ארכיון חודש: פברואר 2015

מכהנא עד מרזל – איך השתנינו? האם ביבי יישב איתו בקואליציה? ועם ישי, שהכניס אותו לכנסת?

22 בפברואר 2015
 

ב 1984 נבחר מאיר כהנא לכנסת. הגזען שהטיף לטרנספר נתקל בתגובה ציבורית, שהיום נראית בריאה באופן חולני. כשהוא היה נכנס לנאום בכנסת, חלק מחברי הכנסת היו עוזבים. רשות השידור של אז התקינה תקנות מיוחדות שנועדו לצמצם את הסיקור התקשורתי שלו. תקנון הכנסת שונה כדי לאסור עליו להציע הצעות חוק גזעניות וחוק יסוד הכנסת תוקן במיוחד בשבילו כדי לחסום (בהצלחה) התמודדות נוספת שלו לכנסת. לכל המהלכים הללו הייתה שותפה מפלגת השלטון, כמובן, הליכוד וזאת למרות שהתחרות בין הגושים הייתה אז לא פחות קשה מהיום (אלו ימי ממשלת האחדות והרוטציה).

בבחירות 2015 רץ ממשיך דרכו של כהנא, העבריין ברוך מרזל. במקום החמישי ברשימה הוצב אדם בשם עמיטל בראלי, שסרב פקודה בזמן ההתנתקות, ישב בכלא וכבר הודיע שימשיך להטיף לכך. בתנועה הקדושה תומכים חשוכי הרבנים, גדולי המסיתים, אבל התגובה הציבורית עלובה למדי. זה התחיל בפסיקה פחדנית, אין דרך אחרת לכנות זאת, של בית המשפט העליון. איך השופטים הנכבדים, שעוד לא פרסמו את נימוקיהם, יסבירו שכהנא נפסל ותאומו הרוחני מרזל לא?

ואם בשופטי העליון אחז הפחד, מה לנו כי נלין על הפוליטיקאים?

מיו"ר המפלגה של מרזל, ח"כ אלי ישי, המשך לקרוא

המסמכים הקבועים שמלווים את לשכות נתניהו לדורותיהם

22 בפברואר 2015
 

אני מראש מתוודה – המסמכים הללו שוכבים אצלי שנים. לא פרסמתי אותם בזמן אמת, כי חשבתי שיש דברים יותר משמעותיים ששווים תחקיר והתעמקות. אני לא מזלזל בהתנהלות המעצבנת והקטנונית של הזוג נתניהו, אבל כשמתחילים להתקשקש איתם על בקבוקים ועוזרת שהפכה למבשלת, אז מחמיצים את התמונה הגדולה. אני גם שייך לאלו שחושבים שמה שהתפרסם עד עכשיו לא שווה חקירה פלילית. ברור שאפשר למצוא עבירות בספר החוקים למה שקרה עם החשמלאי או לסיפור רהיטי הגן, אבל יש גם שכל ישר מאחורי החלטה אם לפתוח בחקירה פלילית ואלו לא סוג הפרשיות שראויות לחקירה פלילית, בטח לא נגד ראש ממשלה מכהן. הן בוודאי ראויות למשפט הציבור ולבחינה ציבורית.

לשכת נתניהו ובית נתניהו תמיד התנהלו ככה. מה זה ככה? קודם כל, הלשכה מטפלת תמיד בעניינים הפרטיים של בני הזוג ובבתיהם השונים, לא משנה מה המשרה שמאייש נתניהו באותה עת. שנית, חובות, חובות ועוד פעם חובות. לא משלמים, בעלי מקצוע כועסים. גם הסיפור של עובדים שמשלמים על הוצאותיו של נתניהו וצריכים לבקש לאחר מכן החזר, אינו חדש. ממש לא.

אני מפרסם כאן מקצת מהמסמכים המפורטים עד אימה בנושאים הללו. אם יש דבר שהפתיע את כל מקורבי נתניהו לדורותיהם בסיפור הזה, זה הסרטון של גלאמין עם שרה נתניהו. לא עצם הצילום שלו. זו התנהלות בכיינית שיגרתית, אלא מצב הבית. אם יש מישהי שיודעת לרדת לפרטים הקטנים של תחזוקת בית, כל בית, זו שרה נתניהו. אין פרט קטן מדי לתיקון ולטיפול (וזו זכותה המלאה, כמובן). מעון ראש הממשלה בירושלים זוכה, מסתבר, ליחס שונה. מני נפתלי טוען כי היא אמרה לו בישירות שזה לא שלהם ולכן, לא מתכוונת להשקיע בו.

