החקירה הראשונה נגד ראש ממשלה מכהן ארכה בחודש. הידיעה על חשבון הדולרים של לאה ויצחק רבין התפרסמה באמצע מרץ 1977, חודש לאחר מכן כבר הייתה החלטה סופית של היועץ המשפטי, אהרון ברק. החקירה השנייה נגד ראש ממשלה מכהן ארכה שלושה חודשים. פרשת בר און – חברון התפרסמה בינואר 1997. באפריל 97 היועהמ"ש, אליקים רובינשטיין, הודיע על השורה התחתונה. עם השנים גברו ההיסוסים, החלו המריחות. פרשת חשבון ההובלות של עמדי כבר ארכה שנה מרגע שהחקירה החלה ועד החלטת היועץ. לפחות ניהול ענייני המדינה לא נפגעו. הפרשה עסקה בראש ממשלה לשעבר (נתניהו). החקירה הפלילית בפרשת עמותות ברק החלה בינואר 2000. קצת יותר משלוש שנים לאחר מכן היועץ פרסם את החלטותיו. פרשת האי היווני ארכה כמעט שלוש שנים וחצי, מפרוץ החקירה המשטרתית ועד החלטת היועץ מזוז. פרשת טלנסקי של אולמרט ארכה פחות משנה וחצי, מתחילת החקירה ועד החלטה סופית להגיש כתב אישום.
כמו שזה מסתמן, אביחי מנדלבליט ורוני אלשייך יקבעו שיא חדש. מכל החקירות שנוהלו נגד ראשי ממשלה, תיק טובות ההנאה הוא כמעט התיק הפשוט ביותר (למעט חשבון הדולרים). כמה עדים, סיפור מעשה ברור ויציב, מחלוקות עובדתיות לא גדולות ועוד מעט שנתיים שהתיק מתנהל. הוא עוד לא עבר אפילו מהמשטרה לפרקליטות. ראש צוות החקירה המשטרתי כבר התחלף, סגנו בפועל עבר לתפקיד אחר, עוד כמה חוקרים מהצוות כבר עזבו לאורך הדרך, בשבוע שעבר שוב קראו לעדת המפתח בתיק לעדות, אלוהים יודע איזה מספר. אולי בונים על זה שתמאס בהליך. המפכ"ל אלשייך, כנראה, מושיט פה יד לעמיתו ההססן מנדלבליט. בדרך כלל, יש גבול כמה המשטרה מוכנה לדחות את העברת התיק ולקחת על עצמה את התיק של מריחת הזמן. פרשות מסובכות כמו האי היווני ואיווט ליברמן שכבו יותר אצל היועץ המשפטי, מאשר במשטרה. כאן המפכ"ל דוחה את ההגשה. היועץ תמיד יוכל לטעון שהזמן שהתיק שכב אצלו הוא קצר יותר. המשך לקרוא →
