נפלא, כן? ההיענות הייתה מעל ומעבר. את התאריך הזה אני כמעט חודש וחצי כבר לא מוכר.

אז מה מושך אותם, מישהו שם להם כסף?

שילוב של שניהם. אני חושב שהם מקבלים על זה החזר, זאת אומרת, זה מוכר להם כנקודות והשתלמויות ו… לא יודע בדיוק איך שזה עובד. כנראה שיש להם איזושהי זכות להשתתף בכנס ולקבל החזרים או משהו. חופשה. מצב שכולם מרוויחים בו קוראים לזה.

בצד השני, היזם עם הרעיון הפנטסטי שלא הגיע לקרואטיה. אח שלו כן. והנה מה שאמר לנו אחיו של יזם הכנס בקרואטיה (צולם במצלמה נסתרת):

אני מת לדעת איך זה עובד, הוא עלה פה על איזה משהו אח שלך.

כן.

איך קוראים לו?

שלמה הרשקוביץ. הוא הרב.

הוא הרב של שניידר?

כן. אבל חוץ מזה הוא בתיירות כבר המון זמן, אז הוא איכשהו שילב ביניהם. הם רוצים עוד חצי שנה עוד פעם, הם לא רוצים, עד שנה הבאה…

מי זה הם?

הרופאים, הרבה רופאים גם. 50 רופאים עם המשפחות שלהם, פחות או יותר. קצת יותר, קצת פחות. תשמע, יש כאן קרדיולוגים ודברים ברמה. הוא אמור לחתום גם לרופאים על טופס שהם באמת השתתפו בכנס והם מקבלים על זה איזה מיסוי.

טבח: כאילו, הם נסעו לא לטיול, הם נסעו ללימודים.

כן.

טבח: קומבינה.

מה קומבינה? זה מגיע להם.

הנה מה שאמר בשיחה טלפונית הרב שלמה הרשקוביץ, רב ביה"ח שניידר:

"יש עשרות כנסים, זה לא כנס ראשון ולא שני. היה כנס ברמה מאוד מאוד גבוהה. עושים בלי סוף סמינרים כאלה, זה משהו שעושים על בסיס שוטף".

מתוך שיחה עם אשתו של רופא שהשתתף בכנס:

וזה נחשב לו כנס מקצועי כל ה..?

זה נחשב כנס, כן. לפי רשויות המס זה הוצאה מוכרת, אנחנו מנצלים את זה. עושים את זה די הרבה יחסית. כל שנה.

מתוך ראיון עם פרופ' יואל דונחין, המרכז הרפואי הדסה:

אמר לי פעם בכיר במערכת הבריאות שאין מצב שרופא נוסע לחו"ל על חשבונו. תמיד יש איזה כנס שיממן את זה.

אני יכול להגיד לך שאני מעט מאוד נסעתי על חשבוני, כאשר ב"הדסה" אני הייתי צריך לנסוע לכנס, אני חייב, כדי לקבל את כל ההטבות האישיות, ואת הפטור ממס ואת יום העבודה, אני חייב להראות שהכנס הזה הוא רציני, זה עובר למנהל בית החולים.

מתוך שיחה עם ד"ר פנחס גונן, רופא מוהל, כירורג (צולם במצלמה נסתרת):

אני חושב, המטרה העיקרית פה זה כסף. זה פעם, לפי דעתי, רביעית שאני יוצא איתם, אנחנו יוצאים איתם לחופשות סתם. ויש איזה נוהל כזה של איך עושים את זה בצורה שאנשים יתפתו לבוא וגם יקבלו החזר כספי על ההוצאות שלהם. הסיכון שיגידו לך "אנחנו לא מכירים בזה". בסדר.

גם הבנתי שיש את הקרנות שנותנות השתלמויות לרופאים.

אני חברה, יש לי חברה. חברה בע"מ. אז חברה בע"מ אני מנסה להוציא את זה מהחברה.

מתוך שיחה עם גרשון לידר, מנכ"ל המרכז הרפואי "מעייני הישועה" (צולם במצלמה נסתרת):

אתה רופא?

אני לא רופא, אני מנהל בית חולים אבל לא רופא, "מעייני הישועה" בבני ברק.

זה כנס?

זה לא כנס.

עושים כנס לעצמם.