כך או כך, הנה הסבר קצר על המסמכים שאני מצרף: המשך לקרוא

The Most Right-Wing Man I have Ever Met Exposed Corruption Among Settlers

18 בפברואר 2015
 

It is doubtful as to whether or not I would have the courage to say what Yoel Neuman says about the leaders of the Settlement in the Shomron (West Bank). If I were Yoel, and with less than one month to go before the elections, I am not sure that I would feel comfortable saying that those who were supposed to build in the Shomron hadn’t used their funds towards that end. Bentzi Lieberman and Gershon Mesika and their cronies, who received mountains of cash from the state to build houses in the Shomron, didn’t quite manage to utilize their resources for what they are always trying to convince us is of primary importance—to build.

Yoel Neuman is one of the founders of Yitzhar.  To call him a right-winger would be like calling Michael Jordan a basketball player.  At one point, Itai Rom and I were walking with him around a hilltop in Yitzhar, and I said to him, “Yoel, I have never met a man as radical as you.” He responded, “I am radical? You should meet my son. According to him I am a moderate.”

“Moderate? Give me an example of how this moderation manifests itself,” I asked.

“Up until a few years ago,” Neuman replied, “I was ready to give Damascus up to the Arabs for 50 years for genuine peace.”  He half chuckled.  Neuman functioned as the director of the Organization for the Development of the Shomron.  His legal suit against the heads of the organization has been reviewed already by Kalman Liebeskind of Maariv and Haim Levinson of Haaretz. The story has gained some serious momentum.  First, Neuman passed the organization’s accounting files for those expenses blandly labeled “miscellaneous” to the police.  Under “miscellaneous” one can find all the payments that the police fear are essentially bribes.  The organization paid them, under the instructions of the Head of Shomron Regional Council, Gershon Mesika, so that senior politicians would erase the organization’s debts and set aside (government) funds for its budget.   These payments were made to members of the inner circles of senior Knesset Members and ministers.  In recordings that Baruch Kara uncovered, one could hear the CEO of the Organization for the Development of the Shomron speaking about it.  In the investigation on Source (“Makor”) tonight, we will determine to what degree the CEO, Haim Ben Shushan, spoke truthfully. We will trace each payment and its ultimate connection to a political figure that the organization was willing to pay a hefty price for.  For example, there is the story of Moshe Gafni, who was the Chairman of the Finance Committee, which is no less than astounding.

The indirect bribery of politicians, however, is only part of the story.  The bigger story is a different one altogether. As Itai and I began to dig through the financial records, in an attempt to determine where the Organization for Developing the Shomron’s huge debts had come from, how they had shockingly been erased year after year, and what drives this system, we uncovered how high up into the country’s leadership this story reaches.  Successive Ministers of Finance, from Bejamin Netanyahu, through Roni Bar-On, and ending with Yuval Steinitz, who convened discussions with the heads of the Yesha (Judea, Samaria, Gaza) Council and divvied up money to them, also erased debts that were incurred for no good or justified reason. The Finance Ministry erased hundreds of millions of Shekels of debt, yes, hundreds of millions, without a report, without oversight, and without any justification.  In addition to our conversations with current and former senior Finance Ministry officials about this issue, we also sent the ministry a request for an official comment.  The Ministry of Finance simply could not muster a response.  The Department of the Budget passed the buck to the Accountant General, the Accountant General to the Department of the Budget. Uneblievable.

And Neuman? He lives in an extremely modest house in Yitzhar, the house in which he raised eight kids, and he is currently out of work. Without getting too emotional, it is very clear that once the “King of the Shomron,” Gershon Mesika, perhaps the most important man in Likud, is suddenly arrested, even the neighbors will understand that perhaps Yoel Neuman, the crazy man who lives next door to them, wasn’t just babbling.

Translation by Ari Heistein

האיש הכי ימני שפגשתי חשף שחיתות דווקא אצל המתנחלים

18 בפברואר 2015
 

ספק אם היה לי אומץ להגיד על ראשי ההתיישבות בשומרון את מה שיואל נוימן אומר עליהם. ממש לא בטוח שהייתי מרגיש נוח להגיד פחות מחודש לפני הבחירות שאלו שאמורים היו לבנות את השומרון, בנצי ליברמן וגרשון מסיקה וחבריהם, קיבלו טונות של כסף מהמדינה כדי לבנות בשומרון בתים ולא ממש הצליחו לנצל אותו למה שהם תמיד משכנעים אותנו שהכי חשוב לעשות – לבנות.

