ארכיון חודש: מרץ 2016

הפלאשמורה- "תזמינו אותי לטקס העולה המיליון"

29 במרץ 2016
 

ב 1993 זה קרה. ממשלת רבין החליטה לפנים משורת הדין להעלות את אנשי הפלאשמורה מאתיופיה. תוך חודשים ספורים הועלו כולם ונסתיימה הפרשה המכאיבה. רק שהתברר שיש עוד כמה אנשי פלאשמורה, ממש קצת ונגמר.
ב – 1998 סיימו גם איתם. ממשלת נתניהו החליטה על מבצע 'אחרון וסופי' בו תועלה שארית הפלאשמורה לארץ. הועלו 3,500 העולים האחרונים ונרפא הפצע המודלק.
כן, אבל התברר שחלה טעות קטנטנה ויש עוד כמה. לא הרבה, אבל אי אפשר להשאיר אותם מאחור.
ב – 5.8.2008 אחרי מאמצים רבים העלו גם אותם. הסתיימה רשמית וסופית העלאת אנשי הפלאשמורה. ממשלות שרון ואולמרט הסכימו לסיים את הטרגדיה הנוראית בהעלאתם של כ 17 אלף עולי פלאשמורה אחרונים שבאחרונים. ממש הסוף. הממשלה לא הייתה פראיירית. היא התנתה הפעם את העלייה הזאת, שמשרדי הממשלה שמו עליה תג מחיר של כ – 3 מיליארד שקלים, בכך שמחנות הפלאשמורה באתיופיה ייסגרו והארגונים העוסקים בדבר, יפסיקו לפעול. איזה יופי. רק ששוב, מעשה שטן, התברר שנשארו עוד קצת. שארית הפליטה.
הממשלה שוב נחלצה לעזור וב – 28.8.2013 בטקס חגיגי סיימה ממשלת נתניהו השנייה את מבצע "כנפי יונה". 7,000 בני הפלאשמורה ממש האחרונים, עלו לישראל. נתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות, שוב סיפר שהוא נורא מתרגש והפרק הזה ממש ממש נגמר.
נגמר? ובכן, מסתבר שנגוסה (מה זאת אומרת מי זה נגוסה? אברהם נגוסה, ששייך לעדה ומקדם את ענייניה עשרות שנים, עכשיו כבר כחבר כנסת), מצא עוד כמה מאות אחרונים ששכחו אותם. טוב, מתברר שזה לא מאות אלא 1,900 בקשות. לא, לא 1900. 1,900 זה היה ב 2013. באוקטובר 2014 כבר הודיע משרד הפנים שזה בעצם 6,000 ועכשיו נגוסה והתאום הסיאמי שלו, ח"כ דוד אמסלם, כבר רוצים 9,000 והם הצליחו בסחיטה מכוערת להוציא החלטת ממשלה בהתאם. תשעת אלפים וזה נגמר, מה הסיפור?
כשיולי אדלשטיין היה שר קליטה, כמעט לפני 20 שנה הוא אמר לי שכשהתקבלה ההחלטה על העלאת אנשי הפלאשמורה (שדיברה, כאמור, על 4,000 בלבד) אמרה לו דיפלומטית אתיופית בחיוך: "תזמין אותי לטקס העולה המיליון". אדלשטיין, המשך לקרוא

ארדן אשם

21 במרץ 2016
 
אחרי הבחירות ניהלתי תכתובת סמסים עם גלעד ארדן. ארדן כעס על התקשורת השמאלנית. בטח לא דמיין שעוד יבוא יום וגופי תקשורת מרכזיים יעשו ׳תחקירים׳ נטולי ממצאים בשירות ארגוני ימין. שאלתי אותו שאלה ממוקדת. מה אתה מעדיף להיות שר בכיר כשהתקשורת שמאלנית, או באופוזיציה והתקשורת ימנית. ארדן, בכנות המאפיינת אותו, הודה שהוא מעדיף את המצב הקיים. שבע שנים שארדן כבר שר. הוא מהמוכשרים והישרים בשרי הליכוד. האם אתם יכולים לנקוב במשהו אחד גדול שהוא עשה? זה קצת לא הוגן. הרוב המכריע של השרים היו נופלים במבחן הזה,  אבל ארדן כבר עלה על מסלול נוסח הסלולר של כחלון. הוא רצה לברוא לנו יש מאין שידור ציבורי.
את עבודת הריסוק עשה ארדן במיומנות יוצאת דופן. אני זוכר כנס פתוח שהוא עשה להסביר את המהפכה שלו. ארדן התמצא בחוק, הרגיע חששות, ירה סכומים ועובדות, שכנע. אחר כך הוא דאג שתוקם ועדה מיוחדת בכנסת בראשות ח״כ קארין אלהרר, שתעביר את החוק שלו בהליך מזורז. העובדים ניהלו נגדו קמפיין קשה, השתמשו ברדיו ובטלוויזיה שבידיהם, ארדן לא נרתע והעביר את החוק שלו – יסגרו את הרשות הקיימת, הרקובה והמושחתת ויקימו משהו חדש מהיסוד. ארדן בא לכל ישיבה בועדת אלהרר (״מרגישה שרומיתי״) והיו אין ספור, ערבב, בחש, הסביר, סגר, אפילו מבצע ״צוק איתן״ לא עצר אותו – החוק עבר.

