ארכיון שנת: 2019

ממשלת האחדות הראשונה שאני תומך בה

15 באפריל 2019
 

לא חושב שהייתה ממשלת אחדות שלא התנגדתי לה. ב 96 חשבתי שפרס חייב להישאר בחוץ. ב 99 שנאתי את ההצעה שברק יצרף את הליכוד. ב 2001 חשבתי שזו טעות ענקית של פרס ופואד להצטרף לממשלת שרון. ב 2009 הייתי נגד כניסה של לבני לממשלת נתניהו והייתי בין אלו שכתבו בחריפות נגד הניסיון של בוז'י הרצוג להיכנס לממשלת נתניהו ב 2016. פעם הראשונה שאני תומך ברעיון הזה. 

אחרי הבחירות הקודמות הייתי מאלו שאמרו: תנו לימין לשלוט בלי תירוצים. נראה אותם. הם הרי לא יספחו את השטחים ולא יבטלו את הסכמי אוסלו. שלא יוכלו להיתלות באיזה פוליטיקאי אומלל מהמרכז כתירוץ לחוסר היכולת שלהם לממש את האידיאולוגיה שלהם. סיפוח באמת לא קרה, אבל בכלל לא בטוח שצדקתי. ההנחה שלי הייתה שממילא כל ממשלה בראשות נתניהו לא תתקדם בתחום המדיני, אז אין טעם בעלי תאנה מהסוג שאהוד ברק שימש בין 2009 ל 2013 ולפיד ולבני שימשו לאחר מכן. בשאר התחומים כמה נזק כבר הימין יכול לגרום?

חוץ מזה, טענתי, חייב להיות ערך למילה של פוליטיקאים, שהבטיחו במערכת הבחירות לא לשבת יחד. רק מהאופוזיציה אפשר לבנות אלטרנטיבה. עובדה שהליכוד אף פעם לא נכנס לממשלות אחדות, שהוא לא עמד בראשן.

המצב הפעם שונה. הפעם הנזק עומד להיות אמיתי ומשמעותי. אולי סיפוח, בטוח חסינות לנתניהו, אין ספק שתהיה פיסקת התגברות, ביהמ"ש העליון לא יוכל יותר לבטל חוקים של הכנסת ורק אלוהים יודע מה הכנסת הבאה מסוגלת לחוקק. ייתכן גם ניסיון לסרס את תאגיד השידור, חוקים שיפגעו בתקשורת ויש לסמוטריצ'ים וללוינים עוד הרבה רעיונות מרחיקי לכת, שנשענים על כך שנתניהו כבר מזמן לא מעמיד אפילו פנים שהוא שומר על קשר עין עם המחנה השני ואין אף גורם ממתן בקואליציה המסתמנת שלו. המשך לקרוא

הבחירות הכי מגעילות שסיקרתי

7 באפריל 2019
 

אלו היו הבחירות הכי מגעילות שסיקרתי. , נכון, לא הייתה אלימות ברחובות, אבל דבר הרבה יותר קשה קרה. בנימין נתניהו הצליח לחסל את מושג ה'אמת'. הוא ריסק את כל המוסדות שהיה סביבם קונצנזוס והלביש את כל העיתונאים בחולצות מפלגתיות.

פעם מילה מהיועץ המשפטי לממשלה הייתה קדושה. התקשורת ביקרה אותו, ברור, אבל ראשי המערכת הפוליטית, בטח ראש הממשלה כמעט ולא העז לאתגר אותו. היום מנדלבליט זה ההוא שנכנע ללחץ השמאל. פעם קביעות של משטרת ישראל והמפכ"ל היו נחשבות. היום אלשייך הוא איזה זבל ששם לעצמו למטרה להדיח ראש ממשלה מכהן. פעם אמירה של נשיא המדינה הייתה שווה משהו. היום רובי ריבלין הוא שמאלני מטונף, שרוצה להדיח את נתניהו. על מבקר המדינה מיותר להכביר מילים. כמובן שגם הוא חתכ'ת חרא שרוצה להפיל ראש ממשלה (חוץ מביום שהוא מפרסם דו"ח מיוחד שפוגע בגנץ). אין אף מוסד מקודש, אין אף אדם הגון, אין ענייניות, יש רק בעד נתניהו ונגד נתניהו.