יואל נוימן הוא אחד האנשים שהקימו את יצהר. לקרוא לו ימני, זה כמו להגיד שמייקל ג'ורדן הוא שחקן כדורסל. באחד הרגעים שליווינו אותו, איתי רום ואני, על איזו גבעה ביצהר, אמרתי לו – יואל, לא פגשתי עוד אדם קיצוני כמוך. הוא אמר: אני קיצוני? אתה צריך לפגוש את הבן שלי. מבחינתו אני מתון.

מתון? תן לי ביטוי למתינות הזאת, ביקשתי. המשך לקרוא

המחשבה שהופכת את הבטן – האם בוז'י בכלל מתאים?

15 בפברואר 2015
 

האם בכלל יצחק בוז'י הרצוג מתאים להיות ראש הממשלה? מצד אחד, יריבו המכהן מתנהל בצורה שדומה שגם ראש ממשלה שייבחר על ידי המחשב של מפעל הפיס יהיה טוב יותר. מצד שני, בוז'י? הוא בנוי מהחומר, שאנחנו מדמיינים שאמור להיות ראש ממשלה?

האימה שנתניהו ייבחר שוב, עוטפת היום את הרצוג בחומת של אתרוגים. רוב כלי התקשורת, כנראה, לא רוצים להרוס את הסיכוי להפיל את נתניהו ולכן, לא ראינו פרופיל אחד רציני על המועמד לראשות הממשלה.

הרצוג היה שר מוצלח גם במשרד התיירות וגם במשרד הרווחה. הוא פוליטיקאי משובח, חבר של כולם, יודע לייצר קואליציות של כוח, מחובר לעיתונאים, לעשירים שבטייקונים ולראשי הארגונים החברתיים, קשה למצוא מישהו שהתעמת איתו. בנאום שלו מול פורום סבן הוא להטט בין מצב הרפורמים במדינת ישראל למדיניות מול איראן, הוא יצירתי במו"מ ורק תנו לו אפשרות סבירה להרכיב ממשלה והוא כבר ירקח איזה קוקטייל שליצמן, דרעי, לפיד, איווט וגלאון איכשהו יוכלו לחיות איתו.

בכל זאת, הנה השאלות שהופכות את הבטן.

מתי בפעם האחרונה המשך לקרוא

בימים בהם איש הישר בעיניו יעשה, תענוג לקרוא את השופט עמית

12 בפברואר 2015
 

אני רוצה להקדיש את המאמר הבא להצדעה לשופט יצחק עמית מביהמ"ש העליון. בימים בהם אלי ישי, הפוליטיקאי שעשה מחדלון אישים קריירה, משחק אותה גבר גבר על אישה עתירת כוח כמו חנין זועבי, ברוך מרזל נפסל רק על חודו של קול (ועוד יהיה בכנסת, מן הסתם) ובנימין נתניהו מקעקע בכוונת מכוון עוד מוסד מקודש רק כדי לגנוב עוד כמה קולות מנפתלי בנט, בימים האלה אתה לא יכול שלא להתפנק על המילים החכמות והמוסריות של השופט עמית (אליהן הופניתי בזכות העורכת שלי, רותם שדות).

הרקע – ערעור של השוטרים שזרקו מהאוטו שוהה בלתי חוקי פלשתיני למותו. הנה כתבה של מיקי רוזנטל ולינור גריסריו ב"מקור" על המקרה, שנחשף על ידי חיים לוינסון ב"הארץ". כותב השופט עמית:

"גם חיה פצועה לא מפקירים בצד הדרך ומי שהסיט מבטו מצד הדרך יודע כי המצפון נוקף והמראה חוזר ומטריד. אלא שבמקרה דנן לא בחיה פצועה עסקינן. הנאשמים שלפנינו נטלו אדם שלגופו מחובר קטטר ושקית שתן, כשהוא לבוש בפיג'מה דקה של בית חולים והניחו אותו באישון לילה כשני מטר מאחורי המעקה בכביש 443. יומיים לאחר מכן, המנוח נמצא במקום בו הונח באותו לילה אפל, כשפלג גופו העליון עירום, הוא לבוש במכנסי בית החולים שיבא ומגופו משתלשל צנתר שתן ללא השקית".

