הצעת החוק החדשה נגד "ישראל היום" – הברית הלא תיאמן נגד ביבי

מאת  | 19 במרץ 2014
 

באיחור מטורף, הבינו כל הפוליטיקאים מה ביבי עשה להם עם "ישראל היום". הצעת החוק שהופצה היום, שנועדה לחסום את הביביטון היא לא פחות ממדהימה. ההצעה קובעת בעצם ש"ישראל היום" (ורק "ישראל היום", כי על החינמונים האחרים לא יחול החוק, הם פחות מ – 30 עמודים ביום חול) יהיה חייב להימכר בכסף, לפחות במחיר של 70% מהמחיר של העיתון בתשלום הכי זול.

כבר היו הצעות חוק דומות בעבר. בטמטומי, אז התנגדתי להן.  האמנתי עדיין שצריך להילחם בהטייה של העיתון בדרכים אחרות, דרך תחקירים, שיח ציבורי, שיש עדיין בעיתון הזה קצת אינטגריטי.

אחרי שנחשפתי לחומר אותו פרסמתי בתחקיר "המקור" הבנתי שאין ברירה. המיזם הזה כבר לא זכאי להינות מההגנות של כלי תקשורת. לכאורה, הייתה אמורה להיות רשות אחת שיכולה להתעסק עם מה שקורה שם. מבקר המדינה. המבקר היה יכול לבדוק אם הזיקה ההדוקה של ראשי העיתון ללשכת ראש הממשלה לא הופכת אותו לעיתון פוליטי בשירות מועמד אחד, דבר שהיה מכפיף אותו מיד לכללי המימון של המפלגות בישראל ובעצם מוריד עליו את השאלטר. מבקר המדינה, גם הקודם, השרירי יותר, לא רצה להיכנס למדמנה הזאת.

מה מדהים? שימו לב לרשימת החותמים על הצעת החוק הזאת:  איתן כבל, רוברט אילטוב, איילת שקד, אלעזר שטרן, אריאל אטיאס, יואל רזבוזוב.

איתן כבל זה מפלגת העבודה, יו"ר הסיעה, מפלגת האופוזיציה הראשית, רוברט אילטוב זה לא ייאמן. כולם יודעים שאילטוב זה נציגו הישיר של בוס. מה זאת אומרת מי זה בוס? איווט ליברמן, כמובן. מספר 2 של ביבי, שר החוץ שלו, חותם על הצעת החוק נגד נתניהו. חותמת שלישית היא איילת שקד, זרועו הארוכה של נפתלי בנט, שותפו לקבינט של ביבי. חותם רביעי אלעזר שטרן, מייצג את ה"תנועה" ואת ציפי לבני, שותפתו הבכירה של נתניהו לממשלה. חותם מספר 5 – אריאל אטיאס. אטיאס זה אומר ש"ס, כל ש"ס. חותם מספר 6 – יואל רזבוזוב. רזבוזוב בדרך כלל לא עושה דברים כאלה בלי יאיר לפיד. אף חבר כנסת ב"יש עתיד" לא עושה דברים כאלה בלי לפיד.

בתרגום לעברית – זה פוטש. פוטש. אין מילה אחרת. כל שותפיו הקואליציוניים של נתניהו חברו נגדו לקחת ממנו את כלי התעמולה הכי חזק שלו. האם יש להצעת החוק הזאת סיכוי לעבור? כנראה שלא. נתניהו יתאבד על זה, אבל המסר שיצא מהצעת החוק מהדהד היטב בבלפור – לא מוכנים יותר שלך יהיה כלי נשק תעמולתי, שיכוון נגדנו, מתי שיבוא לך. אגב, אם השותפים השונים לפוטש לא ישתפנו, זה עוד עלול לעבור.

תגובות

תגובות

19 תגובות על “הצעת החוק החדשה נגד "ישראל היום" – הברית הלא תיאמן נגד ביבי

  1. אסף

    רביב! לא היית מטומטם, היית בעל עקרונות. אנא חזור אליהם. לא מחוקקים חוקים נגד קיומו של כלי-תקשורת, יהיה מה שיהיה, לאיזו מטרה שתהיה. נלחמים בו בשוק הרעיונות, לא על-ידי דיכוי של המדינה (וכן, אפילו אם זה עיתון שהוא שופר של נתניהו, זו המדינה שנלחמת בו כשהיא מגישה הצעת חוק).

