ספק אם היה לי אומץ להגיד על ראשי ההתיישבות בשומרון את מה שיואל נוימן אומר עליהם. ממש לא בטוח שהייתי מרגיש נוח להגיד פחות מחודש לפני הבחירות שאלו שאמורים היו לבנות את השומרון, בנצי ליברמן וגרשון מסיקה וחבריהם, קיבלו טונות של כסף מהמדינה כדי לבנות בשומרון בתים ולא ממש הצליחו לנצל אותו למה שהם תמיד משכנעים אותנו שהכי חשוב לעשות – לבנות.
יואל נוימן הוא אחד האנשים שהקימו את יצהר. לקרוא לו ימני, זה כמו להגיד שמייקל ג'ורדן הוא שחקן כדורסל. באחד הרגעים שליווינו אותו, איתי רום ואני, על איזו גבעה ביצהר, אמרתי לו – יואל, לא פגשתי עוד אדם קיצוני כמוך. הוא אמר: אני קיצוני? אתה צריך לפגוש את הבן שלי. מבחינתו אני מתון.
מתון? תן לי ביטוי למתינות הזאת, ביקשתי.
עד לפני כמה שנים, ענה נוימן, הייתי מוכן תמורת שלום אמת לתת לערבים את דמשק לחמישים שנה. הוא חצי צחק צחק. נוימן שימש כדירקטור בחברה לפיתוח השומרון. היציאה שלו נגד ראשי החברה בתביעה משפטית סוקרה כבר על ידי קלמן ליבסקינד ב"מעריב" וחיים לוינסון ב"הארץ". עכשיו הסיפור תפס תאוצה גדולה. ראשית, נוימן העביר למשטרה גם כרטסת מהנהלת החשבונות של החברה שמוכתרת בכותרת החלבית "שונות". תחת "שונות" יש את כל התשלומים שהמשטרה חושדת שהם בעצם תשלומי שוחד. החברה שילמה אותם, בהוראת ראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, כדי שפוליטיקאים בכירים יעזור למחוק את חובות החברה ולהשיג לה תקציבים. התשלומים הללו ניתנו למקורבים למיניהם של חברי כנסת בכירים ושרים. בהקלטות שחשף ברוך קרא היה ניתן לשמוע את מנכ"ל החברה לפיתוח השומרון מדבר על זה. בתחקיר ב"מקור" הערב אנחנו בעצם נבדוק עד כמה הוא דיבר אמת, אותו חיים בן שושן. אנחנו נתעכב על כל אחד מהתשלומים הללו והחיבור לכאורה לאיש הפוליטי, שביקרו רצתה החברה. הסיפור, למשל, על משה גפני כיו"ר ועדת כספים הוא לא פחות ממדהים.
השוחד העקיף לפוליטיקאים הוא רק חלק מהסיפור. הסיפור היותר גדול הוא אחר. כשאיתי ואני התחלנו לנבור באוצר, בניסיון להבין מניין נוצרו חובות העתק של החברה לפיתוח השומרון, איך הם נמחקו לאורך השנים באופן פלאי ומה מניע את המנגנון, גילינו עד כמה גבוה בצמרת זה מגיע הסיפור הזה. שרי אוצר לדורותיהם, מבנימין נתניהו, דרך רוני בר און וכלה ביובל שטייניץ, שמכנסים דיונים עם ראשי יש"ע ומחלקים להם כסף, שישמש גם למחיקת החובות הללו, שנוצרו ללא שום סיבה מוצדקת. משרד אוצר שמוחק להתיישבות חובות במאות מיליוני שקלים, כן, מאות, בלי דיווח, בלי שקיפות, בלי הנמקה. חוץ מהשיחות שלנו עם בכירי אוצר בהווה ובעבר על העניין הזה, שלחנו גם בקשה לתגובה רשמית. משרד האוצר פשוט לא הצליח להגיע לתגובה. אגף תקציבים זרק את הכדור על החשב הכללי, החשב הכללי על אגף תקציבים, טירוף.