השופט עמית מחדד את השאלות שבאמת מטריפות המשך לקרוא

טיוטת דו"ח ביבי טורס – תשובה לטענות ליבסקינד, יואב יצחק ו"ישראל היום"

8 בפברואר 2015
 

קלמן ליבסקינד תקף אותי בסוף השבוע שפרסום טיוטת דו"ח ביבי טורס של משרד מבקר המדינה הוא אחד המעשים הכי אנטי עיתונאיים שיש. ליבסקינד תיאר את המסמך שחשפתי כאיזה נייר עבודה ראשוני, שעוד לא הגיע למבוקר וייתכן שישתנה לחלוטין וכתב שהוא בדק והוא יודע שהביטויים הקשים שהופיעו בו לא הופיעו בטיוטה שנשלחה לנתניהו.

אני אשתדל לשמור על שפה נקייה ומוכן להניח שליבסקינד פשוט לא בקי בעובדות ברמה כזאת, שהוא כותב את השטויות המוחלטות הללו. בואו נעשה סדר. הטיוטה שחשפתי על נסיעותיו של נתניהו בזמן כהונתו כשר אוצר אינה איזה מסמך עבודה ראשוני, חד צדדי, שנכתב בלי שהצד השני הכיר אותו.

למעשה, למסמך הזה יש תוקף וחוזק עובדתי הרבה יותר גדולים מרוב התחקירים שאנחנו מפרסמים. בטח הוא חזק יותר מטיוטת דו"ח מבקר המדינה בנושא קרקעותיו של יואב גלנט, שנעשתה בחופזה ושליבסקינד פרסם בהרחבה (למרות ששימוע שנעשה לאחר מכן, מיתן הרבה מהקביעות בטיוטה. חתיכת מעשה אנטי עיתונאי).

טיוטת דו"ח ביבי טורס נכתבה אחרי שתי פגישות של חוקרי משרד המבקר עם בנימין נתניהו (בהן לא הכחיש כמעט דבר), אחרי שכל העובדות שבו הועברו לצד השני פעם ועוד פעם וקיבלו מענה כלשהו, גם אם לא ממש מספק. קלמן, כנראה, לא מכיר את ציר הזמן. חקירת המבקר החלה אחרי פרסום התחקיר במרץ 2011. זו טיוטה שנכתבה יותר משנה וחצי לאחר מכן. היא כבר שיקללה את כל התגובות של הצד של נתניהו. למה היא לא התפרסמה עד היום? זו בדיוק השאלה שליבסקינד, אם לא היה שקוע כל כך בלחפש דמונים שמאלניים בתקשורת, היה צריך לשאול את עצמו. כשליבסקינד יראה לי עוד דו"ח מבקר שכבר 4 שנים נמצא בהכנה, אז אני אהיה מוכן לדון בטענה המופרכת שלו שפרסום מסמך שחושף לראשונה את הממצאים אליהם הגיע המבקר בנוגע לטיסות נתניהו הוא מעשה 'אנטי עיתונאי'.

ההפך, קלמן, ההפך.

פרסום טיוטה המשך לקרוא

מה היה קורה אם היינו עושים הסכם עם סוריה ונסוגים מהגולן – הטיעון החזק ביותר של מתנגדי ה"שטחים תמורת שלום"

8 בפברואר 2015
 

ציפי לבני הייתה מאוד נסערת. בשבוע שעבר היא כבר הייתה בדרך החוצה מעוד כנס בחירות שיגרתי אבל שמעה בחצי אוזן שנפתלי בנט מאשים אותה שהיא בעבר הייתה מוכנה לרדת מהגולן. לבני חזרה, נעמדה חצי מטר מבנט, כמו שחקן כדורגל מול שופט ששרק לפנדל ואמרה לבנט שהוא שקרן. מסתבר שלהגיד היום על פוליטיקאי שהוא היה מוכן פעם לירידה מהגולן, זו השמצה קשה במיוחד. אפשר להבין את זה. זה אולי הטיעון החזק ביותר של מתנגדי ההסדר עם הפלשתינאים – הסיכון המובנה שבהסכם עם יישות לא דמוקרטית. תראו מה קרה עם סוריה, הם אומרים, אם היינו עושים הסכם איתם ונסוגים מרמת הגולן, דאע"ש היה היום על הגדרות. כמה מתומכי ההסדר אז כבר התנצלו וביקשו סליחה. אחרים נעלמו.