  2. חנה חורש

    העיתון ישראל היום, עד כמה שידוע, ממומן על ידי מלך הקזינו העולמי, האיש שהתעשר מכספי הקזינו על כל המשמעויות שזה אומר, והגיע למקום ה8 בין עשירי העולם. אז הוא כנראה המממן של ראש הממשלה וגם כנראה (אין לי הוכחות אומנם) זה שמשפיע על ראש הממשלה. לפני כחודש וחצי פורסם (אם אינני טועה על ידי בן כספית) שביבי הלך לביתו במוצאי שבת ושם כנראה, שמע את מה שאדלסון משמיע בגלוי, לא לעשות שום דבר למען שתי מדינות לשני העמים. כידוע, על פי "פרסומים מקומיים בעיתונים" אדלסון הוא נדבן גדול מהכספים "הטהורים" שלו ולכן, יש להניח שיש לו השפעה בכל מקום שירצה בישראל. נו, אז חכו ותראו ששום דבר,למרבה הצער, לא יצא מהיוזמה של חברי הכנסת.

  3. בנג'י ניתאי

    הניתוח המזהיר הזה מראה שיש אנשים המשוכנעים ששום דבר לא קורה במיקרה, ושתמיד יש איזו קונספירציה ביסוד הדברים. הרי לא יעלה על הדעת שקבוצה של פוליטיקאים מאסה בתופעה הנפסדת של נחותון חינמי המשרת רק חדל אישים אחד שאינו הוא עצמם ולכן תמכו בהצעת החוק האמורה לחסל את העלון השדלסוני-ביביתוני. לא; אצל דרוקר זה "פוטש", לא פחות. קודם אוקראינה ועכשיו "ישראל אתמול".
    דרוקר, כדאי לחשוב מעט לפני שמקלידים הבלים בהתקף של פניקה!

  4. א.ג.

    רביב,

    אני אומר לך איך אני רואה את הדברים כאדם שקורא את ישראל היום וכאדם שאינו מעריץ את ב"נ או אפילו תומך בו במישרין אבל לא שותף לחגיגת השנאה שהוא זוכה לה.

    לדעתי ישראל היום הוא עיתון של ממש, והוא הוגן ומאוזן למדי. נכון שהוא נוטה יותר לכיוון ב"נ, אבל אני לא חושב שאפשר לומר בהגינות שהעיתון הוא שופר שלו.

    ברור לי שהעיתון עוזר לו, אבל זה אפילו לא מתחיל לאזן את כמויות השנאה והרעל שידיעות אחרונות שפך עליו במשך כל כך הרבה שנים.

    השאלה היחידה שצריכה להישאל לגבי העיתון הזה היא אם מדובר במוצר ראוי מבחינה תקשורתית ושהתרומה שלו לשיח הציבורי חיובית.

    והתשובה החד משמעית היא כן.

  5. קטן על שלדון

    "הצעת החוק מתייחסת לעיתון יומי, שיוצא לאור שישה ימים בשבוע…" אז שלדון יממן שני עיתונים בחינם…"ישראל היום" שיצא בימים הזוגיים בשבוע…ו-"ישראל הערב" שיצא בימים האי-זוגיים… ואם יעשו חוק המגביל את מספר העמודים – יהיה ישראל הבוקר עם 29 עמודים וישראל הערב עם 29 עמודים…
    למי שמרוויח כל יום 35 מיליון דולר, (זה מה שהוא הרוויח בשנת 2013), אין בעיה להוציא כמה עיתונים שירצה…

  6. נועה

    לפעמים השנאה ( אין מילה מתאימה מזאת ) האישית שלך לנתניהו
    גוברת על כול שיקול עיתונאי מקצועי וזה הופך אותך לעיתונאי פתטי
    בעיני לא מעט מציבור צרכני התקשורת…

    דרך אגב
    עדיין מחכים להבטחה שלך לתחקיר על ידיעות אחרונות..
    יש מצב שסתם עבדת עלינו ?