המשך לקרוא

להרצוג יש דרך לחסוך את המשך ההשפלה, אבל הוא צריך להיות סופרמן כדי ללכת בה

15 במרץ 2016
 
ב – 2007 התקיימה התמודדות לראשות מפלגת העבודה. היה ברור לכול שליו"ר המכהן, עמיר פרץ, אין שום סיכוי. מקורבים ופרשנים אמרו לו – רד מזה. אני זוכר שהתערבתי איתו על התוצאות. אחרי ההתמודדות כל אחד זכר אחרת את ההתערבות, אבל פרץ הודה בדיעבד שלא באמת חשב שיש לו סיכוי לנצח. אם פרץ היה מוותר על ההתמודדות האבודה ההיא ומצטרף כבר בסיבוב הראשון כמספר 2 לעמי איילון, כמעט בטוח שאיילון היה כובש את ראשות העבודה, אהוד ברק היה חוזר לעמדת האזרח המעופף וייתכן שכל הפוליטיקה הישראלית הייתה נראית אחרת.
שר הבטחון, עמיר פרץ, פשוט לא היה מסוגל לוותר מרצונו על הבכורה. הוא הסכים להכניס את משק הבית הפרטי שלו לחוב של כמעט 900 אלף שקלים, כדי להתמודד ונאלץ למשכן את הבית כדי להחזיר חובות.

המשך לקרוא

1,450 דקות בשבוע מול 0 דקות בשנה – הראיונות של נתניהו לתקשורת הישראלית

7 במרץ 2016
 

בשבוע האחרון של בחירות 2015 בנימין נתניהו רשם, כנראה, שיא ישראלי. מספר הדקות בהן הוא הושמע בכלי התקשורת האלקטרוניים, על פי חברת "יפעת", עמד על 1,450 דקות. לא היה כדבר הזה בתולדות המדינה. הוא התראיין בכל מהדורה אפשרית, בכל תחנת רדיו. יריבו דאז, יצחק הרצוג, קיבל קצת פחות ממחצית הדקות של נתניהו. ברגע שאחרון הבוחרים שלשל את המעטפה שלו לקלפי, גם ראש הממשלה חדל מלהתראיין לאנשי התקשורת השנואים. שנה שלמה ואף ראיון לתקשורת הישראלית. לא יום העצמאות, לא ראש השנה, אה, כן, הוא הסכים להתראיין לערוץ 20 המשך לקרוא

תשובת אדלסון ורגב לביהמ"ש: העובדה שתראו הרבה שיחות שלנו עם נתניהו לא אומרת שדיברנו איתו.

2 במרץ 2016
 

היום הגישו עמוס רגב ושלדון אדלסון את טעמי התנגדותם לעתירה של חדשות 10 ושלי לחשוף את מועדי השיחות שלהם עם ראש הממשלה נתניהו. הבקשה שלהם הוגשה לביהמ"ש המחוזי בירושלים שאמור לפסוק בעניין, אבל זה מסמך מאלף, בעיניי.
ראשית, נתניהו ואדלסון הם חברים אישיים יותר מ – 25 שנה. הם לא מדברים על העיתון אלא על תחומי עניין משותפים שלהם ובכלל אדלסון לא מדבר כמעט עם נושאי תפקידים בעיתון והעיתון בכלל מוחזק על ידי בן משפחה מדרגה ראשונה. לכן, אסור למסור מתי הוא שוחח עם נתניהו כי זה פוגע קשות בפרטיותו. איך מידע על תדירות השיחות שלך עם ראש ממשלת ישראל, שאתה מתגאה בפומבי בהיותו "חבר קרוב" שלך הופך להיות פגיעה בפרטיות?

גם עמוס רגב, עורך "ישראל היום" הוא חבר אישי קרוב של ראש הממשלה למעלה מ – 25 שנה. המשך לקרוא

נימוקי ביהמ"ש העליון בעניין הכשרת מינויו של מנדלבליט – הטוב, הרע והלא נורא

2 במרץ 2016
 

היום פרסמו שופטי ביהמ"ש העליון את נימוקיהם למה לא לפסול את אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בחלק הטוב, בעיניי, זרקו שופטי העליון לכל הרוחות את הטענה שהתנהגותו של מנדלבליט בזמן פרשת הרפז, מה שנקרא "תן לישון על זה לילה" היא התנהגות בעייתית. בין השורות, אתה יכול אפילו למצוא תהייה איך בכלל זה הפך לחקירה פלילית הקשקוש הזה. על זה כבר לא נקבל תשובות, מן הסתם, לא מהיועץ המשפטי לממשלה הקודם, לא מהמשטרה ולא מכמה אנשי תקשורת ואנשי אהוד ברק שפמפמו את זה. השופטים כתבו שגם אם זה פאול קטן, שהוא לא ענה את התשובה הנכונה מהמותן, אז ברור שזה לא פגם ערכי משמעותי, שאמור לפסול אותו. כבר למחרת הוא עשה את המעשה הנכון. השופט סולברג אפילו הודה שגם הוא אוהב "לישון על זה לילה".

בחלק הרע השופטים הפגינו מה שנראה לי כמו היתממות נוראית בסיפור של ה'צינון' המשך לקרוא