פעם לעיתונאים גם הייתה זהות מקצועית בצד עמדותיהם הפוליטיות. חלקם, אולי רובם, היו עושים מאמץ מוגזם להסתיר את עמדותיהם, אבל היה ברור שהם מסוגלים להגיד משהו או לשאול משהו שאינו קשור לפתק שהם שמים בקלפי. נתניהו הצליח לצבוע את כולנו. אין מורכבות, אין עמדות שונות, יש רק בעד נתניהו ונגד נתניהו. אף אחד לא מאמין לכלום, כולם אינטרסנטיים, כולם שרלטניים. כמו כל קמפיין טוב, זה בנוי על גרעין של אמת, אבל עליו נבנו כל כך הרבה שקרים. זו מציאות פוסט מודרניסטית, כמעט כאוטית, בה לא ניתן לדווח על כלום, בלי איזה הסבר מפותל מי אתה, מה אתה חושב על ביבי ואת מי באת לשרת.
נסו למצוא אדם אחד – איש רוח, מדען, גנרל – שלמילתו יינתן תוקף ענייני? אין כזה. לא שופטי ביהמ"ש העליון, לא רמטכ"לים, ראשי מוסד ראשי שב"כ, שרים בכירים בדימוס, אף אחד. כולם נחשים חורשי מזימות, אם הם רק יעזו להגיד מילה רעה על השלטון.
כמו שזה נראה כרגע, נתניהו אמור להמשיך לקדנציה נוספת. התהליך הזה רק יקצין. תועמלנים במסווה של עיתונאים כבר מאיישים עמדות מפתח בתקשורת. הם לא מעלים על דעתם לעבוד באמת בעיתונות, לפגוש מקורות, לעשות תחקיר. עצלנים. הרעיון שלהם על עיתונות זה שבאים, פותחים מיקרופון ומטנפים על כל מי שמתנגד לנתניהו על בסיס העובדות שהתפרסמו בתקשורת 'השמאלנית'. רוב הפרסומים השליליים על נתניהו באו מהתקשורת 'השמאלנית' ורוב הפרסומים השליליים על גנץ באו מאותם מקורות בדיוק. בקדנציות קודמות הסתפק נתניהו בלמנות בעצמו את מפכ"ל המשטרה בעסקה מושחתת, את מזכיר הממשלה שלו ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר מדינה את מי שעורכי דינו מצאו עבורו. זה לא הספיק, מסתבר, אפשר רק לדמיין את מי הוא יריץ לתפקיד מבקר המדינה, שממש עומד לסיים את כהונתו, אם ייבחר לקדנציה נוספת.

המשך לקרוא

בתחילת כהונתו כץ היה מוטרד שהציבור לא יודע לייחס הישגים לשר כמו שר התחבורה

19 במרץ 2019
 

"הרכבת הוא גוף דפוק מבחינה ניהולית, לא יאומן. היה צריך פשוט לקחת חברת ניהול. מורידים נוסעים מרכבות כי אין קרונות. גם מה שקיים הוא דפוק לגמרי באופן מבני". זה נשמע לכם אולי כמו משהו שישראל כץ אומר עכשיו בחדרי חדרים, פורק תסכול. אז לא בדיוק. כץ אמר את הדברים בשיחה סגורה לפני המשך לקרוא

כחלון על מערכת המשפט: לא מוכן להמשיך להיות המתאבד השיעי שלהם

11 במרץ 2019
 

הימים ימי המו"מ הקואליציוני אחרי בחירות 2015. "הבית היהודי" דרשו לכלול בהסכמים הקואליציוניים 'פסקת התגברות' שתחליש את בית המשפט העליון ותאפשר לחוקק מחדש ברוב רגיל כל חוק, שביהמ"ש העז לבטל. בנט ושקד גם דרשו לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. המפלגות החרדיות זרמו, כמובן, עם הדרישות. גם איווט ליברמן לא בדיוק היווה מכשול. עד 2015 נתניהו נהג לבלום יוזמות כאלו. ראש הממשלה סבר רוב הקריירה שלו שלא נכון לו להיכנס לעימותים עם מערכת המשפט. נתניהו של פוסט בחירות 2015 זה כבר נתניהו אחר ונציגיו – יריב לוין ודוד שימרון קידמו בהתלהבות את היוזמות. זה עמד להיות הדבר האמיתי, לא השינויים המזיקים שאיילת שקד עשתה לימים בביהמ"ש העליון ושהיא קוראת להם בהגזמה גדולה "מהפכה". מי שבלם את הרכבת הזאת היה למעשה איש המו"מ של "כולנו". עו"ד אלון גלרט המשך לקרוא