  7. דן

    הגם אתה דרוקר? כמובן שהאינסטינקט הראשוני שלך להגן על דבר בסיסי כל כך בדמוקרטיה ליברלית כמו חופש הביטוי היה מוצדק – עיתונים עם אג'נדה זה דבר לגיטימי גם אם היא לא האג'נדה שלנו… אבל מה קרה לך אח"כ? מדהים כמה מהר אנשים מתפתים לוותר על העקרונות שלהם בתוספת פילפול של הונאה עצמית ורציונליזציה מפוקפקת. חקיקה זה ממש לא המקום להלחם בעיתון שמתעבים ועמוק בפנים אתה יודע את זה..

  8. גיל דיקמן

    רביב,
    האם כאיש תקשורת, מהמשתמשים והמגנים על חופש הביטוי, אתה יכול באמת לתמוך בחוק שמטרתו היחידה היא השתקה של כלי תקשורת ספציפי?
    אני מסכים עם כל הביקורות על ערכו התכני והתקשורתי הירוד של החינמון הזה. אין ספק שהוא ערוץ הפצת התעמולה של ראש הממשלה. אך האיסור על הפצתו פוגע אנושות בעקרון חופש הביטוי, ופותח פתח לאיסור על הפצת כתבי עת אחרים – "הארץ" שרעיונותיו תואמים את מרצ וחד"ש, "ידיעות אחרונות" ששומר על לפיד, וכמובן עיתונים חרדיים שלכל אחד מהם יש מפלגת גג. האם אתה מוכנן לאבד את כלי התקשורת הללו בשם השאיפה – הבלתי ניתנת להגשמה – לדיווחים אובייקטיביים לחלוטין?
    אפילו מבחינה פוליטית הצעת החוק הזה היא חרב פיפיות. נתניהו יראה כמי שמותקף בידי שותפיו, והצד הבעייתי שבקיום העיתון יעלם מהעין הציבורית.
    כל הניסיונות של השמאל הלא-ליברלי להשתיק את הימין הצעקני נופלים באותה הטעות – ההשתקה לא תעלים את הדעה. הציבור שקורא "ישראל היום" ותומך בנתניהו לא יפסיק להצביע עבורו רק בגלל סגירת עיתון.

  9. ח

    ככה זה… כשהעיתון תומך בצד שלך זה נקרא חופש ביטוי ותקשורת ביקורתית והוגנת – חייבים לשמור על החסינות שלו. כשהעיתון תומך בצד השני זה כבר כלי נשק תעמולתי.

    זכור לי משל האתרוג של אמנון אברמוביץ ושכל כלי התקשורת בארץ עבדו לטובת אריק שרון ז"ל, כולם פתאום שכחו את האי היווני והקשרים עם כל מיני קבלנים ושכחו שהם עיתונות חופשית והפכו לכלי תעמולה לטובת אריק, והשתיקו את כל מי שהתנגד לאריק ז"ל ולדרכו. מעניין מה המבקר חשב על זה. מעניין מה אתה חשבת על זה.

    לדעתי גם לא היית מטומטם שהתנגדת אז להצעות לדכא את ישראל היום – להפך אתה טועה היום שאתה תומך בהצעה הנ"ל. כי קל להוסיף רגולציה על תחום מסויים וקשה לבטל אותה אחר כך. וגם כי החוקים והרגולטורים יכולים לפעול בכל מיני כיוונים שפחות ימצאו חן בעיניך.
    ואם כבר – אז עדיף להפעיל רגולטור שכבר קיים ושכבר יש לו סמכויות על פי חוק כמו הממונה על ההגבלים שעובד אצל בנט שגם הוא ירחרח ויריח האם קיים מונופול או קרטל בתחום הזה או התנהגויות עיסקיות אסורות (יבוא בהיצף וכו').

    חוץ מזה אם ישעמם לך אני ממליץ על המשחק חפש את הלוביסט – ספר לנו מי באמת כתב את ההצעת חוק החדשה, האם אחד המתחרים קשור ליוזמה הפרלמנטרית, והאם הובטחו טובות הנאה תקשורתיות ליוזמי החוק תמורת התמיכה שלהם או שאולי לא. כי אם כן אז זה נקרא שוחד.

