מאת: אורן פרסיקו.
את הערך המוסף לדיווחים על אודות פרשת הנשיא קצב סיפק אתמול הפרשן הפוליטי של ערוץ 10, רביב דרוקר. במהלך הכתבה שהכין בנושא הזכיר דרוקר לצופים את הפיתולים הרבים שעברו על קו ההגנה של נשיא המדינה מפרוץ הפרשה ועד להמלצת המשטרה להעמידו לדין. "נדמה כי אין טענה שמקורביו לא העלו", אמר, "ורובן התבררו כלא מדויקות, בלשון המעטה".
אחד אחרי השני הועלו מתהום הנשייה הספינים
|
|
שיצאו מכיוון לשכת הנשיא בחודשים האחרונים, אחד אחרי השני נחתכו לגזרים. קצב טען שלא פנה למזוז בעניין, מזוז הפריך את טענתו בפומבי. קצב כתב שלא נסחט, כיום טוען שנסחט. "עלילה פוליטית" אמרו מקורבי הנשיא, אך משכשלה גרסה זו לשכנע היא נזנחה. הובטחה קלטת לוהטת על ההרגלים המיניים של א', אך המקליט נמצא דובר שקר ומאז נעלם מתודעת הציבור. הודלף לתקשורת כי מעסיקים קודמים של א' התלוננו שניסתה לסחוט אותם – בסוף התברר שלא. אתמול טען אחי הנשיא, כי המשטרה ועיתונאים ביקשו מנשים שימציאו פרשות על הנשיא, ודבריו שודרו שוב ושוב.
אין בסיכום שערך דרוקר שום חשיפה, כמובן. הכול היה ידוע, אך זהו בדיוק העניין. בעידן של עודף אינפורמציה, לא די בכך שהפרכת שקר נעשית פומבית. זיכרון הציבור ההולך ומתקצר הופך את שקרי הספין לאבני הבנייה של המציאות ממש כמו עובדות, וכשהספינים מקבלים כותרות גדולות יותר מהפרכתם הם הופכים לחשובים אף יותר מהעובדות. מבחינה זו הכתבה שהכין דרוקר נגעה לעניין רחב מפרשת קצב, היא היתה שיעור קצר בצריכת תקשורת: להטיל ספק, לבדוק מניעים ומקורות, לברר עד הסוף את הטענות.
לנושא זה בדיוק התייחס השבוע הסטיריקן האמריקני המעולה סטיבן קולבר, שאמר בראיון ל"ניו יורק מגזין": "אם אתה מצליח ליצור אווירה שבה למידע אין שום משמעות, אז אין עוד מציאות אובייקטיבית". ניסיונו של דרוקר להוליך את צופיו מבעד לאווירה שבה למידע אין עוד משמעות הוא ניסיון סיזיפי, הרי פעמים רבות הוא ועמיתיו מהווים את תיבת התהודה לאותם ספינים ממש, אך זהו מעשה צודק וחשוב. בדרך כלל הצופה לבד במערכה על ברירת האמת מהספינים, נחמד שמישהו מתוך המערכת מושיט לו יד לעזרה.