ארכיון חודש: נובמבר 2019

הסמסים בין חפץ לישועה סביב הראיון של נתניהו לוואלה – התכתובת הכמעט מלאה והדי מדהימה

7 בנובמבר 2019
 

בתחקיר "המקור" של ברוכי קרא על וואלה כבר סיפר אבי אלקלעי, העורך של וואלה, את סיפור הראיון עם ראש הממשלה נתניהו לפני בחירות 2015. כמה נתניהו לא היה מרוצה, איך ניר חפץ צעק עליהם לחזור ולבצע את הראיון מחדש. אתמול פרסמתי בחדשות 13 סמס אחד מהתכתובת הענפה והמדהימה שהתנהלה בין ניר חפץ, אז דובר משפחת נתניהו לאילן ישועה, מנכ"ל וואלה, סביב הראיון הזה. הנה התכתובת הכמעט מלאה. בסקאלה שבין – '2.5 כתבות בוואלה' ל'העברת השליטה באתר חדשות פופולארי לידי לשכת ראש הממשלה', הסמסים הללו, נדמה לי, נותנים אפשרות לשפוט מה מהתיאורים יותר נכון.

11.3.15 , שישה ימים לפני הבחירות, יום רביעי, 19:44 בערב, יום אחרי שדובי גילהר ראיין את נתניהו, ישועה כותב לחפץ: אני צופה עכשיו בראיון. חושב שביבי עושה עבודה מצוינת וזה יעשה לו שירות מצוין עם כותרת טובה וטקסט טוב, אבל מה שתחליט

21:33 חפץ: חכה חצי שעה

21:37: ישועה: אין בעיה, לא תרצה, לא נעלה, אבל חושב שאחרי עריכה ייצא בסדר גמור. המסרים של ביבי הועברו מצוין. נוריד כמה שאלות מעצבנות. הכותרות והטקסט יתרכזו במה שביבי אמר. איראן – הכול על השולחן, חשיבות הנאום ואי הכניעה לאובמה.

12.3.15, יום חמישי.

10:10 ישועה: שלחתי לך. לדעתי רק ישרת ובגדול את החבר. הכותרות והמשנה מצויינות.

ישועה, מסתבר, שלח את הראיון עם נתניהו, אחרי עריכתו בוואלה לחפץ ולנתניהו ונתן בידיהם את מספרי העריכה. מדהים.

10:12: ישועה: תודיע מה אתם מחליטים

11:24 ישועה: עולים או לא?

11:30 ישועה: אל תגיד לאבי או דוביק כלום!!!! אתה לא קיבלת החומר מעולם! תיזהר!

חפץ: ברור

ישועה: אני אומר שזה ממני. החלטה שלי, כי הבטחתי וזו הפרה של הסיכום המוקדם.

חפץ: אם פעם מישהו יגיד משהו – נתאם בינינו תשובה.

ישועה: אל תפיל אותי

11:47 ישועה: שלח לי כבר את ההערה!!! יש פה הרבה לחץ ובסוף זה יתפלק לנו בלי התיקון

חפץ: שולח. אילן שלא יתפלק. אמרת שלא ישודר.

12:06 חפץ: חכה קצת

ישועה: לא אשדר, אבל אנא שלח לי את ההערה

את הסמס הבא צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין. דובר ראש הממשלה, חמישה ימים לפני הבחירות, מורה למנכ"ל וואלה איך לערוך את הראיון עם נתניהו. איזה מילים בחוץ ואיזה בפנים.

12:15 חפץ: בדקה 3:08 לחתוך החוצה החל מהמילים של גילהר "או שיש אפשרות אחרת". חוזרים לראיון בדקה 5:09 כשגילהר אומר "רק אתמול התפרסמו הנתונים". בלוק נוסף שמוציאים מדקה 5:17 עד 5:24. כלומר חותכים החוצה מהמילים של גילהר "זה לגמרי הממשלה שלך". מילים אלו נשארות בחוץ וחוזרים במילים של ביבי "תזכרו דבר אחד חשוב".

אחרי העריכה, חפץ מבקש לוודא ביצוע

12:16 חפץ: מבקשים שתשלח את הסופי

12:19 חפץ: קיבלת?

ישועה: כן

15:06 ישועה: שלחתי לך סופי לג'ימייל. אשר לי אני רוצה להעלות.

15:11 אשר לי

15:46 ישועה: לא ישודר אלא אם כן ישנו כל מה שביקשתם

17:34 חפץ: תודה

18:32 ישועה: תתקשר אליי בהול!!!

18:33 ישועה: הסיפור עומד לצאת. מבקש שתאשר להעלות לאחר העריכה שעשינו עם כל הכותרות החיוביות. היציאה של הסיפור תזיק לכם פי אלף. דה מרקר מתקשרים אליי. חדשות 20 כנ"ל. זה בחוץ. אתה עושה טעות. תן לי להעלות את זה.

הראיון עלה סוף סוף באזור 20:00 וחיש מהר דורדר במורד האתר עד לקבירתו המעשית. הערב במהדורה אנחנו מתכננים לשדר עוד חלק פנטסטי מעלילות נתניהו והתקשורת.