זה לא כנס פה, זה לא כנס. מה אתה, מה… אני צחקתי. אתה נרדם גם באמצע, עייף מכל היום. כנס זה נקרא שיום יום מהבוקר ועד הערב עושים לך שטיפת מוח ומכניסים לך שיטות חדשות, שתבין משהו, שאתה בא הביתה עם איזה מטען מסוים. אני למשל, עצמי, שמתי את זה שיהיה הוצאות מוכרות. אם אני נוסע סתם להבראה זה מס הכנסה. אם נסעתי לכנס, אז זה מוכר על ידי מס הכנסה. אתה מכניס את ההוצאה הזאת, אז הרווחת.

כולל המלון והטיסה?

הכל, הכל.כנס, כמו שאתה קורא לזה עכשיו, כנס, כנס. איך אומרים, עובדים על מס הכנסה, כנס. כתוב שם למטה "מוכר". גמול השתלמות משהו.

בחזרה לראיון עם פרופ' יואל דונחין, המרכז הרפואי הדסה:

איפה אתה רואה "כנס"?

יש תכנית מדעית.

זה איזשהו סמינר שמתרכז בנושא החשוב של מלון חדש עם ספא מפואר ובריכת שחייה. בין הכנס הזה לבין כנס שאתה קורא לו כנס מדעי רפואי, המרחק הוא יום ולילה.

מתוך דברים שאמר לנו אריה פז, לשעבר מבקר הפנים של משרד הבריאות:

"לו הייתי מנהל של מוסד, לא הייתי מאשר דבר כזה, זה טובת הנאה! בעיניי יש דבר כזה, זה טובת הנאה".

כשחזרנו לארץ התקשרנו לבקש תגובות מהרופאים. ד,ר מרדכי הלפרין, בעת הכנס הממונה על האתיקה במשרד הבריאות, לא רצה להתראיין לכתבה זו ולהסביר מה הוא עשה בכנס כשהוא עוד היה בתפקיד. כנס שהוגדר לפי חלק ממשתתפיו "קומבינה". כן הצלחנו לחלץ ממנו תשובה לגבי המימון שלו עצמו.

מתוך שיחה טלפונית עם ד"ר מרדכי הלפרין, הממונה על האתיקה הרפואית במשרד הבריאות:

רציתי לשאול אותך אם קבלת מימון מלא או חלקי מאחד המוסדות שאתה עובד בהם לכנס הזה?

שלילי.

אוקי, לא מבית החולים, לא מגוף אחר במשרד הבריאות או גוף אוניברסיטאי?

שלילי לחלוטין.

ואתה מתכוון להגיש חשבונית למי מהמוסדות האלה ?

אני צריך… אני חייב להיות סגור בכל הנושאים הכספיים שלי, אני אתייעץ עם רואה החשבון שלי ואשאל אותו.

רביב: טוב יובל, הבנו, הכנס הזה הוא באמת קצת חריג. לתחושתך, כמי שהיה שם, עד כמה הוא חריג?

יובל: תשמע, הייתה לי תחושה שזה משהו באמת שונה ממה שבדרך כלל מדברים עליו.

רביב: 50 רופאים כולל פרופסורים.

יובל: 50 רופאים, כולם מאוד מרוצים, והאמת שמאז אנחנו רק רואים עוד ועוד דוגמאות וכנסים. לדוגמה כנס בים המלח בסוף החודש הזה, מלון מפואר, יש מחיר זול מאוד, יש שם מפוצץ, "רפואת קהילה", רק דבר אחד עדיין חסר, למרות שהרוב כבר נרשמו, תכנייה עדיין אין.

אביב: אין תכנית רפואית.

יובל: תכנית מדעית לכנס, לא. בוא תראה:

מתוך שיחה עם סוכנות מדיקל אקספו, כנסים רפואיים:

רק לפני זה בואי אם תכלי טיפה לתת לי פרטים על… מה זה כולל פחות או יותר, מה הלו"ז, כמה זה עמוס?

אין לנו עדיין תכנית.

אוקי, אבל בגדול זה אמור להיות עמוס או שיש זמן ליהנות?

לא, מה פתאום, לא להגזים. זה גם כנס, וזה גם סוף שבוע. נכנסים לחדרים ביום חמישי בשעה שלוש, בערב תהיה הופעה, יש ביום שישי גם ארוחת צהריים.

המחיר הוא כמה בדיוק?

לזוג 700 שקלים.

בסדר, ויש איזשהו נושא נבחר…

כן, תרופות 2014, ניהול סיכונים, ניהול מרפאה, זה כנס למנהלים.

כמה כבר נרשמו?

הרבה. נפלו עלי היום הרבה, לכן אני לא מספיקה לחזור לכולם.