 

בואו נזכיר רגע את ההקשר – בתחילת שנת 2000, חאפז אל אסד הלך רחוק מאי פעם כדי להגיע להסכם עם ישראל ולהוריש לבנו שולחן נקי יחסית. בואו נדמיין שהיה נחתם הסכם בועידת שפרדסטאון בינואר 2000, הסכם שנתקע בגלל התעקשות של אהוד ברק, שהסיק מהסקרים שלו ש"הציבור רוצה לראות נושא ונותן קשוח". ההסכם אמור היה לכלול הסכם ישראלי עם לבנון, ונסיגה מסודרת מדרום לבנון, לא חד צדדית, כמו זאת שביצענו בסופו של דבר, והכתירה את חיזבאללה כמנצח הגדול. בכלל, ההסכם  אמור היה להקטין משמעותית את החיכוך עם חיזבאללה, שלא דמה אז ביכולותיו לחיזבאללה שאנחנו מכירים היום. חיזבאללה של אז היה תלוי מאוד בסוריה, שכוחותיה עוד היו על אדמת לבנון. הסכם ישראלי – סורי היה מקרב מאוד את סוריה למערב. הערכות המודיעין אצלנו ובמערב היו שזה בדיוק האינטרס של אסד האב בהסכם. סוריה הייתה מתחילה לקבל סיוע אמריקני, הכלכלה שלה הייתה צומחת והיה עליה לחץ מתמיד לשפר את מצב זכויות האדם במדינה. איך הייתה מתנהגת סוריה הזאת, שקשורה לפתע בטבורה למערב, בפרוץ מלחמת המפרץ השנייה? האם בשאר אל אסד היה מרשה לעצמו להתעמת אז עם ארה"ב? האם היה מתקרב כל כך לאיראן ולציר הרשע במצב כזה? מה היה קורה בסוריה כזאת עם פרוץ האביב הערבי? האם באמת הייתה הופכת חממה לקיצוניים שבארגונים המוסלמיים? האם הייתה מתפרקת בכזאת קלות?

 

מתנגדי הנוסחא "שלום תמורת שטחים" אוהבים להדגיש את התקדים הסורי. מה עם התקדים המצרי? גם שם עשינו הסכם שלום עם מדינה לא דמוקרטית. אחרי 32 שנה של הסכם, ששרד את מלחמת לבנון הראשונה והשנייה, את האינתיפאדה הראשונה והשנייה, התרחש לכאורה הגרוע מכול. השתלט על מצרים מנהיג האחים המוסלמיים, אבל התברר שגם תחתיו ההסכם שורד. ומה עם התקדים הירדני? לולא ההסכם בין ישראל לירדן, אולי גם ירדן הייתה נופלת קורבן למלחמת אזרחים ונפילת שלטון? אולי הגבול שלנו עם ירדן עדיין שקט רק כי עשינו אתם הסכם?

לא בלתי סביר להניח שהסכם סורי – ישראלי היה כובל את סוריה בכל כך הרבה גזרים ומקלות, שהוא היה שורד כל חילופי שלטון וכל מלחמת אזרחים.

 

ונגיד שלא, נניח שישראל הייתה מפנה את רמת הגולן במסגרת הסכם שלום וכמה שנים לאחר מכן, סוריה הייתה מתפרקת והיה מגיע לאזור הרמה ארגון מוסלמי רצחני ומתחיל לבצע פיגועים בגליל. תוך כמה זמן בדיוק צה"ל היה שב וכובש את רמת הגולן? אף מדינה בעולם המערבי לא הייתה מתנגדת לכך. נכון, בדרך היינו משלמים מחיר כבד וכואב של פינוי ההתיישבות בגולן, אבל זה לא שווה את את הדם שהיינו, כנראה, חוסכים בלבנון בכל השנים הללו? נפתלי בנט באמת טפל עלילת שווא על ציפי לבני. למרבה הצער, לבני,במשאים ומתנים בהם השתתפה, באמת לא הסכימה כמעט לקחת סיכונים אמיתיים. ככה זה גם נגמר.

המאמר פורסם ב"הארץ"

 

 

אם היו נוהגים אחרת באורלי אינס, הניצבים היו מבינים את המסר?

4 בפברואר 2015
 

כשאני כותב את הפוסט הזה מתפרסם שניצב שביעי הסתבך. עוד ניצב, שוב שוטרות, שוב יחסי מרות. זו תהיה תמימות גמורה לטעון שטיפול אחר בעדויותיה של אורלי אינס הייתה אולי גורמת לכל הניצבים האלה לחשוב עוד פעם לפני שהם יוצאים לצוד המשך לקרוא

עמוד 1 מתוך 212