עסקת המאה? שרלטנות המאה

4 במרץ 2019
 

ג'ון קרי היה אופטימי מתמיד בכניסה למשרד ראש הממשלה. הוא עמד להציג לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון יעלון את הפתרון הביטחוני המקיף שגנרל ג'ון אלן גיבש בצוותא עם צוות מקיף של מערכת הביטחון הישראלית, בראשות האלוף נמרוד שפר. קרי ממש הרגיש שהאסטרטגיה שלו הצליחה. עבודה ממושכת ומקצועית ייצרה עבודה מרשימה שאמורה לאפשר לישראל לסגת מרוב מכריע של שטחי יהודה ושומרון ולאפשר הקמת מדינה פלשתינית בלי להתפשר בנושא הביטחוני. העבודה האמריקנית דיברה על כוח אמריקני בצידה הירדני של בקעת הירדני וכוח אמריקני נוסף בצד הפלשתיני. הפלשתינאים הסכימו לאפשר בהסכם לצה"ל לפלוש חזרה לאיו"ש באופן מידי אם יסתבר שנוצר איום ממזרח. צה"ל יישאר שנים בבקעת הירדן, אחרי שייצא – בין ירדן לפלשתין יוקמו 2 גדרות שיגנו על רצועת גבול בה לא יותר לאיש להיכנס. הפלשתינים הסכימו לעשות עוד ויתורים מפליגים כדי ליטול מנתניהו את הנימוק הביטחוני. לא תהיה בכלל נסיגה של צה"ל עד שתוכח רמת ביצוע מספקת של הפלשתינים. קרי ידע שאם הפתרון הביטחוני יוסכם על הצדדים אז 'ערוץ לונדון', אותו ערוץ סודי בו נדונו בין נתניהו לאבו מאזן שאר הנושאים כבר עומד לכאורה לקראת סיכום לפחות בסוגיה הטריטוריאלית. עשה רושם לקרי שבפגישה הזאת נתניהו אכן התרשם. "אם התהליך הזה ייכשל", ציטט קרי את נתניהו בספר זיכרונותיו, "זה לא יהיה בגלל הנושא הזה".

למחרת המשך לקרוא

על כהניסטים, בשארה ו"בניית גוש חוסם" – איזה טמטום

25 בפברואר 2019
 

באחד הניסויים המבריקים שלו, פרופסור דן אריאלי ארגן כיתת לימוד במוסד אקדמי. הוא ביקש מהם לעשות בחינה והנחה סטודנט אחד לרמות באופן מופגן בזמן הבחינה. בניסוי אחד הסטודנט 'הרמאי' לבש בגדים זהים לשאר 'חבריו' לבחינה ובניסוי השני, הוא לבש בגדים של אוניברסיטה אחרת. התברר כי כשהנבחנים סבורים כי חבר הקהילה שלהם מרמה וזה מצליח לו, ההשחתה של הכיתה דרמטית לאיך ערוך יותר מבמצב בו 'הרמאי' הוא "לא משלנו".

בסוף השבוע פורסמו שורה של שיתופי פעולה לכאורה בין פוליטיקאים מהשמאל לחברי כנסת ערביים, שמקבילה לכאורה לשיתוף הפעולה שעשה ראש הממשלה נתניהו עם החבורה המתועבת של "עוצמה לישראל". העיתונאי עמית סגל המשך לקרוא