ונוימן? הוא גר לו בבית צנוע להחריד ביצהר, בית בו הוא גידל שמונה ילדים, מובטל מעבודה, ממעט להפגין רגשות, אבל די ברור שאחרי שמלך השומרון, גרשון מסיקה, הפוקד הכי חזק אולי בליכוד, פתאום נעצר, גם השכנים מבינים שהמשוגע שגר לידם, יואל נוימן, אולי לא דיבר כל כך הרבה שטויות.
http://israelmedia.org
עדות לעוצמה ולדומיננטיות של התקשורת בישראל נמצאת בכל פינה. אג'נדות, אקסיומות, הלכי רוח ורעיונות חולפים יהפכו בין לילה לשיחת היום בפי מגזרים וציבורים שלמים כבמטה קסם, ע"פ גחמותיה של המדיה. תחת כל עץ רענן, בכל סלון, ובכל בית קפה, תמצא אנשים מדברים על המצב הטוב, או המצב הרע, כתלות בתמונה או במסר האחרון שהתקבע. אנשים ואזרחים מסוגלים להכריז על קריסה כלכלית, עוני מחפיר, תהום עמוקה, או סכנה קיומית מבלי שתהיה להם היכולת לקשר את ההכרזות לאמת כלשהי, לתמונת מציאות מוצקה.
המציאות, והתחושות המלוות אותה, הניצחון או ההפסד במלחמה אינם מבוססים על עובדות, על תוצרים של ניתוח, פרשנות ראויה, או חלילה וחס חשיבה ביקורתית. אצל הרבה אנשים, ובהרבה מאד מקרים, הם מבוססים על גניבת דעת תקשורתית, קמפיין יחסי ציבור, או גחמה עיתונאית סוחפת כזו או אחרת.
הבעיה היא לא רק מידת האחריות של אמצעי התקשורת, או הטעם הטוב השורה על האוחזים בשרביטה, ההרסנות הזו מחלחלת במעגל קסמים, ככדור שלג, חזרה לגופים הציבוריים המנהלים את חיינו.
החלטות מצביאינו, שוטרינו, פקידינו, ולפעמים אף שופטינו ורופאינו מתקבלות כתגובה, כתוצר, או כמתכון לכותרת האחרונה, הכותרת הבאה, או להלך הרוח הקלוקל, המעוות, והלא מדויק שנקבע ע"י אמצעי התקשורת. תמרוני מלחמה, סדרי משפט, תכניות הבראה, ואפילו מהפיכות כאלו ואחרות מושפעות לעתים יותר משיח תקשורתי ומקמפיינים עיתונאיים, מאשר העניין עצמו, ההיגיון, האמת או ה"בשר" בו הן עוסקות.
עדות נוספת לכוח הבלתי מוגבל של אמצעי התקשורת, הוא הסחף האדיר של עיתונאים לפוליטיקה בשנים האחרונות. מכל קצוות הקשת הפוליטית אנו עדים להתבצרות של עיתונאים כאלו ואחרים במפלגות השונות: ניצן הורביץ, מיקי רוזנטל, שלי יחימוביץ, ויאיר לפיד הפכו בשנים האחרונות לקול דומיננטי מאד בכל קצוות הזירה הפוליטית. כמובן שחלקם אנשים ראויים יותר או פחות ועדיפים על פרלמנטרים אחרים שהשתחלו מסיבות כאלה או אחרות לפוליטיקה, אבל הקלות היחסית בה הם קיבלו את ההזדמנות לכבוש את מעמדם כמחוקקים, שרים, ופונקציונרים המשפיעים על חיינו באופן ישיר, משמשים כעדות ניצחת לכוח האימתני של אמצעי המדיה בחברה הישראלית: לגבורתה של המילה על המעשה, של הנראות על הממשות, ובמקרים הפחות מוצלחים, לניצחונה של גניבת הדעת על הדעת עצמה.