  10. אורי ב.

    אין שום בעיה עם סגירת "ישראל היום" כיוון שלא מדובר בעיתון, אלא עלון תעמולה ממשלתי אסור.
    שלדון אדלסון העניק שוחד עצום לפוליטיקאי מכהן – זוהי עבירה פלילית.
    כן, זה שוחד להעניק עיתון לאדם ספציפי (בנימין נתניהו) אפילו אם אין תמורה מיידית לשוחד.
    למה לא מעמידים לדין את אדלסון? כי הוא מיליארדר שתורם מכספו למדינה, ולכן המשטרה משותקת.
    שוחד – שוחד – שוחד. זה הסיפור של ישראל היום. לא עיתון ולא נעליים.

  11. רביב דרעקר

    קודם כל תערוך קצת יותר את הפוסט כותבים ביביתון ולא ביביטון. לגופו של עניין אני לא מאמין למילה אחת שלך כי אם באמת אתה חושש כלכך לכך שעיתונים לא יתמכו בראש ממשלה איפה היית שידיעות היה הפומפלט של שרון ואולמרט. (כאשר היום הוא משמש בדיוק להיפך היינו כל מה שביבי עושה גרוע ונורא) ברור שכל התקשורת (וגם אתה …) מונעים מפוליטיקה אתה שונא את ביבי ולכן אתה רוצה לסגור כל כלי תקשורת שתומך בו (בוודאי לאחר שבישראל היום גילו כי בתוכנית המקור בוצע תחקיר שלם על אם תרצו בלי לספר בגילוי נאות שעמותה שאתה עומד בראשה ממומנת ע"י הקרן החדשה לישראל…). בכל מקרה זו הצביעות של השמאל חופש הביטוי הוא רק כאשר הוא תומך בדיעות שלי ואז אתה מתחיל לספר לעצמך למה זה נוגד את חוק מימון מפלגות וכל מיני קשקושים כאלה. אה, ולגבי מי שתומך בחוק זה כל אלה שפוזלים לכסא רוה"מ וסבורים שישראל היום מחזק את ביבי ולכן זה לא כ"כ מדהים כמו שכתבת (וברור שאתה יודע את זה..). לדעתי גם ההשפעה של ישראל היום על הציבור, זה קשקוש ביבי לא התחזק מישראל היום אלא בדיוק להיפך, ולכל קורא ברור מי עומד מאחורי העיתון בדיוק כמו שברור לו מי עומד מאחורי ידיעות הארץ או רביב דרוקר. ולא דיברנו עוד על כל אתרי התקשורת באינטרנט וברדיו שמחולקים בחינם.

  12. אביב

    אני לא מאמין.רביב תעזור להם לחוקק את החוק .למה לא.אבל בדרך תעשה תחקיר קטן כמה חוקים תקנות וכו' מאז 1977 שיזמו והעבירו מפלגת העבודה והשמאל חזר אליהם כבומרנג.זו הדרך להלחם בישראל היום?אני מתבייש בשבילך.חשבתי שאתה העיתונאי הישר שעוד נותר לפליטה.

  13. .....

    חחחחחחחחחחחחחח
    עיתונאי קטן ועלוב
    ישראל היום מציל את הדמוקרטיה בישראל אבל אתם כועסים שיש כלי תקשורת אחד (בניגוד לתשקורת אצלכם) שהוא לא שמאלני קיצוני, ואתם רוצים לסתום לו את הפה

  14. Carl Bernstein

    עכשיו אני מבין את ישראל היום ואת הסיבות לרמתו הנמוכה – זה לא שעורכיו רוצים להוציא מתחת ידם מוצר נחות, הם פשוט נאלצים לעשות זאת עבור קוראיו שלא מסוגלים להבנת נקרא מינימלית (לפחות אם לשפוט לפי התגובות).
    לפי מה שקראתי על הצעת החוק (לא ראיתי אותה – היא עדיין לא עלתה באתר הכנסת) ולפי מה שכותב רביב, הצעת החוק קובעת שעיתון לא יחולק חינם אלא ימכר בסכום מינימלי קבוע. אף אחד לא דורש לסגור את הביביתון (תודה על התיקון החשוב, מר דרעקר), אלא אם… לא, לא יכול להיות… יכול להיות שקוראי ישראל היום יודעים שרמתו כה נמוכה שאם נצטרך לשלם עליו שקל או שניים, לא יוותרו לו קוראים??