צמרת קבלת ההחלטות מעולם לא הייתה כה דלילה

18 בפברואר 2019
 

שבועיים אחרי שחדל לכהן כראש ממשלה, אהוד ברק קיבל הצעה לנופש. "זה הזמן להחליף אווירה", כתב לו קונסול ישראל בלוס אנג'לס, יובל רותם, "בחוף הים במליבו, משחק כדורסל של לוס אנג'לס לייקרס או בבית מלון כייפי בלאס ווגאס, העולם נראה אחרת וגם לך מגיע לחוש זאת". שלושה חודשים לאחר מכן, בנימין נתניהו, אז אזרח פרטי (אבל תמיד ראש ממשלה בפוטנציה), כתב לאיש עסקים בשם ג'ון ברביירי: "מכתבך מאוד עניין אותי. אני מגיע ללוס אנג'לס ביוני. אבקש מחברנו המשותף, יובל רותם, לארגן פגישה בינינו". רותם הוא היום מנכ"ל משרד החוץ. מינוי של נתניהו. הוא דיפלומט חכם, מוכשר ומנוסה. מחובר מאוד. לא סוג האנשים שיעשה מלחמה גדולה כדי שעמדתו של משרד החוץ תישמע. ממלא מקום שר החוץ, ישראל כ"ץ, שנתניהו נאלץ למנות אתמול לתפקיד, יפגוש את משרד החוץ החלש ביותר שהיה כאן, כנראה, אי פעם. תקציבים מקוצצים, מורל ברצפה, אנשים טובים ברחו ובורחים. זה לא רק משרד החוץ.

קשה לחשוב המשך לקרוא

נסקר את גנץ, כאילו אין נתניהו ונסקר את נתניהו כאילו זה עוד משפיע על משהו

11 בפברואר 2019
 
לפני הנאום של בני גנץ,  עלה ציוץ בחשבון הטוויטר של מפלגתו. "אתגרים שרק מנהיגים בגובה 1.95". בראיון ל"ידיעות" אמר גנץ שהוא בכלל 1.91 והפנה אצבע מאשימה כלפי העיתונות שהוסיפה לו 4 סנטימטרים. האם מדובר במועמד שקרן?
לפני כמעט עשרה חודשים פרסם ראש הממשלה גינוי חריף לאוהדי בני סכנין ששרקו בוז במהלך דקת הדומיה לזכר עשרת חללי אסון נחל צפית. התברר שלא היו שריקות בוז. ראש הממשלה לא התנצל עד היום.
מספר 8 ב"חוסן לישראל" אמר ב"ידיעות אחרונות" שגנץ יבנה ביהודה ושומרון לא פחות ממה שבנה נתניהו. החלה מתקפה (מוצדקת). זה גנץ? זו מפלגתו?
אחרי שהתפוצצה החקירה שנוגעת לח"כ דוד ביטן, ניצח ראש הממשלה על מקהלה של מחיאות כפיים ליו"ר הקואליציה (דאז) ששב שלם (!) מחקירת השוחד החמורה שלו. ברשימת הליכוד נמצאים שני מועמדים עם חשדות כבדים נגדם.
התגובה ברוב כלי התקשורת – איזה יופי של רשימה.
גנץ ומפלגתו עומדים תחת ביקורת (מוצדקת) על הזיגזוג בעניין חוק הלאום. כן יתקן את החוק, כפי שהבטיח לנציגי הדרוזים, או לא יתקן, אבל ימצא דרך אחרת לפצות על העוול, כפי שאמר בראיון לשלמה ארצי וחנוך דאום. גנץ הותקף בצדק על כך שלא התראיין וכשעשה זאת, דיבר עם מרואיינים נוחים יחסית. נתניהו לא מתראיין 4 שנים לתקשורת הישראלית, יש נגדו 3 תיקי שוחד והוא מזגזג בפראות בין עמדות (מציב ומסיר מגנומטרים, מבטיח בסרטון זכויות להומואים ואז הצביע נגד).
זו מערכת בחירות לא סימטרית. מועמד אחד הגיע למעמד טראמפי, דבר לא נוגע בו, אין שום נורמה שהוא מרגיש צורך לכבד. בשנתיים ורבע מאז שפרצה פרשת הצוללות הסבירו לנו הליכודניקים שאם יתברר שלזה נתניהו קשור, אוהו, לזה הם לא יסלחו. נתניהו עשה כל מאמץ בתקופה הזאת, בצדק מבחינתו, כדי להרחיק את עצמו מהפרשה הזאת ואז הגיעו הבחירות ולמשרד עורכי הדין שמייצג את קמפיין הליכוד נבחר משרד שימרון מולכו. כן, כן, בראשות שני האנשים שלכאורה הונו את ראש הממשלה, סיבכו אותו כשלא גילו לו שהם עובדים עבור מיקי גנור. אחר כך, נתניהו הוציא הודעת תמיכה בפריימריס בדוד שרן. עשרות מועמדים רצו שתצא הודעה כזאת, בכירים, קרובים, אף אחד לא קיבל. רק ראש הלשכה של נתניהו, שחשוד שקיבל כסף מזומן מנציג המספנות הגרמניות כדי שיקדם את ענייניהם בלשכת ראש הממשלה, רק הוא קיבל הודעה כזאת. דיברתי בשבוע שעבר בועידת התאגידים. קם ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, הזדהה כאיש מחנה ביבי ואמר (זה לא ציטוט מדויק) שברור שנתניהו תמך בשרן. הוא ראה איך כל מי שהיה מסביבו הפך לעד מדינה ורצה להעביר מסר על היחס שמקבל ממנו מי שלא הופך לעד מדינה. מדהים. כשזו התגובה של אנשי המחנה שלו, לא פלא שנתניהו איבד כל עכבות. הוא יכול לדבר על 'מתפרת תיקים' ולא להזכיר את הטיוחים הדרמטיים של חשדות כנגדו, הוא מנהל קמפיין חסר בושה על הריצה של היועץ המשפטי לממשלה לעבר החלטה בעניינו. הוא מזמן איבד הרי קשר עם האינסטינקט להגיד אמת. שניים מהתיקים נגדו מתנהלים כבר שנתיים וחצי. המלצות המשטרה ניתנו לפני שנה. אלו תיקים שנגד כל אחד אחר היו מוגשים מזמן. הוא משווה כל הזמן לתיקים אחרים, רק לא מזכיר שהטיפול בתיק נגד רבין ב 77 עד החלטה ארך חודש וחצי, התיק נגד נתניהו עצמו בפרשת בר און חברון עד החלטת יועהמ"ש ארך כשלושה חודשים, נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט העידו אדם בהליך חריג של עדות מוקדמת (שמשום מה לא נשקל בעניינו של עד המפתח ארנון מילצ'ין, למרות שגם אצלו יש סיכוי שלא יבוא לארץ להעיד), אבל מה זה משנה. מי שנמנה על 30 המנדטים של נתניהו ממילא לא מתעניין בכול העובדות הללו, למה גנץ הטעה אותנו לגבי גובהו?
אז לא, אסור שהתקשורת תעשה הנחות לנתניהו. זה לא מוסרי וזה לא מקצועי. צריך לסקר את גנץ כאילו אין נתניהו ולסקר את נתניהו כאילו למישהו עוד אכפת מה מתגלה עליו.
המאמר התפרסם ב"הארץ"