הגולם קם על יוצרו, והפוליטיקאים בעצמם הפכו לשבויים של המטוטלת התקשורתית העזה והקצבית שמתנפחת ומשפיעה על התודעה, מגובה באמצעים ומדיומים טכנולוגיים חדשים שהשתלטו על חיינו בשנים האחרונות. יאיר לפיד סבור שניתן לפתור הכל במילים. כאיש תקשורת מוכשר ומנוסה, מילותיו היפות והקוסמות הביאו לו מספר דו ספרתי של מנדטים, אסופה של אנשים מוכשרים ומוצלחים חברו אליו להקמת מפלגה בעוד קולם ומעשיהם נבלעים מאחורי שפע רעיונותיו ומילותיו המשתנים כהרף מדי יום, ותחת כל אולפן רענן, כחלק מקמפיין כזה או אחר. העיסוק בתיאור המציאות, במילים, בספינים ובמטפורות גוזל את הזמן מהעיסוק במציאות עצמה – וכולנו מפסידים. נפתלי בנט, הבטחה מנהיגותית משל עצמה, ובעיני עצמה, בבחירות האחרונות, מצטלם לסרטונים מגוחכים ההופכים את דמותו ואישיותו למסטיק רב טעמים בכדי שיוכל לספק את צרכי התדמית השונים, את הגחמות של יועצי התקשורת, ומעצבי דעת הקהל. בעשותו כך, משאיר את הציבור שלו ללא עמוד שדרה, ללא מנהיג עתידי. כיצד יוכל ליצן ואמן רב תחפושות להיות מנהיג? כיצד יאסוף את עצמו לפעול למען מטרה ראויה? למען אידיאולוגיה תקפה וכשרה כלשהי? ההתבטלות מול המדיה וכוחם של אמצעי התקשורת, הגזירה היומיומית של הכותרות ושל הסקנדלים שואבות ויונקות מנבחרינו את הזמן, את היכולת ואת תעצומות הנפש לפעול למען רעיונות, תהליכים ועניינים שאינם וירטואליים, עניינים ממשיים הדורשים התמדה, אמונה, סבלנות ואורך רוח.
הכל נכון חוץ מהמשפט המניפולטיבי: "..החובות הללו שנוצרו ללא סיבה מוצדקת". מאיפה אתה יודע דרוקר? מי שמכיר את המציאות שעל כל אגורה שמוציאים בשטחים קופצים כמה שמאלנים עלובים שמתפרנסים מהלשנה ורצים לספר למדינות אירופה, מבין שזו הדרך היחידה שבה ניתן להעביר להם תקציבים לגיטימיים לאוכלוסייה שם כמו לשאר אזרחי ישראל. אני מסכים שהיה ראוי שהכול יעשה מעל השולחן ולצורך כך נועד דוח לוי. אבל בשביל זה צריך ממשלה עם ביצים.
אין חדש תחת השמש. כזכור שטייניץ לדוג' קיבל אות יקיר ההתיישבות על עבודתו כשר אוצר והודה כי: "הכפלנו את התקציבים ליהודה ושומרון. עשינו זאת בפרופיל נמוך כי לא רצינו שגורמים בישראל ובחו"ל יכשילו את המהלך".
יאיר לפיד כשר אוצר הזרים בשנה וחצי האחרונות יותר כסף לניצולי שואה מאשר בכל ממשלות ישראל הקודמות.המילים המנופחות הם שלך. המעשים שלו . נתניהו הפיל את הממשלה כדי לא להעביר את התקציב פרי מעשיו של לפיד. אפשר לא לאהוב אותו אבל אי אפשר להגיד שלא עשה כלום
אחד הדברים שהתבררו לי בעבר, כי אנשים ימניים מאוד, וגם דתיים חרדים, שאין לי מושג לאיזה זרם לשייך אותם, הם ישרים בצורה קיצונית לשחיתות ציבורית. גם כלפי נוכלים מהמחנה שלהם. חלק מהתחקירים שעשיתי אז הגיעו לערכאות לאחר שהמשטרה הגיעה לאותה מסקנה בעקבות הפרסום.