עד מתי אפשר…

אני לא יודעת. פשוט בגלל שאין לי תכנייה עדיין. מחכים ליו"ר הכנס שיחזור מחו"ל ואז תהיה לנו תכנית.

הבנתי. מי זה יו"ר הכנס?

ד"ר ניקי ליברמן וד"ר אמיר פרידנברג.

יובל: הבנת.

רביב: שמע, אתה ממש קטנוני, באמת. יש להם כבר כותרת, יש להם יו"ר כנס, אז עוד אין לו"ז, זו הבעיה שלך?

נשוב לראיון עם פרופ' יואל דונחין, המרכז הרפואי הדסה:

יש באתר באינטרנט שאתה מחפש כנסים לפי המקום, לא לפי הנושא.

הרופאים בארץ, עד כמה שאתה יודע, משתמשים באתר הזה?

החכמים שיודעים את הסודות . לא כולם גם יודעים להשתמש בגוגל כמו שצריך.

רביב: לאן אתה רוצה לנסוע? תבחר כל אתר בעולם, מה שבא לך.

יובל: בהאמס יש?

רביב: בהאמס, נסדר לך את זה. קריביים. היית פעם בבהאמס? יא גרידי.

יובל: לא. אין לי כסף לדברים האלה.

רביב: אוקי. האתר ייתן לך את כל הכנסים שיש שם, אתה רק צריך למצוא את הנושא הנכון. תראה כמה יש בבהאמס, וואו, שים לב, עדכונים בבריאות גבר או בריאות האישה. בהוואי, הנה, תראה איזה כנס מגניב, ה-8 עד ה-14, לרופאי רגליים. כנס כרדיולוגיה, רפואת משפחה. מה רע? רע? תראה. אתה רק צריך להתאים את זה, אתה לוקח את התכנייה, מגיש למוסד הרפואי… יש לך כנס.

יובל: טוב, בקיצור אני רואה שזה לא רק אצלנו הסיפור הזה, לא אנחנו המצאנו את הגלגל.

רביב: לא המצאנו. למרות שיחסי מטפל מטופל, תודה, פטנט ישראלי.

יובל: רק אנחנו יכולנו לחשוב על דבר כזה גאוני.

שלא תהיה טעות, יש כנסים רפואיים חשובים שעוזרים לרופאים שלנו להיות רופאים טובים יותר.

פרופ' יואל דונחין:

"אם לא הייתי נוסע לכנסים ולא הייתי מתקדם ולומד ברמה הבינלאומית, וברפואה ובמדע אי אפשר רק בכנסים של הארץ, אני חושב שאם גמרתי את הלימודים בשנת 1971, אני הייתי נשאר עם הידע של 1971".

אז האם הכנסים המוצדקים שדונחין משתתף בהם, הם הכלל, וקרואטיה היא יוצא מן הכלל? או ההפך? ביקשנו מכל בתי החולים הגדולים שימסרו לנו מידע על הנסיעות של הרופאים שלהם לחו"ל. מי נסע, לכמה זמן? על חשבון מי ולמה? מה כבר סודי יכול להיות בנסיעה של רופא לחו"ל על חשבון חברת תרופות או קרן מחקרים? רק שתי בתי חולים הסכימו, שיבא ואיכילוב. והאמת, זה קצת לא פייר שאנחנו נרד דווקא עליהם כי אצלם יש לנו את המידע, ולא נרד על רמב"ם או בילינסון או הדסה. אבל בכל זאת יש תובנה אחת שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנה.

כמה מהרופאים הבכירים בארץ נמצאים, מסתבר, המון המון בחו"ל. לפי נתוני איכילוב שקיבלנו מכוח חוק חופש המידע, פרופ' דן פליס, מנהל המערך לאף אוזן גרון וניתוחי ראש שהה 107 ימים בחו"ל בשנים 2008-2010 ב-23 נסיעות שונות. הרוב הגדול של הנסיעות, על חשבון קרן המחקרים של בית החולים. ד"ר שי יזרעאלי, מומחה ללוקמיה ילדים בביה"ח שיבא, שהה 39 ימים בחו"ל ב-2009 בלבד, בעשר נסיעות שונות. רופאים בכירים רבים שוהים עשרות ימים בשנה בחו"ל, בדרך כלל על חשבון קרן המחקרים של ביה"ח.

פרופ' יואל דונחין, המרכז הרפואי הדסה:

רופא במערכת הציבורית שמחויב קודם כל כלפי חוליו, האם העובדה שהוא נעדר מהארץ 40 יום, 50 יום, האם בזה אין איזשהו טעם לפגם?