המשך לקרוא

"גם אם יהיו 4 מנדטים, לא אזוז" – חרקירי 2019

4 בפברואר 2019
 

אבי גבאי לא כל כך מסתדר עם תמר זנדברג. זנדברג ושלי יחימוביץ' זה לא אהבה גדולה, למרות שכלפי חוץ הכול בסדר. על ציפי לבני וגבאי אין מה להרחיב וכולם לא משתגעים על אלדד יניב (הגיוני אחרי שנתיים שהוא זרק עליהם כל פיסת בוץ אפשרית) ועדיין, לשמאל הישראלי אין ממש את הפריבילגיה לזרוק עשרות אלפי קולות לפח. בסקרים שלבני המשך לקרוא

זה לא MIDTERM ונתניהו הוא לא קובי בראיינט

28 בינואר 2019
 

לא יתקיימו בחירות נוספות עוד שנה – שנה וחצי. לפחות, זה מאוד לא סביר. התקבעות הבחירות הקרובות כמעין בחירות 'אמצע קדנציה', משרת במובהק את אנשי 'דווקא נתניהו'. אם ממילא יהיו עוד בחירות עוד כשנה וחצי – אחרי שנתניהו ייאלץ ללכת – אז בשביל מה להילחם כל כך קשה עכשיו? כש'האמצע קדנציה' מתחיל לשחק לך במוח, בחירות 2019 בכלל נראות כמו שנת פרידה של נתניהו, כאילו ביבי הוא מין קובי בראיינט, שנפרד מהקריירה המפוארת שלו בנבא במשך שנה שלמה. קצת דופק את הקבוצה, אבל היי – לשחקן גדול זה מגיע.

נניח שנתניהו ייאלץ לפרוש המשך לקרוא