אני לא מתפלא. זה טבעי למצוץ כמו טפיל וגם לגנוב במיוחד כשחבורתו של ליברמן מעורבת.
רביב – פרס ישראל קטן עליך. כי החברה יוצאת נשכרת. בלעדיך אין קול ואין עונה והטימטום הוא הרחש היחיד שנשמע. אז תודה.
בא מתנחל ואומר לך את מה שהוא אומר על הבית שלו-הוא – שנגנבו 200 מיליון אצלו בבית.
והוא הולך למשטרה עם העובדות והמסמכים. במקום לטקבק…
ואתה מצטט אותו. כולה מצטט.
ויש כאן עלובי חיים ונטולי המינימום הנדרש להקרא "אדם" – ומצאו דרך לצאת נגד: נגד המתנחל, נגד רביב, נגד המידע, נגד הקיבוצים.
איינשטיין צדק – הטימטום הוא הדבר היחיד על כדור הארץ שהוא חסר גבולות.
נ.ב.
ל – אראל בן יפת היה נאום מוכן – ארכני, טרחני וסתמי – והנה הוא מצא הזדמנות לשלוף אותו. לא חשוב הקשר ולא הנעליים. חשובה הפומפוזה. אה, כן וגם התחביר המגושם.
רביב, אני מתפעל מעבודתך העתונאית. הסיפור שאתה מביא היום יוצא מן הכלל כסיפור ובעל משמעות רבה למי שמתעתד לבחור בעוד חודש.
אני יודע שיש בבונים, שחושבים שהתקשורת אשמה. קל מאד להטיל אשמה על אחרים ובמיוחד על התקשורת. בבונים, לא במקרה אמרתי, אינם מסוגלים לחשוב, אינם מבינים והולכים בעדר אחרי מנהיג. את המלה הזאת המציא עומרי שרון, בנו של אריק שרון שהיה מראשי הליכוד ומראשי ההתנחלויות עד שהבין, שאלה לא יביאו אותו ואת מדינת ישראל לשום מקום.
רביב, המשך. אומץ יש לך מלוא חופניים!
ושוב ושוב ושוב חוזר הדרוקר אל שק החבטות היחיד…
מתנחלים/ימנים/נתניהו..
אין אירגונים אין עמותות ואין רודפי שלום מקצועיים
שמתפרנסים כולם מתעשיית השלום …
אבל תמיד יש להקת מעריצים עיוורת ומוסתת שמתחזקת את האגו !
התגובות הפבלוביות של הימנים הבבונים. מוכיחים להם שחור על גבי לבן את השחיתות בשומרון, והם- "הקיבוצים". מזעזעים את המדינה בגילויי השחיתות בבית משפחת נתניהו, והם- "פרס" וכן הלאה. רוח המפקד- "נפתלי אשם."
אם הערבים ישכילו לשבת כמה שנים בשקט, המדינה תיגמר לבד מעצמה ולא ישאר מאיתנו משהו משמעותי. יגמרו לגנוב את כל הכסף, משטרה גם ככה אין ,הממשלה לא מתפקדת ואנחנו? נאכל אחד את השני. כי ככה זה כשיש יותר מיהודי אחד במקום אחד.
בואו נבהיר כאן נקודה חשובה.
.
כאשר יש תיעוד והסברים, המחיקות הן משיקולים מבוססים ומישהו לוקח עליהן אחריות. לקיבוצים מחקו חובות כדי להציל מקומות עבודה, כדי לשמור על ענפי תעשייה וחקלאות, ובכמה מקרים גם מפני שהחוב לא היה מוצדק מבחינה חשבונאית – ויש בטח עוד סיבות, אבל זה רק על קצה המזלג.