יש בזה טעם לפגם. זה לא צריך להיות דבר כזה אני חושב כמה ימים בשנה.

מתוך דברים שאמר לנו פרופ' אבינעם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית:

"כשרופא בכיר נוסע לחו"ל להרצות בכינוס, הוא מגביר את המוניטין של עצמו, הוא מגביר את המוניטין של מדינת ישראל, של ביה"ח שממנו הוא בא, הוא מכיר אנשים ברמה בינלאומית, פותח לו פתח אחר כך לקבל מענקים בינלאומיים למחקר, אני חושב שזה לבו של העולם האקדמי".

ויש עוד נקודה בעייתית שמוכרת בכל העולם. רופאים שנוסעים על חשבון חברות תרופות לחו"ל.

פרופ' אבינעם רכס:

"אין דרך בעולם שרופאים צעירים ייחשפו לעולם האקדמי הבינלאומי על חשבון ביה"ח או על חשבונם האישי, זה קשה מאוד. אני חושב שצריך להסתכל על זה כתרומה לרמת הרפואה בישראל".

ובכן, זה לא רק רופאים צעירים. לפי רישומי שיבא, פרופ' עדי שני מביה"ח, מתמחה בגידולים במערכת העיכול, שהה בשנים 2009-2010 ב-11 נסיעות שונות על חשבון חברות מסחריות, כולל חברות תרופות כמו "באייר", "נוברטיס" ו"רוש". לפי רישומי איכילוב, האונקולוג פרופ' משה ענבר היה בשנת 2010 חודש בצרפת על חשבון חברת התרופות "סנופי", וחמישה ימים באיטליה על חשבון חברת התרופות "מרק".

פרופ' אבינעם רכס:

"הטבע האנושי הוא שאם אתה מקבל גרגיר מבן אדם, גרגיר, אתה מרגיש חייב לו. ולכן עבודות סוציומטריות מראות שרופאים שקיבלו טובות הנאה מחברות התרופות משנים את דעתם ורושמים יותר תרופות של אותה חברת תרופות".

שלא יהיה ספק, זה חוקי, זה אושר, הרופאים הבכירים שציינו בשמותיהם פעלו על פי הנוהל והדין. הם כן בולטים באותם בית חולים שהעבירו נתונים, אבל כזכור, רוב גדול של בתי החולים שלנו לא הסכימו להעביר נתונים.

מתוך ראיון עם פרופ' יואל דונחין, המרכז הרפואי הדסה:

הם לא נותנים לך על מצב החולים ועל מצב התחלואה, אז הם יתנו לך על מצב הרופאים?

יש סיבה אבל לא לתת?

לא.

והנה התייחסותו של פרופ' אבינעם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית:

אני חושב שזה לגמרי שקוף, אם אני נוסע…

זה לא שקוף. הם לא מסרו לנו.

אני אומר שזה צריך להיות שקוף.

אריה פז, לשעבר מבקר הפנים של משרד הבריאות:

"כאשר הדברים האלה לא שקופים ונמצאים איפשהו בחשכה, מראה שמשהו כנראה לא טוב קורה שם".

כן, יש קונצנזוס שבנתונים צריכים להיות שקופים, רק שהקונצנזוס הזה לא כולל, מסתבר, את הנהלות בתי החולים.

כתבתם של יובל אגסי ורביב דרוקר

עריכה: גלית שאול

צילום: נאדר בגדסאר

מקליט: קובי כהן

תגובות:

תגובתו של שלמה הרשקוביץ, חברת יורופאלאס:

הכנס נוהל על ידי פרופסורים ורופאים בעלי שם בתחום האתיקה הרפואית, הכנס נחל הצלחה חסרת תקדים ובעקבות ההצלחה מתוכננים סמינרים נוספיםבארץ ובחו"ל.

תגובת ד"ר מרדכי הלפרין:

ההרצאות שניתנו היו ברמה גבוהה וניתנו ע"י מומחים בעלי שם. תכנית ההרצאות נשלחה מראש למרצים ולמשתתפים.

תגובת מנכ"ל איכילוב, פרופ' גבי ברבש:

שני הרופאים המוזכרים מובילים בתחומם בארץ ובעלי שם והכרה בינלאומית.

הקשר המדעי-מקצועי של רופאים כאלה עם הקולגות שלהם בעולם והנגישות לידע הרפואי המתפתח במהירות – הם חיוניים לשירות המעולה שהם נותנים לאלפי החולים המשחרים לפתחם.