  15. גל

    די לתמימות, הכל אינטרסים, בעיקר מטעם הנוניתון ואתרוגיו.

  16. א.ג.

    קארל,

    הצעת החוק מדברת על תשלום של שבעים אחוזים לפחות ממחירי העיתונים האחרים, ולא רק שקל או שניים.

    אם התשלום היה רק שקל או שניים ובמקביל ההפצה הייתה משתפרת אני בטוח שהתפוצה של ישראל היום הייתה גדלה מאוד ולא קטנה.

  17. aviril

    שאלת תם : מה ההבדל העקרוני בין עיתונות מודפסת לאלקטרונית או אינטרנטית? אולי תסביר? אני ורבים רבים כמוני מתרשמים משום מה שהתקשורת בכללותה ,רודפת את נתניהו ..ידיעות אחרונות וYNET ללא שום התנצלות מובילים מסע צייד של ראשו הפוליטי של נתניהו. רביב דרוקר ואמנון אברמוביץ ובן כספית הם דוגמאות בולטות בתקשורת האלקטרונית של רודפי נתניהו. ירון לונדון שהוא הגון ואני אוהב אותו לעולם ישתמש במונח "שטחים כבושים" ולא "שטחי יהודה ושומרון" או אפילו "שטחים מוחזקים" בכך הוא מבטא יחס לא חדשותי אלא פוליטי מובהק לחדשות שהוא אמור לשדר לציבור. אז מה הבעיה עם שופר אחד שאינו מרבה לבקר את ראש הממשלה חסרים שופרים בתקשורת? למיטב ידיעתי מר יוסי ביילין ועינב גלילי כותבים ב"ישראל היום" הם לא בדיוק מתומכי נתניהו .אינני בטוח כלל שדן מרגלית הוא תומך נתניהו.
    מר רביב שמעתי אותך אומר שבגלל "ישראל היום" אין לנתניהו יריב של ממש בפוליטיקה שמסוגל לרשת אותו . אתה רציני מר דרוקר? האם אין לנתניהו יריב רציני בגלל התקשורת או למרות התקשרת?

  18. אורית

    לזוריה חדד המגיבה – אני ממש לא מסכימה איתך בנוגע לאי סיקור של הצד הפלסטיני.. ואני מחשיבה את עצמי כבחורה ששואפת לשלום ולא קיצונית לשום כיוון.
    את ממש קיצונית ולא ערה לאמת, אני לא אוהבת את ההשתלחויות החסרות מודעות מהצד השמאלי שעל המפה.. התקשורת הישראלית ממש לא מגבה את צהל בכל מקרה, יש המון תחקירים וכתבות על מקרים שחושפים התעללויות או מקרים נפשעים שקורים.. לא צריך להיות יפה נפש יותר מידי.. אנחנו עדיין בצד הישראלי.
    מה את חושבת? שבצד הפלסיטיני מציגים את הצד שלנו בצורה מחמיאה? .. לא! הם מלמדים את ילדיהם לשנוא אותנו בעירך מגיל אפס. (כמובן שלא כולם אבל זו תופעה נרחבת שקיימת)..

  19. יהודה

    אני מעדיף לקרוא עיתון שאני מכיר במניעים שלו ויודע להפעיל מסננות בהתאם על פני כלי תקשורת אחר שמניעיו אינם שקופים. מישהו יכול לומר לי מדוע ביום שבו כל העולם טרוד בענייני רוסיה וקרים והיעלמות המטוס המלזי חדשות 2 וידיעות אחרונות מתעסקים בכותרות ענק בפרשת אב הבית והתביעה? האם זו באמת ידיעה פותחת??
    כאן אין התערבות של עורכים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.