.
במקרה שלנו מחקו חובות ללא שום הסבר ודיווח, ולכן עלינו לחשוד בגרוע ביותר – שמחקו חובות כסוג של שוחד, כהעברה מתחת לשולחן, כטיוח של פשלות, ודברים כאלה.
.
זו המשמעות, הסיבה החשובה ביותר להסתיר דברים היא, שהם אסורים. זה מפליל.
.
בנוסף, למי שלא מכיר – מדובר על הרחבה של פרשת "ישראל ביתנו" הענקית, שנמצאת בחקירת משטרה גדולה. הדברים שהוזכרו בטלביזיה, מגובים בהקלטה מפלילה מאוד של אנשים מבפנים, שמספרים איך השיטה עובדת.
http://www.haaretz.co.il/news/law/1.2526125
http://www.haaretz.co.il/news/law/1.2538654
הכסף עובר מוועדת הכספים ישר לאותם גופים.
אגף תקציבים סוגר עוד דיל, הלשכ"ל לא בתמונה… ככה זה עובד.
מחמאות לרביב דרוקר.תמשיך ככה ללא מורא ללא משוא פנים אבל קח אמצעי זהירות.אי אפשר לדעת למה הם מסוגלים לעשות כדי לשמור את המלוכה לפחות עד שיתפנה תפקיד נשיא המדינה עליו יתמודד בעוד 6 שנים.
מה עם הסיפור של בנט במוצעת ישע? אולי כגשאי שנדע אם האיש שמתיימר להיות נקי אכן נקי כל כך?
התחקיר חשוב מאוד וראוי לפרסום ותשומת לב.
מפריעה לי ומגעילה אותי ההנחה החבויה בכותרת ובהקדמה – כאילו שמישהו צריך להתפלא שמתנחל חושף שחיתות.
מישהו יכול לדמיין כותרות של פליאה אם מישהו יחשוף את שחיתות ב'בצלם' אפילו שהוא מגה-שמאלני?
רביב, יש שכר לעמלך. ביבי שכר את ויינרוט פליליסט הצמרת וזה לא יגמר שם. ע"פ הלך הרוחות העם כבר שפט את זוג הנהנתנים.
קו אחד מקשר בין בנט- אריאל סלומיאנסקי וחבריהם לבין ביבי וחבורתו וליברמן ומפלגתו – ציפצוף ארוך על צרכי המדינה ולקיחת משאביה זה לכיסו ולכיס אשתו וזה לחבירו מהמגזר ה"התנחלותי" וזה לכיסם של חברי המפלגה .
לא דירות של "דיור ציבורי" שעברו למקורבים ולא בקבוקים שתמורתם נשמרה בבית. רק ניצול בוטה של משאבי המדינה .
היחיד שבא לעבוד עבורנו- נבעט החוצה כשהצליח מדי.
בסוף כל המושחתים יתלו את עצמם בכל הפרשיות האלה ויאיר יישאר לעמוד. היחיד שראוי.
לרביד דרוקר לפני עשרים שנים + נכתב ספר חמורו של משיח ..ובשנים האחרנות .אנו רואים את ..האמת מה קרה למדינה עם הציבור הדתי ציוני ..ביחוד אחרי ההתנתקות ..והרי הם אומרים אנו בונים את ארץ ישראל .ולעם ישראל. למעשה הם בונים את מדינתם דרך יהודה ושומרון .דרך 150 ישיבות הסדר …דרך הבית היהודי …רק אנכנו הדתים האורטודוקסים ..הם שקובעים איך תיראה המדינה בהמשך הזמן ..וזה כולל מחיקת חובות ..ע"י שרים חילונים ..שבעדם …שליטה בועדת הכספים ..שליטה במשרד השיכון .דרך הצבא .ובדרך קצת קשה יותר דרך הכלכלה.