 

הפרוייקט הסודי של קק"ל לרכישת קרקעות בשטחים – הימניים מצאו קופה, השמאלנים מנמנמים

4 בנובמבר 2019
 

לפני כמה שנים קרה דבר מאוד מוזר. קרן קיימת לישראל, תחת לחץ ציבורי אגרסיבי, הסכימה להכניס לתוך דלתות הארגון הרקוב את הביקורת של מבקר המדינה. מה שהיה חריג זה שמי שהרג את היוזמה הברוכה היו השרים לוין ואקלין, הימין האידיאולוגי של הליכוד. הרגו וידעו למה. באיחור של עשרות שנים, הימין הבין שיש לו מתחת ליד בנק עתיר מזומנים, מפוצץ מכסף, נטול מעצורים וכמעט חף מבקרות חיצוניות. קרן קיימת לישראל. למה שלא נשתמש בבנק למטרות שהמדינה לעולם לא תסכים לממן?

במאי 2018 יצא הפרויקט השאפתני והסודי לדרך. בתקציב קק"ל הוקצו 250 מיליון שקלים לרכישת קרקעות בכל הארץ. אף אחד לא ידע שהכסף שהוקצה למחוז ירושלים בעצם הולך לשטחים. באמצעות חברת בת, הימנותא ירושלים, שרשומה בשטחים, קק"ל החלה במסע רכישות פראי, חסר תקדים, שכלל 6 או 7 עיסקאות בסכום כולל של 100 מיליון שקלים. טירוף. קבלן הביצוע היה עובד ארד, איש תנועת "רגבים", התנועה ממנה בא בצלאל סמוטריץ'. ארד עזר לבצע עסקאות ביריחו ובגוש עציון, קרני שומרון ובבקעת הירדן ושיא השיאים – עסקה לכאורה לקניית בית בכרי השנוי במחלוקת בחברון, אחרי שבימ"ש כבר קבע שמתנחלים סילקו שם שלא כדין משפחה פלשתינית (אני כותב 'לכאורה' כי בהרבה מאוד מקרים התברר שהעיסקאות הללו מזוייפות).

יו"ר קק"ל הוא איש מפלגת העבודה בכלל, דני עטר, אבל במצוקתו הפוליטית – כוחה המידלדל של מפלגת העבודה גוזר מוות על תקוותיו לקדנציה נוספת – הוא נתן יד להשתוללות. עטר הקצה את הכסף האדיר הזה בלי אישור דירקטוריון קק"ל, מאחורי הגב של כולם, תוך שהוא ממנה שניים מהדירקטורים, אנשי ימין, נחי אייל וארנן פלמן, לפקח על מסע הרכישות. מסלול הכסף עצמו עוד לא עד הסוף ברור. כיום יש מי שדורש חקירה חיצונית. איך עבר הכסף? איך נעשו העסקאות? מי אישר את המדיניות החדשה?

היום יתכנס לראשונה דירקטוריון קק"ל לדון במסע הרכישות השנוי במחלוקת. עטר הצטייד בחוות דעת משפטית של השופט בדימוס, ספי אלון. לפי תקנון קק"ל, קבע אלון, אין שום בעיה לרכוש קרקעות בשטחים. השופט צודק, כמובן. לפי תקנון קק"ל, מותר גם לממן הימורים על מרוצי סוסים או לקנות סוכות מוזרות מעץ לבתי ספר (קנו בעשרות מיליונים). למעשה, תקנון קק"ל מתיר הכול. היהודים החכמים שהקימו את הקרן ב 1901 אפשרו לעצמם לעשות הכול עם הכסף. בעשרות השנים האחרונות קק"ל התרחקה מקניות שנויות במחלוקת של קרקעות כאלו. היו קצת השקעות בשטחים, תחת לחץ פוליטי, טיילת, בית מדרש. גם במקרים הללו קק"ל ניסתה להעלים את זה, כדי לא להרגיז את מדינות אירופה, שהיא פועלת בתחומן ואת מפלגות המרכז שמאל, שמאוד חזקות בקק"ל.

לפני קצת יותר משנתיים קק"ל היו תחת מתקפה גדולה ומוצדקת. כדי לשחרר לחץ, הארגון הסכים להעביר למדינה (עוד) 1.8 מיליארד שקלים בשנים 2018-2019, רוב הכסף – 1.4 מיליארד מיד והשאר בהמשך. קק"ל רצתה בתמורה רק שקט מהממשלה. מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ביהירות והכוחניות המאפיינים אותו, התעקש לקבל את כל ה 1.8 מיליארד שקלים עכשיו. המחלוקת הלא נורא גדולה הזאת, הביאה את באב"ד לפוצץ את המו"מ ולחוקק חוק שיכפה על קק"ל לשלם מיסים למדינה. במקום 1.4-1.8 מיליארד שקלים, קק"ל תשלם אחרי החוק 150 מיליון שקלים בלבד. במילים אחרות, "הימנותא גייט" עלול להיות רק המיזם הראשון בדרך להפיכת קק"ל לבנק למימון הימין. דני עטר בדרכו החוצה, אין לו דרך לשרוד, במקומו ינסו להביא איש ימין, קופת הארגון מפוצצת במיליארדי שקלים, תודה לשי באב"ד, מבקר המדינה – ככל שלמשרד הזה יש עוד משמעות – לא יכול להיכנס והתיאבון של המתנחלים בשיאו.

הקרן נטולת ההצדקה הקיומית מצאה לעצמה סוף סוף סיבה להתקיים. למרבה הצער, הסיבה הזאת רק תגרום לנו להתגעגע לזמן שהם ניסו לשכנע אותנו שרק איכות הסביבה מעניינת אותם.

המאמר התפרסם ב"הארץ"