תגובת המרכז הרפואי שיבא:

ד"ר שני הוא פנסיונר מביה"ח קפלן שבחר לטפל ולעזור לחולים גם לאחר פרישתו לגמלאות.

פרופ' יזרעאלי הוא חוקר בכיר עולמי ורב מוניטין שאינו רופא קליני והוא מייצג את ישראל בוועדות מקצועיות נחשבות רבות בעולם.

תגובת ביה"ח מאיר:

לפי רישומי ביה"ח רק רופא אחד קיבל יומיים של השתלמות מתוך שבוע של הכנס. אתיקה והלכה הנם נושא מהותי בדילמה ובהחלטות שפוגשים רופאי הפגייה במהלך עבודתם.

תגובת ד"ר יעקב הרצליך:

הרופא פעל ופועל בהתאם לנהלים ובהתאם לדין.

תגובת ד"ר ניקי ליברמן, ראש אגף רפואה בחטיבת הקהילה שרותי בריאות כללית:

מדובר בכנס עם תכנית מדעית רחבה הכוללת הרצאות מקצועיות בתחום הסוכרת ותחומים אחרים. אני לא מקבל תמורה על הייעוץ לכנס.

בכיר ב"בחדרי חרדים" מבקש ממני עצה

3 בפברואר 2014
 

קשה לסקר את הציבור החרדי. לפעמים יש הרגשה שכולם מרמים את כולם ובראש וראשונה, מרמים אותך. הטובים הופכים לרעים, הרעים לטובים. קצת כמו שאתה מרגיש כשאתה צופה ב"ירח מר" של פולנסקי. פעם אתה עם האישה והגבר מנוול ופעם הפוך (טוב, לא לגמרי, בסוף אתה תמיד רוצה להיות עם עמנואל סנייה).

הנה סיפור, אפרופו התחקיר על "בחדרי חרדים" שפרסמנו ביום רביעי האחרון:

שלב א' – הם שחורים:

לפני כמעט שנתיים הגיע אליי מקור חרדי בסופר דיסקרטיות. בקושי מצאנו מקום להיפגש בו. הסתתרנו באיזה קומה שנייה במסעדה ירושלמית נידחת והוא סיפר לי ברעד שהמודל הכלכלי האמיתי של "בחדרי חרדים", האתר הגדול ביותר, כנראה, לציבור החרדי, המודל שלהם הוא סחיטה. באים לאנשים ואומרים להם – יש לנו חומר קשה עליכם, לא תשלמו לנו, נפרסם. הוא טען שלא אכפת לו להתאבד כלכלית על הסיפור הזה כי מוסרית לא יכול לחיות אתו, הבטיח שיגייס לי ראיות, שילך עם זה עד הסוף. המקור עשה עליי רושם טוב, הוא סיפר שפוליטיקאים בכירים מעורבים בזה וחברות חילוניות ענקיות, שכולם משתפים פעולה. אמר ונעלם. לא ראיות ולא נעליים. ניסיתי לבד. דיברתי עם כמה מקורות בציבור החרדי. הם טענו שיש דברים בגו, אבל לא סיפקו שום ראייה.

באפריל 2012 פוצצה המשטרה את הפרשה. ניסו שחם, מפקד המחוז, התראיין ואמר שמדובר בפרשת סחיטה חמורה, שיש עשרות נסחטים, גם בבית המשפט הפגינה המשטרה בטחון רב ואני הרגשתי טמבל שפספסתי את התחקיר. נזכרתי שמקורותיי שלחו אותי לאחד, ינקי ברגר, אבל לא פניתי אליו. איזו טעות. התברר שברגר מחזיק לכאורה ב"אקדח המעשן", קלטת ובה מצולם בכיר ב"חדרי חרדים" מבקש ממנו כסף ומספר לו שיש לו לקוחות של עשרות אלפי שקלים וכו'. ההקשר כולו נשמע סחטני (והקלטת צולמת באיכות מעולה). בקיצור, שוכנעתי שזה מה שהם עשו ואפילו טענתי באיזה שידור רדיו שנכון יהיה לסגור אותם ולנקות את האורוות (היועהמ"ש ויינשטיין החליט לא לסגור).

שלב ב' – אולי בכל זאת לבנים?…

אחרי שנגמר הבום הגדול והכותרות נפגשתי עם מנכ"ל האתר והבעלים שלו, גיא כהן. פגשתי חילוני עדין, איש עסקים שאמר שהוא מצביע מרצ. הוא נשמע מאוד משכנע, שלא היו דברים כאלו באתר שלו, אבל אני כבר מזמן חיסנתי את עצמי בפני מסעות שכנוע כאלו. הייתי משוכנע שהוא מבלף, רק בהרבה חן וחיכיתי לכתב האישום. מאז עברו כמעט שנתיים. האתר משגשג, כהן אפילו מכר את השליטה בו לפרסומאי בשם מאיר גל (שכנראה עומדים מאחוריו אנשים נוספים). מעת לעת הרמתי לגיא טלפון והשיחות הפכו לידידותיות, כשהוא מסביר לי שאוטוטו התיק נסגר ולכן, הוא לא רוצה לדבר ולא להגיד כלום וכו'. בארונו של עד המפתח, אותו ינקי ברגר, התגלו פתאום שלדים והתיק כולו נראה פתאום מאוד מעורער. אולי שפכתי סתם את דמם?

שלב ג' – לבנים? לא ממש

לפני כמה חודשים, בהיותי בכנסת, נזכרתי שגיא כהן חיפש אותי ושכחתי לחזור אליו. התקשרתי. "מה עמדתך", הוא שאל "האם למו"ל מותר למנות כתב בכלי תקשורת נגד רצונו של העורך הראשי?". השאלה הריחה לי מצרות. ניסיתי להיות מקסימום מנומס ואמרתי לו שאני לא מתיימר להכתיב נורמות אתיות ועיתונאיות, אבל, לדעתי, לא. מותר למו"ל להמליץ לעורך ראשי על כתב, בוודאי שיש לו זכות להביע דעה על מה שכתבים אומרים ועושים או לבקש מהעורך לפטר כתב, אבל זכות המילה האחרונה שייכת לעורך הראשי. הוא זה שנושא באחריות, גם מכוח החוק והוא זה שצריך לקבל את ההחלטות הללו. בעל המאה, המו"ל, טענתי באוזניו, יכול לפטר את העורך הראשי (בכלי תקשורת נטול רגולציה כמו "בחדרי חרדים") ולמנות מישהו אחר, או את עצמו, אבל הוא לא יכול לכפות דבר כזה על עורך ראשי. נפרדנו בידידות.

ואז הגיעו ההקלטות של שרי רוט, הפרשנית הפוליטית של "בחדרי חרדים" ודוד רוטנברג, העורך הראשי של האתר. הרבה זמן לא שמעתי מו"ל, מאיר גל, כזה בוטה ולא חכם. באיזו גסות הוא מנסה לכפות את רצונו על העורך רוטנברג ואיזה רצונות הוא מנסה לכפות. בלי בושה. הוא בכלל נשמע מתפלא שהעורך הראשי, שזה מפעל חייו, חושב שיש לו מה להגיד בעניין. טוב, את מאיר גל לא הכרתי, אבל את גיא כהן כן.

מאוד שמחתי לשמוע בהקלטות הראשונות, שהוא ניסה לעצור את מאיר גל. לא, אסור לך לעשות את זה, תיזהר, זה משחק מסוכן, אבל אז הוא התהפך. לא ברור למה. הוא התחיל לתמוך בעמדה של מאיר גל. יותר גרוע, הוא (יחד עם גל) טען בהקלטות ובבית הדין לענייני עבודה שיש לו חוו"ד משפטית מעו"ד יהושע רזניק, שמתירה להם לכפות את רצונם על העורך הראשי, כולל כשמדובר בהוראות להיות נגד מישהו ובעד מישהו אחר מתוך תקווה לעשות כסף (אין ולא הייתה חוות דעת כזאת).

הכי גרוע, רוטנברג, העורך, הביא להם את דורון גלעזר, איש עיתונות בכיר ומנוסה, שיסביר להם קצת מותר ואסור בתקשורת. אחרי שהלך, גיא כהן התחיל להגיד לו של"רביב דרוקר יש עמדה אחרת" ו"האם קראת את המאמר של נחום ברנע", שכביכול, טוען אחרת.

התפלצתי.

התקשרתי לגיא כהן. הוא אמר שמה פתאום והוא לא אמר שזה מה שאמרתי והוא הציג את עמדתי כמו שצריך ובכלל, הוא לא אמר את הדברים האחרים שאני שמעתי שהוא אומר. אחר כך התחילו דיווחים שאולי הפרקליטות בכל זאת תגיש כתבי אישום בפרשת "חדרי חרדים". תם שלב ג'. האם יהיה גם שלב ד'?